המפרשית "חיים ארלוזורוב". מקור: רב חובל זאב הים, ספינות מספרות, 1968.
על שפת הירקון נערך בשבת ב־4 אחרי הצהרים טכס מסירת הסירות שנתקבלו מגרמניה לארגוני הספורט – הפועל, המכבי, שבט צופי ים, „זבולון“ ולחבל הימי לישראל. מקום החגיגה קושט יפה בדגלי האגודות.
אחרי מיפקד חברי האגודות פתח ב"כ החבל הימי לישראל מ. ריבלין בדברי הערכה להסתדרויות בגרמניה שעזרו להבאת הסירות לארץ ישראל. בסוף דבריו פנה בדרישה לעירית תל־אביב שתקצה שטח אדמה לתחנת סירות קבועה.
מר הירש בירך בשם ההסתדרויות בגרמניה ואיחל הצלחה לארגונים הארצישראליים העוסקים בפעולה הימית. בשם ועד „הפועל“ בתל אביב בירך י. קנמון; בשם „זבולון“ – י. סלע; בשם מרכז „המכבי“ וסניף „המכבי“ בתל אביב – ד. אלמגור; בשם קלוב השייטים – המהנדס טובים.
לאחר הברכות הורדו שש הסירות והן שטו בסך על פני הירקון.
לחזות בחגיגה נתכנס קהל רב. נכחו גם מר אדוין סמואל – מנהל מחלקת העליה הממשלתית, ומר גרזובסקי – מנהל המחלקה החקלאית הממשלתית.
הסירות המשוכללות שמחירן יקר, נמסרו לאגודות העוסקות בספורט הימי בתנאים נוחים מאד. הבאת הסירת נעשתה ע"י „העברה“.
בצורה לבבית ובאוירה חברית נעימה נחנכה בשבת בבוקר בנמל חיפה ספינת המפרשים ללימוד על שם חיים ארלוזורוב של „הפועל“ וחברת „נחשון“, לפני צאתה להפלגתה הראשונה. בסירת־מנוע, ובסירת משוטים הגיעו לנמל חיפה, ב־3 לפנות בוקר, חברי „הפועל“ מתל אביב. לפי דבריהם, היתה נסיעתם נעימה. בדרך נפגשו באנית מלחמה, אשר הסתכלה בהם יפה אולם אנשי האניה הכירו כנראה מיד, כי הנוסעים „חוקיים“ הם והסתלקה. לחגיגה באה גם סימה ארלוזורוב עם הילדים וחברי הועה"פ של ההסתדרות: ד. הוז וז. אהרונוביץ; חברי מרכז „הפועל“: ז'יליסט, שר וגלובינסקי. מנהל הנמל מר רוג'רס, שהראה התענינות והבנה רבה בסידור הספינה, לא יכול לבוא, כי ישב בישיבה דחופה, ונאלץ להסתפק בברכה בכתב. קצין משטרת הנמל, מר ואֶבּ, היה נוכח, והביע את סיפוקו הרב למראה התקדמותנו בימאות. ברכות בכתב נתקבלו מאת הנהלת הועד הלאומי וממרכז להכשרה גופנית שעל־ידו; מ„זבולון“ ומקלוב השייטים בתל־אביב.
לאחר ביקור בספינה נערך מיסדר של הפלוגה הימית. ז. אהרונוביץ מסר את ברכת הועה"פ של ההסתדרות.
ברכו: בשם מחלקת הים של הסוכנות היהודית – ד"ר וידרו, בשם החבל הימי – פרידלנד, בשם מרכז „הפועל“ – ז'יליסט, שמסר למפליגים בשם הועד הפועל של ההסתדרות את היומן הראשון, ול־12 אנשי הספינה – פנקסי חבר. תשומת לב עוררה המלחית היחידה, חוה קורנגולד, שהפליגה בספינה. עם גמר הנאומים עד הקהל דום והונפו הדגלים של „הפועל“, החבל הימי ושל „נחשון“. הספינה יפה, הן בחיצוניותה והן בסידוריה הפנימיים. הכל על מקומו, מוכן להפלגה. ב"כ המוסדות והחברים הקרובים נפרדו מעל אנשי הספינה באיחולים לבביים. לפני ההפלגה התרכזו סביבה כל הסירות והספינות של יהודים, העוגנות בנמל, כולן מלאות אנשים, וכאשר נמתחו המפרשים, והספינה יצאה לדרכה פרצו קריאות דרור והידד מכל הצדדים.
הספינה הפליגה לפמגוסטה, משם תמשיך דרכה לרודוס ולפיריאוס. בדרך חזרה תבקר את קנדיה, אלכסנדריה ותל־אביב.
"דבר", שנה חמש־עשרה, מס' 4300, 30 ביולי 1939, עמ' 8. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
הליגה העברית למפעלי־ים ותעופה הוקמה ע"י חוגים רחבים בישוב מתוך חרדה לגורל עתיד העם והארץ ותשאף להרחיב את המפעל הלאומי מעבר לגבולות המצומצמים של יבשת הארץ.
כיבוש הים והאויר הם צו השעה דוקה ברגע מכריע זה!
הליגה העברית למפעלי־ים ותעופה בארץ־ישראל העומדת בקשר אמיץ עם „הברית העולמית של ידידי הספנות העברית“ (שמרכזה בפאריס) שמה לה למטרה:
א. לפתח את כל מפעלי הים העבריים הקיימים, הן בארץ והן בגולה – לסייע לאגודות ים שונות בארץ; לפתח את ביה"ס העברי לספנות ולדייג, בצ'יביטבקיה (איטליה), להגביר את ההכשרה הימית בכל ארצות־הגולה, לסייע למפעלי ספנות ודייג בארץ (כגון בנין סירות דייג וניצולן, התישבות ימית) וכו'.
