ארץ סינים (כינא)

האניה הגדולה אשר לאנשי כינא בשם „דואנקענפלאָטט“ הוכתה פעמיים במלחמת תנופה אשר היתה לה עם חיל הענגלענדער, ותהי לשבבים אשר לא יוכלו להרפא עוד. והחובלים עם בני החיל אשר היו עליה. מצאו קברם במצולת ים כי הטבעו. או היו לברות חרבי בני האי. אשר לחמו בחימה שפוכה כגורי אריות. אבל גם המומתים האלה לא מתו מות חלשים ונעדרי כח ועז. אך כזאבי ערב טרפו טרף בשונאיהם ויהרגו בהם. כפי הודאת בעלי הדין בעצמם. שעדותם אין לקיים במצב ומקום כזה. שמונים ושמונה (!!?) נפש ולנפצעים אין מספר (מדוע לא מנו או לא יגידו בני האי מספרים? יבין כל קורא…) וביחוד –יאמרו הברדניקים – יודעים הכינעזען לערוךְ בהכשר דעת ועז מערכת מלחמה בקנה רובה (קאנאנען) הגדולים. ולו היה בכחינו להעתיק להקורא היקר דברי הכינעזין אשר יבשרו המה בכתבי עתם מהמלחמות האלו, אז לא נפון כי מצא מספָרים אחרים מהנופלים משׁני צדדי הלוחמים… בין הנופלים מבעלי האי היה גם המאַיאָר הנודע בשמו קרינאַי. אניות-איבה אשר להענגלענדער במימי כינא עולות עתה למספר חמשׁים ושש תחת פקודת שר הצבא המפורסם בשם סיימור, ואם לא הסכסך הגדול בהינדוא, עתה זה עלה עד עתה מספרים לשׁמונים וחמש.

---

"המגיד", שנה ראשונה, מס' 37, 26 באוגוסט 1857, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

Sir Michael Seymour, Battle of Fatshan Creek, 1 June 1857

מסיבה עם עתונאי מצרים

ביום א' היתה במשרדי הועד הלאומי מסיבת עתונאי מצרים השוהים כעת בארץ. דוּבּר על חלקם של היהודים בימאוּת ופעילוּת „חבל הימי לישראל“.

מר אלמליח פתח והציג את האורחים. מר טולקובסקי מסר סקירה תמציתית על פעולותיו של חי"ל, על נמל תל־אביב, על ההישגים של הישוב היהודי בכיבוּשים ימיים במשך זמן קצר, על בניית סירות בארץ, על האניות העבריות וכו'. הקפיטן זאב־הים מסר פרטים על בית־הספר הימי בחיפה, על תכנית הלימודים ועל המחזור הראשון שגמר בהצטיינוּת ורוב התלמידים כבר נכנסוּ לעבודות ימאיות וחלק מהם בעבודה בצי הבריטי. מר מולכו הוסיף פרטים על חלקם של אנשי סלוניקי בהתפּתחוּתו של נמל תל־אביב. מר ברכמן הודה בשם העתונאים.

---

"דבר", שנה, מס', 19 באוגוסט 1942, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

העבודות הראשונות של „אגדת המים“.

(מאספת הועידה ביום ה' לחדש אדר א', תל-אביב).

א) במשך שלשת החדשים האחרונים הסתדרו ומסתדרות קבוצות של דיגים וספנים.

1) בסביבות יפו, על הירקון, בת 6 איש (גרים מרוסיה). את התקציב קבלו בהשתדלותנו בהלואה מהסקציה לחקלאות שע"י המשרד הא"י. קבוצה זו נגשה זה כשני חדשים לעבודה. מצבה עדין קצת דחוק, יען כי היא חסרה רשתות שהזמינו ממצרים, ועוד טרם קבלו. דגי הקבוצה נמכרים בשוק התל-אביבי ביפו.

2) בחיפה (בטירה) בת 5 אנשים. היא תגש לעבודה בקרוב. דגיה ימכרו בחיפה.

3) על הכנרת*) – קבוצה בת 12 איש. חושבים להוציא את הדגה שלהם למכירה ביחוד בשוקי ירושלים.

