נמל חיפה
עם חנוכתו הרשמית של הנמל בחיפה ב-31 באוקטובר תוּנח אבן-הגמר למפעל גדול, אשר במשקלו הכלכלי והמדיני יחתוך את התפּתחוּת החלק הנידון של קידמת אסיה לעשרות השנים הבאות.
בנין הנמל בחיפה אין בו משום תכנית מקרית, שנולדה מתוך כוח של חיי שעה לספק את צרכי התחבורה של האָרץ ההולכים וגדלים. לא היה זה מן הנמנע, שמחזור הסחר הא"י יוּכל למצוא לו בזמן הקרוב כלי קיבול בנמלים הקיימים לאחר שיוכנסו בהם תיקוּנים מבחינה זו או אחרת. אלא שקיומו של הנמל החדש בחיפה שנבנה ברוחב מידות אינו נזקף רק על חשבונם של צרכי התחבורה הא"יים בלבד. הוּא הרבה יותר מזה: בנין הנמל בחיפה אינו אלא השלמת שיטה שקולה ומחושבת מראש הנשענת על עובדה היסטורית חשובה של פילוּס דרכי תחבוּרה בין אירופה מזה ובין המזרח התיכון והרחוק מזה, של שיטה אשר הציר שלה א"י ונמלה הראשי בעתיד – חיפה.
מאָז גמר המלחמה הפכה א"י לגשר טבעי לתחבוּרה גיאוגרפית ופוליטית של כמה ארצות ערביות ובה מתאַצרים ע"י כך האינטרסים המדיניים־העולמיים החשוּבים של האימפּריה הבריטית הטעוּנים באיזורים אלה ביטוח ופיתוּח.
התכניות בשטח התחבוּרה המדינית והאסטראטגיה, הכרוכות בחזקתה של אנגליה בא"י, נולדו לא בשנים שלאחר המלחמה. הן פרי עבודה פּוליטית וצבאית מוקדמת שהוכתרה בהצלחה עם תבוּסתה של הממלכה העותומאַנית. מיד לאחר גמר המלחמה היתה כבר אפשרוּת לחקור ולעיין בתנאים הדרוּשים להגשמה הטכנית של תכניות־התחבוּרה הגדולות; השיקוּלים והחישוּבים בדבר בנין נמל בחיפה החלו עוד בשנים הראשונות לאחר גמר המלחמה, בשעה שאיש לא חשב עדיין, כי חיפה, נמל קטן כמו רבים כמותו בחלק המזרחי של הים התיכון, עלוּלה להתפּתח לאחת עמדות התחבוּרה החשוּבות ביותר במזרח הקרוב. מחוּץ לכל ספק, כי לתכניות להטענת הנפט מעיראק היה חלק מכריע בהגשמת בנינו של הנמל בחיפה. נצחון מדינות המערב במלחמה על מעינות הנפט של קידמת אַסיה וההשפּעה המכרעת של אַנגליה במישחק הכוחות שהתמודדו לקבל את המעינות האלה לרשותם – קבעו כבר ממילא, נוכח המצב הגיאוגרפי־פּוליטי של ארץ ישראל, את מימוּנה הנוכחית של הנחת הצנור. שילוּב שתי התכניות, העברת אוצרות הנפט בצינורות לחיפה והקמת הנמל הגדול בים התיכון בנקוּדת השפך של צנור הנפט, מפיץ אור מבהיק על הסיכוּיים העצומים שיפּתחו בזמן הקרוב לחיפה ולשטח עיבוּרה.
אולם בדברנו קודם כל על הגורמים שהם מחוּץ לא"י שגרמו להשתלשלות ענינים זו, אין כוונתנו להקטין את ערכו של הנמל החדש להתפּתחוּתה המשקית העתידה של א"י. די להזכיר כאן מלה אחת, אשר תדגיש ותבליט ללא צורך של הרחבת דיבור את ערכו הרב של נמל חדיש כביר־פעלים בחיי הכלכלה של האָרץ: אכספּורט ההדרים. סוף סוף יוכל מגדל ההדרים והאכּספּורטר להיות בטוחים, שלא יחולו שום מעצורים ונזקים בטעינת הפּרי, תוצרת האכּספּורט החשובה שבארץ, בגלל סידורי הנמל הבלתי נוחים ביפו. טעינת הפּרי באניות תוכל להבא ליעשות בכל עת ובכל שעה גם בחורף מבלי התחשבות עם מצב הים ותנאי קיבול בנמל. לתנאי הקיבול נודעת חשיבוּת רבה, משום שמספרי־האכּספּורט הולכים וגדלים בשיעור־מהירות מוּאָץ משנה לשנה, וּכבר הוכח, כי נמל יפו אינו יכול להתאים את כּושר הקיבול שלו לדרישות אכספורט הפּרי. יש, איפוא, להניח, כי בזמן הקרוב תלך ותגדל כמות ההדרים הנשלחים דרך חיפה. וכיון ששטח גידול ההדרים הולך וּפורץ צפונה, יבוא יום ותפּקע זכוּתם של ההדרים שלנו לשאת את השם „תפּוז"י־יפו“.
