הנדנבורג על הים.

(מתוך קבץ גרמני)

צוללות!

די להזכיר את השם הזה בכדי להכיר ולדעת עד כמה גדול ערך שלטונה הימי של גרמניה.

צוללות!

אלו הן מלאכי־החבלה או „השדים“ ששלחה גרמניה להפיל את חתיתה על האנגלים הגאים ולהפריע בעד פעולות ציי-המלחמה של ההסכמה־המרובעת הנחבאים מרוב פחד ומסתתרים בחופים היותר רחוקים.

כלום נודע כחן של הצוללות בעולם לפני התפרצות המלחמה הנכחית?

לא!

ביום הראשון באגוסטו שנת 1914 היו אויבי גרמניה ואוסתריה־אונגריה וביחוד המדינות שנשארו ניוטרליות – בטוחות כמעט שרוסיה הענקית ביחד עם צבאות אנגליה וצרפת האדירות יוכלו לדכא את ממשלות-הברית עד עפר. אויבינו והעמים הניוטרליים היו משוכנעים שהצי הגרמני יחרב כהרף-עין ע"י ציי־המלחמה של אנגליה וצרפת ובאפן זה תהיה גרמניה חלשת־אונים על הים.

ואולם שום אדם לא חשב אז על אדות הצוללות ועל הצטינותן וחשיבותן ועל ערך „הנדנבורג-על-הים“ שלנו.

במדה שחיל-היבשה פעל גדולות ונצורות, הודות למשרדי-הצבא העליונים שלנו; בה־במדה הצליח חיל-הים וביחוד חיל-הצוללות לפעול ולעשות ולחולל נפלאות, הודות לוזרת-הימיה שלנו.

צוללותינו נבנו בשקט גמור, הודות לפקחותו של „הנדנבורג על הים“ שלנו. הן הראו בעליל עד כמה גדול כמה הימי של גרמניה. הימיה הגרמנית כבשה את העולם לא רק מבחינה טכנית, אלא גם הראתה תמיד, בכל שעה ובכל הזדמנות, שהיא עומדת במדרגה שוה עם אויביה ולפעמים עולה גם עליהם.

המלחמה הנכחית מראה לנו באותות ובמופתים חותכים את אשר נעשה בימי מלכותו של הקיסר וילהלם השני בעולם הטכני לטובת הימיה, ועד כמה נשא כבודה של הימיה הגרמנית בעיני העולם כלו.

וכמו שהענק-הרוסי נחל מפלה על היבשה, כן גם הענק-הבריטי נכשל על הים.

וכאשר ישאלו הדורות הבאים: מי זה „הנדנבורג על הים“ אשר שמו ישאר חקוק באותיות זהב בדברי ימי גרמניה? אזי יענו: זהו האמירל פון טירפיץ, וזיר־הימיה, שלא היה ידוע בעולם בתור מומחה ותכסיסן-ימי גדול אלא רק בחוגים הגבוהים של ממלכת גרמניה. הוא מלא את תפקידו בשקט ובענוה, במרץ ובמסירות מופתית, בחכמה ובתבונה.

הוא ידע והבין כי בעת הצרך יכול הצי הגרמני לפעול על הים לא פחות ממה שיכול הצבא הגרמני לעשות על היבשה. ותפקידו היה, איפוא, יותר קשה מ„הנדנבורג שעל היבשה“, משום שהימיה הגרמנית לא עמדה אז באותה המדרגה שנמצא הצבא הגרמני.

ולפיכך השתאה העולם כלו והשתומם מאד על האמירל טירפיץ שידע לאחד את ההלכה למעשה באפן שהצליח לאבן את הכחות הימים של ציי-ההסכמה.

הוא ידע כי עתידנו אנו ועתיד בעלי-בריתנו תלוי בים וכי גרמניה ובעלות-בריתה יאחזו סוף־סוף בידן את רסן השלטון של הימים והאוקינוסים.

---

"החרות", שנה שמינית, מס' 85, 30 בדצמבר 1915, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

מסביב למלחמה.

להתפטרותו של האדמירל טירפיץ.

מזכיר הממלכה לעניני הצי, האדמירל פון-טירפיץ, הגיש בקשת-פטורין. לממלא מקומו נועד האדמירל פון-קאסל.