4) על נחק שורק (נבי-רובין), קבוצה בת 6 אנשים, הדגה של הקבוצה תמכר במושבות יהודה הדרומיות.

5) בחפצי-בה (על נהר-חדרה) דיג אשכנז אחד על חשבונו הפרטי. הדגה נמכרת בחדרה. יש לקוות, שעל ידו תוסד קבוצת דיגים.

6) 10 ספנים בתור חברים בקבוצת הספנים הערבים שביפו.

מהנסיון הצעיר שהיה בסדור הקבוצות באים לידי התוצאות הללו:

1) רק אחרי שהמכשירים הדרושים לקבוצה מוכנים הם ומזומנים, אפשר לגשת לארגן את חברי הקבוצה.

2) הקבוצה בזמן הראשון (ביחוד בימי סגריר) זקוקה לעזרה כספית זעירה.

3) כל קבוצה חדשה צריכה, עד שתתמצא בתנאי המקום המיוחדים, להתקשר עם דיג מקומי.

ב) האמצעי הכי טוב ומתאים, בכדי להכשיר פועלי ים ונהר עברים במקצועות השונים, הוא יסוד חות-ים מרכזית על חוף הים הא"י.

הברון גמס די-רוטשילד הסכים להצעתנו, שהגשנו לפניו, וקבע את אדמתו בטנטורה בבניניה בתור מושב לחות-ים זו וגם הבטיח להשתתף בתקציב של סדור החוה.

הבנינים, המרתפים וכו' שבטנטורה מתאימים ומספיקים בזמן הראשון לחוה ותקונם אינו דורש הרבה הוצאות.

בכדי לגשת לסדור העבודה בחוה זו צריך ק"כ, מנקודת מבט סניטרי, להביא את הבצה שבסביבתה, לתקן את הבנינים, להכין את חבר המורים ולהתחיל בעבודת הגנה של המשק החקלאי העוזר ע"י החוה.

ג) בכלל אפשר לצין התענינות מרבה מצד הקהל בעבודת המים ומכל מקום מבטיחים השתתפות.

מצוינת העובדה, כי הנהלת הגדוד האטלקי מסרה, אחרי עזבה את תל-אביב, את בנין העצים שלה לקבוצה שעל הירקון בתור מעון לדיגים, והפרדסנים העברים הרשו להעמיד את הבנין הזה על אדמתם שבקרבת הירקון.

גם המרכז לבעלי מלאכה עזר לקבוצה זו בעניני סדור.

מזקני הישוב ומגדוליה הביעו רצונם לקחת חלק אקטיבי בעבודות הנחוצות וגם השתתפו בהוצאות סדור.

מלבד הברון, הביעה הסקציה לחקלאות של ועד הצירים את התענינותה בתרבות המים והבטיחה לעזור בהתגשמות הרעיון.

הפקידים הראשים של יק"א בא"י הבטיחו את השתתפותם וכבר נשלחה הצעה בנידון זה לפקודת הראשית.

חשובה מאד גם ההשתתפות של „קפת הפועלים הארצי-ישראלית“ בתקציב כמו כן בסדור.

אחד מבעלי ההשפעה ובא-כח חברות לאומיות עבריות שברוסיה, החפץ בעלום שמו, הבטיח להמציא בכספי היהודים הרוסים אנית קטור מיוחדה לעבודת הים בשביל החוה.

גם צי המהנדסים וחברת התעשיה העברים שברוסיה, השורה כעת בא"י, התענין בשאלת תרבות המים והבטיח לעבוד לטובתה בין חבריו ברוסיה.

ד) נשלחו אנפורמציות וכרוז ל„חלוץ המים“ ע"י העתונות בסלוניקי, באטליה ובתוכן באמריקה.

ביפו נסדרה הרצאה על הנושא „תרבות המים בא"י“ ע"י הסניף של „פועלי-ציון“ ובקבץ „האזרח“ נדפסה הצעה בנדון זה.

נעשות הכנות להוצאת קובץ ספרותי-מדעי באילוסטרציות לשם אנפורמציה ותעמולה כמו כן לרכישת ספריה מתאימה.

