צוללות, טביעתן והצלתן – 28 ביולי 1932

אוניות החילוץ Artiglio ו־Fidèle ליד מקום טביעת הצוללת הצרפתית Prométhée. שנה: 1932. מקור: ויקישיתוף.

במדע ובטכניקה

צוללות, טביעתן והצלתן

לא-מזמן טבעה צוללת צרפתית גדולה („פרומיתיי“), ונספו 66 מלחים. שלטונות הצי יגעים עתה למשות אותה ממצולות ים.

הצוללות הראשונות הופיע על סף המאה ה-20. אלו היו סירות בנות 120–150 טון. במלחמה העולמית השתתפו צוללות בנות 600 טון, ועתה קיימות כבר צוללות בנות 3000 טון עם חבר מלחים גדול (מאה איש ומעלה).

אלא שהצוללות התקדמו רק בגדלן, אך לא שוכללו מבחינת החיסון כלפי הסכנות האורבות להן. אין הצוללת מפליגה כל הזמן מתחת למים. היא „מתחבאה“ רק בשעת צורך. ככל שתגדל גמישותה ומהירות הסתתרותה בתוך המים, כן יאריכו ימיה.

הצוללת הרגילה מכוסה „שני עורות“, שני שריוני  פלדה חסונה, שחלל גדול ביניהם. החלל שבין הדפנים מחולק לתאים. בחלק מהם שמור נוזל-הדלק, אחדים מלאים מים ואחדים – פנויים. כשהצוללת צריכה להתחבא, פותחים המלחים את התאים הריקים, הם מתמלאים מים,  והאניה שוקעת. תמרון זה של „טבילה“ צריך ליעשות במהירות (כי כל דקה יקרה, פן ישגיח בה האויב), בזהירות ובדייקנות, לפי לוח חישובים שנקבע לאחר נסיון רב-שנים. אם הממונים על  פתיחת התאים ואטימתם שוגים, ממלאים מים למעלה מהדרוש, מסיחים את הדעת מאיזה בורג קטנטן, וכו' – כלית הצוללת נחרצה.

אמנם, כצוללת כיתר אניות-המלחמה נבנות עתה באופן כזה שבהתמלא חלקן האחד מים יש עדיין תקוה לאנשים אשר בחלקן השני להינצל, אך במה הדברים אמורים, כשהמכונות, המנגנון העיקרי שבאניה, לא הוצפו מים. במקרים כאלה מבריחים ומגרשים את המים במשאבות, בבקבוקים גדושי אויר דחוס. אולם, כשנתקלקלו המכונות או כשנחשול המים גדול וחזק ביותר – אין תקוה לאנשים שבאניה. לחכות לעזרה מבחוץ קשה, באשר, בדרך כלל, עוברים שבועות וחדשים עד שהמצילים מצליחים למשות את הצוללת (או האניה) שטבעה.

כיצד מצילים צוללת שטבעה?

– מביאים למקום האסון אניות עם מנופים גדולים ובשלשלאות ובכבלים מעלים את הטבועה ממצולות. אם הצוללת שטבעה גדולה היא, משתדלים שתצוף ותעלה מעצמה. לשם כך מכניסים דרך צנורות ארוכים סילוני אויר לתוך תאי הצוללת ולוחצים על המים שיצאו מתוכה. כשהתנאים נוחים מתנערת, אמנם, הצוללת ועולה, אבל במקרה שצנורות האויר אינם מועילים, מביאים למקום האסון גלילי מתכת גדולים, ממלאים אותם מים ומרתקים אותם לטבועה. אח"כ שואבים את המים מהגלילים, ואלה עולים בגררם אחריהם גם את האניה הטבועה. אין זאת עבודה קלה, והיא נמשכת שבועות אחדים.

בצוללות המשוכללות יש  לכל מלח חגורות ופעמוני הצלה שונים וכל מיני מכשירים הדומים לתחמושת האמודאי. אך לא תמיד מצליחים המלחים לכוון את שעת הסכנה ולחבוש את פעמוני ההצלה, ויש שגם אלה אינם עומדים כלפי הלחץ הגדול אשר בעומק עשרות מטרים.


"דבר", שנה שמינית, מס' 2184, 28 ביולי 1932, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

לקוטב הצפוני באניה תחת-מימית – 15 במאי 1931

חלון האניה התחת ימית „נאוטילוס“ זכוכית גסה לעמד בפני לחץ המים. המקור: "דאר היום", 15 במאי 1931.

האנגלי וילקינס בדרכו הנועזה צפונה

לנסיעתו הקרובה לקוטב הצפוני באניה תחת-מימית

עוד בשנת 1913 פרסם סיר הוברט וילקינס ראשונה תכנית נסיעה לקוטב הצפוני באניה תחת-מימית. הרעיון היה נועז אבל הגיוני. זמן רב חשבו אותו לאוטופיה גרידא, אולם לאט לאט יצא הדבר מכלל דמיון והפך והיה למציאות ממשית. „נאוטילוס“, האניה התחת-מימית של וילקינס, עומדת לעזוב בימים הכי קרובים את חוף ניו-יורק, ומחוז חפצה הוא הקוטב הצפוני.

לקוטב הצפוני כבר הגיעו בדרך היבשה ובאוירון, ועתה ישנה אפשרות לכבוש אותו גם באניה תחת-מימית. אבל מדוע דוקא ב„אנית U“? (כך נקראות בקצרה האניות התחת-מימיות). רבים חושבים כי נסיעה ממין זה היא מסוכנת ביותר ונותנת רק אפשרויות מעטות לעשיית תצפיות מדעיות. אך סיר הוברט וילקינס מלמד זכות על תכניתו במשפטים אלה:

יוברט וילקינס, 1931. מקור: ויקישיתוף.

„כאשר מביאים בחשבון את כל הסוגים השונים של אמצעי ההעברה האפשריים למלאכות בעלת היקף כזו שלנו, יש הכרח לדחות את כולם מלבד האניה התת-מימית. המכשירים בלבד אשר אנחנו לוקחים אתנו משקלם 15 טון וצרכי האוכל – 20 טון. הגעו בעצמכם, איך זה היה אפשר להעמיס מטען כבר כזה באוירון או להעבירו על גבי כלבים! ומה שנוגע לאפשרויות החקירות המדעיות, הן כמעט בלתי מוגבלות.

„נאוטילוס“ היא אניה תת-מימית ישנה מהצי האמריקני הצבאי שלמרות חשיבותה הגדולה עמדה לההרס בהתאם להסכם ע"ד הפחתת הזיון. אז הוחלט למסור את האניה במתנה למלאכות של וילקינס. אורך האניה ששים מטרים והיא מנוהלת בעזרת שני מניעים המאפשרים לה מהירות של עשרים וששה קילומטרים לשעה על פני המים וששה עשר קילומטרים מתחת למים. הכמות הגדולה של דלק האצור באניה מאפשרת לה להפליג במרחק של שנים עשר אלף קילומטרים.

