"פטרופאוולובסק" התפוצצה ותטבע – 22 באפריל 1904

מקרוב ומרחוק.

שבר רוסיה. מספר ספינות המלחמה, שאבדו לרוסיה עד כה בים הצהוב ותטבענה לגמרי – אחת עשרה. ומלבד אלה נשחתו שתי ספינות, עד שלא תצלחנה עוד למלחמה. ארבע ספינות נשחתו וכבר תקנו. שבר רוסיה האחרון ביום 13 לחדש זה היה, כפי הידיעות משני הצדדים, על ידי מוקש, שפזרו היאפאנים תחת המים. גם הרוסים הניחו מוקשים כאלה לספינות האויב, אבל היאפאנים השכילו לדוג את המוקשים לפני עברם. מצביא היאפאנים עשה בערמה, לבוא בספינות מועטות לפני המבצר, למען ידמו הרוסים, כי נקל להלחם אתן ויצאו מן הנמל. כמעט יצאו אניות רוסיה ללב ים הופיעו יתר אניות יאפאן, שהשליכו כדורי מות וכלי מפץ עליהן. והאניה „פטרופאוולובסקי“ שבתוכה נמצאו המצביא אדמירל מאקארוב הנסיך הגדול ציריל וכל פקודי השטאב התפוצצה ותטבע, גם נמצא שם הַַצַיָר המפואר בכל העולם וואסיל ווערעשטשאגין וגם הוא נטבע. האניה הנטבעה מלבד שתחסר לרוסיה, עוד תחסום את הדרך הצד המוליך מן הנמל את הים הצהוב וספינות רוסיה כמעט סגורות בנמל ובקושי יוכלו לצאת.

[…]

אוניית המערכה הרוסית "פטרופבלובסק", אפריל 1904. מקור: ויקישיתוף.

"המצפה", שנה ראשונה, מס' 2, 22 באפריל 1904, עמ' 5. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

עתידותנו מתחת למים – 8 ביוני 1905

מקרוב ומרחוק.

[…]

מתחת למים. „עתידותנו על המים“, אמר ווילהלם השני (באניות מלחמה ובאניות מסחר). „עתידותנו מתחת למים“, אמר ניקולאי השני, בשמעו את השמועה על דבר אבדת כל ספינותיו בים.

הקייזר וילהלם השני והצאר ניקולאי השני, 1905. מקור: ויקישיתוף.

"המצפה", שנה שנייה, מס' 23, 8 ביוני 1905, עמ' 6. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

טלגרמות ע"ד מלחמת הים בטסושימא / 4 ביוני 1905

טלגרמות

(של הסוכניות הטלגרפיות).

ע"ד מלחמת הים.

לונדון, 19 מאי. מלאכות יפוניה מפרסמת את ההודעה האופיצילית הזאת ואשר באה אליה מטוקיה ביום 18 מאי:

נזקי אניות יפוניה במלחמת הים קטנים הם: לא הוצאה מן השורה לא אנית שריון אחת ולא אנית מרוץ ולא סירה מהרסת מוקשים ולא אניה אחרת, רק שלש סירות מוקשים לבד.

המיקדה מלא את ידי טאגא להתיר לנעבאגאטאוו לשלוח לקיסר הודעה מפורטת על אדות המלחמה ולערוך רשימת האופיצרים המתים והפצועים והשבויים. את השבוים מהאניות „ניקולי הראשון“, „ארעל“ „הגנרל אדמירל אפרקסין“ ו„האדמירל סעגיאווין“ הותר לשלח אל ארצם על פי הבטחה מאתם לבלתי הלחם עם יפוניה. ראזשעסטווענסקי הובא אל בית החולים אש בסאסעבא. מסירת המוקשים „בעדאווי“ לא נשבה כל אדמירל אחר זולתי ראזשעסטווענסקי לבדו. ההודעה הראשונה על אדות זאת היתה בטעות.

וואשינגטאן, 18 מאי. מלאך אמריקא שבטוקיה מודיע ע"י הטלגרף, כי ראזשעסטווענסקי נמחץ בקדקדו. מצבו קשה אך בלי סכנת מות.

סעאול, 18 מאי. היפונים רודפים אחרי האניות הרוסיות היוצאות משאנחיי.

שאנחיי, 18 מאי. ממקורים נאמנים מודיעים, כי בכל שעה ושעה מחכים פה, שתבוא האסכדרה של קאמימורא לתפוש את כל האניות הרוסיות מחוץ למימי חינה. האניה קוריאה היא באמת אנית מרוץ עוזרת. „סמאלענסק“, „קוריאה“ ו„סוויר“ השתתפו בודאי במלחמה. האופיצרים אמרו, כי היו האניות האלה ברצועת ים צזוסימא, אך זה אינו אמת. עתה אומרים האופיצרים, כי האניות באו מדזשיבוטי, אבל פרצים נראים באניות. לפי ההשערה היתה תגרה באחד המקומות, אך לא נודע איפה. על יד יאנצזי נשמעה ירית כלי תותח. ה„דנעפר“ עודנה בתור אניה שומרת.

שאנחאיי, 18 מאי. אנית הקיטור אוגדינא באה ממאדזשי והודיעה, כי על יד סלעי דאראס ראתה שתי אניות מרוץ רוסיות ואניות יפוניות רודפות אחריהן.

אנית הקיטור „פיאטען“ מודיעה, כי ראתה ביום 15 מאי אנית מלחמה רוסית הולכת דרומה עם אנית מלחמה צרפתית.

פטרבורג, 20 מאי.

טלגרמה נכנעה של מפקד אנית-המרוץ „איזומרוד“, הקפיטן באראן פערזען. הטלגרמה יצאה ביום 19 מאי בשעה 9, 55 מינוטים בערב:

אני מודיע בהכנעה להוד כבוד מלכותך, כי [האסכדרא] של ראזעסטווענסקי, שבו היו אניות-השריון: „הנסיך סובאראוו“, „הקיסר אלכסנדר השלישי“, „באראדינא“, „אראל“, „אסליאבא“. האניות של פעלקערזאם: „סיסאי הגדול“, „נאווארין“, „גענעראל-אדמירל אפראקסין“, „אדמירל סעניאווין“, „אדמירל אושאקאוו“. אניות המרוץ: „אלעג“, „דגל האדמירל ענקוויסט“, „נאחימאוו“, „אוורארא“, „מאנאמאח“, „דמיטרי דאנסקאי“, „סוועטלאנא“, „אלמאז“, „אוראל“, „שזעמטצוג“, „איזומרוד“. אניות המוקשים: „באדרי“, „בומני“, „בראווי“, „בלעטיאשצי“, „בעזיפרעטשני“, „דימטרי“, „בעדאווי“, „גראזני“, „גראמקי“. הטרנספורטים: „קאמטשאטקא“, „אנאדיר“, „אירטיש“, „קארעא“. אניות הקיטור: „רוס“ ו„סוויר“. אניות בתי־חולים: „אראל“ ו„קאסטראמא“ – כל האניות הללו נגשו ביום 14 מאי אל האי צוסימא, ושם פגשו את האסכדרה של האויב בשלמותה. בשעה 1 התחילה המלחמה. מראשית המלחמה כוון האויב את האש אל „סובאראוו“ ו„אסלאביא“. עד פנות היום נטבעו אניות השריון: „אסלאביא“, „הקיסר אלכסנדר השלישי“ ו„באראדינא“. נזוקו ואבדו „סובאראוו“, „קאמטשאטקא“ ו„אוראל“. הפקודה נמסרה להאדמירל נעבאגאטאוו. כבוא הלילה נסתדרו אניות־השריון „הקיסר ניקאלאי הראשון“, „אראל“, „אפראקסין“, „סעניאן“, „אושאקאוו“, „סיסאי הגדול“, „נאווארין“, „נאחימאוו“, וכן אנית־המרוץ שתחת פקודתי „איזומרוד“, ויתר אניות־המרוץ אבדו מנגד עינינו.

על פלוגת אנית השריון השתערו היפונים במוקשים. כעלות הבוקר נתגלה, כי נשאר בפלוגה רק האניות האלה: „הקיסר ניקאלאי הראשון“, „אראל“, „אפראקסין“ ו„סעניאווין“.

ביום 15 מאי כעלות הבוקר התראה עוד הפעם באופק עשן הצי של האויב ועל אדות זאת הודענו באות להאדמירל. האדמירל צוה למהר את מהלך האניות. „סעניאווין“ ו„אפראקסין“ התחילו להתרחק לאט לאט ולהשאר מאחורינו.

בשעה 10 התראו אניות האויב מפנים ומאחור' מימין ומשמאל. אחת הפלוגות של אניות המרוץ התחילה לעשות תנועת-הקפה מאחור ומימין וע"ז התרחקו מהאסכדרה וכל יכולת לא היתה להן להתאחד עמה עוד הפעם ולכן החליטו להתפרץ ולהפליג לוולאדיוואסאק. אז התחילו האניות ללכת מהר במנוסה מאת אניות המרוץ היפוניות הרודפות אחריהן.

בחשבי לפגוש את אניות האויב בדרך וולאדיוואסטאק ומחוסר עת ופחמים – נכנסתי אל המפרץ „וולאדימיר“. כשנכנסתי עלתה אניות המרוץ על אבני החוף, לרגלי חשכת הלילה. מפני שהיו אצלנו רק עשרה טאנן פחמים ובראותי, כי לא יעלה בידינו להציל את האניה – הורדתי את האנשים על החוף וכדי שלא תפול האניה אל האויב צויתי לפוצץ את האניה במוקש. נפצעו במלחמה ששה אנשי צבא נמוכים. האופיצרים ויתר אנשי האניה בריאים.

הטלגרמה השניה של הגינירל לינעוויטש מיום 17 מאי:

הגינירל קאזבעק מודיע לי ע"י הטלגרף, כי ביום 17 מאי בשעה 10 בבקר בא לוולאדיוואסטאק האניה נגד מוקשים „גראזני“, שנשארה מאחורי האסכדרה בעת מלחמת הלילה. לדברי המפקד הלכה לצפון גם אנית-המוקשים „בעדאווי“, שעליה נמצא האדמירל ראזעסטווענסקי והשטאב שלו. מצפון האי דאשזעלעט פגשו אניות-המוקשים שלנו שתי אניות יפוניות נגד מוקשים, שהתגרו בנו מלחמה. בעת המלחמה ראו, כי „בעדאווי“ טבע ממפץ. גורל האדמירל איננו ידוע. בעת המלחמה הטביעה „גראזני“ אניה נגד מוקשים. אל האי „אסקאלד“ נגשה האניה „בראווי“.

