פִּלְאֵי הַמַסְפֵּנָה הַצָפָה
להרים אנית־אוקינוס גדולה מעל לפני המים – דבר זה נראה כבלתי אפשרי. אולם מוח האדם – אין קץ לגאוניותו. המספּנה הצפה הענקית שבעיר הנמל האנגלית, סאוּתהֶמפּטון, יכולה להרים מהים „מַמוּתוֹת“ שמשקלן 60.000 טון.
מספּנה צפה זו היא הגדולה בעולם. צורתה – כקטע חתוך מתוך מסדרון ענק. שני קירות עבים וגבוהים מתרוממים משני קצות הבסיס. בהם, בקירות העבים האלה, טמון כל סודה של המספנה. אילו היו הקירות מלאים היתה המספנה יורדת על קרקע האוקינוס, ושוּב לא עולה לעולמים. אולם הקירות הענקיים הם נבוּבים, והבסיס הוא רחב מאד ועמוק. גם הקירות וגם הבסיס מחוּלקים לתאים־תאים, העומדים בפני המים. לאורך כל קיר מונח צנור גדול, וממנוּ מסתעפים צנורות קטנים לתאים הבודדים. מעל לכל צנור יש מערכת משאבות, המונעות בכוח החשמל והנמצאות על גגות הקירות. בצדה האחד של המספּנה ישנו בית קטן, הוא ביתו של המפקח על המספּנה. מכאן הוא יכול לפקח על כל העבודה המתנהלת במספּנה. כשהוּא רוצה להשקיע את המספּנה, הוא פותח את השסתומים הפּנימיים, והמשאבות מתחילות לשאוב מים לתוך התאים הבודדים דרך הצנור הראשי. משרוצים שוּב להעלות את המספּנה, סוגרים את השסתומים הפנימיים ופותחים את החיצוניים, והמשאבות מתחילות לשאוב את המים החוצה.
הבה נעקוב עתה אחרי עבודת הפועלים בהתכוננם להעלות אניה לתוך המספּנה. המספּנה צפה בגובה־מה מעל לפני המים באופן שהרצפּה בין שני הקירות יבשה לגמרי. באמצע, במרחק שוה משני הקירות, מוּנחת שורה ארוכה של קורות, הנקראות בשם קורות־הקוֹער, שעליהן תעמוד האניה בהכּנסה למספּנה. בין שורת קורת־הקוער והקירות יש מכל צד שורת קורות נוספת התומכת את האניה.
עתה מוכנה ומזוּמנה המספּנה לקבלת פני האורחים. המפקח מפעיל את המשאבות, והמספּנה מתחילה לשקוע לאטה עד שכל תחתיתה מתכסה מים, והאניה יכולה להיכנס לתוכה מבלי לנגוע בתחתית. במרחק מה נראית האניה הגדולה כשהיא מתקרבת לאטה למספּנה. הגשרים־המחברים נפתחים, והאניה נכנסת בשלום לתוך המספנה. קורות פלדה תומכים באניה בהכּנסה, וע"י כך הם מחזיקים אותה בדיוק בין הקירות. עתה הגיעה השעה להתרומם מעלה. שוּב מתחילות המשאבות לעבוד – אולם הפּעם הן פולטות את המים החוצה, המספּנה עולה לאט לאט, והאניה שוקעת יותר עמוק בין שני הקירות. אמודאים ירדו בינתיים לבדוק אם הכל בשוּרה, ואם קורות־הקוער ממלאות כראוי את תפקידן, ולבסוף מוּנח קוער האניה על פני השורה הארוכה של קורות־הקוער. המשאבות מפסיקות לזמן מה את פּעולתן, והאמודאים קובעים את קורות־התמיכה. לאחר שנסתיימה עבודה זו, מתחילות המשאבות לעבוד מחדש, והמספּנה עולה על פּני המים; הכל מוּכן עתה להתחיל בעבודה. המהנדסים בודקים את תחתית האניה ואת הקוער, והצבּעים מתחילים לצבוע את דפנותיה. אף המנופים הגדולים שעל ראשי הקירות עסוּקים בעבודתם, והם מעלים וּמורידים חמרים שונים על ספון האניה, שייתכן כי שינוּיים פנימיים נעשים בה. העבודה היא קדחתנית ונעשית ביום ובלילה: כל שעה מיוּתרת תביא לידי הפסדים גדולים. כשהשמש שוקעת, מעלים את אורם של הזרקורים הענקיים המציפים מבול של אור על כל המספּנה, שאינו נופל כמעט בזהרו מאור היום. בשעה הקבוּעה יתחילו המשאבות להזרים מים לתוך התאים. שעל אחרי שעל יורדת המספּנה הענקית למטה. קורות התמיכה מסולקות הצדה, הגשרים־המחברים נפתחים, ובעוד שעות אחדות יחצה חרטומה של אנית הענק את גלי האוקינוס.
וּבינתיים, במקום שלפני רגעים מועטים תוּקנה וצוּבעה אנית הענק, מתכוננת המספּנה לקבל לזרועותיה כל ילד־אוקינוס שיבקש בה מפלט.
אליהו
"דבר לילדים", כרך י"א, חוברת 22, 15 בספטמבר 1941, עמ' 14–15. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים ועוד 