ב. ליצור בארץ־ישראל בתי ספר מקצועיים לספנות, לדייג ולתעופה.
ג. לפתח בקרב הנוער העברי את האספורט הימי, והאוירי.
ד. ליזם יצירת מפעלי ספנות ודיוג בארץ־ישראל על חוף הים התיכון, ים כנרת, הירדן וכו'.
ה. יזם יצירת קו של תחבורה ימית ואוירית לאורך החוף הארצישראלי ובינה והארצות השכנות.
ז. ליצור ספרות וספריות מקצועיות למקצועות הים והתעופה.
ח. לסייע ולנהל את התיישבותם של קבוצות דייגים עבריות בארץ־ישראל.
כמו כן תעודד הליגה כל מפעל הנועד לכיבוש האויר לתעופה העברית. ההתחלות הצנועות הקיימות בארץ־ישראל ראויות לעידוד ניכר ע"י הציבור הרחב. הגיעה השעה שלשדה חיוני זה של פעולה לאומית יוקדשו תשומת לב וסעד מלא מצד כל שדרות הישוב, למען לא נעמוד בעתיד גם בשטח מכריע זה בפני הקשיים הרבים, שהתעלמות ממקצוע הים העמידה אותנו בפניהם עכשיו.
הליגה תדאג שבמקצועות הים והאויר לא תתפשט כל הפליה לרעה לגבי איזה זרם או מפלגה שהיא בקרב עם ישראל. לא הדרך של השתלטות מפלגתית תהא דרכנו, וסיסמתנו תהיה:
הים העברי ושמי ארצנו – לעם העברי כולו!
תנו ידכם למפעל. הרשמו כחברים לליגה העברית למפעלי־ים ותעופה.
"הירדן", שנה ג', מס' 639, 2 ביולי 1937, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
הליגה העברית למפעלי ים ותעופה פותחת סניפים בכל הארץ
מנהלי הליגה ופעיליה עסוקים עתה בסדור קבלת הפנים לספינת הלימוד הבית"רית „שרה 1“ שתבוא לחופי ארצנו תוך השבועיים הקרובים. „שרה 1“ תעגון בחיפה כחודש, ולישוב העברי בארץ תנתן ההזדמנות לבקר בספינת הלימודים העברית הראשונה על 45 תלמידיה וקציניה.
מטעם התאחדו בעלי התעשיה בארץ ישראל והנהלת הליגה העברית למפעלי־ים ותעופה תסודר בימים הראשונים לשהות „שרה 1“ בנמל חיפה תערוכה שטה של תוצרת הארץ. כל מבקרי הספינה יבקרו בתערוכת תוצרתנו.
„שרה 1“ תפליג מחופי ארצנו בשאתה בתוכה את תערוכת תוצרתנו, ובקורה בכל נמלי הים התיכון יעשה למסע תעמולה גדול לרעיון הים העברי ותוצרת הארץ.
כל היצרנים שעדיין לא הספיקו לבקר אצלם בקשר עם משלוח המוצגים להנהלת התערוכה מתבקשים להתקשר עם הנהלת הליגה במשרדה ברחוב נחלת־בנימין 63 תל־אביב.
הליגה מציינת בספוק רב את ערבות היצרנים למפעל התערוכה השטה, ומקוה שצעד זה יסייע בהרבה לפתוח האכספורט של הישוב העברי לגולה.
בעוד ימים מספר תופיע החוברת הראשונה של עתון הליגה בשם „הים והאויר“, בצורה נאה ומצוירת בהשתתפות מומחים במקצועות הים והאויר.
הנהלת הליגה שמחה כמו כן להודיע לכל החברים שבעוד שבוע ימים יגיעו אלינו שתי סירות האכספורט הראשונות שנשלחו על ידי ד"ר גלילי (מזכיר הליגה העושה עתה בשליחות בארצות אירופה). הסירות הן מטיפוס „דולר בוטס“ להתחרות, בכל סירה 3 מקומות עם מושבים מתנועעים על גלגלים, ועי"כ תוכל סקצית הספורט להתחיל בפעולה.
הליגה העברית למפעלי ים ותעופה בארץ־ישראל נגשת עתה לפתוח סניפים בערי הארץ ומושבותיה והיא פונה אל כל הישוב העברי בקריאה להצטרף לשורותיה כדי לאפשר לה פעולות רחבות לפתוח מקצועות הים והתעופה העברית בארץ.
"הירדן", שנה ד', מס' 646, 20 באוגוסט 1937, עמ' י"ב. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
… בין האניות שנרשמו בנמלים אירופיים ושהקונסולים הבריטיים ציינו שהן נרכשו ע"י סוכנות ציונית נמצאות אניות מסוגים שונים: כמו „קאטי סארק“, אנית הטיול לשעבר של הנסיך מווסטמינסטר ששרתה בזמן המלחמה בשרות העזר של הצי המלכותי והועברה לצי הקנדי“.
אסיר תודה אהיה לכם אם תפרסמו את העובדות הנכונות ביחס לספינת „קטי סרק“.
אנית המשחית „קטי־סרק“ אשר הייתה שייכת לפני המלחמה לרוזן מווסטמינסטר, נרכשה על ידי בשם הליגה הימית העברית באנגליה, מהאדמירליות הבריטית. ועל כך פורסם בכל העתונות האנגלית וגם בג'ואיש כרוניקל“ מיום 14 לחודש דצמבר.
