בעגלה ולא בזמן קריב. השאך הפרסי ישוב לארצו במרכבה, וגדוד פרשים ילווהו על דרכו. מסע כזה יעלה לו עד ½2 מיליון פראנק ויארך יתר מחדש ימים, ואולם מושל פרס בוחר לשאת טלטול הדרך מנסוע באניה בים, אשר לא יוכל שאת. באסטענדא נסה השאך לשבת באנית קטור ולשוט מעט על פני הים, ואולם עד מהרה חלה מחלת-הים כבדה, וכמובן צוה לשוב ברגע אל החוף, ועתה תחת לנסוע שני ימים באניה בים, הוא בוחר להיות בדרך יתר מחודש תמים, לבלתי התענות בים.
"הצפירה", שנה עשרים ושבע, מס' 210, 28 בספטמבר 1900, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
ובנוגע לההובאה (אימפארט) בנמל אדעססא יותר מכל תצטיין הובאת הנפט מקוקז שהולכת ומתרבה עד בלתי חק על פי אופנים שונים. זה לא כביר חדש היה לראות עגלות הקטור עשויות כעין חביות ומסוגלות למלאותן – בנפט, ועתה תבאנה גם אניות קטור מסוגלות לדבר הזה, ובעבורן נוסדה על החוף גם תחנה מיוחדה עם אגן גדול ורחב ידים ששם יוצק הנפט מהאניות במשך איזה שעות דרך צנורות ומכונות. האניה „סוויעט“ ממין הזה עשתה במשך שני חדשים שש נסיעות מקוקז לאדעססא ותביא הנה 650,000 פוד נפט. מובן מאליו כי הובאה כזאת הוזילה את מחיר הנפט עד מאד, ועתה הנפט הפשוט ימכר פה 30 קאפ' כל הין, מחיר לא נשמע כמוה! גם עניני החברה הרוסית למוצא הנפט המאושרה מהממשלה תחת פירמא מיראזאוו עט קאמפ. טובים מאד. שטרות החברה נמכרו כעת על סכום 1.200.000 רו"כ, ומחיר כל האקציות יגיע עד 2.400.000 רו"כ.
[…]
* * *
מסחר אדעססא בשנת 1886.
שוק הנפט הרוסי.
בשנת 1885 הובא לאדעססא נפט בערך 1,200,000 פוד, ובשנת 1886 סכום הנפט שהובא לאדעססא הגיע עד 2,500,000 פוד, נמצא – 1,300,000 פוד יותר מדאשתקד. בעד התרבות ההובאה הזאת חייבי תודה אנחנו לחברת האניות הרוסית, אשר הכינה בראשית השנה שעברה אנית הקיטור „סוויעט“ המיוחדה והמסוגלה להובלת הנפט מחופי קוקז לעירנו. עתה נגמרה עוד אניה שנית ממין הזה, ובל"ס תגדל הובאת הנפט לעירנו כפלים, אם רק איזה מפריעים אשר לא יכולנו לראות אותם מראש לא יתיצבו בדרך לנגדן.
האניה „סוויעט“ תצטיין במהירות מהלכה ובכח מכונותיה. כי במשך 48 שעות תדלה אל קרבה בחוף באטום 100,000 פוד נפט, ובשלשה ימים ושלשה לילות תמציא את משאה לחוף אדעססא, ופה תריק את כל משאה אל מקוה-הנפט אשר לחברת האניות הרוסית במשך 36 שעות. מלבד זאת ישארו כעת בכיס סוחרי הנפט כל ההוצאות על החביות אשר לפנים הוביאו בתוכן את הנפט מבאטום לאדעססא, ובגלל זאת הוזל הנפט בשנה שעברה במדה מרובה.
בשנת 1885 מחיר כל פוד נפט היה בעת הזול 85 קאפ. בחביות, ובעת היוקר הגיע גם עד 1 רו"כ שלם, תחת אשר בשנת 1886 מחיר הנפט היה 85-57 קאפ, ובחודש מאי שבו יתמעט המסחר בנפט עד – 43 קאפ. כל פוד מן הנפט שהובא לכאן בשנה שעברה 400,000 פוד נמסכו בחביות וישארו לצורך אדעססא בעצמה ובנותר 2,100,000 פוד מלאו עגלות ברזל המיוחדות לזה ויובילוהו לפנים ארצנו ולחו"ל.
[…]
והנה זה שנים אחדות החלו לעיין בדבר הכנת צינורת רחבים אשר יעברו לרוחב כל גוף הקוקז ויאחדו את העיר באקו העומדת על חוף הים הכספי עם איזה מחופי הים השחור, פאטי או באטום, בכדי להמציא את הנפט מבאקו לחוף ים השחור דרך הצינורות בכוח מכונות.
[…]
לפי החשבון אשר ראינו לעיל תוכל האניה „סוויעט“ להביא לאירופא 100,000 פוד נפט פעמים בחדש. תמול ביום 22 ינואר באה הלום מלונדון האניה השנית של חברת האניות הרוסית „לוטש“, המסוגלה גם כן למזג הנפט, ועוד יתרון לה על האניה „סוויעט“, כי היא נערכה באופן אשר באפס נפט תצלח גם כן להובלת סחורות ממינים אחרים, מה שאין כן בהאניה „סוויעט“ המסוגלה רק להובלת הנפט ולא יותר. האניה „לוטש“ תכיל בקרבה גם כן בערך 100,000 פוד נפט ובמהירות מהלכה לא נופלת היא מהאניה „סוויעט“. נמצא כי באמצעות שתי האניות האלה תוכל חברת האניות הרוסית להוציא לאירופא 100,000 פוד נפט מדי שבוע שבוע או יותר מן חמש מילליאן פוד מדי שנה בשנה. ובהכנת הצנורות הנזכרות לעיל אין כל ספק כי חברת האניות תרחיב את עבודתה כפלים לאושר סחר ארצנו על חשבון סחר הנפט האמריקאני, אשר יגרש כולו מארצות העולם הישן.
