כידוע הוזנח אצלנו רעיון תחית הים במשך שנים רבות. אין להתפלא, איפוא, שבמשך תקופה ארוכה מאד לא הופיע בספרותנו מאומה על עניני הים ונושאים ימיים. והנה זכינו לשנת 1936, שנת התעוררותה הפתאומית של דעת הצבור, אשר עשה מאמץ נפלא בהקמת נמל תל-אביב, ראשית התגלמותו של רעיון כבוש הים.
פתאום נתמלאו עמודי העתונות היומית מאמרים על שאלות הים; נואמים מכל החוגים החלו נואמים על נושא זה באספות פומביות; אבל בשוק הספרים עברה ההתעוררות הזאת ללא הד כמעט. חוברות אחדות של החבל הימי לישראל, ספר אחד של ד"ר ר. פטאי וחסל. היכן הספרים שיספרו לקורא העברי את תולדות ההעפלה הימית של אומות העולם ושל עמנו? היכן הספורים בעלי תוכן ימי? ואם טרם חוננו סופרינו העברים בחוש הימי, כדי כתיבת ספרי-ים מקוריים (ואין להתפלא על כך, כי הרי לעת עתה „עכברי יבשה“ הננו), למה תורגם עד כה רק מעט מאד מהספרות הימית העצומה של אומות העולם? דומני, כי מכל האוצר הבלום של ספורי-ים תורגמו לעברית רק „זאב הים“ לג'יק לונדון (אגב, בשפה המקשה מאד את הקריאה), „הקפיטן התרז“ של ז'ול ורן ו„הנער ויליאם“ של מאין ריד.
לאור המצב הזה יש לברך את הופעתו של כל ספר עברי בעל תוכן ימי, בפרט אם אין הוא מכוון אך ורק לשאלות השעה, אלא עלול גם לשמש חומר קריאה ולמוד. כזה הוא ספרו של אינג' מ. גלברט: „היהודים והספנות“ (הופיע לפני שנים אחדות, בחלקו הגדול, בהמשכים ב„הבוקר“).
עטיפת הספרון "היהודים והספנות"
ספר זה הנהו הנסיון הראשון לאסוף את הידיעות המפוזרות בספרות העתיקה, במחקרי ההיסטוריונים ובמסמכים שונים ולצרפם למגילה אחת של תולדות ישראל על הים, מראשיתו ועד ימינו אנו.
כבר בפרק הדן בימי שפוט השופטים מתגלה לעינינו הקשר האמיץ עם הים של שבטי אשר, זבולון ודן, מתחריהם ושותפיהם של הצידונים אדוני הים בימים ההם. ואם מהתקופה הקדומה ביותר חסרים אנו עובדות מפורטות, הרי מימי הבית הראשון נשארו לנו ידיעות על מפעלים שהם לגאון לנו עד היום: מסעות אופיר (כנראה חופה המערבי של הודו) ותרשיש. והלאה: כבוש הים של החשמונאים, ספנות ודיג באגמינו הפנימיים; צי לוחמי-החרות היהודים בימה של יפו, שרוח-סערה צפונית בלתי רגילה טרפה אותו.
גם במאות השנים שאחרי החרבן לא חדלו היהודים מפעולה במקצועות הספנות. עדים לכך המונחים המקצועיים המרובים שבתלמוד, הפרטים בדבר מקח וממכר של ספינות, ידיעות על בטוח הדדי של קבוצות ספנים, המובאים בספרו של ה' גלברט. וכן מביא הוא ידיעות על נמל עברי בחיפה שהתקיים עד שהחריבוהו נוסעי הצלב.
בתקופת התגליות הגדולות עשו חכמי ישראל שרותים בעלי ערך כביר למען הספנות על ידי המצאותיהם המרובות והחשובות בשדה מכשירי התצפית הימיים, הלוחות האסטרונומיים והמפות הימיות. חלקם של היהודים במסעי-התגלית עצמם של הספרדים (קולומבוס), הפורטוגלים, ההולנדים והאנגלים מוצא גם הוא את בטויו בתיאורו של המחבר. גם מתקופות מאוחרות יותר מביא הוא עובדות על פעולות יהודים בכל ענפי הימאות, הן בעבודה בפועל בציי מסחר ומלחמה של העמים והן כמיסדים ומנהלים של מפעלי-ים כבירים. למשל: אלברט באלין, יוצר „קו המבורג–אמריקה“, הברון מורפורגו, יוצר ה„ללויד טריאסטינו“ והאחים פראיר, מיסדי הקומפני ג'נרל טרנסאטלנטיק.
מובן מאליו, שגם הנסיונות הצנועים שנעשו לתחית הימאות העברית בדורנו ובארצנו לא נעדר זכר מהספר הזה.
נצטרף לדברי המחבר המסיים את ספרו במלים הבאות: „ארוכה וקשה היא הדרך לתחיה הימית. לא על נקלה תחודש המסורת שנותקה. כי הים איננו נקנה בכסף ואף לא בעבודה והכשרה גופנית בלבד – אלא באהבה שאינה תלויה בדבר. הוא תובע מעובדיו לא רק פירוך-הגוף, אלא מטיל עליהם גם חובת לבבות. אבל לבו של עם נכבש רק במאמצים של שנים ודורות“.
הספר כתוב שפה קלה, הוצא בצורה נאה וכולל תמונות מענינות רבות. בתור חומר קריאה, הן בשביל הנוער והן בשביל מבוגרים, יש להמליץ עליו בהחלט וראויים לברכה המחבר והמוציאה לאור, „אגודת יורדי-ים „זבולון“, על מפעלם זה.
אינג' עמנואל טובים
"הבֹּקֶר", שנה ו', מס' 1404, 13 ביוני 1940, עמ' 8. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
ביום ג', 16/6, התקימה בבית הספר הימי אזכרה ליעקב רוזנקרנץ, קדט בית הספר הימי, אשר טבע יחד עם האניה אשר שרת בה אי שם בים האטלנטי.
באזכרה השתתפו ועד הנאמנים, ההנהלה, חבר המורים, תלמידי בית הספר, קרובים של המנוח ומספר מוזמנים. ואלה הם דברי ההספד אשר נאמרו באספת אבל זו:
ה' קפלנסקי: "זוהי אספת האבל הראשונה לבית הספר הימי. במשך המלחמה הזו התאספנו כבר לא פעם להספיד את חללי הספנות העברית. אבל זו הפעם הראשונה מספידים אחד ממשפחת בית הספר הימי. יעקב רוזנקרנץ הוא אחד מהתלמידים שעזבו אחרי שנתים את למודיהם והלכו לנתיבות הים. הסיסמה "הים קורא!" לא היתה בשבילו סיסמה ריקה, אלא צו חיים. "הים נותן בשפע ונוטל בשפע" אמרו חכמינו חז"ל. הים נותן סיפוק ומרחיב את האופק; הוא מעשיר את חיי העובד בו, אבל גם דורש הרבה קרבנות. מבכים אנו את יעקב שמצא את מותו במצולות ים, אי שם רחוק באוקינוס האטלנטי, הרחק מכל בני משפחתו ומחופי מולדתו. אבל אנו מתגאים בו, בנאמנותו למלוי התפקיד אשר יעקב מלא בחייו ובמותו, אשר מצא על אחת מספינות הנפט…
העלינו את דמותו של יעקב רוזנקרנץ והתיחדנו את זכרו. התמונה ברורה: נער השואף למרחבי ים, הנכנס בגיל צעיר לפלוגות "הפועל". בגמרו קורס למדריכים, נכנס לבית הספר הימי. שנתים למד, ובן שבע-עשרה בראותו כי אפסה התקוה לבוא ספינת הלמודים "כף פילר" (מסבת המלחמה), הסיק את המסקנה ויצא לים. כעלם בן 19 טבע על משמרתו ומת כמלח הראוי לשמו. זכרו לא יצלול לתהום הנשיה. השכחה לא תשלוט בו במוסד הזה."
ד"ר סולוביטשיק: "לאלפים ולרבבות מונים אנחנו את קרבנות המלחמה ואין מבכים את הקרבנות בזמן המלחמה, ומי יכול למנות את מספרם האיום שאף חלק קטן ממנו אין מפרסמים. אך לעומת זאת כל משפחה ומשפחה מבכה ביחידות את קרבנה. יעקב רוזנקרנץ עזב את בית הספר בהיותו כמעט ילד. ברצונו לעמוד במבחן באה לידי בטוי נאמנותו לצו אשר כלנו שמענוהו ורק מעטים צייתו לו. ומתוך האופי המיוחד של קרבן זה התאספנו כאן במסגרת משפחתית כדי להעלות את זכרו של צעיר זה ולהעמיד לו ציון, להזכירו בהאבקותו עם מר המות אשר שמשה גולת כותרת לחייו הקצרים. הוא ידע לקראת איזה סכנות הוא הולך. מפי מוריו וחבריו שמעתי שעם כל היותו צעיר, רך בשנים היה, בן-אדם שלא נרתע בפני סכנות ומצא את ספוקו הנפשי בזקיפת קומה גם בחיי יום-יום וגם בעמדו לפני הגורל. זאת היא הפעם הראשונה שבית הספר הצעיר שלנו מתיתם. שכלנו את ראשון תלמידינו עוד בטרם הגיע לפרקו; עוד בטרם הוצאנו אותו מחוסן נגד אותו האיתן אשר לכבושו אתם כלכם מתכוננים. הוא נפל על משמרתו, על המשמרת אשר בחר לו מרצונו הטוב. לא רק אנחנו נשמור את זכרו: הוא יזכר בכתלי בית הספר גם לדורות הבאים: בחדר ההנהלה יותקן לוח אשר בו נרשום את שמות בוגרי בית הספר אשר הגורל המר יקפח את חייהם בים. מי יתן ויהיה הלוח הזה דל בשמות. אבל שמו של יעקב יתנוסס בשורה וזה יזכיר גם לאלה שיבאו אחרינו כי בזמן המלחמה הגדולה נטלו חייו של אחד מאתנו במצולות ים הרחק מחופי מולדתו. נצרור את זכרו בצרור חיי בית הספר."
הקדט רפופורט: "אותם «המים הרבים» שהוצרכו ועתידים לשמש לנו "שדה-מחיה" ופעולה שטפו מאתנו את קרבננו הראשון במערכתנו הימית. יעקב רוזנקרנץ חברנו, מי שהיה קדט בית ספרנו, נפל על משמרתו. "משמרת" – תרתי משמע, ללא כל אבק של מליצה. אין לשוננו למודת-הספדים. חברנו המנוח שנא את התשבחות והחנופה. אף אנו לא נרבה לקשור לו כתרים ברגע זה. ידענו: לא אונטיוריזם או מרוץ אחר רוחים קלים משכוהו מאתנו לפני שנתים. ידענו תמיד: רוחו הסוערת לא מצאה ספוקה בין כתלי הבנין. זו היתה הנסבה הראשית לרדתו הימה. אנו, שהמשכנו את למודינו במוסד, הבטנו אחריו בקנאה מסתרת ובגאוה עצורה. הרגשנו כי בלכתו לממש את יעודו הימי, התעלה למדרגת אדם מושלם היודע את דרכו וצועד בה, למרות מכשולים נפשיים וימיים טרופים. נעלה את זכרונו, תמיד, כחבר אשר למרות הבדלי-חנוך, ארח-חיים והשקפה – ידע לתפוס בינינו מקום נכר. בין בים ובין ביבשה, בכל מקומות שהותנו, יזכר לנו תמיד כראשון להגשמה ומלוי חובה. ת.נ.צ.ב.ה."
עולי יוגוסלאביה ערכו ביום ה' מסיבה חגיגית, במלון ספיר, לרב החובל של האניה היוגוסלאבית, אשר עגנה ראשונה בחוף תל-אביב. בין המסובים נראו הקונסול היוגוסלבי לא"י, מר רידנסקי, הקונסול הבולגארי לא"י מר שלוש, והקונסול היוגוסלבי לטורקיה.
האינז' פרוינדליך, יו"ר אגודת עולי יוגוסלאביה, פתח את המסבה וציין כי האניה אשר עגנה בימה של תל-אביב הביאה שעת נחמה לישוב בימים חמורים אלה. לאחר שכיבדו הנאספים בקימה ובדומיה את זכר הקדושים הנרצחים המשיך הנואם את דבריו. הוא פונה אל רב החובל ואומר: ודאי השתוממת לקבלת הפנים הנלהבת שערכו לך על חוף תל-אביב, ודאי נתקלת גם בקושיים בעת הפריקה, אך מקוים אנו כי בקרוב יוכשר הנמל הזה לתפקידו.
רב החובל, מר וויקאריטש, השיב בדברי תודה לנאספים. הוא מאחל לישוב שיתקיימו דברי דיזנגוף, כי „פה יהיה נמל גדול על אף הכל“.
"הארץ", שנה י"ט, מס' 5125, 22 במאי 1936, עמ' 12. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
תקנות אלו קובעות את התנאים, שבהם ינתנו רשיונות לדוג ספוגים במימי ארץ ישראל. הרשיונות ינתנו לשלש שנים לכל היותר, על יסוד הצעת-מחירים, לדייגי ספוגים מומחים. הספינות העוסקות בדיוג זה צריכות להיות ראויות להפלגה בים ומצוידות במכשירי צלילה נאותים. אסור ליותר משתי ספינות צלילה מוטוריות לעבוד בזמן אחד במימי הארץ. המס השנתי בעד רשיון לדוג ספוגים במקום מיוחד הוא 5 לא"י ו-15% משוים של כל הספוגים שנידוגו. תקופת הדיוג היא מ-1 לנובמבר עד 31 מרץ.
