מתחת למים אל הציר הצפוני
טלגרמה קצרה: רב החובל האמריקני וילקינס, המתעתד להפליג לציר הצפוני בצוללת גומר את עבודות ההכנה.
זהו אותו וילקינס, אשר בקיץ 1928 עף באוירון על פני הקוטב הדרומי של כדור הארץ. עכשיו החליט לבצע מאמץ העפלה מיוחד במינו: להגיע לציר הצפוני בדרך בלתי רגילה עד כה, בצוללת.
הציר הצפוני נמצא בתוך אוקינוס ענקי המכוסה שדות קרח לאלפי קילומטרים. אילו היה הקרח מוצק בכל השטח מסביב לציר הצפוני, היו יכולים להגיע אליו בעגלת חורף רתומה לכלבים או איילות הצפון. אולם במקומות רבים הקרח רך ודק ואינו יכול לעמוד בפני כובד הלחץ של עגלה ואנשים. יש מקומות, אשר בהם פורצים מים נוזלים מבעד לקרח ומציפים את כל השבילים על פניו. חוקרים שונים של הציר הצפוני ניסו לפיכך להגיע אליו באוירונים. כך עשו פירי, נאנסין, סטיפאנוב, בירד וגם וילקינס. נסיונות אלה לא הצליחו, מפני שאין שם לאוירון מקום להשליך עוגן – וקשה, כמעט בלתי אפשרי לחקור את תנאי המקום מתוך המראת על במשך רגעים ספורים.
וילקינס בא להוכיח, כי בתקופתנו, תקופת הטכניקה המתקדמת, לא ייתכן, שיישארו שטחי ארץ כבירים סמויים מעין המדע וזרים לנו.
הצוללת ששימשה עד עכשיו בעיקר לצרכי מלחמה והרס, נהפכת בידי וילקינס לאמצעי שרות חשוב למדע ולאנושיות.
שם הצוללת „נאַאוּטילוּס“ (סירה קטנה) על שם הסבתא שלה, „נאאוּטילוּס“ של ז'ול וירן.
התחנה המרכזית – שפיצברגן. משם תצא הצוללת ביולי לאלאסקה דרך הציר הצפוני. בחדשי יולי אבגוסט שורר הקיץ בכל החלק הצפוני של כדור הארץ, ואז ישנם, כמובן, תנאים יותר נוחים לחקר המקום והצומח והחי אשר בו.
בצוללת יפליגו, מלבד וילקינס: גם החוקר הנורבגי האַדולד סבירדרופּ, קצין הצי האמריני דאניובר, המקבל עליו את ההנהלה הטכנית של „נאאוּטילוּס“, 10 מלחים מנוסים ועוד ארבעה אמריקנים.
הצוללת מכוננת ומצוידת בכל התכשירים והשכלולים החדישים. מתחת למים תוכל להימצא במשך 5 ימים רצופים. הסירה תשקע מתחת לרמת המים בכל המקומות הזרועים ומכוסים רכסי קרח; היא תעלה ותפליג על פני המים במקומות הפנויים מקרח. המהירות מתחת למים – 3 מילים בשעה.
לצוללת יש מקדח מיוחד שיוכל לפרוץ בקרח אשר עביו 100 רגל. דרך הפרצים המקודחים תוכל הצוללת לקלוט מהאויר את החמצן הדרוש לנשימת אנשיה. מקדח שני מסוגל לעשות בקרח חור כגודל ראש האדם, ואם תארע לצוללת איזו תקלה במצולות־ים יוכלו אנשיה להינצל דרך חור כזה ולעלות על הקרח. מלבד זה, יש בצוללת משור חשמלי ותכשיר לפיצוּץ הקרח והמסתו בחמרים כימיים שונים. סוללות אור גדולות יאירו את דרך הסירה בעמקי הים ויאפשרו למשלחת לבדוק ולחקור את זרמי הים, הצמחים, בעלי החיים, קרקעית הים, כוח השאיבה של הארץ באיזור הצפוני וכו'.
ספרות שלמה נוצרה באמריקה, המטפלת בפתרון השאלות הכרוכות בנסיעה מסוכנת זו. מאות חוקרים, אנשי מדע ומעשה עוקבים בתשומת לב ובחרדה כל צעד של משלחת וילקינס.
"דבר", שנה ששית, מס' 1743, 19 בפברואר 1931, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים ועוד 