ה„ד. וו. צט"ג“ כותבת:

האדמירל פון-טירפיץ הוא אחד מהאישים היותר פופולריים בין המנהיגים הגדולים של העם הגרמני. כמעט במשך עשרים שנה עמד בראש שלטון הצי הגרמני. עבודתו לטובת הצי היא גדולה כל-כך, עד שברגיל מציינים אותו ליוצרו ולמסדרו של הצי הגרמני. בתמונתו של טירפיץ רואה העם את התגשמותו של רוח-העם הגרמני, את מנהיגו של הצי, אשר היה לחביב העם, למרות הקרבות הפוליטיים הקשים. מי שנזכר עוד בימים ההם, שבהם היו מדברים על אניות המלחמה שלנו כמו על „תיבות שטות“ והיו מנהלים תעמולה נגד הסיסמה „עתידה של גרמניה – על הים“, ומי שראה עתה את הצי האדיר שלנו, יתפעל למראה התפתחותו הענקית ויכיר את ערכו של פון-טירפיץ.

באותה המדה שחביב היה טירפיץ על העם, כך היה חביב ורצוי לקיסר. בכל ימי שמשו בכהונתו הראה לו הקיסר תמיד את רגשי ידידותו וחבתו. בשנת 1900 נתן לו את תואר האצילות לדורותיו ובשנת 1907 את האורדן של הנשר השחור. בשנת 1908 נמנה לחבר הבית העליון לכל ימי חייו. עוד באוגוסט של השנה שעברה קבל טירפיץ הוכחה של רגשי ההמון של הקיסר ע"י האורדן „פּוּר-לי-מיריט“.

בכ"ד אפריל של השנה שעברה חגג טירפיץ את יובל החמשים שנה של עבודתו בצי. הקיסר אמר עליו אז בשעת ברכו אותו לרגל היובל הזה: „בגאון אתה יכול להביט לאחור, על הדרך אשר עברת, ועל המפעלים אשר ערכם הוברר במלחמה הזאת“.

האדמירל פון –קאסל נחשב עוד קודם לממלא מקומו של טירפיץ בשעה הנחוצה. הוא היה יד ימינו של טירפיץ ועוזרו הנאמן. בעת הזאת הוא בן ששים שנה.

---

"הצפירה", שנה ארבעים ושתיים, מס' 68, 19 במרץ 1916, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

המיניסטריון דרדנוֹט.

בשם „דְרֶדְנוֹט“ קוראים את האניות הגדולות והנוראות, אשר החלו האנגלים לבנות במשך השנים האחרונות. בנין זה היה לבנין-אב של הפוליטיקה האירופית. יש שאתה שומע קול בהלה מאשכנז: הנה בונה אנגליה עוד שני „דְרֶדְנוֹטִים“, עוד שלשה „דרדנוֹטים“, ואז „אנוסה“ אשכנז לבנות גם היא עוד שנים-שלשה „דרדנוטים“ – וזו הוצאה קטנה של עשרים – חמשה ועשרים מליון. כל סכסוכי אנגליה ואשכנז במשך עשר שנים האחרונות השתרגו ויסתבכו במקצוע ה„דרדנוטים“. מתחיל הדבר בין אשכנז ואנגליה, והולך ונמשך גם לצרפת, גם לאיטליה וכו', ובשעה שאנו כותבים, יצא הקול בפ"ב, שהאדמיראל סקרידלוב הידוע מעורר גם את דעת הקהל ברוסיה ע"ד צורך בנין אניות חדשות, מפני שיש סכנה מצד אוסטריה המרבה לבנות אניות, ועוד יותר מצד תוגרמה, שהתחילה לעסוק בקבוץ קדמוניות, לקנות אניות ישנות שיצאו מכלל תשמיש באשכנז. האדון סקרידלוב איננו אומר בפירוש, איזו אניות הוא מוצא לנחוץ לבנות; אבל אין ספק, כי גם הוא שואף ל„דרדנוטים“. שתי תאוות שולטות כעת בממשלות אירופה: האחת היא תאות ה„דרדנוטים“, והשנית – תאות אַוִירופְּלַנִים טובים לתכסיסי צבא, הים והאויר.

[…]

נ.ס.

---

"הצפירה", שנה שלושים ושבע, מס' 48, 10 במרץ 1911, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

דברי הימים.

אשכנז בים.

צי מלחמה אדיר ואחוזות רחוקות – זה הוא הקול היוצא משופרה של ממשלת אשכנז והד רעמו נשמע מתוך שאון ריבי המפלגות בבית הנאמנים ומחוצה לו. הרחבת מסחר אשכנז והרצון הכביר לשוות על מלכותה הוד שרתי במדינות ושלטת בתבל, הם הם מקור „הפוליטיקא של ים“, שבראשה עומד הקיסר וילהעלם בכבודו ובעצמו. לא הממשלה כי אם רוח הקיסר וילהלם היא רוח החיה באפנים בכל ההצעות והיגיעות והתקנות העשויות להגדיל את הצי ולהאדירו, להרחיב את גבול האחוזות ולהוסיף עליהן חדשות. לא אחת חוה הקיסר וילהלם את דעתו, כי אבותיו נתנו עוז לאשכנז באירופא, והוא חושב לתעודת חייו ולששון ישעו ומחמד-הגיונו לפרוש את ימין אשכנז על ימים ועל איים רחוקים ולפתוח שוקים חדשים לפני עתרת מלאכתה ושפעת עבודתה ויגיע כפיה.

