לבקשת כמה קוראים הנני חורג הפעם במקצת מהמסגרת שקבעתי לעצמי בפינה זו, והריני עוסק במלים אחרות, אמנם שמושיות, אבל משטח אחר לגמרי.
כיון שאנו חיים בימי מלחמה – ועוד איזו מלחמה! – וקוראים יום יום בעתונים על קרובת ומערכות בים מצד אחד, ועל בנית סוגי אניות שונים מצד שני, מן הראוי לעמוד על המונחים החדשים והמושגים החדשים שנוצרו יחד עם התפתחות הטכניקה וששפתנו, תודה לאל, לא פסחה עליהם, דבר המעיד על חיוניותה. ובעוד שלפנים הבחנו רק בין אניות מלחמה לבין אניות סוחר, הנה עתה התרחבו מושגינו עד מאד – ובודאי יתרחבו יותר עם השתלשלות המלחמה, ואם כותבים בעתון כי נבנו או טובעו כך וכך אניות־מלחמה, הרי אנו תאבים לדעת איזה סוג של אניות נבנו או טובעו, כי ההבדל הוא עצום וחשיבותן מכרעת לגבי השתלשלות המערכה. לא הרי אנית קרב שטובעה כהרי אנית סיור, ולא הרי אנית סיור, כהרי חבלנית וכו'.
לונדון, 26 (סטא"ר). חוששים לאסון ימי בקשר את הודעת האדמיראליות, שלא נתקבלו ידיעות מן הצוללת „מ2“ מזמן שצללה על יד פורטלנד בשעה עשר וחצי. כל הצי של מחפשי המוקשים החל בחפושים. הצוללות „מ2“ היא אחות של הצוללת „מ1“, אשר טבעה בראשית הפלגתה בשנת 1925, ובה ששים ושמונה נפש.
לונדון, 27 (סטא"ר). לאור פרוז'קטורים חזקים צוללים אמודאים מאניות־המלחמה השונות ומחפשים את הצוללת בשטח שלשה מיל למערבה של פורטלנד, ששם נתגלה דבר־מה הדומה לצוללת בעומק של 17 פאנטום. בצוללת יש גם אוירון קטן. עד עכשיו לא ידוע גורלם של ששת האופיצרים וארבעים ושמונה המלחים אשר בפנים.
ידוע רק, שהצוללת יכולה להשאר תחת המים בלי סכנה לאנשים במשך ארבעים ושמונה שעות.
החשד הראשון כי לא הכל כשורה בצוללת נתעורר, לאחר שלא נתקבלה תשובה על שאלות הטלגרפיסטון האלחוטי מצוללת אחרת.
בפורטלנד היתה התרגשות רבה בבתי־הראינוע, בשעה של הבד הופיעו פקודות האדמירליות לכל אנשי הימיה, שכל אחד ישוב מיד למשמרתו כדי להשתתף בעבודת ההצלה של האניות, שנשלחו למקום האסון.
לונדון, 27 (סטא"ר). האדמירליות מודיעה, כי עד עכשיו לא נתקבלה שום ידיעה מן הצוללת „מ2“, לכן דואגים מאד לשלום אנשיה. עד עכשיו לא גילו את מקום הצוללת.
"הארץ", שנה ט"ו, מס' 3803, 28 בינואר 1932, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
* * *
אין מזל לצוללות אנגליה
הצוללת „מ-2“ צללה ואבדה
לונדון, 26 ינואר (סטא"ר). – חוששים לאסון שקרה בים. הנהלת הימיה מודיעה הלילה כי לא נתקבלה כל ידיעה מהצוללת „מ-2“, מאז צללה בקרבת פורטלאנד אמש בשעה 10.30. צי שלם של מחפשי פצצות-ים מחפש אחרי הצוללת האבודה.
הצוללת „מ-2“ היא אחות לצוללת „מ-1“, שבשנת 1925 טבעה עם ששים ושמונה המלחים שבה.
לונדון, 27 (סטא"ר). – באורות חזקים ומבריקים עבדו בשעה 0.200 אחרי חצות לילה מצילים ואמודאים מאניות משחית, צוללות ואניות מחפשות פצצות-ים, במרחק שלשה מילין מערבית לפורטלאנד. חושבים שמחפשים את הצוללת „מ-2“ שבה נמצא גם אוירון קטן. לפי שעה אין יודעים עוד מהו גורלם של ששת הקצינים ו48 המלחים שב„מ-2“, אבל הצוללת יכולה להשאר בתוך המים משך 48 שעה בלי כל חשש.
