מספנה לקבוצה לעבודות הים „עוגן“ – 26 בפברואר 1939

מספנה לקבוצה לעבודות הים „עוגן“

בשבועות האחרונים נפתחה באזור התעשיה שעל אדמת הקרן הקיימת בעמק „זבולון“ על ידי הקבוצה לעבודות הים „עוגן“ – מספנה לבנין סירות, שהיא המספנה היהודית הראשונה בחיפה.

קבוצת „עוגן“ התחילה בעבודתה בנמל חיפה בספטמבר 1935 – בהורדת נוסעים יהודים מן האניות, שהיו עוגנות על יד חומת המים הגדולה (מחוסר מקום על יד הרציף) ולשם כך רכשה שלש סירות מנוע. עבודה זו היתה מקודם בידי ערבים בלבד, ובראשיתה נתקלה הקבוצה בקשיים מרובים, אך מעט מעט הסתגלה לה והיא נמשכת בהצלחה.

במשך הזמן נתברר, שענף זה בלבד אין בו כדי להספיק עבודה בעונה המתה, ביחוד בחדשי הקיץ, ועל כן התחילו לטפל בענף חדש הקשור אף הוא בעבודות הים – היינו בנין סירות, שעד עתה לא עסקו בו יהודים בחיפה. התחילו בבית המלאכה בקרית חיים, אולם אחרי כן עברו לבית מלאכה פרטי („עצמון“) שבאזור התעשיה בעמק זבולון. לפי שעה עובדים במספנה תשעה מחברי הקבוצה, העסוקים בימים שאין בהם הרבה עבודה בהובלת נוסעים מן האניות לרציף. עד עתה נבנו במספנה שתי סירות, שנועדו להפליג בים כנרת, האחת הוזמנה על ידי קבוצת גינוסר שבמגדל, והשניה – סירת מנוע – על ידי קבוצת בתלם שבעין גב (מעברו המזרחי של ים כנרת). אורך הסירה האחרונה 6.75 מטר; ורחבה 2,10. אורך הסירה הראשונה 5.80 מטר, ורחבה – 1.80.

בעבודתה נעזרה הקבוצה במדה מרובה על ידי מחלקת הים של הסוכנות, שכידוע יש לה סניף פעיל בחיפה. ההון שהושקע במפעלי הקבוצה מגיע לסך 1600 לא"י: 500 לא"י משל הקבוצה עצמה, שקבלה את הסכום בהלוואה בעזרת הסוכנות, לפרעה במשך שנתיים; 250 לא"י – מאת המשרד הקבלני שעל יד מ.פ.ח.; 250 לא"י מ„סולל בונה“; 250 לא"י – מאת מרכז הקואופירציה, 125 לא"י – מאת הועד הפועל של ההסתדרות, ו־250 לא"י מאת הסוכנות.

מלבד זה הושקע עוד סכום נוסף בסך 450 לא"י להרחבת בית המלאכה שניתן מאת מוסדות אלו: נחשון – 100 לא"י; „סולל בונה“ – 200, מחלקת הים של הסוכנות – 100, וחברת העובדים – 50. כל הסכומים הנ"ל, ביחד 2075 לא"י, הושקעו ברכישת 3 סירות מנוע להעברת נוסעים, ולהרחבת בית המלאכה (למספנה) ולהוספת כלים.

מלבד העבודות הנזכרות קבלה הקבוצה עבודה להקים צריף לאיכסון הסירות השייכות לקלובים ספורטיביים יהודים בנמל חיפה, שיעלה בסך 170 לא"י, בנית סירה לקבוצת „חולתא“ במי מרום וסירה נוספת לצרכי הקבוצה. בדעת הקבוצה לטפל בעתיד גם בדיג, ותבנה לעצמה סירה מיוחדת לשם כך. יש להטעים, שעד עתה נערכו התכניות לסירות בארץ גופה, אך מכיון שנתברר, שלא תמיד התכניות האלו הן משוכללות, הוחלט להזמין אותן בחוץ לארץ במקום שהן נעשות בידי מומחים.