איור מאת Léon Benett לספרו של ז'ול ורן "הארכיפלג בלהבות", 1884. המקור: ויקישיתוף .
ידיעות העולם והטבע
אור העלעקטרי
רבות הנה ההמצאות והתחבולות אשר המציאו בימים האחרונים האלה ע"י פעולת העלעקטריציטעט, בכל ענפי המדעים העבודות והמלאכות הנודעות בזמננו, התחדשו ענינים הרבה ונתקנו מכונות וכלים מכלים שונים, אשר הביאו תועליות רבות אין חקר בכל מעשה האדם ותחבולותיו בארץ. פעולת העלעקטריציטעט הביאה לנו את מלאכת הטעלעגראפיא, אשר נתנה לכל העמים והלשונות שפה אחת ודברים אחדים מקצה הארץ ועד קצהו; היא נתנה יד לבעלי מלאכת הכעמיא, להרכיב ולהפריד את כל החמרים והגופים ליסודותיהם, לעשות בזהב בכסף ובנחושת ע"י מלאכת הגאלוואנאפלאסטיקא; כח העלעקטרי הוא שם פה לאדם לדבר למרחוק עד כמה פרסאות ע"י הטעלעפאן, וכרה אוזן לחרש לשמוע קולות נסתרות בטבע ע"י המיקראפאן, ואין קץ לכל הכלים הרבים אשר עשו להם בעלי הטבע לדרוש ולתור בסתרי פלאות היצירה ע"י פעולת העלעקטריציטעט, – אפס כי עוד סגולה אחת יקרה ונכבדה בפעולת העלעקטר' נשארה בידינו, אשר עד היום קצרו ידי החוקרים להביא ממנה פרי תועלת כללי לבני האדם בעולם המעשה, והוא האור.
האור נולד מכח העלעקטרי הוא גדול וחזק למאד, הרבה יותר מכל מיני המאורות הנעשים בידי אדם על פני האדמה *), ובכל זאת לא יכלו להכינו כראוי להשתמש באור הזה, כאשר ישתמשו באור הגאזע אשר התפשטה תועלתו בכל ארצות תבל, אף כי יתרון רב לאור העלעקטרי על אור הגאזע, לא לבד בטבע אורו הגדול, אבל מפאת היותו נקל ונוח להשתמש בו הרבה יותר ממנו. אויר הגאזע אין לעשותו רק ע"י מכונות גדולות הבנוים ומחוברים אל מקום אחד, וכמה בתי מלאכה גדולים בנויים לו בעיירות הגדולות, כמה תנורי ברזל צריכים לו אשר אש תמיד תוקד בקרבם, וכמה אלפים ככרי אבני הפחם ליום יאכלו התנורים ההם, כלים שונים המזקקים אותו, וגאזאמעטרען גדולים למאד האוצרים אותו בקרבם, ואחרי כל אלה, יצטרכו להוליך את אויר הגאזע ההוא דרך קני ברזל חלולים רבים וארוכים, לכל המקומות הרחוקים אשר שמה יוציאו את אורם, כנודע, אשר כל זה אין מן הצורך כלל לאור העלעקטרי, כי הוא נולד ויוצא ממכונה קטנה המטלטלת ממקום למקום, ואורו הולך ומתפשט לכל צד במרחק גדול מאד בלי שום אמצעי, וע"כ תועלתו רב למאד ליושבי עיירות קטנות כמו גדולות, לנסיעות על מסלת הברזל בלילה, וביותר לההולכים בספינה על פני הנהרות הגדולים, אשר כפי הנודע ישבתו ממהלכם בלילה, לבל יטו ימין ושמאל מן אמצע השטף העמוק, ויבואו לידי סכנה לעמוד על הקרקע מבלי למוש עוד, כנודע, וע"כ יבקשו תחבולות שונות ע"פ אופנים ידועים להוליך את הספינות בלילה, במקומות אשר המה נחוצים למאד, בין העיר פעטערסבורג ועיר קראנשטאט היושבת בים במרחק ז' פרסאות, ושמה שיירות ספינות מצויות לרוב, הנה בכדי שתוכלנה ללכת גם בלילה, עשו זה מקרוב תיקון גדול באופן כזה: באורך כל הדרך אשר בו תלכנה הספינות, העמידו חביות ריקות גדולות הצפות על פני המים, ונאחזות בשלשלאות של ברזל ע"י עוגנים (אנקער) השקועים בקרקע הים, לבל ימושו ממקומם, החביות האלה ימלאו באויר הגאזע בכל חודש, והן מאירות בתוך עששיות הדולקות בלילה, ולאורן תלכנה הספינות ותשמורנה את הדרך בין החביות ההן, אבל תחבולה רחוקה כזאת אין לעשות בכל הנהרות ובכל המדינות, אם לא ע"י אור העלעקטרי הנטוע על הספינה עצמה ומפיץ אורו החזק לכל צד במרחק גדול, כמו שאמרנו.
