ננעלה ועידת החי"ל – 21 בדצמבר 1944

תכנית לחברה לאומית לספנות בהון של מיליון לא"י

תקווה לגמר המו"מ בקרוב. – ננעלה וועידת החי"ל

תל-אביב, יום ד'. – הסוכנות היהודית שואפת להקים חברה לאומית לספנות עברית בהון של מיליון לא"י והיא הציעה לחברות-הספנות הפרטיות להשתתף במיפעל. המשא-ומתן טרם נסתיים, אולם יש לקוות, כי בקרוב יושג הסכם מלא – על כך מסר בר-כוכבא מאירוביץ', מנהל המחלקה הימית של הסוכנות בוועידת החי"ל שננעלה כאן הלילה.

בישיבת הערב הרצה, מלבד ב. מאירוביץ, גם א. הופיין על מצבו ועתידו של נמל תל-אביב. את נאום הנעילה נשא ד. רמז.

הוועידה קיבלה שורה של החלטות, ביניהן: החלטה להשתתף במניות-יסוד של 35 אלף לא"י בהקמת החברה הלאומית לספנות; דרישה מהממשלה למתן סיוע פעיל לפיתוח משק הדיג ע"י הקלות ביבוא מכונות וציוד; דרישה מקק"ל לגאול קרקע לאורך חוף הים ולהקים מעגנים לכפרי הדייג. כן החליטה הוועידה להתייצב לימין תביעת אגודות המלחים והקצינים העברים מהממשלה להנהיג תחוקה ימית ותנאי-עבודה הוגנים.

החלטה אחרת תובעת דאגה למשפחות הימאים שטבעו בזמן עבודתם.

בישיבת הבוקר ישב-ראש הד"ר סולוביצ'יק, מנהל מחלקת החינוך של הוועד הלאומי.

צ. ברנדר הרצה על פעולות החבל הימי במושבות ובקיבוצים. 7000 חברי החבל הימי הנמצאים בקיבוצים, ומושבים ומושבות מהווים קצת יותר ממחצית חברי החי"ל בכל הארץ ואלו ב-1939 הגיע מספרם ל-2000 איש בלבד. 60 אחוז מהכנסות החבר של החי"ל באים מאותו סקטור. אין למשל אף קיבוץ של השומר הצעיר, שאינו משתייך לחבל.

במיספר מושבות ושכונות על שפת הים ניתנת הדרכה ימית לכיתות הגבוהות של בתי-הספר העממיים על-ידי מדריכים של בית-הספר הימי בחיפה.

י. פרישמן הרצה על הפעולה בקרב הנוער. המחלקה לנוער, שהוא עומד בראשה, הוקמה בתחילת 1943 ופועלת בשני כיוונים – בבתי הספר ובין אירגוני הנוער בשיתוף עם מחלקת החינוך של כנסת-ישראל.

מגמת הפעולה בקרב תנועות הנוער המיוצגות במועצת נוער מרכזית, היא הכשרה ימית והגשמה אישית, כדי להשלים את כפרי הדייגים, להקים נקודות ימיות חדשות ולחדור לשטחי פעולה ימית אחרים.

מה שנוגע לפעולה בבתי-הספר הושג הישג חשוב: הונהגה חובת לימוד השחייה בכל מקום שם קיימים התנאים לכך.

כדוגמת יום-הספורט הארצי של בתי-הספר ייערך בעונה הבאה כינוס השחייה הראשון, שאותו יקיימו אחת לשנתיים.

ממורמנסק עד ניו-יורק

ג. אהרוני, מנהל בית-הספר הימי ליד הטכניון בחיפה, המוחזק על-ידי מחלקת הים של הסוכנות והחבל הימי, מסר כי עתה לומדים בבית-הספר 94 תלמידים ב-4 מחלקות. בית-הספר הימי קיים מ-1938, ו-40 מגומריו משרתים עתה בצי המסחרי והמלכותי ממורמאנסק ועד ניו-יורק. בקייץ זה יצאו התלמידים לשתי הפלגות ארוכות בספינת „ארלוזורוב אחת למצרים והשנייה לקפריסין.

עתה עומדים להקים פנימיה בבית-הספר, כדי לאפשר קבלת תלמידים מחוץ לחיפה.

התקציב ל-1945 – 30 אלף לא"י

ז'יליסט, שסקר את המצב הכספי הודיע, כי ב-10 החודשים של 1944 הגיעו ההכנסות מתרומות ל-000.[?] לא"י, וכי תקציב ההוצאות ל-1945 הוא בגבולות של 30000 לא"י וחלק הארי יוקצה להדרכת הנוער ולרכישת כלים.