העתק הטלגרמה של מפקד אנית המוקשים „בראווא“ מוולאדיוואסטאק:

ביום 17 מאי באתי בשלום לוולאדיוואסטאק, בהשארי מאחורי הצי ביום 14 מאי בשעה 9 בערב. בעת הזאת ראיתי בשורת האניות את כל אניות השריון, מלבד „אסלאביא“ ואניה מטפוס „הנסיך סובאראוו“. בעת המלחמה הצלתי מהאניה הטבועה „אסלאביא“ 175 אנשים ואת האופיצרים סאבלין, קאלאקאלצאוו, איוואנאוו ובאצמאנאוו. בשעה הרביעית, בהמצאי תחת אש האויב, נפל רמון על מכסה האניה, הזיק את המכונות, נהרגו תשעה אנשים ונפצעו ארבעה ובזה הלייטינאנט גערקא. בשביל שהאניה נזוקה לא יכלתי ללכת יותר מי"א מילים ובשעה ולכן לא הלכתי אחרי האסכדרה, כי אם המשכתי את דרכי בזהירות אל חופי יפוניה כדי לצאת מחוג מעשי המלחמה של נושאות המוקשים היפוניות, ובזה פגשתי בט"ו מהן השבות מהמלחמה. כדי שלא ירגישו באניתי הסירותי את התורן וציירתי את ארובות העשן בצבע לבן. ביום 16 מאי הבקעה הארובה בקלחת השלישית ולכן יכלתי לעבור רק חמשה מילים בשעה. מחוסר פחמים הבערתי את כל העצים. ביום 17 באתי בחליפת דברים ע"י הטלגרף עם וולאדיוואסטאק.

השטאב הראשי מודיע, כי ע"פ בקשת מיניסטריום הים בקש המיניסטריום לעניני חוץ את אחדות ממשלות חוץ, שבעזרת מלאכיהם יבררו את שמות האופיצירים מאניות האדמירל ראזעסטווענסקי, הנמצאים ביפוניה, וכן לאסוף ידיעות ע"ד האבדות במלחמת הים של 14, 15 מאי.

טוקיה. סופר ה„דיילי טלגרף“, שנמצא בגליל מלחמת הים, מודיע את סדר המלחמה.

התכנית הראשית של האדמירל הרוסי היתה: להחצות את כחות היפונים. לתכלית זו שלח אניות-מרוץ למפרצי צוסימא לרגול. וכחות הרוסים הראשיים שנו את מהלכן, והיה מראיהן כאילו הן אומרות לשוב לרצועת באשי. אך ביום 14 מאי בבקר עברה האסכדרה הרוסית דרך רצועת ים קוריאה ופניה מועדות לסאישיאוטאוו; הצי היפוני עזב בשעה זו את מקום עמדתו. צי אחר יצא כדי לדחוף את הרוסים אל האי איקיסאמא, הרוסים עברו מהר על יד האי איקי והלכו לצפון, אך היפונים היו מוכנים למלחמה והצי העוזר סבך את הדרך בפני הרוסים. התחילה מלחמה גדולה. אניותיו של טאגא עבדו באופן היותר טוב. במהרה הוקפו הרוסים מאש היפונים מהחזית ומשני האגפים. החזיון שנתגלה לנגד עיני היה נהדר ונורא. ירו תותחים מחמשים אניות מלחמה. מתחלה ענו שני הצדדים כל אחד על יריות אויבו. אך בהיות אניות היפונים מפנים ומאחור של אניות הרוסים – נוצח ראזעסטווענסקי. כעבור שעות אחדות נפל ראזעסטווענסקי בפח, אשר טמנו לו היפונים מיום שעזב את מאדאגאסקאר. ובראותם כי האויב נפל – המטירו עליו אש יריות. ואחרי שהאניות „אדמירל נאחימאוו“, „קאמטשאטקא“ ואחרות ירדו מצולה, נשבת סדר האניות הרוסיות. היפונים התחילו להתקרב. האניות הרוסיות נחצו לאסכדרות אחדות, שהלכו לכל צד על יד חופי יפוניה. באותו יום וביום המחרת נסו הרוסים להתפרץ לצפון, אך בכל פעם סככה בעדם האסכדרה היפונית את הדרך. כבוא הלילה התחילה השתערות אניות המוקשים של היפונים. אניות השריון הרוסיות השתדלו להתקומם בכל עוז. מספר נושאות המוקשים היפוניות היה גדול מאד. ראזעסווענסקי לא חשב, כי ישנן במספר גדול כזה אצל טאגא. תותחי הרוסים לא יכלו לעמוד נגד אניות המוקשים.

טוקיה. עפ"י ההודעה השביעית של טאגא יוצא כי „אסלאביא“ נטבעה בשעה 3; „סיסאי הגדול“, „נאחימאוו“, „ולאדימיר מאנאמאך“, שנזוקו קשה ביום 15 מאי, נזוקו כל כך בלילה ע"י האניות היפוניות נגד מוקשים ונושאות המוקשים, עד כי לא הצליחו כלל למלחמה. למחרת בבקר מצאו אותן אניות-המרוץ היפוניות אצל צוסימא, אך הן נטבעו טרם הספיקו לחפשן. 915 אנשים שנשארו חיים הובאו אל אנית-מרוץ והורדו אל החוף. האניה „נאווארין“ נזוקה מארבעה מוקשים ונטבעה ביום 14 מאי; „סוועטליאנא“ נמצאה בשעה 9 בבקר והורידוה מצולה. במה שנוגע לאבדות היפונים, נטבעו בליל 14 מאי שלש סירות-מוקשים. נזקי האניות הגדולות והאניות נגד מוקשים – הם אי-חשובים. סכום אבדות היפונים באנשים שמונה מאות איש.

הודיעו באופן רשמי, כי  האדמירל פעלקערזאם נהרג. לפי ידיעות אחרות מת ממחלה משני ימים לפני המלחמה. אתמול נגמרה הורדת אנשי האניות הרוסיות על החוף. האניות בתי-חולים „אראל“ ו„קאסטראמא“ הובאו ביום 15 לסאסעבא.

– המיקאדא שלח אגרת לטאגא ובו הוא אומר, כי אבדן הצי הרוסי הוא נצחון בלתי מצוי לטאגא. הוא מודה לו ולהצי היפוני.

לונדון, מפקד האניה „נאחימאוו“, שנמצא עתה בשבי באסאטא, מספר ע"ד מלחמת הים את הדברים האלה: אנחנו ראינו בראשונה את היפונים ביום 14 מאי. הם התראו פתאום והוריקו אש. כעבור שעה וחצי נשמע מפץ מתחת ל„נאחימאוו“. האניה נטבעה במהרה. בה היו כששים איש, שרובם נטבעו, אנכי ועוד אחדים צללנו במים עד אשר הגענו לאניה קטנה. בשעה 10 בבוקר תפשה אותנו אנית-דיגים יפונית.

– מטוקיה מודיעים ע"ד מלחמה ליד ליאוקור: היפונים הקיפו את אניות הרוסים והוריקו עליהן אש. האדמירל טאגא, שראה כי ההתנגדות של הרוסים לא תבוא כל תועלת, הציע לפני האניות הרוסיות להתמסר אל היפונים, והן עשו את זאת. היריה היתה נוראה דומה היה כאילו רעדה הארץ. הסירות הצוללות הביאו ליפונים תועלת גדולה, „קאמטשאטקא“ ירדה מצולה ואנשיה כנ"ו איש נצולו באניות. מפקד האניה נהרג, שלשה אופיצרים נטבעו, שנים נפצעו, גורל יתר האנשים איננו ידוע.

פטרבורג, 20 מאי. שב הלום סגן-האדמירל בירילעוו.

[…]


"הזמן", שנה שלישית, מס' 108, 4 ביוני 1905, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

קרב טסושימא – טעלעגראמים האחרונים / 4 ביוני 1905

אוניית השריון הרוסית "דימיטרי דונסקוי", שטבעה בקרב טסושימא. מקור: ויקישיתוף

טעלעגראמים האחרונים

טאקיא 29 מאי.– (אפציעל) הצי אשר להאדמיראל ראדזשעסווענסקי היה כולו לאַל. שתים עשרה אניות מלחמה מהן טבעו במצולות ומהן נשבו, שתי אניות הובלה ושתי אניות מהרסות ירדו במצולות.

לאנדאן 29 מאי.– שטרי יאפאן עלו במעלות. ידיעות נצחון היאפאנים נתקבלו פה בהפקת רצון כללית, ונחשבות לחזוק תקות השלום.

טאקיא 29 מאי.– אניות השריון באָרדינאָ, אוטשאַקאָף, ואלכסנדר השלישי, ואניות המרוץ נאַחימאָף, דימיטרי דאנסקאי, וולאדימיר מאנאמאק, שווייעטלאנא, יעמשוק, קאמטשאטקא, ואירטיש טבעו במצולות; ואניות השריון ארעל, ניקאלאי הראשון, סינאווין ואפראקסין נשבו מאת היאפאנים.

טאקיא 29 מאי.– אדמיראל נעבאגאטאף ושלשת אלפים איש עמו נשבו, אדמיראל ראדזשעטווענסקי ניצול לפי הנראה, הרדיפה עוד נמשכת.

וואשינגטון 29 מאי.– להאדמיראליטעט האמעריקאנית מודיעים כי אנית השריון סיסאי וויליקי נפלה שבי, ואנית השריון קנייז סובאַראָף (אשר עליה התנוסס דגל האדמיראל ראדזשעסטווענקי) הוכתה מכה רבה.

טאקיא 29 מאי.– האדמיראל טאגא מודיע כי עוד שלש אניות מהרסות נטבעו, ושתי אניות הובלה ואניה מהרסת אחת נשבו. המלחמה נמשכה ביום השבת ויום הראשון, לצי יאפאן לא אונה כל נזק.

לאנדאן 29 מאי.– באראן האיאשי בקבלו את סופר רייטער אמר, כי לבבו ישמח על נצחון טאגא כי קרה בשנת המאה למלחמת טראפאלגאר (מלחמת צי בריטניא עם ציי צרפת וספרד בשנת 1805, אשר בה נצחה בריטניא ולא השאירה כמעט שריד מציי צרפת וספרד). היאפאנים פחדו אמנם עד כה, אבל עתה סר פחדם, ובלב בטוח ילחמו בימים הבאים.

טאקיא 30 מאי.– אדמיראל טאגא מודיע, כי חיש אחרי הגיעתהו השמועה כי צי הרוסי נראה ביום השבת בבוקר, נתאחדו כל מחלקות הצי היאפאני להתנפל עליו. האויר היה יפה, אבל הים סער מעט. האויב נפגש קרוב לאי אָקאָשימאַ, דרומה מזרחית לטסושימא. הרוסים הוכו, ואניות אחדות ירדו במצולות אשר הכילו לפי דבר השבויים אשר נשבו אח"כ את האניות בארדינא, אלכסנדר השלישי, יעמטשוק, ועוד שלש אניות אשר שמן לא נודע עוד. הנזק אשר הוסב לאניות יאפאן איננו מסוים.