 נאחזו בכל אמצי הזהירות הנותנים לאניה את האפשרות להנצל מכל סכנה. אין כמובן שום חשש לאותו חלק הנסיעה שיתקיים על פני המים. הדרך מניו-יורק לשפיצברגן הוא איפוא סמוך ובטוח. רק מגרינלנד והלאה נכנסת האניה לתוך אזור מסוכן בשל המצאה אז כמעט בלי הפסק מתחת למים בכדי להמנע מהתנגשות עם הקרח השט. „נאוטילוס“ יכולה לצלול עד שמונים מטרים בעומק, אך חושבים כי לא תצטרך לצלול למטה מעשרה מטרים. שכבת-הקרח בים-הקרח אינה עבה, לפי דעת וילקינס, יותר מאשר 7 מטרים. זולת זאת יש לאניה מכשיר מיוחד אשר בעזרתו תוכל תמיד לקבוע בדיוק נמרץ את עובי שכבת-הקרח מעליה. באזור מסוכן זה תאט האניה בהתקדמותה עד שבעה קילומטרים לשעה ותעמוד זמן-מה אחרי כל 80 קילומטרים. בכל „תחנה“ יעשה נסיון אם כבר אפשר להתרומם על פני המים. אם שכבת-הקרח תהיה דקה, ינסו לשבור אותה בלחץ האניה העולה. אך אם האניה לא תעצור כח לשבור את הקרח ינסרו אותו במכשיר מיוחד לכך. מהאניה יוצאו אז לתוך הפרצה שפופרות שדרכן יוכלו חברי המלאכות לעלות על פני הקרח, לנשום אויר צח ולעשות את עבודותיהם המדעיות.

שאלת אויר צח היא שאלת החיים והמות ל„נאוטילוס“ ולנוסעיה. משום כך מקדיש וילקינס תשומת לב רבה למכונות הנסירה שעליהן הוטל התפקיד לפרוץ את מכסה הקרח. אך יש להביא בחשבון את האפשרות כי גם המכונות לא תעצורנה כח לפרוץ את הקרח. אז נשאר האמצעי האחרון: דינמיט. אם גם התפוצצות הדינמיט לא תפתח את מכסה הקרח, הרי זה גזרת מות על חברי המלאכות של „נאוטילוס“. הם יתמו לגווע מחמת חוסר אויר. אולם אפשרות טרגית כזאת כמעט שאינה באה בחשבון כל עיקר. עד עתה טרם ידועה שכבת קרח שעביה יגיע למעלה משבעה מטרים. אורך מכשירי הנסירה הוא עשרים מטרים. הבה נקוה איפוא כי מכונת-הרדיו – שהודות לכחה הגדול יהיה לה האפשרות לעמוד תמיד בקשרים עם תחנות-הרדיו הכי גדולות – לא תהיה זקוקה לעולם לקרוא את קריאת-העזרה המיואשת: הצילו את נפשותינו!

הצוללת "נאוטילוס" בנמל ברגן בנורווגיה, זמן קצר לפני הטבעתה (30 בנובמבר 1931). מקור: ויקישיתוף.

אניתו של וילקינס תשוט לה איפוא מתחת לקרח לפחות במשך שני חדשים. בכל יום ויום תצוף מחדש הנחיצות לחפש מוצא לאויר צח – התאמצות גדולה, גופנית ונפשית, המצריכה עצבים חזקים. בדרך כלל על חברי המלאכות להיות למודי סבל ומחוסנים, משום שיום יום יעברו עליהם „זעזועים“ חזקים בגלל ההבדל בלחץ האויר והטמפרטורה. במשך שש עשרה השעות שהאניה תמצא מתחת למים ישרור בה חום חזק מאד מחמת היותה נפרדת מחלל האויר וכמו כן בשל פעילות המניעים החשמליים. לעומת זאת יקבלו פתאם חברי המלאכות „מקלחת“ קרח בעלותם למעלה, משום שעל הקרח שוררת כרגיל טמפרטורה של 10–20 מעלות מתחת לאפס. לא קשה איפוא להבין איזו השפעה ענקית תהיה למעבר הפתאומי מעשרים מעלות פלוס לעשרים מעלות מינוס – הפרש של 40 מעלות. השפעת מזה האויר על בריאותם של חברי המלאכות – זהו סימן-השאלה הגדול התלוי ועומד מעל למשלחת של „נאוטילוס“.

ענף החקירה שהמלאכות מטילה על עצמה נחשב בין הענפים הכי חשובים ומענינים בעולם, והאפשרויות של חקירות ותגליות הן כמעט בלתי מוגבלות. בפעם הראשונה תהיה האפשרות להוציא לפועל מדידות מדויקות של עומק הים לחלקיו השונים. כמו כן שואף וילקינס לבקר את נכונות ההשערה כי מקוטב לקוטב עובר על פני כל כדור הארץ מעין „נקבה“ (הנון בחיריק) נבובה. נוסף לכל אלה יש לאניה בצדה החצוני מכשיר-צלום מיוחד. המכשיר הזה יצלם את כל מיני בעלי החיים והצמחים השונים הנמצאים מתחת למים. אחר כן ישמש זה אחד הסרטים הכי מענינים בעולם: צלומים מדויקים מהחיים תחת קרח העד!

בין יתר החקירות שהמלאכות מטילה על עצמה יש לציין את תצפיות מזג האויר. כידוע יש להמחוזות הקטבים השפעה רבה על מזג האויר של כל כדור הארץ, ושם נולדותו מתפתחות רוב תופעות מזג האויר המגיעות אחר כך לארצותינו. וילקינס חושב לסדר במחוזות ההם שורה של תחנות מיטיאורולוגיות אוטומטיות שתודיענה לנו בודאות גמורה ע"ד כל שנוי העומד לבוא במזג האויר.

כל העולם מחכה בכליון עינים לידיעות הראשונות ש„נאוטילוס“ תשלח מתחת למים. כביר ומלא הוד הוא המפעל הזה כיאות לשנות המאה העשרים.


"דאר היום", שנה שלש עשרה, מס' 184, 15 במאי 1931, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

צוללת הקוטב „נאוטילוס“ / 5 ביוני – 2 באוקטובר 1931

הצוללת "נאוטילוס" בנמל ברגן בנורווגיה, זמן קצר לפני הטבעתה (30 בנובמבר 1931). מקור: ויקישיתוף.

