ספינת מפרשים חדשה ל"הפועל" – 1 ביולי 1939

מכשיר חשוב להגברת הספורט הימי

(ספינת-מפרשים חדשה ל„הפועל“)

דומה, שום ענף ספורט בארצנו לא זכה לשגשוג כה מהיר ורב־תוצאות כמקצוע הים. מותר לומר בביטחה, כי כיבושי הישוב העברי בתחום הימאות נתאפשרו במידה רבה בזכות פעולת־ההכנה השקדנית של ארגוני הספורט שטיפחו בשנים האחרונות את ספורט המים והעמידו לשירות הישוב חבר יורדי־ים מנוסים.

בימים אלה, כשמרחבי הים הפכו סיוט־אימים לרבבות אחים־גולים התרים אחרי חוף־מבטחים, נודעת חשיבות כפולה ומכופלת להכשרה הימית של הדור הצעיר. שורות מבוצרות של יורדי־ים דרוכים: חותרים, שחיינים, מחזיקי משוט ותופסי הגה, מותחי־מפרשים ומשליכי עוגן, עשויות לשמש סעד ממשי במלחמת הישוב על העליה והעצמאות הימית.

נתנה האמת להאָמר: בשורת האיגודים הספורטיביים, שעשו את ההכשרה הימית לחלק בלתי נפרד של עבודתם היומיומית, ראוי „הפועל“ למקום־כבוד. פלוגות הים של „הפועל“, המקיפות עתה מאות חברים ביחוד בערי החוף, שימשו מופת לארגוני ספורט אחרים. חרף הקשיים החמריים נרכשו ספינות חתירה, מפרש ומשוט וכיום יכולה תנועת הספורט להתפאר ברכושה הימי הרב המאפשר הנחלת מקצוע הים לכל שוחריו.

כמכשיר חשוב להגברת הספורט הימי יש לראות את ספינת המפרשים הגדולה, המצויידת בכלי־מנוע, שנרכשה זה מקרוב על ידי „הפועל“.

המפרשית "חיים ארלוזורוב". מקור: רב חובל זאב הים, ספינות מספרות, 1968.

וזה מראה הספינה החדשה:

אורך הסיפון 17 מטר ורחבו 4.20. עומק הספינה במים 2.80 מטר ומעליהם 1.20. בתחתיתה הותקן מנוע־בנזין בעל 20 כוחות־סוס. שני תרנים לספינה (גורות, פוק, קליבר וסטאַקסל) ומפרש ביאֶרמודי. שטח המפרשים 300 מטרים מרובעים. האוניה הותקנה במספנות קיל בשנת 1922–1923 מברזל מגולבן. משקלה 80 טון. מתקניה המשוכללים מאפשרים הפלגות למרחקים בשביל 12–14 איש בנוחות רבה.

בטן הספינה מכיל 3 תאי שינה, אולם, מטבח וחדרי־שירות. מראה החיצוני וסדורה הפנימי משרים הרגשת־בטחון על המפליגים. הספינה מצוידת בסירה ובמכשירי הצלה רבים. מקום עגינתה – חיפה.


"אֹמֶר", מס' 140, 1 ביולי 1939, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

קידושים סמליים בין הים ובין א"י – 1 ביוני 1939

הישוב נתבע להושיט יד לספָנות העברית

הפצת מניותיו של ה„לויד הימי הא"י“. – חגיגה באנית „הר־ציון“. – קדושים סמליים בין הים ובין הארץ. – העבודה להרחבת האוירודרום של תל־אביב התחילה.

כשנמצאה אניה „הר ציון“ מול חופי הארץ ועל ספונה מחשובי הישוב העברי בארץ, לקח ה' י. רוקח, ראש עירית תל־אביב, טבעת כסף של „כופר הישוב“, זרק אותה לים, לאות של קדושים סמליים בין הים ובין ארץ־ישראל ותל־אביב. הנאספים הרבים על הספון של האניה העברית קיבלו את המחזה בתשואות ממושכות.

ה„לויד הימי הארצישראלי“, בעל האניות „הר ציון“ ו„מרים“, הוא אשר הזמין לאניה „הר ציון“ עסקנים ועתונאים לקראת מפעלו החדש – הפצת מניותיה של החברה בצבור היהודי. נוסד ועד להרחבת הפעולות של הלויד הימי הארצישראלי בהשתתפות ראש עירית תל־אביב ה' י. רוקח, ה' א. ברלין חבר הנהלת הועד הלאומי, סגן ראש עירית ירושלים, ה'. ד. אוסטאֶר, יושב ראש ועד הקהילה בחיפה ה' ג. לוין, ראש עירית פתח תקוה ש. שטאמפר, ראש מועצת רמת גן א. קריניצי, ראש מועצת רחובות י. גורודיסקי, ראש מועצת ראשון לציון זרובבל חביב, ראש מועצת נתניה ה' ע. בן־עמי ובאי כוח מוסדות והסתדרויות שונות.

