מכתב מאמריקה

(שרות כתבות „הסולל“)
ניו־יורק, כ' תמוז, תרפ"ג

„לויתן“ וממשלת הים

בעוד אשר  עמים אויבים מנהלים מלחמה גלויה בדם ואש, עושים עמים־ידידים מלחמה בשלום, מלחמה חרישית של התחרות והכנות עד… עד אשר יחדלו להיות ידידים והאש העצורה תצא ללהב. צרפת מתחרה באנגליה באוריה ומעופפת אלפי מלאכי משחית אל מול פני שכנתה; ואמריקה נושאה נפשה לעבור את ידידתה בימים.

היום הורידו הימה אניה חדשה, „לויתן“, „מלכת האניה האמריקנית“, היא הגדולה, המהירה, היפה והמרווחה בכל האניות אשר נשא הים מעודו. מספר אנשי האניה 1276 ומספר הנוסעים 1700 –  כשלשת אלפים איש בס"ה. באחד מאולמי האניה נעשה משתה לכבוד חנוכת ה„לויתן“ וה' גיבס, בונה האניה, לא נזהר בלשונו ויבטא בשפתיו את אשר רבים מסתירים בלבם; כי אמר בנאומו שאמריקה עוד תטאטא את אנגליה מעל פני הים… ומפני שהדבר עשה רושם רע, באו אח"כ, כמובן, הכחשות: הוא לא אמר כך או לא חשב כך, השומעים לא הבינו אותו וכו'… –

---

"דאר היום", שנה חמישית, מס' 241, 17 ביולי 1923, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

ליורדי הים בספינות

אנחנו החתומים מטה מוצאים לחובה לספר קבל עם את אופן נסיעתנו מיפו לניו-יורק, למען ידעו הבאים אחרינו מה לקרב ומה לרחק.

נסענו באניה של חברת „סיפ-פבר“ מיפו למרסיליה 15 יום וממרסיליה לניו-יורק 20 יום. הנסיעה עלתה לנו ביוקר ובכל זאת סבלנו באכל, בשרות ומאי-הנקיון. נוכחנו שאפשר להשיג כרטיסי־נסיעה באניות אחרות ההולכות מיפו למרסיליה רק 6 ימים וממרסיליה לניו-יורק רק ½6 יום. מחיר הכרטיס ממרסיליה לניו-יורק הוא 1200 פרנקים עם אכילה ושרות טובה.

במרסיליה התאכסנו במלון „פלשתינה“ של האדונים לרנר וברזל שהשביעו את רצוננו על הצד הכי טוב. דרישות הפונים אליהם מתמלאות בדיוק.
המען שלהם: 50 Rue des Abeilles Marseille

נחמן הלוי רוזנצויג ומשפחתו, שרה ורחל הורנשטין, זיסל וינוגרד, שרה שדה-לב, כתריאל נחמיה מהריל, ש. זרפודליק ואשתו, מרקוס קרוגליקוב, שלמה איזנברג, צביה אליזרף, זרח הרינשטין, משה צבי מונק, פנינה בוים, אסתר, פנינה ותחיה בלכר.

---

"דאר היום", שנה שלישית, מס' 225, 24 ביוני 1921, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

מכתבים למערכת

[…]

לכבוד מערכת „דאר היום“.

מערכת נכבדה!

נא לפרסם בעתונכם הנכבד את הטורים דלקמן:

בתור תשובה על כל ההודעות שנתפרסמו בזמן האחרון בעתונכם, ביחס לנסיעות לאמריקה, באניות החברה „סיפ פבר“, הננו מתכבדים בזה להמציא את העתקת המכתב שנתקבל ממרכז החברה הזו במרסיליה:

מרסליה, יום 4 ליולי 1921.

לכבוד סוכנות ה„סיפ פבר“ ביפו.

שרות לניו־יורק:

א. נ.

בהמשך למכתבנו מיום 27 ליוני הננו להודיעכם שנוסעי יפו שהגיעו ע"י האניה „ברגה“ 4/1345 בנסעם לארצות הברית הועברו באניותינו „רומה“ 144/1354 ב25 ליוני. איש מהנוסעים לא נעצר בדרכו.