מתחת לקרח לציר הצפוני

ניו-לונדון (קוניקטיקוט), 4. בלוית אנית משחית  ואוירון ימי, לקול שריקות הצפירות של האניות הפליגה בצהרים הצוללת נאוטילוס לפרובנסטון במאסאצ'וזוטס. שם תנוסה עוד במבחן קצר ותלך לשפיצברגן. אח"כ לחוף הצפוני מזרחי של גרינלנד, ושם תצלול, על מנת להגיע מתחת לקרח אל הציר הצפוני. חוקר הצפון האנגלי הידוע סיר הובירט וילקינס עומד בראש משלחת נאוטילוס (ר־סטא)


"דבר", שנה שביעית, 5 ביוני 1931, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

*   *   *

לעזרת צוללת הקוטב

ניו-יורק, 14. אניות המלחמה „ויאומינג“ ו„ארקאנזאס“ מושיטות עזרה לצוללת „נאוטילוס“ ומחכות עד שישקוט קצת הים, כדי אפשרות למשוך את הצוללת לאחד הנמלים הקרובים, כנראה, לקוינסטון. (ר־סטא)

ניו-יורק, 15. אנית המלחמה „ויאומינג“ קשרה אליה את „נאוטילוס“. (ר־סטא)


"דבר", שנה שביעית, 16 ביוני 1931, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

*   *   *

„נאוטיליוס“ תקן את בדק מכונותיו

וואשינגטון, 17 ביוני (פּאט). המכונות של הסירה הצוללת „נאונטילוס“ תוקנו כבר. האניה „וויאומינג“ מושכת את „נאונטילוס“ במהירות של 8 מילים לשעה לעבר חוף קווינסטאן – השוכן במרחק 700 קילומטר מהמקום אשר בו נמצאת „נאונטילוס“ כעת.

לונדון, 17 ביוני. נתקבלה כאן טלגרמה מ„נאונטילוס“, שהסירה הצוללת נמשכת אל נמל קווינסטאַן אשר באירלנדיה. כמו כן עסוקים כעת מהנדסים אחדים בבדק המכונות. העבודה הזאת תמשך שני ימים ולאחר כך תוכל „נאונטילוס“ לעשות את דרכה במכונותיה היא.


"הצפירה", שנה ששים ותשע, מס' 77, 18 ביוני 1931, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

*   *   *

הצוללת לא ניצלה עוד

ואשינגטון 20. אנית המלחמה „ויאומינג“ הודיעה אמש באלחוט למיניסטריון הצי: הצוללת „נאוטילוס“ (התעתדה להגיע לקוטב הצפוני מתחת לקרח) עומדת מהצהרים בקו הרוחב 49/35 ובקו האורך 14/49 מחמת קלקול בכלי הדלק ובמכונת כבישת האויר. חלק מהמניעים ומכלי הראות נתקלקלו לבלי תקן. טבעת המשיכה, אשר בחוטם הצוללת, נותקה. העובדים משתדלים להניע את אחד המניעים. הים סוער. (ר־סטא)


"דבר", שנה שביעית, 21 ביוני 1931, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

*   *   *

יוברט וילקינס, 1931. מקור: ויקישיתוף.

נאוטילוס תתוקן ותמשיך

לונדון 24. צוללתו של סיר הוברט וילקינס, נאוטילוס, יצא מנמל קורק לקול תשואות קהל רב ונגררה לנמל דיבון, שם תתוקן ותוכשר להמשיך את מסעה. (ר־סטא)


"דבר", שנה שביעית, 26 ביוני 1931, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

*   *   *

מזלה הרע של ה„נאוטיליוס“

לונדון, 2 באוגוסט. הסירה הצוללת „נאוטילוס“, שנמצאה בדרך לציר הצפוני, הגיעה פתאום לחוף בערגען. עוד בשעות הבוקר נתקבלה הידיעה בבערגען, שמכונות הצוללת נתקלקלו והיא נמצאת בסכנה גדולה. מפאת זה רבתה השמחה כשה„נאוטיליוס“ נראתה בחוף.

מפקד ה„נאוטיליוס“, סיר הוברט ווילקינס, סרב לתת באורים בדבר תכניותיו לעתיד. בכל זאת מקווים שביום השלישי יתוקן בדק ה„נאאוטיליוס“ והיא תוכל להמשיך את דרכה לצפון.

בשעה שה„נאוטיליוס“ הגיעה לבערגען, פרצה שרפה בחוף.


"הצפירה", שנה ששים ותשע,  מס' 117, 4 באוגוסט 1931, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

*   *   *

נאוטילוס חותרת לקראת הקוטב

אוסלו 15. הצוללת נאוטילוס הגיעה לעיר לונגייר באי שפיצבירגן. ביום ב' (אתמול) היא עושה את מסעה הראשון במי איזור הקוטב.


"דבר", שנה שביעית, 18 באוגוסט 1931, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

*   *   *

„נאוטילוס“ נמצא

אוסלו, 3 (סטא"ר). משפיצברגן מודיעים, כי באנית הפחם הנורוויגית „אינגרמיר“ שמעו סימנים קלים, בלתי מובנים, מן ה„נאוטילוס“.

אף על  פי כן שוררת דאגה בנוגע לצוללת, אשר ממנה לא נתקבלו ידיעות במשך ארבעה ימים. ה„נאוטילוס“ יכול להמצא תחת המים רק במשך תשעים ושש שעות.

לונדון, 4 (סטא"ר). עדיין אין שום ידיעה מוחלטת בנוגע ל„נאוטילוס“. באוסלו מסופקים, אם הסימנים שנזכרו אתמול הגיעו לאנית הפחם מאת הצוללת של סיר הוברט ווילקונס, מכיון שאורך הגלים הוא כזה שווילקונס לא השתמש בו קודם לכן בבואו בקשרים עם ברגן ואמריקה.

אוסלו, 4 (סטא"ר). ראש המיניסטרים מודיע כי ממשלת נורווגיה תאחז באמצעים לשלוחלחפש את ה„נאטילוס“. היום יערכו את התכנית, וכנראה, ישלחו לקוטב את האניה „וויידינג“ או את „פריטיוף נאנסן“.

אוסלו, 4 (סטא"ר). ה„נאוטילוס“ נמצא במצב טוב.

התחנה של הראדיו בטרומסיי באה אתו בקשר האלחוטי ומסרה את ברכות אנשי הנאוטילוס לעולם.


"הארץ", שנה שלוש עשרה, מס' 3681, 6 בספטמבר 1931, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

*   *   *

גמרה את תפקידה

ושינגטון, 29. מועצת הספינות של ארצות הברית הרשתה לסיר הובירט וילקינס להטביע את הצוללת נאוטילוס במים העמוקים ביותר של הים הצפוני, מול חוף נורבגיה. (ר)

הערה: נאוטילוס שימשה מקודם צוללת צבאית אמריקאית. וילקינס אמר להגיע בה אל הציר הצפוני מתחת לקרח, אך הדבר לא עלה בידו.


"דבר", שנה שביעית, 2 באוקטובר 1931, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

אמצאה גרמנית בים – 27 במרץ 1930

מכאן ומכאן

אמצאה גרמנית בים

פרופיסור אוסבלד פלאם מביה"ס הטכני הגבוה בברלין המציא טיפוס חדש של צוללת, שהיא – לפי השמועה – לעילא ולעילא מכל הטיפוסים הקיימים הן במהירות והן בכוח. נשקה העיקרי הוא מוקש בלתי נראה, שאינו מניח אחריו כל עקבות בשוטו במים.