ההשערה הראשונה כי משהו קרה, עלתה מיד כאשר ה„מ-2“ לא ענתה על השאלות האלחוטיות שנשלחו אליה מהאניה אשר אליה שייכת צוללת זו.
היו מחזות דראמתיים בבתי הראינוע בפורטלאנד, כאשר על פי פקודת הנהלת הימיה הופיעו על הבד הפקודות המזמינות את כל המלחים לחזור מיד איש ואיש למקומו כדי שיעזרו בהצלת הצוללת.
לונדון, 27 ינואר; אחה"צ (סטא"ר). – הנהלת הימיה מודיעה כי עד כה לא נתקבלה כל ידיעה מהצוללת מ-2. חוששים עתה מאד לחייהם של המלחים באניה זו.
עד עתה טרם גילו היכן נמצאת הצוללת.
"דאר היום", שנה ארבע עשרה, מס' 117, 28 בינואר 1932, עמ' 1.
ביום הששי הגיעו בסירה אל האניה „אונטיני“ של חברת „לויד טרייסטינו“, שעמדה להפליג מחיפה בו ביום, שני חילים בריטיים מנצרת והודיעו כי רוצים הם לנסוע באניה זו לאנגליה. כשנשאלו ע"י רב החובל על דרכיותיהם השיבו החיילים בחוצפה שאין הם חייבים להראות דרכיות ושום איש לא יוכל למנוע בעד נסיעתם. זמן רב עבר בויכוחים בינם לבין רב החובלים והחילים הסכימו לעזוב את האניה ולחזור אל החוף, רק אחרי שרב-החובל יעצם לנסוע באניה השניה (אנית משא), שעגנה בחוף, ואמר להם כי האניה השניה תביאם ישר לאנגליה.
מיד הודיעו על המקרה תליפונית למפקד הצבא בחיפה ובקשי רב הצליחו לאסור את שני החילים הנ"ל, סמוך למרכז המסחרי אחר שהוכרו ע"י פקיד חברת „לויד טרייסטינו“ כשישבו ושתו שכר. תוצאות החקירה אינן ידועות עדיין.
"דאר היום", שנה שלש עשרה, מס' 221, 29 ביוני 1931, עמ' 4. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
ביום ד' שעבר הגיעה לחיפה האניה האיטלקית „בראזיל“, מחברת „סיטמאר לאיין“ ובה סחורות מאירופה. אחת הסירות הובילה את הסחורות אל הנמל. בדרך הטילו מעליה הימה שלשה ארגזים. בדרך מקרה ראה את הדבר רב החובל של האניה „אדריה“ מלויד טריסטינו, שעגנה בנמל. הוא הודיע לשלטונות החוף, שהחלו בחקירה. מן החקירה נתברר, כי בארגזים הנ"ל היו סרטי ראינוע. נאסרו שלשה ספנים, ובעל הסירות. אומרים, כי הארגזים היו מבוטחים על סך 17 אלף לא"י. אחד הארגזים נמצא בשבת כשהוא צף על פני המים, ובו סרט ראינועי. שאר הארגזים צללו. עדיין לא הוברר, מיהו בעל הארגזים.
"הארץ", שנה י"ג, מס' , 7 ביולי 1931, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
*
חיפה
למעשה התיבות שהוטלו הימה
לאחר התאמצויות מרובות הצליחו אמודאים למשות בימים האחרונים עוד שתי תיבות מאלה שהוטלו הימה לפני שבועים. גם בתיבות האלה נמצאו פילמים. על ידי כך הוצאו כל 3 התיבות שחסרו. מן החקירה הוברר, כי התיבות נשלחו למר עג'וז מבירות הגר בחיפה. הן היו מבוטחות בסך 13 אלף לא"י. עתה נאמד שוים של הפילמים רק באלפים לא"י. הסוכן נאסר ונשלח לעכו יחד עם רב-הספנים ושלשת המלחים הנאשמים בהטלת התיבות אל הים.
