שודדי הים של המאה העשרים על פני ימי סין
מי הם ומי עומד מאחורי גבם
בזמן האחרון מציינת העתונות העולמית לעתים תכופות, התנפלויות נועזות מעשה ידי שודדי ים בימי סין.
לא מזמן חטפו ליסטים אלה חמשה אנגלים, והיה הכרח לגייס צי קטן כדי לתפוס את המתנפלים ולהוציא לחפשי את קרבנותיהם.
סכנת ההתנפלויות של שודדי-הים מאיימת עכשיו בתמידות על האניות המהלכות סמוך לחופי הים שבין סינגאפור ושנחאי.
לסטות-הים נהפכה היום בסין למקצוע חשוב ומכניס רווחים לבעליו והיא מאורגנת על צד היותר יפה. מנהלים אותה סינים הדורי פנים, שמשקפי-קרן נאים מאהילים על עיניהם ולבושם אירופי.
וכאן סוד הקושי שיש בתפיסת שודדי הים. סוד היוצא מכלל סודיותו כשמתברר לך תוקף שלטונו של השוחד בפקידות הסינית.
העולם התחתון בסין עם אגודותיו החשאיות לשם מעשי שוד וביזה, הגיע למרום השכלול ואינו זקוק עוד להוראות ולדוגמא מהגאנגסטרים בשיקאגו. אדרבא, יש סברה, כי דווקא הגאנגסטרים משיקאגו צריכים ללמוד תורה, הלכה למעשה, מפי חבריהם הסיניים.
שודדי-הים הם כלי שרת בידי סינים אנשי-שם היושבים בשאנחי ושאר ערים סיניות גדולות, והזקוקים לכסף רב להחזקת מפלגותיהם השונות. מנהלים הם את עסקי השוד, במשרדים ערוכים היטב – על פי רוב תחת מסווה של איזה עסק כביכול – וברווחים מתחלקים הם חלק חלק, כמו באיזה עסק של מניות כביכול.
ופעם אחת היתה הצעה, שצבאות אנגלים וסיניים יסדרו משלחות עונשין מיוחדות לשם תפיסת שודדי הים הפעילים שבמפרץ ביאס, אבל ההצעה לא יצאה מכלל דברים בעלמא. ואין צורך להעמיק חקר כדי להבין את הגורמים לכך. פנויו הגמור של מפרץ ביאס יכול היה לגלות דבר-מה, העלול להכתים מאד את כבוד הסינים בעיני העמים בעולם.
משום כך החליטה אנגליה לפעול על דעת עצמה. העמידה משמרות-מגן לשמור בפני שודדי ים על כל האניות האנגליות העוזבות את סינגאפור בדרך לחופי סין. משמרות אלה עומדות על גשר האניה במשך כל הנסיעה. היו אלה קלעים (קוף פתוחה, למד קמוצה) ממדרגה ראשונה לקוחים מחיל המצב שבסינגאפור. והתוצאות הפליאו.
משכנות השודדים
מפרץ ביאס, מקום משכנם של שודדיהים, הוא בגליל קוואנטונג. סלעים גבוהים מקיפים אותו משוים לו מראה מוזר מאד.
רק מלחים מעטים יעיזו לעבור את המפרץ בלי מורה דרך מוסמך.
טכסיס הפעולה העיקרי הנהוג אצל שודדי הים הוא זה: נרשמים הם כנוסעים רגילים ואת התנפלותם עורכים הם בהפליג האניה בלב ים – על פי רוב – סמוך למפרץ ביאס או לאיזו סירה שלהם שהכינו מראש.
כל היודע ולו רק משהו את הסדרים הנהוגים בערים סיניות, לא יתמה כלל, כי יש לשודדים הללו, כניסה קלה כל כך לאניות, אף על פי שכולם מזויינים בנשק של אש. לבושים הם בגדים הדורים, דמותם החיצונית מראה דמות ג'נטלמן-גמור, ואין אדם יכול לאסור על ג'נטלמן כזה להזדיין באקדוח על כל צרה שלא תבוא, בדעתו את מכת הליסטות שבמדינה וחטיפת העשירים לשם קבלת דמי כופר נפשם.
דוגמה להתנפלות כזאת היא מקרה אחד, שקרה את האניה „פרומיננט“, שנפלה אשתקד בידי שודדי הים. האניה שטה לה בלב ים. לילה היה וכל הנוסעים פרשו לתאיהם לישון. פתאום הופיעה דמות אדם סודית על פני גשר רב החובלים.