כיון גרמניה אינה רשאית לבנות צוללות וכיון שנבצר מן הפרופיסור אפילו לבנות מודל על חשבונו, תשאר בודאי התכנית על הנייר, אם לא תקנה אותה אחת ממדינות החוץ. הממציא אומר, כי הצוללת תוכל לשאת 4 תותחים בני ששה אינטש, לעומת הצוללת הבריטית מטיפוס „אובירון“ הנושאת רק אחד. יתר על כן, הצוללת תהיה משורינת ומהירותה תגיע ל-23 קשרים לעומת 15 קשרים של „אובירון“ שאינה משורינת.


"דבר", שנה חמישית, מס' 1469, 27 במרץ 1930,עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

נמשתה צוללת בריטית שטבעה ב-1919 בים הבלטי – אוגוסט-ספטמבר 1928

על הגאי העומק בצוללת L7, צוללת אחות ל- L55. רישום מאת Francis Todd, שנה 1918. מקור: ויקישיתוף.

צוללת שהועלתה כעבור תשע שנים

מוסקבה, 16. הצוללת הבריטית ל 55, אשר הוטבעה ב־1919, הועלתה ע"י אַמָדים רוסים. היא היתה מכוסה שכבה עבה של חלודה. בתוכה נמצאו שלדים של 40 האנשים שטבעו בה. הפצצה פגעה בסיפונה העליון של הצוללת.

לפי ארכיונים אנגלים – שתי אניות משחית סוביטיות נתקשרו בתגרה עם אניות משחית וצוללות בריטיות על יד מפרץ קאפור. נשמעה התפוצצות עמומה ונראה עמוד עשן עצום, שבתוכו נעלמה הצוללת. מתכנסת ועדה (אנגלית?) לחקור בשאלה, אם הצוללת נהרסה ע"י פצצת־תותח או פגעה במוקש.   (ר)


"דבר", שנה רביעית, מס' 981, 19 באוגוסט 1928, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

*   *   *

הרמת צוללת בריטית

מוסקבה, 16 (ר). מצילים רוסים הרימו את הצוללת הבריטית ל.55 שנטבעה בשנת 1919 על יד „קאפור ביי“. הצוללת מכוסה חלודה ובה נמצאו עצמותיהם של ארבעים המלחים שמתו. המכסה של הצוללת נפגע על ידי פצצה.

לפי ידיעות הסובייטים היתה בשנת 1919 על יד „קאפור ביי“ פגישה בין שתי אניות מוקש של הסובייטים ובין אניות מוקש וצוללות בריטיים. פתאום נשמע הד של התפוצצות וענן של עשן כסה את פני המים במקום שהיתה הצוללת.

ועד מיוחד יבחן את הצוללת בשביל להחליט אם היא טבעה מחמת פצצה או מחמת התנגשות במוקש.


"הארץ", שנה עשירית, מס' 2745, 19 באוגוסט 1928, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

*   *   *

43 שלדים לקבורה

מוסקבה, 17. שלדיהם של 43 הטובעים בצוללת „ל 55“ בשנת 1919 הונחו בארונות לשם קבורה. כל חפציהם נאספו ונרשמו, על מנת להשלח לקרוביהם.

לונדון, 17. מיניסטריון הימיה פנה לשלטונות הסובייטיים בבקשה להחזיר לאנגליה את שרידי אנשי הצוללת ל 55, אשר הועלתה מקרקע הים ע"י הרוסים.   (ר)


"דבר", שנה רביעית, מס' 982, 20 באוגוסט 1928, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית. התפרסם גם ב„הארץ“, 20 באוגוסט 1928, עמ' 1.

*   *   *

תשובת רוסיה לאנגליה

מוסקבה, 22. לפי הסוכנות הרשמית טאס"ס ענתה הממשלה הסוביטית על דרישת הממשלה הבריטית להרשות את העברת גויותיהם של אנשי הצוללת ל 55 לאנגליה – כי הממשלה הסוביטית אינה מתנגדת לבואה של אנית מלחמה השייכת למדינה ידידותית, כגון נורבגיה, לשם כך, או לאנית מסחר בריטית, אולם אין היא יכולה להסכים לכניסתה של אנית מלחמה בריטית למי היבשה של ססס"ר. (ר)


"דבר", שנה רביעית, מס' 986, 24 באוגוסט 1928, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית. התפרסם גם ב"דאר היום", 24 באוגוסט 1928, עמ' 1.

*   *   *

גוויות ל 55 – מאניה לאניה

לונדון 25. המשא ומתן עם הממשלה הסוביטית על העברת גויותיהם של אנשי הצוללת ל 55 – עודנו נמשך. התכנית היא שאנית המרוץ „צ'מפיון“ תפגוש בים הבלטי באנית המסחר הבריטית אשר תקבל את הגויות מידי השלטונות הסובייטיים ותמסור אותן לאנית המרוץ. (ר)


"דבר", שנה רביעית, מס' 988, 27 באוגוסט 1928, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית. התפרסם גם ב"הארץ", 27 באוגוסט 1928, עמ' 1.

*   *   *

ארונות המלחים מן הצוללת לאנגליה

קאטוביץ, 29. ארונות המלחים הבריטים הועברו כבר מהאניה הסוביטית לאניה בריטית אשר חזרה לחוף אנגליה. טקס קבורתם יערך במקום „באטלר“ (?) אשר בקרבת הנמל דורטמונד.


"הארץ", שנה עשירית, מס' 2755, 30 באוגוסט 1928, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

*   *   *

כבוד לגויות ל 55 ברוסיה

מוסקבה, 30. ארונות הקבורה של קרבנות הצוללת ל 55 נשלחו מאנית בית־החולים, שהיתה עטופה שחורים, לאניה „טרוּרו“. האניות בנמל קרונשטאט השפילו את דגליהם עד מחצית התורן והתזמורת של אנית המלחמה „אברורה“ נגנה מארש אבל. שלש מלתחות המכילות את חפציהם של אנשי הצוללת הועברו גם הן ל„טרורו“.     (ר)


"דבר", שנה רביעית, מס' 993, 2 בספטמבר 1928, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

*   *   *

41 השלדים לקבורה

לונדון, 5. ארבעים ואחד השלדים של אנשי הצוללת הבריטית ל 55, אשר הוטבעה ע"י הרעשה רוסית בים הבלטי ב־1919 והועלתה זה לא כבר ע"י קבוצת אַמָדים רוסים, הגיעו לפורטסמות על גבי אנית המלחמה „צ'מפיון“, מלווה ארבע צוללות. השלדים יקברו בקבר משותף עם כל הכבוד הימי.     (ר)

הערה: 41 אנשי הצוללת נפלו קרבן ההתערבות המזוינת של אנגליה ברוסיה אחרי גמר המלחמה העולמית.