במלאכת בנין הסירות מתאמצת הקבוצה להשתמש ככל האפשר בחמרים מתוצרת הארץ. כך למשל צורכת המספנה מסמרים מגולבים מתוצרת מקומית, עצי אקליפטוס ועוד, בזמן האחרון נתקבלה הצעה מאת הקרן הקיימת לישראל להשתמש בעצי אלון המצויים לרוב ביערות הקה"ק בסביבות שיך אבריק, לשם בנין הסירות ועתה דנים מומחים בהצעה זו.

בדעת הקבוצה לעסוק גם בתיקון סירות, אך לשם כך יהיה צורך להעביר את המספנה ממקומה עתה לאזור הנמל. הקבוצה פנתה בענין זה להנהלת הנמל בחיפה.

קבוצת „עוגן“ קבלה מאת הממשלה באמצעות מחלקת הים של הסוכנות זכיון לצוד ספוגים, המצויים לרוב במימי עטלית וראש־הנקרה, ובחדשים אפריל–מאי יתחילו בעבודה זו לפי שעה בתורת נסיון.

ההנהלה כוללת: ד"ר ווידרה (מנהל הסניף החיפוני של מחלקת הים של הסוכנות), גב' ג. שטרומפף (מהנהלת „נחשון“), ושנים מחברי הקבוצה.


"הארץ", שנה כ"ב, מס' 5951, 26 בפברואר 1939, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

המושב השלישי של מועצת חי"ל – 14 בדצמבר 1938

המושב השלישי של מועצת חי"ל

7500 חברים בחבל הימי בת"א. – מאות צעירים מקבלים הדרכה בשחיה ושיט. – לקראת הקמת בריכת שחיה ותחנת סירות בירקון. – 40 תלמידים לומדים בבית-הספר הימי. – „חי"ל“ בפולין לעזרת הדיג בארץ. – תביעה להקמת קו עברי לאומי. – מתלמדים יהודים לאניות בריטיות.

המושב השלישי של מועצת ה„חי"ל“ בתל־אביב נפתח בנאומו של ד"ר מוסינזון שמסר את רשמיו מישיבת הועד הפועל הציוני בלונדון ועמד ביחוד על שאלות הימאות העברית שבאו לבטוי בנאומיהם של ח. וייצמן, ד. בן־גוריון ומ. שרתוק.

מ. ריבלין הרצה על פעולות מרכז ה„חי"ל“. בית הספר הימי כבר מונה למעלה מ־40 תלמידים. בעוד שלושה שבועות יגיע לבית־הספר לויטננט מילר, מומחה אנגלי, אשר הוזמן באמצעות הועד הבריטי של „חי"ל“ וישמש מנהל מחלקת הנאויגאציה. כן תגיע בקרוב ספינת הלימוד – אף היא באמצעות „חי"ל“ בלונדון. מהסכום של 1000 לירה, אשר מרכז „חי"ל“ צריך להכניס במשך השנה הקרובה ע"ח השתתפותו בתקציב בית־הספר, כבר הוכנסו 300 לירה. על הסניפים לסיים את המגבית בחדשים הקרובים ביותר. המרצה הזכיר לטובה את העזרה הניתנת ל„חי"ל“ על ידי עמילי המכס ובעלי משרדי הנוסעים בארץ השוקדים על הפצת תלושי בית־הספר הימי.

תלוש הנוסע למען בית הספר הימי. מקור: יובל לביה"ס לקציני ים עכו, 1988

סניף „חי"ל“ בפולין עוסק עכשיו במפעל מיוחד למען קבוצת דיגים „מעפילים־גורדוניה“, אשר עלו לארץ לפני כחצי שנה לאחר שקבלו את ההכשרה בגדיניה.