בוויכוח השתתפו: ארגמן (חיפה), ד"ר קרניאלי (ת"א), שרשטיין, ד"ר הינדס (חיפה), הבצאנו (חדרה), מאיבסקי (הרצליה), פוגלמן (ת"א) ואחרים.

ארוחת-דגים

בצהריים הוזמנו צירי הוועידה לבית-הספר בנחלת יצחק לארוחת-הדגים המסורתית.

הגב' אפשטיין מסרה בזמן הארוחה פרטים על המוסד.


"על המשמר", שנה ג', מס' 417, 21 בדצמבר 1944, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

המלחים הגבורים – 15 באפריל 1926

מִקָּרוֹב וּמֵרָחוֹק

הַמַּלָּחִים הַגִּבּוֹרִים

בחדש שעבר היו כל העתונים האמריקאיים מלאים תאורים על מעשי גבורתם של מלחי האניה "פְּרֶזידֶנט רוּזְוֶולט". באחד הלילות קבל הממונה על הרדיוֹ באניה זו קריאת-עזרה .S.O.S (הצילו את נפשותינו!) מאחת האניות המִטָרֶפת בים. כשחשו לעזרתה אל המקום המסומן באותות, מצאו שאי אפשר להושיט עזרה ממשית. הים היה סוער מאד והגלים עלו לגֹבה של ששים רגל. שגעון היה לשלח בתנאים אלו סירת הצלה. ואולם הקברניט האביר לא עמד בחבוק ידים. הוא ירד אל תא המלחים וקרא למתנדבים, הרוצים לשים נפשם בכפם ולהוביל סירת-הצלה. כעשרים מלחים נענו לקריאה זו וירדו בסירה להציל. אך כשהפליגה הסירה בים, פגע בה נחשול גדול והפכהּ על פניה ושני אנשים טובעו.

ושוב פעם ושוב פעם נסו המצילים לשלח סירת-הצלה ולהגיע לצד האניה האומללה. ורק מקץ שני ימים תמימים, אחרי עמל אין קץ, הצליחה סירת-ההצלה של האניה לגשת אל הספינה הצוללת ולהציל את האנשים.

בין המלחים המתנדבים שירדו בסירת ההצלה ושמו נפשם בכפם להלחם עם סערות הים היה בחור יהודי ושמו יוסף יעקבוביץ.


בן ארצי – שבועון לילדים ולנערים, מס' 13, 15 באפריל 1926, עמ' 13. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

דברי ימי הצוללות – 3 בנובמבר 1926

בעולם הגדול

דברי ימי הצוללות

הצוללה שממלאת כעת תפקיד כל-כך חשוב בציי המלחמה של כל העמים, איננה המצאה חדשה. הופעתה הראשונה בעולם קשורה עם הדורות העתיקים ויש הרוצים לאמר שגם אלסנדר מוקדון התענין בנסיעה מתחת למים. אבל באופן ברור יודעים שכבר במאות הי"ג והי"ד הבינו את החכמה להטביע אניות מלחמה גדולות ע"י צוללה. ידוע גם שבשנת 1372 נטבעו באופן כזה אניות מלחמה אנגליות אחדות. בראשית המאה הי"ז ידעו כבר מדוגמאות שונות של צוללות. המלומד ההולנדי קורנליס ון דרבל המציא אז צוללה, שנבנתה על אותם העקרונים, שמשתמשים בהם גם בזמננו אנו. בשנת 1620 הראה את צוללתו למלך דזיימס בעשותו את נסיונותיו אתה בנחל הטהמזה, אבל המלך לא התענין בהמצאתו של דרבל וצוללתו נשארה מונחת על החוף עד שהתפרקה. בשנת 1627 נרשמו באנגליה י"ד דוגמאות שונות של צוללות. באותו הזמן המציא אמריקני אחד צוללה בדמות צב. בעיני ושינגטון מצאה ההמצאה הזאת חן והוא השתמש בצוללה הזאת במלחמתו עם האנגלים, שקראו אותה „הצב האמריקני“. ה„צב האמריקני“ הזה הכיל בקרבו אויר, שהספיק לאדם במשך חצי שעה. מבחוץ חובר לצוללה מחסן של חמר מפוצץ שאפשר היה בכל רגע לנתקו מהצוללה מבפנים. הצב הזה הטביע בזמן המלחמה האמריקנו-אנגלית את אניתו של האדמירל האנגלי.