פעמים אחדות לשנה מתאספת אגודת העמים לישיבות וועידות. רבי כל הממלכות נפגשים זה עם זה, משיחים ומתוכחים, עובדים ויגעים, טורחים וטורדים וכל זה בשביל להבטיח את השלום העולמי ולהשלים את רוח האהבה ואחוה בין ממלכות ועמים. ועבודתם נכתרה בכל פעם בהצלחה רבה. בכל אופן [?] הרשימות והשיחות הפרטיות של המיניסטרים וראשי הממלכות מרבות לספר בשבחם של המדינאים ובתועלת הרבה שהמה מביאים בעבודתם הנאמנה. אין לך ישיבה של אגודת העמים שלא יעלה בידה להסב מפני סכנת מלחמה נוראה, ומי יודע, לאן היינו באים עד הלום אלמלא „מכון השלום“ בג'יניבה.
אולם הכלי היפה של אולם הכלי היפה של „אחוז בזה וגם מזה אל תנח את ידך“ קנה גם הוא את לב המדינאים והמה אינם מסתפקים בשיחות נאות, שאת שכרן חלילה לנו לקפח, על דבר השלום העולמי בג'יניבה, אלא מוסיפים לעסוק בזיונו של עולם, וצריך להודות, שעמלם זה אינו עולה בתוהו והמה עשו חיל רב במקצוע חשוב זה. עתונו של ללויד־דז'ורדז' ה„דיילי כראָניקל“ פרסם עתה את תוצאות התפתחותה של ההזדינות על הים. נמצאות, לכל הפחות, שלש מעצמות גדולות בעולם, שברשותן ישנם טפוסים מיוחדים של תתמימיות, שאפשר לציינם בתור הכי גדולים ומשוכללים במינם. יכולות תתמימיות אלה לעבור אלפי מילין בלב ים מתחת ימים מבלי שתהיינה מוכרחות לעלות אף פעם לאויר העולם לקחת את חמר דלק. קרוב לודאי שכל תתמימית כזו תוביל אתה גם אוירון מתקפל משלה, שתוכל להשתמש בו לעת צורך. בשנה הקרובה יגמר בנינה של אנית מוקש תתמימית באמריקה, אשר תוכל להטיל בים בבת אחת ששים פצצות ימיות נוראות. מחירה של אניה זו יעלה בכדי ששה מיליון דולר. אולם מיניסטריון הים האמריקאי נגד כבר עתה לבנין אניות מרוץ תתמימיות עוד יותר מצוינות ומשוכללות.
ארצות הברית היו יכולות באמת להיות שמחות בחלקן, אלמלא התחרותן של הארצות האחרות, שלא טמנו אף הן את ידן בצלחת, והמציאו אניות חדשות, ש„עין לא ראתה“ כמותן. בשערבורג אשר בצרפת עוגנת תתמימית המגיעה בגדלה לכדי אנית מרוץ קטנה. יאפוניה נגשת לבנין 11 תתמימיות, שכל אחת מהן עולה בגדלה על התתמימית האנגלית הכי גדולה ומשוכללה. מספר המלחים בכל אחת מהן יעלה על מאה ועשרים איש ומחיר האנה יגיע לכדי חמשת מיליון דולר. אולם גם התתמימיות האנגליות המשוכללות יכולות להשאר בנבכי הים כשני ימים וחצי רצופים ולעשות את דרכם תחת למים במהירות של עשרים ושנים מילי ים לשעה. לארצות הברית ישנן 127 תתמימיות, ליאפוניה – 84, לצרפת – 83, לאנגליה – 60 ולאיטליה – 27.