"דבר", שנה רביעית, מס' 998, 7 בספטמבר 1928, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

*   *   *

קבר משותף לחללי הצוללת ל-55

למלחי הצוללת ל-55 שטבעה בשנת 1919 בים הבלטי, יכרו קבר משותף מאחר שאי אפשר היה לקבוע את זהותם. הם הגיעו לאנגליה ביום הרביעי (אתמול). ביום השישי תהיה קבורתם.


"דאר היום", שנה עשירית, מס' 288, 10 בספטמבר 1928, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

צוללת איטלקית טבעה על אנשיה – 8 באוגוסט 1928

31 נחנקו בצוללת ששקעה

רומא, 6. הצוללת האיטלקית פ 14, בעלותה ממעמקים בשעת תרגילים על יד אי בריאוני, פגעה בקרקעיתה של אנית משחית שנזדמנה על גבה. הצוללת צללה מיד וכשהועלתה לאחר מאמצים ממושכים על פני המים – נמצאו כל 31 הספנים שהיו בה – חנוקים.    (סטא)


"דבר", שנה רביעית, מס' 972, 8 באוגוסט 1928, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

*   *   *

טביעת צוללת איטלקית

רומא, 6 אוגוסט, – (סט"א)

הצוללת האטלקית א. 114 טבעה בים לרגלי התנגשות עם האניה „בריוני“. מזג האויר הוא מעורפל, ואינו נוח כלל לפעולות ההצלה.

לטביעת הצוללת האיטלקית

רומא, 7 אוגוסט, – (סט"א)

34 איש טבעו במצולות יחד עם הצוללת האטלקית פ. 114. הצוללים האדריאטים של ברוני יצאו לחפש את הצוללת הטבועה.


"דאר היום", שנה עשירית, מס' 260, 8 באוגוסט 1928, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

*   *   *

צוללת שאבדה

רומא, 6 (ר). בשעת התמרונים הימיים, מהלך 7 מילים מהאי בריוני מערבה, התנגשה הצוללת האיטלקית פ 14 באנית המוקש מיסוריס וטבעה בעומק של עשרים רגל. מחמת מזג האויר הרע אי אפשר לעשות דבר להצלתה.


"הארץ", שנה עשירית, מס' 2736, 8 באוגוסט 1928, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

*   *   *

משית הצוללת שטבעה

רומא, 7 אוגוסט. – (סט"א)

הצוללת האטלקית פ.14 (בטעות מסר המברק אתמול את המספר 114) הוצאה מתהומות. 31 הנוסעים בצוללת נמצאו כולם מתים מחנק.

כיצד קרה האסון?

רומא, 7 אוגוסט. – (בוטיו)

הבקר. בשעת התמרונים שנעשו על פני הים, עלתה פתאום הצוללת פ.14 על שטח המים והתנגשה בקרקעית אנית המשחית „מיסורי“. מתוך התנגשות זו נזוקה הצוללת קשה, וטבעה בעומק של 40 מטר במים. בקושי רב אפשר היה לבוא בקשרים עם הטבועים על ידי לחץ אויר בצנורות של גומי.

הצוללת נבנתה בשנת 1927. מספר המלחים עלה בה ל-29. רב־החובל הוא המפקד קורביטו וויל.


"דאר היום", שנה עשירית, מס' 261, 9 באוגוסט 1928, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

F-14

מעשה גבורה של צוללת בריטית – 24 באוקטובר 1927

הצוללת L-4, ציור מאת William Lionel Wyllie, בסביבות 1918. מקור: ויקישיתוף.

מעשי פיראטים בסין

הונג-קונג, 2. אמש תפשו הפיראטים אניה סינית שהניפה דגל בריטי והרגו את הקברניט בסעדו בצהרים. הרגו גם את המכונאי הראשי והטילו את גופתו המימה. האניה נבזזה ואנשיה – המלחים וכמאה נוסעים סינים – נלקחו בשבי. (ר)

הונג-קונג, 2. נשלחה משלחת־ענשים ימית למפרץ ביאס, לרדיפת הפיראטים. השתתפו בה חמש אניות מלחמה בריטיות. 500 מלחים הועלו לחוף והרסו את בתי הפיראטים בשני כפרים ועשר סירות גדולות. קרבנות לא היו משני הצדדים. בתי הפיראטים היו מרוהטים לתפארה. (ר)


"דבר", שנה שלישית, מס' 682, 5 בספטמבר 1927, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

*   *   *

תפיסת שודדי ים במימי סין

מעשה גבורה של צוללת בריטית

הונג קונג, 22 (ר). רב החובל הנורווגי יאנסן והאופיצירים באניה הסינאית „אירנה“, שהפליגה משאנחאי לאמוי סעדו פת שחרית, כשהופיעו שודדי ים והמיתו ביריה את המלצר הסינאי. הם התגברו על האופיצרים, בזזו את הנוסעים – כולם סינאים – וצוו למלחים להוליך את הספינה לאט לאט, כדי להגיע למפרץ ביאס עם חשכה.

אנשי הצוללת „ל-4“, העושה תמרונים במפרץ ביאס, ראו את ה„אירנה“, שאורותיה כבו, ופקדו עליה לעמוד. ה„אירנה“ לא צייתה לפקודה, ואז ירתה בה הצוללת וקלקלה את מכונותיה. מפיצי האור של הצוללת גילו אנשים קופצים לים ממכסה האניה ומשתה אותם מתוך המים.

בינתים הוצתה אש ב„אירנה“ והתחילה טובעת; סערת הים הכבידה את עבודת ההצלה. אניות המלחמה הבריטיות „מאגנוליה“, „סטורמקלאוד“ ו„דלהי“ מהרו למקום המאורע, אולם המלחים אמיצי הלב שבצוללת כבר הספיקו להציל 244 מן המספר הכללי של 252 נוסעים ומלחים. הם תפסו גם שנים עשר מן השודדים. כל הנוסעים הניצלים הובאו להונג קונג.


"הארץ", שנה עשירית, מס' 2491, 24 באוקטובר 1927, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

הצוללת האמריקאית S-4 טבעה, אנשיה אבדו – 19 בדצמבר 1927

הצוללת האמריקאית USS S-4 אחרי שנמשתה מן הקרקעית, 1928. מקור: ויקישיתוף.

טלגרמות מיוחדות ל„דבר“

(מאת סופרינו המיוחדים וסוכנות סט"א)

צוללים להצלת נטבעי צוללת

ואשינגטון, 18. מיניסטריון הצבא הודיע באופן רשמי, כי הצוללת S-4 טבעה. 65 האנשים שהיו בה אבדו.

ידיעות נוספות מספרות, כי צוללים ירדו הימה בפרובינסטון ועלה בידם להתקשר עם האניה שטבעה. הם החדירו אויר לאניה ויש תקוה, שיצליחו להציל את הנטבעים.