המתקוממים האמריקניים השתמשו במלחמת האזרחים האמריקנית בצוללות שהיו דומות לפי צורתן לסיגריה. הן נקראו „דייויד“ ע"ש ממציאן ונדמו בהרבה לצוללות העכשויות. מהעת ההיא מכניסים מדי פעם לפעם השבחות טכניות בצוללה, עד שהיא הגיעה במלחמה האחרונה למרום פסגת עצמתה. עכשיו מרבות הממשלות לבנות צוללות, כיון והן הנן הנשק הכי מועיל במלחמת הים. ישנם אופטימיים הרוצים לראות בצוללה את סוף המלחמות על הים הואיל והן עושות למפרע את כל האניות הגדולות לבלתי מסוכנות.


"דאר היום", שנה תשיעית, מס' 44, 3 בנובמבר 1926, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

שלית ספוגים במימי קפריסין – יולי 1945

דבורה אילון-סירני / שלית ספוגים במימי קפריסין

המטייל לחוף הים של ארצנו ימצא תכופות ספוגים שנזרקו על-ידי הגלים על פני החול: מהם בדמות רשת סבוכה של מחטים זהובים, מהם בצורת כדורים, כיפות זעירות או אצבעות בגוון חום, אפור, סגול או ורדרד. האלה הם הספוגים המשמשים לרחצה? – לא. אלפי מינים של ספוגים שונים חיים על קרקע הים, או דבוקים אל מתחת לסלעים, אולם רק מינים אחדים מהם משמשים לרחצה. ספוג הרחצה נמצא לרוב במימי הים התיכון, ביחוד בסביבות הים האגאי וליד חופי קפריסין. הוא גדל גם בחופים הצפוניים של ארצנו.

ספוגי-רחצה מעולים נשלים לרוב בחופי קפריסין. בבתי-המסחר באי זה ראיתי ערמות של ספוגים הדורים. דומים הם לכיפות עגולות, כדורים או קעריות, צבע זהוב או לבנבן להם ורבבות נקבים זעירים וגדולים בהם. מהם קטנים, שקוטרם סנטימטרים אחדים, מהם ענקיים שקוטר כיפתם חצי מטר. מה הם בעצם הספוגים הללו? למראה ראשון ידמו לפטריות. ואכן, עד המאה הי"ח סברו אנשי-המדע, כי הספוגים צמחי-ים המה. עתה ידוע, כי אינם אלא מעין מושבות של בעלי-חיים זעירים. בספוג – מספר עצום של נקבים קטנים וגדולים, מהם נמשכות תעלות אל תוכו של הספוג, מעין לאבירינט מסועף בגוף החי. דרך הנקבים הזעירים כעין הנפה שעל פני הספוג חודרים מי הים, המביאים עמהם שפע של יצורים זעירים וחמצן: התאים החיים שבספוג משביעים את רעבונם במזון ונושמים את החמצן שבמים. דרך הנקבים הגדולים יוצאים המים עם הפסולת ודו-תחמוצת הפחמן. הספוג הקבוע אל הקרקע לא ידע מחסור. אין לו צורך לנוע, לנדוד ולחפש אחר מזון. המים הזורמים בתעלות גופו מספקים לו את כל מחסורו. אך הספוג הוא רך, וכדי שלא ימעך על ידי זרמי המים ובעלי החיים, הוא יוצר לו שלד פנימי ממחטים דקיקים של חומר קרני, סידני או צורני. מחטים אלו מקנים לו יציבות ומשמשים לו מגן. בספוג הרחצה עשוי השלד רשת של גידים קרניים וגמישים, המכשירים אותו לשמוש בשעת רחצה.

עוד בימים קדומים השתמש האדם בשלד הספוג לרחצה, להכנת מברשות ועוד. הומרוס מזכיר בשיריו את שולי-הספוגים ביון. עד היום שליית ספוגים הוא מקור פרנסה חשוב לתושבי האיים האיגאיים ולבני קפריסין.

בעיר הקטנה קירניה השוכנת על החוף הצפוני של קפריסין לרגלי שלשלת הרי קירניה המוריקים, נמצא המרכז לסחר הספוגים באי. מעירה יפה זו, מפליגות סירות שולי-הספוגים לים, והדיגים יביאו את שלל הים לבית-המכס, הנמצא ליד המעגן, במבצר העתיק ששרד מימי הבינים.

הממשלה מפקחת על שליית הספוגים ואין היא מרשה לשלותם במקום אחד אלא אחת לשלש שנים. היא שומרת על אוצר ספוגי הרחצה לבל ידלדל, כי גידולם של יצורים מוזרים אלה הוא אטי מאד.

בחדשי הקיץ, לאחר שהתחממו המים, מפליגות סירות השולים אל מרחבי הים. הצופה הממונה על קביעת מקום הספוגים מסתיע בראי מיוחד במינו; פח רגיל שקרקעיתו עשויה זכוכית. כשממלאים פח זה במים ומסתכלים מבעד לזכוכית, הוא משמש ראי ומשקף בבהירות את הנעשה במצולות. כשנקבע מקום הספוגים, חובש הצולל מסכה על פניו, עונד לגופו חגורה ממולאה עופרת, כדי להקל על הצלילה, מצטיד ברשת לאיסוף הספוגים – ויורד המימה.

