נמלה של חיפה בימי עבד אל חמיד
העיר חיפה שמשה אבן השואבת למעצמות האימפריאליסטיות בעשרות השנים האחרונות לקיום האימפריה העותומאנית. אחרי ירושלים היתה חיפה העיר השניה להתגוששות הבין-לאומית על א"י. במידה שצרפת ורוסיה שאפו לירושלים בעיקר, שאפו שתי המעצמות האימפריאליסטיות הראשיות – אנגליה וגרמניה – להתבצר בחיפה, כי עיני שתיהן היו מכוונות הלאה, מזרחה, אל בגדאד, מוצול, המפרץ הפרסי, הודו. מכאן בנין מסילת הברזל מחיפה עד דמשק ע"י חברה אנגלית ויסוד מושבות גרמניות בחיפה ובסביבה.
בהתחרות זו בין אנגליה וגרמניה ביחס לחיפה היתה יד גרמניה על העליונה בימי עבד אל חמיד. גרמניה היא שעודדה וטיפחה בסולטאן, השואף לגדולות, את רעיונותיו הפאן-איסלאמיים. וכצעד יסודי לכך, דרשה גרמניה מהסולטאן לפתח את רשת מסילות הברזל. על רקע זה נוצרה התכנית של המסילה החג'אזית וענפיה בא"י, להגברת שלטון התורכי על הערבים. בספטמבר שנת 1900 הוחל בבנין המסילה החג'אזית ב-1903 נפתח הקו אדרעי–רבת עמון ואח"כ מאדרעי לחיפה. זו היתה תקופת הפריחה הראשונה של חיפה כעיר נמל, כי דרכה הובא חלק גדול מכל החמרים, ששימשו לבנין המסילה החג'אזית. תנועת האניות היתה בשנים האלה גדולה מאד, ללא השואה עם השנים הקודמות. וביחוד היתה זו תקופת התבססות והתבצרות לגרמנים שבחיפה, כי הגרמנים לקחו חלק פעיל מאד בהספקת החמרים, בעבודה ובכל מה שהיה קשור עם המסילה. ע"י קשירת חיפה במסילה עם אדרעי, נפתח לפני חיפה שוק גדול, ביחוד חורן ודמשק. הפעולה של הסולטאן, בהדרכת הגרמנים היתה תקיפה וזריזה מאד, והחברה האנגלית של המסילה חיפה-דמשק נאלצה למכור את זכיונה לממשלה התורכית. למטרת המסילה החג'אזית נאספו בארצות מוסלמיות רבות 750 אלף לירות תורכיות (17 מיליון פרנק) והוטלו מסים שונים, שהבטיחו לאוצר הממשלה הכנסה שנתית של 250 אלף לירות תורכיות. חלק של הכסף הזה עבר בצורות שונות דרך חיפה. הסולטאן החל לחשוב על השלמת מפעל המסילה בבנין נמל טוב, חדיש, בחיפה. הנמל הזה היה צריך להיות הנמל המוסלמי, כי גבו – המסילה החג'אזית. הסולטאן ואתו בן בריתו, וילהלם, לא סמכו על נמל בירות ולא ראו בו מוצא ימי טבעי לדמשק המוסלמית וליתר האיזורים הערבים שהיו נזקקים לנמל בים התיכון. ההשפעה הצרפתית בלבנון, הרחיקה את בירות מהתכניות האסטראטגיות הגדולות של עבד אל חמיד. חיפה נמצאה גם נוחה יותר משום שכנותה למרכזי הערבים והאיסלאם. לפי פקודת עבד אל חמיד הוכנה תכנית מפורטת של בנין הנמל, אולם המהפכה של התורכים הצעירים שמה קץ לחלומו זה של עבד אל חמיד. באבגוסט 1908, כלומר זמן קצר לפני המהפכה, הגיעה הרכבת הראשונה של המסילה החג'אזית עד מדינה, במרחק 1320 ק"מ מדמשק. אולם המהפכה הפסיקה את אוסף התרומות בארצות המוסלמיות, וע"י זה נפסקה העבודה והקו עד מכה וג'דה לא נבנה. גרמניה, שהשפעתה היתה מכרעת גם בתורכיה הצעירה, נפנתה בכל מאודה אל המסילה הבגדאדית, ובדרך זו חדלה התכנית של עבד אל חמיד על בנין הנמל בחיפה להיות אקטואלית.
מ. א.
"דבר", שנה תשיעית, מס' 2569, 31 באוקטובר 1933, עמ' 8. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.