החבל הימי לישראל מקיים קשרים אמיצים עם חברות הספנות היהודיות הקיימות ומגיש להן עזרה בשטח התעמולה, הפרסום, המו"מ עם האימפורטרים והאכספורטרים בעניני השמוש באניות עבריות ועם המוסדות הישוביים העליונים; אולם השאלה העיקרית העומדת כיום בפני הישוב היא הקמת קו ספנות עברי שיקשר את הארץ עם ארצות הגולה.

פ. פוגלמן מסר בשם „חי"ל“ בת"א, כי הסניף מונה עכשיו 7500 חברים. למעלה מאלף איש, ביניהם 500 חברים של הקלובים הספורטיביים, עשרות מורים, מאות תלמידים, עובדי העיריה, שוטרים ועובדי מוסדות שונים קבלו את ההכשרה הדרושה בשחיה בהדרכות של „חי"ל“.

אולם למען יוכל ה„חי"ל“ לספק את כל צרכי הנוער בלימודי השחיה, יש צורך דחוף להקים בריכת שחיה ראויה לשמה. בענין זה נעשו כמה התחלות ויש לקוות, כי בשיתוף פעולה עם העיריה אפשרי יהיה להגשים את התפקיד הזה. „חי"ל“ התחיל בהרחבת המסגרת של „צופי הים“, למען יוכל הנוער הלומד לקבל הדרכה בשיט. כן הוקצבו סכומים נכרים ל„מכבי“, „הפועל“ וצופי הים לשם רכישת סירות. „חי"ל“ עומד לעזור לבתי־הספר התיכוניים והעממיים ברכישת סירות ולהקים, בעזרת העיריה תחנה מרכזית לסירות בירקון. מועצת הנוער שליד „החי"ל“ נגשת לארגון תערוכה ימית של עבודות יד בבתי־הספר והתחילה בשורת הרצאות על נושאים ימיים שונים.

פעולה רבת ערך נעשתה ע"י ועדת הנמל והספנות, לכיוון האימפורט של הסוחרים היהודים דרך נמל ת"א.

החבל הימי מטפל כעת במפעל חדש שיש בו ערך חינוכי  וכספי. בקרוב יוצא האלבום עם תויות של תולדות הספינה, נמל תל־אביב, דיג עברי וחיות הים. כל ההכנסה תוקדש לפתוח הספורט הימי בין הנוער.

בויכוח השתתפו כמה חברי המועצה. מר בית־אלי מסר מרשמיו בלונדון ווארשה ותבע תעמולה רחבה בין ההמונים היהודי באנגליה ופולין למען „חי"ל“. מר רוזנברג דרש יחס של חיבה מטעם הנהלת הנמל בת"א לאניות עבריות.

י. ז'יליסט מילא בשם המרכז והסניף אחרי הדין וחשבון וענה למתוכחים. „חי"ל“ היה הגורם המכריע בהקמת בית הספר הימי. באמצעות הועד הבריטי של „חי"ל“ עומד המרכז לסדר כמה צעירים כמתלמדים באניות בריטיות. הוא קורא לגיוס אמצעים חדשים למלוי התפקידים המוטלים על ה„חי"ל“.

בסיום הישיבה נתקבלה החלטה לשלוח ברכה להנהלת ביה"ס הימי בחיפה, לתבוע מאת הסוכנות את החשת הקמתו של קו אניות עברי ולארגן פעולת הסברה גדולה לשם רכישת המוני חברים לחבל הימי.