"דבר", שנה שלישית, מס' 777, 19 בדצמבר 1927, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

* * *

טלגרמות מיוחדות ל„דבר“

(מאת סופרינו המיוחדים וסוכנות סט"א)

[…]

הצוללת S-4 לא נצולה

ואשינגטון, 20. כל התקוות להציל את הצוללת S-4, שירדה תהומות לפני ימים אחדים, עלו בתוהו. (סט"א)

[…]

כיצד נסו להציל את הצוללת S-4

פרובינסטאון, 18. צוללים חוקרים את המקום שבו טבעה הצוללת S-4. אחד הצוללים מודיע, כי הוא שמע דפיקות בפנים הצוללות, כאילו מי שהוא שולח סיגנלים משם. (ר)

פרובינסטאון, 18. אחד הצוללים הכה בפטיש בצד הצוללת שטבעה ושמע דפיקות של תשובה.

הצוללת S-8, הנמצאת בקרבת מקום לצוללת שטבעה, מאמינה, כי היא קבלה תשובות ממנה על סיגנלים שלה.

ואשינגטון, 18. מחלקת הצי של הממשלה מודיעה, כי ששה אנשים נמצאו חיים בחדר המוקש של הצוללת S-4, שהוחדר לתוכה אויר. (ר)

פרובינסטאון, 18. שם הצולל שעלה בידו לבוא בדברים עם אלה שנשארו בצוללת S-4, הוא אידי. הוא ירד המימה תמול ב-2 אחר הצהרים ומצא את הצוללת כעבור 20 דקה. במשך שעה חקר את הצוללת ומצא בה חור. על דפיקותיו של אידי ענו מחדר המוקש. שיחה זו היתה בין הצולל והצוללת על ידי דפיקות פטיש:

– האם הגאז רע?

– לא, אך האויר רע. כמה זמן יארך הדבר אצלכם?

– כמה אנשים יש שם?

–כאן ששה. אנה, מהרו. התתמהמהו עוד הרבה?

– אנו עושים כל אשר ביכלתנו.

עוד צולל ירד והחדיר זרם אויר לתוך החור שבצוללת. אניות הצלה מחדירים עתה אויר לתוך הצוללת. (ר)


"דבר", שנה שלישית, מס' 778, 20 בדצמבר 1927, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

* * *

שישה אנשים חיים בתהום

וואשינגטון, 19 לדצמבר. מפאת האסון של התנגשות הסירה התת-מימית „4.0“ באנית-מוקש וירידתה תהומה על שלשים ותשעת מלחיה וחובליה, פקדה הממשלה האמריקאית לשלוח מיד למקום האסון פלוגת אמדאים ואניות-עזרה. האמדאים, שצללו וירדו עד מקום הסירה הטובעת, הצליחו לקבוע, כי ששה אנשים נשארו עוד בחיים בתוך הסירה ובאו עמם ב„דברים“ ע"י נקישות בדופן הסירה.

האמדאים מהרו להודיע את הדבר לאניות העזרה ומיד חובר צנור אל הסירה אשר על קרקע התהום ודרכו הוכנס אויר למשך 40 שעה. באופן כזה מקוים להחזיק את ששת האנשים בחיים, עד שיצליחו למשות את הסירה מבטן הים… .


"הצפירה", שנה שישים ושש, מס' 289, 20 בדצמבר 1927, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

* * *

מדוע לא עלה להציל את הצוללת

פרובינסטאון, 19. הפעולה להצלת מלחי הצוללת S-4, שירדה תהומות, נפסקה לרגלי סערה שהתחוללה על הים. (ר)


"דבר", שנה שלישית, מס' 779, 21 בדצמבר 1927, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

* * *

להצלת אנשי הצוללת

פרובינסטאון, 19 (ר).על הסכנה של המלחים הנמצאים עדיין בחיים בצוללת ס-4, שטבעה, מראה הידיעה, שמסרו באמצעות דפיקות בפטיש. המלחים הודיעו, שיש להם חמצן שיספיק להם עד שש שעות בערב ודרשו שימציאו להם חמצן וצרכי אוכל דרך צנורות המוקשים.

מזג האויר והסערה בים אין נותנים שום אפשרות להמשיך את עבודת ההצלה והיא נפסקה לפי שעה.

לדעת המומחים בענין צוללות אן שום אפשרות, כי מי שהוא מאלו שנקברוחיים ישארו בחיים מחר בלילה.


"הארץ", שנה עשירית, מס' 2541, 21 בדצמבר 1927, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

* * *

האסון בצוללת

פרובינסטאון, 20 (ר). „הגיעה כבר השעה האחרונה שלנו; השתמשנו בבקבוק האחרון של חמצן“ – זו היתה הידיעה האחרונה שהושמעה על ידי דפיקות מתוך הצוללת ס-4 שטבעה. מפני סערת הים אין המצילים יכולים להכניס אוכל ואויר דרך הצנורות, משם נשמעים רק דפיקות קלות המוכיחות שהאומללים כמעט שהם גוססים. המצילים הצליחו באמצעות הדפיקות להודע את שמות האנשים. על ידי הראדיו פנו לכל האומה שיתפללו לה' להצלת הנפשות בצוללת, הואיל להשאר בחיים אחרי הערב.

ניו-יורק, (ר). בשעה 11.20 בבוקר נשמעו עוד דפיקות קלות, שאפשר היה עוד להבינן, אבל עד שעה ארבע אחרי הצהרים נשמעו דפיקות קלות בלתי ברורות ומאז השתררה דממה בצוללת. סערת הים אינה נותנת להמשיך את עבודת ההצלה.


"הארץ", שנה עשירית, מס' 2542, 22 בדצמבר 1927, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

* * *

נשתתקו הטובעים

נויורק, 22 לדצמבר. כבר עברו 70 שעה מעת שטבעה הסירה התת־מימית 4.0. עוד אתמול באחת עשרה קלטו המנגנונים, שהועמדום למדות כל תנועה וכל רחש בסירה הטובעת, את דפיקות הלב האחרונותואת תנועותיהם הרפויות של ששת המלחים החיים עוד בסירה. בשש בערב נדמה שוב לשמוע כעין רחש תנועה בסירה. מאז נשתתק הכל. למלחי אניות העזרה יש הרושם, כאילו עומדים הם על גבי ארון־מתים המשתרע עד אפסים.


"הצפירה", שנה שישים ושש, מס' 292, 23 בדצמבר 1927, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

* * *

אין תקוה להצלת הצוללת

ניו־יורק, 24. כמעט שאין תקוה להציל את מישהו ממלחי הצוללת ס-4. אניות ההצלה משתדלותעכשיו להציל את הצוללת, אולם אין לקוות למשות אותה מלב הים לפני בוא האביב הבא.


"הארץ", שנה עשירית, מס' 2544, 25 בדצמבר 1927, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

* * *

בעולם הגדול

[…]

מותם הקשה של אנשי הצוללת ס-4

מחרידה היא הטרגדיה של צוללת המלחמה האמריקנית ס-4, שטבעה בעומק של 25 מטר אצל קייפ־קוד.

