Kedmah Comes In – 28 July 1947

Kedmah Comes In

Palestine Post Staff

Tel Aviv, Sunday. – With her decks festooned from prow to stern and a light of five Palestine Aviron Company's planes droning overhead, Palestine's firs port-war passenger liner, the Kedmah, steamed into the roadstead this morning on her trial run from Antwerp.

The ship disembarked 104 passengers and sailed at night with 84 passengers for Haifa. On Wednesday she is due to commence a regular fortnightly service between Haifa and Marseilles.

The Kedmah sailed from Antwerp, where she was refitted, and picked up a party of visitors in London, many of them delegates to the Education Conference in Jerusalem. In Marseilles refugees, including survivors from the Begen Belsen death camps, came on board.

The port here was decorated with flags and crowded with prominent citizens when the trim vessel, freshly painted white and trimmed in blue, came in, three hours later.

A delegation had earlier flown up to meet the ship in the Palestine Aviron Company's De Havilland, but the plane was unable to locate the Kedmah. The party included Mr. D. Remez, Chairman of the General Council of Palestine Jews (Vaad Leumi), Mrs. Goldie Myerson and Mr. Gruenbaum of the Jewish Agency Executive and Mr. U. Michaeli of the Aviron Company. The party returned to the port and were among the 300 visitors to board the vessel. Others included the Mayor, Mr. I. Rokach, the Vice Mayor, Mr. E. Perlson, Mr. E. Kaplan, Treasurer of the Jewish Agency Executive and Mr. J. Sprinzak of the General Federation of Labour.

The visitors were shown over the vessel by Jewish naval officers, looking smart in their fresh white British-type uniforms. The Captain as well as the Chief and 2nd Engineers are Scotsmen, the other 90-odd members of the crew being Jewish.

In the afternoon, Mr. D. Remez called upon American Jewry to help to develop Jewish air and steamship services between New York and Palestine. The American Zionist leader, Dr. Israel Goldstein, and Mr. I. Hamlin, the American Jewish Labour leader, promised their help when they return home.

The owners of the 3,504-ton ship are the Kedem Palestine Line Ltd, in which Messrs. Harris and Dixon, a noted British shipping company, and the Zim Navigation Company are equal partners. They hope to add a larger ship within the next six months if the Kedmah service is successful, and to operate a weekly service. The Kedmah was built by Vickers in 1927, and before the war plied the Far East route. Passenger accommodation is for 120 First class and 140 Tourist Class.

Exodus Captain

Among those  who came to watch the arrival of the Kedmah was Mr. Bernard Marks, the Captain of the Exodus 1947, who was detained in Haifa but released on bail.

He told a Palestine Post  reporter "She is one of the best little jobs sailing the Mediterranean these days," and he could understand the excitement of all the people present. "I have been on ships with all-Jewish crews before," he said, "but it must be a great thrill for them to serve on a Jewish vessel.”


The Palestine Post, שנה עשרים ושתיים, מס' 6469, 28 ביולי 1947, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

אנית „קדמה” אחרה לבוא לנמל לונדון

אנית „קדמה” אחרה לבוא לנמל לונדון

טקס חנוכת האניה „קדמה” מחברת „צי"ם” בארץ־ישראל בלונדון נדחה היום מפני שהאניה נתעכבה באנטורפן ולא הגיעה למימי לונדון לפי המוסכם מראש. (סט"א)


הבֹקר, שנה י"ג, מס' 3560, 14 ביולי 1947, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

הספינה „חנה סנש” הורדה למים – 22 בפברואר 1948

הספינה „חנה סנש” הורדה למים

הספינה „חנה סנש” הורדה למים ביום ו' על ידי אנשי „עוגן” בנמל של חיפה. בגלגולה החדש תהיה „חנה סנש” ספינת־משא בת 300 טון, מצויידת במנוע איטלקי אנסולדו של 160 כוחות סוס. היא תרשם בנמל חיפה ותניף את הדגל הארצישראלי. תפליג לכרתים ואף לאיטליה.