מהמסכה נמשך צנור צר עד לסירה ולתוכו שואבים העובדים בסירה את האויר הדרוש לנשימת הצולל. בידו האחת מחזיק הצולל בחבל המקשרו לסירה, ועל-ידי משיכת החבל הוא מודיע למפקחים עליו אם סכנה אורבת לו ובידו השניה הוא מנתק מקרקע הים ומהסלעים את הספוגים הרצויים ואוגרם ברשת הקשורה לגופו.

סכנה רבה אורבת לצולל; יש שיתפקע צנור האויר והוא צפוי למות מחוסר אויר, ויש שלחץ המים ישפיע עליו לרעה, ולרוב יעלה ממעמקי הים כשדם זב מאזניו ומאפו. אך הצולל, בן-קפריסין, בן-חיל הוא ועושה מלאכתו בשמחה.

הספוגים שנשלו אינם ראוים לשמוש. הם מכוסים בחומר רירי, ריחם בלתי-נעים וצבעם צהבהב, חום או שחור. כדי להרחיק מהם את החלקים הריריים משפשפים אותם בחול, סוחטים בידים, או שוטפים פעמים רבות במי ים. לאחר שנוקו משטחים אותם בשמש על מנת ליבשת, ולבסוף מלבינים אותם באמצעות חמרים חימיים שונים.

שלדי הספוגים נמכרים לצבא או נשלחים אל מעבר לים לשוקי אנגליה. את הרוח מחלקים ביניהם עובדי הסירה חלק כחלק. בעונה  טובה יכול שולה-ספוגים להשתכר עד כדי 400 לירות. אכן, עבודה מפרכת היא שליית הספוגים, אך ברכה בצד.

קפריסין, יולי 1945.


ים – גליונות החבל הימי לישראל. חוברת ב', יולי 1945, עמ' 13-14.

„ולדורה“ תפליג לרודוס – 12 באוגוסט 1947

„ולדורה“ תפליג לרודוס

„ולדורה“, ספינת האמונים של החבל הימי לישראל, תפליג החודש להפלגת-אימונים לרודוס עם תלמידי בית הספר הימי.

רובם של בוגרי בית הספר הימי הסתדרו השנה בעבודה באניותיהן של חברות „עתיד“ ו„קדם“.

ההרשמה לשנת הלימודים החדשה בבית הספר הימי נמשכת. נוסף על מספר ניכר של סטיפנדיות לתלמידים מוכשרים ונזקקים מטעם החי"ל תנתן השנה על ידי הנהלת בית הספר עזרה בשכר לימוד, בשיכון וכלכלה לתלמידים הבאים מחוץ לחיפה.


"הבֹקר", שנה י"ג, מס' 3585, 12 באוגוסט 1947, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

נפתחה הועידה הרביעית של חבל ימי לישראל – 20 בדצמבר 1944

יסוד החברה הלאומית לספנות – שאיפה הקרובה להגשמתה

נפתחה ועידת חבל ימי לישראל. – 2.000 יורדי ים עברים.

מספר עובדי הים העברים השונים – המגוייסים לצי, עובדי הצי המסחרי, הדייגים ועובדי הנמלים מגיע היום ל-2000 איש בערך – נמסר בישיבת הפתיחה של הועידה הרביעית לחבל הימי לישראל שנפתחה אמש באולם „בית הבימה“ בתל אביב. הענין החשוב ביותר העומד לפני הגשמה בשעה זו היא הקמת החברה הלאומית לספנות, שעליה מתנהל כבר משא-ומתן ממשי, וחברות האניות העבריות הקיימות הוזמנו להשתתף בה. החבל הימי לישראל, בהסכם עם הסוכנות היהודית, ירכוש מניות בסך 25.000 לא"י.

מדברי יו"ר ה„חבל“

את דברי הפתיחה נשא יושב ראש החבל הימי לישראל, ה' ש. טולקובסקי, שציין את שתי השנים שעברו מאז התכנס הועידה הקודמת, כשנות התקדמות לחבל. הוא הזכיר את אנשי הים והעסקנים הימיים שמתו מאז הועידה הקודמת בהם סגן הקצין זאב קאלישר וסגן-הקצין יוסף רינג שנספו במזרח התיכון בשעת מילוא תפקידם בצי המלכותי; אלפרד אסר ובנימין וויטנברג שנספו באנייה „לילי“ של חברת „עתיד“ שטורפדה בדרכה מקפריסין לא"י על ידי צוללת אויב, לייטננט-קומנדר מיצ'ל שבירך את הועידה הקודמת בשם הצי הבריטי ונספה בהתפוצצות בנמל טריפולי, ואחרים. לבסוף קידם את בואו של ד"ר חיים ווייצמן לא"י שמפני יציאתו לסיור של שבועים לצפון הארץ לא יכול לבוא לועידה ושלח מכתב ברכה מיוחד.

