הפלגת ספינת המפרשים „חיים ארלוזורוב“ – 30 ביולי 1939

נחנכו 6 סירות שהובאו מגרמניה. – הפליגה ספינת המפרשים „חיים ארלוזורוב“

המפרשית "חיים ארלוזורוב". מקור: רב חובל זאב הים, ספינות מספרות, 1968.

על שפת הירקון נערך בשבת ב־4 אחרי הצהרים טכס מסירת הסירות שנתקבלו מגרמניה לארגוני הספורט – הפועל, המכבי, שבט צופי ים, „זבולון“ ולחבל הימי לישראל. מקום החגיגה קושט יפה בדגלי האגודות.

אחרי מיפקד חברי האגודות פתח ב"כ החבל הימי לישראל מ. ריבלין בדברי הערכה להסתדרויות בגרמניה שעזרו להבאת הסירות לארץ ישראל. בסוף דבריו פנה בדרישה לעירית תל־אביב שתקצה שטח אדמה לתחנת סירות קבועה.

מר הירש בירך בשם ההסתדרויות בגרמניה ואיחל הצלחה לארגונים הארצישראליים העוסקים בפעולה הימית. בשם ועד „הפועל“ בתל אביב בירך י. קנמון; בשם „זבולון“ – י. סלע; בשם מרכז „המכבי“ וסניף „המכבי“ בתל אביב – ד. אלמגור; בשם קלוב השייטים – המהנדס טובים.

לאחר הברכות הורדו שש הסירות והן שטו בסך על פני הירקון.

לחזות בחגיגה נתכנס קהל רב. נכחו גם מר אדוין סמואל – מנהל מחלקת העליה הממשלתית, ומר גרזובסקי – מנהל המחלקה החקלאית הממשלתית.

הסירות המשוכללות שמחירן יקר, נמסרו לאגודות העוסקות בספורט הימי בתנאים נוחים מאד. הבאת הסירת נעשתה ע"י „העברה“.

ואלה שמות הסירות: דפנה ונגבה (שייכות ל„הפועל“), המכבי, הסדרן (שייכות ל„המכבי“), צופי ים, בת־גל (לקלוב השייטים).

*

בצורה לבבית ובאוירה חברית נעימה נחנכה בשבת בבוקר בנמל חיפה ספינת המפרשים ללימוד על שם חיים ארלוזורוב של „הפועל“ וחברת „נחשון“, לפני צאתה להפלגתה הראשונה. בסירת־מנוע, ובסירת משוטים הגיעו לנמל חיפה, ב־3 לפנות בוקר, חברי „הפועל“ מתל אביב. לפי דבריהם, היתה נסיעתם נעימה. בדרך נפגשו באנית מלחמה, אשר הסתכלה בהם יפה אולם אנשי האניה הכירו כנראה מיד, כי הנוסעים „חוקיים“ הם והסתלקה. לחגיגה באה גם סימה ארלוזורוב עם הילדים וחברי הועה"פ של ההסתדרות: ד. הוז וז. אהרונוביץ; חברי מרכז „הפועל“: ז'יליסט, שר וגלובינסקי. מנהל הנמל מר רוג'רס, שהראה התענינות והבנה רבה בסידור הספינה, לא יכול לבוא, כי ישב בישיבה דחופה, ונאלץ להסתפק בברכה בכתב. קצין משטרת הנמל, מר ואֶבּ, היה נוכח, והביע את סיפוקו הרב למראה התקדמותנו בימאות. ברכות בכתב נתקבלו מאת הנהלת הועד הלאומי וממרכז להכשרה גופנית שעל־ידו; מ„זבולון“ ומקלוב השייטים בתל־אביב.

לאחר ביקור בספינה נערך מיסדר של הפלוגה הימית. ז. אהרונוביץ מסר את ברכת הועה"פ של ההסתדרות.