"דבר", שנה ארבע עשרה, מס' 4109, 14 בדצמבר 1938, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

התפרסם גם ב"הארץ", שנה כ"א, מס' 5902, 23 בדצמבר 1938, עמ' 5. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

אלבום ימי, הוצאת החבל הימי לישראל, תרצ"ט

ספינות מפרשים נטרפו ליד עתלית – 24 בנובמבר 1939

ספינות מפרשים נטרפו ליד עתלית

שתי ספינות מפרשים, ארצישראלית (של ערבים) ומצרית, נטרפו אתמול בבוקר בין טאנטורה (דאר) ועתלית. כל אנשיהן ניצלו. בספינה המצרית, אדיא, היו 4 ובארצישראלית, יפו שמה, היו 7. הם שחו והגיעו אל החוף. שנים מעובדי „יפו“ נעלמו לזמן מה וקבוצות שוטרים יצאו לחפש אחריהם, אולם אחה"צ הגיעו ברגל לחיפה. שנים מהניצולים שנפצעו נלקחו אל בית־החולים במושבה חדרה.

הספינה המצרית היתה בת 40 טון, הובילה אורז לחיפה. היא צללה תהומה ללא זכר. הספינה „יפו“, בת 15 טון, טבעה בקרבת החוף, והפלחים של הכפרים הסמוכים משו את מטענה, בהסכמתו של רב החובל. זוהי הספינה שהודענו עליה אתמול, שנאבדה.


"הצֹפה", שנה שלישית, מס' 581, 24 בנובמבר 1939, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

מישיבת מרכז החבל הימי לישראל – 26 בינואר 1939

התנועה למען הימאות העברית

ידיעות שנמסרו בישיבת מרכז ה„חי"ל“. – ועדה לחקירת האסון ל„רחף“. – נקבע שמו של ביה"ס הימי ליד הטכניון

בהשתתפות חברי המרכז, ב"כ הסוכנות היהודית מר ב. כ. מאירוביץ ומוזמנים מסניפי ה„חי"ל“ בערים, מושבות ומשקי העובדים נתקיימה ביום 22 לח. ז. ישיבת מרכז החבל הימי לישראל.

בפתיחת הישיבה הזכיר היושב ראש, מר ש. טולקובסקי, את חללי „רחף“. לפי הצעת ד"ר סולובייטשיק החלט לפנות למחלקת הים של הסוכנות בהצעה ליצור ועדה לחקירת האסון של „רחף“.

בהדין והחשבון על פעולות המרכז אשר נמסר על די מ. ריבלין, צוין גידול התנועה (מ־4 סניפים ו־9000 חברים בראשית 1938, עד 23 סניפים, המונים קרוב ל־13 אלף חברים בתחילת שנת 1939); דבר הקמת בית הספר הימי בחיפה, הקשרים והעזרה המוגשת על ידי „חי"ל“ למפעלי הספנות ועובדים באניות בריטיות והתחלת הפעולה לריכוז חומר וידיעות על עובדי הים היהודיים בארצות שונות; העזרה לארגונים הספורטיביים; פעולת ההסברה והתעמולה; יסודם של ועדי ה„חי"ל“ בחוץ־לארץ (אנגליה, פולין, אפריקה, בלגיה) והתחלה לארגון ה„חי"ל“ באמריקה. מלואים לדו"ח על הפעולה במושבות נמסרו על ידי ד"ר ברנדר. בשם הועד הבריטי של ה„חי"ל“ ברך את הישיבה מר גריסון־פטלי, אחד מעסקני הועד הבריטי. מר ז'יליסט מסר דו"ח כספי. בויכוחים שבהם השתתף מספר חברים רב (י. פרישמן, י. גולדברט, צ. ליברמן, י. פלדמן, א. חושי, קבנצל, ד"ר סולובייטשיק, מ. ז'יליסט, ש. קפלנסקי, ד"ר ברדין, ז. הים, נ. ז'וכוביצקי, זיידל, ב. כ. מאירוביץ) באו לידי ביטוי המצב הקשה של הספנות העברית ודלות עמדותיה והתפקידים המוטלים על תנועת החבל הימי לישראל. צוינו הישגי ה„חי"ל“ בתקופת הדוה"ח וביחוד דבר הקמת בית־הספר הימי; הובעה המשאלה להגברת פעולת ה„חי"ל“ בענף הדיוג; נתבעה העמקת הפעולה החנוכית והתעמולתית, נדרשה פעולה מקיפה ושיטתית בין תלמידי בית הספר והנוער והגברת העזרה לארגונים הספורטיביים. מנהל בית הספר הימי, ד"ר ברדין, סקר את מהלך העבודה בבית הספר הימי, אשר נכנסה למסלולה הקבוע עם בואו של מנהל מחלקת הנאוויגאציה רב־החובל מילר. בשם הנשיאות השיב למתוכחים מר ש. טולקובסקי, אשר עמד בדבריו על תפקידי ה„חי"ל“ ועל דרכי פעולתו. הישיבה אישרה את הודעתו של ד"ר סולובייטשיק, שנבחר ליו"ר ועד הנאמנים של בית הספר הימי, כי ועד הנאמנים החליט לקבוע את שם בית הספר כדלקמן: „בית הספר הימי ליד הטכניון העברי, מיסודם של הסוכנות היהודית לא"י וחבל ימי לישראל".