164 סניפים – 13,700 חברים

מספר הסניפים בכל הארץ  מגיע כיום ל-164 עם 13,700 חבר. גידול ניכר מלפני שנתים. אולם אם יש גידול של חברים בקיבוצים ובקבוצות וכן בתל אביב הן יש ירידה בירושלים, חיפה והמושבות – מסר מזכיר החבל ה' י. ריבלין. החבל מנהל פעולה גם בחוץ לארץ – בבריטניה שבראש הועד שם עומדת ליידי רידינג. כן נמצאת בבריטניה ספינת ה„חבל“, „כף פילר“. בזמן האחרון הונח יסוד לסניף במצרים, כן נקשרו קשרים עם הודו. מקום מיוחד קובעת לעצמה הפעולה באפריקה הדרומית, שתשתתף השנה בתקציב ה„חבל“ בסך 5.000 לא"י. סניף זה דאג לסטיפנדיות בשביל 8 תלמידים בבית-הספר הימי שליד הטכניון.

מאה תלמידים בבית הספר הימי

בבית הספר הימי בחיפה לומדים כ-100 תלמיד ועד עכשיו סיימו לימודיהם בו שני מחזורים ובהם 40 תלמיד. כל הבוגרים האלה נקלטו במשק הימי, מהם בצי המלכותי ומהם בצי המסחרי, באניות עבריות וגם בזרות – אנגליות, אמריקאיות ונורוואגיות, והגיעו, בין השאר, עד למורמאנסק. ה„חבל“ צריך להשתתף בשנה זו בסך 2.000 לא"י בהחזקת בית –הספר.

מחנות הדרכה

זו השנה השניה שמתקיימים מחנות למדריכים ימיים מטעם ועדת ההכשרה שליד מחלקת הים. השנה השתתפו במחנה בעתלית 62 איש. מספר הצוערים המתכוננים לעבודה ימית מגיע כיום ל-900 איש בערך – 333 ב„הפועל“, 222 ב„זבולון“, 86 ב„צופי-ים“, 60 בבתי-ספר במושבות וכ-200 נוטרים.

בית יורדי-ים גם בת"א

בשביל הימאים הוקם בית יורדי ים בחיפה ועומדים להקים בית כזה גם בתל-אביב. הימאים מקבלים עזרה שונה. הוצאו גם חוברות „אופק“ לימאים הפזורים בכל העולם. כמו כן עומדים להוציא ירחון ימי קבוע בשם „ים“.

בועידה נתקבלו ברכות מאת הסוכנות היהודית בחתימת אל. קפלן, ה' מ. שרתוק, מנהל נמל חיפה ה' רוג'רס ועוד.

המשך הועידה היום.


"הארץ", שנה כ"ז, מס' 7689, 20 בדצמבר 1944, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

מספנת „עוגן“ בחיפה עלתה באש – 22 בפברואר 1946

מספנת „עוגן“ בחיפה עלתה באש

בלילה, בעת ששמר בסביבה הלגיון הערבי, נזק 20.000 לא"י

מספנת „עוגן“, באזור המערבי של נמל חיפה, עלתה כולה באש במסיבות מסתוריות. רכוש החברה, הכולל מחסן-עצים, בית-מלאכה ומשרד שבו היו תכניות ושרטוטים, נשרף כליל. שש סירות וכמה סירות-מנוע, שהיו בגמר עבודתן ועמדו להמסר לחי"ל ולמזמינים אחרים – נשרפו. חלקי מוטור של אנית המעפילים „חנה סנש“, שנרכשה לפני זמן קצר ע"י „עוגן“ ושהובאו מנהריה לתקון במספנה – ניזוקו. שני גלילים של אצטילן, שהיו במסגריה לשם הלחמה, התפוצצו. רק פנה אחת בתוך המסגריה נצלה.

הנזק נאמד למעלה מ-20.000 לא"י. המספנה היתה מובטחת ב„הסנה“ בסך 17 אלף לא"י. משטרת הנמל החלה בחקירה. הערבי, השומר על הסביבה, נאסר.

בחלק זה של הנמל שומר הלגיון הערבי, ועוצר קיים במקום משעה 5.30 אחה"צ.