[…]
על מסלה אחת „נארדבאהן“ עשו לאקאמאטיווא הנושאת עליה מכונה מאגנעטית-עלעקטרית, והיא סובבת בכח הקיטור עצמו ומוציאה אור עלעקטרי חזק מאד המעיר על פני כל המסלה במרחק גדול, בעיר לאנדאן וליפֿערפאל כבר התחילו להשתמש באור העלעקטרי להאיר מן החוף על פני המים במרחק רב מאד, לכל האניות ההולכות ובאות שמה, וגם בעיר האמבורג יבקשו כיום לעשות תיקון כזה. אצל עיר ברעמען אשר שמה אניות יהלכון בכח הקיטור ומושכות אחריהן ספינות רבות טעונות משא, והן הנקראות בשם „אניות מושכות“ (שלעפפ שיפֿפֿע), תקנו זה מקרוב אניה אחת המאירה באור העלעקטרי, והנסיון הראה לדעת, כי ע"י האור הזה תלכנה בטח כל האניות הנמשכות גם בלילה בלי שום פגע, כי האניה תפיץ אורה לאורך זרם המים במרחק גדול, עד שגם להשוכנים לאורך החוף מסביב תאיר מרחוק כמו אור היום.
על פי כל הנסיונות החדשים האלה, יחליטו רבים ממביני דבר, כי בזמן קצר יהיו מאורי הגאזע הולכים ובטלים, ואור העלעקטרי יירש את מקומם ויתפשט לרוב תועלתו בכל הארצות והמדינות, בים וביבשה. […]
–––––
*) אור היותר חזק הנודע לנו עד היום, הוא האור הנקרא על שם ממציאו „אור דרומאנד“, היוצא משריפת אבן סיד קטנה שנשרף ע"י ב' מיני גאזען שונים, יסוד המימי ויסוד החומצי, אורו לבן ומבהיק עד שאין העין יכולה לסבלו, כי בתוך חלק שמינית באצבע מגודל הסיד מתקנן אור רב כשעור האור מן 350 נרות סטערין, ואולם אור העלעקטרי יגדול עוד יותר ממנו עד כדי 40 פעמים.
"הצפירה", שנה חמישית, מס' 42, 5 בנובמבר 1878, עמ' 4-6. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.
מכה"ע „אד. ליסט.“ מודיע ע"ד אסון גדול אשר קרה לבן בריתנו על הים בליל 16 אָקט. והוא: מיעאופטוריא ירדה ספינה רוסית „ס"ט ניקאָלאי“ קנין הסוחר פעלדמאן מחערסאן ורב החובל היה היהודי משה קאנגיסער (אחד מתלמידי בית החנוך להולכי הים בפלך חערסאן), והספינה היתה טעונה 9000 פוד מלח להביא לאָדעסא להסוחר סאראטשא. כמעט בכל הדרך עד טארכֿאנקוט אצל אָדעססא התנהגה הספינה בכבדות, כי המו גלי הים מפני הסופות, ובכל זאת לא אנה לה ולמלחיה כל רע מלבד המקרה לא טוב, כי נכבה האור הירוק שהוא אות להאניות השטות בים להזהר לבלתי התנגש אשה ברעותה והיא שגרמה אבדן הספינה ושתי נפשות. לא רחוק מטארכֿאנקוט פגעה בהספינה אנית קיטור בריטנית „דינוואו“ אשר הלכה מאדעסא לקונסטנטינופול ותך בחזקה בקצה הספינה ותחל לרדת מצולה. רב החובל הבריטני לא שם לב לאסון אשר הסב וילך למסעיו, רק כאשר כבר הרחיק ללכת עמד במקומו וישלח אנית שיט לקחת את אנשי האניה הטובעת וישבו עליה המלח המשגיח על מפרשי האניה והיושבים על העוגן ושני מלחים. אך רב החובל (העברי) בשמרו באמונה את דתי המדינה, לא אבה לעזוב את האניה כל זמן אשר ספון הספינה צף עוד על פני המים. עמו נשאר על הספינה מלח אחד אשר לא אבה לעזוב את אדונו בין גלים סוערים. לא בנקל החליט רב החובל להשליך נפשו מנגד בעת אשר לא היתה שום תקוה להנצל. הוא התחנן לפני רב החובל הבריטני לחכות עוד מעט עד אשר ידע כי בא הקץ לספינתו (אז ירד באנית שיט למלט את נפשו), או יקשור חבל בהספינה האובדת למשכה אחרי אניתו עד החוף, אך הוא לא נאות להצעת רב החובל העברי וילך לו ויעזוב את רב החובל האמלל ביד המקרה. מה היה גורל יורדי הים הנאמנים למשמרתם – לא נודע; אין ספק כי המה מצאו קברם במצולת הים, אחרי אשר זה חמשה עשר יום אין קול ואין קשב על אדותם.
רב החובל האנגלי אשר אסף באניתו את הבאָצמאן ושני המלחים של הספינה הנטבעת הכריח אותם בהיותם בדרך לחתום שמם על כתב כתוב בשפת אנגלית אשר לא ידעו תוכנו, ובבואם לקונסטנטינופול נסה להטותם להעיד לפני הקונסול הבריטני, כי אניתו חשבה להשבר; אך הם מאנו למלאות חפצו וילכו להקונסול הרוסי, שם השביעום כדת ויגידו האמת כאשר היה, וישובו באנית הקיטור של החברה הרוסית לאָדעסא ושם הוסיף הרשות לחקור ולדרוש הליכות רב החובל על אנית הקטור הבריטנית.