עקירה דומה לזו מיפו לחיפה תהיה גם לגבי תנועת הסחורות והנוסעים הכללית. מכונות ומכשירים יקרים וכבדי תזוּזה, אשר כניסתם תגדל עם פּיתוּחה התעשיתי של האָרץ, מצריכים מראש קיומו של נמל נוח לקבל אותם, וכן הסיפוּק הרצוף של סחורות מעבר לים, סחורות בנות חשיבוּת מכרעת לארץ, מוּבטח אך ורק עם קיומו של הנמל החדש בחיפה. גם תנועת הנוסעים תתחשב ודאי עם המעלות אשר בסדוּרי הנמל החדש. כשיש לבחור בין האפשרוּיות הקודמות של עליה וירידה בנמל יפה לסידוּרים החדשים להעלאַת הנוסעים בחיפה – אין מקום לפסיחה על שתי הסעיפּים.
על יתרונות אחרים: כגון קיצור זמן הפּריקה, הביטחון לאי קלקולן של הסחורות, הוזלת הפּריקה והטעינה – דוּבר כבר לא פעם. אין, איפוא, צורך לייחד עליהם כאן את הדיבור.
נקדיש רק מלים מספר לחשיבותו הבין לאומית של הנמל החדש.
תכנית הנמל, במידות שהיא הוּצאָה לפועל, הקנתה לו מקום בראש כל הנמלים הרבים, הקטנים והגדולים, בים־התיכון והקצתה לו מקום מכוּבד בין גדולי הנמלים של ארצות הים התיכון. הוּא עומד עכשיו במדרגה אחת עם מארסיל ועולה פי כמה על בירות, שהיה עד עתה הנמל הגדול ביותר בכל החוף הסורי. על כן אין תימה שבחוגים הנוגעים בדבר של בירוּת וגם של אלכּסנדריה מעורר נמל חיפה דאגות, וּבזמן האחרון נשמעות גם מחאות נגד פּוליטיקת התחבוּרה האַנגלית בקידמת אַסיה הנוהגת לגבי חיפה יחס של „משא פּנים“. עובדה היא, כי האימפּורטרים הגדולים באלכסנדריה, שהיו קודם מספיקים ממחסניהם סחורות לכל המזרח הקרוב, רואים עתה, כי לקוחותיהם הקודמים הולכים ונעלמים ועם כל מאמציהם ה רבים אינם יכולים להחזיר את הקרקע שנשמט מתחת לרגליהם. מורגשת יותר הפגיעה אשר בירוּת עלוּלה להיפגע עם התפתחוּתו של הנמל בחיפה. שטח עיבוּרה המשקי של בירות השתרע עד כה לא רק באיזור המנדט הסורי־צרפתי, אלא גם בכל צפונה ומרכזה של ארם נהריים ובחלק פרס. דרך החיבור הגדול במדבר סוּריה מתחיל וגומר בבירות המשמשת מרכז־מקח ראשון במדרגה לשווקים הגדולים ביותר אשר בשטח עיבוּרה המשקי. כביש האבטומובילים הגדול בירות–דמשק–בגדאד נבנה בעקב קיומו של דרך מסחר טבעי זה, אלא דא עקא, שכל עיקר ערכו בשביל בירות כלוּל בזה שבירוּת משמשת לו תחנה ראשונה ונמל. עם סידור שירות־אבטומובילים ירושלים–רבת עמון–בגדאד, נפלה עצבנוּת בבירות. החברה שסידרה את השירות החדש הזה דרך המדבר, וכן את השירות בגדאד–בירות, נמצאת תחת השפּעה אנגלית חזקה והיא תהא מוכנה לרכז את כל השירות הזה בקו האבטומובילים חיפה–בגדאד המתוּכן עתה. התכנית לבנות מסילת ברזל חיפה–בגדאד, הגם שהגשמתה עודנה רחוקה, תגביר ודאי את המגמות האלה ותוסיף ותעלה ע"י כך את חשיבותו של נמל חיפה.
בשביל התחבוּרה הבין לאומית במסילות ברזל ואויר הרי חיפה כבר כיום התחנה החשובה ביותר בא"י. אמנם, מגרש התעופה בחיפה לא נכנס עדיין לשימוּש באופן רשמי וכן לא סוּר עדיין כהוגן שירות רצוף של קרונות שינה אירופּה–א"י–מצרים, אולם בלי כל ספק אפשר להביא בחשבון כי התכניות הללו תבוצענה בזמן הקרוב ביותר.
הדאָגה לעתידה של בירות, הסובלת בשנים האחרונות גם בלאו הכי לרגל המשבר הקשה של המשק המקומי, גברה בשבועות האחרונים מאד, עד שעתון כלכלי בעל השפּעה בבירות שוקל כבר את האפשרות של הגשת קובלנה אל חבר הלאומים.
מצב הרוחות בארצות השכנות מלמד על ערכה של חיפה בעתיד הרבה יותר מכל הניחוּשים ומכל צפיות התעמוּלה. מן הצורך לסקור את 15 השנים האחרונות ולהבין את אשר התרחש בא"י בשטח התחבוּרה בפרק זמן קצר זה. במשך השנים המעטות הללו נצטרפה א"י לתחבורה העולמית באמצעי התחבוּרה החדשים שלה כלילי הטכניקה לכל ארבע רוּחות השמים. א"י מתחילה מעתה למלא בממלכת התחבוּרה את תפקיד התיווּך בין היבשות אשר מילאָה פעם בממלכת הרוח. אולם המפתח לעמדה זו של עצירה מסחרית וּפוליטית במזרח הקרוב יישאר בידי חיפה.
ד"ר א. בונה
מנהל הארכיון הכללי למזרח הקרוב בירושלים
"דבר", שנה תשיעית, מס' 2569, 31 באוקטובר 1933, עמ' 9. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים ועוד 