"הארץ", שנה כ', מס' 5451, 6 ביולי 1937, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
32 איש, שנתמנו כעובדי האניה „קדמה“, רובם המכריע מלצרים ואנשי שירות, הפליגו אתמול מנמל חיפה באניה „קורינתיה“ בדרכם לפאריס. קודם לכן יצאה קבוצה בת שלושים איש בערך, שתהווה חבר העובדים, בהם: עובדי מכונות, טכנאים ומלחים. האניה „קדמה“ היא בת 3000 טונות ונרכשה זה מקרוב על ידי המוסדות על מנת לקיים בשיתוף שירות תחבורה ימי בין מארסייל וארץ-ישראל.
שאר העובדים יעלו עליה כנראה לאחר שתגיע ארצה וביחד ימנו כתשעים איש. הקברניט והמהנדס הראשון יהיו בריטים. ומלבדם כולם יהודים ארצישראליים. האניה נמצאת באנטוורפן ועמדה להפליג בתחילת אפריל משם לארץ-ישראל. אך סבורים שהפלגתה תתעכב עוד זמן-מה.
"הצֹפה", שנה עשירית, מס' 2801, 19 במרץ 1947, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
בכמה שורות
[…]
יצאו עובדי „קדמה“. – באונייה „קורינתיה“, שיצאה אתמול למארסיל, הפליגה הקבוצה השנייה של עובדי האונייה „קדמה“ של חברת צים. קבוצה זו מונה 32 עובדים. „קדמה“ תבוא ארצה מאנטוורפן באפריל.
"על המשמר", שנה ה', מס' 1105, 19 במרץ 1947, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
ביום ששי שעבר התקיים טכס מסירת הדגל לבית הספר הימי, במעמד ה' פ. א. רוג'רס, מנהל נמל חיפה; אינג' ש. קפלנסקי, מנהל הטכניון; ד"ר מ' סולוביטשיק, יו"ר ועד הנאמנים, וחברי הועד ה"ה ב. מאירוביץ, ד"ר נ. וידרא וד"ר ג. אהרוני; ה' י. רוקח, מ„פרדס-סינדיקאט“, ת"א; וחבר המורים של המוסד.
הדגל נמסר לקדט-קפיטן (ראש התלמידים) של בית הספר ע"י מר רוג'רס, והונף בחגיגיות רבה, תוך עמידת דום של כל הכתות.
על בית הספר להמשיך – לפי המסורת הטובה שבידו
בפנותו לתלמידים, אמר ה' רוג'רס, כי הוא מכיר מקרוב את כל הבעיות הקשות העומדות בפני בית הספר מיום הוסדו, לפני פרוץ המלחמה, ועד היום. בית-ספר מסוג זה הוא תמיד אחד המוסדות הראשונים הנפגעים ע"י המלחמה, והוא שמח להוכח שועד הנאמנים בעזרת ההנהלה, חבר המורים והתלמידים, החליטו להמשיך במפעל זה עד גבול היכולת, בהתחשב בתנאי הזמן. כן הביע מר ר. את קורת רוחו למסור את הדגל לבית הספר, ואת תקותו שהמוסד ימשיך לפעול לפי המסורת הטובה הקימת בו זה שנתים וחצי.
שבעת הכוכבים הלבנים של הרצל על רקע תכלת הים
מר קפלנסקי ברך את התלמידים בשם ועד הנאמנים והטכניון וציין, כי בשביל הדגל נבחר צבע תכלת הים, שהיה גם צבעו של דגל יהודה, ועליו סמלי בית הספר הימי: העוגן, המסמל את הקשר עם הים, ושבעת הכוכבים הלבנים, שתיאודור הרצל רצה לראות על דגלו של העם היהודי הקם לתחיה בארצו. „שמרו על טהרו וכבודו של דגלכם זה, ויהיה בית הספר הימי העברי הזה, הראשון והיחיד לעם ישראל ולארץ ישראל, לכבוד ולתפארת לכולנו“.
אחרי זה בקרו המוזמנים בחדר השיט, וחתמו בספר הבקורים.
הטכס נסתיים בביקור במספנת בית-הספר, שהוקמה לפני כחדשיים, שבה עובדת פלוגת בוני הסירות, המתקדמת יפה לפי התכנית.
בית הספר הימי
ששם לו למטרה לחנך אנשי ים מנוסים, בעלי השכלה כללית מקיפה ובעלי אימון טכני שיש בו כדי לספק את דרישות מקצועם, רכש השנה את שרותיו של קצין ימי יהודי רב החובל זאב הים, המנהל במקומו של לט.-קומנדר ר.ס. מילר את מחלקת השיט והעבודות המעשיות על הים. מספר התלמידים כיום הוא 50. לכתה א' נתקבל השנה מספר תלמידים מצומצם ורק לסקציה למכונאות ימית. מהתלמידים לומדים במכונאות ימית 43%, בהפעלת ראדיו 34%, במחלקת השיט 14% ובבנין סירות 9%.
32% של התלמידים באו מפולין, 25% מא"י, 25% מגרמניה וארצות הכבוש, 10% מרומניה ו8%- מארצות אחרות. 12 תלמידים מקבלים סטיפנדיות בסך 180 לא"י. על אף כל הקשיים של שעת החירום, ממשיך ביה"ס בפעולותיו על הים, בנמל חיפה.
יש לציין מתוך הוקרה, ששלטונות הנמל בחיפה האזרחיים והצבאיים מוכנים תמיד להגיש למוסד את עזרתם. אחד מקציני הנמל, הקברניט ה' ארדלי, נותן עכשיו שעורים בביה"ס במקצוע "בנית אניות ויציבותן".
"הארץ", שנה כ"ד, מס' 6561, 1 באפריל 1941, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
תכנית בית הספר עובדה על יסוד הצעותיה של הועדה להכשרה והדרכה ימית ובהתיעצות עם מומחים בריטיים בארץ ובמיניסטריון למסחר בלונדון.
בראשית חורף תרצ"ח נתמנתה מטעם מחלקת הים של הסוכנות היהודית ועדה להכשרה ולהדרכה ימית שחבריה הם ה"ה: אינג' ש. קפלנסקי (יו"ר), ד"ר ברדין, ת. בן-נחום, ד"ר וידרא, רב החובל זאב הים, מ. ז'יליסט, א. חושי, אינג' טובים, י' מיוחס (מ"מ אינג' כרוך) וה' ב.כ. מאירוביץ. הועדה הנ"ל בחרה בועדת-משנה לשם עבוד הצעת תכנית בית-הספר הימי בהרכב ה"ה: ד"ר ברדין, רב החובל זאב הים ואינג' טובים. לאחר התיעצות עם מומחים ימיים של ממשלת ארץ-ישראל ובעלי מקצוע אחרים בארץ עבדה הועדה הצעת תכנית של בית-הספר הימי. הצעת התכנית הועברה לחות דעתה של מחלקת הצי המסחרי שליד המיניסטריון למסחר באנגליה (בורד אוף טרייד) באמצעות שליחו של "חבל ימי לישראל", מר ו. אהרן, ונתקבלה על ידה בקויה הכלליים. אחר זה נשלח ד"ר ברדין, מנהל בית-הספר הימי, ללונדון לשם ברור פרטי התכנית ולשם חקירת דרכי החנוך הימי בבתי-הספר הימיים באנגליה ובסקוטלנד. בהתיעצויות שהיו בינו ובין המומחים של מחלקת הצי המסחרי של המיניסטריון למסחר נתקבלה תכנית הלמודים והעבודה המעשית, לאחר שהותאמה לדרישות הבחינות הממשלתיות לשם קבלת תעודה של קצין ימי שני Second mate לתלמידי מחלקת השיט, ושל מכונאי שני Second eng. לתלמידי המחלקה למכונאות ימית, ולאחר שבהתאם להצעת המומחים של המיניסטריון למסחר הוכנסו בה כמה שנויים. התכנית המתוקנת הזאת הונחה ביסוד בית-הספר.
בית הספר שואף לתת לחניכיו הכשרה מקצועית ימית יחד עם השכלה עברית וכללית. הוא יהיה בן 4 מחלקות: 1) מחלקת השיט, 15 תלמידים. 2) מחלקה למכונאות ימית, 15 תלמידים. 3) מחלקה לבנין סירות, 5 תלמידים. מחלקה להפעלת רדיו, 5 תלמידים.
בראש מחלקת השיט יעמוד רב-חובל אנגלי, בעל נסיון בהדרכה ימית, אשר הוזמן במיוחד לכך בעזרתו של "חבל ימי לישראל" כמבואר לעיל, ויכנס לתפקידו בחורף תרצ"ט. בית-הספר יהיה בן 4 שנות למוד. תקופת 4 שנים כוללת גם את הזמן (3 עד 6 חדשים) אשר חניכי מחלקת השיט יצטרכו לבלות בבית-הספר לאחר שובם מהכשרה באניה, כדי להתכונן לבחינות הממשלתיות.
כדי לעמוד בבחינות הממשלתיות יצטרכו תלמידי מחלקת השיט ככלות ½3 שנים של תקופת הלמודים לעבוד 3 שנים על האניה, ותלמידי המחלקה למכונאות ימית יצטרכו לעבוד 2 שנים באחד מבתי-המלאכה הגדולים בארץ ו-18 חדשים על האניה. אף חניכי המחלקה להפעלת רדיו יצטרכו לעבוד כתום תקופת הלמודים עבודה מעשית במשך תקופה מסוימת, כדי שיוכלו להבחן בחינות ממשלתיות. תלמידי המחלקה לבנית סירות יוכלו להכנס למקצוע עם גמר תקופת הלמודים בבית-הספר.
באמצעות הועד הבריטי של חבל ימי לישראל התנהל משא-ומתן עם מחלקת הצי המסחרי שליד המיניסטריון למסחר באנגליה בדבר הבטחת מקומות הכשרה ואמון לחניכי בית-הספר הימי באניות בריטיות. מטעם מחלקת הצי המסחרי של המיניסטריון למסחר נתקבלה הודעה, כי אין מצדה כל התנגדות פרינציפיונית לסדור הנ"ל והמשא-והמתן נמשך עכשיו עם חברות האניות הבריטיות.
גיל הכניסה לבית הספר הוא מ-14 עד 16 שנה. במחלקות לשיט ולמכונאות ימית תנתן זכות הבכורה לתלמידים בני 14 או 15 שנה. ההשכלה הדרושה לכניסה לבית-הספר היא של בית-ספר עממי בן 8 שנות לימוד, או של 4 כתות של בית- ספר תיכוני. תכנית הלמודים כוללת שעורים בעברית, אנגלית, גיאוגרפיה, היסטוריה, אלגברה, גיאומטריה, טריגונומטריה, פיסיקה, חימיה ולמודים מקצועיים כגון: שיט, ימאות, אסטרונומיה, מיטיאורולוגיה, רשום מפות, מגנטיות וחשמל וכו' לתלמידי מחלקת השיט; ומכניקה, טכנולוגיה, חוזק חמרים, פרקי מכונות, שרטוט טכני, מכונות חום ומוטורים, מגנטיות וחשמל לתלמידי שאר המחלקות. בתכנית הלמודים כלול גם ספורט. תכנית העבודה המעשית כוללת מ-15 עד 20 שעות לשבוע עבודה בבתי המלאכה ובמעבדות, בסירות ובספינת הלמוד, לפי תכנית מיוחדת המותאמת למחלקות הראשונות. בוגרי בית-הספר יוכלו להבחן בבחינות הנדרשות מטעם מיניסטריון המסחר, אם באנגליה ואם בארץ.
בהתאם לתכנית בית-הספר הימי נקבע, כאמור, גיל הכניסה לצעירים לגיל 14 עד 16 שנה מתוך הנחה, כי את ההכשרה לעבודות ים יש להתחיל בגיל צעיר ביותר ושנית מתוך רצון להקנות לחניך בית-הספר הימי – אשר עם כניסתו לעבודתו המקצועית ניתק הוא מהסביבה העברית ומאפשרויות של קבלת השכלה כללית – לא רק ידיעות מקצועיות, כי אם גם יסודות השכלה כללית שהיא בבחינת יסוד להשתלמותו המקצועית. יוצא אפוא, כי גומר בית-הספר יוכל לעמוד בבחינות ולהכנס לעבודה מקצועית בהגיעו לגיל של 22-21 שנה (הגיל המינימלי הנדרש לפי החוק כדי לעמוד בבחינות לקבלת תואר של קצין שני הוא 20 שנה, ומכונאי ימי 21 שנה). המוסדות המקיימים את בית הספר הימי מאמינים, כי המוסד החנוכי החדש ידע להכשיר עובדי ים מוסמכים, אשר ימצאו אפשרויות עבודה עם התפתחותם של המפעלים הימיים בארץ ויהוו את חבר המדריכים המקצועיים לעובד הימי היהודי בארץ-ישראל.
ים – גליונות החבל הימי לישראל, מס' 8, 13 בספטמבר 1938.
מס' 1, יוני 1953: דבר המערכת • מעל שולחנו של המזכיר הכללי • קוו ישראל אפריקה – פ. לוינזון • «עצמאות» הגיעה לקייפטאון • קוו ישראל אמריקה, פעולות «צים» בארה"ב – י. פורמן • בין אנשי המשרד לבין יורדי הים – א. יהלום • חוזה העבודה לימאים 1953 • מכתב מלונדון – מ. קרן • «ירושלים» בהפלגה בכורה לניו־יורק • פרקים ב«מדיניות» של אפסנאות • השריפה במחסני «נחשון» • בקומה החמישית – מ רוטשטיין • במשפחת «שהם» • שיר – A Toast to the Artsa • המחלקה ליחסי עובדים – ט. בארי • נוסעינו כותבים לנו • אנגלי חוזר אל צור מחצבתו – י. וניגר • «צפונית» חזרה מהג'ונגל.