לליגה הימית העברית הקיימת משנת 1934, אין כל קשר לסוכנות היהודית. לפני המלחמה היו לליגה העברית סניפים בארצות שונות באירופה ובא"י, ובתי־ספר ימיים מקצועיים בהם התחנכו הספנים והדייגים העברים הראשונים. תלמידים אלה באו מ־15 ארצות אירופה ומא"י. חלק גדול מהם נמצא כיום בארץ. הליגה הימית רכשה לפני המלחמה ספינת ביה"ס הימי הראשון בעולם „שרה א'“ (1.200 טון) אשר נקראה קודם „ארבעת הרוחות“.
ספינה זאת תחת פקודתי ביקרה בשנת 1937 את א"י. כ"כ רכשה הליגה הימית את ספינת הלימודים השניה תחת השם „תאודור הרצל“ שהפליגה בים הבלטי וגם בה חונכו מלחים עברים. אחר המלחמה חידשנו את הפעולה והקמנו סניפים של הליגה העברית, באנגליה, צרפת, איטליה ובא"י. בשלוש הארצות הראשונות משתפת הליגה הימית פעולה עם ההסתדרות „אורט“, באכזקוטיבה של הליגה הימית באנגליה ובצרפת משתתפים אישים חשובים ואנשי־ים מקצועיים. ביניהם גי־דה רוטשילד ובנו של רוברט דה רוטשילד וגם האדריכל הראשי של צרפת לוי כהן.
הליגה הימית בשותפות עם „אורט“ פתחה מרכזים לאמון צעירים עברים בכל מקצועות הים (באנגליה, צרפת ואיטליה): כגון ספנות, דיוג, צלילה והצלה ימית, בית־מלאכה ימי וכו'. חוץ מאנית־המשחית „קטי סרק“ שייכת לליגה הימית גם הספינה המפרשית המנועית „אולגה“ המשרתת את ביה"ס הימי שלנו במרסל.
הספינה „קטי סרק“ שינתה היום את שמה ל„יוסף הרץ“ לזכרו של הרב הראשי לבריטניה ז"ל, אשר היה נשיא הליגה העברית באנגליה.
אני נתמניתי למפקדה הראשון של אנית־המשחית לשעבר „קטי־סרק“. בזמן העדרי מלונדון, ממלא את מקומי ליוטננט קומנדר יזרעאל, ואת מקומי בתור יו"ר הליגה ממלא קומנדר אש־לינקולן מהאדמירליות האנגלית.
„קטי־סרק“, או כפי שהיא נקראת היום „יוסף הרץ“, משרתת כיום בתור ספינת ביה"ס של ה„ליגה הימית“ ו„אורט“ ונמצאת בנמל „קינגס־לון“. היא עוברת בימים אלה לנמל לונדון ותעגן ע"י ספינת ביה"ס המפורסמת האנגלית „ווסטר“.
הליגה הימית באנגליה קיבלה את תמיכתה המלאה של האדמירליות הבריטית ושל שלטונות לונדון, ביחוד ע"י לורד ליטהם, ראש מועצת לונדון וגברתו הליידי ליטהם, אשר הנה יו"ר של אגודת הנשים ע"י הליגה הימית העברית.
במסיבה לכבוד הליגה שהתקיימה במלון סבוי (בנוכחותו של הלורד האזרחי של האדמירליות בלונדון) שהתקיימה ביום ה־24 לחודש ינואר ש.ז., בה היה לי הכבוד לשבת כראש, אמר הלורד האזרחי של האדמירליות וו. ז. אדוארדס את הדברים דלקמן:
„בתור מלח יש לי ענין רב בתנועה כמו זו של הליגה הימית העברית. והתענינותי עוד גדלה פי מסר הודות למשרה שהנני תופס היום באדמירליות הבריטית. כאשר התראיתי עם קפטן הלפרן ולאחר שקראתי את החומר שאתם פירסמתם, אני חושב כי אתם עושים עבודה טובה וחשובה מאד. לנו בארץ זאת יש טרדיציה ימית חשובה וארוכת ימים, ואם הליגה הימית העברית תוכל לרכוש את המסורת של הצי המלחמתי והמסחרי שלנו, תוכל להיות גאה בהשגיה. תלמידיכם יקבלו חנוך בבתי־הספר הימיים שלנו והם ירכשו את המסורת האנגלית הימית. דבר זה הוא בעל ערך רב בשביל התלמידים עצמם ובשביל ארץ־ישראל וגם בשביל העולם כולו“.
„כלורד ליטהם הנני רוצה להגיד לכם, כי אתן תמיכתי המכסימלית לליגה הימית העברית“.
הלורד ליטהם, ראש המועצה העירונית של לונדון אמר באותה מסיבה: „כאשר קפטן הלפרן בא אלי לבקש את עזרתי, הייתי מרוצה מאד לדאג לכך שמועצת עירית לונדון תעשה את כל ההקלות לתלמידיכם בבתי־הספר הימיים שלנו בלונדון… הליגה הימית ע"י עבודתה יוצרת מכשיר המאחד לאומים ועמים, כי הים מדבר שפה משותפת“.
אני חושב כי העובדות שנתתי לעיל מספיקות לגמרי בכדי להכחיש את ההודעה האבסורדית כי אנית בית־הספר הימי „קאטי סארק“ נקנתה ע"י הסוכנות לשם העפלה.
