שלוש שנים לבית יורדי הים בחיפה – 12 בדצמבר 1945

שלוש שנים ל„בית יורדי הים“ בחיפה

בימים אלה תמלאינה שלוש שנים ל„בית יורדי־הים“ בחיפה, שנוסד על־ידי החבל הימי לישראל. בבית הזה נפגש יורד־הים העברי עם חברו ומוצא בו אוירה ביתית ותרבותית בהגיעו לחוף המולדת, אחרי טלטולים בנכר. בית יורדי־הים הוא מרכז לימאים ולפעולה הימית בעיר הנמל. מקומו ברח' המלכים 5, בקרבת הנמל, והוא תופס 11 חדר, בשתי קומות. נמצאים בו אולם קריאה, ספריה, חדר שעשועים, מוזיאון ימי, מזנון, חדר אוכל, חדרי לינה ומשרד. גם אגודת רבי־החובל, הקצינים והמלחים העברים ולשכת העבודה שלהם שוכנות בו. הבית פתוח לימאים שבאניות המסחר למגוייסי הצי המלכותי ולדייגים. גם ימאים לא־יהודים מבקרים בו תכופות. הבית נמצא בחסותו של הממונה על נמלי המזרח הקרוב, הקפיטן נ. מ. פ. קורבט.


"דבר", שנה עשרים ואחת, מס' 6201, 12 בדצמבר 1945, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

צריף לבית הספר הימי „זבולון“ – 27 באוגוסט 1931

בביה"ס הימי

ביה"ס הימי „זבולון“ ניגש להקים צריף על מגרש עירוני על שפת הים, סמוך לבית הפועלים.

בהשתדלות רב החובל היהודי באחת האניות של „לויד טריסטינו“ נתנה החברה ל„זבולון“ מכשירי הצלת טובעים ותורן גבוה. התורן יוקם ליד הצריף.

בביה"ס למדו בזמן האחרון 20 צעירים.

ד"ר מ. גורביץ, מייסד ביה"ס משתדל לבצרו ולשפרו.


"דבר", שנה שביעית, מס' 1902, 27 באוגוסט 1931, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

אבן פינה לבית המלחים הבריטיים בחיפה – 25 באפריל 1935

אבן פינה לבית המלחים בחיפה

לטכס הנחת אבן הפינה לבית המלחים האנגלי בחיפה ע"י הנציב העליון ביום ג', הוזמנו עשרות אנשים מהעיר, חברי העיריה, קונסולים, פקידי ממשלה, קציני אניות, הבישוף הבריטי, מר גראם, יו"ר ביה"ד המחוזי, מר שרויל ועוד עשרות תושבים מהקולוניה הבריטית בחיפה. ב־11.45 ניגנה התזמורת הצבאית. הנציב היה לבוש במדים צבאיים. הוא בא בלוית שלישו, מושל מחוז הצפון מר קיתרוטש. עבר בין שורות הצבא ועלה על הבמה. מר קיתרוטש קרא את נאומו מתוך הכתב, הודה בשם אגודת המלחים הבריטית לנציב העליון וציין שהמגרש הוקצה על ידו. אגודת המלחים הבריטית תרמה לטובת הבנין 17 אלף לא"י. אגודת המלחים בחיפה קיבלה על עצמה לרהט את הבנין ולסדרו. הבנין יעלה כדי שלושת אלפים לא"י. את תבניות הבנין ערך מר בנימין חייקין. העבודה נעשית בפיקוחו של מר מיצ'ל ושותפיו.

לאחר נאום של הרבירנד האנגלי בחיפה על ערך המפעל, נאם הנציב העליון ואמר:

נאום הנציב

כשאני מעלה בדעתי את העבודה היפה שנעשית בכל העולם על ידי אגודת הספנים הבריטים, הנני רואה לכבוד גדול לי להניח את אבן הפינה לבית המלחים בחיפה. הצורך בבית זה הוכח יפה על ידי התוצאות המשמחות של העבודה החשובה שנעשתה כבר בבנינים הארעיים מאז חודש מרס כשהוד רוממותה המלכותית, הנסיכה מרי הניפה את דגל החברה.

הרבה אנשים בעלי רצון טוב עזרו לאפשר ל־3000 עד 4000 מלחים לבלות בבנינים הארעיים; רבים אחרים עזרו להצלחתם המובטחת של הבנין והארגון בעתיד וכך אי אפשר היום אפילו להזכיר את שמותיהם; אולם חייב אני להשתמש בהזדמנות זו להודות לאגודת המלחים הבריטיים, לועדה הכללית בנשיאותו של הבישוף בירושלים, לועד הפועל בנשיאותו של מר ג. ס. טומפסון, לפלוגת טוק ה' בחיפה ולבסוף למושל המחוז מר קיתרוטש בעד כל הרצון הטוב, ראית הנולד והעמל שהשקיעו בנדיבות כה רבה לקדם את המפעל הקרוב כל כך ללבות כולנו.


