העבודות הראשונות של „אגדת המים“.
(מאספת הועידה ביום ה' לחדש אדר א', תל-אביב).
א) במשך שלשת החדשים האחרונים הסתדרו ומסתדרות קבוצות של דיגים וספנים.
1) בסביבות יפו, על הירקון, בת 6 איש (גרים מרוסיה). את התקציב קבלו בהשתדלותנו בהלואה מהסקציה לחקלאות שע"י המשרד הא"י. קבוצה זו נגשה זה כשני חדשים לעבודה. מצבה עדין קצת דחוק, יען כי היא חסרה רשתות שהזמינו ממצרים, ועוד טרם קבלו. דגי הקבוצה נמכרים בשוק התל-אביבי ביפו.
2) בחיפה (בטירה) בת 5 אנשים. היא תגש לעבודה בקרוב. דגיה ימכרו בחיפה.
3) על הכנרת*) – קבוצה בת 12 איש. חושבים להוציא את הדגה שלהם למכירה ביחוד בשוקי ירושלים.
4) על נחק שורק (נבי-רובין), קבוצה בת 6 אנשים, הדגה של הקבוצה תמכר במושבות יהודה הדרומיות.
5) בחפצי-בה (על נהר-חדרה) דיג אשכנז אחד על חשבונו הפרטי. הדגה נמכרת בחדרה. יש לקוות, שעל ידו תוסד קבוצת דיגים.
6) 10 ספנים בתור חברים בקבוצת הספנים הערבים שביפו.
מהנסיון הצעיר שהיה בסדור הקבוצות באים לידי התוצאות הללו:
1) רק אחרי שהמכשירים הדרושים לקבוצה מוכנים הם ומזומנים, אפשר לגשת לארגן את חברי הקבוצה.
2) הקבוצה בזמן הראשון (ביחוד בימי סגריר) זקוקה לעזרה כספית זעירה.
3) כל קבוצה חדשה צריכה, עד שתתמצא בתנאי המקום המיוחדים, להתקשר עם דיג מקומי.
ב) האמצעי הכי טוב ומתאים, בכדי להכשיר פועלי ים ונהר עברים במקצועות השונים, הוא יסוד חות-ים מרכזית על חוף הים הא"י.
הברון גמס די-רוטשילד הסכים להצעתנו, שהגשנו לפניו, וקבע את אדמתו בטנטורה בבניניה בתור מושב לחות-ים זו וגם הבטיח להשתתף בתקציב של סדור החוה.
הבנינים, המרתפים וכו' שבטנטורה מתאימים ומספיקים בזמן הראשון לחוה ותקונם אינו דורש הרבה הוצאות.
בכדי לגשת לסדור העבודה בחוה זו צריך ק"כ, מנקודת מבט סניטרי, להביא את הבצה שבסביבתה, לתקן את הבנינים, להכין את חבר המורים ולהתחיל בעבודת הגנה של המשק החקלאי העוזר ע"י החוה.
ג) בכלל אפשר לצין התענינות מרבה מצד הקהל בעבודת המים ומכל מקום מבטיחים השתתפות.
מצוינת העובדה, כי הנהלת הגדוד האטלקי מסרה, אחרי עזבה את תל-אביב, את בנין העצים שלה לקבוצה שעל הירקון בתור מעון לדיגים, והפרדסנים העברים הרשו להעמיד את הבנין הזה על אדמתם שבקרבת הירקון.
גם המרכז לבעלי מלאכה עזר לקבוצה זו בעניני סדור.
מזקני הישוב ומגדוליה הביעו רצונם לקחת חלק אקטיבי בעבודות הנחוצות וגם השתתפו בהוצאות סדור.
מלבד הברון, הביעה הסקציה לחקלאות של ועד הצירים את התענינותה בתרבות המים והבטיחה לעזור בהתגשמות הרעיון.
הפקידים הראשים של יק"א בא"י הבטיחו את השתתפותם וכבר נשלחה הצעה בנידון זה לפקודת הראשית.