מס' 2–3, אוקטובר 1953: קיום הספנות, הכרח לקיום המדינה – ד"ר נ. ווידרא • מדו"ח ההנהלה לשנת 1952 • תולדותיו של הקונפרנס האטלנטי – א. פופר • דגל ישראל במקום השלישי בנאפולי • להבהרת המושג טונאג' – ס.ר. מילר • שרותים דתיים באניותינו – י. בן חד"ד • שר החוץ עם «שרי החוץ» – חנה ברוש-סרדי • דברי מ. שרת, שר החוץ, עם תום המסע • על הקצונה באנייותינו – ב. רכס • לבעיית הטיפול בנוסעים – צ. הר-זהב • כולנו באותה ספינה – נ. ריבון • הפלגת ה-70 של ה«ארצה» – י. ארצי • בספנות העולם • השיכון ייקשר יורדי-ים ופקידים – נתן שוורץ • וועד העובדים על ה«תורן» • יועלו קציני תרבות לאנייות – יצחק שטי • נוסעינו כותבים לנו • דו”ח וועד העובדים / במשפחת «שהם» • עם קריאה ב«תורן» הראשון – א. בקשי • מעשה שהיה / לתשומת לב הימאים • מ«תורן» ל«תורן».
מס' 4, ינואר 1954 [חוברת לזכרו של זאב שינד]: עם מותו – י. ברפל • תולדות חייו – שמחה זיו • איש החזון – יצחק אהרונוביץ (אייק) • בין שני תאריכים – ל. ש. • אחד מהמשפחה – ז. שפר • יהודים, ככל האפשר יותר – אפרים דקל • למה נאבק – משה (מויש) פרלמן • צנחן מספר – יואל פלגי • פגישה בגנואה – דוד נמרי • האונייה הראשונה – ז'ק • במשפחת ההעפלה – מרדכי סורקיס • שחררוהו לעוד זמן מה – יהודה ארזי • נוכח סטרמה – ינס בורכרד • חברים מספרים על דני – חביבה ילוביץ' (לביא), חיים חצור, הלל, עקיבא גושן • הרועה בהרי הגליל – מ. יהלום • היי נאמנה דמעתי – ישראל כרמי • בעיני איש ים – אנריקו לוי • זכורני… – רות • חזונו מתגשם – צ. הר-זהב • כל דגל ינציח זכרו – רות עליאב • עם השקת „רימון“ – ר. • דברים במועצת הימאים – ז. ברש • גישה כמעט דתית – ס. ר. מילר • הדים מאמריקה – א. הרמן. נ. המר, צ'. גוטוירט, נ. ברנשטיין. ש. צ'ר, ר. זונבורן, א. ק. רובינזון, י. פורמן • בדרכים – אריה ושמואל • מחוץ לשיגרת העשייה – י. בן-פורת • ימיו האחרונים – ש. צימרמן • מדברי זאב שינד – קטעי מכתבים • איך רכשנו אותה – דני • חבלי התחלה – דני • בעתונות – עם מותו של שינד • האבל בממשלה • מבין המכתבים והמיברקים שנתקבלו.
מס' 5, מרץ 1954: לקראת חידוש חוזה העבודה – רב-חובל י. גולנדסקי • אחריותו של רב חובל באוניית נוסעים – רב-חובל אנריקו לוי • היחסים בין הקצינים לצוות – מחקר מדעי של המכון למחקר חברתי שימושי • בעיית כוח האדם במשק האוניות – גיא חנן • „צים“ מביאה סחורות שילומים – א. אביגדור • נמל הבית שלנו – רב-חובל וו. סלומון • הצד השני של הנוסע – הנס יורש • בשם אומרם – מכתבי משרד הייעוץ הכלכלי • הלכה ומעשה – מ. לוינפוס • יעילות בעבודה והכשרה מקצועית – אפרים יהלום • אוניות המשא החדשות בביניינן – ס. ר. מילר • על ביטוח ימי ומחלקת הביטוח ב„שהם“ – מ. אדר • סיווג אוניות – רב-חובל מ. אברמסקי • שעות הפנאי בלב ים – ד"ר רונאלד הופ • „כנרת“ נלחמה בקרח – רב-חובל ב. פרושינובסקי • נוסעינו כותבים לנו • מרשמי מסע לאפריקה – ש. שפיר • מסע מני רבים • כדאי לדעת • לזכר נעדרים • „עתלית“ בסערה – שמואל ירושלמי • בספנות העולם – ציי הסוחר בעולם, מיליונר יווני מקים צי לערב הסעודית • במשפחה „שהם“ • מ„תורן“ ל„תורן“.
מס' 6, אוגוסט 1954: החוזרים בתשובה – מ. בן-אייר • חישובים בתיכנון ביניינן של אוניות מעורבות למשאות ונוסעים – רב חובל א. לוי • קוו צפון -מערב אירופה והים הבאלטי – ג. שורץ • ציוד הצלה וביטחון באוניות – רב חובל מ. אקדיש • אלחוט ומכשירים אלקטרוניים – צבי בית-דין • מכתב הביתה (שיר) – צ. זקון • קופת התגמולין לקראת מפנה – מ. אריאל (לוינפוס) • הפלייה לרעה של האוניות הישראליות – רב חובל וו. סלומון • מחסנאות באוניות נוסעים – אריה טייטלבאום • האונייה המעורבת לנוסעים ומשאות – קומנדר ס. ר. מילר • באוניות (קטעי רשמים) – מ. ר. • מהנשמע והנעשה במחלקה ליחסי עובדים – נ. ט. בארי, מירה כהן, אבא כץ • על פקידים והכשרה מקצועית – זאב וינברגר • הערותיו של ימאי – א. זיטנפלד • מסיפורי עלייה ב' – רות עליאב, אפרים יהלום • הוועדה לחקירה וטיפול בבעיות הצוות • כומר אנגלי כותב על הפלגה בא.ק. „הדר“ • בספנות העולם • מונחי ימאות – כדאי לדעת • יום העצמאות בנכר • פעולות „שהם“ לעידוד התיירות הנוצרית • מתורן לתורן. תוספת למס' 6, אוקטובר 1954: השקת „דגן“ • הערות להערות (למאמרו של א. זיטנפלד בגיליון זה) – ד"ר נ. וידרא • הספנות בישראל ובעולם (מאמרו של ד"ר נ. וידרא ב„הארץ“ מה-26.5.54).
מס' 7, ינואר 1955: דו"ח מנהלי העסקים לבעלי המניות • הפלגות ניסיון – רב חובל א. לוי • מבצע היעילות בא. ק. „חיפה“ • נימוסי דגלים – רב-חובל זאב הים • החברה והאיגוד חייבים תשובה – מ.ר. • מטאורולוגיה בשרות הצי – ש. הגדוס • בעיות החינוך הימי – רב-חובל מ. אברמסקי • דב זילברשלג ז"ל – מ. אדר • איזי רייס החביב באדם – ע. גדנאור • עם הפלגה המאה של „ארצה“ • המבדוק הצף – רב-חובל המבדוק א. י. אדגר • ניתוב – רב-חובל ס. שונמן • הובלת מיטעני תפזורת – רב-חובל וו. סלומון • במשפחת „שהם“ • כנס מחלקת הנוסעים • מ„תורן“ ל„תורן“ • זאב שינד ז"ל – שנה למותו • קווים לדמותו – שמחה זיו • דני שלנו – מאיר ולטמן • איש ההצלה בטורקיה – אהוד אבריאל • קורבן עולה – צבי הרמן • מפעל הספנות, מפעל חייו – ברל רפטור • פעולות ההצלה מקושטא – (מכתב אל רעייתו) • מצרור מכתביו לאיילת השחר • בלוע הארי – ז. שינד ז"ל.
מס' 8, אוקטובר 1956: תוכנית הפיתוח של „צים“ – ד"ר נ. וידרא • פיתוח ענף המשאות – ח. יערי • בעיות כוח-אדם בצי הסוחר – רב-חובל זאב הים • אפריקה מערבית – שמאי שפיר • ספנות וביניין אוניות בדניה • א. ק. „תיאודור הרצל“ • מחדר הישיבות – מ. ר. • שיטת חוצי הזוויות – רב-חובל א. לוי • מכתלי ביה"ס למרחבי הים – אדיר כרמי • דיוקנאות, ר/ח „סטיב“ – ב. רכס • במשפחת „שהם“ • מזנון שרות עצמי באוניות • בספנות העולם • מעשה שהיה… • מתורן לתורן.
מס' 9–10, דצמבר 1956: מעל התורן – צ. ה. • על „צים“ והספנות הישראלית – מ. כרמל • סוגי מיכליות חסכוניות – ד"ר קורט נברצקי • הצוות במיכליות • הובלת דלק בדרך הים – א. רוזן • תקופת מיכליות הענק • לקראת כנס עובדי מחלקת הנוסעים • מטוסים מתחרים באוניות וברכבות – א. פופר • רב החובל והנוסעים – ר/ח א. אקסל • „הוד מעלתו הנוסע“ – מ. קרו • „לחם ושעשועים“ – יצחק בן-ארי • ואלה שמות אוניותיך ישראל – מ. רוטשטיין • עם עולים ב"מדיטראניאן" – שלמה סגל • שלום לך „נגבה“ – ד"ר י. לגשטיין • הלו „חיפה“ – כאן חיפה • מכונות א/מ „שומרון“ – א. פרישר • אדם מעבר לסיפון – ג. רדן • הדים מביקור „שומרון“ בברזיל • בעיות כוח-אדם באניות – עם חידושו של הצי • מעל שולחני… – ב. ע. • מחדר הישיבות – מ. ר. • קירור ימי – נ. ט. בארי • הבול הימי – א. חצרוני • בניית אוניות חדשות לצי הסוחר הבריטי • בערוב היום, רב-חובל מ. קופל – ב. רכס • במשפחת „שהם“ • בדרך לדאקאר (סיפור) – א. אריאל • בספנות העולם • תעלומות הים – מיקי דוידסון • נוסע עיוור ב„דגן“ • מכתבים למערכת • המעיז – מ. ריבלין • במחיצת ידידות – שלמה הלל • מתורן לתורן.
מס' 11, פברואר 1957: נשיא ישראל – על סיפון „ישראל“ • מעל התורן – צ. ה. • כנס הנוסעים – י. ברפל • מדברי המשתתפים בכנס • כנס המיטענים – ד"ר נ. וידרא • מדברי המשתתפים בכנס • מייצבים – א. פרנקל • א. ק. „חיפה“ לראשונה בנמל הבית • בית-הספר לקציני-ים – א. לוי • סופר-טאנקרים – יעקב פרודנברג וחנן בוים • אוניות למיטעני ציבורת – א. רוזן • הלו „צפונית“ – כאן חיפה • על סף השנה השניה – ר/ח א. חודורוב • רשמי יורד-ים ישראלי באפריקה – מ. לזרוביץ • מיכלים לטעינה ופריקה – ר/ח ע. יורן • מעל שולחני – ב.ע. • תוכנית אניות נוסעים בארה"ב – וו. ב. ספיר • תעלומות הים – מיקי דודסון • זהו זה… – ב. • „גפן“ בערפלי התמזה • דרכו בקודש של ר' יעקב לוי – ב. רכס • הבול הימי – א. חצרוני • בספנות העולם • במשפחת „שהם“ • מאלבום צילומי המערכת • מתורן לתורן • תחרויות הצילומים.
מס' 12, אפריל 1957: מעל התורן – צ. ה. • לא החוף אלה השייט – ד. בן-גוריון • נפתח השער למזרח הרחוק – אביאסף שלום • תפקידי נמל אילת – ד"ר נ. וידרא • לקידום הספנות – עקיבא גוברין • הקונפרנסים והתנועה הימית – ד"ר י. לגשטיין • אנרגיה אטומית וסיכוייה להנעת אוניות – צ. זקון • התפתחות הצי העולמי • אוניות הנוסעים בעתיד – ר/ח א. לוי • סיכומים לפעולת אוניות „צים ב-1956 – חי יערי • העלאת סיווג נמלי ישראל • קדטים על סיפון „דגן“ • מערכת טעינה ופריקה משוכללת – דן חושי • פורים לילדי ימאים ועובדים • הלו „דגן“ – כאן חיפה • קופת פנסיה – מ. רוטשטיין • על המכונאות הימית • „ת. הרצל“ להפלגות סיור • רשמים של פקיד קהל – חוה ניקולסקה • א. ק. „ציון“ לעזרת האניה „ים-סוף“ • מעל שולחני – ב. ע. • מומו ממתין ל„יהודה“ – א. אריאל • תעלומות הים – מיקי דודסון • מחדר הישיבות – מ. ר. • מבעית ועד העובדים – ב. רכס • הרפתקאות של כשרות – א. יהלום • „גפן“ במבצע הצלה – מירם • במשפחת „שהם“ • לזכר ראשונים – מ. ר. • מתורן לתורן • תחרויות צילומים • מצבת אוניות „צים“.
מס' 13, יולי 1957: „פוטורו“ ו"תיאודור הרצל“ – י. שפרינצק • הפלגה בכורה של א. ק. „תיאודור הרצל“ – יצחק ווייט • הפלגה הבכורה בעתונות העולם – ו. • מאזן החברה ל-31.12.56, דו"ח המנהלים • השקת א. ק. „ירושלים“ • שעות נוספות באוניות – ר. ס. מילר • הכשרת ימאים – לדיסלב הגדוש • התחרות סירות בינלאומית • מעל שולחני – ב. ע. • מחדר הישיבות – מ. ר. • מיכאל דה-רויטר וחופש השייט – ד"ר חיים ה. כהן • הצלת חולה בלב ים • תעלומות הים – מ. דודסון • ביקורי בספינה הולנדית – ר. הירש • במשפחת „שהם“ • מהו הטונאז' שלה? • לזכר נעדרים – מ. אברמסקי, יעקב ניב-רון • מתורן לתורן • התחרות צילומים.
