תכנית לחברה לאומית לספנות בהון של מיליון לא"י

תקווה לגמר המו"מ בקרוב. – ננעלה וועידת החי"ל

תל-אביב, יום ד'. – הסוכנות היהודית שואפת להקים חברה לאומית לספנות עברית בהון של מיליון לא"י והיא הציעה לחברות-הספנות הפרטיות להשתתף במיפעל. המשא-ומתן טרם נסתיים, אולם יש לקוות, כי בקרוב יושג הסכם מלא – על כך מסר בר-כוכבא מאירוביץ', מנהל המחלקה הימית של הסוכנות בוועידת החי"ל שננעלה כאן הלילה.

בישיבת הערב הרצה, מלבד ב. מאירוביץ, גם א. הופיין על מצבו ועתידו של נמל תל-אביב. את נאום הנעילה נשא ד. רמז.

הוועידה קיבלה שורה של החלטות, ביניהן: החלטה להשתתף במניות-יסוד של 35 אלף לא"י בהקמת החברה הלאומית לספנות; דרישה מהממשלה למתן סיוע פעיל לפיתוח משק הדיג ע"י הקלות ביבוא מכונות וציוד; דרישה מקק"ל לגאול קרקע לאורך חוף הים ולהקים מעגנים לכפרי הדייג. כן החליטה הוועידה להתייצב לימין תביעת אגודות המלחים והקצינים העברים מהממשלה להנהיג תחוקה ימית ותנאי-עבודה הוגנים.

החלטה אחרת תובעת דאגה למשפחות הימאים שטבעו בזמן עבודתם.

בישיבת הבוקר ישב-ראש הד"ר סולוביצ'יק, מנהל מחלקת החינוך של הוועד הלאומי.

צ. ברנדר הרצה על פעולות החבל הימי במושבות ובקיבוצים. 7000 חברי החבל הימי הנמצאים בקיבוצים, ומושבים ומושבות מהווים קצת יותר ממחצית חברי החי"ל בכל הארץ ואלו ב-1939 הגיע מספרם ל-2000 איש בלבד. 60 אחוז מהכנסות החבר של החי"ל באים מאותו סקטור. אין למשל אף קיבוץ של השומר הצעיר, שאינו משתייך לחבל.

במיספר מושבות ושכונות על שפת הים ניתנת הדרכה ימית לכיתות הגבוהות של בתי-הספר העממיים על-ידי מדריכים של בית-הספר הימי בחיפה.

י. פרישמן הרצה על הפעולה בקרב הנוער. המחלקה לנוער, שהוא עומד בראשה, הוקמה בתחילת 1943 ופועלת בשני כיוונים – בבתי הספר ובין אירגוני הנוער בשיתוף עם מחלקת החינוך של כנסת-ישראל.

מגמת הפעולה בקרב תנועות הנוער המיוצגות במועצת נוער מרכזית, היא הכשרה ימית והגשמה אישית, כדי להשלים את כפרי הדייגים, להקים נקודות ימיות חדשות ולחדור לשטחי פעולה ימית אחרים.

מה שנוגע לפעולה בבתי-הספר הושג הישג חשוב: הונהגה חובת לימוד השחייה בכל מקום שם קיימים התנאים לכך.

כדוגמת יום-הספורט הארצי של בתי-הספר ייערך בעונה הבאה כינוס השחייה הראשון, שאותו יקיימו אחת לשנתיים.

ממורמנסק עד ניו-יורק

ג. אהרוני, מנהל בית-הספר הימי ליד הטכניון בחיפה, המוחזק על-ידי מחלקת הים של הסוכנות והחבל הימי, מסר כי עתה לומדים בבית-הספר 94 תלמידים ב-4 מחלקות. בית-הספר הימי קיים מ-1938, ו-40 מגומריו משרתים עתה בצי המסחרי והמלכותי ממורמאנסק ועד ניו-יורק. בקייץ זה יצאו התלמידים לשתי הפלגות ארוכות בספינת „ארלוזורוב אחת למצרים והשנייה לקפריסין.

עתה עומדים להקים פנימיה בבית-הספר, כדי לאפשר קבלת תלמידים מחוץ לחיפה.

התקציב ל-1945 – 30 אלף לא"י

ז'יליסט, שסקר את המצב הכספי הודיע, כי ב-10 החודשים של 1944 הגיעו ההכנסות מתרומות ל-000.[?] לא"י, וכי תקציב ההוצאות ל-1945 הוא בגבולות של 30000 לא"י וחלק הארי יוקצה להדרכת הנוער ולרכישת כלים.