בשם הליגה העברית
קפטן ירמיהו הלפרן
"המשקיף", שנה שמינית, גליון מס' 2344, 8 בנובמבר 1946, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
לרגל פתיחת שנת הלמודים השניה בבית הספר הימי על יד הטכניון העברי בחיפה, בקרו במוסד חברי ההנהלה של החבל הימי לישראל בתל-אביב. האורחים נתקבלו ע"י הנהלת בית הספר והטכניון.
לאחר המסדר היומי הרגיל של הנפת הדגלים על תרני המוסד, ראו האורחים את חדר השיט, את חדרי הלמוד ואת מכשירי הלמוד; את בתי המלאכה והמעבדות. אחר הצהרים בקרו בנמל חיפה וראו את הביתן של בית הספר, את סירותיו ואת ציודן.
אנשי החבל הימי שמעו פרטים על התפתחותו של המוסד, אשר קשיי המלחמה האיטו אותה אך לא הפסיקוה. לשנת הלמודים הנוכחית, שניה לבית הספר, נתקבלו 32 תלמידים חדשים, מהם 29 לכתה א' החדשה. 3 נתקבלו לכתה ב', הודות להכשרתם הקודמת הכללית והמקצועית. מספר התלמידים בסה"כ 64. מהתלמידים החדשים נכנסו: 9 למחלקת השיט, 14 למחלקת המכונאות, 6 למחלקת הרדיו ו-3 למחלקה לבנית סירות. תכנית הלמודים, כפי שנקבעה אשתקד, מתאימה לדרישות המיניסטריון הבריטי למסחר.
מנהל בית הספר ד"ר ש. ברדין, שהוא גם חבר הנהלת החבל הימי לישראל, נמצא כעת באמריקה בשליחות החי"ל ומטפל בייסוד ועד אמריקאי של החי"ל, אשר יכלול בחוג פעולותיו גם את בית הספר הימי.
"הארץ", שנה כ"ב, מס' 6167, 22 בנובמבר 1939, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
מטוס משולח מקטפולטה של נושאת האווירונים הגרמנית "פריזלנד", 1938. מקור: ויקישיתוף.
אניות „מפריחות“ מטוסים
כל האניות העומדות בבנינן באנגליה הוכשרו לאכסן בתוכן ארבעה מטוסי־ים ולהפריחן באוויר בעזרת בליסטרות מיוחדות לכך.
בימינו, כל אניות הקרב החדשות ורובן של האניות המהירות שלמעלה מנפח ידוע נושאות כוחות תעופה משלהן לשם תיור וריגול, בעוד שרובן של אניות הקרב הקיימות משכבר והאניות המהירות הכבדות שונו כדי לאכסן בתוכן ולהפריח מטוסי־ים.
בניגוד לדעה המקובלת, כל אותה ההמצאה לזרוק אווירונים באוויר באמצעות בליסטרה חידוש ימי הוא של אחרי המלחמה. אף על פי שעצם הרעיון לירות אווירונים אל חלל האוויר ימיו כימי התעופה המעשית. כשהתחילו האחים וורייט לערוך נסיונות באווירוניהם הראשונים, אחד הקשיים העיקריים, שעמדו בפניהם, היה כיצד להעלות את המכונות באוויר מבלי למצות יכולת הדלק, המוגבלת אז, בריצות ממושכות על פני הקרקע. בהתאם לכך, ב־1903 נפל ווילבור וורייט על ההמצאה לתת למטוס כפול השטחים שלו תנופת הדף באמצעות בליסטרה בצורה פרימיטיבית.
אולם עם המשך התפתחותו של האווירון שימושה של הבליסטרה נעשה למיותר. כשניסתה „הימיה המלכותית“ בפעם הראשונה להפריח כוחות תעופה מעל גבי אניות שלחה את הבליסטרה לגניזת ימי הטירוף הראשונים של התעופה. וכך אירע, שהטיסה הראשונה מעל גבי אניית־מלחמה נעשתה על ידי מטוס יבשתי, שנתגלגל על פני מישורת של עץ. היתה זו ההתרוממות המפורסמת שהושגה על ידי המפקד סאמסון מעל סיפונה של אנית ה. מ „היברניה“ בקיץ, 1912.
נסיון זה הוכיח, שאין תועלתו מרובה. לשלח מטוס יבשתי מאנית מלחמה – פירושו של דבר: אין המטוס יכול עוד לחזור אל מקומו על סיפון האניה, וכתוצאה מכך אין ההתרוממות יכולה לצאת לפועל, אלא אם כן אניית המלחמה נמצאת במרחק טיסה הוגן מהיבשה.
בהתאם לכך הוחלט להתקין אניה לתכלית מיוחדת זו לשאת מטוסי ים שבגמר טיסתם יוכלו לחזור אל אניה ולהקלט בה שוב. אניה זו היתה „פגסוס“, שהותקנה כמה חדשים לפני פרוץ המלחמה כנושאת האווירונים הראשונה שבעולם, שטלטלה על גבה עשרה מטוסי ים וסיפון תעופה היה לה באורך מאה רגל. האווירונים נעלו מעל סיפון באמצעות אופני־חשמל מחוברים לתחתיתם, שנשמטו מהם על־ידי הטייס באתו רגע, שהאווירון נישא באוויר. מדלים הידרוליים תלויים היו לצידי האניה, שבהם קלטו את מטוסי הים בהתקרבם אליה.
האניה „פגסוס“ הוכיחה את הצלחתה ועל ידי כך נתעוררו להתקין עוד כחצי תריסר אניות דומות. בשעת מלחמת העולם, אחת מאניות אלו „אנגאדיין“, השתתפה בקרב יוטלאנד ושילחה מטוס ים לרגל מעמדן של אניות האויב.