בקבלת החלטות בשאלות אשר עמדו על הפרק, הסתיימה הישיבה.


"הארץ", שנה כ"ב, מס' 5931, 26 בינואר 1939, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

עוד שולחים פירות הדר באניות גרמניות – 26 בפברואר 1939

עוד שולחים פירות באניות גרמניות

כידוע, החליטו פועלי הנמל היהודים בחיפה, העובדים בהטענת פרי־הדר, להפסיק את הטענת הפירות באניות המשא הגרמניות, לאחר המקרה הידוע שקרה באניה הגרמנית „בארנביק“ ביום 29 לדצמבר 1938 בשעה שקצין נאצי של האניה האמורה עלב במלים גסות את אחד הפקידים היהודים, מן העובדים בשרות חברות המשלוח.

בתחלת ינואר ש. ז. הודיעה לשכת העבודה שעל יד מועצת פועלי חיפה על כך לחברות הפרי השונות והטעימה שלאחר האחד בפברואר לא יוסיפו פועלים יהודים להטעין פירות באניות כאלו. מכתב זה נשלח בחמשה ליאנואר ובתשעה לחודש חזרה על הודעה זו גם מועצת פועלי חיפה.

הרוב המכריע של חברות הפרי קבלו את ההודעה ברצון והפסיקו את המשלוחים באניות הגרמניות, אולם כמה ממשלחי הפרי הקטנים, שאוגדו על ידי חברה ארצישראלית ידועה לאֶכספורט של פירות הדר (ברובם הגדול מתל־אביב) ניסו לשלוח באניות גרמניות גם לאחר גמר המועד של חודש ימים שנקבע על ידי מ. פ. ח. בהתאם לדרישת פועלי הנמל היהודים.

והרי עובדות: בחמשה לפברואר ש. ז. הגיעה לחיפה האניה „גיאורג רוס“ מחברת  מחברת „דויטשאֶ לאֶוואנט ליניה“ לטעון פירות הדר של משלחים יהודים להובילם לנמלי מערב אירופה (חוץ מגרמניה), אולם בגלל סירוב הפועלים היהודים להטעינה, נאלצה האניה להפליג בלי מטען. (טענה רק 300 תיבות פרי של סוחרים ערבים).

לפני כשבוע, ביום 18 לפברואר, כשבאה האניה הגרמנית „ארקטורוס“ לטעון פירות בחיפה, הביאו המשלחים היהודים פועלים ערבים, שפרקו את הפירות מקרונות הרכבת והמכוניות והכניסום למחסנים של סוכנים ערבים ומשם הוטענו הפירות היהודים באניה הגרמנית. מעשה זה עורר התמרמרות בין כל חוגי המשלחים והפועלים היהודים שבנמל חיפה.