"הצפירה", שנה שמונה עשרה, מס' 250, 25 בנובמבר 1891, עמ' 1. "חבצלת", שנה עשרים ושתיים, מס' 9, 18 בדצמבר 1891, עמ' 5. העתקים דיגיטליים באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
הן מודעת לכל, המצאת אנית האויר, אשר בה יתחרה האדם עם צפור כנף, לעלות על במתי עב לדמות לנשר יעוף השמים, אבל ראה זה חדש הוא, המצאת „אנית התהום“ אשר בה יתחרה האדם בדגת הים לרדת תהומות, אף ישלוט בה להטותה אל כל אשר יחפוץ, ולשוטט אנה ואנה במעמקים במצולות, מוליך ומביא מעלה ומוריד. ברצותו מרחף בלב ים, לא תרד וגם עלה לא תעלה, בה יתגנב תחת צי אדיר האויב, ויקוב חור בתחתיתו למען יבואו בו המים, וכבד עליו משאו ויצלול הוא מלחיו וחובליו וכל אנשי מלחמתו כעופרת במים אדירים, בה ירד עד מקום שם אניה נטבעה, אשר בלע תהום חילה, ויוציא בלעו מפיו. אך אל נא תמהר להכזיבני קורא יקר! ואל תאמר „נמנע“ לכל אשר ידמה לבך נמנע, כתר לי זעיר ואחוך כי לא יבצר הדבר מיודעי חכמת הטבע.
נחפשה נא בראשונה ונחקורה, מדוע הגשם האחד יצף על פני המים, והשני יצלול במעמקים, והשלישי ירחף, ר"ל כי הוא שוקע מלוא קומתו עד כי המים יכסוהו, ואז לא ירד יותר אם לא יורידוהו ביד? הלא תשיבני כי הראשון קל והשני כבד והשלישי לא קל ולא כבד. אכן תשובתך נשאר מעל בהתבוננך בינה, כי קערת כסף או חרס, או דוד נחושת או אנית ברזל (פאנצערשיפפע) תלכנה על פני המים, בעוד אשר חתיכת כסף, חרס, נחושת, או ברזל כמלוא גרגיר חול תרד במצולות, אף זאת אשאלך ותודיעני, מדוע נקל לך להרים נטל בתוך המים אשר לא תוכל לשאתו ביבשת? אכן ארכימעדעס אזן וחקר את חוק המים, ונקרא הלמוד ההוא על שמו „למוד ארכימעדעס“ (דאס ארכימעדישע פרינציפ) וכה דבריו „כל גשם בבואו במים יקל משקלו בכדי משקל המים שנדחקו מחמתו“ המשל בזה, עשת נחושת ממדת רגל מעוקב, משקלו חמשה ככר, ומדת רגל מעקב מים משקלם חצי ככר *) אם יובא העשת במים, יצלול אך בכובד ארבע וחצי ככר, כי חצי ככר נתבטל ממשקלו, ע"י המים שנדחקו מחמתו, שמשקלם חצי ככר **) ואם יעשה מהעשת ההוא דוד אשר ממלא מקום מעשרים רגל מעוקב, הנה אם ישקע אך מחציתו במים, כבר נדחקו מחמתו שעור מים ממדת עשר רגל מעוקב, ונתבטל כל כובדו, לכן לא ישקע יותר, אבל הוא צף משוקע מחציתו במים, וכי יותן אל הדוד מים ממדת עשר רגל מעוקב, מעתה משקלו עם מה שבתוכו עשרה ככר, ואז אם ישקע כולו במים, נדחקו מחמתו עשרים רגל מעוקב מים שמשקלם עשרה ככר, ונתבטל כל כובדו, לכן לא ישקע יותר, אם יש צמיד פתיל עליו למען לא יכנסו בו מים יותר, והוא מרחף במים. ונקוט כלל זה בידך: משקל העצם עם מה שבתוכו נכנה בשם מ, ומשקל מדת המים ממדת העצם נכנה בשם ם. ואם מ גדול מן ם אז העצם צולל, ואם מ שוה אל ם אז העצם מרחף, ואם מ קטן מן ם אז הוא צף.
ארכימדס באמבט. איור מן המאה ה־16. המקור: ויקישיתוף
מעתה נבא לבאר תכנית אנית התהום: האניה ההיא עשויה מברזל בתבנית ביצה חלולה, וקנים רבים חלולים מפולשים יוצאים מצדיה סביב סביב, כל קנה יש בפי חללו מגופה (איינען קאלבען) אשר יוכלו להסיעה רצוא ושוב לאורך הקנה מקצהו ועד קצהו. בתחתית האניה נמצא פתח סגור בדלת, סביבות הפתח נמצא פרוזדור, ארכו כקומת איש ויותר, ובתחתית הפרוזדור נמצא גם כן דלת סגורה, אך אם גם נפתחה אל הפרוזדור לא יבואו בו מים כי האויר אשר בתוך הפרוזדור לא יתן ידים למים לבוא בתוכו, כאשר תראה אם תכפה צנצנת בתוך המים שלא יבואו בה המים כנודע. נניח כי משקל האניה בצירוף הקנים וכל מה שבתוכה הוא מאה ככר, והוא ממלאת מקום מן 300 רגל מעוקב שמשקל המים ממדה זאת הוא מאה וחמשים ככר, הרי מ קטן מן ם, ולכן היא צפה על פני המים, אכן כשמסיעים המגופות מפיות הקנים אל תוכם עד חצים או יותר, באופן שיכנסו המים בקנים עד מקום המגופות, שעור מאה רגל מעוקב, מעתה משקל האניה בצירוף המים שבקנים 150 ככר, הרי מ שוה אל ם לכן הוא מרחפת, ואם יסיעו המגופות יותר אל תוך הקנים ויכנסו בו מים יותר מהשיעור הנ"ל הרי מ גדול מן ם והיא צוללת עד קרוב לתהום ואז יעשוה מרחפת ע"י הסעת המגופה כלפי חוץ מעט, ואז יחבוש השוחה (דער טויכער) כובע עמוק מעור (קאטשוק) המגיע עד צוארו, ומהדקו בצוארו לבל יכנסו בו המים, ויפתח הדלת הפונה אל הפרוזדור, ויצא בו אל הפרוזדור, ויסגור הדלת אחריו, ויפתח את דלת הפרוזדור ויצא בו אל קרקע הים. אם ימצא שם ד"מ נטל אשר משקלו ארבעים ככר יקשרנו באניה, וישוב אל האניה פנימה ואז מסיעים את המגופות עד פיות הקנים עד שיצאו מהם המים, מעתה משקל האניה בצירוף הנטל 140 ככר, אבל המים שכמדת האניה משקלם 150 ככר כנ"ל, הרי מ קטן מן ם, וכרגע תעוף למעלה לצוף על פני המים. אכן אופן המשוט למען יוכלו להניעו לימין ולשמאל לפנים ולאחור, וכן אופן המכונה לקוב חור בתחתית אנית האויב, הנם דברים טפלים, כי רציתי אך להראות את פלאי תחבולות האדם,אשר אין מעצור לו לעלות שמים ולרדת תהומות, ואיך תחת אשר חסר האדם כל, לא קרני ראם לו, ולא צפרני הארי, לא מעשה הכבש, ולא בית הצב, לא כנפי הנשר ולא סנפירי הדג, הנה השכל יוביל אותו אל אוצר התולדה, לבור משם כל כלי תועלת הדרוש לחפצו, מבלי אשר יצטרך לסחבם אתו גם בעת אשר איננם דרושים לחפצו, כשאר היצורים, ובצדק דמו הראשונים את האדם לעולם קטן.
