"נצחון" – אל הים
„דגל הנחשונים יתנוסס בחופינו ויראה לתועים דרך“
מעמד גדול היה ביום ו' על חוף ימה של קיסריה. „נחשון“ עשה שוב „קפיצה גדולה הימה“. בשבועות האחרונים הושלמו שלוש ספינות־מנוע־ומפרשים, נועדות לדוג בעומק הים. שתים מהן, „נקדימון“ ו„נאמן“, כבר עושות עבודתן במים רבים. השלישית נגמרה ביום ו' ונקבע המסמר האחרון בשלט הספינה – „נצחון“. מפאת הסערה הגדולה לא באו למקום כלי השייט של „נחשון“ ושל ישובי דייגים ואיגודי ספנים.
לקיבוץ שדות־ים באו אנשי הים, מן הנמלים וכפרי־החופים, נציגי הועד הפועל של ההסתדרות, המרכז החקלאי, מזכירות הקיבוץ המאוחד, החבל הימי לישראל ומחלקת הים של הסוכנות היהודית. הבאים התאספו במספנת הקיבוץ שהוקמה בה במה וקושטה דגלים, ביניהם דגל „נחשון“: שבעה כוכבי תכלת על פס לבן על רקע אדום.
גוסטה שטרומפף מסרה בשם „נחשון“ את יומני העבודה של הספינות לחבר הדייגים ממשמר־הים („נקדימון“) ועין־הים („נצחון“). ציינה כי הגענו להישגים גדולים. עלינו על מורינו האיטלקיים, סיפרה על הלבטים הגדולים שעברו על כל אחת מן הספינות: „נקדימון“ – תכניותיה נעשו בהולאנד וכמעט שנפלו בידי הנאצים, אך ניצלו, הועברו לארצות הברית ומשם לארץ־ישראל, וגם כאן התנכלו לה רוחשי רע, ולבסוף נבנתה הספינה כולה פלדה ב„וולקן“. „נאמן“ ו„נצחון“ נבנו במספנות „עוגן“ ושדות־ים, ותכניותיהן מקוריות־ארצישראליות ונעשו על ידי הח' בּאַ'אֶראַנו.
יהודה המבורגר משדות־ים מסר מעברו של הקיבוץ, שמלאו לו חמש שנים ללא קרקע, ללא מים לשתיה ולמשק, ללא תחבורה וללא שיכון וחשמל. לקיבוץ עתה ניצני גן־ירק, פלחה ומטעם על אדמה חכורה, וכבר יש משק ימי מפו־ [חסרה שורה] מספנתו. הביע תקוה כי „פיק"א“ תגיש את עזרתה בביסוס המשק. פנה בקריאה להיחלץ לעזרת הפלוגה הימית של „הפועל“, ת"א, בית היוצר לספן ולדייג העברי.
דיברו עוד בר-כוכבא מאירוביץ („עוד לא כבשנו את הים אבל כרתנו אתו ברית“), י. טבנקין („נדרנו נדר שקיסריה זו, שנבנתה מחורבנה של ירושלים, תיבנה בימיה של ירושלים ותהיה עברית“). מ. ריבלין (מחבל הימי לישראל). ב. רפטור ערך אזכרה לחלוץ כובש-הים זיאמה חייקין.
סיים ד. רמז, שמסר מקצת מה שנעשה על ידי ההסתדרות כדי להניח „נתיב במים עזים“. לא הקבוצים בלבד – התנועה כולה נכנסה לים ונפתחה לעינינו דרך המרחיבה את אפקי הארץ.
לועד הפועל של ההסתדרות יד בהקמת מחלקת הים של הסוכנות היהודית. אחת משתי מניות היסוד של נמל תל-אביב היתה הסתדרותית. „נחשון“ הוקם עוד לפני שקמו קיבוצי הדייגים שלנו. השליחות הימית הראשונה לחו"ל קיים חבר הועד הפועל גולדה מאירסון. גם החבל הימי נוצר וקיים בשיתופה הפעיל של ההסתדרות. השם „נחשון“ הונח ע"י ברל כצנלסון והוא מביע נאמנה את התפקיד. קרה לנו נס על הים, ויש לנו התחלה של ממש, הקוראת להמשך רחב-ממד.
המסיבה נפתחה ונסתיימה בשירת המקהלה של קיבוץ שדות-ים. מן המספנה עבר הקהל לחוף הים ושם נחנכה הספינה „נצחון“. הטקס הוסרט על ידי „כרמל-פילם“. בשעת סעודת-דגים, ערוכה בטוב-טעם בחדר-האוכל של הקיבוץ, דיבר י. שפרינצאק („דגל הנחשונים יתנוסס בחופנו, יראה לתועים דרך, יספר על מה שהזנחנו, ויעודד מה שהקמנו“).
הספינה „נצחון“ היא החמישית של חברת „נחשוןׅ“. נבנתה במשך ארבעה חדשים (לפי התכנית היתה צריכה להיבנות בחמישה חדשים). 70 אחוזים מחמריה – תוצרת הארץ. העץ – איקליפטוס מחדרה. בספינה מערכת מיפרשים ומנוע קאטרפילר. אורך הספינה – 16 מטרים. חבר מלחיה – ששה, חברי הקיבוץ עין-הים (עתלית). לפי התכנית יהיו בקיבוץ, עם ביסוסו, 80 משפחות בחקלאות ו-40 משפחות החיות על הדייג.
"דבר", שנה עשרים, מס' 5923, 7 בינואר 1945, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים ועוד 