המלחמה הוחלה באניות המהרסות ואניות המפץ, אחרי שקיעת החמה הוסיפו אניות המרכזיות לרדוף אחרי הרוסים, וביום הראשון התנפלו צפון מזרחית לאָקאשימא על מחלקה מהצי אשר הכילה את אניות השריון ניקאלאי הראשון, ארעל, סעניאוין, אפראקסין ואיזומרוד. האיזומרוד נמלטה, אבל יתר האניות נכנעו ויפלו שבי. צי יאפאן לא הוזק, אדמיראל נעבאגאטאף ואלפים איש נשבו. יתר האניות הנזכרות טבעו או נשבו ע"י פקידים אחרים אשר לא היו בקרבת האדמיראל טאגא, וגם הם שבו כאלף שבויים, ובלתי נודע עוד אם בתוך האניות הנזכרות נכללו גם שלש אניות אשר שמן לא נודע, ואשר לפי דברי השבוים טבעו ביום השבת. בהדעפעשע האחרונה מטאגא אשר נתקבלה ביום השני (29 מאי) הוא מודיע כי המלחמה נמשכת עוד.

וואשינגטאן 30 מאי.– לבית מועצת חיל הים נתקבלה הודעה אפיציעלית כי אנית הדגל קניאז סובאראף ירדה במצולות, וראדזשעסווענסקי אבד.

ספ"ב 30 מאי.– גענעראל קאַזבעק מפקד מבצר וולאדיוואסטאק, הודיע תמול בטע"ג להקיסר את דבר האסון. וזה מוכיח כי אחת האניות או אניות אחדות נצולו ובאו לוולאדיוואסטאק.

לאנדאן 30 מאי.– השוק כמרקחה. שטרי יאפאן עולים עוד, וכבר עלו בחמש למאה מעת הוחלה התגרה. תקוות השלום מתחזקות, כי מכה"ע הצרפתים מיעצים לשלום.

ספ"ב 30 מאי.– לסוכנות רייטער מודיעים מוולאדיוואסטאק כי אנית המרוץ הרוסית אַלמאַז באה לשם, ומאשרת את השמועה כי אנית הדגל קניאז סובאראף טבעה, מבלי הגד ברור כי ראדזשעסווענסקי היה בתוכה. עד עתה לא הגיעה עוד כל ידיעה להאדמיראליטעט הרוסית כי נצולו אניות אחרות לבד האלמאז.

ספ"ב 30 מאי.– אנית החולים ארעל ואנית מפץ אחת באו לוולאדיוואסטאק. בספירות הגבוהות פה מאמינים בשמועה העוברת כי ראדזשעסווענסקי נמלט על אנית מפץ ויבא לוולאדיוואסטאק.

להמון העם הרוסי מודיעים מעט מעט את תוכן האסון. אחר הצהרים התירו למכה"ע פה לפרסם את החלק הראשון מהודעת טאגא, אבל מבלי להזכיר את שמות האניות אשר טבעו או נשבו.

טאקיא 30 מאי.– אניות השריון השבויות ניקאלאי הראשון, אפראקסין וסינאווין הובאו לסאַסעבא, ואניות השריון אָרעל הובאה למייזורו.

שאנגהאי 30 מאי.– שש אניות הובלה רוסיות באו לווּזונג (כינא) ותבקשנה מחסה מאת פקידי ממשלת כינא. גם אניות מרוץ קטנה באה אל החוף ההוא, ולפי הנראה תנתן להן המחסה הדרושה.

וואשינגטאן 30 מאי.– בבית מועצות הממשלה אומרים כי בטאקיא מודיעים אפיציעל, כי האדמיראלים ראדזשעסווענסקי, פאלקערסהאם, ונעבאגטאף נשבו מאת היאפאנים, כל אניות שריון אשר לרוסיא נטבעו, לבד ארעל וניקאלאי הראשון אשר נשבו.


"חבצלת", שנה שלושים וחמש, מס' 24, 4 ביוני 1905, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

על טבע המלחמה בים / 23 ביוני 1905

מלחמה בים.

המלחמה בים מתחלת לרוב במרחק עשרה מיל, אשר משמה יוכלו לירות בכלי התותח הגדולים. מטרת היריות מרחוק, היא לשבור את כלי התותח של האויב, להחריב את השריונות, ולעשות שמות בחלקים ידועים מאניות הצי המתנגד, ובהשיגם את מטרתם, אם רב אם מעט, מתקרבות האניות אחת לרעותה, ומתחילות לירות מכלי התותח היותר קטנים במרחק 5–4 מיל, בין שני הציים הלוחמים. בעת היריות מחליפות האניות לפרקים את מקומות עמדתן, למען לא ישיגון כדורי האויב. נשגב הרבה בעת היריות, הוא מהות האויר, ועל האדמיראל המלומד, להשתמש תמיד בהאויר לטובתו. נשגב הדבר אם השמש לוהטת לפני האניה או לאחוריה, אם הרוח מנשב לצד היריות, או מנגדן. כשצריך לירות מנגד לשמש והשמש לוהטת בעיני המורים, קשה לקלע אל המטרה. אם הרוח מנשב לנגד הכדורים המעופפים אין כמעט כל תועלת בהיריות, לכן מתאמצים בעת מלחמה בים להציג את האניות, באופן שיהיו השמש והרוח מאחורי האניה. כמו כן נשגב גם סדר עמדת האניות בעת המלחמה. בדרך הולכות האניות אחת מאחורי רעותה, אך לא כן בעת המלחמה, אז מציגים את האניות באופן שיוכלו לירות בכל כלי התותח, ובאותו זמן לחסות גם על האניות אשר אינן מוגנות היטב.

בהתחלת המלחמה לוקחים חבל בה רק האניות היתר גדולות – אניות השריון, ואניות המרוץ המוגנות היטב. אניות השריון הנן רוח החיה במלחמה ונדמות הנן באופן שמושן כחיל המורים-בכלי-תותח ביבשה, ואניות המרוץ – כחיל הרוכבים. מטרת האחרונות היא, לחקור מקום אניות האויב איה ולאן הולכות אניותיו, הדבר נחוץ מאד, אחרי אשר מלחמות הים משתרעות על כמה וכמה מילים, ונחוץ תמיד לדעת כמה ואיזו אניות יפגש לקראתו במקום פלוני ופלוני. לעומת זה קטנה מאד תועלת אניות המוקש במלחמה בלב הים, והן מתנפלות אך בלילה, וגם אז רק אם הים שקט הנהו. אחרי אשר אין אניות המוקש יכולות לירות אלא במרחק לא רב, אי אפשר להן לגשת ביום אל אניות האויב, כי אז נופלות הנה תחת כדורי האויב, בטרם יצליח להן לגשת במרחק ידוע למען יוכלו להשליך משמה את המוקשים, גם בלילות משתמשות האניות באמצעים שונים להגן על עצמן מאניות המוקש, והאמצעי היותר נשגב הן מנורות-המראה (Spiegellampen) המשליכות קרני אורן ומאירות את הסביבה במרחק עשרה מיל ועל ידן אפשר להחריב את האניות המוקש בטרם יוכלו לגשת אל האניות.

בימים האחרונים מעת מלחמת 28 יולי, חדלו לתת אומן באניות המוקש. אז, במלחמה הזאת, התנפלו כל אניות המוקש הנמצאות בצי היאפאני, וכל הלילה לחמו בלי הרף בצי רוסיא הנזוק ולא יכלו להסב לו כל נזק.


"חבצלת", שנה שלושים וחמש, מס' 27, 23 ביוני 1905, עמ' 6. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

על פני הים – תלגרמות של הצפירה / 31 במאי 1905

תלגרמות של הצפירה.

[…]

על פני הים.

פטרבורג. 17/5. אל פקידות הצירים הגיעו ידיעות, כי ביום 14 מאי בשעה השביעית בבקר עברה אסכדרת רוזסטבנסקי בשתי פלוגות נכח חוף קוועלפארט המערבי. בראשון „זומצוג“. בפלוגה המזרחית היו האניות „נחימוב“, „אושקוב“, „אפראקסין“ ואניות-מוקש. בפלוגה המערבית היו: „בורודינא“, „ניקוליי“, „אלכסנדר“, „סובורוב“, „סוסאָי“, „נאיוארין“, „אָסליאבא“, „אריאל“, אניות משא ואניות מוקש. מחלקת האניות השלישית נמצאה במרחק הגון לצד דרום. המלחמה החלה בפלוגה המזרחית, אח"כ התרכזה בפלוגה המערבית.

ברלין 17/5. הידיעות ע"ד גורל האניה הרוסית „סיסוי וועליקי“ סותרות אשה את אחותה. לפי התלגרמות האחרונות מנויארק האניות „סיסוי וועליקי“ וה„קניאז סובורוב“ נזוקו, אך לא נכבשו ביד אויב. רוז'סטבנסקי נפצע.

פריז. הידיעה ע"ד אבדות הרוסים עושה רשם מדכא. בכל זאת נוסח עתוני הבקר הוא מתון ומתאפק. הדעה הכללית מסכמת כי צריך להמתין עד בוא ידיעות ע"ד אבדות היאפונים ומספר האניות הרוסיות שהגיעו לולדיבוסטוק.

ושינגטון. ה„מורנינג פוסט“ מודיע: דפטרמנט הים קבל ידיעה רשמית כי אניה „קניאז סובורוב“ נטבע, מקום רוזסטבנסקי לא נודע.

ושינגטון, 16. סוכנות רייטר מודיעה, כי ציר יאפאן קבל תלגרמה מאת ממשלתו, ובה נאמר, כי אם אמנם לא נודעו עוד פרטי המלחמה, אך נתקבלה ידיעה, כי היאפאנים נחלו נצחון. אנית המרוץ „ולדימיר מינומך“ נכבשה בידי היאפאנים ואח"כ ירדה מצולות.

[…]

* פטרבורג (ב"ב). תלגרמה מטשיפו מודיעה, כי אניות כנגד מוקשים יאפאניות הגיחו על הצי הרוסי. הקרב החל בשעה 2 בבקר ולא נודע כמה נמשך. בבקר הוברר למדי נצחון היאפאנים. רוזעסטווענסקי הלך לוולאדיוואסטאק. את מחזה הקרב מתאים באפן כזה: טוגו חכה אצל מאזאמפה, קאמימורה אצל חופי קוריאה דרומה מגענזאן ואוריאו אצל חופי יאמפן דרומה מחא קאדאטע. כאשר קרב רוזעסווענסקי לצוסימי התנפלו עליו טוגו וקאמימורה מהאגף השמאלי ואוריאו מפנים, וישלחו לפניהם 40 אניות מוקש. המכות התרכזו על האניות סובאראוו, באראדינא, אראל, אסלאביא וקאמצאטקא. ידיעות רשמיות אין.

