מִתּוֹלְדוֹת הַצּוֹלֶלֶת
„שד“ עולה מתוך המים…
מעשה זה אירע לפני כ־45 שנה. אחד הדייגים חזר בבהלה מהנהר ראפּאהנוק שבמחוז ווירגיניה (ארצות הברית) וסיפר מעשה־שדים זה: הוא ראה עצם משוּנה, מעין מצוף, שט מאליו נגד הזרם. אחר כך הופיעה מתוך המצוּלה יצוּר משוּנה בעל־זקן, ספק אדם ספק שד!
עוד הוא ממשיך בסיפוּרו והנה הופיע בחנוּת „שד־המים“ בכבודו ובעצמו: אמריקאי בשם סיימון לייק (שפירושו באנגלית: אגם!), ממציא הצוללת החדישה. הוא בא להשיג צידה בשביל הצוללת שבנה וקראה בשם „אַרגונאוּט 1“. מששמע כי הוא חשוּד במעשהי־שדים מיהר לחזור אל הצוללת ולהתרחק מאותו מקום, כי ידוע ידע שרבים מבני הסביבה מצטיינים בקליעה למטרה…
יחס זה לא הפתיע את לייק כלל וכלל, כי גם בני עירו חשבוהו למשוּגע והמומחים של הצי האמריקאי קיבלוּ בחיוּך של לגלוּג את תכניותיו לבנין סירות השטות מתחת לפני המים. הם טענוּ, כי דבר זה הוא מן הנמנע, אם כי לייק כבר עשה כמה וכמה נסיונות מוצלחים. ביחוּד לגלגוּ על דבריו, שהצוללת עתידה למלא תפקיד חשוב בימי מלחמה כבימי שלום, לשלות מוקשים שהוטמנו בים ואף לטבע אניות־קרב!
סיימון מגשים את חלומו של ז'ול וורן
שנת 1880. סיימון בן ה־14 אינו מחבּב את בית־הספר בפלאזאַנטווייל שבמחוז ניוּ־ג'אֶרזי משוּם שהלימוּדים המשעממים גוזלים את רוב זמנו ומפריעים אותו מקריאת ספרים מעניינים כספרי ז'וּל וואֶרן. הנה קרא את סיפורו „20 אלף מיל מתחת לפני הים“ וגמר אומר להגשים את חלומו של הסופר הצרפתי ולבנות צוללת כדוּגמת ספינת־הפלאים „נאוּטילוּס“. הדבר עלה בידיו כעבור 15 שנה.
סיימון (שמעון) נולד במשפחת ממציאים. אביו־זקנו המציא מכונת־זריעה, אביו קבע לראשונה תריסים מתקפלים על גבי גליל, בן־דודו אייזיק (יצחק) ריסליי המציא מכשיר־הדפסה ובן־דודו אַיירה התקין לו טלפון. דודו עזרא בנה לו מטוס אך לא הצליח להטיסו. על כן מצא לו סיימון הצעיר תומכים נלהבים לתכנית הצוללת. הדוד ישי („ג'אֶס“ באנגלית) חיבב את הנער, הביאו לבית היציקה שלו ולימדו להשתמש במכשירי עבודה שונים.
ממציא אנית־הקיטור פולטון ואחרים ניסוּ לבנות צוללות, אך נסיונותיהם עלו בתוהו ונסתיימוּ בתאונות קשות. סיימון לייק למד ממשגותיהם והחליט לבנות צוללת שתשקע בהיותה במצב מאוזן. בעקרון זה של מיבנה הצוללות משתמשים עד היום הזה.
12 שנה לבנין הצוללת הראשונה
אַל יהא הדבר קל בעיניכם. בנינה של הצוללת הראשונה היה קשה כקריעת ים־סוף. כל התחלה קשה, אך אין לך דבר העומד בפני הרצון. סיימון השתכּר די צרכו בעבדו בבית־היציקה של דודו, ואת כל שעות הפנאי הקדיש לרעיון־שעשועיו – תכנית הצוללת שהוגשמה כעבור 12 שנה.
בימים ההם לא יכול המדע ליתן תשובה לכמה וכמה שאלות מעשיות שהטרידוּ את סיימון, למשל השאלה: מהי כמות האויר הדרוּשה לו לאדם השרוי מתחת לפני המים? הממציא הצעיר פנה לכמה וכמה מלומדים ומרצים באוניברסיטות אמריקה, אך איש מהם לא ידע להשיב על שאלה זו. לכן עשה נסיון, זה: בנה לו תא־עץ אָטים (שאין האויר יכול לחדור לתוכו כשהוא סגור), נכנס לתוכו כששעונו בידו ונוכח לדעת, כי האדם זקוק לאויר די 15 רגל מע' לשעה. מאז הוסיף סיימון לייק להשתמש בחישוּב זה בכל הצוללות אשר בנה.