אולם תתמימיות אלו, שאת תפקידם במלחמת הים העתידה קשה להעריך עדיין כראוי, הנן הננסים שבציי המלחמה של כל הארצות. כח ההרס שלהן הוא נורא, אולם את מעשיהן הנה עושה במחשך, כי הנן בבחינת „רואה ואינו נראה“ ימי. ליד הננסים האלה ימצאו בכל צי גם ענקים ואדירים, המפילים את חתותם מרחוק על אויביהם. אלו הן אניות המגן והשריון הגדולות. במקצוע זה מצטיינת אנגליה, שבנתה זה עתה את שתי אניות המלחמה הכי גדולות בעולם, את „רודני“ ואת „נלסון“. מחירן עולה בכדי 37 מליון דולר ובכל שנה ושנה צריך יהיה להוציא על החזקתן יותר משני מיליונים דולר. על אניות אלה הוקמו מגדלים משורינים בשביל התותחים הכבדים. כל יריה ממגדל אחד כזה תעלה בשלשת אלפים דולר ויותר. כל אניה כזו מכילה תשעה תותחים ענקיים, המרחיקים לירות עד ל־18 קילומטר והמפצחים שריון בן 43 סנטימטר ממרחק של 9 קילומטר. משקלו של כל כדור כזה מגיע עד לכדי ששים פוד. כל אניה מטפוס זה מובילה אתה ארבע אניות מוקש תתמימיות ובנינה נמשך לא פחות מארבע שנים.
כל אלו האניות הן „הנגלות“ לנו, מכיוון שעל אודות תכונתן ושכלוליהן אנו יכולים לקרוא בעתונים הימיים המקצועיים, אולם כמה „נסתרות“ ישנן, שאין איש יודע על אודותן ושרק בפרוץ המלחמה תזנקנה ממחבואן ותראינה את תקפן וגבורתן. וכתריס בפני כל פורענויות אלה צריכות לשמש השיחות הנאות בג'יניבה. אכן תפקיד קשה הוטל על המדינאים האומללים, שעליהם להחריש בדבריהם הנעימים את קול התותחים ההולך מסוף העולם ועד סופו.
"הצפירה", שנה שישים ושש, 15 בדצמבר 1927, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
הסקציה הימית נוסדה לפני כשבע שנים. בשנת 1927 הסתפחה ל„הפועל“. לה שתי פלוגות, אחת בת"א ואחת בחיפה.
הפלוגה בת"א מונה 50 חברים פעילים, המחולקים ל־3 קבוצות בוגרים (24 חברים), 1 קבוצת נוער (11 חברים), 1 קבוצת חברות (6 חברות), וקבוצת „כריש“ (6 חברים). אורגנה גם קבוצת מדריכים. נערכות הרצאות תיאורטיות. המהנדס טובים ועוד תומכים בנו בעצמה ובהדרכה. סדרנו ספריה מקצועית. החברים מתאמנים בשחיה, בשיט ובמלאכות שונות (הנהלת ספינות מפרש למרחקים גדולים וכו'), וכל זה בכוחם וביזמתם, מבלי לקבל תמיכה חמרית (וגם לא מוסרית) מן המרכז. הראשונים שחדרו לעבודת הנמל בחיפה היו מתוך פלוגתנו, והצליחו. לסקציה הימית שלנו צפויים סכויים מזהירים, אך אנו נתקלים במכשולים רבים וזמן רב לא נוכל להחזיק מעמד בלי עזרה. במרכז אין אדם שיש לו הבנה במקצוע זה. כל מו"מ עם המרכז גזל מאתנו כוח ומרץ וגרם לאיבוד זמן לריק. עוד כיום רובץ עלינו חוב בעד הסירה; חסרים תשמישים שונים (משוטים, מזלגות וכו'), המעכבים את העבודה; ויש צורך בצריף סגור למחסה על הסירה משמש ומרטיבות ולשמירה על החפצים מפני הגנבים.
לתקנת הדברים אנו מציעים שבתכנית הארגון של ההתאגדות ימצא את פתרונו גם ארגון הסקציה הימית. סקציה זו צריכה לעמוד תחת פיקוח חבר הבקי במקצוע והמעונין באמת בפיתוחה. גם השיטה המשקית צריכה להשתנות. לסקציה צריך שיהיה תקציב משלה, שהיא אחראית לו ועובדת בגבולותיו.
מן הצורך שיווצר קשר ארצי אמיץ בין הסקציות הימיות של „הפועל“, כדי ללכד את פעולותיהן ע"י סידור התחרויות ופגישות ביניהן.
קיצורו של דבר: אנו דורשים גישה לבבית לסקציה הימית, מתוך הכרה בערכה בחיי ההתאגדות ומתוך רצון אמתי לשכללה ולהעלותה לגובה שהיא ראויה לו.