מכל מקום רובן של אניות הקרב והמהירות לא היו להן התצפיות מן האוויר למעשי יום־יום.
אין כל פלא, איפוא, שהאדמיראליות הבריטית הפנתה את תשומת־לבה למצוא שיטה, שעל פיה אפשר יהא לכוחות תעופה להתרומם בקלות מעל גבי אניות קרב. ב־1918 הושלמו תרשימים לבליסטרות מטיפוס משוכלל, אלא שעם חתימת שביתת הנשק בטלה בנייתן ובמשך זמן ידוע הזניחו המשכם של נסיונות אלו.
ברם לפני 16 שנה התחילו שוב בחוגים הרשמיים להתעניין בבליסטרה והיום יש לה ל„הימיה המלכותית“ בליסטרות, שביכלתן לשלח לאוויר מטוסים, שמשקלם למעלה מארבעה טונים.
הבליסטרה בשימושה היום מורכבת מזוג כפיסי פלדה מסוגרים באורך חמשים רגל ומרוחקים זה מזה כדי 3 רגלים ומחוברים בתצלובת קשרים. בין הכפיסים קבוע ועומד ללא היסט גליל שמתוכו נדחפת ויוצאת בוכנה בכוח הלחץ של אוויר כבוש או של אבק שריפה מתלהט לאט.
עריסת התנופה שבתוכה נח המטוס מחוברת אל הבוכנה באמצעות כבלי פלדה על גבי גלגלים להגדיל בכך כוחה של הבוכנה. הכפיסים והבוכנה מורמים על ומושמים על גבי מסגרת גלגלים מסתובבת על צירה, כדי שיהא אפשר לטלטלה לכל צד. כשהאווירון עומד להתרומם מושיבים אותו בעריסתו והבליסטרה מופנה לצד הרוח.
לאחר שכונן את מכונתו והידק יפה חגורת ההצלה שלו מאותת הטייס באצבעו אל הקצין הממונה המוסר פקודה מיד אל התותחן לטעון את הגליל. מכונת המטוס נפתחת ולאחר אות שני של הטייס יורים בבליסטרה. במהירות גוברת והולכת המטוס נע קדימה לאורך הכפיסים, במשך כמה שניות עוזב הוא את עריסתו ונישא באוויר.
אין למעשה כל סכנה לטייס בשעת יריית הבליסטרה במטוס. יושב המטוס אינו מרגיש כל אי־נעימות בהדיפה הפתאומית של הבוכנה, תחושתו היחידה היא כאילו יד ענק היתה דוחפת את מטוסו אל האוויר.
"הצֹפה", שנה שלישית, מס' 536, 2 באוקטובר 1939, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
בריכת הפריקה ושובר הגלים של נמל תל אביב, 1939. המקור: ויקישיתוף.
חמסני העבודה ממשיכים
וגורמים להסערת רוחות
ענין מקום העבודה בבני ברחוב אלנבי בת"א (מול הקאזינו), שנגזל ע"י הראֶויזיוניסטים מההסתדרות, מוסיף להסעיר את הרוחות ולגרום להפרעות קשות. פועלי הבנין, שלהם הובטחה העבודה ע"י חוזה, בטוחים בצדקתם ומסכימים לכל הצעה של בירור צבורי.
אתמול בבוקר יצאה למקום הבנין משמרת שקטה של ההסתדרות במספר 100 איש, פועלים ופועלות. המשטרה, שגויסה במספר רב מאד, פיזרה את המשמרת. קמה מהומה, הפועלים התפרצו אל מגרש הבנין והבית"רים שנמצאו שם ברחו.
[…]
וגם בנמל!
קבוצת בריונים המסתתרת תחת שם „שותפות הספן“ נסתה אתמול להתפרץ לשטח הנמל בתל־אביב. כפי ששמענו, פרצה תיגרה ויש גם פצועים. המשטרה אסרה תשעה־עשר איש.
"דבר", שנה שתים עשרה, מס' 3563, 29 בינואר 1937, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
* * *
משפט נאסרי „הספן“
משפטם של הבריונים הריביזיוניסטיים, המופיעים כחברי חברת „הספן“, שהתפרצו לנמל ת"א, החל להתברר סמוך לצהרים, בפני שופט השלום מר בודילי. 19 צעירים נאשמים בהסגת גבול פלילית, הקמת רעש במקום ציבורי, מצור על מקום עבודה, לשם מניעת ביצוע העבודה מהרשאים לעשותה, כניסה לשטח הנמל בלי רשיון. כתובע הופיע הקצין שמאי. לצדו ישבו המפקח רוזנשטיין, הקצין שבולת, שבאיזור תחנתו נמצא הנמל, והסאֶרז'אַנט פינקל. על הנאשמים מלמד זכות העו"ד בנימיני. הפרקליט הריביזיוניסטי דרש להרחיק ממקומות אך הסאֶרז'אנט, בחששו, שמא ישמע ההוא לשיחותיו עם מזכירו.
הנאשמים לא הודו באשמתם. המשפט במהלכו נתקל בקשיים בגלל המצב המשפטי המסובך של הנמל ובעלותו. קשה היה להסביר לשופט הבריטי את התפתחות הדברים, את הרכב ועד הנאמנים, „אוצר מפעלי הים“ וחברת „פריקה“. לאחר הרצאתו של הקצין שמאי ניגשו לחקירת ש. קורנפלד שהעיד כסגן מנהל הנמל, תחילה על עצם הענינים בעבודות הנמל ואחר כך על עצם המאורעות של אתמול.
