השסוי נגד השרות הימי היהודי

האניה „תל-אביב“ כמקום עבודה והכשרה

הופעת האניות העבריות של „חברת הספנות הא"י“ ו„הלויד הימי הא"י“ עוררו תגובה חריפה ובלתי לויאלית מצד חברות אניות אחרות המעונינות בקו של חיפה־טריאסט. העתון „אקדם“ מפרסם דברי שטנה ולעג על אנית „תל אביב“ המצולמת אצלו עם דגל הנאצי (הדגל שלה לפני שנמסרה ליהודים). המאמר פותח במלים: „היהודים לועגים ומרמים איש את רעהו“.

כמה מהעתונים וסוכני אניות בחו"ל נמנעים מלקבל מודעות או לפרסם רפורטים או פלקטים של שירות האניות היהודי. כפי שמוסרים לנו נעשה הדבר פי דרישת חברות אניות זרות. בעתון „פיקולו“ המופיע בטריאסט, ו„קורייר מרכנתיל“ המופיע בגינוא נדפסו מאמרי  שמצה בשם „עסק זה עסק“. העתונים מכריזים, כי כל השירות היהודי הוא מעשה היטלר המסתתר מאחורי אי אלה יהודים.

בן 130 העובדים באניה יש כבר כיום 30 יהודים. השבוע נתקבלו עוד 5 מלחים צעירים מחיפה. הוסכם בין בעל האניה ברנשטיין ומ. פ. חיפה על קבלת נערים לחינוך ימי. 4 ילדים יישלחו ע"י מר ברנשטיין ללימוד בבית ספר ימי בחו"ל. כל עבודות האניה, הפריקה וההטענה נעשות ע"י פועלים עברים. האניה קונה את כל אספקתה בחיפה מ„תנובה“ ומסוחרים יהודים אחרים. האניה יכולה להוביל בכל נסיעה 400 נוסעים ו-2000 טון משא.

"דבר", שנה עשירית, מס' 2992, 14 במרץ 1935, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

חנוכת האניה „תל-אביב“

אתמול ב-1 אחה"צ נתכנס על האניה „תל-אביב“ העוגנת בנמל חיפה קהל רב של מוזמנים מכל קצות הארץ לחנוכת האניה והקו הימי העברי חיפה-טרייסט מיסודם של מר ארנולד ברנשטיין ושותפיו (בעל חברת אניות בגרמניה). בין הנוכחים – מושל מחוז הצפון מר קיתרוטש, באי כוח הסוכנות י. גרינבוים ומ. שרתוק, ראש עירית חיפה חסן שוקרי, באי כוח העתנות בא"י ובחו"ל, קונסולים, ב"כ לשכות המסחר, חברות אניות ואחרים.

„תל-אביב“ – בת עשרת אלפים טון – מצוידת להובלת 400 נוסעים. בה רק מחלקה אחת מסודרת בהידור רב. חדר האוכל גדול עם מציע, ריהוט מהודר, חדרי קריאה וגם בית כנסת. על האניה הונף הדגל הא"י (דגל ה„יוניון ג'ק“ ובאמצעו עיגול לבן ומסביבו המלה „פלשתין“) ודגל תכלת-לבן של החברה.

ממנהלי החברה היו נוכחים ארנולד ברנשטיין ואשתו, ד"ר גינצבורג וברנארד הרשקוביץ.

באניה כמאה עובדים, ביניהם כ-30 יהודים, מלחים וקצינים. אחרי כיבוד בסעודת צהרים, החלה שורת הנאומים. מר פליכס רוזנבליט פתח בשם חבר המנהלים והציג לפני הקהל את מייסד המפעל מר ברנשטיין. הוא אמר, כי תענוג גדול עבורו לראות את הקהל כאן בחנוכת הקו החדש של ארץ-ישראל–טרייסט. האניה „תל-אביב“ תשא את הדגל הלאומי הא"יי (מר קיתרוטש מוחא כף). א"י ידעה עד עכשיו את החלוציות על היבשה. ידעו כאן להפוך מדבריות לגנים, אולם אמרו, כי היהודים אינם יכולים לתת מלח טוב והנה אנו כאן להראות את המלח היהודי, הרגיל למשמעת. יש לנו כבר אחוז גדול של מלחים יהודים ואנו נעסיק מלחים א"יים בלי הבדל דת. נשלח נוער לבתי ספר למלחים וזאת תהיה אניה א"יית במאה אחוז. אני מודה לכל ההסתדרויות היהודיות שהראו התענינות רבה במפעלנו.

