נמלים
(סקירה קצרה)
נוהגים להבחין בנמלים לטבעיים, טבעיים־למחצה ומלאכותיים. הראשונים מוגנים בדרך הטבע מגלי הים וזעף־הרוחות, אלא שיש צורך לבנות מסילות ורחובות. לעתים הם זקוּקים גם להעמקת מקום המעגן. נמל אוסטרליה הראשי, סידניי, דוגמא יפה של נמל טבעי: אין בו גם שום העמקת מים מלאכותית. אותו דבר גם בסן־פראנציסקו שבקאַליפורניה.
לסוג הנמלים הטבעיים מתייחסים גם כל אלה, שנבנו ליד שפך נהר גדול. הנמל נמצא אז בין שני גדות הנהר, לפעמים לא־קרוב מהים. ואם כי נמלים מסוג זה מוּגנים באופן טבעי, הרי בנינם והחזקתם בסדר מצריכים עמל רב, לשם פינוּי החול הרב המצטבר בהם. בנמלים כאלה עובדות תמיד מחפּרות גדולות.
רבים מבין הנמלים הגדולים בעולם, סודרו במקום שם שופך נהר גדול את מימיו לתוך הים: ניוּ־יורק, לונדון, האמבורג, ברמן, אנטרפּן, שנחאי, פילדלפיה, כלכותא וכו'.
הנמלים הטבעיים למחצה מוגנים אף הם בדרך הטבע אבל לא במידה מספיקה. הם זקוּקים להגנה מלאכוּתית חלקית בצורת שובר־גלים אחד. הנמל פלימות שייך לסוג זה.
יתר הנמלים נבנו באופן מלאכותי במקומות של הגנה טבעית כלשהי – במפרצי ים. הגנתו הטבעית של נמל חיפה היא הכרמל.
מגן מלאכותי לנמל משמשים שוברי גלים. עפ"י הרוב בונים שני שוברי־גלים: אחד ראשי, ושני קצר יותר, נקרא „שובר גלים כלפי הרוח“. יוצאים מנקוּדות שונות של החוף ונמשכים לכווּן הים הלוך והתקרב אחד לשני עד הגיעם לשתי נקוּדות מורחקות אחת מהשניה כדי 500–600 מטר. מרחק זה – שער הנמל. שובר הגלים הראשי הולך ונמשך לעתים יותר החוצה כדי להגן על האניות העוגנות לאורך שובר הגלים השני. כך נבנו הנמלים הראשיים של א"י ואי מלטה: חיפה ובליטה.
יש ובנמלים גדולים במפרצים רחבי ידים, מוּקמים שלושה שוברי גלים: שנים יוצאים משתי נקוּדות של החוף ומרחק רב ביניהם, והשלישי נמשך בקו מקביל לחוף בהשאירו שני שערי־כניסה.
מבחינה כספּית לא עלה בנין נמל חיפה ביוקר. הקמת שובר הגלים הראשי היא ההוצאה העיקרית בבנין נמל. אורך שובר הגלים הראשי בחיפה הוּא 2600 יאַרד, בערך, והוּא נותן מחסה לשטח של 311 אַקר. לעומתו, נותן שובר הגלים הראשי בנמלה החדש של מאַרוקו הצרפתית – קזבלנקה – מחסה לשטח של 350 אַקר, אבל ארכו הוּא 7215 יאַרד. אותו דבר במארסיל: שטח נמלה אינו עולה בהרבה על זה שבחיפה, בכל זאת אורך שובר הגלים הראשי הוא 6000 יאַרד.
*
גודל נמל אפשר למדוד לפי: א. שטח המים אשר בין שוברי הגלים, ב. אורך המעגנים. שטחו של נמל חיפה הוּא 311 אַקר. לפי זה אפשר להגיד, כי איננו קטן. הוּא עולה בהרבה על נמל קייפּטון (באַפריקה הדרומית), ששטחו הוּא רק 75 אַקר; הוּא עולה אפילו על נמל חשוב כברמן, ששטחו הוא 126 אַקר. הוּא דומה בערך לשטחו של מארסיל או קזבלנקה. הוּא מהוה חצי משטחם של נמלים גדולים וחשובים כמו לי־האבר בצרפת, דובר באנגליה או קולומבו בציילון. אולם מבחינת אורך החופים, נמל חיפה לע"ע אחד הנמלים הקטנים. בס"ה אינו עולה אורך חופי העגנה (לרבות שוברי הגלים עצמם במקומות של מים עמוקים) על קילומטר וחצי, בו בזמן בברמן – ששטחו, לפי שאמרנו לעיל, הוא פחות מחצי שטחו של נמל חיפה – אורך החופים הוא 28 ק"מ. בהאבאר, ששטחו הוא רק החצי מזה שבחיפה, אורך מעמדי העגנה 57 ק"מ. אולם כל הרחובות ומעמדי העגנה שייכים לסדוּר הפּנימי של הנמל, והם הולכים ונבנים במשך זמן רב בהתאם לצרכים הממשיים. אין ספק, כי גם בחיפה – כשיגיע הזמן לטעון הנפט מעיראק ומיליוני תיבות תפּוחי הזהב שיתווספו בשנים הבאות – יגשו לעבודות בנין פּנימיות, לבנין מעמדי־עגנה חדשים, להעמקת שטחים חדשים בתוך הנמל גופא (לע"ע הועמקו המים רק בחצי השטח של הנמל).
