נמל חיפה – נמל עברי / 18 ביוני 1948

נמל חיפה – נמל עברי

(רשימות מעיר העתיד)

ברציפי נמל חיפה מהלכות מכוניות-משא של הצבא הבריטי, משורינים נראים פה ושם, כובעים ירוקים של אנשי „הקומאנדו הימי“ מתבלטים בשער הנמל. ארגזים כבדים מכילים את „מטעני הפינוי“, וכל הנמל וסביבתו עודם בשטח „מובלעת“ של הכיבוש הצבאי הבריטי: כאן שולט הגנראל מק-מילן בשם האימפריה.

אבל בתוך הנמל הזה אתה מרגיש בכל זאת כי חיים עבריים מפכים פה. הם צמחו וגדלו בדרך אורגנית. החלוצים הראשונים, שנכנסו לעבודות הים, לפני שנים רבות, עודם זוכרים את הקשיים, את הנכר ולבטי הכיבוש. כמה היה צריך פועל יהודי להוגיע את עצמו ולהתגבר על מכשולים – עד שלמד סבּלוּת פשוטה, לטעון פחם, לפרוק ארגזים, להעמיס שקים, ועל אחת כמה – עד שנעשה סואר, מכונאי, הגאי, מתקן-ספינות, אמודאי.

כל אלה ועוד רבים אחרים מילאו עתה את הנמל ועשאוּהוּ נמל יהודי. בין 1200 העובדים בימים אלה (שלא בעונת משלוח-הדר), יש יותר מאלף יהודים, והעבודה נעשית בשיטתיות, המסחר והנסיעות, היבוא והיצוא מתקדמים, ללא צווחות של חורנים, ללא מהומה והמולה ובלי הכרח של מתן-שוחד, כפי שהיה נהוג בכל השנים של שלטון המנדט.

וליד הקיר החיצוני הגדול של המעגן, זה הנקרא „שובר הגלים הראשי“, ניצבת תערוכה של היסטוריה יהודית: אלו ספינות המעפילים לעשרות, שבחורי ההגנה הביאו אותן אל הארץ, מהן קטנות ביותר, הנראות כסירות-דייגים (הספינה „ברל כצנלסון“), ומהן גדולות, כמו „כנסת ישראל“, שהביאה יותר מארבעת אלפים מעפילים, מהן ישנות ורעועות, שהגיעו בקושי לחופים, ומהן חזקות ומוצקות, אשר עוד תצלחנה לשרת את דרכי הים בפיקוחם ובעבודתם של ימאי ישראל.

ליד שובר הגלים, בקרב השלד הטבוע של האניה פּאַטריה“, עומדות בסך הספינות „משמר העמק“, „יחיעם“, „חביבה רייק“, „יגור“, „הנרייטה סאלד“, „מולדת“, „אף על פי כן“ ועוד ועוד. באמצע המעגן עומדות ספינות בתיקונן. אנשי המספנה „עוגן“, שהתמחוּ במשך שנים בתיקון אניות-אורחות, עושות עתה בתקנת הספינות שלנו, אשר הוחרמו ע"י שלטון המנדט. ההחרמה בוטלה עתה, כשם שבוטל השלטון הבריטי עצמו, מן הרציף כבר הפליג הנציב העליון האחרון, ומן המספנה כבר יצאו הספינות הראשונות לשירות העליה היהודית – תחת דגל ישראל.

ש. זרחי

ערב-שבועות תש"ח


"דבר", שנה עשרים וארבע, מס' 6974, 18 ביוני 1948, עמ' 13. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.