החלו בהכנות לקולקציה מדעית של הדגה ויתר פרי הים שבא"י. באו במשא ובמתן את המוסדות המתאימים אודות שליחות צעירים להתמחות במקצועות ים על מנת להורות אותם בחות-ים העתידה של רוטשילד.

באנו בקשר את דיגי סלוניקי וספניה העברים, את חברות שונות בצרפת, באנגליה ובאמריקה בענינים שונים של תרבות המים.

ה) ביחס להמשך העבודה בקרוב החליטה הועידה של אה"מ:

1) כי בכדי לברוא את האפשרות להמשיך בסדור קבוצות דיגה וספון וכדומה ובטפול הנחוץ להן, מוכרחים תיכף לגשת לסדור מחסן למכשירי דיגה וספנות השונים והחסרים בארץ; בלעדם אי-אפשר כמעט לסדר שום קבוצה חדשה ולבסס את הקודמות.

המחסן צריך להכין גם חמר ראשון: חוטים וכו' לרשתות, עצי בנין וכו' לסירות וכדומה, בכדי שהמכשירים יוכנו בארץ ועל ידינו.

2) להחיש ביסוד חות-המים ע"י הבראת הבצה הנמצאת בטנטורה בקרבתה, תקון הבנינים העומדים שם וכו'.

חבר המורים צריך להיות מורכב ממומחים למעשה וממורים לתיאוריה בעלי השכלה מקצועית.

מומחים למעשה דרושים למקצועות אלה:

1) דיגה וגדול דגים בחפים; 2) דיגה בים הפתוח; 3) טוית רשתות; 4) נגרות; 5) עשית קונסרבים; 6) ספנות (מלחות); 7) מעשה צדף; 8) ציד ספוגים וגדולים;

המורים לתיאוריה דרושים: לביולוגיה, לדיגה, לטכניקה, הסירות ולכבוש.

ומכיון שבין תושבי הארץ אין מומחים כאלה ומן החוץ אינם בקיאים בתנאי המקום, לכן כבר מעתה מוכרחים להכין ולהכשיר את חבר המורים ע"י שליחת אנשים מתאימים לחו"ל לשם למודי התמחות.

אולי בגדודים הא"י ישנם צעירים מתאימים להתמחות במקומות הנ"ל ואפשר לסדר את התמחותם בעזרת הממשלה ולקמץ על תקציב מיוחד.

ו) בתור חברים בועידה הזמנית נכנסו שלשה חברים מהועידה המיסדת והוזמנו עוד שני חברים, אחד בתור בא כח הקרן הקימת ואחד בתור ב"כ הקפא"י, באופן ששלשה מחברי הועידה נמצאים בקביעות ביפו.

*) בטבריה ישנם כ-15 יהודים, ילידי המקום, העוסקים בדיגה ובמלוח דגים.

---

"ארץ ישראל" (ורשה), שנה ראשונה, מס' 3, 1 ביוני 1919, עמ' 16–17. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

שתי שולות מוקשים נבנו בנמל תל־אביב

„אלו הן ספינות המוקשים היפות ביותר של הצי שלנו“ – אמרו קצינים גבוהים בצי הבריטי בארוחת צהרים חגיגית שנערכה אתמול, מטעם אוצר מפעלי ים וזלמן כהן, במועדון סקופוס בת"א לרגל סיום בניית שתי שולות המוקשים ע"י החברה הנ"ל בנמל ת"א. במסיבה נכחו, מלבד מנהלי אוצר מפעלי ים, קפטן הצי לידיקר, קצינים גבוהים, מושל מחוז „לוד“, ראש העיר רוקח וסגנו פרלסון ועוד. הנואמים הרימו על נס את מאמץ המלחמה של הישוב והפליגו בשבחה של התעשיה הצעירה לבניית ספינות בא"י.

אחה"צ ביקרו באי כח העתונות וראשי ציבור בנמל וראו את שתי הספינות העוגנות בבריכה. מר צוקרמן, מאוצר מפעלי הים וקצינים יהודיים ולא יהודיים מסרו פרטים על מבנה הספינות. רוב החמרים הם מתוצרת הארץ ובבניית הספינות הוכנסו השכלולים הטכניים החדישים ביותר של הצי הבריטי. שתי הספינות הללו הן הגדולות והמשוכללות ביותר מכל הספינות שנבנו עד כה ע"י הצי הבריטי במזרח התיכון.