"דבר", שנה שתים עשרה, מס' 3563 (תוספת ערב), 29 בינואר 1937, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
* * *
נאסרו חברי „הספן“
אתמול בבוקר בשעה 10 בערך הכניסה קבוצת „הספן“ את שתי סירותיה לנמל הסירות בתל־אביב מאחר שחברת הנמל לא הודיעה על סירובה לדרישת „הספן“, להכניס לשם את סירותיה. אחר־זמן הביאו פקידי הפריקה את המשטרה הבריטית, שאסרה 19 איש מקבוצת „הספן“ והחזיקה אותם עד שעה 3 אחר־הצהרים במשטרת הצפון. הנאסרים הועברו אחר כך לסוהר ביפו, בלא הודעה על סיבת המאסר.
אחד מידידי „הספן“ פנה אל המשטרה בבקשה לשחרר את הנעצרים בערבות, אולם ניתנה לו תשובה, שיש הוראה שלא לשחררם.
אנו דורשים מועד הנמל הודעה מפורשת, מי גרם למאסר חברי „הספן“, וכ"כ עלינו להעיר את תשומת לבו, שהצבור היהודי לא יוותר על זכותו של כל יהודי ויהודי לעבוד בנמל, שהוא קנינו של כל העם כלו.
"הירדן", שנה ג', מס' 618, 29 בינואר 1937, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
* * *
במשפט חברי „הספן“ שהתפרצו לנמל
משפט נאסרי „הספן“ היה הבוקר בפני שופט השלום מר בודילי. ראשון העיד הרצל צוקרמן, מזכיר „אוצר מפעלי הים“. מסר פרטים מתולדות הנמל, בסיס קיומו וכו'. סיפר, כי קבוצת „הספן“ ביקשה לעבוד בנמל כקבלן, אולם הממונים הסכימו לקבלם רק לעבודה יומית.
בחקירה נגדית עורר עוה"ד הרביזיוניסטי, בנימיני, את שאלת הבעלות וה„סטאטוס“ החוקי של נמל ת"א. „דאג“ לקהל הרחב. התענין במניות היסוד – המבטיחות לבעליהן בקורת והשפעה על הנעשה בנמל – שלא הוצעו למכירה. שאל לחברת „פריקה“ ואופיה. העד נתן הסברה מקיפה והטעים, כי לשכת המסחר ובאי כוח האניות דרשו, לטובת הכלל, שתרוכז עבודת הפריקה בנמל בידי גוף אחד. לשם כך נוצרה חברת „פריקה“.
יוסף נוביק, מכונאי, שעבד בכניסה לבריכת הנמל, כשסירות „הספן“ התפרצו, סיפר על ההפרעה בעבודה שנגרמה ע"י כך. הוא הכיר שנים מהנאשמים. העיד קורפוראל בריטי, סמואל, שנקרא לנמל, לאחר שהתפרצו לשם אנשי „הספן“.
אשר שוסטרמן, ספן ראשי בחברת „פריקה“, סיפר על הסירות שנכנסו לנמל בניגוד לחוקי התנועה בים וגרמו להפרעה בעבודה.
"דבר", שנה שתים עשרה, מס' 3565 (תוספת ערב), 1 בפברואר 1937, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
* * *
נדונו מתפרצי „הספן“ הרביזיוניסטי
השופט מר בודילי קרא היום בת"א, ב-11, את פסק־דינו במשפט הפלילי של 19 חברי „הספן“ הרביזיוניסטי, שהתפרצו לנמל תל אביב.
פסק הדין משתרע על 10 דפים כתובים במכונה ומכיל ניתוח מצבו החוקי של נמל ת"א ושל טענות הסניגור. השופט אמר:
„הארכתי בענין משום שאמרו לי, כי זהו מקרה הצורך הראשון להגדיר את זכויות הצבור בקשר עם נמל תל־אביב ואחד המקרים הראשונים, אם לא הראשון שבו יש צורך לפרש את סעיף 286 (כניסה פלילית לרשות זרה) של חוק, והסניגוריה עוררה שאלות משפטיות שיש לענות עליהן.
אני דן את הנאשמים בעד התפרצות פלילית לרשות זרה, בניגוד לסעיף 286 של הפקודה הפלילית 1936. אני קונס את הנאשמים נינדרמן, רוזנבוים, צבי כספי, ירחמיאל לוין ושמואל גאנסקי – כולם חברי הועד של האגודה השיתופית „הספן“, כאחראים למכתב שנזכר לעיל (מכתב האיומים – המעתיק) ולהתפרצות לתוך הנמל ב-16 לא"י או שני חדשים מאסר כל אחד. אני קונס את שאר הנאשמים ב-5 לא"י או מאסר חודש כל אחד.
בהנמקה הארוכה מספר השופט את פרטי המקרה. את מקום המקרה „אני מכנה נמל תל אביב אם כי אין עדות להוכיח בדרך משפטית, כי זהו נמל“. השופט מתאר לפרטיו את הנמל וכל אשר בו וגם את החסר בו עוד והולך ונשלם. כן מכילה ההקדמה את היחסים בין „אוצר מפעלי הים“ לבין חברת פריקה. בחברת „הספן“, אומר השופט, רשומים 28 אנשים, ויש להם 5 סירות־משא. כאן בא גם תוכן חליפת המכתבים בין „הספן“ לועד הנמל ותיאור ההתפרצות.