בוויכוח השתתפו: ארגמן (חיפה), ד"ר קרניאלי (ת"א), שרשטיין, ד"ר הינדס (חיפה), הבצאנו (חדרה), מאיבסקי (הרצליה), פוגלמן (ת"א) ואחרים.

ארוחת-דגים

בצהריים הוזמנו צירי הוועידה לבית-הספר בנחלת יצחק לארוחת-הדגים המסורתית.

הגב' אפשטיין מסרה בזמן הארוחה פרטים על המוסד.

---

"על המשמר", שנה ג', מס' 417, 21 בדצמבר 1944, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

„ולדורה“ תפליג לרודוס

„ולדורה“, ספינת האמונים של החבל הימי לישראל, תפליג החודש להפלגת-אימונים לרודוס עם תלמידי בית הספר הימי.

רובם של בוגרי בית הספר הימי הסתדרו השנה בעבודה באניותיהן של חברות „עתיד“ ו„קדם“.

ההרשמה לשנת הלימודים החדשה בבית הספר הימי נמשכת. נוסף על מספר ניכר של סטיפנדיות לתלמידים מוכשרים ונזקקים מטעם החי"ל תנתן השנה על ידי הנהלת בית הספר עזרה בשכר לימוד, בשיכון וכלכלה לתלמידים הבאים מחוץ לחיפה.

---

"הבֹקר", שנה י"ג, מס' 3585, 12 באוגוסט 1947, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

יסוד החברה הלאומית לספנות – שאיפה הקרובה להגשמתה

נפתחה ועידת חבל ימי לישראל. – 2.000 יורדי ים עברים.

מספר עובדי הים העברים השונים – המגוייסים לצי, עובדי הצי המסחרי, הדייגים ועובדי הנמלים מגיע היום ל-2000 איש בערך – נמסר בישיבת הפתיחה של הועידה הרביעית לחבל הימי לישראל שנפתחה אמש באולם „בית הבימה“ בתל אביב. הענין החשוב ביותר העומד לפני הגשמה בשעה זו היא הקמת החברה הלאומית לספנות, שעליה מתנהל כבר משא-ומתן ממשי, וחברות האניות העבריות הקיימות הוזמנו להשתתף בה. החבל הימי לישראל, בהסכם עם הסוכנות היהודית, ירכוש מניות בסך 25.000 לא"י.

מדברי יו"ר ה„חבל“

את דברי הפתיחה נשא יושב ראש החבל הימי לישראל, ה' ש. טולקובסקי, שציין את שתי השנים שעברו מאז התכנס הועידה הקודמת, כשנות התקדמות לחבל. הוא הזכיר את אנשי הים והעסקנים הימיים שמתו מאז הועידה הקודמת בהם סגן הקצין זאב קאלישר וסגן-הקצין יוסף רינג שנספו במזרח התיכון בשעת מילוא תפקידם בצי המלכותי; אלפרד אסר ובנימין וויטנברג שנספו באנייה „לילי“ של חברת „עתיד“ שטורפדה בדרכה מקפריסין לא"י על ידי צוללת אויב, לייטננט-קומנדר מיצ'ל שבירך את הועידה הקודמת בשם הצי הבריטי ונספה בהתפוצצות בנמל טריפולי, ואחרים. לבסוף קידם את בואו של ד"ר חיים ווייצמן לא"י שמפני יציאתו לסיור של שבועים לצפון הארץ לא יכול לבוא לועידה ושלח מכתב ברכה מיוחד.

164 סניפים – 13,700 חברים

מספר הסניפים בכל הארץ  מגיע כיום ל-164 עם 13,700 חבר. גידול ניכר מלפני שנתים. אולם אם יש גידול של חברים בקיבוצים ובקבוצות וכן בתל אביב הן יש ירידה בירושלים, חיפה והמושבות – מסר מזכיר החבל ה' י. ריבלין. החבל מנהל פעולה גם בחוץ לארץ – בבריטניה שבראש הועד שם עומדת ליידי רידינג. כן נמצאת בבריטניה ספינת ה„חבל“, „כף פילר“. בזמן האחרון הונח יסוד לסניף במצרים, כן נקשרו קשרים עם הודו. מקום מיוחד קובעת לעצמה הפעולה באפריקה הדרומית, שתשתתף השנה בתקציב ה„חבל“ בסך 5.000 לא"י. סניף זה דאג לסטיפנדיות בשביל 8 תלמידים בבית-הספר הימי שליד הטכניון.