ברכו: בשם מחלקת הים של הסוכנות היהודית – ד"ר וידרו, בשם החבל הימי – פרידלנד, בשם מרכז „הפועל“ – ז'יליסט, שמסר למפליגים בשם הועד הפועל של ההסתדרות את היומן הראשון, ול־12 אנשי הספינה – פנקסי חבר. תשומת לב עוררה המלחית היחידה, חוה קורנגולד, שהפליגה בספינה. עם גמר הנאומים עד הקהל דום והונפו הדגלים של „הפועל“, החבל הימי ושל „נחשון“. הספינה יפה, הן בחיצוניותה והן בסידוריה הפנימיים. הכל על מקומו, מוכן להפלגה. ב"כ המוסדות והחברים הקרובים נפרדו מעל אנשי הספינה באיחולים לבביים. לפני ההפלגה התרכזו סביבה כל הסירות והספינות של יהודים, העוגנות בנמל, כולן מלאות אנשים, וכאשר נמתחו המפרשים, והספינה יצאה לדרכה פרצו קריאות דרור והידד מכל הצדדים.

הספינה הפליגה לפמגוסטה, משם תמשיך דרכה לרודוס ולפיריאוס. בדרך חזרה תבקר את קנדיה, אלכסנדריה ותל־אביב.


"דבר", שנה חמש־עשרה, מס' 4300, 30 ביולי 1939, עמ' 8. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

חנוכת ספינת המפרשים „חיים ארלוזורוב“ – 30 ביולי 1939

המפרשית "חיים ארלוזורוב". מקור: רב חובל זאב הים, ספינות מספרות, 1968.

חנוכת ספינת „הפועל“ – „חיים ארלוזורוב“ והפלגתה הראשונה

בשבת, בשעה 10 לפנה"צ, נערכה בנמל חיפה, במעמד מאות מוזמנים, שוחרי הפעולה הימית, וקהל חברים, חנוכת הספינה „חיים ארלוזורוב“. בשעה 10 בדיוק החלו ביקורי המוזמנים בספינה, הסידורים הרהיבו את העין והביאו את כל האורחים לידי התלהבות.

אחרי הביקורים נערך מיסדר המפליגים, הפלוגה הימית של סניף חיפה, פלוגת הסדרנים בחיפה ושתי קבוצות של סקצית הים בתל־אביב, שהגיעו בדרך הים אל החגיגה.

ראשון המברכים היה ז. אהרונוביץ בשם הועה"פ של ההסתדרות, שהעלה על נס את חשיבות הפעולה הימית והזכיר את מנהיגנו ח. ארלוזורוב. מר וידרו בירך בשם מחלקת הים של הסוכנות היהודית, ומר פרידלנד – בשם מרכז החבל הימי. את ברכת מרכז „הפועל“ הביא הח' ז' זיליסט, שסקר את הישגי „הפועל“ בשטח הימי. הוא מסר למפליגים את פנקסיהם וכן את מתנת הועד הפועל של ההסתדרות – יומן נסיעה בכריכה מהודרת, ובדפה הראשון – ברכת הועה"פ לנוסעים.

ברכות בכתב נתקבלו מאת הועד הלאומי, המרכז להכשרה גופנית, זבולון בתל־אביב וקלוב השייטים ועוד.

בגמר הברכות חנכה הח' סימה ארלוזורוב את הספינה בהסירה את הלוט מעל הכתובת „חיים ארלוזורוב“ – בעברית ובאנגלית.

אחרי כן הונפו: דגל נחשון, דגל החבל הימי לישראל ודגלי „הפועל“.

מיד הורם העוגן, נמתחו המיפרשים והספינה החלה לזוז, ואחריה מספר סוחבות ועליהן המוזמנים והחברים שלוו את הספינה ללב ים.

סייעה הרוח הטובה שנשבה אותה שעה והספינה התקדמה על הגלים במהירות הבזק.

נכחו בחגיגה הח"ח דוב הוז, אבא חושי, ב"כ שלטונות הנמל, ב"כ מרכז „הפועל“, החבל הימי לישראל, ב"כ מרכז „המכבי“, וב"כ סניפי „הפועל“ בחיפה ובתל־אביב.