אחרי שהמוזמנים נהנו מן ה„כיבוד“, נתכנסו כולם למסיבה על הסיפון. פתח את המסיבה ה' ד.אוסטאֶר, שנבחר ליושב ראש הועד המורחב, ודיבר על חשיבות המפעל החדש של ה„לויד“, שהיה חלוץ הפעולה הימית וראוי לתמיכת כל הישוב.

דיבר ראש ה„לויד“ ה' ברקוביץ, שהביע את אמונו בצבור העברי שידע לתמוך במפעל הימי החשוב בציינו שכל העולם נוכח שהספן היהודי אינו נופל במאומה מן הספן הנכרי.

ה' רוקח נאם על תפקידה של תל־אביב בימים אלה – תל־אביב הבונה והיוצרת. רק היום – אמר ה' רוקח – ניתנה פקודה להשלים את ככר התעופה של תל־אביב ובעוד זמן מועט יוכלו לרדת ליד תל־אביב האוירונים הגדולים ביותר.

אחרי שעמד על ההבדל בין ירושלים ותל־אביב, ציין את אשר עשתה תל־אביב למען „כופר הישוב“, דיבר על הימאות ועל חשיבות ה„לויד“ וסיים בברכה בשם העיריה ובשם אוצר מפעלי ים.

נאמו עוד ה' בר־כוכבא מאירוביץ – בשם מחלקת הים של הסוכנות, ה' ריבלין – בשם החבל הימי לישראל, בן־עמי, בשם נתניה, ה' טובים בשם ה„לויד“, ה' א. ברלין – בשם הועד הלאומי, ה' ג. לוין – בשם קהילת חיפה וה' בן־אבי.

אחרי שהר־ציון שטה למעלה משעתיים מ4 עד אחרי 6 לפנות ערב לאורך החוף צפונה להרצליה ואחר כך דרומה עד אחרי בת־ים חזרה האניה לנמל תל־אביב. תחת צלילי „התקוה“ הוטל העוגן של האניה מול הכניסה לנמל.


"הארץ", שנה כ"ב, מס' 6022, 1 ביוני 1939, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

תרומה לחדר השיט של ביה"ס הימי – 22 במאי 1939

בחיפה

[…]

חנוכת חדר השיט בביה"ס הימי. נואם מר גריסון-פטלי, משמאלו ד"ר ברדין מנהל ביה"ס ומימינו ד"ר קפלנסקי מנהל הטכניון. מקור: יובל לביה"ס לקציני ים עכו, 1988.

בבית הספר הימי

בבית הספר הימי שע"י הטכניון העברי בחיפה התקיים טכס גלוי לוח הזכרון על שמם של הגב' צילה וה' יוסף עמנואל פטלי, ז"ל.

לוח זה נקבע בחדר השיט והימאות של בית הספר, שמכשיריו וציודו נרכשו בתרומתה – בסך 500 לא"י – של משפחת פטלי.

אחרי שנשמעו דברי תודה והערכה מאת מר ש. קפלנסקי, מנהל הטכניון העברי, וד"ר ש. ברדין, מנהל בית הספר, נחשף לוח הזכרון ע"י מר גריסון פטלי (בנו של המנוח), בנוכחות תלמידי בית הספר הימי וקציניו, מר וואֶלסלי אהרן, ב"כ הועד הבריטי של החבל הימי לישראל, מר ת. בן־נחום, ב"כ החבל הימי לישראל ועוד.

מר גריסון פטלי השיב בדברי ברכה למנהלי הטכניון העברי ובית הספר הימי.

[…]


"הארץ", שנה כ"ב, מס' 6014, 22 במאי 1939, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

התפרסם גם ב"דבר", שנה ארבע עשרה, מס' 4243, 23 במאי 1939, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

Garrison-Fatley

ידיעות ברית ידידי הספנות העברית – 28 בינואר 1938

ברית ידידי הספנות העברית בארץ־ישראל

ידיעות

„ברית ידידי הספנות העברית בארץ ישראל“ (מקודם הליגה העברית למפעלי ים ותעופה) מודיעה בזה לחבריה ולידידיה, שמשרדיה בנחלת בנימין 63 עברו לחדרים אחרים באותה קומה. המזכיר עונה אך ורק בשעות 11–1. ההורים שעדיין לא הכניסו את שכר הלמוד לחודש פברואר בעוד בניהם הנמצאים עכשו על הספינה „שרה א'“, מתבקשים להכניס את התשלום למשרד הברית, בשעות הנ"ל, או לבנק למלאכה עבור „שרה א'“.