"דבר", שנה עשירית, מס' 3026, 25 באפריל 1935, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

ספינת מנוע ומפרשים חדשה ע"ש „זיאמה חייקין“ – 28 בינואר 1945

„זלמן חייקין“ – ספינת מנוע־ומפרש חדשה

ספינת לימוד חדשה, מצוידת מנוע ומפרשים, תיבנה על ידי הארגונים והמוסדות השוקדים על כיבוש הים וחינוך הנוער לימאות. זו תהיה ספינת הלימוד השניה בארץ. הראשונה היא הספינה „ארלוזורוב“, שכבר הכשירה עשרות יורדי־ים, ונודעה בהפלגותיה לנמלי הים התיכון. הספינה החדשה תהיה, לפי המשוער, גדולה יותר ומוכשרת למסעות ארוכים יותר.

היא נבנית ע"י חברים ומוסדות לזכרו של זיאמה חייקין – חלוץ החנוך הימי, מראשוני כבוש הים שניספה השנה במגפת הדבר. את מיטב ימיו הקדיש לחינוך הנוער והפועל לימאות; ואין נאה מצורה זו להנצחת שמו. הוקמה ועדה להגשמת המפעל ובה משתתפים מאנשי מחלקת הים של הסוכנות היהודית, „עוגן“, סולל בונה, לשכת הנמל, החבל הימי ועוד. הסכומים הראשונים לבנין הספינה נמסרו ע"י חברי „הפועל“ חיפה.

על שמו של ז. חייקין נקראה גם הספריה ב„בית יורדי ים“ – ובה אוסף ספרים בעברית ובלועזית לשימושם של המלחים והקצינים היהודים בצי. יש בספריה זו גרעין חשוב של ספרות מקצועית, תרומת מחלקת הים של הסוכנות.


"דבר", שנה עשרים, מס' 5941, 28 בינואר 1945, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

שליית ספוגים בחופי הארץ – 6 במרץ 1945

שליית ספוגים בחופי הארץ

חיפה, יום ב'. – זכיון לשליית ספוג בחופי ארץ־ישראל ניתן ע"י הממשלה ל„עוגן“, חברה העוסקת בעבודות־ים.

בעזרת מחלקת־הים שליד הסוכנות היהודית נעשו ע"י „עוגן“ עוד בשנת 1935 נסיונות לשליית ספוג. למטרה זו הוזמנו צוללים מומחים מיוגוסלאביה ומהם למדו חברי „עוגן“ את מלאכת האמודאים. עוד לפני פרוץ המלחמה הספיק „עוגן“ גם לחקור חלק מחופי הארץ, שבהם נמצא הספוג. החברה מכינה כעת את המכשירים הנחוצים ומגדילה את חבר העובדים במקצוע הצלילה.

„עוגן“, שנוסד ב־1935 כקבוצה בת 10 חברים, הנהו כעת חברה בת להסתדרות העובדים ורוב מניותיה הן בידי „סולל בונה“. עבודותיה הן: הסעת נוסעים מהאניות אל החוף, שירותים שונים בסירות־מנוע בשביל סוכנויות שונות. כן פותחה מספנה, שבה נבנו סירות־דייג. החברה שואפת לעסוק גם בדייג בים.


"על המשמר", שנה ג', מס' 481, 6 במרץ 1945, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.  

בתי מלאכה חדשים למספנת „עוגן“ בחיפה – 10 בספטמבר 1944

המשק הימי העברי ייבנה בידים עבריות

חנוכת בתי מלאכה חדשים של מספנת „עוגן“ בנמל חיפה

מנין בחורים ממייסדי הפלוגה הימית של „הפועל“ בחיפה יסדו לפני תשע שנים את „עוגן“, קבוצה לקבלת עולים מן האניות. עם התרחבות המפעל שלחו החברים ידם בתיקון ספינות ובבנייתן. העובדים התמחו במקצועם וקנו להם שם. ומעשי ידיהם שטים בים, על הכנרת, בים המלח ובחופי ים התיכון.

בערב שבת חנכה קבוצת „עוגן“ מסגריה חדשה, מחסנים ומשרדי המספנה, הפתוחים אל פני הים. העובדים ומספר אורחים מוזמנים שמעו מפי ז. חייקין את פרשת לבטיה וכיבושיה של קבוצת חלוצי ים. „אנו עומדים במלחמה על כך, שהמשק הימי העברי ייבנה בעבודה עצמית, ולא על ידי קניית ספינות זרות“.

א. חושי וד. הכהן סיפרו על התפתחות המפעל הימי העברי. ד"ר וידרא הביא את ברכת מחלקת־הים של הסוכנות והח' סנדר נאם בשם ועד־הפועלים. נשלחה ברכה לחבר הקבוצה שוסטרמן הנמצא בשבי.