חבר ועד הסקציה
"דבר", שנה שביעית, מס' 1987, 7 בדצמבר 1931, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
בשבת ב־2.30 אחה"צ על חוף הים ליד ביהח"ר „שמן“ חגיגת ההורדה של סירת „הפועל“ הראשונה על שם „חיים וייצמן“. ב־4 אחה"צ התחרות כדור רגל בין „הפועל“ ומלחי אניות המלחמה.
"דבר", שנה שביעית, מס' 1931, 2 באוקטובר 1931, עמ' 5. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
*
סירה ראשונה ל„הפועל“
אתמול אחה"צ הוחגה הורדת הסירה הראשונה של „הפועל“, חיפה. הסירה קרויה על שם חיים וייצמן. נוכחו מוזמנים שונים וביניהם בני משפחת וייצמן. חברי „הפועל“ באו במדיהם. הופיעו בסך „קהלת הצופים העברים“ והקבוצה הימית „דלפין“. באו גם חברים מפלוגות ימיות של „הפועל“ מת"א, מכנרת ומים המלח. פתח את החגיגה הח' שרפשטין ומסר לקבוצה הימית את דגל „הפועל“. ברכו בשם מ.פ.ח. רזילי, בשם „המכבי“ עוה"ד נ. חת, בשם „דלפין“ ד"ר בכר, והח' זאב הים, רב החובל של הסירות הממשלתיות בנמל חיפה. נקראו ברכות בכתב מאת הועה"פ של ההסתדרות, הסוכנות, מרכז הפועל ועוד. לח' אייזיק בילינקי ניתן סמל „הפועל“ (זהב) – אות הכרה בעד בנין סירות. המדריכים מקבוצת שייט א' נתכבדו בהורדת הסירה המימה. אחרי כן נתקיימו תרגילי שחיה.
"דבר", שנה שביעית, מס' 1932, 4 באוקטובר 1931, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית.
החברה לשרות לימי „עתיד“ מסרה לפירסום גילוי־דעת, האומר:
„בשים לב להעלאת הוצאות החיים ולמצב המדיני העלינו בספטמבר את המשכורות ואת שכר העבודה של עובדי אניותינו ב־50 אחוז. אחרי זה דרשו באי כוח עובדי אניתנו „עמל“, בהנהגת בא כוח מועצת פועלי חיפה העלאה עוד ב־50 אחוז מיד והעלאה ב־20 אחוז נוספים מ־15 באוקטובר, היינו: הוספה כללית ב־100 אחוז. כאשר דחינו את הדרישה הזאת, עזבו כל עובדי האניה היהודים את העבודה, והסתדרות העובדים הכריזה על שביתה, ולא הרשתה לאיש לגשת לעבודה במפעלנו. ההכרזה הזאת היתה, כפי שידוע לנו, בניגוד לרצון רוב יורדי־הים שלנו.
אז הציעה לנו הסתדרות העובדים לקבל כיסוד לחשבון שכר העבודה את תעריפי הים האנגלים בשביל אניות במסעות גדולים במקום התעריף הארץ־ישראלי שלנו. הודענו שאנו מוכנים למשא ומתן בתנאי שהעבודה תחודש בינתיים. באי כוח הסתדרות העובדים לא הסכימו להצעה הזאת. אחרי הפסקת עבודה של 4 ימים נאלצנו אפוא היום להסיע את אניתנו „עמל“ בחבר עובדים בלתי יהודים.
אנו מוכנים ומעונינים להעסיק כל יורד ים עברי מוכשר בתנאים המתאימים לספנות החופית. אולם לא נוכל להסכים לדרישות שאינן מתקבלות על הדעת אשר מוצגות באיום הפסקת העבודה.
שכר העבודה ששולם על ידינו היה תמיד גבוה מזה ששולם באיזו חברת אניות שהיא במזרח ים התיכון. התעריף הנוכחי שלנו קובע שכר מינימלי כדלקמן: רבי חובלים: מ־30 לירות לחודש ומעלה; קצינים ומהנדסים (בעלי תעודות רשמיות) מ־18 לירות לחודש ומעלה. ספנים: 13.500 לירה לחודש; מלחים מושלמים: 10.500 לירה לחודש; מלחים ללא הכשרה: 6.100 לירה לחודש – מזון ולינה.