בימים הקרובים הן מפליגות ותמסרנה ע"י באי כח החברה לרשותה של מפקדת הצי הבריטי.

---

"המשקיף", שנה ששית, מס' 1755, 29 בנובמבר 1944, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.  

שלוש שנים לחתירה הספורטיבית בארץ־ישראל

התעוררות למען ספורט המים

מלאו 3 שנים ליסוד סקצית החתירה ב„הפועל“ תל־אביב. תקופה קצרה היא בדברי ימיו של ענף ספורטיבי, אבל בתנאי ארצנו זהו מאורע המשהה אותנו שעה קלה על סכום ההישגים והתווית הדרך לעתיד.

יצירת פלוגת השיט היתה מעשה חלוצי החורג הרחק מתחומיה של אגודה אחת. הנסיונות הקודמים להנהיג ספורט החתירה בארץ ישראל נופצו אלי סלע, בתל־אביב כבחיפה. התענינותו של הישוב בגורלו של ספורט המים, כבכל מלאכה הקשורה בים, עלתה באורח בלתי צפוי עם ייסוד נמל תל-אביב ונתנה דחיפה אחרונה ל„הפועל“ להציג את ספורט החתירה במערכות עבודתו הראשונות הן כאמצעי ספורטיבי מחנך וגם כאומנות מועילה.

כשירינו יסוד לסקצית החתירה בשנת 1937 עמדו לרשותנו שתי „רביעיות“ (שדוקא לא היו כשרות בשביל מתחילים) וחבר צעירים שאמנם התנסה בסירות מכל המינים אך מעולם לא דרך על קרקעיתה של סירת־ספורט. מיד בצבץ התפקיד הראשון: להכשיר טור של חותרים מנוסים, בקיאים במקצוע להלכה ולמעשה, שיעמסו על צוארם את עול הבנין וההרחבה של הסקציה בעתיד. אך נוצרו התאים האלה, מיד הלכו ונתרבו חובבי החתירה והמשוט. ההתפתחות המזורזת ציוותה עלינו להרחיב את בסיס העבודה.

הממוצע הטוב

מי שעמד ליד עריסתה של קבוצת החותרים והרואה אותה עכשיו באימוניה יוכרח להודות כי הסקציה מילאה את התפקידים שהתוותה לעצמה ואף גם הכשירה את הקרקע לאימון כוחות מילואים למכביר.

רכוש הסירות גדל פי ארבעה: מלבד שתי הרביעיות ה„ותיקות“, עומדות עתה במוסך שתי רביעיות נוספות, רביעיה כפולה, שמיניה וזוגיה אחת. צריף הסירות הורחב, במידת האפשר, הגשר שופר ומספר החותרים הפעילים בקבוצה עלה בינתיים לחמישים ומעלה.

נושאי הפעולה הארגונית והספורטיבית כיום הם אותם היוזמים הנועזים שהקימו לפני שלוש שנים את תאי החתירה הראשונים. הם הם האחראים להתפתחותה המוסיפה והולכת של סקצית השיט.

בכל גידוּל כמוּתי חבוּיה סכנת הירידה האיכותית. הנהלת הסקציה הציבה לה איפוא למטרה להשיג ממוצע טכני נאות תוך אימון שיטתי של היחיד והקבוצה.

שיאים בחתירה ספורטיבית, בשלבים הראשונים של בנין הסקציה, יוּשגוּ אך לעתים נדירות, על כל פנים אין להציגם במרכז המטרה של האימון הספורטיבי. הישגים אלה יצמחו צמיחה אורגנית מתוך עבודה פוריה, רבת־תנופה. הם יהיו תוצאה טבעית של מאמץ קבוצי מבורך. שיאי היחיד, שאינם עומדים בשום יחס לרמה הספורטיבית של האיגוד כולו, הם בעלי חשיבות ארעית, חולפת ואין להם כמעט שום השפעה על מצב האיגוד. לעומת זאת, הישגו של הכלל הוא בבואה לרמה מסויימת, ממריץ ומדרבן לכיבושים חדשים.