אור ליום ה', בשעה 11.10, הוזעקו הכבאים המתנדבים מהדר-הכרמל ע"י הטלפון מטעם משטרת הנמל, וכשהגיעו למקום, מצאו כבר שלשה גדודים של כבאים צבאיים ומכבי-אש של חברת הנפט העיראקית. לאחר שעתים של עבודה מאומצת השתלטו הכבאים על האש. באותו זמן לא היתה רוח חזקה והאש לא התפשטה ל„יאכט קלוב“ (קלוב לסירות-מפרש) הגובל עם „עוגן“.

כל בניני „עוגן“ והציוד נשרפו כליל. נשארה רק קונסטרוקצית-הברזל.

חברת „עוגן“ הצליחה בתקופת קיומה לארגן מפעל לתיקון סירות-מנוע בנמל; מחלקה לצלילה להצלת אניות טבועות; ומחלקה למכונאות שהעסיקה 60–50 פועל. בזמן האחרון נוסדה קרן להרחבת „עוגן“, שמשתתפים בה הסוכנות היהודית ו„סולל-בונה“ ב-10.000 לא"י כ"א, וקואופרטיב „המספנה“, ש-35 חבריה הם משוחררים משרות הצי המלכותי ב-5000 לא"י. הגדלת הון החברה נועדה לאפשר קליטת ימאים עברים בעבודות בנמל חיפה.


"הבֹקר", שנה י"א, מס' 3139, 22 בפברואר 1946, עמ' 8. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

* * *

חיפה

איך הוצתה מספנת „עוגן“?

לאחר שמספנת „עוגן“ בנמל חיפה עלתה באש ב-20 בפברואר בלילה, נעצר אחד השומרים הערבים בנמל. בחקירה נתגלה שהשומר עישן נרגילה ונרדם. השומר לא יועמד לדין, הואיל וגם אם אחזה האש במספנה ע"י ניצוצות הנרגילה, נעשה הדבר בשעה שהשומר ישן.


"דבר", שנה עשרים ואחת, מס' 6263, 24 בפברואר 1946, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

שביתה ב"קדמה" – 27 בנובמבר 1947

שביתה ל-4 וחצי שעות ב"קדמה"

כ-60 עובדים ומלחים של האניה העברית „קדמה“ העוגנת מאז ה-9 באוקטובר בנמל חיפה, הכריזו אתמול בבוקר שביתה שנמשכה ארבע וחצי שעות. השביתה נגמרה על ידי מינוי מחדש של המפקח האנגלי אלאן, להשגיח על התיקונים, אך העובדים טוענים שזוהי למעשה שביתת הפגנה שמטרתה להסב את תשומת לב הצבור להזנחה השוררת בהנהלת עניני „קדמה“ והם דורשים מהועד הפועל של ההסתדרות ומהמוסדות הישוביים להתערב, למען החיש את בדק האניה ולהפכה לראויה להפלגה.

זה זמן רב שוררת התמרמרות גדולה בין הימאים ב„קדמה“, וזה לא בגלל תנאי העבודה והשכר, שהם הוגנים ביותר, אלא מחמת אי שביעות רצון מהנהלת הענינים. לפני 3 חדשים דרשה אגודת הימאים בחיפה לפטר את המפקח האנגלי אלאן, אדם שאין לעובדים העברים אימון בו. לדעת העובדים, אשם מפקח זה לא במעט בתקלות שאירעו לאניה. אחרי דרישה זאת יצא המפקח לאנגליה. שלשום הוא חזר לחיפה לפקח על התיקונים.

משנודע דבר זה לעובדים, הכריזו אתמול ב-8 בבוקר על שביתה. מיד עלה על האניה מר יוסף קרנלבוים, מזכיר מ.פ.ח, ודרש מהשובתים לחזור לעבודה, באמרו כי השביתה אינה חוקית. אז נערכה באניה אספה כללית והעובדים חזרו לעבודה, רק ב-12.30 אחרי שהובטח שמ.פ.ח. עומדת לנהל משא ומתן עם הנהלת החברה כדי להחיש את התיקונים של „קדמה“ ואת חזרתה להפלגות בים. הוסכם, שמועצת פועלי חיפה תדרוש מהחברה שכל זמן שהיא מנהלת משא ומתן לא יעלה המפקח אלאן על האניה.

„קדמה“ עוגנת ליד שובר הגלים בנמל חיפה זה למעלה מששה שבועות. עד כה נעשו בה רק תיקונים ארעיים על ידי „עוגן“ (מיסודו של „סולל בונה“), אך כפי ששמענו, לא בוצעו עדיין תיקונים יסודיים במערכת המכונות.