הננו מעידים בפירוש שאניותינו נוסעות בימים שאינם נגועים עדיין בסכנת המלחמה. יש בדעתנו להעלות את השכר יותר אם התפתחות שוק ההובלה תרשה זאת.
השבתת העבודה ע"י העובדים מסכנת את הספקת המזון לארץ ישראל, סוגרת את המקצוע בפני הפועל היהודי, שבו השתרש רק לפני זמן קצר ושבו ימצא הכנסה המפרנסת אותו ברחבה.
הננו מוסרים את ההתנהגות של הסדרות העובדים ל„דין הצבור“.
מועצת פועלי חיפה מסה לפירסום תשובה לגילוי הדעת של חברת „עתיד“. וזו לשונה:
חברת „עתיד“ ראתה לפנות בגילוי־דעת אל הציבור, על מנת לטהר את השרץ של עבודה זולה ושל הפקדת אניה „עברית“ בידי פועלים לא יהודים, אשר מימיהם לא דרכה רגלם על סיפון אניה. וכדי להצטדק בפני הציבור היהודי על מעשה כזה, נאלצת החברה להעלים את האמת. עלינו, איפוא, למסור את העובדות כמו שהן.
א) לאחר פרוץ המלחמה העלתה חברת „עתיד“ את דמי ההובלה, ככל שאר חברות האניות. במו"מ עם עובדי האניה „עמל“ הבטיח מנהל החברה להעלות את משכורתם ב־50 אחוז, מספטמבר, ועוד ב־30 אחוז מאוקטובר.
ב) ב־11 באוקטובר פנו העובדים אל הנהלת החברה ודרשו את קיום הבטחתה. מנהל החברה, מר בורקהארד, סרב למלא את הבטחתו.
ג) העובדים פנו מיד לאגודת הימאים של מועצת פועלי חיפה והמו"מ הועבר אל פסים אחרים. המזכירות דרשה מהעובדים ומהחברה להכניס נורמאליזאציה וקביעות במשכורת העובדים, על ידי העמדתה על התעריף האנגלי, המקובל שם בימי שלום, ולא, כפי שהחברה כותבת, באניות גדולות, אלא דוקא באניות־חופים, בעלות טונאז' כמו „עמל“.
ד) חברת „עתיד“ אומרת בגילוי הדעת שלה, כי למלחים מושלמים היא משלמת 10.500 לירות לחודש, והנה, לפי התעריף האנגלי, אשר מועצת פועלי חיפה דרשה אותה, עליה לשם רק 10.375 לירות לחודש, כלומר – פחות מאשר החברה משלמת עתה. מדוע סרבה החברה לקבל את הדרישה, אף על פי שזה עולה לה בפחות כסף? – רק למנהל החברה פתרונים.
ה) מנהל החברה, מר בורקהארד, השתמט מכל מו"מ ומפגישה עם מועצת פועלי חיפה. להזמנותיה – שלח פקיד. קבע פגישה למו"מ – ולא בא. למכתבים לא נתן כל תשובה.
ו) שכר עבודה לעובדי הים עלה יחד עם מחירי ההובלה בכל הארצות ובכל האניות.
ז) מועצת פועלי חיפה הסכימה לויתורים. היא ויתרה על 50 אחוז מדרישות הפועלים בענין תוספת שכר בעד השעות הנוספות. כי באניה „עמל“ עובדים 40–50 שעות נוספות לחודש, ללא מנוחת שבת וחג, אפילו בראש־השנה ויום הכיפורים עבדו.
ויתור נוסף הציעה מ.פ. חיפה, והוא, שהתעריף החדש ייכנס בתקפו מ־15 בנובמבר, במקום 1 באוקטובר. וכל זה ללא הועיל. מר בורקהארד החליט, ויהיה מה, להפקיר את האניה העברית בידי פועלים לא יהודים, שלא עבדו מעולם באניה ולנשל את הפועלים היהודים. מר בורקהארד מפקיר אניות עבריות זאת לא הפעם הראשונה. שתים מאניותיו מכר לחברה מצרית ואניה אחת שלח לספרד או למקום אחר מחוץ לארץ ישראל. וכך הוא דואג לפיתוח הספנות העברית.