מאה תלמידים בבית הספר הימי

בבית הספר הימי בחיפה לומדים כ-100 תלמיד ועד עכשיו סיימו לימודיהם בו שני מחזורים ובהם 40 תלמיד. כל הבוגרים האלה נקלטו במשק הימי, מהם בצי המלכותי ומהם בצי המסחרי, באניות עבריות וגם בזרות – אנגליות, אמריקאיות ונורוואגיות, והגיעו, בין השאר, עד למורמאנסק. ה„חבל“ צריך להשתתף בשנה זו בסך 2.000 לא"י בהחזקת בית –הספר.

מחנות הדרכה

זו השנה השניה שמתקיימים מחנות למדריכים ימיים מטעם ועדת ההכשרה שליד מחלקת הים. השנה השתתפו במחנה בעתלית 62 איש. מספר הצוערים המתכוננים לעבודה ימית מגיע כיום ל-900 איש בערך – 333 ב„הפועל“, 222 ב„זבולון“, 86 ב„צופי-ים“, 60 בבתי-ספר במושבות וכ-200 נוטרים.

בית יורדי-ים גם בת"א

בשביל הימאים הוקם בית יורדי ים בחיפה ועומדים להקים בית כזה גם בתל-אביב. הימאים מקבלים עזרה שונה. הוצאו גם חוברות „אופק“ לימאים הפזורים בכל העולם. כמו כן עומדים להוציא ירחון ימי קבוע בשם „ים“.

בועידה נתקבלו ברכות מאת הסוכנות היהודית בחתימת אל. קפלן, ה' מ. שרתוק, מנהל נמל חיפה ה' רוג'רס ועוד.

המשך הועידה היום.

---

"הארץ", שנה כ"ז, מס' 7689, 20 בדצמבר 1944, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

שביתה ל-4 וחצי שעות ב"קדמה"

כ-60 עובדים ומלחים של האניה העברית „קדמה“ העוגנת מאז ה-9 באוקטובר בנמל חיפה, הכריזו אתמול בבוקר שביתה שנמשכה ארבע וחצי שעות. השביתה נגמרה על ידי מינוי מחדש של המפקח האנגלי אלאן, להשגיח על התיקונים, אך העובדים טוענים שזוהי למעשה שביתת הפגנה שמטרתה להסב את תשומת לב הצבור להזנחה השוררת בהנהלת עניני „קדמה“ והם דורשים מהועד הפועל של ההסתדרות ומהמוסדות הישוביים להתערב, למען החיש את בדק האניה ולהפכה לראויה להפלגה.

זה זמן רב שוררת התמרמרות גדולה בין הימאים ב„קדמה“, וזה לא בגלל תנאי העבודה והשכר, שהם הוגנים ביותר, אלא מחמת אי שביעות רצון מהנהלת הענינים. לפני 3 חדשים דרשה אגודת הימאים בחיפה לפטר את המפקח האנגלי אלאן, אדם שאין לעובדים העברים אימון בו. לדעת העובדים, אשם מפקח זה לא במעט בתקלות שאירעו לאניה. אחרי דרישה זאת יצא המפקח לאנגליה. שלשום הוא חזר לחיפה לפקח על התיקונים.

משנודע דבר זה לעובדים, הכריזו אתמול ב-8 בבוקר על שביתה. מיד עלה על האניה מר יוסף קרנלבוים, מזכיר מ.פ.ח, ודרש מהשובתים לחזור לעבודה, באמרו כי השביתה אינה חוקית. אז נערכה באניה אספה כללית והעובדים חזרו לעבודה, רק ב-12.30 אחרי שהובטח שמ.פ.ח. עומדת לנהל משא ומתן עם הנהלת החברה כדי להחיש את התיקונים של „קדמה“ ואת חזרתה להפלגות בים. הוסכם, שמועצת פועלי חיפה תדרוש מהחברה שכל זמן שהיא מנהלת משא ומתן לא יעלה המפקח אלאן על האניה.

„קדמה“ עוגנת ליד שובר הגלים בנמל חיפה זה למעלה מששה שבועות. עד כה נעשו בה רק תיקונים ארעיים על ידי „עוגן“ (מיסודו של „סולל בונה“), אך כפי ששמענו, לא בוצעו עדיין תיקונים יסודיים במערכת המכונות.