"הארץ", שנה ל', מס' 8584, 27 בנובמבר 1947, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

אנית נוסעים במארס („קדמה“) – 22 בינואר 1947

אנית נוסעים עברית במארס

הספינה „קדמה“, הנמצאת עתה לשם תיקונים במספנה בבלגיה, תפליג באמצע פברואר ללונדון, תביא משם נוסעים למרסיל ותגיע לארץ בראשית חודש מארס, מוסרים לנו ממקור נאמן – ומקוים כי לא יאוחר מחודש מארס ייפתח שירות נוסעים קבוע בספינה זו מנמלי הארץ לאירופה. הקו יהיה: חיפה – לימאסול – נאפולי – מארסיל – נאפולי – לימאסול – תל אביב – חיפה, וההפלגות תהיינה אחת לשבועיים. מחירי הנסיעה יהיו בהתאם לרמה המקובלת עתה בשאר הקוים ואולי אף פחות מזה.

בספינה יהיו שתי מחלקות: מחלקה א' ומחלקה לתירים. התיקונים הנעשים עתה כוללים לא רק חידוש יסודי של המכונות, אלא גם ציוד חדש של כל התאים, שיסודרו לפי הדרישות המודרניות. האניה תוכל להסיע בכל נסיעה כ-270 נוסעים וכ-400–500 טונות מטען. גדלה של „קדמה“ 3000 טונות ומהירותה 19 קשר.

חברת „קדם“ שהוקמה על ידי „צים“ בשותפות עם חברת השייט האנגלית הוותיקה „הריס את דיקסון“, מבקשת עתה לרכוש עוד ספינת נוסעים, למען תוכל להפוך את השירות הנ"ל לשבועי. שמענו, כי „קדמה“ עלתה לחברה, יחד עם ההוצאות לתיקונים ולשכלולים בה כדי 150 אלף לא"י ולכן מסתבר, שבהון המניות של עכשיו (250 אלף לא"י) לא תוכל החברה לרכוש יותר משתי ספינות. ברם, חברת „צים“ נושאת ונותנת גם עם חברות שייט אחרות בארצות שונות ובדעתה להקים חברות-עזר, לפי דוגמת „קדם“ גם בשביל קוים ימיים אחרים.


"הארץ", שנה כ"ט, מס' 8327, 22 בינואר 1947, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

כיצד פועלת חברת „קדמה“ – 27 באוגוסט 1947

כיצד פועלת חברת "קדמה"

אחרי נסיעתה הראשונה לאירופה נכנסה „קדמה“ לתיקונים בנמל חיפה ומחוגים כלכליים שונים נשמעים חששות הן על טיב האניה והן על הנהלתה.

השקעות גדולות

האניה „קדמה“ (בשמה הקודם „קדה“) נבנתה ב-1927. לפי רשימות „ללוידס“ היא בת 2499 טון (גרוס) ולא 3500 כפי שפורסם בעתונות. בעת שנקנתה האניה היה שוויה כ-60,000 לא"י. היא נמכרה לחברת „קדם“ (מיסודה של „צים“ בשותפות עם החברה הבריטית האריס את דיקסון בע"מ) ב-75,000 לא"י ויש אומרים ב-90,000 לא"י (עם הוצאות ההעברה השונות). אחרי כן נמצאה האניה בתיקונים באנטוורפן במשך 10 חדשים. לפי „הארץ“ מיום 22.1.47 עלו התיקונים וההשקעות עד אז ל-150,000 לא"י. הנהלת החברה נמנעת מגלות כמה הושקע באניה עד כה. לפי שמועות שנפוצו בחוגי המסחר בחיפה עלתה האניה עד כה כ-420,000 לא"י. אמנם החשבונות לא נסתיימו עדיין, אבל שתיקת החברה בנידון זה רק מחזקת את השמועות. יודעי דבר מעריכים את ערך האניה „קדמה“ אחרי כל התיקונים ב-150,000–200,000 לא"י.

התיקונים וההשגחה עליהם

עשרה חדשים שהתה „קדמה“ בנמל אנטוורפן. מחוגי הימאות מציינים שזה זמן ארוך מאד. חברה יהודית לתיקון אניות בחיפה, למשל, בנתה מחדש בעת המלחמה אנית נפט במשך פחות משלושה חדשים. אותם החוגים מציינים שמשגיח בריטי היה ממונה על התיקונים באנטוורפן ומטעם „קדם“ התערבו בדבר מפעם לפעם אנשים שונים, שעם כל מעלותיהם וכשרונותיהם, לא היתה להם הכשרה במקצוע הימאות ולא ידיעה מקצועית מספקת בענין.