מס' 14, ספטמבר 1957: מעל התורן – צ. ה. • לסיכומה של שנת תשי"ז – ה-ן • מאלבום המערכת • מקומה של אילת ביחסי-החוץ הכלכליים של ישראל – מ. ברטור • הפלגת הקיץ של בי"ס ימי – ר/ח א. לוי • למה מחייב השם „תאודור הרצל“ – ה.י.ס. • שם מחייב ואוניה מחייבת – צבי הרמן • על עבודת שעות נוספות – אברהם אריאל • בריכת שחייה מתוצרת צוות „שומרון“ • דגלי נוחות • אוניה שבדית עם ארובה ישראלית • הלו „יהודה“ – כאן חיפה • מעל שולחני – ב. ע. • „ציון“ על המבדוק בחיפה • ההנעה הימית בעתיד הקרוב – אינג' פ. לוי • מחדר הישיבות – מ.ר • פגישה בים – א. יהלום • עליית ראשונים – ר' ישראל משקלאוו • מהווי מחלקת הנוסעים – מ. רוטשטיין • לבעיית ההדרכה הימית – רב חובל ז. ה. • עגורנים מיוחדים • תעלומות הים – מיקי דודסון • במשפחת „שהם“ • אלברט באלין – ד"ר חיים ה. כהן • מהנעשה במוזיאון הימי • מתורן לתורן • מאלבום המערכת.
מס' 16, מרץ 1958: מעל התורן – צ. ה. • א. מ. „עמפל“ – דן חושי • „אמפל“ חברה אמריקנית ישראלית – א. דיקנשטיין • מסים וכפל מסים בספנות – ש. קלייר • הלו „תפוז“ – כאן חיפה • המיבדוק הצף בחיפה – אריך אדגר • האגמים הגדולים ותעלת סט. לורנס – א. ש. • על מבנה ופעולות אגף החכירות – א. רוזן • זוטות ים • מחיל אל… דחי – מ. ר. • השקת „עכו“ • תשובות על שאלותיכם – ח. הארכי • אף הטבח הראשי שולף עטו – פנחס אדלר • מה נשמע במדור ליחסי עובדים – י. ניב-רון • מחדר הישיבות – מ. ר. • מהווי מחלקת הנוסעים – מ. רוטשטיין • דיוקנאות : 50 שנה בשרות הים – ברוך רכס • במשפחת „שהם“ • קולות של חופים (סיפור) – יצחק ווייט • פרסי השרות המטאורולוגי • מתורן לתורן • „אברהם גרץ“ הביאה קרקס • מצבת הצי.
מס' 17, יוני 1958: מעל התורן – צ. ה. • הים לארצו, מתנת אלוה גדולה וברוכה – ד. בן גוריון • ברכת גזבר הסוכנות – דב יוסף • ברכת שר התחבורה לשעבר – י. ספיר • נחדש בריתנו עם הים – ד. רמז • מכתבו של בר-כוכבא מאירוביץ • מבראשית ועד הלום – מ. ר. • היום לפני 9 שנים – רות עליאב • לבעיות „צים“ בשנת העשור – ד"ר נ. וידרא • השקת „נגבה“ – י. גולדסקי • ספנות ישראלית בעשור הראשון – ח. יערי • עשור לפיתוח אוצרות הטבע – מ. בנטוב • „צים“ ומקומה בספנות הישראלית – ש. טולקובסקי • רצון ויכולת בעליה, בשנת העשור – ש. ז. שרגאי • זוטות ים • נקודות מפנה בתיירות – י. ביהם • הספנות בעשור השני (פליטון) – מ. רון • עם „עמפעל“ – ט. כרמל • ממכתבו של וותיק – ו. נוי • הקונפרס הבלטי – ח. בר-תקוה • אגף המטענים ופעולותיו – ה. ה. • משפטים ימיים – יוסף יעקב • הצוללת האטומית – נחום הכהן • שמירת מסמכים להלכה ולמעשה – מ. אריאל • מכתב למערכת ותשובה – ש. טולקובסקי ומ. ר. • השקת „לכיש“ – י.גולנדסקי • על מימי הים הפנימיים – פר' מ. מושקט • הסור (שיר) – ש. שלום • מן העבר ולקראת העתיד – קומ. ר. ס. מילר • מחדר הישיבות – מ. ר. • יחזקאל גד ז"ל – מ. ר. • תעלומות הים – מיקי דוידזון • צעדת 4 הימים – ורד דרור • „הרצל“ ו„עמפל“ בניו-יורק – ב. ספיר • במשפחת „שהם“ • מהווי מחלקת הנוסעים – מ. רושטיין • תשובות על שאלותיכם – ח. הארכי • מתורן לתורן • תחרות הצילומים – פתרון חידון הציור • מצבת „צים“.
מס' 18, אוגוסט 1958: מעל התורן – צ. ה. • דו"ח המנהלים למאזן • מול הקטרוג – מ. ר. • בספינת מדינת ישראל (שיר) – א. ליסיצקי • אוניה משאית – נ. הכהן • נמל חיפה – י. מוניטה • נמל תל אביב • נמל יפו • כיצד חוכרים אוניה – ח. בר-תקוה • תקופה וספינותיה (דיוקנאות) – ב. רכס • הנרייטה דיאמונד ז"ל – מ. ר. • מהווי מחלקת הנוסעים – מ. רוטשטיין • הלו „גלילה“ – כאן חיפה • על הים הטריטוריאלי – פר' מ. מושקט • האוניה „אטלנטיק“ – ב. ספיר • „קו הכוכב השחור“ – ש. ורטהיימר • זוטות ים – א. שרגאי • מאולם המשפטים – ה. ה. • מה נשמע במדור ליחסי עובדים – י. ניב-רון • מכשירי ניווט במוזיאון הימי – ד"ר ג. רדן • רשמי מסע באוסטרליה – רות עליאב • מן העבר הקרוב • תשובות על שאלותיכם – ח. הארכי • מחדר הישיבות – מ. ר. • ימאים מספרים – א. שריד • בממלכת המכונות – טוביה כרמל • 5,6% – מ. ר. • במשפחת „שהם“ • מתורן לתורן.
מס' 19, אוקטובר 1958: מעל התורן – צ. ה. • הספנות הישראלית – ד"ר נ. וידרא • לצוות „ארצה“ (שיר) – א. אלירן • מסעות האדם – צ. בן-שמואל • על הים הפתוח – פרופ' מ. מושקט • הלאמת חברת תעלת סואץ וזכות השייט הישראלי – צבי טמיר (ורטהיים) • התחבורה וייצוא פרי הדר – ש. בר-זאב • היכן אוניותינו • תשובות על שאלותיכם – ח. הארכי • המיכלית „חיפה“ בלונג-ביץ' – נ. הכהן • צי המיכליות של „של“ • זוטות ים – א. ש. • ספן האוניה – ח. בר-תקוה • מדידת תפוסתן של אוניות – ר/ח מ. אקדיש • מחדר הישיבות – מ. ר. • במשפחת „שהם“ • מהווי מחלקת הנוסעים – מ. רוטשטיין • מתורן לתורן • מצבת „צים“.
מס' 20, נובמבר 1958: מעל התורן – צ. ה. • לקראת כנס מחלקת הנוסעים – צבי הרמן • ועידת או"מ למשפט הים – עו"ד י. מינץ • מסעות האדם – צ. בן-שמואל • בעיות מיוחדות של הים הפתוח – פרופ' ד"ר מושקט • „הכוכב השחור“ – ש. וורטהיימר • קדטים על „תמר“ • זוטות ים – א. ש. • יסודות ארגוניים וחברתיים באוניותינו – ב. רכס • תשובות על שאלותיכם – ח. הארכי • במחלקת ליחסי עובדים – י. ניב-רון • „צים“ בתערוכה הבינלאומית בפריז • הצוללת „נאוטילוס“ – נחום הכהן • לספינות רמות התורן (שיר) – י. אורלנד • מהווי מחלקת הנוסעים – מ. רוטשטיין • דו"ח רב-חובל „אשקלון“ – א. עפרוני • סחר אוניות קירור – י. אילון • הנסיעה באוניות מבחינה ההלכה – הרב א. פטשניק • עם „יהודה“ בדרום-מערב אפריקה- א. יהלום • במשפחת „שהם“ • מתורן לתורן.
מס' 21, ינואר–פברואר 1959: מעל התורן – צ. ה. • הארגון הבינמשלתי המייעץ לספנות – עו"ד י. מינץ • פרקים מתוך תנאי חוזי חכירה – ח. בר-תקוה • מסעות האדם – צ. בן שמואל • „ירושלים“ בסיור בקריביים – ש. אבני • אוניה מול אוירון – א. קולמן • במשרד „שהם“ בפאריס – ח. ניקולסקה • זוטות ים – א. ש. • הג'ונגל מתעורר – א. יהלום • על מחלקת הצוות – מ. אילת • מאולם המשפט – ה. ה. • מהווי מחלקת הנוסעים – מ. רוטשטיין • על בעיות כבלים, דייג והמדחף היבשתי – ד"ר מ. מושקט • במשפחת „שהם“ • רב חובל רדן ות. גובר ז"ל – ב. רכס וי. כץ • מ„תורן“ ל„תורן“.
מס' 22, אפריל 1959: מעל התורן – צ. ה. • על מסעי ה„קרוזים“ – צ. ה. • חנוך הנוער לקראת קצונה ימית – הנהלת ביה"ס הימי • מסעות האדם – צ. בן-שמואל • המיצרים הימיים – פרופ' מ. מושקט • בית-ימאים למופת – ינץ רמגל • כיצד מחשבים כדאיות הפלגה – ח. בר-תקוה • במוזיאון הימי בפריז – ט. כרמל • חברת „קונרד“ • עם א. מ. „יהודה“ במיומבה – א. יהלום • מהווי מחלקת הנוסעים – מ. רוטשטיין • במשפחת „שהם“ • מ„תורן“ ל„תורן“ • מצבת האוניות.
מס' 23, יוני 1959: מעל התורן – צ. ה. • עיונים לטווח ארוך – ח. יערי • בעיית תעלת סואץ – פרופ' מ. מושקט • בעיות המימון של הספנות הישראלית – א. שעשוע • חכירת-הפלגה וחכירת-זמן – ח. בר-תקוה • סיכום מסעות „ירושלים“ – ר/ח וו. פורידנברג • מרכז ימי יוקם באילת • מסעות ירושלים – חיים חפר • מסעות האדם – צ. בן-שמואל • הרפתקאות גילוי הניגר – א. יהלום • במשפחת „שהם“ • „תמר“ בתעלת סט. לורנס – ב. ספיר • שיקאגו בצל ה„תמר“ – ד. קלינגר • מהווי מחלקת הנוסעים – מ. רוטשטיין • זוטות ים – א. ש. • מתורן לתורן.
מס' 24, ספטמבר 1959: מעל התורן – צ.ה. • דו"ח המנהלים • מקור ופירוש בחוזי-תובלה – א. אפרת • זכות ימאים למקלט – פרופ' מ. מושקט • מסעות האדם – צ. בן-שמואל • בלדות ימיות / בתרגומו של נתן אלתרמן • על אוניות ואנשים / סיפור – ג'ון אוארבך • חברת „קומפני-ג'נראל-טראנס-אטלנטיק“ • סיום קורס ספנות בטכניון – מ. חזן, ס. א. • זוטות ים – א. ש. • שייט בים התיכון – יצחק ווייט • מעל התורן • במשפחת „שהם“ • מצבת האוניות.
מס' 25, נובמבר 1959: מעל התורן – צ. ה. • תחיקת הספנות שלנו – י. מינץ • תנועת התיירות ואוניית הנוסעים החדשה – צ. הרמן • הקונפרנסים הימיים לנוסעים מול חברות התעופה – מרדכי קרן • צרפת בונה אונית נוסעים הגדולה בעולם – ט. כרמל • השינויים בשער החליפין והשפעתם על ענף הספנות – א. שעשוע • הגורם האנושי ושברו במינהל – א. פ. • מבעיות הפרסום – מ. ר. • לבעיות החסינות של אוניות מסחר – פרופ' מ. מושקט • מסעות האדם – צ. בן-שמואל • ששה בספינה אחת / סיפור – ג'ון אוארבך • קדחת הים / שיר – ג'והן מייספילד • תמונת מסע – אורה דרור • על אלה שהפליגו אל הנצח.
מס' 26, ינואר 1960: אוניית-נוסעים חדשה • כנס מחלקת-נוסעים – מ. ק. • הושקה המיכלית „יפו“ • תנועת נוסעים ימית – ד"ר י. לגשטיין • דיילות-ים של „צים“ • לבעיות המשפט הימי המלחמתי – פרופ' מ. מושקט • חכירת-הפלגה וחכירת-זמן – ח. בר-תקוה • מסעות האדם – צ. בן-שמואל • השקת ה„נתניה“ – ש. טבת • הספנות על גבי בולים – ינץ רמגל • התערוכה הימית – ט. כרמל • א. ק. „רוטרדם“ – ביל ספיר • רשימות מול ים – משה שמיר • בתוך הים – ש. י. עגנון • ילקוט שירי-ים – חיים חפר.
מס' 27, מרץ 1960: מעל התרן – צ. ה. • חוק הספנות בכנסת – ן. • מטוס מול אוניה – צ. הרמן • אוניות „צים“ במארסייל • מקור ופירוש בחוזי תובלה – א. אפרת • תחיקת הספנות בעולם – פרופ' ד"ר מ. מושקט • האכזרית במערכות הים – ינץ ומגל • מסעות האדם – צ. בן-שמואל • השקת א.מ. „נהריה“ – ר/ח י. גולנדסקי • אוניות נוסעים על בולים – א. חצרוני • זוטות ים – א.ש. • ספני שלמה המלך / שיר – נתן אלתרמן • הדמות בעלטה / שיר – רות למפרט.