הקבוצה הגישה מנחה לא. חושי, מייסד הקבוצה ומעודדה במשך כל השנים: סיכה ועליה סמל „העוגן“.


"דבר", שנה עשרים, מס' 5826, 10 בספטמבר 1944, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

מסיבה לתלמידי ביה"ס הימי שחזרו ממצרים – 27 ביולי 1944

מסיבה לתלמידי ביה"ס הימי שחזרו ממצרים

בקלוב יורדי ים נערכה מסיבה לתלמידי בית הספר הימי שעל יד התכניון, שחזרו מהפלגתם למצרים בספינה "ארלוזורוב" של "הפועל". פתח מר פומרוק בשם חבל ימי לישראל. אחד הנוסעים ספר מרשמי הנסיעה, על קבלות הפנים הנלבבות שנערכו לנוסעים בנמל סעיד ובאלכסנדריה על ידי המלחים היהודים מתלמידי בית הספר הנמצאים שם בשרות הצי, על ידי נציגי הצבור היהודי וההסתדרות הציונית. ה' פרישמן מתל-אביב דבר על חשיבות ההפלגה כנסיון ראשון של חניכי בית הספר להתקרב למרחבי הים. מנהל ביה"ס ד"ר אהרוני עמד על מצב בית הספר בשעה זו: כיום יש בו, מחמת תנאי הזמן, רק 2 מחלקות לשיט ולמכונאות ימית.

בהפלגה השתתפו 12 איש מתלמידי הקורס ב' וג' בהנהלת רב החובל שיינמן ונסיעתם נמשכה 10 ימים.

הנוסעים נכחו באזכרה להרצל וביאליק, שנערכה בבית הכנסת על שם אליהו הנביא באלכסנדריה ונפגשו עם ב"כ הנוער העברי בקלוב "החלוץ הצעיר". קבלת הפנים הרשמית נערכה בקלוב "התקוה" ושם נאמו ה' פוליטי, ראש חי"ל במצרים, הרב הראשי של אלכסנדריה ורב צבאי.


"הארץ", שנה כ"ו, מס' 7569, 27 ביולי 1944, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

"ארלוזורוב" חזרה – 5 בנובמבר 1944

„ארלוזורוב“ חזרה

אמש חזרה לחיפה ספינת המפרשים „ארלוזורוב“, לאחר שעשתה יומיים בקפריסין. על ספון הספינה היו 18 איש, כולם מבית־הספר הימי. לכל האנשים שלום.


"דבר", מס' 5868, 5 בנובמבר 1944, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

הלויטננט זליגמן נעדר – 3 במרץ 1943

הלויטננט זליגמן נעדר

מודיעים שהלויטננט אדריאן זליגמן, ר.נ.ב.ר., נעדר יחד עם אניתו, כתוצאה מפעולות האויב.

לויטננט זליגמן, זכור לרבים כמי ששט בספינה בת 300 טון, "כף פילר", בלוית רעיתו ועוד 14 איש לאורך מסע של 30,000 מילין סביב העולם. הם הביאו לאי טריסטן דה קונה דואר ואספקה ואניתם היתה הראשונה שעגנה באי במשך שלש שנים.

זמן קצר לפני פרוץ המלחמה מסר זליגמן את ספינתו לבית-הספר הימי בחיפה בתור ספינת-אימונים. אולם את הספינה אי אפשר היה להביא לארץ-ישראל, כי הים התיכון היה סגור. והאניה "כף פילר" הושאלה ע"י הליגה הימית בארץ-ישראל לשלטונות הבריטיים כדי שתשמש בית-החלמה לאנשי-צי פצועים.


'הבֹקר", שנה ט', מס' 2238, 3 במרץ 1943, עמ' 5. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

ספינת האימונים של חי"ל באנגליה – 16 במאי 1943

"קפ פילאר" (Cap Pillar). מקור: יובל לבית הספר הימי בחיפה.

ספינת אימונים של חי"ל באנגליה

ספינת האימונים „כף פולר“ אשר תרם מר אדריאן זליגמן לחי"ל עם פרוץ המלחמה, תשמש מעתה לאימון תלמידי בית־ספר ימי באנגליה.

הארגון הימי האנגלי „ניו ליג“ פנה למרכז חי"ל בארץ בבקשה להשכיר לו למטרה זו את הספינה למשך חדשי הקיץ ומרכז חי"ל השיב על כך בחיוב.

בשעתה שמשה ספינה זו להצלת חיילים בריטים מדונקירק ושלוש פעמים הצליחה ללכת ולחזור בפעולת הצלה זו.


"דבר", שנה שמונה עשרה, מס' 5433, 16 במאי 1943, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.