הנהלת הברית מבקשת את הורי התלמיד דוד חיימוביץ (שכתבתו לא ידועה) לסור למשרד בעניני בנם, או להודיע את כתבתם למזכירות הברית. (כל מי שיודע את הכתובת הנ"ל מתבקש להודיעה למזכירות ביה"ס).


("הירדן") „חזית הלאום“, הוצאה חד־פעמית, 28 בינואר 1938, עמ' 10. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

הפלגת צופי־ים ו„זבולון“ מהירקון לחיפה – 16 ביוני 1932

שלום לצופים שהפליגו

ביום ד', בשעה 11 בלילה, יצאה בסירה „תל־אביב“ קבוצה של צופי־ים קשישים ממוצא הירקון לחיפה. ב־8 בבקר הגיעו לעטלית בקרו במחנה מפקדי הצופים שנערך שם בשבועות, ונפגשו עם מפקדם מר דוד אלמגור. בו בערב הגיעו לחיפה בשלום. מפני הסערה החזקה נשארו בחיפה עד שישקוט הים.

קבוצת המתלמדים של ביה"ס זבולון, בפקודת מר ישראליתן שהפליגה גם היא לחיפה – הגיעה לשם בשלום.


"דאר היום", שנה י"ד, מס' 232, 16 ביוני 1932, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

בברית ידידי הספנות העברית – 14 במאי 1937

בברית ידידי הספנות העברית

מר ישראל טריבוס, מי שהיה חבר הועד הפועל של ברית הצה"ר העולמית, נגש לעבודה בתור המנהל הכללי של הליגה של ידידי הספנות העברית. בתור מזכיר המשרד נתמנה ה' יצחק ברמן.

הפרופ' ב. אקצין, חבר הנשיאות של ההסתדרות הציונית החדשה ומנהל המחלקה המדיני, נספח לועד ברית ידידי הספנות העברית באנגליה.

ה' צ'ארלס נייפין, יושב ראש אגודת החיילים המשוחררים (כללית) באמסטרדם נגש ליצירת סניף ארצי לבירת ידידי הספנות העברית בהולנדיה.

ה' נייפין מכין בימים הקרובים אספה מכוננת של הליגה באמסטרדם.

כמו כן נעשות הכנות להתחיל בפעולה מסויימת בבלגיה השכנה.


"הירדן", שנה ג', מס' 632, 14 במאי 1937, עמ' 6. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

„תיאודור הרצל“ מחדשת את הפלגותיה – 14 במאי 1937

"תאודור הרצל" בלטביה, 1937. מקור: ויקישיתוף

„תיאודור הרצל“ מחדשת את הפלגותיה

ספינת־המפרשים „תיאודור הרצל“ מתחילה בקרוב את עונת־הפלגותיה השלישית. מלחיה הבית"רים וכמו כן חברי הפלוגה ב' של קן בית"ר בריגה נגשו כבר לעבודות הבדק של הספינה בנמל ריגה.

בראש הספינה הועמד עתה הקפיטן היהודי היחידי בלאטוויה, ה' אלכסנדר רוס.

תכנית לכפר דייגים בארץ

הקפיטן נ. פוסקו מבית הספר המי בצ'יוויטבקיה הכין הצעה מפורטת של תקציב לכפר דייגים בחוף הארצישראלי. הצעה זו תשמש יסוד למשא ומתן המתנהל בקשר עם זה בחוגים המתאימים בלונדון.

תכנית זו כוללת חשבון הוצאות לארגון טכני של נקודה ישובית ל־15 משפחות דייגים, בעלת 15 צריפים קטנים, מחסן קואופרטיבי, מצבעה למכשירי הדיוג, מחסן לשיקול הדגים, מחסן לאריזה, מקרר, מזח קטן, 15 סירות קטנות והחזקת מדריך בעל מקצוע.


"הירדן", שנה ג', מס' 632, 14 במאי 1937, עמ' 6. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

יוקם בית ספר ימי בנתניה – 5 במאי 1939

בית ספר ימי בנתניה

נתניה אשר על שפת הים, החותרת להיות מרכז ימי חשוב הודות ל־12 קילומטרים של חוף אשר ברשותה – תזכה בעתיד הקרוב למפעל, אשר יתן לה את הדחיפה הראשונה להגשמת מאוייה בכוון הנ"ל.

זה כמה שנים בוחנת מועצת נתניה תכניות שונות שהוגשו לפניה בדבר הקמת בית ספר ימי במקום, עד שסוף־סוף הושג בימים האחרונים הסכם עם ברית ידידי הספנות העברית וקרן תל־חי, להקים מפעל בעל היקף שיהיה ראוי לשמו. הסעיף הראשון של ההסכם אומר: „מטרתו של ביה"ס – להקנות לנוער העברי חנוך עיוני ומעשי במקצוע הימאות ולעורר בקרב הדור הצעיר את הרוח והשאיפה לכבושים ומפעלי־ים“. „היסודות החנוכיים של ביה"ס יהיו ברוח לאומית בלי כל השפעות או מרות מפלגתית“.

