עם פתיחת הנמל
יום פּתיחת נמל חיפה יצוּין כראשית תקוּפה חדשה בחיים הכלכליים של א"י. ערך יום זה יוּרגש באופן מיוּחד ע"י הישוּב היהוּדי הגדל ומתפּתח. כל אשר יזכור את חיפה לפני 13–14 שנה, מיד לאחר כיבוּש האנגלים. את ישוּבה ומפעליה השונים, עיר בת שלשים אלף נפש, בערך, ובהם 5–6 אַלפים יהוּדים ומאות אחדות של פּועלים עברים, עיר בלי נמל וּבלי חרושת ומלאכה, בלי ישוּב חקלאי מסביב לה, ויראה את חיפה של היום עם ישוב בן 75 אלף נפש, מפעלי חרושת ומלאכה גדולים, כבישים מודרניים, תנאי שירות חדשים, ויתבונן גם לגידול הישוב היהוּדי המגיע כבר קרוב לשלשים אלף נפש, עם חמשת אלפים פּועלים עברים מאורגנים, ישוּבים עבריים ושכונות חדשות מרוּכזות, מוסדות וּמפעלי תרבוּת – כל אשר יראה גידול מפליא זה, יבין, מה ערך התפּתחוּתה הקרובה של חיפה לאחר גמר בנין הנמל. זו גם העיר העברית היחידה בארץ עם רזרבה קרקעית גדולה בהר הכרמל מצד אחד ובעמק זבוּלוּן מצד שני, וגמר בנין הנמל מעלה את ערכה, מגלה אפשרוּיות כלכליות חדשות בענפי משק שונים.
ערך הנמל לישוב העברי ולחיפה המתפּתחת וגדלה הוּא קודם כל בגידול כוח הפּועל העברי ורבוּי העבודה העברית בכל ענפי המשק המתפּתחים. מבחינה זו אין שוּם התאמה בין התפּתחוּת העתיד ובין התפּתחוּת הישוּב היהוּדי. דוקא ביום פּתיחת הנמל יש לציין, כי ענפי עבודה רבים הכרוּכים במפעל הנמל והים טרם נכבשו בידי הפּועל היהוּדי, או שערך העבודה העברית בהם אינו ניכר בהם כלל. אין לך כיום מקצוע במשק היהוּדי והכללי שהפּועל העברי לא נמצא בו: בחקלאות ובבנין, בחרושת ובמלאכה, בהובלה ובעבודות צבוּריות – לכל אלה חדר והשתרש, ורק נעילת שערי הארץ היא המעכבת את רבוּיו. לא כן מקצוע הים, שהוּא כמעט לגמרי מחוּץ לפועל היהוּדי. במשך 13–14 שנה לבנין הישוב העברי החדש נעשו נסיונות שונים בכיבוש הסבלות, הספּנות והדיוּג. רובם נגמרו רק בתוצאות חיוּביות חלקיות. מחוץ לסבלות חלקית בנמל יפה וחיפה ונצני ספּנות קטנה בחיפה – ערך העבודה העברית במפעלי הים כמעט אפסי. היה זמן שחדירת הפּועל העברי למפעלי הים נתקל בחוסר אימוּן גמור מצד חוגים ישוביים אחראיים, הסוחר העברי והמוסד הישובי טענו, שעבודות סבלות וספנות הם סוגי עבודה קשים וּבלתי מתאימים לכוחו הגוּפני של הפּועל העברי. בעבודות אלה יש להעסיק „גויים“; הפּועל העברי צריך לחדור למקצועות קלים יותר ונוחים יותר. ואם תוסיף לזה את המכשולים מצד השלטונות, תמצא שהפּועל במלחמתו זו היה בודד ומבוּדד.
תולדות כיבוּש הסבלות בנמלי יפו וחיפה הן התאבקוּת בלתי פוסקת על כל יום עבודה. בהון היהוּדי ששולם בעד סבלות בנמלים במשך שנים אלה אפשר היה לבסס מאות משפּחות עבריות חדשות ולבצר עמדות פּוליטיות ישוּביות שחשיבותן עצוּמה. אבל חשבון זה לא נעשה אלא ע"י הפּועל העברי בלבד, שהסתער הסתערות חלוּצית ללא כל עזרה מצד חלקי ישוּב אחרים. דוקא בשנים האחרונות נתגלו כוחות מקצועיים רבים ורצון חלוּצי לפעולה כיבוּשית זו. בתקוּפת בנין הנמל התמחוּ עשרות פּועלים עבריים בעבודות ים שונות והם מסוגלים כיום לתפוס עמדות עבודה חשוּבות.
התפּתחוּת המסחר העברי בשנים האחרונות לא הביאה לידי גידול אחוז העבודה העברית במקצוע זה. בנמל יפו עובד מספר מצוּמצם של פּועלים עברים בסבלות, וביתר המקצועות אין להם זכר. בחיפה, בזמן בנין הנמל, חלוּ שינוּיים ידוּעים בארגוּן העבודה וסידוּרה. הממשלה הבטיחה לשים לב להגדלת אחוּז העבודה העברית עם גמר בנין הנמל. ההסתדרות אירגנה כוחות עבודה מתאימים; אורגנה לעבודות סבלות קבוצת פּועלים שהוּבאה מסלוניקי, ושהתאימה לעבודה זו לא פחות מן הפּועלים המקומיים. פּועלים אלה עבדוּ במקצוע זה בסלוניקי שנים רבות, אבל החדרתם לעבודה נתקלה בקשיים רבים מצד הקבלן הערבי, שהוּא למעשה שליט יחיד בעבודות הסבלות בנמל, ומחלקת המכס של הממשלה ממשיכה לעת עתה „להבטיח“ את הרחבת העבודה העברית.