יצחק בארב.
*) שלא לבלבל את הקורא בחשבון השברים לא דקדקתי לכתוב משקל המים בצמצום אבל באמת משקל מים ממדת רגל מעוקב הוא 56 וארבעה עשרונים ליטרא.
**) אמרו עליו על ארכימעדעס שעלה על לבו הלמוד ההוא ברחצו בנהר, ומעשה שהי' כך הי': המלך מסיזיציליען נתן לצורף כסף וזהב לעשות לו ממעריבתם כתר, והצורף גנב מהזהב ונתן כסף תמורתו, המלך הרגיש בדבר, אך לא יכל להוכיח גנבתו על פניו, כי הכתר הי' במשקלו, ויקרא המלך לארכימעדעס הנודע לחכם גדול בחכמת הטבע אולי ימצא תחבולה למצוא הגנבה? וישאל לו ארכימעדעס מועד להתחקות על שרש דבר. ויהי היום וארכימעדעס רוחץ בנהר ויתבונן כי כל עוד יטבול גופו יותר במים כן יסיעהו ממקומו, אז שער בנפשו כי כאשר נדחקו מים יותר מחמתו כך נקל משקלו, וישמח מאד כי מצא מפתח להתיר שאלת המלך, ומרוב שמחתו שכח כי ערום הוא, וירץ ערום ועריה אל ביתו בקול קריאה, מצאתי! מצאתי! ואמנם על דרך זה ימצא הגנבה. שעור מים אשר מדתו כמדת לאטה זהב ישקול 13 גראן, ואשר מדתו כמדת לאטה כסף ישקול 20 גראן, נמצא אם יכשילו את הכתר בחוט בתוך המים ויקשרו את הקצה השני מהחוט בכף מאזנים לשקלו, ונראה אבוד משקלו כל כך פעמים 13 במספר לאטה הזהב אשר בו וכל כך פעמים 20 כמספר לאטה הכסף אשר בו, נניח ד"מ כי משקל הכתר הי' מאה לאטה, והוא אבד ממשקלו 1685 גראן, ואלו הי' כולו זהב היה אבוד משקלו 13×100=1300 נשתייר עוד 385 בעבור שכל לאטה כסף יאבד 7 גראן יותר מלאטה זהב. 7:385=55, נמצא יש כאן 55 לאטה כסף 45 לאטה זהב.
"עברי אנכי", שנה שמינית, מס' 16, 10 במאי 1872, עמ' 4. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.
בסוף דברי היום הנני לגלות לקוראי דבר כמוס אחד הנעשה פה באמיריקא לתועלת העוברים ארחות ימים ואיננו נודע בין הברית ולי נגלה בעת נסיעתי האחרונה לרוסיא; וזה הדבר: כל אחד ואחד היוצא מאיזה נמל שיהיה מאמיריקא יוכל לבקש ולקבל מלשכת החברה ההידרוגראַפהית אשר בכל מקום ומקום מפָה הנקראה „מפת הספנין“. החברה ההידרוגראַפהית אשר בוואשינגטאָן מאספת לה ידיעות מכל הימים והנהרות אשר בכל קצוי תבל ומדפסת מדי חדש בחדשו מַפות היַם ועליהן רשומים בסימנים קלים וברורים אשר כל רואיהם יכירום וכל קורא ירוץ בם, כל המעקשים והמכשולים הנמצאים בדרך הים, הררי הקרח, רגבי הקרח הצפים על פני המים, סלעי מגור ואבני נגף אשר במים מתחת, שרידי אניות נשברות וכיוצא בהם, מכשולים אשר תוכלנה להתנגף עליהם האניות. כל אלה רשומים על המפה באותו מקום ובאותו מעמד אשר ראו אותם הרואים באחרונה, וגם איזה דרך הרוחות המנשבות רשום בכתב אמת במפות ההנה, כפי אשר יודיעום יורדי הים באניות ממקומות שונים. על המפה יתָאו בקוים ושרטוטים גם ארחות הימים ודרך הנחלים השוטפים בים וגם היום והחדש אשר בו ראו את ההר או המכשול האחר צף על פני המים במקום פלוני או במקום פלוני, ורב החובל יחַשב דרכו ויֵדע באיזה מקום ימצא המכשול ההוא ביום ובחדש שהוא עומד בו ויזהר מהפָּגש בו ולא יקרנו אסון בדרך. נפשות רבות הצילה „מפת הספנין“ הזאת, ויש להתפלא ולהשתומם על רוחם הכביר של בני אמיריקא היודעים לגלות עמוקות מני חשך, לבוא עד נבכי ים ובחקר תהום להתהלך.