המושל מר קיתרוטש נאם ואמר:

מר וגברת ברנשטיין, אדוני הקפיטן „אדוני וגבירותי הנכבדים“ (מלים אלה אמר עברית). אפשר שעוד לפני אלפיים שנה היה נציב מחוז יותר בעל צורה ממני, מחנך אניות במקום הזה. אינני יודע אם היתה לו אז מסיבה יותר נעימה מזו שלנו. הצידונים היו ידועים בתורת יורדי ים והם הביאו את סחורות הארץ עד בריטניה. במאה השניה היו יהודים בונים אניות בחסות הכרמל. אין לראות איפוא, במפעלנו כיום רקורד היסטורי. עלינו להיות צנועים ולדעת, כי  פעולתנו זו היא רק התחלה. זהו תענוג לראות את האניה הזו תחת הדגל הבריטי ותחת הדגל של תכלת-לבן של החברה. אני מקוה, שהאניה הזאת תביא לא רק נוסעים לארץ, אלא תוביל את סחורת הארץ הזאת לכל העולם, שעליה מתנוסס הדגל תכלת-לבן. ואני מקוה, כי כשתשוב אלינו מרת ברנשטיין שנית, תשא גם קישוט תכלת-לבן על ראשה. לרב החובל אני מאחל שיהיה  לו חבר עובדים א"יים. השאלה השניה העומדת בפני חברתכם היא – המסחר ותוצאותיו אשר יבטיחו את הצלחתכם. והנני רוצה לגלות לכם סוד, כי בשנת 1921 עגנו בחוף חיפה בס"ה 421 אניות ובשנה הזאת עוגן החלק העשירי מזה בחוף חיפה ביום אחד בלבד. אניתכם מפליאה בסידורה, והייתי רוצה לערוך בה טיול. אני מברך אתכם בהצלחה. תלכו תמיד במים שקטים ותעגנו בחופי מבטחים. „תל אביב, לחיים“ (עברית).

מרת ברנשטיין מסרה למושל לזכר חנוכת האניה קופסת כסף והודתה לו על ברכתו.

מר חסן שוקרי, ראש עירית חיפה, בירך את האניה בהצלחה והביע את משאלתו, כי האניה השניה של החברה תיקרא בשם „חיפה“.

י. גרינבוים אמר: בתוך יסורי גלות אין קץ ומתוך חרות יצירה אין סוף אנו מקבלים התחלה קטנה זו. במשך השנים האחרונות היינו עדים לכמה התחלות קטנות שהיו למפעלים כבירים. היסטוריון ידע פעם לספר, כי היה איש אחד ושמו ארנולד ברנשטיין שקם ועשה דבר גדול והניח את אבן הפינה לצי היהודי שיירש פעם את מקומו של הצי הכנעני והיהודי שמימים מקדם.

את ברכת עירית ת"א החתומה ע"י מר מ. דיזנגוף קרא מן הכתב ד. כהן, ב"כ „דבר“. הברכה פותחת בדברים „מי אלה כעב תעופינה וכיונים בארובותיהן“ – אלה הם נדחי ישראל השבים למולדתם מכל ארבע כנפות העולם נישאים על כנפי נשרים באניות יהודיות ודגל ציון על ראשם – – וגומרת במלים אלה: „לאות הקשר שלא יינתק בין העיר ת"א ובין הספינה „תל אביב“ הננו שולחים לכם במתנה את סמל עירנו: שער במבוא הים ומגדל מאור לגולה. ויהי נא הסמל הזה גם סמלכם אתם תמיד“. מר דיזנגוף מברך את האניה שתזכה להעביר גולים מרובים לארץ.

הנאום נתקבל ברעם מחיאות כפים.

מר קיתרוטש ביקש מד. כהן למסור למר דיזנגוף את ברכתו להחלמתו.

היום ב-1.30 אחה"צ – חגיגה שניה לחנוכת האניה.

"דבר", שנה עשירית, מס' 2978, 26 בפברואר 1935, עמ' 1 ו-6. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

חברת אניות חדשה בארץ ישראל

אניה „תל אביב“ בקו טרייסט–חיפה. – השתלמות יהודים בספנות. – הפלגה ראשונה מחיפה במארס.

אתמול התקיימה מסבת עתונאים שנערכה ע"י מנהלי „חברת ארץ-ישראל לספנות בע"מ“ ה' ד"ר ש. גינזבורג וה' ב. הירשקוביץ.

ה' ד"ר גינזבורג מסר על יסוד „חברת א"י לספנות בע"מ“ שמקומה הקבוע בחיפה. חברה זו נוסדה ע"י קבוצת יהודים מגרמניה בהנהלת ה' ארנולד ברנשטיין, ספן יהודי ידוע מהאמבורג. בחברה זו הושקעו 60.000 לא"י ומטרתה להעביר אנשים ומשא מאירופה לא"י וחזרה באניות יהודיות ובדגל הארצישראלי. כבר נרכשה אנית הקיטור הראשונה שתהלך בקו חיפה-טרייסט. בית קיבולה של האניה 10.000 טונות. שמה יקרא „תל אביב“.

חברה זו מבטיחה לקבל צעירים עברים לשם השתלמות במקצוע הספנות ותשלח אותם על חשבונה היא לבתי-ספר לספנות כדי להניח באופן כזה יסוד של ספנות עברית בא"י.

ה' ב. הירשקוביץ תיאר את פני האניה החדשה „תל-אביב“, שתהיה האניה העברית הראשונה בעולם. ב-22 בפברואר תגיע האניה לחיפה כדי להרשם רשמית אצל שלטונות א"י. וב-13 במארס תפליג בפעם ראשונה מחיפה לטרייסט. היא תקשר את א"י עם אירופה פעם אחת לשבועים.