במשך כל בנין הנמל קוּפחו זכויותיו של הפּועל העברי. בתוך אלף פּועלים ערביים ויותר, הגיע מספר הפּועלים העברים רק למאתיים–מאתים וחמשים. מספר הפּועלים העברית בספּנות, סבלות ו„סטיבדורינג“ מגיע כיום ל־50–60 בתוך 300–350 פּועלים העובדים במקצועות אלה. במידה שיגדל האכספורט והאימפורט, תתרחב העבודה, שיש בידה לפרנס מאות משפּחות חדשות. וביום פּתיחת הנמל הקובע דף חדש בחיים הכלכליים של הארץ ומגלה אפשרוּיות חדשות לפיתוּחה, צריך להדגיש שלא יהיה כל ערך למסחר העברי שיתפּתח בנמל חיפה, אם בד בבד אתו לא תתרחב גם העבודה העברית. מלחמה זו על זכות העבודה העברית בנמל איננה יכולה להישאר גם להבא רק מלחמת ההסתדרות, אלא צריכה להיות מלחמה ישוּבית וציונית.
אוּלם בעבודת הנמל הרגילה יש לפחות מלחמה על עבודה עברית, יש כוח פּועלים מאורגן התובע ודורש את זכוּתו; לא כן בעבודות הים שהן לגמרי מחוּץ לתחוּמי ההשפּעה של המשק היהוּדי. הנסיונות השונים ליצירת חברה מסחרית ימית להובלת נוסעים וסחורות מחופי א"י לגולה, נכשלו כמעט, אף נשמה שטרם נעשה נסיון רציני בכווּן זה. תביעותיהם של בעלי מקצוע בודדים נשארו לעת עתה קול קורא במדבר, מאות אלפי לירות שילם המשק היהוּדי והתנוּעה הציונית לחברות אניות זרתו, איטלקיות, גרמניות, רומניות, וּבזמן האחרון גם פּולניות, בעד העברת נוסעים מן הגולה לא"י ומא"י לגולה. בשנת 1933 לבד יגיעו לחופי א"י כעולים, וישובו כתיירים, קרוב למאה אלף נפש, ששכר נסיעתם יעלה כמיליון לא"י. גם האכספורט והאימפורט הגדלים משנה לשנה עולים מאות אלפי לירות. כל זה זורם לחברות אניות זרות, ובחלקן לחברות שאינן מחזירות כלוּם למשק היהוּדי ולא"י. לממשלה הפּולנית היה כדאי עתה להעמיד לרשות העליה העברית אניה מיוּחדת שעלתה 125 אלף דולר מתוך חשבון שסכוּם זה יוחזר לה במשך זמן קצר מאת העליה העברית. יהוּדי פולין, אזרחי אמריקה ידעו, לפי השמועה, לתת אניה זו מתנה למדינה הפּולנית, ואנחנו משלמים זה 13 שנה מיליונים לכל העולם, ועד עתה לא נמצאה יזמה עברית להקמת חברת אניות מסחרית לקשר את א"י עם חופי הגולה. לא מוּבן כלל, שבשעה שבבנקים בא"י מונחים מיליונים לירות המחכים לאפשרוּיות של השקעה פרודוּקטיבית, לא נמצאו אנשי מעשה לממוּש המפעל הה. וזה כמה שדנים בשאלה, ולידי הגשמה לא הגיעו.
גמר בנין נמל חיפה מחייב. הגיעה השעה להקמת המפעל על אף הקשיים הכרוּכים בו, כגון, התנגדות אקטיבית מצד ממשלות שונות שאניותיהן עוגנות בחופי הארץ, חוסר כוחות מקצועיים יהוּדיים וכו'. אם יתחיל המעשה – יתגלו גם כוחות חדשים ויוּסרו מכשולים רבים. ומפעל זה צריך להיבנות מהתחלתו על העבודה העברית, בכל מקצועות הים. כי בלעדיה אין לכל המפעל ערך וחשיבוּת למשק היהוּדי. ובינתיים צריך גם לדאוג לפתיחת בי"ס ימי בארץ ולהכשרת חומר אנושי בגולה. ואַל יהיה מפעל הים ענין לספסרות ולרדיפת בצע, אלא גורם רציני בהתפּתחוּת המשק הלאומי. ומשום כך חייבים המוסדות הציוניים להשקיע בו גם הון לאומי, כדי להבטיח את תכנו הישוּבי והציוני.
יהא לנו יום פּתיחת הנמל בחיפה יום דין וחשבון דוחף ומזרז למעשים ממשיים להרחבת העבודה העברית במקצועות הים השונים ולהרמת ערכנו הישוּבי בארץ.
ב. רפטור
"דבר", שנה תשיעית, מס' 2569, 31 באוקטובר 1933, עמ' 10–11. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים ועוד 