קודם כל סלק הלה את סכנת הזקיף, בהתגנבו מאחוריו ובהצמידו את לוע אקדוחו לרקתו. אחר כך התנפל על הקצין הראשון, שעמד גם הוא על המשמר. בינתים תפסו שותפיו מקומות עמדה בטוחים בכל פנות האניה ובידיהם אקדוחים טעונים.
רב החובל, שנמצא כבר בתאו, נתעורר לשמע קולות המלחמה על גבי הגשר. הוא יצא ברגע שהקצין הראשון הושלך אל מכסה האניה התחתון. כעבור רגע היה כך גם גורלו. שני שודדים התנפלו עליו מאחוריו, כפתו את ידיו ואת רגליו וחבשוהו בתא מרוחק.
סירת משטרה, ששטה בקרבת מקום, שמעה יריות והתחילה ברדיפה אחרי השודדים. הללו הספיקו בינתים לעזוב את האניה, לקחת אתם כמה סינים עשירים אל סירתם, שחכתה להם ולהעלם בערפל הלילה. כעבור כמה שעות הגיעה סירת המשטרה ושחררה את הקצינים, והאניה המשיכה את דרכה.
מספוריו של אחד המומחים
רב החובל לוירנסון, הוא מזכירה של אגודת הקצינים לחוף הים הסיני בהונקונג הנה זה 12 שנה, הוא מומחה לענין שודדי הים הסיניים ועכשיו פרסם כמה פרטים מבדיקותיו וחקירותיו בענין זה:
– „הכל יודעים את המקומות ששודדי הים מביאים לשם את האניות החטופות, ואף על פי כן גם אחד מן השודדים הללו לא נתפס עדיין. במשך 12 שנה טפלתי בענינים אלה, ואיני זוכר אפילו עובדה אחת שמישהו מן השודדים ימסר לדין.
– ליסטות-הים הצהובה לא זו בלבד שאינה פוחתת והולכת, אלא היא גם מתפתחת והולכת במדה שאין לשערה. טכסיסיהם של שודדי הים הם ערמומיים ומלאים חידושי תחבלנות מצליחים. העיקר הוא אצלם לערוך את ההתנפלות במפתיע, בשעה שאין איש מוכן לכך.
יריה באישון לילה משמשת, כרגיל, סימן ראשון להתנפלות. כשההתקפה אינה מצליחה, אז מטילים השודדים את נשקם לים ונעלמים בתוך המון הנוסעים הישנים על גבי המכסה. ואין אדם שיעיז להסגיר מי שהוא מהם אל השלטונות.
– „השודדים מתנהגים לעתים קרובות עם קרבנותיהם בנימוס רב מאד. והנה, לדוגמה, מעשה שהיה באניה „הידראנג“ בשנת 1933. בשעת סעודת צהרים, כשהקריבו לשלחן את הדגים, קם אחד האורחים הסיניים שהיה לבוש כלי משי נפלאים ודבר בלשון אנגלית מהודרת, בקש סליחה מאת רב החובל, ופרש קצת מן המחלקה הראשונה למקום שהיה גדול בסבכי ברזל ושימש מעבר למחלקה השניה. כאן הוציא הסיני הזה אקדוח ופנה לזקיף:
– „פתח מיד את הגדר, או אהרגך! מסור את הרובה והמפתחות“. הזקיף נכנע, והסיני ירה באויר. רב-החובל ושאר האורחים ישבו עוד ליד השולחנות ואכלו. סיני אחר הוציא פתאום אקדוח, כיוון אותו כלפי רב החובלים והכריח אותו להכנע. גם את שאר הקצינים הכריעו שודדי הים בדרך זו. הם לקחו כל מה שהיה לנוסעים, וכשנכנסה האניה למפרץ ביאס, באו סירות שהוטען עליהן כל המלקוח. לפני עזבם את האניה מסרו השודדים לידי רב-החובל, שטר כסף של 5 דולארים, להוצאות קטנות כשיגיע להונקונג. בנימוס ג'נטלמני כזה נהגו עמו שודדי הים!
– „ויש שהאניה נעזבת לנפש בלב ים, הרחק מן המפרץ. הקצינים וחיל המצב מועברים לסירות. נותנים להם צידה לדרך שתספיק לכמה ימים, ונפרדים מהם בחביבות רבה ונעלמים בלי סימן וזכר. ובאמת, כלום צריכים שודדי סין הקדמונית ללמוד פרק בהלכות ליסטות מאזרחי היבשת החדשה?
"הארץ", שנה , מס', 27 באוגוסט 1934, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים ועוד 