משלוח העובדים קודם זמנם

חצי שנה לפני תום התיקונים באנטוורפן נשלחו מהארץ כ-70 מלחים ועובדים. אנשים אלה ישבו במשך כל העת בבתי מלון באנטוורפן ונוסף על משכורתם קבלו גם הוצאות לינה ומזונות. אם נחשוב באופן ממוצע כי משכורת מלח היא 30 לא"י לחודש ונוסיף לכך 30 לא"י הוצאות מלון וכו' נגיע למסקנה כי לפחות 25,000 לא"י (ויש אומרים למעלה מ-30,000 לא"י) בוזבזו בגלל שגיאה ארגונית של הנוגעים בדבר. אמנם, לפי טענת החברה, נתעכבו חלקי המכונות שעמדו להגיע מביהח"ר „וויקרס“ באנגליה ובאנטוורפן פרצו שביתות. אך כל זה אינו מצדיק שליחת המלחים קודם זמנם. לא היה נגרם הפסד גדול לו יצאו המלחים מארץ-ישראל לאחר שהיתה מתקבלת הידיעה שהאניה כבר גמורה.

התיקונים שלא נסתימו

וככלות הכל לא הושלמו התיקונים באנטוורפן בכל מה שנוגע למכונות, דוודים ואינסטלציה של המים. כאשר הגיעה „קדמה“ בפעם הראשונה לחיפה, סירבו המלחים להפליג בה. לבסוף נאותו לכך רק בהתערבותו של יו"ר אגודת הימאים. ואמנם, הלקויים נתגלו ב„קדמה“ בנסיעתה השניה למרסיל. האניה נשארה ללא מים  מתוקים והוכרחו להשתמש בעבור הדוודים במי-ים. האינסטלציה לא פעלה, צנורות נוזלים גרמו לבזבוז של 60 טון דלק ועשרות טונות מים מתוקים. שיטת האיוורור לא פעלה והחום היה רב. המקרר החשמלי התקלקל והיה צורך לקנות קרח בכל תחנה ולאחרונה להשליך לים כמויות גדולות של מזון מקולקל. התנור במטבח נתקלקל והנוסעים לא קבלו ארוחותיהם בזמן. מפעם לפעם אף נעצרה האניה. מיד עם הגיעה לחיפה נכנסה „קדמה“ לתיקונים חדשים.

מי מבצע את התיקונים?

התיקונים נמסרו לחברת „עוגן“ מיסודו של „סולל בונה“. בחיפה קיימות שתי חברות לתיקון אניות שקנו להן שם טוב אף בחוגי הימיה הבריטית. מחוגי התעשיה בחיפה מתרעמים על שהתיקונים נמסרו דוקא ל„סולל בונה“, שאין לו עדיין הנסיון הדרוש בתיקון אניות.

מהנהלת החברה מנמקים את מסירת התיקונים ל„סולל בונה“ כי חברה זו שותפה ב„צים“.

השותפות עם „האריס את דיקסון בע"מ“

החברה „קדם“ הוקמה בשותפות עם החברה הבריטית „האריס את דיקסון בע"מ“ בהון של רבע מליון לא"י. התנאים של החוזה שנחתם בין שתי החברות אינם ידועים. מחוגי המסחר מוסרים כי חברה לאומית כמו „קדם“ היתה צריכה לפרסם את פרטי החוזה. בינתים פרסמו האריס את דיקסון בלונדון כי החוזה הוא ל-15 שנה.

בעתונות נאמר כי „האריס את דיקסון“ היא חברה ימית ותיקה. לפי רשימות הללוידס יש לחברה זו אניה אחת בת 6.968 טונות וכן שותפים „הארס את דיקסון“ בהנהלת חברה אחרת, „קאסאר סטימשיפ קומפ.“ בעלת אניה אחת בת 4.846 טונות. בעיקר פועלים „האריס את דיקסון“ כסוכנים ומבטחים של „ללוידס“.

מכשולים גדולים עומדים על דרך הספנות העברית החדשה. „מן השמים מעכבים“ טוענים אנשי החברה. אך בחוגים העוסקים זה עשרות שנים במקצוע הימאות מציינים, כי אין להמנע מן הרושם שחלק גדול מהתקלות שאירעו ל„קדמה“ אירע מחמת העדר ידיעה מקצועית מספקת אצל  האנשים העוסקים בהנהלת החברה ומשום הסרוב להסתייע בכחות המקצועיים שישנם כיום בארצנו בענף הימאות.

מן הראוי איפוא שהעומדים בראש החברה „קדם“, מנהלי „צים“ ואנשי המחלקות המוסמכות בסוכנות היהודית יאחזו באמצעים נמרצים לתקן את המצב, להצלת שמה הטוב של הימאות העברית ולעמדתה על בסיס משקי וארגוני הראוי לה.


"הארץ", שנה כ"ט, מס' 8510, 27 באוגוסט 1947, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.