ענגלאנד.
לאנדן, ד' תבא תרל"ח. כבר שמעת ונודעת גם בעולם השמועה הרעה כי נשברה אניה בלב נהר טהעמזע ע"י סבה איומה שפגעה באניה אחרת אשר לא נטתה מפניה והוכתה לרסיסים ברגע אחד, והגם כי עברו כבר שני שבועות מעת שנשברה, בכל זאת מלאות עוד ידי מחפשי הנטבעים עבודה רבה, גם מכתבי העתים הרבים ימצאו עוד דברים רבים לתנות צרות רבות ומספר הנטבעים, גם הדרשנים ימצאו דים לעורר לבב שומעיהם למסור ומישרים כי לא עליכם יורדי הים באניות למקרה רעה כזאת, כי נטבעו לערך 700 נפשות אדם ולא נודע הדבר עוד אם היו בתוכם גם יהודים, אבל זאת שמענו אשר המורה מנוה צדק פה לאנדאן עם שנים עשר תלמידיו חפץ גם הוא ללכת למחוז חפצו באניה זו, אך לא נתנו הרב החובל לעלות ויתעשק המורה עמו ויריבו בחזקה ועתה הלא יראו המורה ותלמידיו כי ד' הצילם מרדם שחת, ויתן בלב רב החובל למאן לקבלם על האניה – להחיותם כהיום הזה. אך עיני בשר לנו ומי יוכל לראות אחרית דבר מראשיתו? אם לא עיני ד' המשוטטות בכל בים וביבשה. גם זאת לך לדעת כי הראשון אשר החל לקבץ נדבות להאומללים (יתומים ואלמנות אבות שכולים ועבור החולים הנמלטים מצרה הזאת) הוא איש יהודי והוא ראש המדברים לכל דבר טוב וחסד ושמו סיר בנימין פהיליף ומלבד במעשה הצדקה אשר יצא כעת חוץ לעורר את העם בראשונה, כי גם דאגת למודי העברים ידאג וזה חזיתי במ"ע Daily Telegraph לפני שנה או שנתים אשר בו ערך דבריו בטוב טעם ודעת לעורר את חברת חוקרי־לשון־עברית לשקוד על מעשיהם לחמול על כבוד עמנו ולשונם הנעימה. אולם מה נדבר ומה נהלל את השר הזה כי האיש הזה גדול מאד ולו עושר רב, וד' ברכו בכל ואם גדולים כאלה לא יעשו טוב בעמם – אלה עניי ישראל אל מי יפנו?
[…]
שרגא פיווש איגר
אורח נטה ללון פה זה יותר מחצי שנה.
"המגיד", שנה עשרים ושתיים, מס' 38, 25 בספטמבר 1878. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים ועוד 