תא־מוצא בשביל אמודאים
ב„נאוטילוס“, הצוללת הדמיונית שתוּארה על־ידי ז'וּל וואֶרן, היה תא שמתוכו היוּ יוצאים האמודאים לחקור את קרקע הים. לייק החליט להתקין תא כזה גם בצוללת שלו. השאלה היתה כיצד לפתוח דלת בקרקעית הצוללת ולמנוע את חדירת המים אל גוף הצוללת. לשם כך בנה לייק תא אטים בעל שתי דלתות: האחת נפתחת פנימה, אל גוף הצוללת, והאחרת נפתחת החוּצה אל הים. הוא היה נכנס אל התא, מכניס לתוכו אויר דחוּס ופותח את הדלת החוצה. האויר הדחוּס היה מונע את חדירת המים לתוך הצוללת. סידוּר זה איפשר לנוסעי הצוללת לצאת בבגדי אמודאים ולחקור את קרקע הים. דבר זה היה חשוּב בעיני לייק משוּם שהוא נתכוון להשתמש בצוללת לא לצרכי מלחמה, כי אם לצרכי המסחר, להעלאת אוצרות הים, שברי אניות וכדומה.
חוסר עידוד מצד שלטונות הצי
בשנת 1892 הכריזה מחלקת־הצי של ארצות הברית על נכונוּתה לעיין בהצעות לבנין ספינה תת־ימית. לייק קיווה, כי הפעם יקבל את העזרה הדרוּשה להגשמת תכניתו. אך המומחים השיבו את פניו ריקם והשקיעו 200 אלף דולאר בהגשמת תכנית אחרת שנכשלה לחלוטין.
לייק ניסה לרכוש את עזרתם הכספית של בעלי־הון לבנין צוללות לצרכי מסחר, אך הם דחוּ את הצעותיו בטענה, כי אין ברצונם להשקיע את כספם על קרקע הים…
למזלו בא לו עזר מצד אחר. בשנת 1894 הציעה דודתו אַנני צ'אֶמפּיון להמציא לו את הסכוּם הדרוּש לבנין צוללת קטנה.
כיצד נבנתה „ארגונאוט“
אותו חורף, התחילו לייק ובן דודתו באַרט צ'אֶמפּיון לבנות את הצוללת „אַרגוֹנאוּט“, ארכה הגיע ל־14 רגל. היא היתה עשוּיה עץ־אורן ובד, ובה תאים מיוחדים שהיו מתמלאים מים וגורמים לשקיעת הצוללת. בראש הצוללת נקבע מעין הגה לכיווּן תנוּעתה על קרקע הים, ובחלקה האחורי – 2 אופני־הנעה. גליל מתכת להכנת מי־סודה שימש ללייק מיכל להחזקת האויר הדחוּס לתא־המוצא שתואר לעיל. האויר לנשימה בא דרך צינור מחוּבר למצוף שנישא על פני המים. ואף סידוּרי „מותרות“ נקבעוּ בצוללת: תנור אפיה קטן לטיגוּן דגים!
חנוכת הצוללת הראשונה – 1895
חנוּכת הצוללת הראשונה היתה מאורע היסטורי בדומה לטיסת האחים רייט במטוס הראשון שנבנה על־ידם. ואף־על־פי כן לא זכה המעשה לפירסוּם רב בעולם. שני החלוּצים, לייק וצ'אֶמפּיון עשוּ הכל לפי התכנית שנקבעה מראש והנסיון הראשון הוכתר בהצלחה. הם ירדוּ אל קרקע הנהר שרוּסבּאֶרי ועלוּ בשלום.
בקיץ של אותה שנה צללוּ השנים במפרץ ניוּ־יורק. לייק שהכין לו בגדי אמודאי יצא מתוך הצוללת ותר את קרקע הים. אך ראשי העיר ניו־יורק לא האמינוּ לדבריהם ולשם בחינה הטילו הימה קופסה ובה שמוּ תעודה חתוּמה בידיהם. שני ה„נחשוֹנים“ צללוּ שוב והעלו את קופסת־המבחן…
ראשית ההתענינות
העתונים התחילו לגלות התענינוּת באמצאתו של לייק, אך שלטונות הצי בואַשינגטון הבירה הוסיפוּ להתעלם ממנה. התענינוּת הציבוּר גברה והלכה וכמה אנשים בעלי השפעה הציעוּ ללייק עזרה כספית לבנין צוללת עשוּיה מתכת ומונעת במנוע בנזין. הצוללת הראשונה מסוּג זה נחנכה בהצלחה בשנת 1897. היא עמדה במבחן אף בים סוער והצלחתה עוררה התענינוּת רבה בעולם כולו.
