האניה הגדולה "לויתן" – 1857

Great_eastern_launch_attempt
"גרייט איסטרן", זמן קצר לפני השקתה. המקור: wikimedia commons

ענגלאנד.

עדינבורג. בחדש השמיני באחד ועשרים לחדש שנת התרי"ח ליצירה. א) הלא ידעתם אם לא שמעתם מן האניה הגדולה לויתן (וזה שמה אשר יקראו לה) רחבת ידים אשר נבנתה זה ארבע שנים אל חוף נהר תמס (Thames) בקרית לונדון הגדולה ואחרי כלות מלאכתה ביום ג' העבר לא אחרו בעליה לנסותה על פני המים. אמנם לשוא עמלו בוניה בה, כי לא קמה ולא זעה מפניהם, ויהי כראות סופר העתים (The Times) כי לא עלתה בידם לשלח את האניה על  פני המים, קדם את קוראיו בדברים האלה.

המהנדס האמתי והשלם מלבד אשר לו להוליד חדשות גדולות בכח, עוד לו להתבונן על יכולת השלמתם בפועל. פעם ישים עין חקירתו בכל רמש זוחלי עפר, ופעם ישוטט ברוח תבונתו במרחבי מרום, יותר מאשר יגביה עוף להמציא תחבולות גדולות ונפלאות בכלל יש לו לבקר ברוב עוז ויתר שאת בכל חלקיהם בפרט ולפלס כל מעגלותיו אחת אחת. אם לא יגדל בעיניו לשום משטרו על ענינים רמים ונשגבים הוא מפני כי נקל בעיניו להטות תכונתו לדברים קלים ודקי הערך. הנסיון אשר נסו ביום אתמול להסיע את אֳני לויתן מיבשה לתוך המים מופת על דברינו אלה. האניה הזאת – הגדולה והנפלאה מכל בנין הנודע בזמנינו – כבר מלאכתה נשלמה, וְהִנֶהָ אך שוכבת בערשה על חוף הנהר עד יבנו עליה דיק להעתיקה ממקום שכבה, אשר זה ארבע שנים היתה רובצת שם להיות לאות הפלא ופלא לעיני כל העמים, וכל עוד לא הוכנו השלשלאות הגדולות והסוללות הגבוהות להיות לה למשענת, תרבץ תחת משאה על החול, מבלי הביא תועלת לבעליה.

הלויתן הזאת (?) אשר יצרו לשחק בה בימים הרחבים ובמים העזים אחת ממחשבות בני האלהים היא, פרי חכמת דור האחרון הזה! במשך שלשים שנים האחרונים צלחה רוח החכמה לשנות ולהמיר את כל פני הארץ, ובזרוע כל יושבי תבל תחתיה הכריעה, ואליה ישתחוו כל אפסי ארץ. כבר הורגלנו מתמול שלשום לדבר כל היום מהמצאת האני-קיטור, רכבי-אש, וחוט הברק (הוא הטיליגארפו אליקטריקו) ולהתפלא תמיד על גבורת דורנו זה, היותו דור דעה ודור פלאות, אולם מכל אשר נעשה בעשרת שנים האחרונים בפרט ראינו והשכלנו כי הענינים החדשים אשר יתילדו יום יום עוד גבוהים ועתיקים המה מכל אשר עברו לפניהם. ועינינו רואות האותות הנפלאות האלה, כי בקרבם אנחנו. המעשים היותר חשובים ונכבדים אשר ראינו ואשר שמענו זה ימים לא כבירים, הם: גשר-בריטניא, חוטי הברק היורדים בעמקי תהום, טירת זכוכית בשדה הידא (Hyde Park) ובכפר סידינהאם (Sydenham) והאחרונה היא האניה הנפלאה אשר העתיקוה אך ביום אתמול ממשכבה. כל אלה במקומנו זה נעשו ונשלמו. והם הרהיבו עוז בנפשנו להביט מרחוק אל כל מעשה חרוץ אשר יעשה תחת השמש. האניה הגדולה הזאת היתה ראשית כל שיחותינו זה שנתים ימים פה בארץ הענקים. כי אם נשים לב אל כל הגדולות והנשגבות אשר נעשו לפניה הלא כאין נחשבו למולה, הן כבר לקחו אזננו מאניות גדולות ורחבות, אמנם לא כגודל אחותיה גודל האניה הזאת, לא תשוינה ולא תערכינה אלהן. מלפנים התקנאו בעלי הספינות להרבות כחן עם משקל איזה מאות טון (הטון הוא עשרים ככר). הנה חברת קונארד וקוללינס (Cunard & Collins) מקנאתם איש ברעהו, כביר מצאה ידם אם האריכו מדת האניה בעשרים רגל, או אם הצליחו למהר מהלכה בכמה עשרים רגל לשעה, אולם האניה החדשה הזאת תעלנה על כלנה ואין כל ערך בינותיהן. יסוד מלאכתה חדש הוא, גם גודל מדתה חדש הוא תחת השמש, מרוצתה תולדת שני כחות מרכבות, אשר לא נעשה כמוהו מלפנים. גם מגמתה על פני המים לא כמגמת יתר האניות: כי למען הביא שכר לבעליה תצטרך לברוא מסחרים וקנינים חדשים אשר לא שערום אבותינו, לסבתה יתכן כי אף ערים חדשות יתיסדו על חוף ימים לחסות עליה בעברה על פניהם. הן אניה היותר ארוכה אשר במים ארכה לא יעלה על מדת מאתים אמה. ואורך אניה החדשה שלש מאות וארבעים אמה (ארוכה עם ארבעים אמה יותר מאורך תיבת נח). רחוב הקנים המשובחים מאתים אמה. נטל משאה ארבע מאות וששים אלף ככר. והוא כמו חמשת פעמים כנטל אניה היותר גדולה המשוטטת במים. הכחות השנים אשר הזכרנו הם: א', שני אופנים כאופני העגלה. (כמו בכל אניות-קיטור הידועות), ב' שני גלגלים ארוכים, כמעשה הברגי, (שרויבע). כח האופנים ככח אלף סוסים. על שכמה תשא שתי אניות-קיטור ארך כל אחת כמו שבעים או שמונים רגל. כאותן האניות הרצות ושוב על נהר תמס. יש לה מקום ללון לארבעת אלפים איש עוברי ארחות ימים. ולעת הצורך תוכל להוביל עשרת אלפים איש חיל לארץ הודו בירח ימים! אחרי כל אלה עוד לא יפלא בעיניך הקורא אם כלנו כאיש אחד שמנו לבנו אל האניה הגדולה הזאת לדעה מה יֵעָשה לה. ואם כלנו לבשנו גאה וגאון בבריאתה, הלא ארצנו הורתה ואדמתנו הדום רגלה.