מס' 28, מאי 1960: עם שובה של „ירושלים“ – ר–ח א. אפשטיין • חילופי גברי – ז. י. • מעל התורן – צ. ה. • 15 שנה ל„צים“ – יוסף ברפל • לפיתוח התיירות בישראל – מ. ר. • ועידת ג'נבה למשפט ימי – פרופ' ד"ר מ. מושקט • מסעות הסיור כובשים שווקים • כוח-האדם בצי-הסוחר – ר/ח י. אוירבך • מסעות האדם – צבי בן-שמואל • „לוידס“ – ח. בר-תקוה • א. ק. „קאנברה“ • סוגיית הביטוח – ד"ר דוד מ. ששון • מהווי מחלקת הנוסעים – מ. רוטשטיין • לחופו של ים – צביה כצנלסון • ילקוט שירי ים – חיים חפר; חיים גורי • מאלבום הצילומים • מצבת צים.
מס' 29, יולי 1960: מעל התורן – צ. ה.• חבלי פיתוח – ד"ר נ. וידרא • השקת א.מ. „מצדה“ – רב-חובל י. גולנדסקי • השקת א.מ. „דגניה“ – רות עליאב • השקת א.מ. „גדרה“ • לבעיות תיפעול אוניות מונעות באנרגיה אטומית – פרופ' ד"ר מ. מושקט • „לוידס“ וקשירה לספנות – ח. בר-תקוה • ימאי ואונייתו בשנת 1960 – רב-חובל ורנר סלומון • הערות לקיטרוג – רב-חובל וולטר דלמן • שחורי עור אלה… – רות למפרט • יומה של „הרצל“ בנמל מרסייל – יצחק וייט • משרד „צים“ במארסייל • כרטיס ביקור / קורט היינברד – י.וו. • מסעות האדם – צ. בן-שמואל • הבול הימי – א. חצרוני • מהווי מחלקת הנוסעים – מ. רוטשטיין • „צים“ צועדת (צעדת 4 הימים ) – ורד דרור • אחרון הפיראטים – אורי דרור • מצבת האוניות.
מס' 30, אוגוסט 1960: מעל התורן – צ. ה.• דין-וחשבון המנהלים • ויהי בנסוע הנשיא – רפאל בשן • הפלגת המאה של „תיאודור הרצל“ • הועידה לבטיחות החיים בים – ר/ח מ. אברמסקי • המשפט הימי באיזורי הקטבים פרופ' ד"ר מ. מושקט • מסעות האדם – צ. בן-שמואל • בצרפת „בונים את המולדת“ – י. ווייט • ועוד על הכשרת ימאים – ש. בר-זאב • תולדות בית וורמס • המשרד המרכזי לנוסעים באירופה – י. וייט • בולי ים פולניים – א. חצרוני • יוקם אולם -הנוסעים בחיפה – מ. ברזל • מכל הבא ליד – טוביה כרמל • עם ה„תפוז“ – יורם סלע • מצבת האוניות.
מס' 31, אוקטובר 1960: מעל התורן – צ.ה. • על תפקידי הימאות הישראלית – ד"ר נ. וידרא • הכנס הבין לאומי לבטיחות – מ. הקדיש • מסעות האדם – צ. בן-שמואל • התפתחות המשפט הימי – פרופ' מ. מושקט • השקת „אלון“ • מחלקת הנוסעים בפאריס – יצחק ווייט • כרטיס ביקור – י. וו. • הקדטים הפליגו בקדמה – א. חצרוני • הבול הימי – א. חצרוני • מבעד לאשנב העבותות – ינץ רמגל • שני נצנוצים כל עשר שניות – י. אורבן • שירים – ג'ון מייספילד, ברכה קופשטיין • בקורס דיילות – רות עליאב • מצבת ים.
מס' 32, דצמבר 1960: מעל התורן – צ. ה. • על יצוא וספנות – ד"ר נ. וידרא • בעיות המשפט הימי – פרופ' ד"ר מ. מושקט • מסעות האדם – צ. בן-שמואל • טבע התנודות (ויברציה) • בעיות התיעוד באוניות – א. פ. טסטרום • הבול הימי – א. חצרוני • דמיטרי רביקוף – טוביה כרמל • אהבתי הישנה הים – פפי שיינדלר • מסע לפי ארחי (סיפור) – ג'ון אורבך • אהבת חבר-הכנסת – ש. ש. • הימאי המעניין שפגשתי: רב-חובל בילבו – טוביה כרמל • סיפורן של מזוודות – יהושע גלבוע • „ים הצפון“ (סיפור) – אברהם אריאל • האוניה שלא הושקה – יהושע גלבוע • צים–שהם (שיר) מ. חזן • מידות בספנות – חיים בר-תקוה • מצבת צים.
מס' 33, מרץ 1961: מעל התורן – צ. ה. • חוק הספנות החדש – עו"ד י. מינץ • הימנעות מדגה וחופש הים הפתוח – פרופ' מ. מושקט • מסעות האדם – צ. בן-שמואל • חזית בלתי נודעת – י. שיוו • דלידה על סיפון „ת. הרצל“ • הושטת עזרה לאניות • השקת „שקמה“ • במדור ליחסי עובדים – י. ניב-רון • פינת ועד העובדים • הודעה המחלקה ליחסי עובדים • מכתב ועליו רק כתובת – י. שיוו • ימאי צייר – דוד זוהר • זוטות ים • מקס הלר ז"ל – ר/ח אקדיש • פרל בוניו ז"ל • הספורט הגיעה ל„צים“ – נ. כהן • הבול הימי – א. חצרוני • אוניה ושמה „גדרה“ – א. חצרוני • מקום רחב ידיים / סיפור – ג'ון אוארבך • „דגן“ הצילה מיכלית יוונית • מ„תורן“ ל„תורן“ • מצבת „צים“.
מס' 34, מאי 1961: מעל התורן – צ. ה. • לבעיות ענף הנוסעים – צבי הרמן • סיכומים וסיכויים בענף הנוסעים – ח. יערי • תנועת התיירות – ד"ר י. לגשטיין • השר דוד רמז ז"ל – ז. י. • הגברת שלא השיקה – מ. ר. • מסעות האדם – צ. בן-שמואל • הלחימה בימים – פרופ' מ. מושקט • סיור ארכיאולוגי • אניית מתלמדים לאפריקה • לונדון מאשנב „תמר“ – ט. כרמל • זוטות ים – א. ש. • חיי תרבות בלב ים • בולי ים – א. חצרוני • עצות ליהודים העולים לארץ – ש. ש. • זבולון בא לחופו (שיר) – ג. פרייל • אנשי המים מבנקוק • השטים בים – צועדים ברגל – ע. קלוברג • רובוט לבדיקת קרקע הים • עם השקה „טבריה“.
מס' 35, יולי 1961: מעל התורן – צ. ה. • דו"ח של הדירקטוריון • השילומים והצי הישראלי – ד"ר נ. וידרא • שוק המיטענים בעולם ב-1960 • סיכויי הספנות לשנת 1961 • ימים שאין בהם ממש – י. זיו-אב • זוטות-ים – א. ח. 17 • מפשט אייכמן ובעיות המשפט-הימי המלחמתי – פרופ' מ. מושקט • על מחזוריות העובדים בצי-הסוחר הישראלי – ברוך רכס • צלילה לקרקעית האוקינוס – א. תיבון • אמנת האחריות למפליגים בים – א. סימונאר • מסעות האדם – צ. בן-שמואל • מראות לילה / סיפור – ג'ון אורבך • מ„תורן“ ל„תורן“ • א.מ. „אתרוג“ (מתוך שבועון צה"ל „במחנה").
מס' 36, ספטמבר 1961: מעל התורן – צ. ה. • הושלמו הזמנות השילומים • שיתוף ועזרה בספנות למדינות צעירות – ד"ר נ. וידרא • על התביעות לזכויות בלעדיות בלב-ים – פרופ' מ. מושקט • האלחוטאי – ט. כרמל • קישוטי דג באוניות קדם-הלניסטיות – ד"ר מאיר שש • מסעות האדם – צ. בן-שמואל • ר/ח „צפת“ לילדי צפת – א. שטרנברג • ועוד על הדליקה – א. חצרוני • בולי ים – א. חצרוני • טיול של חג – ש. אבי-אפרים • על הקולנוע באוניות – טוביה כרמל • מ„תורן“ ל„תורן“ • עוד סיפור עליז של רב-חובל (סיפור) מאת יעקב הורוביץ.
מס' 37, נובמבר 1961: צי הסוחר הישראלי – דו"ח בנק ישראל • הון וכוח-אדם – התנאים להתקדמות הספנות – ד"ר נ. וידרא • מעמדו של הים הפתוח לאור המשפט הבינלאומי – פרופ' מ. מושקט • זוטות -ים • „מולדת“, דפים מפנקס הפלגת הבכורה – רפאל בשן • הפלגה מס' 132 (א.ק. „תיאודור הרצל") • תייר (שיר) – פינחס אלעד (לנדר) • מסעות האדם – צ. בן-שמואל • ועוד על תרבות בלב-ים – י. ניב-רון • צילומים מאוסף הפלגת סיור ב„ירושלים“ • בולי-ים – א. חצרוני • מ„תורן“ ל„תורן“ • יוזף קונארד בעברית – ר. ק. • אריק (סיפור) – ד. ה. • תלמידים וימאים מתכתבים.
מס' 38, פברואר 1962: מעל התורן – צ. ה. • כנס אגף הנוסעים – צבי הרמן • הבחינה המשקית בהפעלת אוניות נוסעים – ח. יערי • ממשפט הים, למשפט החלל החיצון – פרופ' ד"ר מ. מושקט • זוטות-ים – א. ש. • מסעות האדם – צ. בן-שמואל • משוט במרחקים – רות עליאב • הלכה ומעשה – הסעת עולים בשבת – ב. דובדבני והרב ש. גינזבורג • ביקור במוזיאון הימי בפאריס – טוביה כרמל • „נגבה“ חזרה מיפאן –א. חצרוני • הבול הימי – בולי-ים של ברמודה • ליובל מסעותיו של ר' בנימין מטודלה – ראובן קשאני • מיניאטורות היסטוריות-ימיות – ד"ר שש מאיר • עמוד זכרון לשלושת קרבנות „פטריה“; שמואל ברוך ז"ל ויאן הופמן ז"ל • מ„תורן“ ל„תורן“ • הצלות בלב-ים.
מס' 39, מאי 1962: מעל התורן – צ. ה. • „ופרצת ימה“ – רב-אלוף חיים לסקוב • ציון לשבח לאנשי „אתרוג“ – ד. פרידלנד • שני עובדים – ן. • סקר קו הנוסעים הטראנס-אטלנטי • לתורת „השימוש ההוגן" בים פתוח – פ' מוקשט • התיירים הרוסיים ו„תיאודור הרצל“ – אריה נשר • מרדכי ז'יליסט ז"ל – ר. • מסעות האדם – צ. בן-שמואל • מבצע הצלה בלב-ים. • מ„תורן“ ל„תורן“ • מהוי חב' דיזינגוף; הפסנתרנים – א. יהלום • כדורגל על „ציון“ – א. ח. • מיניאטורות היסטוריות ימיות – ד"ר מ. שש • „מולדת“ עמדה במבחן – טוביה כרמל • בחדר הילדים באוניה – פפי שינדלר • תמורות בחינוך לימאות – טוביה כ. • זוטות ים – א. ש. • הביוגרפיה של „פניצ'ה“ ט. כ–ל • מראות על הים התיכון – ישראל אפרת • הקורס לספנות ג' – מיכל • בולי הים של נורבגיה – א. חצרוני • „חיוכו של נפטון“ – אפרים קישון • דור לדור.
מס' 40, ספטמבר 1962: בברכת „הדרן“ – ז. י. • לזכרו של ירמיהו הלפרין ז"ל – מ. ר. • מעל התורן – צ. ה. • דין-וחשבון של הדירקטוריון • סיפורה של ספינת טיולים – א. ח. • ליובל החבל-הימי-לישראל – ן. • ממצפה „תורן“ אל נבכי העבר הימי – מ. ר. • בשער „עמים, ימים, אוניות“ – צבי הרמן • מסעות האדם – צ. בן-שמואל • המושג ים-התלמוד – דוד י. זכאי • מיניאטורות היסטוריות-ימיות – ד"ר מ. שש • הפסל מחרטום האוניה – טוביה כרמל • נבחרת „צים“ בכדור-סל – בקפריסין – ז. אוזיק • מסביב לעולם בספינת מפרשים – אח"י-ים • נשיאי ליבריה וחוף-השנהב על סיפון אוניות „צים“ • שני נשיאים ורוח… – רות עליאב • אוניות המפליגות בלילה – א. חצרוני • זוטות-ים • על המאסף „ספונות“ – ראובן קשאני • על זכויות צי חיל-הים לגבי אוניות-סוחר – פרופ' ד"ר מי מושקט • מ„תורן“ ל„תורן“ • הבול הימי – א. חצרוני.