הגיעה תלגרמה מהגראף קאסיני המקימת את הידיעות ע"ד מלחמה וחלק האבדות. בחוגי שלטוני הים בטוחים כי חלק הצי הלך מסביב ליאפאן ודואגים לשלום האניות מעטי המרוץ. פה אין מאמינים בידיעה, כי ליאפאנים אבדו רק אנית מרוץ אחת ועשר אניות מוקש.

ברלין (ק"וו). מטוקיא מודיעים: היאפאנים השחיתו את אניות המגן: „באראדינא“ ו„אלכסנדר השלישי“ ואניות המרוץ מכוסות שריון „נאחימאוו“, „דימיטרי דאנסקאי“, „וולאדימיר מאנאמאח“ ואניות המגן של החוף „אישאקאוו“ ואניות המרוץ: „סוויעטלאנא“ ויעניסיי (?) ואניות ההובלה: „קאמצאטקא“ ו„אירטיש“ (?).

היאפאנים לקחו את אניות המגן: „אראל“ „ניקאליי השני“, שעניאיויגט (?) ו„אוראקסיטע“ (?). באניות האלה נמצאו 6479 איש ו-455 תותחים מלבד אנשי אניות ההובלה. לרוזעסטווענסקי ישנן עוד 4 אניות מגן וארבע אניות מרוץ מכוסות שריון.

* התלגרמות האלה הגיעו לידינו באמצע הגליונות ונקבעו רק במקצת הגליונות.


התלגרמות האחרונות.

המלחמה על פני הים.

(מאת הסוכנות הפבי"ת)

לונדון. הציר היאפאני פרסם סוף סוף בדפוס תלגרמות רשמיות של טוגו אשר בהן נאמר, כי ביום 27 מאי, בבקר, נראתה האסקדרא הרוסית. אז יצאה האסקדרא היאפאנית המאוחדת לקראת הרוסית בקרבת אוקינושימא, ותמט עליה שואת אסון, בהורידה תהומות ארבע אניות ובעשותה פרצים עצומים בנשארות. נזקי הצי היאפאני הם קלים.

(במאמר ההשקפה הכללית הנדפס בראש הגליון ודובר ע"ד חוסר תלגרמות רשמיות באמצעות הצירים היאפאנים באירופא, והנה התלגרמא הנ"ל היא התלגרמא הרשמית הראשונה שיצאה לאור ע"י הציר היאפאני בלונדון.)

סיאול (דיילי מאיל). בבוקר (הסוכנות לא הוסיפה באיזה יום)  היה טוגו עם כל אניות המלחמה במוזאפו. הרוסים היו משוטטים אז בנסעם במצר-הים הקוריאני בין טסושימא ובין גדות-הים היאפאניות. אז החיש טוגו את כל אניותיו במסע מהיר מאד מסביב לאי, ויפתח יריה איומה אל מול האגף השמאלי של העמוד ואל מול החזית של העמוד השני. (כמבואר נסעה האסקדרא בשני עמודים). בקרב הצי הרוסי  פרצה מהומה. היאפאנים דחקו את הרוסים אל קרבת גדות-הי היאפאניות, ושם, אצל גדות-הים האלה, עמדו עוד אניות צבא יאפאניות אחרות, ותתנפלנה גם הן על הרוסים. גם התנפלו היאפאנים ע"י פצצות הרבה, ויצליחו. האניות הרוסיות שנמלטו, בל"ס תגיעינה לוולאדיבוסטוק.

לונדון. האמבאסאדה היאפאנית פרסמה תלגרמה שעל פיה חדשו חילי הים היאפאנים את ההתנפלות על הרוסים ביום 28 מאי, ואז תפשו איזה אניות צבא רוסיות.

(עפ"י תלגרמא זו נראה, כי האניות שנזכרו בתלגרמא הוואשינגטונית – שהיתה ליסוד גם לתלגרמת הבאטבירו – שנתפשו ביד היאפאנים לא נתפשו בעת הקרב הראשון בשבת, כי אם ביום שלמחרתו כשהתחדש הקרב, ואמנם עדיין הדבר צריך ברור.)


"הצפירה", שנה שלושים ושתיים, מס' 102, 31 במאי 1905, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

מלחמה כבדה בין הצי היאפאני והצי הרוסי – 31 במאי 1905

המלחמה הגדולה בין הרוסים והיאפאנים על פני הים.

ביום השבת העבר היתה מלחמה כבדה במֵצר הים של קוריאה בין הצי היאפאני והצי הרוסי. ושלשום ביום הראשון לשבוע, החלו הסוכניות המשפיעות עלינו תלגרמות להריץ לנו ידיעות בערבוביה גדולה, עם הרבה שבושים וחלופי נוסחאות ע"ד תוצאות הקרב העז. אתמול, ביום ב' לשבוע, נמשכה עוד הערבוביה של שמועות, אבל מהצהרים ואילך, אתמול, הלך הדבר הלוך והתברר מה היה קץ הקרב הנורא ההוא. עד לאיזו מדה גדלה התבוסה, ההיו בקרב ההוא כל אניות הרוסים, או רק מקצתן, וכמה אניות מלחמה יאפאניות עמדו ממולן – בנוגע אל השאלות האלה עוד השמועות סותרות ומכחישות זו את זו, ואין שום עתון, אפילו מן המומחים היתרים, יכול לקבוע בנידון זה דבר נכון עתה. כידיעה קרובה ביותר אל האמת נחשבה אתמול זו של הקאָנסול האמריקני בנאגאַסאקי, שעל פיה הטבעו שש אניות רוסיות. את הידיעה הזאת כבר הבאנו בגליון של אתמול, ונביאנה עוד הפעם בזה:

וואשינגטון 28 מאי. [סוכנות רייטר מפי סוכנות וואָלף]. הקאָנסול האמיריקאני בנאגאסאקי הודיע בתלגרף להדיפרטמנט של ממשלתו (באמריקא), שהיאפאנים הטביעו אנית מלחמה רוסית ועוד ארבע אניות מלחמה של הרוסים, ואניה אחת מובילה את כלי התיקון – במיצר הים הקוריאני.

התלגרמא הנ"ל היתה כמו סיוע לזו שבאה מעיר טיענטסין (בחינא) ביום הנ"ל, שעה 5 רגעים 30 בבוקר, אל העתון „טריבונא“ היו"ל ברומי, אשר בה נאמר, כי אסון מלחמה גדול היה במיצר הים טסושימא, וארבע אניות רוסיות צללו והרבה מהן ניזוקו הרבה או מעט. על שמועה זו הוסיף העתון הרומאי את דבריו: אפשר לחשוב את הצי הבלטי כמי שאיננו עוד.

ההחלטה האחרונה הזאת היתה בעינינו כמוגזמת מאד, בהיות כי טרם נודע: א) כמה ניזוקו היאפאנים, ואיזה אניות מאסכדרתם נשברו או טבעו? ב) אם לא הצליחו הרוסים לפרוץ ולחדור עכ"פ במקצת אניותיהם משם והלאה, ואם אין עוד מקצת אניות רוסיות שטות וולאדיבוסטוקה?

לחשוב את הצי הבלטי כאלו כבר איננו – אפשר יהיה רק כשיבורר באופן רשמי, כי כל האניות טבעו, או נפזרו, וכי חלק מהאסכדרא לא אחז דרכו לוולאדיבוסטוק.

אדמירל טוגו על סיפון "מיקאסה". ציור מאת Tojo Shotaro, פברואר 1906. מקור: ויקישיתוף.

אחרי הספקות והמבוכות בשמועות של יום אתמול, הוסיפו, לפנות היום, התלגרמות לבוא בשפע רב – בקירוב, עפ"י הסדר הזה, שאנו עוברים עליו עוד הפעם בסקירה כללית, כדי לשים משטר בערבוביה.

מלונדון המציאה סוכנות ריטר ידיעה שבאה שמה מטסינגטוי, כי שמה באו תלגרמות חיניות, כי אצל אושימא במצר הים הקוראי מתחוללת מלחמה גדולה בים.

מפטרבורג באה תלגרמא שבאה שמה מחוץ מטשיפו ביום 28 מאי 12 שעות 40 רגעים לילה, שעפ"י ידיעות פרטיות שהגיעו אל הקאָנסול היאפאני פגע חלק גדול של האסכדרא הבלטית – אסכדרא יאפאנית במעבר קוריאה, ומלחמה התפרצה.

מטוקיא באה תלגרמא ע"י סוכנות ריטר, כי כל מה שאפשר לע"ע להודיע ע"ד המלחמה שהיתה אצל טסושימא הוא רק זאת: האסכדרא הראשית של רוז'עסטווענסקי הופיעה במצר הים הקוריאני, שטה בשני עמודים, העמוד האחד: אניות מלחמה, העמוד השני: אניות מחנה. כל שאר הידיעות כובשת הממשלה היאפאנית ואינה מוציאה.

אח"כ הודיעו מטשיפו, כי שם מרחוק נראתה הדיביזיה הראשית של הצי הבלטי בכניסתו בין טסושימא ובין גדות הים של יאפאן. ואח"כ באה ידיעה ע"י סוכנות ריטר משאנכיי, כי על בָּמתי ים של טסושימא נראו 5 אניות מגן, 2 אניות מרוץ, שבע אניות מהרסות-טורפידין רוסיות.

לרגל כל הידיעות האלה לא היה עוד ספק, כי קרב נורא התפרץ בכל עוז תקפו על פני הים, והסוכניות והרדקציות השונות החלו להרעיש בשאלות את בתי הפקודות של הצירים היאפאנים באירופא.

אבל הצירים היאפאנים באירופא לא קבלו ידיעות רשמיות ע"ד תוצאת הקרב.

כן הביאה אלינו הסוכנות הפטרבורגית היום את התלגרמא:

לונדון 16/29 מאי. סוכנות ריטר בדקה ומצאה, שהאמבאסאדה היאפאנית עדין לא קבלה עד היום בערב שום ידיעה רשמית בנוגע אל הקרב בין רוז'עסטווענסקי וטוגו.

ןעןד אתמול, כהודעת הברל' טגב"ל, קבל הוא מענה, על שאלה מעין הנ"ל, מאת סופרו מווין, כי גם האמבאסאדה היאפאנית בווין לא קבלה שום אשרתא אופיציאלית ע"ד אחרית הקרב בים.

וכתוספת למאורעות-של-אימה אלה הודיע הטגב"ל הנ"ל בתלגרמא פרטית, כי ביום 21 מאי היה מקרה אסון ע"י התנגשות וטעות, והצי הרוסי הטביע על במתי-ים של פורמוזא אנית קיטור אמריקנית גדולה נושאת משא. שם האניה לא נודע.