עבודת ההצלה נתעכבה על ידי סערה שהתחוללה פתאום ובני האמודאי באו ביחסים עם אנשי הצוללת הטבועה על ידי סימני דפיקות. המלחים האומללים הודיעו שבצוללת נמצאים עשרים איש, וכי פתחו כבר את בקבוק החמצן האחרון שיש להם לנשימה ובקשו לתת להם אויר.

השאלה האחרונה שלהם היתה, „הישנה עוד תקוה להצלה? ובני־האמודאי דפקו וענו להם תשובה מרגיעה.

נסו להכניס ע"י צנור הפצצות של הצוללת אויר ומזון נוזל, אבל לא הצליחו.

הסערה עכבה גם הפעם את עבודות ההצלה, וכל מלחי הצוללת מתו כבר מחוסר אויר לנשימה.

סירה של מצילים נהפכה בשעת ההצלה, אבל כל נוסעיה נצלו מיד.


"דאר היום", שנה עשירית, מס' 74, 29 בדצמבר 1927, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

* – * – *

ראו גם: מלחמת ההצלה בלב-ים של התת-מימית הנטבעת – 11 בינואר 1928

טבעה הצוללת הצרפתית "אונדין" – 14 באוקטובר 1928

הצוללת הצרפתית Ondine ב-1928. מקור: ויקישיתוף.

נטבעה צוללת צרפתית

פריז, יום שבת (לדאר היום)

צוללת צרפתית „אונדין“ פגעה במכשול תחת המים וצללה בים. המים נכנסו אל תוך הצוללת וכל הקצינים והמלחים שבה טבעו.

הצוללת היתה צריכה להגיע לנמל ביזרט ביום רביעי ובאשר  לא הגיעה למחוז חפצה, יצאו אניות ואוירונים לבקשה, וסוף סוף מצאוה כשכל המלחים בה נטבעו.


"דאר היום", שנה אחת עשרה, מס' 23, 14 באוקטובר 1928, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

*   *   *

אובדן הצוללת „אונדין“

פריז, יום א' בבקר.

הממשלה הצרפתית קבלה מברקי תנחומים מרוב ממשלות אירופה ואמריקה על אובדן הצוללת „אונדין“.

מפקד האניה היונית שגרמה לטביעת הצוללת מסר הרצאה מפורטת של ההתנגשות שדרשה 43 קרבנות אדם.


"דאר היום", שנה אחת עשרה, מס' 24, 15 באוקטובר 1928, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

*   *   *

43 איש טבעו עם צוללת צרפתית

פאריס, 12. מיום 2 באוקטובר פסקו הידיעות מהצוללת הצרפתית „אונדין“, שיצאה משרבורג לביזרט ובתוכה 43 מלחים. מועד הגיעה לביזרט נקבע ל־8 באוקטובר. טלגרמה מאוחרת מודיעה, כי הצוללת טבעה, בהתנגשה באניה יונית בקרבת אופורטו, בליל 3 באוקטובר. (ר)


"דבר", שנה רביעית, מס' 1027, 14 באוקטובר 1928, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

*   *   *

איך טבעה הצוללת הצרפתית

פאריס, 13. רב החובל של האניה היונית שהתנגשה עם הצוללת הצרפתית „אונדין“ שאבדה על 3 קציניה ו40 מלחיה, מוסר דו"ח על האסון:

הצוללת הלכה על פני המים לפני האניה היונית. סמוך לחופי פורטוגל האניה פגעה פתאום בחטמה בחלק האחורי של הצוללת.

רב החובל צוה מיד לחפש את הספינה הנפגעת ולשלוח ידיעות אל־חוט לאניות הקרובות, אולם הצוללת נעלמה מיד. האניה היונית עצמה ניזוקה בחטמה והיא נמצאת ברוטרדאם, למען תקונים.

העתונים מעוררים תשומת לב אל פרטי האסון שאינם מחוורים. מדוע לא ראה הצופה שעל גבי הצוללת את האניה שמאחוריו והיכן היו המאורות של הצוללת? (ר)


"דבר", שנה רביעית, מס' 1028, 15 באוקטובר 1928, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

*   *   *

כיצד טבעה „אונדין“?

פאריס, 13. (ר). רב החובל של האניה היונית שהטביעה את הצוללת „אונדין“ ניזוקה בעצמה והגיעה לרוטרדאם, מספר, שהצוללת צפה על פני המים והלכה בדרך שבה הלכה האניה.

פתאום נתקל חרטום האניה בצוללת והיא ירדה תהומה. רב החובל היוני שלח טלגרמות באלחוט לכל האניות הקרובות ובקש עזרה. העתונים שואלים: כיצד קרה שמלחי הצוללת לא ראו את האניה ההולכת אחריה? האמנם לא היה אור בצוללת בזמן ההתנגשות?


"הארץ", שנה עשירית, מס' 2792, 15 באוקטובר 1928, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

*   *   *

מי האשם בטביעת הצוללת הצרפתית „אונדין“

קהיר, יום שבת. – הסוכנות היונית מודיעה מרוטרדם, כישם נערכה החקירה והדרישה בענין טביעת הצוללת הצרפתית „אונדין“. נמצא כי לא היתה בזה אשמת רב החובל של האניה היונית „קתרינה גולנאדרי“ שדקרה בחרטומה את הצוללת.


"דאר היום", שנה אחת עשרה, מס' 30, 22 באוקטובר 1928, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

*   *   *

Ondine, Aikaterini M. Goulandris

מלחמת ההצלה בלב-ים של התת-מימית הנטבעת – 11 בינואר 1928

הצוללת האמריקנית S-4 לאחר משייתה מקרקעית הים, 1928. מקור: ויקישיתוף.

מלחמת ההצלה בלב-ים בתת-מימית הנטבעת

האדמירל האמריקני ברומביי מנהל מפעל ההצלה של התת־מימית 4.0 שנטבעה זה לא כבר הציע לתת לצולל קעדי אות הצטיינות הכי־גבוהה בעד עוז־רוחו. בשעת הקטסטרופה נמצא קעדי בביתו בניופורט. זה היה ביום השבת. הוא נקרא לבוא למקום הקטסטרופה ע"י הטלפון. התאספו אחד עשר צוללים. שלשה אוטומובילים חכו להם. המשטרה פתחה לפניהם את הדרכים הסגורות הקצרות המובילות אל החוף, ובחצי הראשונה לערך אחרי חצות הלילה הגיעו הצוללים לפריגסטון. זה היה בוקר של יום ראשון מעונן ועגום. האניה „פלסון“ עמדה על עגנה, וחבל נמשך ממנה אל כדור משוטט צהוב. זה היה סימן שנפגשו בקרקעית הים בדבר מה שחושבים כי זוהי הסירה התת־מימית.