*
נמלים מסחריים הולכים ומתפּתחים כמו ערים וארצות. רק נמלים אסטראטגיים, בסיסי־צי נבנים בבת אחת בכל גדלם. כך נבנה בשנת 1917 בסיס־אַספּקה בשביל הצי האמריקני בהמפדן־רודס, שעלה לשלשים מיליון דולר והוא יכול לעגן בתוכו בבת אחת אלף אניות גדולות. הנמלים המסחריים הידוּעים נבנו לפני הרבה שנים ועבודות שכלול והרחבה עודן הולכות ונמשכות בהם. להלן תינתן סקירה קצרה על מספר נמלים ידוּעים.
ניוּ־יורק. – הנמל הטבעי הגדול בעולם; ליד שפך הנהר הודסון. אורך מעמדי עגנה – אלף ק"מ. עומק המים לאורך החופים מתשעה עד שנים עשר מטר.
סאן־פראנציסקו. – שטח המים בנמל – 285 אלף אַקר. אורך החופים הפּנימיים 300 ק"מ.
האמבורג. – הנמל הגדול באירופּה. נמל־נהר, 110 ק"מ מן הים. שטח המים 4095 אקר ואורך החופים 30 מטר.
ליברפּול. – נמל־נהר, סובל מגיבוב חול. לא פחות ממאתים מיליון טון חול מוּצאים ממנו במשך שנה אחת. אורך החופים יאה לאניות גדולות – 60 ק"מ.
האבר. – נמל צרפתי, ליד התעלה האנגלית. אורך החופים 12 ק"מ.
ברמן. – על נהר וזר, 70 ק"מ מן הים. שטח הנמל 126 אקר. אורך החופים 28 ק"מ.
פּורט סעיד. – מוצא תעלת־סואץ לים התיכון. נמל מלאכותי בים פרוז, נבנה תחילה לפי תכנית של שני שוברי גלים. אורך האחד 6565 אַרד והשני – 2625. הנילוס מביא לתוכו לא מעט בוץ. דרוש נקוּי תמידי. אגב, יש לשער, שהנילוס ישפּיע גם על נמל חיפה. עמקו 40 רגל.
קזבלנקה. – הנמל הגדול והחשוב של מארוקו הצרפתית. שטחו 350 אַקר. עמקו 9 מטר. אורך שובר הגלים הראשי 7215 יאַרד. התחילו בבנינו ב־1913. נגמר ב־1927.
הנמלים ממזרח של תעלת סואץ הם לרוב טבעיים או טבעיים־למחצה. יוצאים מן הכלל הם הנמלים במדרס וקולומבו. מהנמלים הגדולים שבהודו – כלכותא ורנגון, הם נמלי נהר. נמל סינגפּור הוא אחד הנמלים המסחרים הגדולים. בשנים האחרונות נבנה שם על ידי הממשלה הבריטית בסיס לצי הצבאי.
הונקונג ושנחאי הם ג"כ נמלים טבעיים. עולים בגדלם על כמה נמלים אירופּיים גדולים.
הנמלים היפּניים קוֹבּה ואוסאַקה מוּגנים על ידי שוברי גלים. שוברי־הגלים הגדולים של יוקאהאמה, נמלה הראשי של יפּן, נהרסו כליל ברעש 1923.
דומה מאד לנמל חיפה הוא נמלה הראשי של מלטה – בליטא. גם לו שני שוברי גלים ועמקו מרשה לעגון לאניות הגדולות ביותר.
נמל גיבראַלטאַר שלשה שוברי גלים לו. משמש בעיקר כנמל צבאי.
שני הנמלים העתיקים בעולם, צור וצידון, נבנו ע"י שמיים וערכם הוּא כיום אפס. רק אחד מן הנמלים העתיקים ביותר עודנו מחזיק מעמד – אלכסנדריה של מצרים שבבנינו ושיפּוּרו טיפל אלכּסנדר מוקדון.
ש. זעירא
"דבר", שנה תשיעית, מס' 2569, 31 באוקטובר 1933, עמ' 9. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים ועוד 