לואיסווילל, 3 פעברואר,
י. פעטריקאווסקי.
"המליץ", שנה עשרים וארבע, מס' 3, 22 בפברואר 1887, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
נו-יארק, 3 מארץ. – בחוף וועליאשא, עיר קטנה על מבאות הים הפאסיפיק, הרחוקה כעשרים מיל מסאן-פראנציסקא, התפוצץ ביום ב' העבר כיור קטור על אחת האניות ועל האניה היו כשבעים איש בעת ההיא, חמשים נוסעים אשר פניהם היו מועדות לסאן-פראנציסקא, וכעשרים מלחים ועושי מלאכה במים רבים וגם אשה אחת היתה ביניהם. כאשר התפוצץ הכיור בקול רעש גדול פרצו לשונות אש מן המכונה, ויאחזו בספון האניה ובקירותיה, ותהי למאכולת אש על פני המים, ותצלול כעופרת, והאנשים אשר עליה באו באש ובמים. שלשים ושבע נפש אדם ירדו מצולה והנשארים נמלטו מתוך המהפכה אבל נפצעו פצעים נאמנים, ולהגדיל המבוכה נגעה לשון אש מן האניה בחביות הנפט אשר עמדו על החוף, ובית התחנה ובתי האוסם אשר על החוף עלו כליל בלהבות אש השמימה.
"המליץ", שנה עשרים ושמונה, מס' 62, 30 במרץ 1888, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
המצאה חדשה הובאה עתה מאמעריקא לענגלאנד אשר אם תעמוד בנסיונה ונבוני דבר יכירוה לטוב, אז רב טוב צפון בה, ואין קצה להתועלת היוצאת ממנה, והיא – מכונה להציל חיי הטובעים במשברי ים, ולהעמידם על פני המצולה ממעל לגלי המים. הממציא הוא רב החובל שטאנאר מעולם החדש. ולמען תתרחב המצאתו גם באירופא שלח לזה איש עתי לאנגליא להודיע מכונתו ברבים ולהראות פעולותיה קבל עם. ובימים האחרונים היו חופי הנהר טעמזע מלאים אנשים מפה אל פה משני עבריו לחזות איך המשולח האמעריקאני ואשת חיקו יתהלכו בחרבה על פני המים כמו על יבשה. וזה דבר ההמצאה: החפץ למצוא נתיבותיו מעל משברי המים כתונת עצי-קארק ילבש, ומעיל גוטאפערהא יהיה על בשרו. ושפת המעיל תתלכד על צוארו, על ידי ועל רגלי האיש מבלי אשר תוכל רוח לבא בתוך המעיל. ועל קצה רגליו יחבר שני אבני משקלת עשוים מקאוטשוק. והאיש הלובש את הבגדים האלה (וההלבשה הלזו הלא תוכל להיות במשך רגעים אחדים) יוכל לקפץ במים אם אניתו קרובה להשבר, כי מלבושיו יעמדוהו על פני המים והאבנים יחזיקו את גופו בקו נצב וישר ולא יתנו לגלי המים להפילהו על פני מרחבם. גם יותן להקונה את המלבושים האלו תיבה קטנה עשויה מבדיל ומחוברת צמיד פתיל מבלי יוכלו המים לבא בתוכה והיא תפרד לשנים. בהמרחב האחד ימצא מגדנות ומטעמים, בשר מעושן, צנצנת קאניאק לרות נפש, מכונות להצית אש-בענגלית, נרות רומיות (רעמישע ליכטער) גם קנה רובה (שלש אלה למען יוכל הטובע לתת אות אם יראה מרחוק ספינה עוברת על פני המים) נוסף לזאת עשב מעלה עשן (!) וגלמי עלים (ציגאררען) גם מכתב עי לקראות בו למען לא תארך העת להטובע במשך אשר יחכה על ביאת ספינה לקבלהו אל תוכה. בהמרחב השני אשר בהתיבה נמצא מים לשתיה, די מחסורת איש לשמונת ימים ועל קצה פי נד עשוי גם מגוטאפערשא לשתות ממנו. מחיר המכונה עם כל חפציה היא 7 לטרות שטערלינג. ויען כי הממציא יאבה אך לעשות טוב לא לאסוף הון, הנה כבר עשה חוזה עם אחד האמנים לעשות בעדו סך 50,000 מלבושים ותיבות כתבנית האמורים, והנהו עומד הכן למכרם אך במחיר המצער 1 ליטרא שטערלינג. מי יתן ויאמנו דברי הממציא כי אז יציל בכל יום ובכל עת ובכל שעה אנשים רבים מרדת שאולה במים הזדונים או אז יקוים בנו מקרא שכתוב: מבשן אשיב, אשיב ממצולות ים!
יהושע לעווינזאהן.
הוספה ל"המגיד", שנה שלש עשרה, מספר 27, 14 ביולי 1869, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
ההתנגשות בין "פרינסס אַליס" ו"בַּייוֶול קאסל" בנהר התמזה, 1878. איור ב-Illustrated London News. מקור: ויקישיתוף.