חשובה מאד גם ההשתתפות של „קפת הפועלים הארצי-ישראלית“ בתקציב כמו כן בסדור.
אחד מבעלי ההשפעה ובא-כח חברות לאומיות עבריות שברוסיה, החפץ בעלום שמו, הבטיח להמציא בכספי היהודים הרוסים אנית קטור מיוחדה לעבודת הים בשביל החוה.
גם צי המהנדסים וחברת התעשיה העברים שברוסיה, השורה כעת בא"י, התענין בשאלת תרבות המים והבטיח לעבוד לטובתה בין חבריו ברוסיה.
ד) נשלחו אנפורמציות וכרוז ל„חלוץ המים“ ע"י העתונות בסלוניקי, באטליה ובתוכן באמריקה.
ביפו נסדרה הרצאה על הנושא „תרבות המים בא"י“ ע"י הסניף של „פועלי-ציון“ ובקבץ „האזרח“ נדפסה הצעה בנדון זה.
נעשות הכנות להוצאת קובץ ספרותי-מדעי באילוסטרציות לשם אנפורמציה ותעמולה כמו כן לרכישת ספריה מתאימה.
החלו בהכנות לקולקציה מדעית של הדגה ויתר פרי הים שבא"י. באו במשא ובמתן את המוסדות המתאימים אודות שליחות צעירים להתמחות במקצועות ים על מנת להורות אותם בחות-ים העתידה של רוטשילד.
באנו בקשר את דיגי סלוניקי וספניה העברים, את חברות שונות בצרפת, באנגליה ובאמריקה בענינים שונים של תרבות המים.
ה) ביחס להמשך העבודה בקרוב החליטה הועידה של אה"מ:
1) כי בכדי לברוא את האפשרות להמשיך בסדור קבוצות דיגה וספון וכדומה ובטפול הנחוץ להן, מוכרחים תיכף לגשת לסדור מחסן למכשירי דיגה וספנות השונים והחסרים בארץ; בלעדם אי-אפשר כמעט לסדר שום קבוצה חדשה ולבסס את הקודמות.
המחסן צריך להכין גם חמר ראשון: חוטים וכו' לרשתות, עצי בנין וכו' לסירות וכדומה, בכדי שהמכשירים יוכנו בארץ ועל ידינו.
2) להחיש ביסוד חות-המים ע"י הבראת הבצה הנמצאת בטנטורה בקרבתה, תקון הבנינים העומדים שם וכו'.
חבר המורים צריך להיות מורכב ממומחים למעשה וממורים לתיאוריה בעלי השכלה מקצועית.
מומחים למעשה דרושים למקצועות אלה:
1) דיגה וגדול דגים בחפים; 2) דיגה בים הפתוח; 3) טוית רשתות; 4) נגרות; 5) עשית קונסרבים; 6) ספנות (מלחות); 7) מעשה צדף; 8) ציד ספוגים וגדולים;
המורים לתיאוריה דרושים: לביולוגיה, לדיגה, לטכניקה, הסירות ולכבוש.
ומכיון שבין תושבי הארץ אין מומחים כאלה ומן החוץ אינם בקיאים בתנאי המקום, לכן כבר מעתה מוכרחים להכין ולהכשיר את חבר המורים ע"י שליחת אנשים מתאימים לחו"ל לשם למודי התמחות.
אולי בגדודים הא"י ישנם צעירים מתאימים להתמחות במקומות הנ"ל ואפשר לסדר את התמחותם בעזרת הממשלה ולקמץ על תקציב מיוחד.
ו) בתור חברים בועידה הזמנית נכנסו שלשה חברים מהועידה המיסדת והוזמנו עוד שני חברים, אחד בתור בא כח הקרן הקימת ואחד בתור ב"כ הקפא"י, באופן ששלשה מחברי הועידה נמצאים בקביעות ביפו.
*) בטבריה ישנם כ-15 יהודים, ילידי המקום, העוסקים בדיגה ובמלוח דגים.
"ארץ ישראל" (ורשה), שנה ראשונה, מס' 3, 1 ביוני 1919, עמ' 16–17. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים ועוד 