תיקון „חנה סנש” והכשרתה להפלגה הם עדות לכושר עבודה רב ולחיבה שהושקעה בהצלת הספינה הנושאת את השם הנערץ.


"דבר", שנה עשרים ושלוש, מס' 6874, 22 בפברואר 1948, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

* * *

„חנה סנש” בגלגול חדש

הוכשרה כספינת־משא עברית

הספינה „חנה סנש” הורדה ביום ו' על־ידי חברת „עוגן” בימה של נמל חיפה. בגילגולה החדש תשמש „חנה סנש” ספינת משא בת 300 טונות מצויידת במנוע איטלקי „אנסולדו” של 160 כוחות־סוס. היא תירשם בנמל חיפה ותניף את הדגל הא"י. היא תפליג לכרתים ואף לאיטליה.

„חנה סנש”, שעלתה על שרטון בימה של נהריה בדצמבר לפני שנתיים ומעפיליה מצאו חוף מבטחים בארץ, היא ספינת המעפילים הראשונה שהוכשרה לתפקידים חדשים.


"המשקיף", שנה עשירית, גליון 2739, 22 בפברואר 1948, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

* * *

עם הורדת הספינה „חנה סנש” למים

עם הורדת הספינה „חנה סנש” למים בנמלה של חיפה, הסתיים פרק נאה בהתפתחותה של „עוגן”. כאשר נרכשה בזמנה הספינה, היה מצבה גרוע מאד. הספינה היתה מוטלת זמן רב על השרטון והעברתה מנהריה לנמל חיפה היתה קשורה בקשיים ניכרים. לא היתה ל„עוגן” המספנה הדרושה לתיקונים יסודיים כאלה ולא פעם נאלצו גם להפסיק את העבודה בשל מחסור בחמרים. מסירותם ומרצם של חברי „עוגן” ושל המנגנון והמכשירים המשוכללים של „סולל בונה”, הם שעזרו להתגבר על הכל.

הורדת הספינה למים היתה שעה של קורת־רוח לכל שעסקו בתיקונה. לספינת המעפילים „אנצ'ו סירני”, שתוקנה בשעתה ע"י „עוגן”, והאניה „קדמה”, שחברי „עוגן” הכשירו אותה להפלגה בים, הצטרפה עתה הספינה „חנה סנש” עם עברה המזהיר.


"דבר", שנה עשרים ושלוש, מס' 6875, 23 בפברואר 1948, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

היום תעגון „עתיד” בנמל תל־אביב – 29 במאי 1936

בנמל תל אביב

היום תעגון אנית „עתיד“

היום עומדת לעגון בנמל ת"א אנית „עתיד“. האניה זו תביא כמות גדולה של קמח בשביל הסוכנים פדרמן ומרכס מאלכסנדריה ופורט־סעיד. כן גם תביא האניה כמות גדולה של סוכר בשביל ה' מטלון.

את תעודת השחרור תקבל האניה מידי באי כח השלטונות שיצאו לקראתה – 8 מילין הרחק מנמל יפו ואחר כך תעגון בנמל ת"א.


"הארץ", שנה י"ט, מס' 5130, 29 במאי 1936, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

Kedmah Anchors off Tower Bridge – 15 July 1947

Kedmah Anchors off Tower Bridge

LONDON. Monday (Palcor). – The Jewish ship “Kedmah” arrived in the Thames estuary yesterday afternoon from Antwerp. The Jewish flag was hoisted while the ship waited at Tower Bridge for the tide to subside.

Later in the afternoon the Kedmah watched by a huge crowd, passed under the opened bridge and anchored off London Bridge. She was flood-lit at night, with the Shield of David prominently displayed. This was the first time in history that a Jewish flag has been displayed on the Thames.

Owing to the ship's delayed arrival, the consecration ceremony was postponed. It is expected that she .will leave for Palestine within the next few days.