לונדון. אם כי ימים לא מעטים עברו וחלפו מעת קרה לנו האסון הנורא על הטהעמס, מחזה האסון ההוא לא נשכח מלב הנוצלים וחרות יהיה על לוח לבם כל ימי חייהם, ומכ"ע פה מלאים על כל גדותם בסיפוריהם. אחד משני אחים הנוצלים בשם וויעל יספר: „מיד אחרי התנגפה „נשיאה עליס“ (alice) והמים עלו לתוכה דרך השבר (כי כמעט נשברה לשנים), החלצתי נעלי ופשטתי מלבושי העליון ובגד החזה ואחר צפצפתי בקול לאות אל אחי במקום הנמצא, קפצתי המים בכתנתי ומכנסי, וברגעים אחדים מצאתי גם אם אחי אצלי. שנינו שוחים טובים אנחנו ועשינו את דרכנו אל אנית „הקאסטעל“ המים סביבה היו מלאים מבני אדם ובעמל רב יכלנו לעבור לפניהם. אשה אחת תפשה בכתנתי, אך אנכי נמלטתי מידה והיא ירדה במצולות כמו אבן.“ – אחיו יספר: „כאשר התקרבה הקאסטיל ונגפה את אניתנו היתה מהומה גדולה בין הנוסעים אשר רובם היו טף ונשים ובמינוטען אחדים טבעה. אנכי לא המ[ת]נתי עד אשר נטבעה, רק אחרי השלכתי מעלי את נעלי קפצתי תוך הנהר ושחתי איזה מרחק מתחת למים למען אתרחק מהמון הטובעים, ואז עליתי על פני המים ומצאתי את אחי בימיני. את דרכנו עשינו אל הקאסטעל והחזקנו בקצה חבל אשר הורד אלינו. שומר הכסף מהאני' הנוגפה בראותו את האסון עלה וישב על ראש הכירה ובנפול האני' נפל ממנה לתוך הקאסטעל וניצל, וכן משק-האני' הצליח, להחזיק בכבלי העוגן. אחרי איזה זמן היינו עיף והנחנו את קצה החבל מידינו רק שחינו על המים אנה ואנה עד אשרפגשנו באני' שיט וסביבה שחינו עת קטנה ואעז העלינו אנשים לתוכה.“
מר' ריד הניצול ביחד עם אשתו יספר: „אנכי ואשתי היינו בגרעהווסענד לשאוף אויר הצח.שמה באנו באנית עליס ובמקרה שבנו בה ללונדון: בין נוסעיה הי' מספר הנשים רב למאוד, ולעולם לא ראיתי מספר ילדים גדול בתוך אניה כאשר הי' בספינתנו. כל העת, עד איזה מינוט לפני המקרה, היו כולם שמחים וטובי לב, מהם שררו בפה ומהם על כלי זמר הראו כשרונם תחת אשר להקת המנגנים אשר להאני' לא טמנו את ידם בצלחת וכפי אשר הי' לאל ידם שמחו את אשר סביבם עד אשר נראה הקאסטעל באה לנגדנו ורעש נהיתה בין הנוסעים. אשתי תפשה בזרועי לאמר „אל תעזבני“ וכרגע חרדה „העליס“ והתנועעה מתחתנו – ואז נהיה האסון. רב החובל נסתר מנגד עינינו והמון אדם רצו פה וכה כעכברים אשר אדם בא בקרבם ובין כך מצאנו את עצמנו תוך מי-הנהר, ואשתי עוד אוחזת בימיני. כרגע אשר העלינו המים טבענו שנית וכן עלינו שוב על פני המים ופני אשתי שחורה מן המים. לשחות לא למדתי ורק במצאי חתיכת עץ החזקנו בה ונשעננו עליה וכן הגענו אל הקאסטעל המוקפה בהמון אדם טובעים במים ויתחננו לעזר מאת אנשי הקאסטעל המביטים למטה. גם אנכי ואשתי צעקנו אליהם וחבלים הורידו אלינו. בקציהם החזקנו והאני' הלכה ונסעה ואנחנו תלוים אל חבליה אחד מאתנו בקול בכי צעק כל עת ההיא. אני-שיט רבים עברו לפנינו, אך גם אחת לא התקרבה אלינו עד אחרי חצי שעה נאספנו לתוך ספינה אחת קטנה וכל אשר סביבינו כעשרה במספר הובא אל היבשה ואני ואשתי לקחנו את מסילת הברזל והגענו בלילה לונדנה.“
אשה אחת הצליח בידה, למצוא משוט ועליו שחה עדי הגיעה לאני' אחת קטנה וניצלה. נערה אחת, מורה בבית ספר, הלכה על אנית „עליס“ לשאוף האויר הזך, ואתה שבע נערות תחת השגחתה וכולם נטבעו והיא לבדה ניצולה אחרי ירדה שלש פעמים תחת המים!
"עברי אנכי", שנה ארבע עשרה, מס' 27, 20 בספטמבר 1878, עמ' 5. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
מלחמת הים הראשונה אצל איי הפיליפינים, אשר אליה נכספה גם כלתה נפש הספרדים, קמה גם נהיתה; הציים האדירים אשר לשתי הממשלות הצוררות התנגשו אצל קאוויטא ביום הראשון לשבוע זה ויתמרמרו איש אל אחיו בחמה שפוכה – אך „אוי ליום ההוא!“ יקראו עתה הספרדים, כי היה למו יום תוכחה ונאצה, שבר ומחתה, בו נגדעה זרועם, נשתה גבורתם, גבוריהם הוצעו חללים או ירדו תהומות, והצי האדיר עוזם ומשגבם וקרן ישעם היה עדי אובד! כרעם ביום בהיר בשחקים הלמה הבשורה הזאת את לב כל יושבי ארץ ספרד, שממו כל שומעיה, נמס כל לב ותהי אך זועה הבין שמועה!