מה"ע רוסי הביא שמועה זו, והוסיף: אמנם אין השעה משחקת לרוז'עסטווענסקי רב-התלאות.

ואח"כ באה תלגרמא מטוקיא, שקדמה לתוצאות הקרב, לאמר:

„החלק היותר גדול של הצי הבלטי נוסע צפונה דרך האוקינוס השקט, אך הצי המתנדב נוסע ישר דרך תעלת טסושימא.

וממשלת יאפאן שלחה אל חינא דברים מזכירים את חובתה לפרוק את האניות הרוסיות במאָרזונג“.

עפ"י התלגרמא הזאת, שבאה אתמול, עוד אפשר היה לשער, כי האסון אשר קרה במצר הים הטסושימאי נגע אך אל הצי המתנדב, ואז לא היה נורא מאד בתולדותיו.

הנה כן, במשך כל יום אתמול, עד הערב, היו שתי שאלות, אשר עוד אז לא נפתרו:

א) האם אפשר לסמוך על ידיעות לא-רשמיות, ומדוע אין ידיעות בדרך המלך מיאפאן?

ב) אולי נגע האסון במצר הים הטסושימאי (הוא הוא הקוריאני) אך אל הצי הרוסי המתנדב, ולא אל רוב מנינה של האסקדרא הבלטית תחת פקודת רוז'עסטווענסקי?

אמש נפתרו שתי השאלות האלה, עפ"י תלגרמות שכבר באו בדפוס בגליון „הצפירה“ אתמול, אף ממקור הסוכניות הפטרבורגיות, כלומר: הנקראה „פטרבורגית“ וגם ה„באטבירו“.

הסוכניות הנ"ל הזכירו, כי יש ידיעה רשמית מיאפאן. הידיעה הרשמית מיאפאן הובאה לאירופא ע"י סוכנות רייטר, ובה נאמר שהצי רוז'עסטווענסקי נשמד ברובו, שתים עשר אניות מלחמה נטבעו או נלקחו. שתי אניות משא ושתי אניות צודדות טורפידין נטבעו.

ועוד לפני התלגרמא הזאת באה תלגרמא אל ממשלת אמריקא בוואשינגטון, מטוקיא, לאמר:

„אתמול, אחר הצהרים, (ביום השבת העבר), התנפל הצי היאפאני על האסקדרא הבלטית במצרי-הים הקוריאני, ויחזק מעמד. הד רעם היריה נשמע על שפת הים“.

הצי היאפאני כבר יצא ביום ההוא (ביום השבת) ויפלג על במתי ים של וואוזונג, בשעה תשיעית בבקר, והקרב פרץ בין השעה השניה והשלישית.

אך יחד עם התלגרמות הנ"ל עוד תלגרמות רבות באו מרוסיא, ויש מהן שהראו פנים בכל המאורעות האלה באופן כזה:

– לא כל הצי הרוסי השתתף בקרב, אך חלק מן הצי הרוסי בא הלום בכונה, כדי לטרוד פה את הצי היאפאני, ובין כה וכה יסע רוב הצי הרוסי לוולאדיבוסטוק.

בסגנון זה הודיע התלגרף בשם איזה עתון טסינגטואי. הסוכנות הפטרבורגית הביאה את ההשעה הזאת בשם העתון הזה, הכותב, כי לא כל הצי הרוסי היה באותו קרב.

ויחד עם זה באה ידיעה אל Journ. d. Paris מוואשינגטון. וגם היא הומצאה לידינו באמצעות הסוכניות הפטרבורגיות, והיא נבדלת מעט מן הגרסא של העתון הטסינגטואי הנ"ל. בה נאמר, כי אמנם היתה כמעט כל אסקדרת רוז'עסטווענסקי בקרב, אבל רוז'עסטווענסקי הצליח לעבור דרך מצר הים הקוריאני, בהפקירו ובהקריבו קרבן בכונה את האניות שאינן שווה כלום, ואולם עם יתר האניות נמלט ויפרוץ לאחוז דרכו הלאה לוולאדיבוסטוק.

ובכן עוד הפעם התעוררה שאלה כפולה וחדשה: ההיה רוב האסקדרא של רוז'עסטווענסקי בקרב במצר-הים הקוריאני (או הטסושימאי)? ואם תמצא לומר היה: ההוכה כולו, או נמלט משם צפונה לאחוז דרכו הלאה לוואלדיבוסטוק?

והנה בנוגע אל השאלה הראשונה באה ידיעה אל ה„דילי טלגרף“ מטוקיא, כי כל האסכדרא הבלטית היתה במצר הים של קוריאה. העתון הלונדוני מודיע:

שלש צנות-טורפידין רוסיות נראו היום (ביום 29 מאי) בבקר אצל אושיקאווא בקרבת יעססא. אתמול רבץ ערפל על הים היאפאני, אך בהעלות הערפל, נראה אור השמש בהדרו; רוח עזה היתה מנשבת, והים היה נרעש. האניות הרוסיות נראו בתחלה בשעה 6 בבקר, בקרבן אל האי טסושימא. דומה, שהיו שם אניות מחנה ממדרגה ראשונה, ומספרן שש. הערפל העטה עליהן מעטה כהה, אך בחלוף הערפל נסוגו אניות הרוסים לאחוריהן. עפ"י ידיעות שהגיעו, היו שם, בקרבת המקום הנ"ל עוד 21 אניות רוסיות.

לפי זה נשארו עוד 27 אניות רוסיות, אחרי אשר נפלו 14 אניות מלחמה וגם 2 אניות משא.

וידיעות מדויקות ע"ד אבדות הרוסים נמצאו לע"ע רק בשתי תלגרמות וואשינגטוניות:

„להדפרטאמנט של הממשלה הודיעו, שהאניה הרוסית הגדולה „בורודינו“ טבעה במצר הים של קוריאה. אך הציר הרוסי והציר היאפאני לא קבלו ידיעות רשמיות.

והתלגרמא הטסינגטואית הנ"ל מעריכה את נזקי היאפאנים:

אנית מרוץ אחת ועשר צנות טורפידין.

אדמירל רוז'סטוונסקי. מקור: ויקישיתוף.

עוד כל הגרסאות והנוסחאות האלה נצברים על ידינו זה על גב זה, והסוכנות הפטרבורגית המציאה לידינו בת-קול זו, שבאה אליה מעיר שאנכיי, מיום הראשון לשבוע, בפני מסבירות וברוח אופטימית (בטחון) יתרה:

„מכל העברים תלגרמות באות לשאנכיי ומודיעות פה אחד ע"ד מלחמה שהיתה במקום אשר מעברו האחד נמצא אי טסושימא ומעברו השני גדותיהם של יאפאן. פרטים לא נודעים עדיין, אבל הנעימה („הטון“) של התלגרמות היא רצויה לרוסים. אומרים, כי אסקדרת וולאדיבוסטוק נטלה חלק במלחמה זו. חנות אנגלית דפה קבלה מטוקיא תלגרמא מודיעה ע"ד נצחון היאפאנים, אבל אין אדם מאמין בה. התרגשות הרוחות חזקה במאד מאד פה. כל אניות המלחמה שבנמל התחלצו והתפקדו. התלגרף לוואוזונג נתק, ולא נודעה הסבה. אניות המסחר אינן מפליגות בים, מפני האימה.“

התלגרמא האחרונה הזאת עוררה תקוה קלה אבל רק לשעה חדא.

עד כה ועד דכה, חוץ מהתלגרמא הטוקיאנית הרשמית הקצרה, שהבאנו למעלה, שררה דומיה גמורה בנוגע אל תנועות הצי. הרדקציות האירופיות והאמריקניות הרסו אל טוקיא בשאלותיהן ובהפצרותיהן הטרחניות, הקרספודנטים רצו הנה והנה כחזיזים, ויתפשו כל שר יאפאני, ויצורו על כל בית פקידות יאפאני, להציל ידיעה כל שהיא ע"ד תכסיס מלחמה נוראה זו, שלא היתה דוגמתה בכל קורות מלחמותיהם, ולא יכלו להציל דבר מפיהם. הכֶּבל והתלגרף היו נעולים בפני העתונים.

הבדל. טגב"ל טרח ויזרע תלגרמות הנה והנה, ואחרי הרבה טענות ומענות קבל מאת סופרו מלונדון תשובה זו:

„הידיעה הנכונה האחת היא, כי טוגו פגש בשבת העבר את האסקדרא הרוסית ויכוף אותה למלחמה ויפיצנה, ואח"כ החל לרדוף את האניות הרוסיות. שלטון-האניות בטוקיא איננו יכול להמציא ידיעות, מפני שבידו אין עוד כל הידיעות הדרושות.“

ועל השאלה אשר הוסיף העתון הנ"ל לשאול בלונדון איזה רֹשם עשתה השמועה ע"ד המאורעות בקרב הדיפלומטיא דהתם, השיבו משם באֹפן מתון וממוזג מאד, כנראה מפני דרכי שלום, לאמר:

„התבוסה והפזור של חלק הצי הרוסי, גם אם תתקיים השמועה ששלח הקאָנסול האמריקאני מנאגאסאקי ע"ד טביעת „בורודינו“ ועוד חמש אניות מלחמה – אינם חשובים הרבה מאד. השאלה היא: בכמה עלה לו לטוגו נצחונו, ובאיזה מצב נמצאות האניות שנמלטו מן ההפכה? אם נמלטו אז יוכלו גם הרוסים להתפאר, שהצליחו להבקיע להם דרך“.

ועל הדברים הנוחים האלה שבתלגרמא פרטית מלונדון מוסיף העתון הנ"ל:

„מדת ההתסתפקות הזאת בהערכת הערך המדיני והתכסיסי של הצלחת טוגו היא נכונה בעינינו. עכ"ז כבר נראה לנו ודאי, כי גדולה ההצלחה החיילית של טוגו, בשים לב אל זה, שאניותיו היו מקולקלות מעט מתשמיש מרובה, וגם מספרן מעט, אבל במה דברים אמורים, אם באמת עמד כל הצי הבלטי ממולו. עיקר השאלה הוא עתה בכמה אניות נמלט רוז'עסטווענסקי לוואלדיבוסטוק“.

הננו מְמַצים את חשבון יום אתמול והשאלות והספקות – עד כמה שנשארו עד היום.

היום הוסיפו התלגרמות לבוא ולהפיץ מעט אור על המאורעות הגדולים:

– ע"ד פרטי המלחמה ותוצאותיה

– ה„בטבירו“:

„הקרב במצר הים הקוריאני הוא הגדול והכביר בכל מלחמות הים שהיו מעולם. בקרב הזה נספו משני העברים: 3 אניות מגן; 6 אניות מרוץ (קרייצר); 2 אניות משא; 13 צנות טורפידין ומהרסות טורפידין.