"דבר", שנה שתים עשרה, מס' 3593 (תוספת ערב), 5 במרץ 1937, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
* * *
נמל או לא נמל?
עם משפט חברת „הספן“
כידוע הובאו לפני השופט תשעה־עשר מחברי חברת „הספן“ בהאשמת התפרצות לנמל תל־אביב ביום 28 בינואר. כב' השופט, מר בודילי, מצא אותם אשמים וקנס אותם בקנסות כספיים שונים. אולם הצד המעניין שבדבר הוא הבירור המקיף של מצבו המשפטי של נמל תל־אביב. בירור זה, שנגרם על־ידי קו־הסניגוריה של העו"ד יצחק בנימיני – שזכה, אגב, למחמאה מצד כב' השופט מר בודילי, – טושטש ברוב העתונים היומיים. והדבר מובן: הסניגור, העו"ד בנימיני, הסתמך על ההנחה, שנמל תל־אביב הוא נמל מבחינת החוק האנגלי, ועל כן הוא נתון למרות החוק של הספנות הצבורית. פירוש הדבר הוא, שנמל – אף אם הוא נוצר ומתנהל ע"י אישיות משפטית פרטית, שקבלה זכיון לכך מטעם הרשות – נשאר חלק מן הים המשמש כעין „דרך המלך“, זאת אומרת שאי אפשר לחסום אותה בפני כל מי שעובר בה בלא לפגוע בחוקי התנועה.
התביעה, זו שהצליחה לשכנע את השופט כי הנאשמים חייבים בדין, הסתמכה על הנימוק, שאין כל הוכחה לכך, שהשטח הימי, שע"י התערוכה, – הברכה וכו' – ש„אוצר מפעלי־ים בע"מ“ משתמש בו לצורך טעינת סחורות ופריקתן וכו', ראוי להקרא בשם נמל מבחינת החוק.
השופט הסכים לנקודת־המבט של התביעה, שנמל תל־אביב איננו אביב איננו „נמל“ ולכן לא הכיר בזכות השיט החפשי בתוכו ומצא את הנאשמים חייבים בדינם.
פסק הדין של כב' השופט, מר בודילי, המשתרע על 10 עמודים, ניתן בפירוט מדויק מכיון ש„זהו המשפט הראשון בענין זה, ויש צורך להגדיר את זכויות הקהל לגבי נמל תל־אביב“. (השופט הדגיש, שהוא משתמש במונח „נמל תל־אביב“ רק לשם הנוחיות והקיצור, ואין בכך שום הודאה בקיומו המשפטי בתור נמל).
אולם חברי „הספן“ ופרקליטם, העו"ד בנימיני, החליטו לברר את השאלה עד תומה. לא חברה של צעירים שנקנסו עומדת לדין אלא כל מעמדו המשפטי של נמל תל־אביב. לכן הגישו הנאשמים באמצעות העו"ד בנימיני ערעור לבית המשפט המחוזי בתל־אביב. ונקודת הכובד שבערעור זה אינה השאלה של 19 הנאשמים, אלא שאלת הנמל. דינם של הצעירים האלה לא יהא אלא תולדה משאלה עיקרית זו.
מעניין לציין, שאותה קבוצה של צעירים המהווה את חברת „הספן“ מבססת את זכויותיה על ההנחה שמפעל על־יד התערוכה הוא נמל, נמל רשמי מבחינה משפטית, והתביעה, זו המגינה על ענייניו של „אוצר מפעלי ים“ או יותר נכון – על המונופול של חברת „פריקה“ העובדת בנמל – מבקשת לקבוע שתל־אביב אין לה נמל רשמי, אלא מפעל פרטי בלבד, המחוסר זכויות של גוף ימי מדיני.
"הירדן", שנה ג', מס' 625, 19 במרץ 1937, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
לבית הספר הימי בחיפה עומדת להגיע בקרוב אנית אימונים, הנושאת לפי שעה את השם „כף פילאר“ והנחשבת כאחת מספינות המפרשים המשוכללות מטיפוס זה. עם בואה של האניה – שהוא תרומת הוועד הבריטי של החבל הימי לישראל – יוכלו חניכי בית הספר לצאת למסעות אימונים לקצווי הים התיכון.
אניית המפרשים Cap Pillar, שנתרמה לביה"ס הימי ע"י הנדבן היהודי הבריטי ד"ר זליגמן, אך בשל פרוץ המלחמה נותרה בלונדון. מקור: יובל לביה"ס לקציני ים עכו, 1988.
ליטננט ר. ס. מילר, העומד בראש מחלקת הספנות של בית הספר, מוסר (בחוברת האחרונה של הירחון הכלכלי „פלשתין אנד מידל איסט“) על התפתחותו הנאה של המוסד, בו מתחנכים עכשיו ארבעים קאדיטים ב־4 מחלקות: ספנות, הנדסה, ראדיו ובנין ספינות, והוא מציין לשבח את הנוער הארצישראלי כחומר אנושי מתאים לחינוך ימי.
[…]
"הצֹפה", מס' 437, 5 ביוני 1939, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
הנהלת בית הספר הימי ליד התכניון העברי בחיפה התגברה על ההיסוסים ופתחה עתה את הכיתה השניה וקיבלה תלמידים לכתה א' חדשה. נתקבלו 32 תלמידים חדשים, וביחד עם הקודמים הגיע המספר ל-63.
לרגל פתיחת הכיתה החדשה ביקרו אתמול במוסד חברי הנהלת החבל הימי בתל-אביב. קיבלו את פניהם מ"מ מנהל ביה"ס ד"ר ג. אהרוני והמזכיר ש. אדלר.