Palestine Post, שנה 22, מס' 6458, 15 ביולי 1947, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

הספינה העברית תפליג סוף סוף – 30 באוקטובר 1919

ירושלם יום-יום

[…]

הספינה העברית. – הודיעונו מיפו כי בשבוע הבא תפליג סוף סוף הספינה העברית שבה דברו כל-כך למחוז-חפצה בים התיכון. חגיגה נהדרה תערך לכבוד יום ההפלגה ואשת המושל הצבאי תרים את הדגל על התרן. בכלל עזר המושל הצבאי היפואי בכל לבו למיסדי חברת האניות העבריות. הספינה הראשונה תהיה טעונה סחורות ורוב מלחיה יהיו עברים.


"דאר היום", שנה ב', מס' 19, 30 באוקטובר 1919, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

הספינה העברית הראשונה – 18 באוגוסט 1919

הספינה העברית הראשונה

הודיעונו, שאולי עוד בשבוע זה תפליג בפעם הראשונה הספינה ישראל מיפו לאלכסנדריה.

הספינה אינה גדולה ביותר; קטרונה הוא בת ארבעים כח סוס. רב-החובל הוא גר, שהיה מנהל חוף סמפרופול, בחצי-אי קרים, חמש עשרה שנה.

המכונן הוא עברי, שהיה עד כה מכונן בספינה אנגלית. המלחים הם ממלחי הצי האמריקני, עוד מלפני שהתנדבו להגדוד העברי.

מקוים כי אחרי ספינה עברית ראשונה זו תבאנה עוד שתים.

בטנטורה רוצים ליצר בית-ספר למלחות.


"דאר היום", שנה א', מס' 9, 18 באוגוסט 1919, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

„קדמה“ תפליג בקרוב בים התיכון – 14 באפריל 1947

„קדמה“ תפליג בקרוב בים התיכון

תל-אביב, יום א'. – בימים הקרובים תחל בהפלגותיה בקוו חיפה–מרסיל ספינת הנוסעים העברית „קדמה“, מיסודה של חברת „קדם“, שירות ימי ארצישראלי בע"מ „קדמה“ היא ספינה בעלת נפח של 3000 טונות ויש בה מקום ל-270 נוסעים וחבר עובדיה מונה 95 איש, כולם, פרט לרב החובל והמהנדס הראשי – יהודים.

צוות-המלחים מורכב מבוגרי בית-הספר הימי בחיפה, גומרי ההכשרה הימית ואיגודי האספורט ובחורים ארצישראליים ששירתו בתקופת המלחמה בצי המלכותי. מהירותה של האנייה – 19 קשרים לשעה והיא תעשה את דרכה בין חיפה למרסייל ב-4 ימים. קוו הפלגותיה יתחיל בחיפה דרך לימסול שבקפריסין, ניאפולי, מרסייל, וחזרה דרך נמל תל אביב. בסך הכל שתי הפלגות בחודש. דגלה של „קדמה“ יהיה ארצישראלי.

„קדמה“ נבנתה לפני 19 שנה, אולם עתה הוכנסו בה שיפורים וחידושים יסודיים. הושקע בה – ברכישתה ובחידושה – 200,000 לא"י. חברת „קדם“ בעלת האנייה, נוסדה על-ידי חברת „צים“ וחברה אנגלית לספנות „הריסון את דיקסון“. הונה הרשום רבע מיליון לא"י, נפרע שווה בשווה על ידי שני השותפים. ההנהלה המעשית של החברה תהיה בידי 2 חברים ממונים על-ידי „צים“ ואחד ממונה על-ידי החברה האנגלית. החברה עומדת להגדיל את הונה כדי לרכוש ספינות נוספות, ספינות נוסעים ומשאות.


"על המשמר", שנה ה', מס' 1126, 14 באפריל 1947, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

האניה „דורה“ מהמבורג – 16 בפברואר 1934

ספינת המשא "דורה". המקור: רב חובל זאב הים, ספינות מספרות, 1968.