מס' 41, דצמבר 1962: על עזרת הממשלות למספנות ולספנות • א. מ. „שביט“ הפליגה מיפן • דו"ח נשיא חב' „ללויד“ • תמורות במשפט הימי – פרופ' מ. מושקט • זוטות ים – א. ח. • קו חדש – אילת-אוסטרליה – א. ח. • ימאים, אוניות, נמלים – א. חצרוני • תמורות באדמיניסטרציה – ברוך רכס • צעירים מדרום אמריקה – לישראל • מסיבת רעים עם צאת הספר – „עמים, ימים, אוניות“ – דברי יוסף ברפל, א. שלונסקי, דוד זכאי, נתן אלתרמן, ח"כ ע. גוברין, ז. און, יואל זילברפרב, ר\ח זאב הים וצבי הרמן • עמים, ימים, אוניות (ב') – צ. בן-שמואל • מיניאטורות היסטוריות – ד"ר שש מאיר • בוקר בצ'יוויטווקיה – רבקה כצנלנסון • ספר מסעות הנשיא – ראובן קשאני • מערכת המיכון ב„שהם“ – פרץ אלטמן • לנוף ימים (שירים) – אהרון מאירוביץ • בקרת פירטה – דן חושי • לזכרו של קוגל – רות עליאב • מתורן לתורן • די, הפעם אני יורד… – יצחק ווייט • הבול הימי – א. ח. • „מספנות ישראל“ בונות אוניה ישראלית.
מס' 42, מרץ 1963: באגף המיטענים – פ. לוינסון • אגף פיקוח אוניות – ר\ח מ. אברמסקי • בשולי המשפט הימי של ארה"ב – פרופ' מ. מושקט • „לויד את לויד“, חברה לביטוח ורישום אוניות – אורי מיכאל • עמים, ימים, אוניות – צ. בן-שמואל • מינוסים שנערכו בחסות „צים“ – רות עליאב • עם התרחבות הספנות הישראלית (הצעה) – אליהו כהן • זוטות ים – א. ח. • ימאים, אוניות, נמלים – א. חצרוני • קדחת הים (שיר) – ג'ון מייספילד (תרגום: מ. ליטובסקי) • הערה ותמיהה בצידה (מכתב למערכת) – דוד י. זכאי • יהודים בימאות – א. בן-אלי • הבול הימי, בול צוללת המחקר „ארכימדס“ – א. חצרוני • לבוס לא יזיק לדעת… – ד. ט. • פרסום… ומציאות… • ציון לשבח • בול „שלום“ – ש. ליניאל • פרס ראשון למודעת „צים“ בתחרות על המודעות הקולעת.
מס' 43, יולי 1963: פיתוח הספנות – ד”ר נ. ווידרא • האמנות הבינלאומיות בענייני ספנות – י. מינץ • דפים קאריביים (מתוך יומן) י. אברך • חופה בלב ים • רוחב הים הטריטוריאלי לאור הנוהג של המדינות בימינו – פרופ' מ. מושקט • ניסויים בראציונליזציה (תרגום) – ג. קדרון • א.מ. „נסיה ריבר“ בנמל חיפה – א. ח. • רשמים מביקור ברוסיה – שולמית מזרחי • זוטות־ים • ב„סאלון הימי“ הבינלאומי בפאריס – טוביה כרמל • שלבים בביניינה של „שלום“ • רוסיה הכוח הימי בעתיד [תרגום] • סיום קורס חובלים – א. חצרוני • מחזור א' של ביה”ס הצף ר/ח מ. אברמסקי • „צים“ פאריס 1963 • מ„תורן“ ל"תורן“ • נמל (שיר) – א .קרביץ • מסע קבוצת הכדורסל של „צים“ באיטליה • הבול הימי – ספינות קאדטים – א. חצרוני • קצף גלים / רשמי מסע – אראלה.
מס' 44, אוגוסט 1963: מעל לתורן – צ. ה. • מדו"ח הדירקטוריון לשנת 1962 • „כנרת“ מביאה ציוד למספנות ישראל • העומדים אנו בפני תמורות, בתחום המעשה וההלכה, לגבי הסגר ימי? פרופ' מ. מושקט • כוכב ועוגן סמלי אחרית הימים – ראובן קשאני • לחיות על קרקע הים – טוביה כרמל • זוטות – ים • פ.ו.ב. – ג. מאס • עמים, ימים, אוניות – צ. בן-שמואל • צוות משק באוניות-נוסעים – יעקב רונן • בנמל הבית: „כנרת“ חזרה מהלסינקי • „אשל“ חזרה מאפריקה • הבול הימי – בול „נאוטילוס“ – א. חצרוני • הוא הפליג – רבקה פרנקל • מ„תורן“ ל„תורן“ • ימאים בעבודה / צילומים.
מס' 45, נובמבר 1963: מעל התורן – צ. ה. • ליעודו של „תורן“ – ד"ר נ. וידרא • עם העשור הראשון ל„תורן“ – מ. ר. • ברכות לעשור „תורן“ • „קרתגו – מעצמה ימית“ – צ. ה. • קרתגו – ד. ל. • „השוק המשותף“ – צבי הרמן • המבצע לקראת כניסתה של „שלום“ – יצחק וייט • מניעת מחלת הים ב„שלום“ • למפגש המחודש של הספנות והתעופה – פרופ' מ. מושקט • אוניה נבנית בחיפה – י. ש. • מיניאטורות היסטוריות ימיות – ד"ר שש מאיר • תנאי בטיחות של טיפול במיכלים ריקים – ר/ח מליניאק • דיגר ודייזי – גבי רייך • כך מכשירים מלצרים וטבחים – טוביה כרמל • זוטות-ים • ימאים, אוניות, נמלים – א. חצרוני • צי הסוחר השוויצרי – ט. כ. • עובד „צים“ – שגריר בבירת מאלי • בספנות העולם • הבול הימי – א. ח. • לזכרו של זלמן מורביץ – מ. צוקרמן • הים של צבעיו ופחדיו – י. אוירבך • מ„תורן“ ל„תורן“ • הצד השני של המטבע – הרמן שורץ.
מס' 46, ינואר 1964: מעל התורן – צ. ה. • בכנס אגף הנוסעים – צבי הרמן • במסיבה עם הפורשים לפנסיה – יוסף ברפל • בכנס אגף המטענים • סיכויי מיכליות ענק בהובלת דלק – חי יערי • עשר שנים לפטירת זאב שינד ז"ל • תולדות חייו – שמחה זיו • חברים מספרים על דני • לזכר נעדרים • הפלגות הוויקינגים בים הצפוני – א. ר. ירהם • על רופינו טאמאיו – רות עליאב • תמורות בחקיקת רוחב מי חופין – פרופ' מ. מושקט • זוטות ים • מיניאטורות היסטוריות ימיות – ד"ר מאיר שש • על המיכון ב„צים“ – פ. אלטמן • המחשב האלקטרוני י.ב.מ. 1401 – חיים מטצקי • מיקומה של ביקורת פנימית ב„צים“ – ד"ר מ. קסש • ימאים, אוניות, נמלים – א. חצרוני • הבול הימי – א. ח. • פגישה בריאקה – י. עוזי • מ„תורן“ ל"תורן“ • מבצע הצלה ב„מולדת“.
מס' 47, מאי 1964: „צים“ – הון, ארגון ופיתוח – ד"ר נ. וידרא • צוות העובדים בא.ק. „שלום“ – אורי רמון • בעיות השימוש באנרגיה גרעינית במשפט הימי – פרופ' מ. מושקט • מיניאטורות היסטוריות ימיות – ד"ר מאיר שש • רב-חובל שגי בן שבעים – א. ר. • הושקה אונייה ראשונה של „צים“ במספנות ישראל • בריחתי מכלא ירדן – מנחם אופיר • לבעיית הבידור בא.מ. „אלון“ – אברהם ליפשיץ • שחפים • תכנית להחזקה והפעלה של שרותי התרבות באוניות ע"י קציני הרדיו • ימאים, אוניות נמלים – א. חצרוני.
מס' 48, יולי 1964: דין – וחשבון של הדירקטוריון לשנת 1963 • „צים“ ניו יורק • איש המוסר ואציל הרוח, דברים באזכרה לפנחס אנגלרד ז"ל – יוסף ברפל • פנחס אנגלרד ז"ל – דוד הנדל • מאיר גרוסמן ז"ל – מ. ר. • פרפרים על מגש – אורי אלוני • דיוקנו של רב-חובל עברי – רבקה כצנלסון • פגישה עם ועדי הצוות • הבחירות למועצת העובדים • מיניאטורות היסטורית ימיות – ד"ר מאיר שש • זוטות – ים • שחפים / מאופק לאופק – אורי רמון • פגישה עם צוערי ביה"ס לקציני מכונה ב-א.מ. „מצדה“ • כדאי לדעת – מספרים מחכימים.
מס' 49, אוגוסט 1964: כיצד התחיל הדבר? – יוסף ברפל • דע את „צים“ • ביטוח ספנות – מ. אדר • מיניאטורות היסטוריות ימיות – ד"ר מאיר שש • בי"ס לקציני-ים בעכו • זוטות ים • על אזור הים הסמוך למי חוף – פרופ' מ. מושקט • פרסים למשיבים על השאלונים • שחפים / מאופק לאופק – אורי רמון • מקרה מיוחד בעבודה • תחביב ושמו בידור… – יצחק לשד • מפעולות התרבות באוניות – ד. הלוי, אלון בר-סלע, יואכים יעקובי, מ. דוד • בי"ס לקציני מכונה בא.מ. „תמנע“ – ש. יניב • לסיום המחזור השני בא.מ. „אלון“ – אלי שחם • יעל / קטע מסיפור – צבי שמעוני • ימאים , אוניות , נמלים – א. חצרוני • הבול הימי – בולי ניו-פאונדלנד – א. ח. • מתנת „הכוכב השחור“ ל„צים“.
מס' 50, נובמבר 1964: צים לתקופת ההתבגרות – ד"ר נ. וידרא • 15 שנה לוותיקי העובדים – יוסף ברפל • כנס הוותיקים – מ. ריבלין; רות עליאב; בוסידן יצחק; גולדברג יהושע; אריה דיסקין; קמלוב בן ציון; נורברט מוזס; דוד גוט • מעל שולחני – ב. עברי • בי"ס לקציני רדיו ולעוזרי ניווט אלקטרוניים – מרדכי הלפרין • מיניאטורות היסטוריות ימיות ד"ר מאיר שש • סביב העולם ב-180 מעלות – אורי אלוני • שחפים / מאופק לאופק – אורי רמון • על נשירת ימאים – ד. א. • שנת הלימודים השנייה ב-א.מ. „מצדה“ – צבי זהבי • דו"חות מפעולות התרבות באוניות • במשפחת „שהם“ • מכתבי עובדים • המדור לעזרה הדדית – א. מירון • מניעת דליקות באניות אמריקניות • לזכרו של שמעיה צמרת ז"ל – רות עליאב • לזכרו של יעקב כספי ז"ל – ד. י. זכאי • יעילות – יהושע מורנל • עובדים שואלים – אכ"א משיבה • שגריר המטבח הצרפתי ב„צים“ • הגדלת אוניות הציבורת.
מס' 51, דצמבר 1964: מעל התורן / בהתנגש „שלום“ – ד"ר נ. וידרא • שגריר נורבגיה בישראל על ספנות ארצו • אתגרי גורל בנתיבי ים – רבקה כצנלסון • מעל שולחני – ב. עברי • התנגשויות בים – „ניו-יורק היראלד טריביון“ • איך מנעה „צים“ תוספת דמי צפיפות – פאול לווינסון • לבאי הכנס – המערכת • חברה וחברות – מ. רוטשטיין • לבעיית השתלמות וההדרכה של פקידי החברה – משה בלוך • אינפורמציה דו-סיטרית בחברה – ברוך רכס • השרות הרפואי בחברה – ד"ר ר. ישראלי • על פעולות מועצת עובדי „שהם“ – מ. ניסנבאום • מיניאטורות היסטוריות ימיות – ד"ר מאיר שש • עובדים שואלים – אכ"א משיבה • שחפים / מאופק לאופק – אורי רמון • נבחרת הכדור-סל בחו"ל – דני • בדרך לאמריקה – דוד אפל • הבול הימי – א. ח. • קריאה לבניית אוניות אטומית.
מס' 52, פברואר 1965: מעל התורן – חידושים ארגוניים בחברה – ד"ר נ. וידרא • על כנס אגף הנוסעים – מ. קרן • אתגר לכנס ה-16 – רות עליאב • כנס אגף הנוסעים בחיפה (30.12.64 – 3.1.65) • סקירת עסקית באגף הנוסעים – י. יגר • „שבעת הימים“ – המערכת • עיונים כלכליים בהפעלת אוניות – חי יערי • אוניות להובלת פרי-הדר – פנחס מילך • התעשיה הימית בגורם בהתפתחות הספנות – ז. קוברסקי • מעל שולחני – ב. עברי • מפנקסו של חתם ימים – מנחם אדר • הדאגה לעובדים הפורשים מעבודה – א. מירון • „אילת“ הגיעה ארצה אחרי „ניתוח“ • אורח במולדת / רב -חובל אליקים (ג'וקי) אפשטיין – ברוך רכס • עוללות ביקור בפורטוגל – דב שובל • הרופא באוניה – ד"ר ר. ישראלי • ציון לשבח לימאי „ציון“ – ר/ח מ. ליבין • שחפים / מאופק לאופק – אורי רמון • קורס לעובדי משק – ר. דסה • מדברי המשתתפים בקורס • אנו מרגישים עצמנו שותפים למפעל – שיחה בקורס משק • משתתפי כנס קצינים בקפה „פת“ • פעולות הצלה וציון עובדים • מכתבי עובדים • אוטומציה באוניות סוחר – שמואל יניב • פגישה עם יורד – מנחם אופיר • סירה ע"ש מאיר גרוסמן ז"ל – רות עליאב • „מרים“ נתקבלה ו„דבורה“ הושקה • במשפחת „שהם“.