יש להטעים, שרוב המשלחים סרבו כבר בחדשי הקיץ לחתום על חוזה עם חברת האניות הגרמניות „דויטשאֶ לאֶוואנט ליניה“ להובלת פירות באניות אלה, וגם שאר המשלחים, שבתחלת העונה עוד הוסיפו להשתמש באניות גרמניות, הפסיקו את היחסים עם האניות האלה מיד לאחר פרוץ הפרעות בגרמניה.

לכך יש עוד להוסיף, שכבר בחדשי הקיץ ניתנו הוראות על ידי ממשלת גרמניה לסוחרי הפרי הגרמנים, שלא יקנו פרי מיהודים בשביל גרמניה ויקנו רק מאת פרדסנים ערבים וגרמנים משרונה ווילהלמה. והדברים אמורים בהובלת פירות, שנועדו לנמלי הולאנדר ובאֶלגיה, שאין כל הכרח לשלוח אותם דוקא באניות גרמניות.

ג.


"הארץ", שנה כ"ב, מס' 5951, 26 בפברואר 1939, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

תלוש הנוסע למען בית הספר הימי – 15 במאי 1939

מקור: יובל לבית הספר לקציני־ים עכו, 1988

למען בית-הספר הימי

מטעם סניף החבל הימי לישראל בירושלים היתה בנשיאותו של מר מ. כספי מסיבת תה לעמילי המכס ובעלי משרדי הנסיעות. מר כספי עמד על הפעולות שנעשו על ידי עמילי המכס ובעלי משרדי הנסיעות בירושלים לטובת בית-הספר הימי בחיפה על-ידי הפצת תלוש הנוסע ומס הקונסומנט, והרים על נס את מסירותם של המסובים לפעולה למען בית-הספר הימי.

על בית הספר הימי ועל פעולות החבל הימי לישראל בכלל הרצה מזכיר המרכז ריבלין. פרטים על הפעולה בירושלים נמסרו על ידי מר מנקר. בויכוחים לקחו חלק מר אלברט, בן-שמעון, פיינבלום, שנקר ואחרים. כל המשתתפים הביעו את נכונותם להמשיך בפעולתם למען בית-הספר הימי על ידי הפצת תלוש-הנוסעים ומס תעודת-הסחורה.


 "דבר", שנה אחת עשרה, מס' 4236, 15 במאי 1939, עמ' 6. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

מצבת זכרון לפקיד התלגרף של הטיטניק – 7 במאי 1914

ג'ק פיליפס. מקור: ויקישיתוף

שונות.

מצבת זכרון לפקיד התלגרף של הטיטניק

הקוראים זוכרים את דבר גבורת רוחו של פקיד התלגרף האלחוטי זק פיליפס בהאניה „טיטניק“ שנטבעה, שהפקיד הזה לא סר מעל המכונה ולא חדל בעבוד לטובת ההצלה אף שהמים כבר מלאו את חצי חדרו. כעת, למלא שנתים להאסון, מקימים לו לגבור זה מצבת זכרון בהעיר הקטנה גודלמינג. בראש המצבה יהיה קבוע כעין אגן ובתוכו יהיו רשומים האותיות .S .O .S הסימן של התלגרמה הנחוצה ששלח אז לכל האניות שנמצאו על הים שתמהרנה להצלת הנוסעים בשעה שהוא עצמו הלך למות.

[…]


"מוריה", שנה חמישית, מס' 507, 7 במאי 1914, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

Jack Phillips (wireless officer) in Wikipedia

שרות לתור אחר גושי קרח הסובבים בים – 28 בינואר 1914

הגנת הנסיעה בים

לונדון. – בהקונגרס שהיה בלונדון לבטחון החיים בעת נסיעה על הים, הוצע לקבוע שרות כללית של כל העמים לתור אחרי גושי הקרח הסובבים בים, ולמסור ההשגחה על זה בצפון האטלנטיק לממשלת ארצות הברית ואם יודע למי ומי עקבות איזו סכנה מקרח אזי תכף יודיעו זה לכל הסוכניות. כן יחליטו סימן קריאה מיוחד למטרה זו. כן נמסרו להחלטה ההצעות הללו: האפשרות להפריד את הספינה המסוכנת לחלקים שונים, לעשות ספון כפול להגן בעד המים השוטפים, ואיך תהיה ההשתמשות בסירות ההצלה ועוד, ועוד.