„האירניגיה של הקרב היתה עזה  ומרירית.

„כחותיו של טוגו היו גדולים מכוחות הרוסים. (בודאי הכונה היא: על המקום ההוא).

„גם סבלה האיסקדרא הרוסית חוסר פחמים.

„העייפות של חיל האניות הרוסים היתה גדולה – אחרי מסע ענקי ארוך מאד.

„האניות (הרוסית) טבעו טבוע ועשות פרצים באויב עד הרגע האחרון.

„מצד האויב נטבעו: אניות מרוץ אחת ועשר צינות טורפידון.

„שתי אניות מגן רוסיות של משמר החוף ושתי אניות קטנות נפלו לשלל בידי היאפאנים.

„רוזסטבינסקי ניצל, ויסע הלאה צפונה לוואלדיבוסטוק.

„היאפאנים מודיעים בדרך רשמית, כי 3000 רוסים נפלו בידיהם בשביה, אך פה אין מאמינים בזה“.

אם נשים את התלגרמא הזאת, שבאה היום, אל מול התלגרמות של אתמול, וביחוד אל מול התלגרמא מוואשינגטון, ע"ד מה שהודיע שמה הקאָנסול האמריקאני מנאגאסאקי ע"י התלגרף, אז נראה, שהתלגרמא בפ"ב נתחברה על יסוד הידיעות ההן, אחרי שאי אפשר לפ"ב לקבל עתה תלגרמות מהמקור הראשון, מאת האניות המפוזרות, השטות בבהלה ובחפזון, הרחק מכל בסיס, ובלי חבור תלגרפי, באיזה אֹפן שיהיה.

בתלגרמא הנ"ל נזכרו שלש אניות מגן רוסיות שטבעו, ונאמר, כי שתים נפלו בידי היאפאנים. קרוב לשער, שהשלישית היא „בורודינו“. כן גם נאמר כי 6 אניות מרוץ נספו, ואח"כ נאמר, כי ליאפאנים אבדה אנית מרוץ 1 – לפי זה אבדו לרוסים 6 אניות מרוץ, אבל איזה מהן – לא הודיעה תלגרמא זו, שהיא, כנראה, קוֹמְפִּילצְיָא, כלומר לקוט תלגרמות ממקורים שונים.

באותה שעה המציאה לידינו גם הסוכנות הפטרבורגית את התלגרמא הזאת:

לונדון. הידיעות שבאו ממערכות המלחמה מעוררות את ההשערה, שהמכשלה (“уронъ„) שסבלה האסקדרא הרוסית נולדה לרגל צנות טורפידין ופצצות שמתחת למים.

רוז'דסטווענסקי אנוס היה לבחור את הדרך המסוכנת ביותר לנסוע בה ולא יכול היה להקיף מסביב, מפני חוסר פחמים. אומרים שהקרב היה עז. היאפאנים סבלו נזקים חשובים“.

ואחרי תלגרמא פטרבורגית-לונדונית זו, שלחה ה„סוכנות הפטרבורגית“ עוד תלגרמא אחת:

ברלין. עפ"י הידיעות שבאו ממערכות המלחמה הולכת מקצת האסקדרא הבלטית הרוסית צפונה, ואניות היאפאנים רודפות אחריהן. גם האניות שבאו לשאנחיי הן צפויות לסכנה, כי, לפי שאומרים, התנפלו היאפאנים בים ממול וואוזון על פלוגה רוסית מיוחדת.

התלגרמא חותמת בפרט טֶחְנִי לא חדש לגמרי:

„התלגרף בלי-חוט הביא עוד הפעם תועלת גדולה ליאפאנים, כי מיום הששי לשבוע העבר והלאה הודיעו היאפאנים מעל אי קוועלפארט איש לרעהו אתת כל תנועות האניות הרוסיות“.

הדבר היותר עיקרי בתלגרמות האחרונות הנ"ל הוא, כי רוזסטבנסקי ניצל, ומקצת האסקדרא נוסע לוולאדיבוסטוק.

אם נצרף לזה את הידיעה שה„יאפאנים רודפים את הרוסים“, אז נוכל  סוף סוף, למרות כל שנויי הגרסאות, להוציא מכולם יחד תמונה, אם לא גמורה בפרטיה, עכ"פ קרובה אל מצב הדברים בכלליותו.

הקרב הגדול היה אצל אי טסושימא תוצאותיו ידועות ברב או במעט. טוגו נצח שם את רוז'דסטבינסקי – אך לא עשה אתו כלה. והמלחמה עדיין לא נגמרה.

האסקדרא הרוסית יצא משם קטועה וקטופה, ומקצתה בבהלת חפזון ובמנוסה אל מול וולאדיבוסטוק.

הממשלה הרוסית לא יכלה עד עתה להשיג ידיעה מצדה, ולא לפרסם שום ידיעה רשמית, וכן גם לא יכלה ממשלת יאפאן להודיע דבר (זולתי ע"ד הקרב במצר הים הטסושימאי) – יען כי המלחמה עוד לא כלתה.

לכשיגיע רוז'עסטיוענסקי בשלום לוולאדיבוסטוק יודיע לממשלתו את פרטי הקרב – אבל עד אז הלא תהיינה עוד תגרות רבות, כי היאפאנים הם עשירים באניות מרוץ, והשתמשו ביתרון מהירותם להעביר את האניות הרוסים.

עד כה ועד כה מודיע הבאטיברו ע"ד הרֹשם בפ"ב. עד כמה שהוא מסתמן בעתונות המקומית שם:

„הנאוו' וור' כותבת: האסקדרא של רוז'דסטבנסקי, גרועה בכחה מזו של היאפאנים, אנוסה להלחם בעודנה נמצאת בתנאי מעמד יותר קשה. אעפ"כ החזיקה בקרבנו את תקות הנצחון. כנראה לא כך יצאה גזרה. אסון חדש נשקף לנו“.

„ה„בירג' וויעדומוסטי“ מודיעות: שמועות איומות נפוצו בפ"ד ע"ד מצב הצי. יסודים-להאמין, אבל מה יועיל אם נהפוך פנים אל האמת הנוראה? לעון יחשב לכחד, כי אפסה כל תקוה להשיב את שלטון הרוסים לקדמותו בים היאפאני ובים הצהוב“.

ה„רוס“ וה„סלאווא“ ממאנים להאמין. שאר העתונים מחשים.

זה הוא מצב הענינים כעת.


"הצפירה", שנה שלושים ושתיים, מס' 102, 31 במאי 1905, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

קרב טסושימא (התלגרמות האחרונות) – 30 במאי 1905

המלחמה על הים.

(התלגרמות האחרונות).

שאנחיי 16/5. שעה 2 אחר הצהרים. הידיעות מפעקין ומצינטוי מקיימות את השמועה ע"ד אבדן אנית השריון „באראדינא“ ועוד איזה אניות אחרות. מיאפאן אין עוד ידיעות רשמיות או עתוניות. השתיקה הארוכה נותנת מקום לחשב, כי היאפאנים נגפו או סבלו אבדות גדולות.

פאריז. פה אין כל ידיעות על דבר תוצאות מלחמת הים מלבד השמועות הבלתי ברורות והסותרות זו את זו היוצאות ממקור יאפאני והמודיעות ע"ד אבדן אניות רוסיות אחדות. מפאת חסרון ידיעות רשמיות מיאפאן נותנות השמועות האלה יסוד לעתונים לשער, כי רוזעסטווענסקי פרץ דרך מפרץ קוריאה וזה עלה לו במחיר אניות אחדות, אך הסב גם להיאפאנים נזק רב.

ברלין. מפאת שממשלת יאפאן לא תתן לשלוח תלגרמות אל מערכות העתונים לא הגיעו ידיעות מפורטות. הידיעה על דבר מלחמת הים הגיעה בדרכים עקלקלות ועל פי הרוב ממקור חינאי, ולכן שורר ספק גדול ע"ד מהלך המאורעות.

ל„לוקלאיינצייגר“ מודיעים משאנחיי מיום 15/5, כי הרוסים הלכו לצפון. ארבע אניות וביניהן „באראדינא“ נטבעו. מפאריז מודיעים ע"י התלגרף, כי אנית המגן הזאת נאבדה על ידי מוקש מתחת למים שהתפוצץ. ע"ד אבדות היאפאנים אין כל ידיעות ואל נכון היו גדולות מאד.

אנית המערכה הרוסית "בורודינו", קרונשטאט 1904. מקור: ויקישיתוף.

פטרבורג (ב"ב). מהידיעות שהגיעו הלום נראה, כי חלק הצי פרץ צפונה והחלק השני נאלץ לשוב נגבה. לפי הידיעות מחו"ל אבדו להרוסים שתים עשרה אניות מלחמה, שתי אניות להובלה ועבודה ואניות קטנות אחדות. מטוקיא מודיעים בדרך רשמית ע"ד נצחונו של טוגו. חלק מאניות יאפאן הלך דרומה. כל הידיעות הבאות מיאפאן נוטות לצד אחד. נחוץ לחכות עד אשר תבוא אניה רוסית אל איזה נמל רוסי או נייטרלי ותמסור ידיעות ורק אז אפשר יהיה לשפוט ישר ע"ד המקרים.

פאריז (תלגרמה מיוחדת לקור. ווארש.) לעתונים המקומיים הגיעה ידיעה, כי בשעת מלחמת הים הטביעו היאפאנים את אנית המגן „בורודינא“ ועוד שש אניות.

פאריז (הנ"ל). לציר היאפאני פה מודיעים, כי הצי הרוסי נשחת. שתים עשרה אניות נטבעו או נלקחו שבי.


"הצפירה", שנה שלושים ושתיים, מס' 101, 30 במאי 1905, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

הקרב אצל פוסאן – 25 באוגוסט 1904

דברי הימים

ממערכות המלחמה בים.

פרטי הקרב אצל פוזאן. – פגישה, או רדיפה? –. אי שווי האניות הרוסיות. – מדת מהירות-המסע. – תותחים בלי סוכך. – עזרת ה„רוסיא“ וה„גרומובוי“. – תכסיס היאפאנים – בלי גבורה. – שיבת הרוסים לוולאדיבוסטוק. – תולדות הקרב.