מס' 53, מאי 1965: שר התחבורה י. בר-יהודה איננו – ב. עברי • מעל התורן; היחיד והחברה – ד”ר נ. װידרא • „אסתר“ האוניה הראשונה שנבנתה בישראל • דברים בטכס מסירת „אסתר“ – ישראל לברטובסקי; אבא חושי; זאב און; שלום בהט; אבי מושקוביץ; צבי יחיאלי • עם מסירת „אסתר“ – פנחס מילך • א.מ. „דבורה“ – אוניית משא חדשה • פסיכולוגיה של ניהול – צ'רלס קראמר • מעל שולחני – ב.ע. • „תיאודור הרצל“ בסן-פרנציסקו • מיניאטורות היסטוריות ימיות – ד”ר מאיר שש • פרידה מימאי ותיק – ברוך רכס • התיירות בימי משה רבנו – מ. ר. • על הדין במקרה של התנגשות אוניות – פרופ' מ. מושקט • רפורמה במערכת ההשתלמות של צוות ימי – י. רופרס • ועד חניכי „שהם“ – ישראלה הכט • המעבר לשיטת עבודה במחשב – מ'. אלטמן • נתונים ואינפורמציה – נ. סרלין • שחפים / מאופק לאופק – אורי רמון • המחלקה ליחסי עובדים ולתרבות – א. ר. • הכשרת צוערים – אברהם ארז • מנקודת מבטי – אריה דיסקין • דו”ח מפעולות התרבות – ישראלי כוכבי • על הווי משפחת הימאי – שונמית אור • אשת קצין כותבת – ש. מ. ל. • הצועדים לאחור – מ. רוטשטיין • ציון לשבח לימאי „שלום“ • רב־החובל שהביא 100 אלף עולים – ע. / נחום הכהן • פעולות „צים“ באילת – ג'קי פרגר • „טרזן“ על סיפון „תיאודור הרצל“.
מס' 54, ספטמבר 1965: מעל התורן – ד”ר נ. װידרא • ברכות במלאות 20 שנה ל„צים“ • המסמך הראשון בתולדות החברה • רשות הדיבור לוותיקים – ברוך רכס • מעל שולחני – ב. עברי • על הנמל הדרומי – ג'קי פרגר • מיניאטורות היסטוריות ימיות – ד”ר מאיר שש • דמי עמלה ודמי סוכן – חיים בר-תקוה • האוניה העממית • מרשמיו של נוסע – יעקב כצמן • ענף הנוסעים ואני – מ. רוטשטיין • במערכות הביטוח – מנחם אדר • כנס קצינים בכירים של צי הסוחר – ר/ח י. אשכנזי; ר/ח כהן • מהנעשה במספנות בריטניה • מועדון שבעת הימים – המועדון, מטרותיו והישגיו הראשונים – יואל זילברפרב • הצעה ל„מועדון שבעת הימים“ – מ.ר. • מפעולות המועדון – יעקב ניב-רון • שחפים: יחסי עבודה, שיקום וביטוח – אורי רמון • מה נשמע באוניות • השירות הסוציאלי במקומות העבודה – א. מירון • במשפחת „שהם“ • מוזג ב„שלום“ קנה ציור – א. חצרוני • קורס מכונאים ראשיים בכירים • התפתחות צי הסוחר היפני – טוביה כרמל • מאה הפלגות ל„מולדת“ • „אילן“ • התאחדות רבי-חובל ומכונאים ראשיים • „צים“ למען מועדונים טכניים לנוער.
מס' 55, נובמבר 1965: מעל התורן – ד"ר נ. וידרא • מתוך הדו"ח של הדירקטוריון לשנת 1964 • הקלות בהובלת ובנסיעה ימית – דו"ח המשלחת הישראלית לוועידה בלונדון • הודעות נכונות – חיים בר תקוה • נמל אשדוד – ארנון והכשרת כוח אדם – טוביה כרמל • מדור לחניך – משה קורצברג • הרהורים שלאחר בחירות (פליטון) – מ. רוטשטיין • עם צוות „שלום“ במרסיל – אבי נועה • זה לא קרה בקולנוע – א. חצרוני • מועדון שבעת הימים: המיית רוח ואוויר צח לאדם מוקף בטון אפור – ר. כצנלסון • מגמות בתנועת הנוסעים לארץ וממנה – יואל זילברפרב • מפעולות מועדון שבעת הימים: רשימת בתי מלון, בתי מסחר, תיאטרונים ומופעי בידור המעניקים הנחה לחברי מועדון שבעת הימים • בניית אוניות בבריטניה הגדולה • א.מ. „חנה“ נמסרה לצים • במשפחת „שהם“ • שחפים / מאופק לאופק – כוח אדם ימי – אורי רמון • האוניה „עבדת“ וצוות עובדיה • הכוונת עובדים למקצוע הים – אורי רמון • מה נשמע באניות • קביעות בעבודה – כן או לא (משאל בין ימאים) • השתלמות החורף למלצרים – יחזקאל הכהן • כלכל ראשי בכיר אדמונד שפר – א. ה. • האונייה „ישראל“ וקברניטה רב חובל פור – א.ר. .
מס' 56, פברואר 1966: מעל התורן – חילופי גברא • האוניה „חביבה“ הושקה – ברוך רכס • ברכת צבי יחיאלי בטכס ההשקה • דבר יו"ר הדירקטוריון – מיכאל צור • אחריות המוביל לגבי נוסעים ומיטענים • לבנים נפלו וגזית נבנה • מאיר גירון / דיוקן – רבקה כצלנסון • מעל שולחני – עם החילופים – בנימין עברי • מסיבת פרידה לד"ר נ. ווידרא – בועז לביאנט; צבי יחיאלי; זאב ברש; ד|ר ווידרא • מכתב הפרידה של ד"ר נ. ווידרא לעובדי „צים“ • דבר בעתו – מ. ר. • אבי שושלת ימאים – יוסף מיכלסקי („למרחב") • מפנקסו של חתם ימי – מנחם אדר • נמל ניו יורק – חיים בר-תקוה • מדור בטיחות – יהודה גולדשטיין • האם קרה נס ליפאנים? – פנחס מילך • אנחנו, רב-חובל והנוסעת • במשפחת „שהם“ • הובלה במיכלי פלדה בבריטניה • הבעיות השונות בספנות • אין מצב רוח / מונולוג – מ. רוטשטיין • מיניאטורות היסטוריות ימיות – ד"ר מאיר שש • צריח עתיק על מפרץ ניצה – טוביה כרמל • אחרי ארונו של „סטיב“ – ב. רכס • שמואל טולקובסקי ז"ל – מ. ר. • ימאים, אוניות, נמלים – א. אבי נועה • המספנה באנגליה • שחפים / יחסי אנוש – אורי רמון • סתם יום של חול או סיפורה של מחלקה (המחלקה ליחסי עובדים ותרבות) • כוח-אדם ימי (סיכום מחקר) – חוקי עבודה – ספרות ואמנות • מה נשמע באוניות? • תערוכת ציורים של אשת ימאי – מרים שזיפי • קביעות בעבודה – כן או לא • נופים וים – אלחנן אשל • מועדון שבעת הימים: נופש בים התיכון – רבקה כצנלסון • סיורים מעוגנים • מפעולות מועדון שבעת הימים – יעקב ניב-רון.
מס' 57, מאי 1966: מעל התורן – דבר המנכ"ל – מאיר גירון • אחזקה אוניות מתוכננת – ר/ח דב ברסלר • מעל שולחני – סיגרים – ב. עברי • ענף הספנות בכור ההיתוך – נילס גרנדר – ח. בר-תקוה • על תפקידי איש הביטוח – מנחם אדר • הביקורות הפנימית במפעל – משה סיארה • עולמו של אריק – ברוך רכס • תגליות מסתרי בקבוק הדואר – אליהו חצרוני • שחפים: מאופק לאופק – הרשות לשירותי רווחה לימאים ולמשפחותיהם – א. ר. • מה נשמע באוניות • סקר עיסוקים רפואי ימי – דרושה גישה חדשה להעסקת ימאים • אחרי הקורס למנהלי בית מלון – דוד נתן • דיזנגוף נמל – א. רמון • על הימאות בישראל – אשת ימאי • מועדון שבעת הימים: הקבוצה הראשונה – משה קורצברג • במשפחת שהם • פסטיבל „שלום“ • תיבת נוח וספינת אותנפשחים – א. ח. • קציני משק בקורס מנהלי בתי מלון – חזי הכהן • סדר פסח על סיפון „שלום“.
מס' 58, יולי 1966: מעל התורן – בנימין עברי • הסווארים וה- Water front commission של נמל ניו -יורק – חיים בר-תקוה • רשמי מסע באפריקה – דליה טצה • האתגר, סדר וארגון הניירת המשרדית – שלמה פורת • דוד (דוידקה) נמרי ז"ל – ב. ע.; ישראל גלילי; דוד הכהן; יוסף קרו; רות עליאב • לזכרו של קומנדר מילר – מנחם ריבלין • קומנדר ר.ס. מילר ז"ל – סול אדלר • ימאים, אוניות ונמלים – אליהו חצרוני • שחפים / מאופק לאופק – אורי רמון • מנסיונו של אחראי על חפצים – אליהו וקסברגר • סיפורה של אוניה (א. מ. „אסתר") – אבי-ענת • מה נשמע באוניות • אוניות הקיבוץ – גרשון לש • מהנעשה בקבוצת הכדורסל – נתן כהן • חברת הרישום „לויד“ – ר/ח ברוך מליניאק • מועדון שבעת הימים • שיר הים של יהודה הלוי – א. ח. • בדד / שיר – מ. ליטובסקי • מקצועות משק לנשים – אורי רמון • אני יודע לבשל אוכל אשכנזי – טוביה כרמל • מפגש יורדי הים וותיקים – צבי יודקביץ • יזכור – דברי ר/ח זאב הים בכנס יורדי-ים וותיקים • לזכרו של בנו בראון – צבי יודקביץ • המשחק אינו אבוד – מ. רוטשטיין • שבוע בין נופים וחופים – אבישר ד. זכאי • במשפחת „שהם“ • אוניות תפזורת ענקיות.
כרטיס העתונאים שבידי רכך מעט את לבו הקשה של פקיד העליה הערבי בנמל חיפה. מבתחילה היה כה אדיש, יבש ורשמי, אולם מכיון שנוכח לדעת שהנני חוסה בצד המלכות הששית, נעשה כלו נעימות וידידות, ובחיוך של התפייסות נעתר אפילו לתת לידידי אשר לווני מתל-אביב את הרשיון לעלות עמי על ספון האניה.
בסירה ערבית, אנו מתרחקים מחיפה והכרמל אל האניה „הר-הכרמל“. מדוע מקפחים את האניה שלנו ואינם נותנים לה אפשרות לעגון לצד המיזח? מדוע צריכים להובילנו דוקא ספנים ערבים, בשעה שבקלות אפשר היה להעמיד סירות של יהודים ולהעסיק גם רבים מאחינו בהובלת מאות נוסעים מהאניות לרציף ובחזרה. הרי אם ביפו ישנו מעצור לכך: – הים היפואי הסוער, הרי בחיפה אין כזה לגמרי; נער ערבי קטן טפל במנופי-המניע וספן צעיר החזיק בהגה. מסירה שטה רגעים אחדים על מי מנוחות של פנים-הנמל, ובעל הסירה מקבץ בלי כל קושי במשך כל נסיעה של שמינית השעה מארבע עד שמונה לירות מצלצלות.
בעודני עסוק בהרהורים אלה ומעל מעקה מדרגות האניה מצטירת ומתבררת לי דמות מוכרה בתלבושת לבנה של קצין-ימי. ומה גדלה שמחתי להכיר מתחת למגבעת-המפקדים המוזהבת את פניו המוצקים של הקפיטן יוסף פודולי, בוגר אותה הגמנסיה „הרצליה“ מת"א שבה למדתי, וראש קבוצת-צופי-הים שלנו לפנים.
בעוד רגעים-מספר ישבנו אל כוסות בירה בתא-החובלים שלו והעלינו זכרונות מהימים הטובים של הסירה העברית הראשונה בתל-אביב „עמליה“, – שנקראה על שם עמליה ברסקי ז"ל הנערה העליזה זהובת-התלתלים תלמידת הגמנסיה גם היא, שנכנעה בגלי הים התל-אביבי הסוער. הסירה נמסרה ע"י משפחת המנוחה אגב טקס שבו השתתפו כל תושבי תל-אביב הקטנה-הקדומה; חברי הקבוצה הימית של תלמידי-הגמנסיה קבלוה לשם הושטת עזרה לטובעים. אולם ימי-הדמים 1921 הביאו את הקץ לסירה העברית הראשונה. הספנים הערבים שרפוה בעצם ימי-הפרעות בעגנה בנמל יפו.
אני יושב ומסתכל בשרטוטי-הפנים החזקים, בסנטר הבולט קדימה ולמעלה כאילו מתוך תקיפות, ובעינים הנוצצות של הקפיטן פודולי, בשעה שהוא מספר לי על הפרולוג של שריפת הסירה, שהיה ידוע רק למעטים; כיצד בצע ביחד עם יתר חברי הקבוצה שוד של סירה ערבית מנמל יפו בתור תשובה על שריפת „עמליה“; כיצד טענו נגד הערבים בעליה כי זוהי סירתם וקוו כי השופט נופך ז"ל יתמוך בתחבולתם יען כי הרי הוא יהודי… אולם השופט הלבבי הזה אכזב אותם, ואחרי שפסק לטובת בעלי-הסירה אסף את הנערים הנלהבים, ואגב צרימת אוזן, והטפת מוסר, הסביר להם כי לא בדרך זו אפשר יהיה לפעול לטובת כבוש הים.