שמות המפליגים: ישראל לסקוב (רב החובל), נחום טייכר ויעקב ורדי (קצינים), אהרן אלטמן (ראש המלחים), שאול ליפשין, יונה פורטנוי, נעים הפט, מ. זילברברג, שאול אקר, יעקב לאפר, דוב קוברסקי וחוה קורנגולד.

תכנית הנסיעה: חיפה – פמגוסטה – החוף הדרומי של קפריסין, – איי פפוס – רודוס – הארכיפלגוס האֶגאי – פיראוס, – סן טורין – קנדיה – אלכסנדריה – ת"א – חיפה.

ספינת הלימוד „חיים ארלוזורוב“, שהיא הספינה המשוכללת ביותר ממין זה בארצנו, העשירה את נכסיהן של הפלוגות הימיות בהתאגדות „הפועל“ ותסייע להכשיר את חבריה בפעולה הימית.

מסתכל


"דבר", שנה חמש־עשרה, מס' 4300, 30 ביולי 1939, עמ' 6. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

ספינת מפרשים חדשה ל"הפועל" – 1 ביולי 1939

מכשיר חשוב להגברת הספורט הימי

(ספינת-מפרשים חדשה ל„הפועל“)

דומה, שום ענף ספורט בארצנו לא זכה לשגשוג כה מהיר ורב־תוצאות כמקצוע הים. מותר לומר בביטחה, כי כיבושי הישוב העברי בתחום הימאות נתאפשרו במידה רבה בזכות פעולת־ההכנה השקדנית של ארגוני הספורט שטיפחו בשנים האחרונות את ספורט המים והעמידו לשירות הישוב חבר יורדי־ים מנוסים.

בימים אלה, כשמרחבי הים הפכו סיוט־אימים לרבבות אחים־גולים התרים אחרי חוף־מבטחים, נודעת חשיבות כפולה ומכופלת להכשרה הימית של הדור הצעיר. שורות מבוצרות של יורדי־ים דרוכים: חותרים, שחיינים, מחזיקי משוט ותופסי הגה, מותחי־מפרשים ומשליכי עוגן, עשויות לשמש סעד ממשי במלחמת הישוב על העליה והעצמאות הימית.

נתנה האמת להאָמר: בשורת האיגודים הספורטיביים, שעשו את ההכשרה הימית לחלק בלתי נפרד של עבודתם היומיומית, ראוי „הפועל“ למקום־כבוד. פלוגות הים של „הפועל“, המקיפות עתה מאות חברים ביחוד בערי החוף, שימשו מופת לארגוני ספורט אחרים. חרף הקשיים החמריים נרכשו ספינות חתירה, מפרש ומשוט וכיום יכולה תנועת הספורט להתפאר ברכושה הימי הרב המאפשר הנחלת מקצוע הים לכל שוחריו.

כמכשיר חשוב להגברת הספורט הימי יש לראות את ספינת המפרשים הגדולה, המצויידת בכלי־מנוע, שנרכשה זה מקרוב על ידי „הפועל“.

המפרשית "חיים ארלוזורוב". מקור: רב חובל זאב הים, ספינות מספרות, 1968.

וזה מראה הספינה החדשה:

אורך הסיפון 17 מטר ורחבו 4.20. עומק הספינה במים 2.80 מטר ומעליהם 1.20. בתחתיתה הותקן מנוע־בנזין בעל 20 כוחות־סוס. שני תרנים לספינה (גורות, פוק, קליבר וסטאַקסל) ומפרש ביאֶרמודי. שטח המפרשים 300 מטרים מרובעים. האוניה הותקנה במספנות קיל בשנת 1922–1923 מברזל מגולבן. משקלה 80 טון. מתקניה המשוכללים מאפשרים הפלגות למרחקים בשביל 12–14 איש בנוחות רבה.

בטן הספינה מכיל 3 תאי שינה, אולם, מטבח וחדרי־שירות. מראה החיצוני וסדורה הפנימי משרים הרגשת־בטחון על המפליגים. הספינה מצוידת בסירה ובמכשירי הצלה רבים. מקום עגינתה – חיפה.