---

"הארץ", שנה ל', מס' 8584, 27 בנובמבר 1947, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

אנית נוסעים עברית במארס

הספינה „קדמה“, הנמצאת עתה לשם תיקונים במספנה בבלגיה, תפליג באמצע פברואר ללונדון, תביא משם נוסעים למרסיל ותגיע לארץ בראשית חודש מארס, מוסרים לנו ממקור נאמן – ומקוים כי לא יאוחר מחודש מארס ייפתח שירות נוסעים קבוע בספינה זו מנמלי הארץ לאירופה. הקו יהיה: חיפה – לימאסול – נאפולי – מארסיל – נאפולי – לימאסול – תל אביב – חיפה, וההפלגות תהיינה אחת לשבועיים. מחירי הנסיעה יהיו בהתאם לרמה המקובלת עתה בשאר הקוים ואולי אף פחות מזה.

בספינה יהיו שתי מחלקות: מחלקה א' ומחלקה לתירים. התיקונים הנעשים עתה כוללים לא רק חידוש יסודי של המכונות, אלא גם ציוד חדש של כל התאים, שיסודרו לפי הדרישות המודרניות. האניה תוכל להסיע בכל נסיעה כ-270 נוסעים וכ-400–500 טונות מטען. גדלה של „קדמה“ 3000 טונות ומהירותה 19 קשר.

חברת „קדם“ שהוקמה על ידי „צים“ בשותפות עם חברת השייט האנגלית הוותיקה „הריס את דיקסון“, מבקשת עתה לרכוש עוד ספינת נוסעים, למען תוכל להפוך את השירות הנ"ל לשבועי. שמענו, כי „קדמה“ עלתה לחברה, יחד עם ההוצאות לתיקונים ולשכלולים בה כדי 150 אלף לא"י ולכן מסתבר, שבהון המניות של עכשיו (250 אלף לא"י) לא תוכל החברה לרכוש יותר משתי ספינות. ברם, חברת „צים“ נושאת ונותנת גם עם חברות שייט אחרות בארצות שונות ובדעתה להקים חברות-עזר, לפי דוגמת „קדם“ גם בשביל קוים ימיים אחרים.

---

"הארץ", שנה כ"ט, מס' 8327, 22 בינואר 1947, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

כיצד פועלת חברת "קדמה"

אחרי נסיעתה הראשונה לאירופה נכנסה „קדמה“ לתיקונים בנמל חיפה ומחוגים כלכליים שונים נשמעים חששות הן על טיב האניה והן על הנהלתה.

השקעות גדולות

האניה „קדמה“ (בשמה הקודם „קדה“) נבנתה ב-1927. לפי רשימות „ללוידס“ היא בת 2499 טון (גרוס) ולא 3500 כפי שפורסם בעתונות. בעת שנקנתה האניה היה שוויה כ-60,000 לא"י. היא נמכרה לחברת „קדם“ (מיסודה של „צים“ בשותפות עם החברה הבריטית האריס את דיקסון בע"מ) ב-75,000 לא"י ויש אומרים ב-90,000 לא"י (עם הוצאות ההעברה השונות). אחרי כן נמצאה האניה בתיקונים באנטוורפן במשך 10 חדשים. לפי „הארץ“ מיום 22.1.47 עלו התיקונים וההשקעות עד אז ל-150,000 לא"י. הנהלת החברה נמנעת מגלות כמה הושקע באניה עד כה. לפי שמועות שנפוצו בחוגי המסחר בחיפה עלתה האניה עד כה כ-420,000 לא"י. אמנם החשבונות לא נסתיימו עדיין, אבל שתיקת החברה בנידון זה רק מחזקת את השמועות. יודעי דבר מעריכים את ערך האניה „קדמה“ אחרי כל התיקונים ב-150,000–200,000 לא"י.

התיקונים וההשגחה עליהם

עשרה חדשים שהתה „קדמה“ בנמל אנטוורפן. מחוגי הימאות מציינים שזה זמן ארוך מאד. חברה יהודית לתיקון אניות בחיפה, למשל, בנתה מחדש בעת המלחמה אנית נפט במשך פחות משלושה חדשים. אותם החוגים מציינים שמשגיח בריטי היה ממונה על התיקונים באנטוורפן ומטעם „קדם“ התערבו בדבר מפעם לפעם אנשים שונים, שעם כל מעלותיהם וכשרונותיהם, לא היתה להם הכשרה במקצוע הימאות ולא ידיעה מקצועית מספקת בענין.