לאחר המיסדר היומי הרגיל של הנפת הדגלים ראו האורחים את חדרי הכתות ומכשירי הלימודים, את בתי המלאכה והמעבדות של בית-הספר המקצועי התיכוני (של התכניון), המשמשים גם את ביה"ס הימי. אחה"צ ביקרו בנמל חיפה וראו את ביתן ביה"ס הימי שם, את הסירות וציודן, הנהלת ביה"ס ציינה את היחס הטוב אל ביה"ס מצד שלטונות הנמל ושלטונות הצי.
צריף הסירות של ביה"ס הימי בנמל חיפה, 1939. מקור: יובל לביה"ס לקציני ים עכו, 1988.
במסיבה הביעו האורחים מתל-אביב את התרשמותם הטובה מכל אשר ראו בבית הספר.
אנשי החבל הימי שמעו פרטים על התפתחותו של ביה"ס, אשר קשיי המלחמה האטו אותה אך לא הפסיקוה. מנהל ביה"ס הנמצא כעת באמריקה, דואג לביסוסו של המוסד. "הדסה" החלה משתתפת בתקציבות. עומד להיווסד ועד אמריקאי של החבל הימי, שביה"ס יהיה בחוג פעולותיו.
ספינת הלימודים הגדולה "כף פילאר" שקיבל ביה"ס במתנה מאת ידיד יהודי-אנגלי, נתעכבה מחמת המלחמה ונשארה בנמל אנגלי. החבל הימי דואג להשגת כלי שייט אחרים בשביל המוסד.
תכנית הלימודים מתנהלת כפי שנקבעה אשתקד, לפי דרישות המיניסטריון הבריטי למסחר.
"דבר", מס' 4386, 20 בנובמבר 1939, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
המפרשית "חיים ארלוזורוב". מקור: רב חובל זאב הים, ספינות מספרות, 1968.
חנוכת ספינת „הפועל“ – „חיים ארלוזורוב“ והפלגתה הראשונה
בשבת, בשעה 10 לפנה"צ, נערכה בנמל חיפה, במעמד מאות מוזמנים, שוחרי הפעולה הימית, וקהל חברים, חנוכת הספינה „חיים ארלוזורוב“. בשעה 10 בדיוק החלו ביקורי המוזמנים בספינה, הסידורים הרהיבו את העין והביאו את כל האורחים לידי התלהבות.
אחרי הביקורים נערך מיסדר המפליגים, הפלוגה הימית של סניף חיפה, פלוגת הסדרנים בחיפה ושתי קבוצות של סקצית הים בתל־אביב, שהגיעו בדרך הים אל החגיגה.
ראשון המברכים היה ז. אהרונוביץ בשם הועה"פ של ההסתדרות, שהעלה על נס את חשיבות הפעולה הימית והזכיר את מנהיגנו ח. ארלוזורוב. מר וידרו בירך בשם מחלקת הים של הסוכנות היהודית, ומר פרידלנד – בשם מרכז החבל הימי. את ברכת מרכז „הפועל“ הביא הח' ז' זיליסט, שסקר את הישגי „הפועל“ בשטח הימי. הוא מסר למפליגים את פנקסיהם וכן את מתנת הועד הפועל של ההסתדרות – יומן נסיעה בכריכה מהודרת, ובדפה הראשון – ברכת הועה"פ לנוסעים.
ברכות בכתב נתקבלו מאת הועד הלאומי, המרכז להכשרה גופנית, זבולון בתל־אביב וקלוב השייטים ועוד.
בגמר הברכות חנכה הח' סימה ארלוזורוב את הספינה בהסירה את הלוט מעל הכתובת „חיים ארלוזורוב“ – בעברית ובאנגלית.
אחרי כן הונפו: דגל נחשון, דגל החבל הימי לישראל ודגלי „הפועל“.
מיד הורם העוגן, נמתחו המיפרשים והספינה החלה לזוז, ואחריה מספר סוחבות ועליהן המוזמנים והחברים שלוו את הספינה ללב ים.
סייעה הרוח הטובה שנשבה אותה שעה והספינה התקדמה על הגלים במהירות הבזק.
נכחו בחגיגה הח"ח דוב הוז, אבא חושי, ב"כ שלטונות הנמל, ב"כ מרכז „הפועל“, החבל הימי לישראל, ב"כ מרכז „המכבי“, וב"כ סניפי „הפועל“ בחיפה ובתל־אביב.
שמות המפליגים: ישראל לסקוב (רב החובל), נחום טייכר ויעקב ורדי (קצינים), אהרן אלטמן (ראש המלחים), שאול ליפשין, יונה פורטנוי, נעים הפט, מ. זילברברג, שאול אקר, יעקב לאפר, דוב קוברסקי וחוה קורנגולד.
תכנית הנסיעה: חיפה – פמגוסטה – החוף הדרומי של קפריסין, – איי פפוס – רודוס – הארכיפלגוס האֶגאי – פיראוס, – סן טורין – קנדיה – אלכסנדריה – ת"א – חיפה.
ספינת הלימוד „חיים ארלוזורוב“, שהיא הספינה המשוכללת ביותר ממין זה בארצנו, העשירה את נכסיהן של הפלוגות הימיות בהתאגדות „הפועל“ ותסייע להכשיר את חבריה בפעולה הימית.
מסתכל
"דבר", שנה חמש־עשרה, מס' 4300, 30 ביולי 1939, עמ' 6. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים ועוד 