אנית המלחמה הספרדית „כריסטינא“ נלחמת בשייטת האמריקאית במפרץ מנילה. ציור מאת W. G. Wood. המקור: ויקישיתוף
ואלה התלגרמות אשר באו ממדריד ביום האתמול:
„לפי ידיעות ממאנילא פרצו כדורי האויב פרצים רבים במבצרי העיר ויחבלום חבל נמרץ. אני השיט כריסטינא נשחת ולא יצלח לכל מלאכה. רב החובל של אחת האניות נהרג. הנזק רב ועצום“.
– „הצי האמריקאני נתנזק מאד, ולצי הספרדי אבדו שתי אניות, בהן אנית השיט „כריסטינא“ המחזקת 3400 טאָנן“.
ותלגרמא אשר באה בדרך המלך ממאנילא הודיעה: „ביום השבת, בשעה 11 וחצי בלילה, בשרו רעמי כלי התותח על החוף, כי צי האויב חותר לגשת בחזקה אל החוף. ביום הראשון בבקר הופיע הצי האמריקאני לפני קאַוויטא. מן המצודה ומאניות המלחמה אשר לספרדים החלו לירות על צי האויב, ואחרי מלחמה כבדה אֻלץ האויב לשוב בשעה 9 לפני הצהרים ויסוב מערבה ויסתתר מאחורי אניות סוחר מחו"ל. כח האמיריקאנים היה רב ועצום מכחנו, לכן נשאנו נזק כביר. ה„כריסטינא“ היתה למאכלת אש, ואניה אחרת עלתה בסערה ותתפוצץ. מן הצבא נהרג רב, וביניהם גם האדמיראל של האניה כריסטינא“.
עוד זה מדבר והקונטר-אדמיראל מאָנטשאַשזאָ מודיע ממאנילא: „בחצות לילה הצליח ביד צי האויב ללכוד את מבוא החוף. לפנות בקר נצבו חוצץ בשורה אחת תשע אניות-קְרָב אמריקא לפני קאַוויטא. בחצי השעה השמינית דבקה האש בקצה האניה „המלכה כריסטינא“ מקדם, ועד מהרה פרצה האש גם בקצֶהָ השני. בשעה השמינית באתי אני וראשי המטות אל מכסה האניה „איסלאַ די קובא“. „כריסטינא“ ואני-השיט „קשטיליה“ נשרפו עד היסוד. יתר האניות אשר נתנזקו שבו אל מפרץ-הים. ברבות מהן אֻלצנו לנקוב חור בקרקעיתן, למען לא תפולנה בידי האויב. נִזְקֵנו גדול ורב. בין המתים נמצא גם קאפיטאן וכהן“.
בתלגרמא הזאת אין כל זכר עוד כי האמריקאנים שבו אחור.
בצי הספרדי אצל איי הפיליפינים נמנו האניות האלה: אָני השיט קשטליה בנוי מעץ, מחזיק 3500 טאָנן ובו ששה עשר כלי תותח שונים. האניה ריינא מערצעדעס, 3400 טאָנן, עם כלי תותח מהירי היריה. האניה ריינא כריסטינא, והיא שוה אל הקודמת בגודל ובנשק. האניה „איסלא די קובא“, 1050 טאָנן, ובה י"ט כלי תותח עשוים בתמונות ושיטות שונות. אני-השיט „איסלאַ די לוּצאָן“ דומה להקודם. האניות „דון אנטוניו די אוּללואַ“, „דון יואן די אוסטריא“,„וילאַדיאוֹ“ בנות 1150 טאָנן, מחומשות ומזוינות בכלי תותח שונים, ועוד אניות-מלחמה רבות אך קטנות מאלה. לאשה אשה 3 כלי תותח.
אנית הקטור „מעמנאן“ אשר באה אתמול ממאנילא להונגקונג, מתארת את מצב הענינים במאנילא בטרם פרצה המלחמה בים. האניה ההיא ראתה את קבוצת אניות הצי הספרדי הרחק מהחוף, ואולם בתוך לשון-הים לפני מאנילא. כחמשים או ששים כלי תותח הוצבו במערכה לשמור את מבוא לשון הים, וכל מאמינים כי האמריקאנים לא יוכלו לחדור אל לשון-הים בלי אניות-תחרא ממדרגה ראשונה או חיל וצבא רב ביבשה. הפקידות במאנילא פרסמה ברבים במודעות גדולות אשר נדבקו בראשי הומיות, למען עשות רשם על ילידי הארץ, כי אניה ספרדית התנפלה ביום השני על שתי אניות-מלחמה אמריקאניות ותטביען במצולות ים. ואולם לא נמצאו מאמינים לספור-בדים זה. המכתבים אשר הגיעו אל ראשי המתקוממים בהונגקונג מבשרים ואומים, כי הנקל יהיה להקושרים במאנילא ללכוד את העיר ברעב במשך שבועים ימים, בפשטם על כל הגבעות הנשאות אשר מסביב לעיר בשטח פרסאות רבות, ובהיות להם האמריקאנים לעזר מצד הים. הדבר הזה מתאשר גם עפ"י מכתבי אנשים אנגליים תושבי המקום. המתקוממים נכונים לערוך למראית-עין מלחמה על העיר מעבר היבשה, בעוד אשר צי אמריקא יגיח אל המבצר מעבר הים. – ברור הוא בעיני הכל, כי האמריקאנים ישיתו ידם עם הקושרים, ויחדו יהיו על העיר ללכדה. הציר האנגלי במאנילא דרש מאת ממשלתו לשלוח את האניה המזוינת „עדגאר“ מיראה מדבר פן תפרצנה בעיר.
"הצפירה", שנה עשרים וחמש, מס' 89, 4 במאי 1898, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים ועוד 