קעדי התלבש בשלש חליפות בגדי צמר. על ידיו שם נעלי יד חמות של צמר שהמציא בעצמו ושאינם סופגים מים, ועד מהרה לבש את מלבוש הצוללים שלו. מדת החום של הים עלה אז לאחת וחצי עפ"י צלסיוס. אחרי השעה הראשונה טהרו השמים וקעדי יצא בבגדיו הקשים שמשקלם עלה ל-200 ליטרות בכדי לרדת לתהומות הים. את העומק של 31 מטרים לאורך שלשלת העוגן עבר בזמן פחות מדק אחד, והוא נצב על פסגת המגדל של הסירה הנטבעת. כשנגעו כפות רגליו בסירה הגיע אליו אות רפה מהאסירים האומללים. הסגורים הרגישו בודאי את צעדיו הקשים במגפי הצולל עם סוליות העופרת שלהם.

קעדי צעד הלאה לצד זה שמשם הגיעו אליו הדים חלשים. אז נתן קעדי אות בקורנס שלו. התשובה מהרה לבוא. בכדי שיוכל לציין בדיוק היותר טוב את המקום שמשם הגיעו אליו הדי הקולות ירד למטה ונשען בזרועיו בחלון העשת הקטן, הסוגר את הטורפדה מבפנים.

הוא הרגיש מבפנים את ההכאות למול כף ידו וגלי הצלילים חדרו וחלפו דרך בגדי הצוללים שלו אל הטלפון הנקשר אל הקובע שלו. באופן כזה קבל כבר רב החובל שעל ה„פלסון“ ידיעה שבמגדל התת־מימית נמצאים אנשים חיים. עוד הפעם נתן קעדי אות לנסגרים על ידי הכאות אחדות בקורנס שלו, וששה הדים ענו לו. הוא חזר עוד הפעם על שאלתו בקורנס ושוב נענו לתשובתו שש דפיקות מפנים התת־מימית. ברור היה, שששה אנשים חיים נמצאים בסירה.

קעדי שמסר אחרי כן את רשמיו, בדק את התת־מימית וקבע שהחלק התחתון התחתון שלה נבקע לשנים. כשדרשו מעמו מספינת „פלסון“ שיודיע להם את מקומה של הספינה הנטבעת, הלך לאורך הספינה ובעבועי האוויר שהתרוממו מקובעו הראו למצילים ב„פלסון“ שראש הספינה הנטבעת נמצא בכוון המערבי-הדרומי.

הצוללת האמריקאית S-4 ב-1919. מקור: ויקישיתוף.

הצוללים האחרים היו כבר מוכנים לרדת לעומק הים. בעומק של 12 מטרים הוכרח קעדי, בהתאם לתקנות, לחכות ולהנפש חמשה רגעים. אחרי שלשה המטרים הבאים הוכרח לחכות רבע שעה, אחרי כן משו אותו על מכסה הספינה והכניסו אותו לחדר מיוחד. לאחר חצי שעה שב לאיתנו.

אחרי קעדי ירד לעומקי הים התופס בהגה קאר, וחזק את חבל ההצלה ואת מעביר האויר.

ביום הראשון בערב ירד לעומקי הים מיכלס, התופס בהגה השני, בכדי לקבוע שם מעביר אויר חדש, מפעל מסוכן וקשה מאד, שבתנאים אחרים לא היו נועזים לבצעו. הוא לקח עמו פנס צוללים בן אלף וואט.

עוד לא עברה חצי שעה משעה שירד לקרקעית הים והנה הרגיש שנסתבך במעביר האויר שלו ולמרות התאמצויותיו הקשות לא יכול להשתחרר ממנו. הוא הודיע על הדבר מצבו ל„פלסון“. קעדי ישן אז. העיר[ו] אותו משנתו וקראו אותו לרב החובל. הלה מסר לו את המצב שבו נמצא מיכלס ובקש אותו שירד פעם שניה לעומקי הים. עתה הוכרחתי כבר ללבוש בגדים יותר קלים מבראשונה – מספר קעדי. האות האחרון של מיכלס הודיע: „מסרו לקעדי שיקח עמו מספרים חזקים, בכדי לגזור את חוטי הברזל. בכדי שאוכל להשתמש ולעבוד במספרים הוכרחתי לותר על נעלי היד החמים שלי. משחתי את ידי בשומן. לקחתי פנס וסכין וירדתי לעומק הים לאורך חבל ההצלה של מיכלס.

מצאתי את מיכלס – מספר קעדי, – כשהוא מונח בראש התת־מימית, כשמעביר האויר נאחז באיזו חתיכת ברזל על יד ההגה. נעשה ברור שאי אפשר לשחרר את קנה האויר מסבל הברזל. מיכלס הבין לדברי, כשהרכנתי את חלון הקובע שלו אל חלון הקובע שלי וקראתי אליו בכל כוחי, שיתפוס בפנס אבל הוא האיר לי במנורה ישר לתוך עיני. כנראה נטשטשו חושיו כבר. דרשתי שישלחו לי ממעלה כדור של עשתי ובזהירות רבה נסרתי את חוט הברזל ומיכלס נשתחרר מעבותות שלו. אבל באותה שעה נסבך קנה האויר שלי באיזה עמוד ברזל שהתרומם מעל הספינה. חיש נשתחררתי ממנו, אבל המכנסים שלי נפגעו ביתד ברזל והרגשתי את המים הפורצים מבעד המכנסים.

כשהגעתי שוב אל מיכלס הכרתי שמצבו הוטב במעט. אז נתתי אות למעלה שיוציאו אותו אל היבשה ולא הרגשתי כל עיקר שחבל הצלה שלי  נסבך בחבל ההצלה של מיכלס. וכשהמלחים העומדים למעלה התחילו למשוך רק את מיכלס ואותי השאירו!“ השתחררתי מעבותותיו של מיכלס. חשבתי לנחוץ וטוב לטפס ולעלות למעלה לאורך החבל ונתתי אות למיכלס שיעלה אחרי למגדל רב החובל. את המנורה אחזתי בידי מאחורי להאיר למיכלס את הדרך, אבל פתאום נעלם מיכלס מלפני עיני. נתתי אות למעלה: „איפה מיכלס?“ לא קבלתי תשובה רק שאלה הגיעה אלי אם הנני חפץ לעלות למעלה. נקפאתי כבר כל כך, שעניתי „הן“.

כשעליתי למעלה, היה בגד הצוללים שלי מלא מים, מיכלס כבר נמצא שם. הוכרחו לקרוע ולגזור את נעלי היד ובגדי הצוללים שלו בכדי לחדור לבגדיו התחתונים. אחרי כן העטיפו אותו ואותי במשוכות חמות. ישבתי אצלו עד ליום השני בבוקר עד שפקח את עיניו. ועל קרקעית הים שכב אז חבר המלחים של התת־מימית, חמשים איש, שרק ששה מהם נשארו עוד בחיים.


"הצפירה", שנה ששים ושבע, מס' 10, 11 בינואר 1928, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

* * *

ראו גם: הצוללת האמריקאית S-4 טבעה, אנשיה אבדו – 19 בדצמבר 1927