האניה תהיה רק בת מחלקה אחת, כולה מחולקת תאים, תאים. הסדורים הפנימיים יהיו המודרניים והנוחיים ביותר. „כעין מחלקה ראשונה לכל דבר“. צרכי היהודי הדתי מובאים בחשבון. האוכל כשר למהדרין. בית תפלה דוגמת בית-הכנסת העתיק בהאמבורג, כמובן בזעיר אנפין, יעמוד לשירות המתפללים. ההפלגה מחיפה תחול ביום שש בצהרים ובאניה יהיה הכל מוכן כדי לקבל את השבת כדת.

ה' הירשקוביץ גמר את דבריו בהבטחה שקו חדש זה הנפתח ע"י „חברת א"י לספנות“ ישמש את העליה ארצה במובן הטוב ביותר. העולה יהיה נמצא תחת פיקוח בלתי פוסק עם הפלגתו בטרייסט ועד עלותו ארצה.

"הארץ", שנה שמונה עשרה, 4 בינואר 1935, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

אניה א"י שובתת מחוסר דגל

הממשלה נדרשת לבלי לגרום נזקים למפעל ארץ-ישראלי חשוב

כפי שהודענו כבר בזמנו נוסד בארץ לפני כמה חדשים מפעל חשוב: חברת אניות ארץ-ישראלית בשם „ללויד ימי ארץ-ישראלי בע"מ“. החברה החדשה רכשה לעצמה שתי אניות „ריסווגליו“ ו„פרוגרסו“ מידי בעל-אניות איטלקי. במשך הזמן הראשון המשיכו האניות את שרותן תחת הדגל האיטלקי, ובאותו הזמן פנה „ללויד ימי ארץ-ישראלי בע"מ“ לממשלת ארץ ישראל בבקשה לאשר לה דגל ארץ-ישראלי אשר תחתיו תוכלנה להפליג האניות בתור ארניות ארץ-ישראליות. הללויד החליט גם להחליף את שמות האניות ל„הר ציון“ ו„הר כרמל“.

אבל למרות שעבר כבר זמן רב מאז פנתה החברה לממשלה בענין הדגל אין עד עכשיו שום תוצאות. בינתיים נטלה ממשלת איטליה את הדגל מהאניה „ריסווגליו“ ומיום 12 לדצמבר עוגנת האניה „ריסווגליו“ בנמל חיפה מבלי יכולת לצאת לדרכה, כי דגל איטליה אין להם כבר ודגל ארץ-ישראלי אין לה עוד.

מובן מאליו שעל ידי כך נגרמים נזקים קשים לחברה. מחובת הממשלה לפתור מיד את שאלת הדגל ולא להביא נזקים למפעל ארץ-ישראלי חשוב.

"דאר היום", שנה שבע עשרה, מס' 89, 27 בדצמבר 1934, עמ' 6. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

שרות האניה היהודית „תל-אביב“ בין המבורג לחיפה

ברלין, 21 (שרות ד"ה). חברת האניות היהודית ההאמבורגית „ברנשטיין“ שהתקשרה עם קבוצה של יהודים בחיפה, ויסדה חברת אניות חדשה להובלת נוסעים וסחורות מאירופה לארץ ישראל, מודיעה, כי בראשונה יצומצם השרות רק בקו האמבורג-חיפה אולם אחר כך יורחב ויקיף גם נמלים אחרים.

האניה הראשונה, שנרכשה ע"י החברה החדשה, נקראת בשם „תל אביב“, והוכשרה להובלת 400 נוסעים. זו תהיה אניה בעלת מחלקה אחת, וכל הנוחיות של האניה תהיינה פתוחות לשימוש כל הנוסעים במדה שוה.

"דאר היום", שנה שבע עשרה, מס' 63, 27 בנובמבר 1934, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

שתי אניות לרשות חברה יהודית

שמענו, כי שתי האניות „פרוגריסו“ ו„ריזויגליו“ המובילות נוסעים ומסעות בקו א"י קונסטנצה מטעם „החברה האיטלקית ארצישראלית“ נקנו על-ידי יהודים מא"י (עולים מרומיניה) שרשמו את חברת בשם „לויד ימי ארצישראלי“. הקונים מבטיחים להכניס לאניותיהם ספנים יהודים וכן רבי-חובלים יהודים. שמות האניות ישונו לשמות עברים.

עד עתה עובדות בחופי א"י רק ספינות משא של יהודים גרמנים: „דורה“ ו„קארולה“ ו„עתיד“, שלשתן תחת דגל גרמני.

מלבד ה„לויד הימי הארצישראלי“ מתכוננת עכשיו חברה יהודית ימית גדולה שתעמיד שתי אניות גדולות (שהיו נוסעות קודם בקו אירופה–אמריקה) לשרת בקו א"י­ –אירופה.

"דבר", שנה עשירית, מס' 2814, 13 באוגוסט 1934 (תוספת ערב), עמ' 7. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.