בין חברי נשיאות הכבוד והקורקטוריון של המפעל נמנים: הברון רוברט די רוטשילד, א. קירשנר, פרופ' א.ש. יהודה, עובד בן־עמי, י. הלפרין ועוד.

פרטי ההסכם האמור הובאו לאישורה של המועצה בישיבה שהתקיימה אור ליום ב' בשבוע זה.

ראש המועצה, ה' בן־עמי, הקדים כמה דברי הסברה והטעים את חשיבותו הרבה של ביה"ס „שיקים לנו דור של יורדי ים וישמש גורם חשוב לפיתוח מפעלי ים שונים בנתניה“. הוא ציין כי ההנהלה הצליחה להבטיח את אפיו הלאומי ועל־מפלגתיותו של המפעל ומכאן שאין מקום לחששות שהובעו ע"י השמאל ביחס לכך. השותפות שלנו עם הגורמים שיזמו את המפעל אין לה אופי אידיאולוגי אלא שותפות קונסטרוקטיבית לשם הקמת מפעל שאנו רואים בו ברכה רבה להתפתחותו הימית של המקום. בועד המנהלים מצויים אישים בעלי שם, ששמם משמש ערובה לרמה ולהצלחה של המפעל. הובטח שבראש בית הספר הזה יעמוד אחד המפקדים המצוינים ביותר של הצי האיטלקי, אשר הביע את שמחתו ונכונותו לכך.

בתשובה לשאלת ב"כ הצה"ר ש. שורצמן הודיע ראש המועצה כי החל מו"מ בדבר הקמת בי"ס לתעופה בנתניה.

בויכוח שהתנהל אח"כ מסביב לפרטי ההסכם הביע ציר הפועלים ד. סגל התנגדות לאישור ההסכם. לדעתו, „המועצה אינה רשאית לחתום הסכמים עם קרן שהסתלקה משותפות עם הקרנות הלאומיות ואינה מאושרת ע"י מוסדות הישוב“. הוא הציע לדחות את האישור, מאחר שהובטחה אי־מפלגתיותו של המפעל. לאחר הערות נוספות של ב"כ הפועלים ותשובת ראש המועצה הועמד ההסכם להצבעה ונתקבל ברוב דעות.


"הבֹקר", שנה ה', מס' 1064, 5 במאי 1939, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

בבית הספר הימי ובנמל חיפה – 21 באפריל 1939

בחיפה

בבית הספר הימי

באחת הישיבות האחרונות של ועד הנאמנים של בית־הספר נבחרו: ד"ר סולובייטשיק – יו"ר; מר מאירוביץ – סגן יו"ר; מר בן־נחום – גזבר כבוד; אבא חושי – מזכיר כבוד.

מר הרברט גרינבלאט, בוגר הגימנסיה „הרצליה“ ובית־הספר הימי בפילאדאֶלפיה התמנה בתורת מדריך לשיט ועוזר לרב־החובל מילר.

הרברט גרינבלאט. מקור: יובל לבית הספר לקציני ים עכו, 1988

חלק גדול של הציוד למחלקת השיט, שנרכש בתרומתו של מר גריסון פטלי, נתקבל מהועד הבריטי של „חי"ל“ וסודר בחדר מיוחד, המיועד ללימוד תורת השיט. ציוד נוסף עומד להגיע בימים הקרובים. כן הגיעו מאנגליה שתי סירות וכבר הוכנסו לעבודה. מנהל הנמל הקציב מקום להקמת צריף לבית־הספר בשטח הנמל וכבר נגשו להקמתו. הוא יהיה מוכן בעוד חודש ימים.

נקבעה ואושרה התלבושת הרשמית לתלמידים וההזמנות להכנתה נמסרו לבתי־מלאכה שונים בארץ.

בית־הספר הימי קבל על חשבון תקציב תרצ"ט 500 לא"י ממרכז החבל הימי לישראל ו־500 לא"י מהסוכנות היהודית לא"י.

[…]

ביקור באנית משחית

להזמנת מפקד אנית המשחית הבריטית „גראנאדה“, העוגנת בנמל חיפה, ביקרו אתמול באי כח העתונות באניה. בלוית אחד מקציני האניה, עברו בכל המחלקות, ראו את המוקשים, תותחי־המגן נגד אוירונים, כן ראו את המחסום, שעובדי האניה מקימים בנמל כתריס בפני צוללות. האניה בת 1330 טון, ובה 135 מלחים. בנינה נסתיים בשנת 1936. מהירותה 25 קשר לשעה.


"הארץ", שנה כ"ב, מס' 5996, 21 באפריל 1939, עמ' 7. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

Garrison-Fatley