"אֹמֶר", מס' 140, 1 ביולי 1939, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

הפלגת צופי־ים ו„זבולון“ מהירקון לחיפה – 16 ביוני 1932

שלום לצופים שהפליגו

ביום ד', בשעה 11 בלילה, יצאה בסירה „תל־אביב“ קבוצה של צופי־ים קשישים ממוצא הירקון לחיפה. ב־8 בבקר הגיעו לעטלית בקרו במחנה מפקדי הצופים שנערך שם בשבועות, ונפגשו עם מפקדם מר דוד אלמגור. בו בערב הגיעו לחיפה בשלום. מפני הסערה החזקה נשארו בחיפה עד שישקוט הים.

קבוצת המתלמדים של ביה"ס זבולון, בפקודת מר ישראליתן שהפליגה גם היא לחיפה – הגיעה לשם בשלום.


"דאר היום", שנה י"ד, מס' 232, 16 ביוני 1932, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

„חי"ל צופי ים“ – 11 במאי 1938

החינוך הימי בבתי הספר

על יסוד מכתב מרכז ה„חבל ימי לישראל“ למחלקת החינוך של כנסת ישראל, הוצא על ידו מכתב חוזר למנהלי בתי הספר בדבר הקנית ידיעות שונות לתלמידים בשאלות הכרוכות בים. החוזר מדגיש, כי הידיעות על הים צריכות להנתן כחלק בלתי נפרד מתכנית העבודה של בית הספר.

יש לציין באופן מיוחד את ההסכם שסודר בזמן האחרון בין ה„חבל הימי לישראל“ והסתדרות הצופים העברים בארץ שלפיו יפתחו בכוחות משותפים את תנועת צופי־ים בקרב הנוער העברי בארץ. אירגון צופי הים ישא את השם „חבל ימי לישראל – הסתדרות הצופים העברים בארץ ישראל“ ובקיצור „חי"ל צופי ים“. ההסכם סודר על יסוד הסכמה עיקרונית בצד מחלקת החינוך (בישיבת המפקחים בהשתתפותו של ד"ר יוסף לוריה ז"ל).

לפני זמן קצר נתקיימה הישיבה הראשונה של הנהגת „חי"ל צופי ים“ שבה נידונו פרטי הפעולה העתידה והוטל על המזכירות הזמנית המורכבת מה"ה: ד"ר ש. ברדין, והמהנדס ברון להכין תכנית פעולה לתקופה הקרובה. חברי ההנהגה הראשית של „חי"ל צופי ים“ הם ה"ה: ד"ר ש. ברדין, ד"ר גרזון, ד. הוז, מהנדס ברוך, י. מיוחס וד"ר א. רינר.


"הצֹפה", שנה שניה, מס' 124, 11 במאי 1938, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

צופי-ים בחופי הארץ – 16 באוקטובר 1921

צופי-ים

לפני שתים עשרה שנה נוסדה הסתדרות הצופים על ידי הגנרל סיר רוברט בדן־פואל. יצירה זו עשתה רשם טוב בחוגי המורים שבעולם. הדור הצעיר קבל בהתלהבות מרובה את העבודה, ונוצרו סניפים בכל חלקי התבל.

הגנרל בדן־פואל בתתו את הבסיס הצופיי בשנת 1908, כתב את הספר השמושי הראשון בשם Scouting for boys.

בין פרקי הספר ישנו פרק שלם המכיל את עבודתם ובסוסם של „צופי־ים“. פרק זה נתן את הדחיפה ליצירת קבוצות קבוצות צופי־ים בכל רחבי בריטניה הגדולה ומושבותיה, שמספרם מגיע היום ל 50,000, ובארצות הברית 40,000.

צופי־ים עשו רשם טוב בכלל ערי החוף. הם היו מצילים אנשים טובעים, סירות־מפרש ואניות קטנות בזמן סערה. הם נתנו לימיה המסחרית והמלחמתית – חמר אנשים טובים, בעל הכרה ויסוד בריא, ואופי משכלל. בזמן המלחמה, יותר מעשרים אלף צופי־ים שמשו בתור שומרי החופים, נותני סמנים וכו'.