כעת השלך הס על רעש מלחמת המפלגות בדבר הוספת מספר אניות המלחמה, אך הממשלה גונזת באמתחתה המון הצעות גדולות ועתידה היא לצאת ולערוך אותן בישיבות אשר תהיינה לימים יבואו בבית הנאמנים. עדים הם מה"ע הקרובים למלכות שאינם פוסקים לפתות את הקהל ולקרב את לב העם אל הגיוני הקיסר בדבר אשכנז בים. אחד המאמרים האלה בא זה מקרוב במה"ע „נורדד' אללג' צט"ג“ הנודע. מה"ע זה מביא תמצית ספר גדול של מחבר מסתתר מוסב שם „נויטיקוס“ (סַפָּן) המביא בחשבון הוצאות ממשלות שונות לצרך צבא הים. מהחשבון הזה נראה, כי במשך השנים 1890-99 הוציאה ממשלת אשכנז לצרך הצי אשר לה סך 94 מליון מרק, ממשלת איטליא 83 מליון, רוסיה 124 מליון, אמריקא 160 מליון, צרפת 199 מליון, אנגליא 346 מליון. מלבד זה הוציאו לצרכי בנין אניות חדשות: אשכנז 36 מליון, איטליא 29, רוסיא 53, אמריקא 52, צרפת 76, אנגליה 162. למען הבין את ערך קצב הספירות הקודמות, מן הצרך הוא לשים לב אל גודל כל ארץ, אל הוצאותיה הכלליות לצרכי הצבא, והנה אחרי חשבון מדויק וארוך מאד בא המחשב לידי החלטה, כי בבחינת ההוצאות לצרך הצי עומדת אשכנז במקום שלפני האחרון. גם הוצאות רוסיא לא גדולות הן במקצוע זה, אבל כאן הבן משיב, כי סבת הדבר היא, בשביל שעסקי רוסיא בים לא רבים הם.

על החשבון הנ"ל הוסיף מה"ע הקרוב למלכות פרוש מספיק ובו יוכיח כי אין כל יסוד לעלילות ולתלונות הנשמעות מפי צוררי המלכות האשכנזית שהיא גודשת את סאת ההוצאות לצרכי צבא הים. מלבד רוסיא, שלפי דברי הנורדד', תחום עסקיה בים הוא מוגבל מאד (?), ומלבד אמריקא, אשר זה אך עתה החלה לשים לב אל צבאותה, בין כל שאר הממלכות עומדת אשכנז בדיוטא התחתונה בנוגע אל צבא הים. אנגליה מוציאה כפלים, וצרפת – לפי ערך יושביה – מוציאה יותר מכפלים.

ואחרי מצוי החשבון הזה ערך מה"ע הנ"ל עוד חשבון אחד ע"ד מסחר הים, וממנו נראה, כי בנוגע למסחר הים עומדת אשכנז במדרגה שניה. חמר אין נתן לעבדיך ולבנים אומרים להם עשו – אומרת הנורדד' כלשון הכתוב. אם חפצים אתם להגדיל את מסחר אשכנז בים – הבו כסף להרבות את מספר אניותיה, והיא שָׁבָה למנות ולספור, ואחרי ספירות מדויקות היא מעלה בחשבון, כי גם אחרי שיתקיימו כל המסים החדשים, יעלה מס לגלגלת כל איש אשכנזי לצרכי הצבא אשר בים ½2 מארק לשנה, בעוד אשר המס לגלגלת מכל צרכי אוכל נפש, מן היין והשכר והטאבאק עולה 50-60 מרק לשנה.

עיקר אחד חסר מן הספר הזה, והוא, כי אשכנז מוציאה לצרכי צבא היבשה אשר לה יתר מאנגליא, מאמריקא ומשאר ממלכות. לעמוד במרום הגבורה גם ביבשה גם בים – זו היא אחיזת החבל בשני ראשיו, והיא לא תצלח.

דבר אחד אנו למדים מן החשבנות, והוא, כי בקרוב תערכנה לפני נאמני אשכנז הצעות ע"ד מסים חדשים. החשבנות האלה הם הקדמות והכנות להצעות, וסוף דבר הכל נשמע: הבו כסף!

נ"ס.

---

"הצפירה", שנה עשרים ושש, מס' 187, 30 באוגוסט 1899, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.