ע"כ אין לתמוה אם ייצר לבב העם בשמעם כי יש להתמהמה עוד חדש ימים טרם נסות שנית להעתיק האניה העצומה הזאת ממקום תחנותה להביאה לתוך הנהר. בכל זאת בל יעצב רוחנו ויש תקוה כי טרם תכלה השנה (למספרם) והנה הלויתן תבוא על מקומה בשלום, וכי לא יארכו הימים והאניה הזאת תביא אושר וברכה, והיתה לתבנית לאניות רבות אחרות גדולות כמוה. והנה ימים באים ועמל אניה הראשונה הזאת תשכח מפינו כי ברבות החכמה תרבינה אניות כמוה למרבה ואך בעבור זה לה יהיה משפט הבכורה יען ראשית עמלנו היא. ועתה לבשו עוז והודו כי נשלמה מלאכת התנין הגדול הזה עד תומה. זכרו נא כי לארץ אוסטרליא תובילנו בחמש-שבועות, ובארבע שבועות לארץ הודו. הַשָּׁנִים לִרְבִיעִים, וְהַיְרָחִים לִשְׁבוּעִים, בְּלִוְיָתָן נִבְלָעִים, זאת פְּרִי הַמַדָּעִים!


"המגיד", שנה ראשונה, מס' 48, 20 בנובמבר 1857, עמ' 1-2. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

"גרייט איסטרן" בוויקיפדיה.

אנית קיטור הגדולה מכל הנודעות עד כה – 1857

Great_Eastern-Stapellauf
"גרייט איסטרן" בבניינה, 1857. תצלום מאת Robert Howlett. המקור: ויקישיתוף

בריטניא. לונדון. אנית-קטור הגדולה מכל הנודעות עד כה על פני תבל, היא הנקראת בשם הבריטני The Great Eastern, "המזרחי הגדול" או "הלויתן" (עי' גליון 48 עמ' 101 בתרגומו של החכם הררצ"ה פיל פאיוסק) תקבץ לתוכה 500 נוסעים בקינים הראשונים (ערשטא קלאססע) 1800 בשניים (צווייטע קלאססע), 100 בשלישים, חוץ מעשרת אלפים אנשי חיל עם חובלים ומלחים. צִלְצלת כְנָפַים זאת תכיל בקרבה משא משקל 2000 טון (המה 440,000 אלף ככר) ותוכל להצטיד עם 10000 טון גחלים. ממכוניתיה (מאשינערייען) ילמדנו החכם דינגלערס (דינגלערס פוליטעכנישער זורנאל) לאמור: המכונות אל אופני-המשוט הוכנו באופן זה, כי יוכלו לפעול כולמו יחד בפעם אחת או גם אחד אחד נפרדים לפי צורך המשא ולפי חפץ רב החובל למהר או לאחר הליכתו. להעשרה יורות (קעסעל) אשר להמכונות נעשו חמשה ארובות-עשן. וכל אחת מהיורות תוכל להבדל מרעותה ע'י סֶכֶר (אבשפערונג) ולהחם לבדה. לכל אחת מהיורות האלה – הנמצאות באמצע האניה – עשרה תנורים, ולפי זה מאה תנורים או כבשונים להנה. עומק האניה במים יהיה עם כובד משאה שלשים רגל-בריטניות ובלעדו עשרים. מכסָה הוא שטוח (פלאך) חוץ ממקום הביאה להקינים (קאיוטען) ובשערי מקומות הנדרשים כאלה. הנוסעים יוכלו לטייל על המכסה הזה מהלך רבע פרסה בריטנית. לפי דברי החכם ברונעל תהיה מהירות הליכתה חמשה עשר קנאטען בשעה לכל מצב הרוח אם יהיה סוער או שוקט. עד כה (זה נכתב לפני איזה ירחים) בלע לויתן זה בתוכו 7000 טון, הוא 140000 ככר, ברזל. הכסף המתוכן מיד בעליה לצרכה עד כה הוא 1200000 ליטרא שטערלינג, אבל עוד עומד הכן מהחברה בשם "אנית-קטור-המזרחי" עד 2000000 ליטרא שטערלינג. כפי מבשרי חדשות היתר חדשים עלו המסות וההכנות להוריד את הלויתן על פני המים עד 70000 אלף, ועוד לא עזב רבצו.


"המגיד", שנה ראשונה, מס' 53, 23 בדצמבר 1857, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.