מפעל צופי־ים הוא מפעל חשוב, לטובת הימיה המסחרית, לדיוג ולהצלה. המפעל הזה יפתר את השאלה החשובה של הצופים שכבר עברה עליהם שנת השש עשרה לימי חייהם. הם יכנסו בתור חברים בהסתדרות צופי־ים ולא יעזבו את ההסתדרות.

לפי דעתי, צריכים להתקבל לצופי־ים כל צעיר בן ט"ו שנה ומעלה, שמשקלו 112 ליטראות – ותחת בקרת רופא. הצופיות־הימית הולכת יד ביד עם העבודה הצופית – ובה צריכים להיות שלשה הסוגים שישנם בעבודת הצופים. נוסף לכל מחלקה ומחלקה עבודה ימית כגון: שיט, תקון סירות, מתארולוגיה, התהוות עננים ומהלכם, שוכני ימים, ספורי מהלכי הים והצלת סירות מפרש בעת סערה וכו'.

לפי דעתי צריכים לתת לכל חברי הקבוצה עבודה מקצועית, שישמו עליה ויהיו מסורים לה – ואז תהיה עבודה הדדית בין חברי הקבוצה „אחד בשביל כלם, וכלם בשביל אחד“. כגון: אופה, נגר, מסגר, שיט וכו'.

לפני חדש ימים נוסדה בתל־אביב קבוצה בת חמשים צופים מקרב הגדוד השלישי. קבוצה זו נוסדה עכשיו על ידי המיור ג'ון וסגנו יוז, ועל פי יזמת חברי הקבוצה ואדון אורלוב.

קבוצה זו תתן את הדחיפה העקרית והחשובה ליצירת קבוצות צופי־ים בחופי הארץ שתביא לידי עבודה ממשית הגונה, אשר עתיד מזהיר נשקף לה. צופי־ים אלה צריכים לדעת שעקר העבודה היא המעשיות, מתוך המעשיות יבואו לידי נסיון, והנסיון יביא למטרה.

    יפו, אלול התרפ"א.

ט.ב.א.


"דאר היום", שנה רביעית, מס' 7, 16 באוקטובר 1921, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

שלטונות נמל חיפה יסייעו לפיתוח הספורט הימי – 21 באפריל 1938

שלטונות נמל חיפה יסייעו לפיתוח הספורט הימי

בשבוע העבר נתקיימה בחיפה פגישה של הארגונים המעונינים בספורט ימי עם מנהל הנמל בחיפה מר רוג'רס וסגנו מר גיב, בהשתתפות באי כוח הסוכנות היהודית ה"ה בר־כוכבא מאירוביץ וד"ר וידרה. נוכחו ב"כ „הפועל“, „זבולון“, „המכבי“, „צופי הים“ והליגה הימית. מר רוג'רס הבטיח לבוא לעזרת פתוח הספורט הימי והסכים להקציב מספר רשיונות כניסה לשטח נמל חיפה לחברי הארגונים הנ"ל.

שלטונות הנמל הסכימו כמו כן להעמיד לרשות הארגונים הספורטיביים מקום־מעגן מיוחד לספינותיהם.


"הבֹּקר", שנה ג', מס' 753, 21 באפריל 1938, עמ' 11. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות היסטורית יהודית של הספרייה הלאומית.

„הפועל“ מכשיר פועלים לעבודת הנמל – 7 בנובמבר 1937

„הפועל“ מכשיר פועלים לעבודת הנמל

לקראת עונת ההדרים אירגן „הפועל“ בתל אביב קורס של 45 משתתפים. הלימודים התחילו לפני חודש ימים ונסתיימו ב־27 לאוקטובר. התכנית כללה: שחיה, קשרים, טעינה ופריקה. רוב החברים עמדו במיבחן השחיה והם מועמדים לעבודת הנמל.

קורס שני למאה ועשרים משתתפים התחיל ב־24 לאוקטובר וייגמר בסוף נובמבר. מדריכי הקורסים הם: מנשה ברוך ושמואל טנקוס, מחניכי הסקציה הימית של „הפועל“, וזאב־הים. ארגון הקורסים נתאפשר ע"י עזרתה הפעילה של מחלקת הים ליד הנהלת הסוכנות היהודית.