כל הספינות תחולקנה לשני סוגים. א) הישנות. ב) החדשות. הישנות תהיינה תחת חקים מיוחדים והשגחת מומחים ידועים, והחדשות צריך בנינם וכל סדורם להיות עפ"י ההחלטות החדשות שתקובלנה בהקונגרס.

כל ספינה שישנם עליה מחמשים נוסעים ומעלה, צריך להיות בה טלגרף אלחוטי, ושיהיה לה חבור עם כל הספינות הרחוקות ממנה כחמש מאות מילים באופן שלכל היותר בשבע שעות תוכל לבא העזרה היותר אפשרית.


"מוריה", שנה חמישית, מס' 430, 28 בינואר 1914, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

International Ice Patrol

על הים – 25 בפברואר 1915

על הים.

לונדון. אנית הקיטור, העושה סבובי-פוסטה בין פולקסטון ובולוני, נרדפה אתמול בערב מאת סירה תת-מימית גרמנית תיכף אחרי הפליגה מבולוני. המוקש עבר שלשים קשרי־הים מן האניה והלאה. נוסעי האניה במספר 92 איש – כולם אזרחים שלוים ובכללם נתינים אחדים של ממלכות נייטרליות.

פאריז. אתמול בבוקר גלתה אנית-מלחמה צרפתית סירה תת מימית גרמני בקרבת בולוני וירתה אליה. הסירה נשתקעה במים. במקום שנעלמה הסירה נראה כתם של שמן על פני המים.

כריסטיאנה. אנית הקיטור הנורווגית „רעגין“ נתפוצצה מחמת מוקש בקרבת דואונס. מלחי האוניה ניצולו ע"י אנית-מלחמה אנגלית. מיניסטריון החוץ בנורווגיה מלא את יד המלאכות בלונדון לנהל חקירה ודרישה בדבר המאורע.

ניונעווין. אתמול נפגעה אנית הקיטור „ברעניסאָס“ במוקש לדרומית־מזרחית מביטשיהעד. 18 מלחי האניה הועלו על החוף ביונעווין והקפיטן ותופש המשוט נשארו בסירה ליד האניה, אשר נשחתה מאד. סירות ההצלה יצאו לעזרת אניה אחרת, יותר גדולה, הנמצאת במצב סכנה סמוך אל המקום ההוא.


"הצפירה", גליון ל"ז, מס' 37, 25 בפברואר 1915, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

קבלת פנים לרב החובל ס. מילר – 8 בינואר 1939

רב חובל רוברט סטיבנסון מילר, 1939. מקור: יובל לביה"ס לקציני ים עכו, 1988

קבלת פנים לרב החובל ס. מילר

ביום ה' בא לארץ דרך נמל תל־אביב רב החובל ס. מילר, שנתמנה למנהל מחלקת הנאַויגאַציה של בית הספר הימי בחיפה, ושהזמנתו אופשרה על ידי הועד הבריטי של "חיל". קבלת פנים צנועה נערכה לו על ידי  נשיאות החבל הימי לישראל. נכחו ש. טולקובסקי, ו. אהרן, קצין נמל יפו בקסנדל, ש. ברדין, ת. בן־נחום, רב החובל זאב־הים, מ. ז'יליסט, המהנדס טובים, ד"ר מוסינזון ומ. ריבלין. בשם נשיאות „חיל“ קידם את האורח בדברי ברכה מר ש. טולקובסקי.


"דבר", שנה ארבע עשרה, מס' 4130, 8 בינואר 1939, עמ' 8. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

רוברט סטיבנסון מילר בוויקיפדיה