אמנם עבר אחרי כן פודולי לדרך אחרת, אולי הנכונה ביותר. מעטים יכולים לתאר לעצמם כמה סבל, קשיים ומכשולים צריך היה לעבור נער ארץ-ישראלי בכדי להתקבל אז לבית-ספר ימי איטלקי, ללמוד שפה חדשה, למודים זרים, מנהגים מיוחדים ויחד עם זה להרויח בכל מיני עבודות קשות את מחייתו. ואח"כ – תקופת הגלגולים באניות של לאומים שונים החל מנמל טרייסט, לונדון, בלגיה וסקנדינביה, ועד בואנוס-איירוס ודרום-אפריקה. כיום הוא אחד מאלה המניפים ברמה את דגל ציון על גלי ימים.
מפעם לפעם נגשים אל התא מלחים ופותחים את שאלותיהם במלים „סיניורה-פרימיירה“, הם מקבלים הוראות ומסתלקים למשמרותיהם. אני שואל לפשר הכנוי, ובן שיחתי מזהיר אותי בהתלוצצות לבל נחשוב כי חושבים אותו כאן ל„ג'נטלמן-הראשון“ אלא ל„קצין-ראשון“ אחרי המפקד הראשי. ומענין כי הנוסעים וביניהם אנשים ידועים אמרו לי ברצון: הצבר שלך הקצין פודולי עושה את הרושם הכי טוב באניה.
רב חובל שגי. מקור: זאב הים, ספינות מספרות, 1968.
למחרת היתה לי ההזדמנות לשוחח עם מפקד-האניה עצמו. הקפיטן אדמונד שאגי, גם הוא יהודי, יליד בודפסט. אל הים משכו אותו בימי ילדותו גלי-הדונאי והתפארת-הימית האוסטרו-הונגרית. ב-1912 נתמנה לרב-חובלים, ובימי המלחמה נתמנה למפקד חלק מצי המלחמה שחנה בנמל פיומה. במשך למעלה מעשרים שנה נהל אניות שונות, וכאשר יסד ה' ברקוביץ את שירות הללויד-הימי-הא"י וחפש אחר מפקדי-ים יהודים, לא פקפק הוא רגע לעזוב מעמד יותר קבוע ונוח, ונעתר למלא את התפקיד האחראי של רב-החובלים באניה העברית הראשונה.
הקפיטן שאגי עוצר לרגע בשיחתו, ומוסיף: – הנני מדגיש את המלים „תפקיד אחראי“. אני הסכמתי להצעת א' ברקוביץ' לא מפני שהיה באפשרותו לתת לי תנאים יותר נוחים מאשר היו לי תמיד. בנידון זה המצב הוא הפוך… קבלתיה מתוך רצון לעזור ליצירת הצי המסחרי היהודי. – לנהל אניה עברית אל ארץ-ישראל, רצון זה היה תמיד חלומי הישן, אשר עלי להודות, לא האמנתי בהתגשמותו המהירה; ומתוך דאגה בלתי-פוסקת להתחלה שלנו, הנני מרגיש אחריות-כפולה לבל תאונה כל תקלה הכי קטנה בדרך. אנו משתדלים להגיע תמיד לפני הזמן הקבוע בכדי להשביע את רצון הנוסעים משלחי-הסחורות. לפני כמה שבועות קרה המקרה לאניה זרה להוביל פירות מא"י לקונסטנצה במשך שבועיים. הפירות נרקבו כלם ו-16.000 ארגזי-ארצי-ישראלים נזרקו למים. איזה צעקה היו מרימים המתחרים, לו קרה לנו כזאת? אסור לנו להכשל במקרה הכי קטן. לכן אנו בודקים יפה גם כל מלח יהודי חדש, ומספר היהודים הוא כבר יותר מחצי מספרם של כל המלחים. אנו משפרים את השירות, משתדלים לתת את הנוחיות המקסימלית לנוסעים, להנהיג יחס ידידותי, והקהל אמנם מרגיש זאת. מבתחילה היו מפליגות אניותינו ריקות למחצה, כיום הן הולכות לא"י מלאות, ובזמן האחרון החלו להפליג גם מא"י עם מספר מלא של נוסעים. כבשנו את לב הנוסעים מארץ-ישראל, וזהו הכבוש הכי גדול בשבילנו.
הופתענו לשמוע [?] מפי הקפיטן היהודי ה' שאגי דברים ברורים בשבחם של המפקח האנגלי בנמל חיפה ה' רוג'רס, וסגנו ה' גיפ – הפתעה נעימה בשביל ן ארץ-ישראל.
מהמפורסמות היא כי אניה היא ממלכה מיוחדת בזעיר-אנפין. המפקד הוא מושל עליון, וגם שופט, וראש-המשטרה. – בידו לאסור כל עובר חוק וגם… לסדר נשואין בשעת הצורך. מיד לאחר הכנסת מזוודותי לתא שנמסר לרשותנו, הנני מתחיל להסתכל בהקפדה ולשוטט, בכדי לקלוט רשמים ראשונים מהממלכה הנמצאת תחת שלטון יהודי עליון – ממלכת „הר-הכרמל“. לשמחתי אני מוצא הכל הרבה יותר טוב ממה שקויתי. התאים של שתי המחלקות נושאים חן בעיני: – מטות נוחות ונקיות מכוסות בסדינים לבנים ושמיכות צמר תכלת – מזיגת הצבעים של הדגל העברי המתנופף על חרטום האניה, ומכניס רגש גאוה ושמחה בלב. כל תא בן שתי מטות, מצוידים גם בספה מיוחדת ארון עץ אגוז נרחב, שתי קערות וארונות רחצה עם מגרות מרובות, ומאורר חשמלי המטהר בלי הרף את אויר התא. אמנם לא תמיד יש בו צורך, כי חלונות כל התאים פונים כלפי הים, ומקבלים אויר צח.
חדרי-האוכל בשתי הקומות הם נרחבים, הכסאות מרופדים, הכלים והשלחנות נאים, ומסביבם מתאסף בשעת הארוחות קבוץ-גלויות. רוב הנוסעים הנם תיירים שבאו לבקר בארץ ולחוננה. ויתרם בני א"י, פועלים ואנשי קבוצים, שלקחו להם חפשה קצרה אחרי שנות עבודה רבות, לבקר בעיירה של המולדת הישנה, בבית אבא ואמא…
ליד רב-החובלים היושב בראש השלחן אני רואה את הד"ר נובל ורעיתו מראשי הסתדרות ציוני רומניה. הנני קולט קושיא שהוא מציג לד"ר הלפמן שליח קרן-היסוד היושב בקרבתו, בנוגע למספר המצומצם של דגלי תכלת-לבן בראשון למאי. האחרון עונה לו בהלצה, כי גם הדגלים האדומים אינם כל-כך אדומים כמו במקום אחר. ומכיון שעל בית הועד הפועל התנופף הדגל הציוני, הרי שאינם רשעים גמורים… לידם יושבים האחרים עורכי-הדין זינגר. הקשיש שבהם היה לפנים מצירי הבלוק היהודי בבית הנבחרים הרומיני מחזיר עמו לא רק את בתו הקטנה המדברת עברית חיה כתוצאה מלמוד בגולה, אלא גם זכרונות בלתי-נשכחים מהארץ. נבחר הקונגרס מטעם ה„מזרחי“ ה' רדיזינסקי יושב מהצד ומשגיח בכוונה מיוחדת על הכשרות. עם הארוחה הראשונה נוצרת אטמוספירה משפחתית. על ספון האניה מתערבים נוסעי המחלקה הראשונה עם אלה של השניה, מפני שאין כאן אותם הסייגים הנהוגים באניות זרות. גם יחס הקצינים, המלחים והמלצרים הוא חביב, וההרגשה הכללית היא – כי הנך נמצא אצלך בבית – בממלכה היהודית שלך.
על הספון נפרדת משפחת הנוסעים לפלגותיה. הבאים-בשנים יושבים מסביב לשלחן-הקלפים שקועים ראשם ורובם במשחק.
נזדמן לנסיעה חבר מתזמורת פועלי „נשר“, המטפל במנדולינה שלו באהבה ומקשטה בסרטים אדומים. נגינתו מושכת את הצעירים, ואת אלה התאבים לשמוע מנגינה ושירה עברית. הקולות מצטרפים למקהלה, והזרועות מתקשרות לפרקים ל„הורה“ סוערת. אוהבי-המחול המודרני מתאספים על הספון האחורי. בכל ערב מקשטים אותו בשלשלות פנסי-חשמל צבעוניים ורוקדים לקול צלילי-הפטיפון. קציני-האניה בוחרים להצטרף לרוקדים וגם זה הצריך לקום בשעה 4 למשמרת-המצפן, נשאר עמנו עד חצות. בערב האחרון נערך גם נשף-מסכות שההשתתפות בו היתה כללית, עם תכנית אמנותית, רקודי-מלחים, ואפילו דואר-מעופף. לתשומת-לב מיוחדת זוכה חברה מקבוצת גן-שמואל השוכבת על כסא מתקפל רועדת מתוך קדחת-חוזרת – מנחת חדרה – ואינה רוצה לעזוב את הספון. כלם מטפלים בה כמו בבת-משפחה והכל שמחים כשהיא מתגברת על המחלה ביום השני של המחלה ועונה בבת-צחוק מתרצה, כי שלומה כבר מצוין. בנשף המסכות כבר זכתה בפרס-ראשון ברקוד הטנגו. למנגינת לב של בנות רומניה והונגריה ארץ-ישראל נצחה גם ברקוד…
בהקשבה ובחיוך של לצון, שומעים השובבים על הכסאות המתקפלים, את תכניתו של מר ל. מתל-אביב. הצעה שגלה אותה כבר לפני עשר שנים בצורת „היכל-השדוכים“ בא"י, בין נערות עשירות מאמריקה ואברכים מא"י ומהגולה האירופית; עם השנויים שנתחוללו בעולם, נשתנתה התכנית והיא כוללת כל שדוכים של כלות מהגולה בשביל בחורי אר"י. ע"י ארגון הורי הנערות. מר ל. נוסע לרומניה ופולניה לעשות נפשות לרעיונו ולארגן את הורי הנערות לאגודה אחת ובינתים נטפל לשומר אדמות הקהק"ל בגוש נהלל, הנוסע לראות את הוריו בליטא, כי ירשה להציג את שמו בראש רשימת המועמדים לחתנים.
הישיבה על הכורסא המתקפלת, וההסתכלות בגלי הים הוא עונג שאין לתארו במלים. הבקורים בתחנות-האניה בקפריסין, רודוס ואיסטמבול הם נושא לתיאור מיוחד. וארוך מאד.
מחופי האי רודוס ואילך, מראה הים פנים שוחקות לגמרי. האניה מפלסת את דרכה בין שלשלת בלתי-נתפסת של איים. משני הצדדים נראים הרים גבוהים חשופים או מכוסים ירק. יש מהם בעלי שפוע איטי ואחרים נופלים הימה בקו חד וזקוף. הם כאילו מנוסרים בחריצים ופתחי-מערות מציצים מביניהם. הים קורע במקומות שונים חלקים מהם ויוצר איים קטנים, תעלות, מפרצים, ולשונות-ים.
עם התקדמות האניה הולכים ונגלים מראות-נוף נפלאים. המעבר בין האיים הולך ונעשה צר; וליד הדרדנלים מתקרבים החופים משני הצדדים עד כדי יצירת תעלה רחבה. הרי הסלעים מפנים את מקומם לכרי-דשא, שדות, חורשות וגני-פרי, אחת אחרי השניה חולפות על פנינו עיירות טורקיות, מבצרי-ים וכפרי-דייגים. איסטמבול עם היופי והחן המיוחדים לה, מצר הבוספורוס עם מאות ההיכלים העתיקים על חופיו. כל אלה הנם תמונה ארוכה ובלתי-נפסקת, אשר קשה להפרד ממנה לרגע. והנוסעים צמודים כל הזמן אל מעקה האניה.
לאחר ארבעה ימי נסיעה, הנגמרים כחלום יפה נכנסת האניה לנמל קונסטנצה. הנוסעים נפרדים בלבביות מאנשי-האניה, כלם שבעי-רצון מהנוחיות „בהר-הכרמל“ ושמחים כי זכו לנסוע באניה עברית… הנה מדוע כשעלה בדעתי לאסוף תרומות בשביל יצירת „קופה-לטובת-הימיה-העברית“ קבלנו בקלות כשש לירות ארצישראליות בערך. הכסף הזה נמסר לידי הד"ר הלפמן שליח קרן-היסוד ברומניה שנסע עמנו והוא קבל על עצמו לשלחו להנהלת הסוכנות בירושלים, בצירוף בקשה חתומה על ידי כל הנוסעים להקדיש תשומת-לב למפעלי-הים היהודים ליסד קופה מיוחדת אצל הסוכנות היהודית, שבהנהלתה ישתתפו גם ב"כ אחד מכל חברת-אניות עבריות, ושכספיה ישמשו לעזרת החברות האלה, לסדור תעמולה בגולה ובארץ, לטובת הנסיעה בהן, ולתשלום חלק מכרטיסי-הנסיעה בשביל חלוצים ועולים נצרכים, המוכרחים כיום לנסוע במחלקות גרועות של אניות זרות, בגלל הפרש של לירה או שתים. הקופה הנדרשת, תמציא את ההפרש הזה, למען יוכלו לקחתם במחיר הנמוך באניות העבריות.
הכנסותיה צריכות להתקבל ממגביות בכל הפלגה והפלגה של נוסעים באניה עברית, מימי סרט של אגודות ימיות בארץ ובגולה, ומסעיף מיוחד של תקציב הסוכנות-היהודית.
התהיה תרומתם היפה והנלהבת של נוסעי „הר-הכרמל“ התחלה ליצירת קופת-תמיכה זו והתחלה לתנועת סיוע ממשי למאמצי העברים על הים? – לעתיד הקרוב פתרונים.
הרצל חרמון
קונסטצה 12 למאי.
"דואר היום", שנה י"ז, מס' 249, 7 ביולי 1935, עמ' 2 ו-6. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים ועוד 