הַקְּרָב הַפוּזַאנִי. הקרב בים ביום 1 אבגוסט אצל פוזאן היה, לפי פרטי ההודעה הרשמית, כבד הרבה יתר משהיה לפי כלליה. כבר נודע, כי אחרי הקרב סרה האסקדרא הוולאדיבוסטוקית הרוסית ותסב לאחור צפונה. בה נמנו ה„רוסיא“ וה„גרומובוי“. גם נודע, כי ה„רוריק“ אחרי מלחמת מגן נפלאה לא יכול למלא את פקודות המצביא הראשי ויעמוד מלכת, כי פגעו בו כדורים אשר פלחוהו, וירד מצולות. בהודעות ממקור יאפאן היו דברים לא מדויקים. נאמר שם שהקרב נמשך עשר שעות ובאמת נמשך חמש שעות. גם נאמר, שהאסקדרא היאפאנית פגעה את הרוסית, ותעמדנה ותתגרינה מלחמה זו בזו, ובאמת אך רדיפה היתה ולא עמידה ותגרה במקום אחד. בעקב הפלוגה הרוסית הלך ה„רוריק“, כי היה חלש ומתון בערך אל שתי האניות האחרות. המומחה במה"ע רוס' וויער' אומר, כי סבת האסון לא היתה הכרעת הכח של קאמימורא (אמנם היה לו צבא רכב יותר כדי 60%), כי אם אי-שווי האניות הרוסיות בבחינת מהירותן. אניות המרוץ השריוניות, היאפאניות, אשר לקחו חבל בקרב, כולן מטבע אחד, מדה אחת, מהירות אחת, זיון אחד, עובד אחד של קירות המגן, מכונות שוות. אין בין „אסאמא“ ו„טוקיבה“, או בין „אידזומא“ ו„איבאטיא“ אלא שאניות המרוץ האחרונות נבנו כשתי שנים אחרי הראשונות ושריוניהן חזקים מלאכת קרופ ויש להן קלחות תבנית צנורי מים ולא תבנית קנה. לעומת זה „רוריק“ נבדל הרבה מ„רוסיא“ ומ„גרומובוי“ גם במדות גדלו גם באיכות מָגִנוֹ גם בצבא רכבו – ובעיקר במדרגת מהירותו. לרגל הדבר הזה לא היו נקודות רפויות באסקדרא היאפאנית, ולעומתה אצל האדמיראל בעזאבראזוב היה ה„רוריק“ נקודה של מיחוש ולקותא. לפיכך התנפל קאמימורא בכל מאמצי חילו על המקום הזה.

אָסוֹן הָ„רְיוּרִיק“. תותח ה„רוריק“ לא היו מסוּככים כל עיקר, בעוד אשר תותחי אניות המרוץ היאפאניות עמדו מאחורי עֲבִי גַבֵּי מגנים יצוקים ואיתנים בעלי שש אצבעות שאין כדורי קלע יכולים לעשות בהם בקיעים ופרצים. על כן לשוא התפארו היאפאנים בהכריעם את האניה לא-עֹז ולא-מגן, כאלו לכדו עיר מבצר גדולה. הרוסים לא כשלו בקרב הזה מחוסר גבורה, כי אם מאשר האניה „רוריק“ היתה בעלת טפוס אר מהאניות „רוסיא“ ו„גרומובוי“ ולא יכלה לשאת אתן בד בבד. תותחי ה„רוריק“ נהרסו בנקל והיריה מהם הלכה הלך ורפה. אז כפי ההודעה הרשמית החלו ה„רוסיא“ וה„גרומובוי“ לעזור ל„רוריק“ הכושל בפניתם אל המקום ההוא ובמשכם את כל כובד היריה אל עצמם. אך ידם לא מצאה להציל את „רוריק“, כי הוא נפרץ במקומות אחדים מתחת לקו-המים (כנראה במקום לא היו פחי מגנים) ויט על צדו השמאלי. אז נסעו ה„גרומובוי“ וה„רוסיא“ לבדם צפונה, וקאמימורא פנה לרדוף את האניות הרוסיות השבות אחורנית בארבע אניות מרוץ שריוניות, ולמול ה„רוריק“ הציג אך את שתי אניות המרוץ הנושנות „נאניווא“ ו„טאקאטשיהו“ (זו האחרונה עמדה לתחית המתים, כי לפי ההודעות מכבר טבעה בעת הקרב עם הוואריאג אצל טשימולפו, ואולי מן המים משה משוה). אניות המרוץ היאפאניות קרבו אל ה„רוריק“ הנהרס, בעת אשר כלי תותחיו כבר נדמו, ויכוננו אליו פחים מתפוצצים אחדים, ויטביעוהו.

הסיירת הרוסית Rossiya בנמל ולאדיבוסטוק אחרי הקרב ליד פוסאן, אוגוסט 1904. מקור: ויקישיתוף.

נִצָחוֹן בְּלִי גְבוּרָה. אך במסע רדיפתו לא הצליח קאמימורא, ובעזאבראזוב נמלט. קאמימורא נותן נמוק לזה, שהוא היה טרוד בשים-קץ לה„רוריק“. אבל זה הוא רק פתחון פה, כי באמת היה ה„רוריק“ מרוטש ומפולח מראשית הקרב, ולא היה כל צרך לכמה אניות יאפאניות להיות טרודות בו. עם ה„רוריק“ ספו לערך 120 נפש, כי מן 719 הצילו היאפאנים 600. לפי זה גוזמה היתה בהודעותיהם הרשמיות של היאפאנים, שהצילו את כל אנשי האניה באין נגרע אחד. ה„רוסיא“ וה„גרומובוי“ סבלו, לפי ההודעה הרשמית, נזקים עצומים, אך הלא יכלו להמלט. כנראה, לא חדרו כדורי היאפאנים אל קירות האניה המצופים שריונים ולא אל המכונות, כי אם אל החלקים העליונים. אבל אין להטיל ספק בידיעות רשמיות. הנזקים היו בל"ס כבדים, כי לוא היו קלים, אזי לא עזב האדמיראל בעזאבראזוב את אנשי ה„רוריק“ להיות מוּצלים על ידי היאפאנים ולקוחים בשביה, אך היה חש לעזרם ולפלטם. הוא לא יכול לעשות זאת לבלי המיט שואה על אניותיו שכבר היו ניזוקות, אבל עוד היו מוכשרות לשוט, וחובתו היתה להשתמש בשעת הכושר ולשוב צפונה, היינו להמלט לוולאדיבוסטוק בעוד מועד, ואת חובתו זאת עשה. גם הפעם אנו רואים, שאין היאפאנים גומרים את נצחונם. אחרי נפול ה„רוריק“ היתה להם הכרעה עצומה מאד בים. מול שתי אניות המרוץ של בעזאבראזוב היתה להם אסקדרא גדולה ושלמה נוסעת במדת מהירות אחת, עם כלי תותח רבים מאד, מזה ומזה על שפת הים חופי יאפאן וקוריאה, אחוזות עמם וממשלתם, והרוסים בתוך הים הגדול, והאויב מזה ומזה, ומכל האסקדרא אך שתי אניות בודדות, ובכל אלה לא השלים קאמימורא את תבוסת הרוסים, רק שפטים עשה בהם וכלה לא כלה אותם. זה אות, כי תכסיס היאפאנים בקרב הזה לא היה מצוין כלל. אף את ה„רוריק“ לא לכדו בגבורה, אך תשישות כחו שמה אותו לאחור ולא לפנים, ובגלל אשר היה האחרון באסקדרא הרוסית ולא הספיק למהר מהלכו כהאניות האחרות שנסעו עמו יחד השיגוהו היאפאנים ויפגיעו בו את כדוריהם.

תּוֹצְאוֹת הַמִּקְרִים. התולדה הראשונה של הקרב אצל פוזאן יהיה הפסק נסיעות אניות המרוץ הרוסיות מוולאדיבוסטוק במימי יאפאן להרגיז את הדרך. ההפסקה הזאת אולי תמשך עד בוא צי הים הבאלטי. ואמנם לפי דברי המומחים (רוס' וויעד, נאוו' וור') – אין להצטער הרבה על שביתת ההתנפלות על אניות המשא היאפאניות. תגרות כאלה אינן מביאות נזק רב למסחר הים של אויב חזק, ועל כן אינן מסייעות להחיש את קץ המלחמה. במשך המחצית הראשונה של שנה זו עשתה הפלוגה הוולאדיבוסטוקית הרוסית חמש נסיעות-פרצים כאלה (שתים הקאפיטאן רייצנשטיין; אחת הקונטראדמיראל יעססען ושתים – סגן-האדמיראל בעזאבראזוב). אכן מסחר-הים של יאפאן לא לקה, ולהפך עפ"י הידיעות הסטאטיסטיות הרשמיות – עלה מעט. זה אות, כי השמחה שהיאפאנים מראים לרגל הפסק התנפלות האניות הרוסיות על אניות מסחרם היא אך למען הגדיל את מראה נצחונם.

     נ. ס.


 "הצפירה", שנה שלושים ואחת, מס' 186, 25 באוגוסט 1904, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

Fusan. Rossia, Gromoboi, Rurik, Idzumo, Iwate, Azuma, Tokiwa, Naniwa, Takashiho, Variag.

קרב מצר-הים הקוריאני – 22 באוגוסט 1904

דברי הימים

ממערכות המלחמה בים.

ברור המאורעות. – הקשר וסמיכות הפרשיות בין יציאת אניות הרוסים מפורט-ארטור ובין יציאתן מוולאדיבוסטוק. – חשבון הכמות והאיכות. – האם היה לרוסים על מה לסמוך? –. סדר הזמנים וחשבון אפשריות הפגישה. – המאורעות שהפכו את הסדר. – מהירות הנסיעה. – ההרכבה וההפרדה של פלוגות האניות הרוסיות והיאפאניות. – השפעת המקרים על שנוי התכסיס. – סדר  נזיקין ואפשריות הצלה. – שאלת חופי הים הבינונים.