"דבר", שנה שתים עשרה, מס' 3789, 7 בנובמבר 1937, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

מסיבה לכבוד ליידי רידינג בתל־אביב – 17 בפברואר 1937

בתל אביב

[…]

המסיבה לכב' ליידי רידינג מטעם „זבולון“

מסבה נהדרה נערכה אמש במלון „פלטין“ בת"א לכבוד הליידי רידינג מטעם חברת יורדי ים עברים „זבולון“, שהאורחת עומדת בראשה. קבלו את פני הבאים הגברת רידינג, הגברת רוקח (אשת ראש העיר), והגברת דיימונד, העסקנית הידועה ב„זבולון“. האולם היה מקושט בדגלי ציון, בריטניה, ו„זבולון“. בנשיאות היו ראש העיר ה' רוקח, קצין המחוז אפשטיין, הרבנים הראשיים עמיאל ועוזיאל וה"ה הופיין, גריידינגר, בר כוכבא מאירוביץ. אחרי דברי ברכה של ה' רוקח דברו ה"ה הופיין בשם „אוצר מפעלי ים“ בועד הנמל, ה' בר־כוכבא מאירוביץ בשם מחלקת הים של הסוכנות, הליידי רידינג, הרבנים עמיאל ועוזיאל, ה' טובים, העסקן הפעיל של „זבולון“, הגברת דיימונד וסיים ה' רוקח באחולים לבביים לאורחת ולמפעל „זבולון“, היסוד למפעל הימיה שלנו. כולם קראו לעדוד ל„זבולון“ בפעולותיו הרבות והברוכות. ב„התקוה“ נסתימה המסיבה היפה.


"הארץ", שנה כ', מס' 5343, 17 בפברואר 1937, עמ' 8. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

פעולות הדרכה ימית לפי תכניות „זבולון“ – 26 בינואר 1938

רכוז פעולות ההדרכה הימית לפי תכניותיה של אגודת „זבולון“

„זבולון“ מודיענו:

לפי יזמת מחלקת הים של הסוכנות היהודית חידשה את פעולותיה הועדה להדרכה ימית שע"י המחלקה. בועדה זו השתתפו מיום הוסדה מדריכיה הראשיים של „זבולון“ בא"י האינג' ע. טובים ורב־החובלים זאב־הים.

בזמן האחרון היו ישיבות הועדה מוקדשות לדיון על דרכי החנוך הימי בארץ. סומנו שלשה כוונים עיקריים:

א) אספורט ימי לכל ענפיו (שחיה, חתירה ספורטיבית ושיט־מפרש ספורטיבי).

ב) הדרכה ימית מקצועית בעזרת הארגונים הקיימים.

ג) השכלה מקצועית על ידי בית־ספר ימי שיש ליסדו ליד התכניון בחיפה ושיכלל מחלקות לספנות, מכונאות־ים ובנין סירות.

התכנית להדרכה ימית מקצועית שהוחלט עליה היא התכנית הנהוגה זה שנים במרכזי ההדרכה של „זבולון“. דבר זה משמש הוכחה לטיב פעולותיה של האגודה.

בדרך זו תכנס ההדרכה הימית בארץ למסלול קבוע ויש לקוות שתחוסל האנדרלמוסיה ששררה עד כה בשדה זה מתוך חוסר תכנית אחידה וקבועה לכל הארגונים. כחלק בלתי נפרד מתכנית ההדרכה הוכרו ההפלגות הממושכות בספינות מטפוס „אופק“ של „זבולון“.

פעולה ראשונה שתעשה בעזרת מחלקת הים של הסוכנות תהיה הקמת קורסים למדריכים בחיפה ובתל־אביב. בועדת המשנה הזאת משתתפים מטעם „זבולון“ ה"ה ש. ליסבונה (חיפה) וע. ולפין (תל־אביב).


"הבֹקר", שנה ג', מס' 680, 26 בינואר 1938, עמ' 8. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.