מדוע לא פנתה חברת „עתיד“, אם היא חושבת, שנעשה לה עוול, למחלקת הים של הסוכנות היהודית, או לחבל הימי לישראל, אשר להם יש לה להודות לא מעט על קיומה והתפתחותה?
מדוע לא פנתה לשום מוסד יהודי? מדוע לא קיבלו את הצעתנו לחכות עוד יום ולהמשיך את המו"מ, ולא להפקיר את האניה?
אנו מסכימים להעמדת השאלה לבירור ציבורי. אנו מוכנים לכל בירור בפני מחלקת הים של הסוכנות היהודית או בפני חבל ימי לישראל. אדרבא, תסכים נא לזאת גם חברת „עתיד“!
"דבר", מס' 4358, 17 באוקטובר 1939, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
תחת פיקוחה של מחלקת הים של הסוכנות היהודית מתנהל כיום דיג עברי בעשר תחנות. שבע על חוף הים – מתל אביב בדרום ועד נהריה בצפון – שתים בחופי ים כנרת ואחת באגם מירום. המספר הכללי של הדייגים העבריים העסוקים עכשיו בדיג עולה על 120. הדיג בים התיכון מתחלק לפי שיטותיו בתקופה זו לדיג באורות ולדיג בחכות. ממשיכים גם בדיג במכמרות בשתי הספינות „פלד“ ו„סנפיר“, השייכות לחברת „נחשון“ והסוכנות היהודית.
במשך ששת החדשים – אוקטובר 1939 – מארס 1940 – עלתה תוצרת הדיג העברי ל־56 טון, שנמכרו בשוק המקומי על ידי חברת „תנובה“ בסכום של 2.700 לא"י בערך, לעומת 32 טון ו־1200 לא"י בתקופה המקבילה אשתקד. אחוז הדיג העברי מהדיג הכללי בארץ עולה עכשיו ל־10 בערך, לעומת 5 אשתקד.
בהתחלת החודש מאי התחילו שלוש קבוצות של דייגים עבריים בהדרכת מומחים מיוגוסלאויה לעבוד בשיטת דיג באורות במפרץ חיפה, בעתלית ובקיסריה. בשני המקומות האחרונים עובדות קבוצות הדייגים העבריים בשותפות עם ערבי המקום. שלל הדגים הניצודים בשיטה זו הוא גדול ומהווה בעיקרו טריטות (סרדינים). מפני צמצום השוק המקומי לדגים אלה התחילו עושים בעזרת מחלקת הים נסיונות לעשן את הטריטות.
בסוף 1937 נעשו על ידי מחלקת־הים של הסוכנות הנסיונות הראשונים לגדול דגים בניר דוד. על יסוד התוצאות החיוביות של ההטלות הראשונות וגידול הדגיגים במקום, החליטו המחלקה להתישבות והמחלקה הימית של הסוכנות להרחיב את המפעל הזה. בהדרכת מומחים מיוגוסלאויה נערכה תכנית ליצירת בריכות מלאכותיות על שטח של 600 דונם. כיום כבר הפכו לבריכות מים כמאתים דונם מהאדמה המלוחה של ניר דוד באורך של 2 קילומטר. בראשית השנה הוכנסו לבריכות דגיגי שבוטות שהוכנו למטרה זו בבריכות ההטלה המיוחדות במקום. גידול הדגים בבריכות אלו משביע רצון.
נסיונות לגידול שבוטות בקנה מידה קטן נעשו ב„מעוז“ ו„מסילות“ בעמק בית שאן. כמו כן הוכנסו על ידי מחלקת הים של הסוכנות למי־מרום 10.000 דגיגי שבוטות לשם נסיון להשבחת גזע הדגים במקום ורבוייה. בהתחשב עם הערך המיוחד שהדגים יכולים לתפוס בסעיפי המזון בשעת חירום בארצנו עומדת לדיון במחלקת הים שאלת הרחבת פעולת הדיג בים והגדלת שטח גידול הדגים במקומות מתאימים בארץ, ביחוד בעמק בית־שאן. לפי הסכם בין הסוכנות היהודית וחברת „נחשון“ תבנינה בארץ 3 ספינות נוספות לדיג במכמרות.
"דבר", שנה חמש עשרה, מס' 4527, 31 במאי 1940, עמ' 10. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים ועוד 