סֵדֶר הַמִּקְרִים. עוד טרם הובררו כל פרטי הקרב האדיר והנערץ שהיה ביום 23 יולי, וקרב חדש התפרץ בכל עוז. הרי אנו מביאים את כל הדברים כסדר ביאתם ע"י התלגרף, ואין הפרק הזה אלא פירוש מספיק לתלגרמות מפני שהתלגרף מקצר ומערב, סותם ונותן מקום להרבה טעיות. כן החליפו רבים את הקרב מיום 28 יולי עם הקרב שהיה ביום 31 יולי, בעוד אשר אין להחליף את המאורעות ההיסטוריים האלה „כעין שמחליפים את היוצרות“ דברים כאלה צריכים הבנה, ויש סדר למשנה, ואך עפ"י הסדר יש לצרף את ה[?] ולהוציא מהם איזו אוקימתא או מסקנא קרובה לאמת. בפרק הקודם חתמנו את דברינו בשאלה: מה יהיה אצל וולאדיבוסטוק – על השאלה הזאת באה התשובה ביום 31 יולי. – ביום 31 יולי בשעה 5 בבקר (יש גורסין: ביום 1 אוגוסט) נראתה האסקדרא הוולאדיבוסטוקית הרוסית בתוך מצר-הים הקוריאני. אצל אי טסושימא (ראה על מפתנו) נפגשו שתי האסקדרות: הרוסית והיאפאנית (המכונות: הוולאדיבוסטוקיות על שם חניתן אצל וולאדיבוסטוק, ואין להחליפן עם האסקדראות של וויטהעפט ושל  טוגו הפורט-ארטוריות), ואז התפרץ ביניהן קרב נורא. במצר הים הקוריאני נמצאה האסקדרא היאפאנית של סגן-האדמיראל קאמימורא, בה נמנו ארבע אניות מרוץ מכוסות שריון („איבאטי“, „אידזומא“, „אדזומא“, „אסאמא“), ושתים או שלש אניות מרוץ נושאות-צנה-על-המכסה („ניטאקא“, „טסושימא“, ואולי גם „אוטובא“ החדשה). מול האסקדרא היאפאנית הזאת יכול היה האדמיראל בעזאבראזוב הרוסי להוציא אך שלש אניות מרוץ נושאות שריון ואחת עם צנה על המכסה, ומול 90 כלי התותח הכבדים שקאמימורא (משקל יריה אחת מכלם – 306 פוד) – 78 כל"ת עם משקל יריה אחת 266 פוד. עפ"י האמור, יתרון כח האסקדרא של קאמימורא לא היה כה גדול, עד כי מראש היה הדבר נעלה מעל כל ספק שהיאפאנים ינחלו את הנצחון. אמנם אניות המרוץ היאפאניות הן חזקות מהרוסיות בצפוי שריוניהן, אבל לעומת זה הרוסיות הן מהירות יותר, ויכולות בעת שקט מי הים להשתמט ולהתחמק יותר מהיאפאניות מתגרת ירית האויב, וזו מעלתן מכרעת את מעלת היאפאנים הנ"ל. אמנם, כשהאסקדרא של קאמימורא מתחזקת עוד גם ע"י אניות אשר להיאפאנים מאניות המאסף לכל המחנות, מן הריזירוו, או כשמקצת אניותיו של טוגו באות אל מצר-הים הקוריאני ונוספות עליה – אז משתנה מצב המערכה לחלוטין.

מְזִמַת הַתַּכְסִיס. מוולאדיבוסטוק עד אי טסושימא – 560 מיל אנגלית, ולפי זה כשהאניות שטות 15 חבילות לשעה, יש סיפק ביד אניות המרוץ הרוסיות להגיע עד מצר-הים הקוריאני במשך 37 שעות: אם בא האדמיראל בעזאבראזוב ביום 31 יולי בשעה 5 בבקר אל אי טסושימא, זאת אומרת, שהפלוגה הרוסית יצאה מוולאדיבוסטוק ביום 29 יולי אחרי הצהרים; וקרוב לאמת, שיציאה זו היתה אחרי בוא תלגרמא מטשיפו מאת האניה הרוסית „ריעשיטעלני“ שבאה אל החוף ההוא כאור ליום 29 יולי.  לפי זה יש לשער, שיציאת האסקדרא הוולאדיבוסטוקית לא היתה קבועת-זמן ומוגבלת בדיוק מראש (לרגל  חוסר התחברות עם פורט-ארטור). למען תצליח האסקדרא הפורט-ארטורית במעשה  הגבורה והעוז להבקיע לה דרך לוולאדיבוסטוק, תנאי מוכרח היה שהאדמיראל בעזאבראזוב יבוא אל מצר הים הקוריאני יום תמים לפני צאת האסקדרא הפורט-ארטורית הרוסית והפלגתה בים; לפי זה צריך היה בעזאבראזוב לנסוע עם פלוגתו מוולאדיבוסטוק ביום 25 יולי. ממצר-הים הקוריאני עד צוק שאנטון – 480 מיל, כלומר 36 שעות של נסיעת 15 חבילות לשעה, ולוא הצליח האדמיראל בעזאבראזוב, שכבר הרה בגדר זה שתי פעמים כשרון ואומנות גדולה, להתחמק לצד קאמימורא ולהתעלם מעינו, כאשר כבר איתמחא גברא, אזי הספיק לבוא ביום 28 יולי בערב אל מקום מערבית הקרב בין האסקדרא הרוסית של וויטהעפט ובין היאפאנית של טוגו, וכחותיו החדשים היו מביאים חזוק להרוסים בשעת הקרב. אחרי שהתכסיס הזה, בל"ס לא לרגל חוסר כשרון וגבורה, כ"א לרגל איזה מקרים מן הצד, לא הצליח, נשאר אפוא הקרב תלוי ועומד אך בין האדמיראל בעזאבראזוב ובין האדמיראל קאמימורא. עוד אפשרות אחת היתה, והיא שהאסקדרא הרוסית (הוולאדיבוסטוקית)  של האדמיראל בעזאבראזוב תפגוש את מקצת האניות הרוסיות שיצאו מפורט-אטור ושתתחבר עמהן, וגם – שתפגוש רק את פלוגת קאמימורא לבדה, בטרם תתחבר פלוגה זו עם אניות יאפאניות אחרות. מקצת אניות הרוסים מפורט-ארטור (אניות הצנה: „פערעסוויעט“, „פולטבה“, „סיבסטופול“, אנית-המרוץ „דיאנא“ ואנית מוקש אחת) שנסעו בלילה אחרי הקרב (עם טוגו) למקום לא-נודע (בל"ס תחת פקודת הנסיך אחאטאָמסקי) ניזקו בל"ס איזה נזקים בקרב העז (ביחוד קשה היה מקרה „סיבסטופול“, אשר זה לא כבר, בליל 11 יוני, בעת התנפלות היאפאנים על האסקדרא הרוסית שיצאה אז אל הים לנסות כחה, הוכתה על ידי מוקש יאפאני). אבל הנזקים האלה, כנראה, לא היו כבדים מאד, ועוד לא עשו את האניות ללא-מוכשרות לקרב, וזה אות, שהאדמיראל החדש אוחטאָמסקי לא נכנס עם אניותיו אל חופי הים החינים לשם תקון. הנה כן יכולים היו האדמיראלים בעזאבראזוב ואוחטאָמסקי יחד להכריע את קאמימורא ולבוא בשלום לוואלדיבוסטוק, ששם יש להרוסים חופים מרווחים ובתי תקון אניות טובים, ושם נקל לגמור בזמן קצר את מלאכת התקון.

הטבעת הסיירת הרוסית „רוריק“, 1904. גלוית תעמולה יפנית. מקור: ויקישיתוף.

הַמִּכְשׁוֹלִים וְהַתּוֹצָאָה. אך לא כן כשמקצת אניותיו של טוגא מאצל פורט ארטור שטו בעקבות הנסיך אוחטאָמסקי, וכשהקרב ביום 31 יולי התחולל בין טוגו וקאמימורא מצד אחד ובעזאבראזוב מהצד כשנגדו, אז היה המצב שונה ונבדל לגמרי. ואמנם על שאלה זו עוד לא באה תשובה מספקת בימים הראשונים אחרי הקרב. ההשערה שפלוגת הנסיך אוחטאָמסקי שיצאה שלמה מן הקרב שהיה ביום 28 יולי שבה לפורט ארטור לא זכתה לשום אשור וקיום. לפני ימים מספר הובררה רק אחרית ארבע אניות מלחמה ושבע אניות מוקשים של האסקדרא הרוסית הפורט-ארטורית, שבאו אל חופי הים החינים. ה„רעשיטעלני“ נחלף ע"י היאפאנים של כדין אחרי התפרקו בטשיפו. ה„בורני“ ועוד אנית מוקש אחת נאחזו בשרטון ביום המחרת לקרב, ביום 29 יולי, וצבאות הרוסים אנשי ה„בורני“ נפצו בידיהם את האניה לבל תפול בידי האויב.  אין ספק שאניות המוקש האלה ניזקו הרבה בעת הקרב, לפיכך לא יכלו לזוז ממקומן. ה„אסקולד“ ה„נאוויק" ואניות המוקש „בעזשומני“ הגיעו ביום 29 יולי בכבדות לשנחאיי, מקום שמה כבר קדמה  לבוא אנית המוקש „גראָזאָוואָי“. ה„נאוויק“ טען גחלים וילך לו למקום לא נודע. ביום הנ"ל בערב בא גם „הצעסארעוויטש“ לקיאא-טשוא ואחריו – אנית המרוץ „פאלאדא“ ואניות המוקש „בעזפאשטשארני“ ו„בעזסטראשני“. לפי שהוברר עד עתה, אי אפשר לתקן את פרצות ה„צעסארעוויטש“, ה„אסקולד“ וה„פאלאדו“ במשך 24 שעות, ולכן אנוסות תהיינה האניות האלה להתפרק. ראוי לשום לב גם אל מדרגות מהירות המסע של האניות הרוסיות הניזוקות. הנה כן יכול היה ה„צעסארעוויטש“ לשוט ביום 29 יולי אך 1/2 9 חבילות לשעה (את הדרך הארוכה 170 מיל מן צוק שאטון עד טסינטאו עבר בשמנה עשרה שעות); ה„אסקולד“ יצא מקיאא-טשוא ביום 29 יולי בצהרים ויבוא לשאנחיי ביום 31 יולי בבקר, ולפי זה צריך היה למעת לעת ומחצה למען עבור דרך זו של 380 מיל אנגלית, ובכן היתה מהירות נסיעתו 12–11 חבילה לשעה מן הלוח. על פי הידיעות הרשמיות שהדפסנו אתמול צריכה מהירות מסעו להיות 24 חבילה לשעה, אבל, כנראה, פרצות האניות גרמו לגרוע עד החצי את המהירות. מביאים אנו את הפרטים האלה, יען כי בהם תלוים כל גופי תורת התכסיס; יש אשר גבורת הצבא ושים נפשו בכף לא יועילו, כשאין מתכונת הפחמים או חשבון המהירות מסייעים להוציא לפעולות את מזמות מסדר הקרב.

התלגרף הודיע ממקומות שונים שהיאפאנים שלחו אסקדרא של שבע אניות לשאנחיי לשמור את האניות הרוסיות ולכופן למלחמה. עפ"י זה יש לשער, כי עוד פלוגה אחת של אניות היאפאנים משוטטת גם אצל קיאא-טשוא ומחכה שם ל„צעסארעוויטש“ ול„פאלאדא“. לפי זה נשארו בים הצהוב רק מקצת אניות טוגו. אולי יתן הפזור הזה של אניות טוגו את היכולת לאניות הרוסיות יתר הפליטה בפורט-ארטור להפליג עוד בים. בין כה וכה הודיעה האגנטורא של רייטר, שממשלת יאפאן קבלה „הבטחות“ שהאניות הרוסיות שמצאו מנוס בקיאא-טשוא ובשאנחיי, תתפרקנה.

     נ. ס.


"הצפירה", שנה שלושים ואחת, מס' 183, 22 באוגוסט 1904, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

Kamimura; Bezobrazov; Iwate; Idzumo; Azuma; Niitaka; Tsushima;