משלוח העובדים קודם זמנם

חצי שנה לפני תום התיקונים באנטוורפן נשלחו מהארץ כ-70 מלחים ועובדים. אנשים אלה ישבו במשך כל העת בבתי מלון באנטוורפן ונוסף על משכורתם קבלו גם הוצאות לינה ומזונות. אם נחשוב באופן ממוצע כי משכורת מלח היא 30 לא"י לחודש ונוסיף לכך 30 לא"י הוצאות מלון וכו' נגיע למסקנה כי לפחות 25,000 לא"י (ויש אומרים למעלה מ-30,000 לא"י) בוזבזו בגלל שגיאה ארגונית של הנוגעים בדבר. אמנם, לפי טענת החברה, נתעכבו חלקי המכונות שעמדו להגיע מביהח"ר „וויקרס“ באנגליה ובאנטוורפן פרצו שביתות. אך כל זה אינו מצדיק שליחת המלחים קודם זמנם. לא היה נגרם הפסד גדול לו יצאו המלחים מארץ-ישראל לאחר שהיתה מתקבלת הידיעה שהאניה כבר גמורה.

התיקונים שלא נסתימו

וככלות הכל לא הושלמו התיקונים באנטוורפן בכל מה שנוגע למכונות, דוודים ואינסטלציה של המים. כאשר הגיעה „קדמה“ בפעם הראשונה לחיפה, סירבו המלחים להפליג בה. לבסוף נאותו לכך רק בהתערבותו של יו"ר אגודת הימאים. ואמנם, הלקויים נתגלו ב„קדמה“ בנסיעתה השניה למרסיל. האניה נשארה ללא מים  מתוקים והוכרחו להשתמש בעבור הדוודים במי-ים. האינסטלציה לא פעלה, צנורות נוזלים גרמו לבזבוז של 60 טון דלק ועשרות טונות מים מתוקים. שיטת האיוורור לא פעלה והחום היה רב. המקרר החשמלי התקלקל והיה צורך לקנות קרח בכל תחנה ולאחרונה להשליך לים כמויות גדולות של מזון מקולקל. התנור במטבח נתקלקל והנוסעים לא קבלו ארוחותיהם בזמן. מפעם לפעם אף נעצרה האניה. מיד עם הגיעה לחיפה נכנסה „קדמה“ לתיקונים חדשים.

מי מבצע את התיקונים?

התיקונים נמסרו לחברת „עוגן“ מיסודו של „סולל בונה“. בחיפה קיימות שתי חברות לתיקון אניות שקנו להן שם טוב אף בחוגי הימיה הבריטית. מחוגי התעשיה בחיפה מתרעמים על שהתיקונים נמסרו דוקא ל„סולל בונה“, שאין לו עדיין הנסיון הדרוש בתיקון אניות.

מהנהלת החברה מנמקים את מסירת התיקונים ל„סולל בונה“ כי חברה זו שותפה ב„צים“.

השותפות עם „האריס את דיקסון בע"מ“

החברה „קדם“ הוקמה בשותפות עם החברה הבריטית „האריס את דיקסון בע"מ“ בהון של רבע מליון לא"י. התנאים של החוזה שנחתם בין שתי החברות אינם ידועים. מחוגי המסחר מוסרים כי חברה לאומית כמו „קדם“ היתה צריכה לפרסם את פרטי החוזה. בינתים פרסמו האריס את דיקסון בלונדון כי החוזה הוא ל-15 שנה.

בעתונות נאמר כי „האריס את דיקסון“ היא חברה ימית ותיקה. לפי רשימות הללוידס יש לחברה זו אניה אחת בת 6.968 טונות וכן שותפים „הארס את דיקסון“ בהנהלת חברה אחרת, „קאסאר סטימשיפ קומפ.“ בעלת אניה אחת בת 4.846 טונות. בעיקר פועלים „האריס את דיקסון“ כסוכנים ומבטחים של „ללוידס“.

מכשולים גדולים עומדים על דרך הספנות העברית החדשה. „מן השמים מעכבים“ טוענים אנשי החברה. אך בחוגים העוסקים זה עשרות שנים במקצוע הימאות מציינים, כי אין להמנע מן הרושם שחלק גדול מהתקלות שאירעו ל„קדמה“ אירע מחמת העדר ידיעה מקצועית מספקת אצל  האנשים העוסקים בהנהלת החברה ומשום הסרוב להסתייע בכחות המקצועיים שישנם כיום בארצנו בענף הימאות.

מן הראוי איפוא שהעומדים בראש החברה „קדם“, מנהלי „צים“ ואנשי המחלקות המוסמכות בסוכנות היהודית יאחזו באמצעים נמרצים לתקן את המצב, להצלת שמה הטוב של הימאות העברית ולעמדתה על בסיס משקי וארגוני הראוי לה.

---

"הארץ", שנה כ"ט, מס' 8510, 27 באוגוסט 1947, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.