„דורה האמבורג“

באחד הימים עגנה בנמל חיפה החדש ספינת מטען קטנה – „דורה“ מתנוסס השם באותיות לועז על גבי גלגל הצלה הלבן. ומלמטה, באותן האותיות: המבורג. „דורה המבורג“ – ספק סירת מטען אדירה ומהודרת, ספק אניה קטנטנה למשאות. והספינה באה מארץ הנאצים אל חופי ארץ היהודים, ובבטנה מטען יהודי, – פליטים מאשכנז. ומתברר: זוהי ספינה יהודית, אשר הובאה „משם“ ותשוט מעכשיו ולהבא לאורך חופינו: מחיפה עד יפו ועד לנמלי מצרים. היא שייכת לחברה יהודית (בני א"י ובני גרמניה), אשר זה אך קמה ופותחת בפעולה. מתברר גם, כי „דורה“ איננה הספינה היחידה של החברה, אלא שעוד אחת בתבניתה וכצורתה החלה באלה השבועות לשוט לאורך החוף בשם „קרולה“. מאתים וחמשים טון הם יכולת הקליטה של כל אחת. הקברניט של „דורה“ סובר, כי יש סיכויים לענף: הקליינטורה היא כבר היום למעלה מיכולת הקיבול. החברה עומדת, איפוא, להביא בזמן הקרוב עוד שתי ספינות משא גדולות מאלו – בנות חמש מאות טון כל אחת. יש גם מחשבה על רכישת אניה ממש, אנית נוסעים, לכמה מאות איש עם קיבול של ארבעת אלפים טון. אנשי מקצוע מטפלים בדבר.

העובדים ב„דורה“ הם שמונה איש, כולם יהודים, – שלושה ארץ ישראליים; וחמשה בני גרמניה. הקברניט – „זאב ים“ טיפוסי, בעל סטז' מהצי הגרמני וכל ימיו עברו עליו בים; המקצוע „לא יהודי“ הדמות לא יהודית, והיא כאילו מתקשרת בקושי עם הסמל העברי התקוע בכובע המדים שלו: דגל כחול לבן ועל גבו מגן דוד. גם המכונאי הוא ותיק במקצוע השיט, מהנדס ימי ועבד בימי המלחמה בצוללת. הוא היהודי היחידי, בצי הסובמריני הגרמני. ציוני מלפני הרבה שנים והיתה לו גם זיקה למפעלי הכשרה של „החלוץ“ בגרמניה. בחורים יהודים מגרמניה עובדים בתור מלחים, ועושים את מלאכתם לא מתמול שלשום. הא"יים עובדים אחד כסגן המכונאי ואחד כטבח; והשלישי – מלח מתלמד. גם לו סטז', יבשתי בארץ. הוא עזב כעת את עבודת הבנין בעיר והלך „לכבוש את מקצוע הים“, בתור חבר בסקציה הימית של „הפועל“. המשכורת אמנם זעומה מאד והעבודה קשה ומאומצת, אבל היא עבודת כיבוש!

משהו בלתי צפוי ומפתיע, זה לעומת זה: הבחור החלוץ המצרף את עצמו אל כובשי מסילה חדשה – והנסיון עצמו: לכבוש את המסילה, להרחיב את שטח היצירה וההתערות, לעשות מאמץ בדרך התפקיד הגדול של כיבוש הים. כל כך מרבים לדבר על זה, לחלום על זה, לשחוק על זה – מתוך איזו הרגשה של אין אונים. היו כאילו נסיונות – ואים? היו התחלות ושבקו חיים. ואנו עומדים ריקים לעומת עובדות מהפכניות בהתפתחות ענף הים בארצנו.

ניצן התחלה צנוע וזעיר. ראשית הנירים בקרקע אשר מחרשת יזמתנו לא ידעתו ולא ופקדה אותו כמעט עד כה. התימצא היד, שתכוון ותסייע? שתעודד ותתמוך?

שלום ה.


"דבר", שנה תשיעית, מס' 2662, 16 בפברואר 1934, עמ' 7. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.