הברון רותשילד במושבת חדרה.
ביום ו' כ"ד שבת בשעה 3 אחרי הצהרים עברה ספינת הברון רותשילד על פני חופה של חדרה והשליכה עגן בקיסריה. שם חכו לו יותר משלשים רוכבים ויקבלו את פניו. גם הפקיד רוזניק היה שם. משם נסע הברון עם בן-לויתו ל„חפצי־בה“, אחוזת „אגודת נטעים“. הרוכבים הראו את כחם וגבורתם ברכיבה, והברון שמח מאד.
ב„חפצי בה“, עלה על המקום היותר גבוה אצל מקום המושב של הבתים החדשים שהחלו לבנות שמה (לע"ע כעשרה בתים). משם היתה לו האפשרות להתבונן ולראות את הכל, את הפרדסים היפים שעל שפת הנהר „איל-מפג'ר“ הנופל הימה, את הנטיעות בחול, ואת יערי האקליפטוסים הנהדרים הנטועים בהחולות שעל שפת הים.
מר פרנק באר לו את מטרת „אגודת-נטעים“, ויאמר כי לפני שנים אחדות, בזמן שהאגודה הנזכרת החלה לטעת פה, לא האמין כי יצא מזה איזה דבר ממשי. אבל עתה הוא רואה בעין את המטעים הקימים והנאים והוא משוכנע כי בא"י אף שעל-אדמה אחד אי-אפשר לבלי להוציא ממנו תועלת. הנדיב שאל והתענין לדעת את כל עניני האגודה, ואח"כ שאל על ארכו של השטח שיש לבני „חדרה“ ו„חפצי בה“ אצל שפת הים. אמרנו לו כשבעה קילומטר. וישאל עוד על הכמות של האדמה שמעבר לנהר עד קיסריה. ואמרנו לו כ12,000 דונם ואז יהיה לנו אורך של עשרה קילומתר לאורך החוף של הים התיכון, ונקל לקנות את זה. ואחרי ששהה שם זמן מה והשעה היתה מאוחרת לא הספיק לבוא לחדרה מפני קדושת השבת, ויבטיח לבוא ביום הראשון מזכרון-יעקב לחדרה. הרוכבים שלנו לווהו עד קסריה, וירד בסירה ויעל על אניתו.
ביום השבת עברה אניתו על פני חיפה, צור וצידון, וביום הראשון בצהרים ירד בטנטורה ויבוא זכרונה. שם שהה כשעה, וצעירי זכרון לווהו עד בורג' ומשם קבלוהו צעירינו הרוכבים ויביאוהו לחדרה.
בבואו עבר על פני התחנה לנסיונות שתחת הנהלת האגרונום מר אהרנסון ויעבר בכל רחובות המושבה והגיע לשער הכבוד, שמעליו התנוססו לתפארה המלים „ברוכים הבאים“ באותיות מרובעות גדולות ונהדרות, מענפי ברושים, וגם דגלים עותמנים ולאומיים.
[…]
משם נסע לאורך שפת-הים אל ה„פתחה“, זהו מפרץ קטן. אנית הברון חכתה לו שמה במרחק מאתים מתר פחות או יותר. במקום הזה הכינו לו הפתעה יפה: „לוח גדול – נעוץ בקרקע שעל שפת הים – קבוע לשתי תסמכות-עץ גבוהות ועליו כתוב באותיות גדולות מרובעות: „לזכר האניה הראשונה של השר בנימין דה רותשילד שעגנה במפרץ-בנימין ביום כ"ד שבט, תרע"ד“. ואצל הלוח היתה מונחת אבן גדולה מסותתה יפה, ועליה הכתבת באותיות גדולות: „מפרץ-בנימין“. חברון הביט על זה בשמחה גלויה ובשביעת רצון מיוחדה ויבקש להשאיר את האבן באותו המקום. ויפן אל כל הנוכחים במעמד ההוא ויאמר: „יש לכם אדמה טובה, יש לכם נטיעות יפות ויערות נחמדים, ועל כלם יש לכם חוף ים כל כך נאה. אמנם יש בידכם היכולת להצליח ולעשות חיל להתפתח ולהתקדם עוד יותר ויותר ממושבת פתח-תקוה, אבל שמרו היטיב על בריאותכם“.
"החרות", שנה ששית, מס' 121, 3 במרץ 1914, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים ועוד 