לשם הבטחת ההתפתחות התקינה, יש ליתן את הדעת על משיכת כוחות צעירים בגיל 15–18 למלאכת החתירה. כבר הודגש פעמים רבות (השווה „ספורט לעם“ 68 מיום 18 לפברואר 1939) כמה יפה החתירה להפעלה הגופנית של הנוער. למקצוע זה מייחסים בעולם חשיבות כה רבה עש שכללוהו במסגרת החינוך הצבורי. גם טובתה של הסקציה תובעת קליטה מהירה של נוער. הכשרת חבר חתרים (ח' פתוחה, ת' קמוצה), שיגדל עם הסירה ויהיה קשור אל המרחב והמים, מצריכה אימון שיטתי, ממושך. ההתלהבות, תאבות־הדעת וכשרון־הלימוד של הנוער יקלו עלינו את השגת המטרה הזו.

*

הקמת סקצית החתירה ב„הפועל“ תל־אביב נתנה דחיפה להתפשטות החתירה הספורטיבית באיגודים אחרים בכל כנפות הארץ. כעבור מחצית השנה החל המלאכה זו גם מועדון השייטים בתל־אביב והתפתח בצעדים מהירים ובטוחים למדי. פרק יפה הוא עבודת־הגומלין בין החבל הימי לישראל בתל־אביב ובין קבוצת הנוער של מועדון השייטים. קבוצה זו שנוסדה בפברואר 1939 מקיפה קרוב ל־50 תלמידים מבתי ספר שונים. כל חטיבה מתאמת בקביעות פעמיים בשבוע. נסיון השנה הראשונה הוכיח שספורט החתירה כובש גם את לב הנוער שלנו ומשפיע עליו השפעה מבורכת.

בקיץ 1939 השיג „מכבי“ תל־אביב את סירותיו ומאז הוא שוקד על ביסוס קבוצת חותרים משלו.

טיפוח הספורט הזה בחיפה הוא למעשה בידי קלוב השייטים „כרמל“. גם כאן ישנם כל התנאים לפיתוח החתירה הספורטיבית. „הפועל“, „מכבי“ ו„זבולון“ מצויידים ב„רביעיות“ ו„הפועל“ יש לו גם „שמיניה“ משלו, בכל זאת לא הצליחו לנהל עבודה שיטתית. אכן, אין לאגודות אלו מקום נאות לאמוּנים. אך הסיבה העיקרית היא – חוסר מדריכים.

בזמן האחרון נאחז ספורט החתירה גם בשפת הכנרת. „מכבי“ פתח סקציה בעלת שתי „רביעיות“ בטבריה, וגם „רביעיה“ של „הפועל“ השליכה לפני זמן קצר עוגן בכנרת.

ד"ר מ. האֶניג

---

"אֹמֶר", מס' 500, 14 ביולי 1940, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

הספינה העברית „רהב“ נשרפה בתאונה בחיפה

נכוו שלשה חברי „זבולון“. – חגיגות יום הים תתקיימנה

הספינה העברית „רהב“ נשרפה אמש בחלק המערבי של נמל חיפה בשעת תקונים כשחברי „זבולון“ עסקו בהכנות לחגיגות „יום הים“ שתערכנה היום ומחר, וניסו את המוטור, נפל ניצוץ בטנק הבנזין והספינה התלקחה. נשרף ציוד הספינה כולו ונשאר שלד האניה בלבד.

„רהב“ היא ספינת מפרשים בת 13 טון. לפני שבוע חזרה לנמל חיפה ממסע חברי „זבולון“ לקפריסין והלבנון. בכבוי הדליקה השתתפו מכבי אש מהצי, הדר הכרמל וחברי „זבולון“.

שלשה מחברי זבולון נכוו, ביניהם: מרדכי רובינשטיין, בן 23, שנכווה קשה בידיו והועבר לבית החולים רוטשילד. מוסרים כי מצבו הוטב בינתיים.

תכניות „יום הים“ תתקיימנה ללא שנוי – כפי שמודיעים לנו מהנהלת „זבולון“. הנזק נאמד בקרוב לאלף לא"י.

---

"הבֹקר", שנה י"א, מס' 3215, 24 במאי 1946, עמ' 8. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.