בימי המלחמה הספרדית־אמריקאית הסיע לייק את הצוללת „אַרגונאוט“ לניוּפורט־ניוּז וגילה על נקלה את הנקודות בהן טמנו האמריקאים מוקשים להגנת הנמל. הוא סיפר את הדבר לאחד מראשי הצי האמריקאי והסבּיר לו, כי בעזרת צוללות אפשר לשלות מוקשים של האויב ולנתק את כּבלי הטלגרף התת־ימי. הקצין הטיל ספק בדבר והודיע ללייק, שאם יחזור על נסיונות כאלה – יוּשם בבית הסוהר! אחר הדברים האלה החליט הממציא להשתמש בצוללת רק לצרכי המסחר: להעלות מקרקע מטענים מספינות שטבעוּ.
הפריסקופ הראשון
לייק החליט להתקין בצוללת מכשיר שיאפשר לנוסעיה לראות את כל המתרחש על פני הים בשעה שהצוללת שטה מתחת לפני המים. בשנת 1900 פנה לכמה חברות המייצרות מכשירים אופטיים (משקפות, מיקרוסקופים וכדומה) וביקשן להתקין לו מכשיר עשוּי שפופרת ארוכה ומצוּמד עדשות־זכוכית. בעלי־המקצוע טענו, כי דבר זה אינו אפשרי, אך לייק עשה כמה נסיונות בעדשות והוציא את מחשבתו לפועל.
אין נביא בעירו
בשנת 1901 הוזמן לייק לואַשינגטון, מושב הממשלה המרכזית של ארצות הברית. קצינים גבוהים של הצי האמריקאי הציעוּ לו לבנות צוללת גדולה והבטיחוד לו את תמיכתם בהשגת התקציב הדרוּש. לייק שייסד חברת־מניות פרטית התחיל בבנין הצוללת „פרוטאֶקטור“, שארכה הגיע ל־65 רגל (כ־22 מטר). צוללת זו נועדה לתפקידי הגנה על החופים. שמה, שפירושו באנגלית „המגין“, מעיד כל כך שהממציא לא ראה עדיין את האפשרויות הצפונות בצוללת כמכשיר התקפה.
כתום העבודה נשלחוד שלושה מקציני־הצי לבדוק את הצוללת. הצוללת עמדה בכל מבחן קשה. שטה מתחת לקרח והיתה שרוּיה במים במשך 10 שעות רצוּפות. קציני הצי היו מלאי התפּעלוּת. ואף על פי כן הכביד הקונגרס את „לבּוֹ“ ולא אישר את התקציב הדרוּש…
הגרמנים גנבו וניצלו את האמצאה
בימים ההם היתה נטוּשה מלחמה בין רוסיה ויפאַן, שני הצדדים הלוחמים התענינו באמצאתו של לייק. לייק לא רצה למכור את אמצאתו למעצמה זרה, אך כיוון שממשלת ארצו התעלמה ממנוּ וכדי להימנע מפשיטת־רגל החליט למכור את תכנית הצוללת לרוּסיה. ואין זה דבר חדש. תכופות נאלצים הממציאים למכור את אמצאותיהם לזרים משוּם שאינם מקבלים כל עזרה בארצם.
במשך שבע שנים בנה לייק צוללות בשביל רוּסיה. אך גם אז לא ידע, כנראה, מה רב יהיה תפקידן של הצוללות במלחמות הבאות.
האדמיראל הגרמני פון־טירפיץ, ששוחח עם לייק לפני מלחמת־העולם הראשונה (1914–1918) בא לידי מסקנה, כי יפה כוחה של הצוללת כנשק־התקפה. חברת הנשק הגרמנית קרוּפ הציעה לקנות את אמצאתו של לייק במחיר גבוה למדי, אך כיוון שנודע לגרמנים, כי לייק לא הבטיח את אמצאתו על ידי פּאַטאֶנט החל על גרמניה, הסתלקוּ מהצעתם הראשונה ובלי לשלם לממציא האמריקאי החלו להקים צי צוללות אדיר, שהיה נשקם העיקרי במלחמה הקודמת.
מחלומותיו של ממציא זקן
לאחר שנתפרסם בעולם כולו זכה לייק סוף־סוף בהכרה מצד ממשלת אמריקה. בימי המלחמה שעברה בנה 40 צוללות בשביל צי ארצות־הברית.
סיימון לייק הוא כיום בן 76, אך עודנו פעיל ועסוק בשכלוּל אמצאתו אשר לה הקדיש את חייו. אולם עז רצונו שהיא תביא ברכה לאנושות ולא קללה והרס. לפני זמן מה הציע לייק לבנות צי של צוללות משא, כל אחת של 7,500 טון. הוא טוען, כי הוצאות בנינן אינן עולות על הוצאות הבנין של ספינות המשא הרגילות. יתר על כן, הן עלולות להתחמק ביתר קלות מפני צוללות האויב. אך הצעותיו אלה מכוּונות רק לצרכי השעה. הוא מקווה, כי יבוא יום בו ישתמשוּ בצוללות לצרכי המסחר, לדליית האוצרות ששקעוּ בימים ולהפקת מתכות ונפט מקרקע הים.
אריה
"דבר לילדים", כרך י"ג, חוברת 44, 22.7.43, עמ' 7. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים ועוד 