כמו כן הננו להעיר שהאניה הנ"ל „רומה“ היא אחת הגדולות של החברה הזו, 14,000 טון, העושה כל מה שביכלתה כדי להשביע ולהקל את נסיעת הנוסעים וידוע לנו ברור שההודעות האלו סודרו עם הנוסעים ע"י קנאה ואנטישמיות של חברות אחרות.

בכבוד רב

חברת אקספרס א"י בע"מ, סניף יפו

מנהל ר. גור-אריה

---

"דאר היום", שנה שלישית, מס' 146, 20 ביולי 1921, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

פריסת שלום מאמריקה.

בגליון 5888 של העתון הניו-יורקי המפורסם „דער מארגען זורנל“ אנו מוצאים רשימה מענינת מאד הבא להלן:

הרב ר' אברהם יצחק שיטקוויץ, שזה לא כבר בא מאירופה, שנסע באנית־הקטור הגדולה והמפורסמת „אימפרטור“ (53,000 טון) בכרטיס־הנסיעה, שקנה בלשכה הורשאית של חברת האניות קונרד-ליין (מרשל-קובסקה 154) מסר לנו מכתב, שבו הוא מביע את תודתו העמוקה לחברת האניות „קונרד־ליין“ בעד ההתנהגות והיחס המצוינים להמהגרים, שנסעו באניה זו.

תודה מיוחדת להחברה בעד המאכלים הכשרים והטובים בטעמים שבם כלכלו את הנוסעים בכל משך ימי הנסיעה. במכתבו מיעץ הרב הנכבד לכל יהודי, המהגר לאמריקה, להפליג רק באניות של החברה קונרד־ליין, המבטיחה למהגריה נסיעה נעימה והמצטיינת בישרה ובהנהגתה הנמוסית ביחס להנוסעים.

---

"הצפירה", שנה שישים, מס' 85, 13 באפריל 1921, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

שאלות הנדידה

העתונות האנגלית עוסקת עתה, בקשר עם גדול מספר המהגרים בעולם, בשאלות ההתחרות של הגרמנים בהעברת הנוסעים המהגרים. המספרים מלפני המלחמה מראים לדוגמא, כי בשנת 1913 היה מספר הנוסעים באניות במחלקה השלישית על מימי האוקינוס 829,000 איש מכל העמים, ורובם (417,000 איש) הועברו באניות הגרמניות המבורג אמריקה ו„הלויד הגרמני הצפוני“. העתונות האנגלית מוכיחה, כי גם עתה, אחרי המלחמה, שואפת גרמניה למשוך באמצעים שונים את זרם ההגירה אל נמליה ולשלוט על תנועת ההגירה העולמית. העתונים מזכירים, כי יש סעיף 368 בחוזה הורסלי המטיל חובה על גרמניה, לבל תפריע את המהגרים ההולכים אל או מן חוף של ארצות ההסכמה.

העתונים האנגלים מוסיפים לומר, על יסוד הרצאות של מנהלי חברות האניות, כי סוכני גרמניה היו נוהגים לפני המלחמה להשתמש בכל האמצעים למשוך אליהם גם את המהגרים שהיו להם כבר כרטיסי נסיעה באניות אנגליות.

הא. ק. ב. מעירה כאן כי בשעה זו, כשהנדידה היהודית הולכת וגדלה, היה ראוי לעסקני היהודים להשתמש בהתחרות שבין חברות האניות, לברוא תנאים טובים יותר למהגרים היהודים.

---

"הארץ", שנה שלישית, מס' 454, 4 בינואר 1921, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

כַּתָּבוֹת

יפו

[…]

האניה „רוסלן“. – במשך היום השני הורד המשא מעל האניה רוסלן ששבה עם המטען והובא לבית-המכס. התברר, כי השמירה על המטען לא היתה כסדרה והרבה חבילות מאורזות נפתחו, וחפצים שונים חסרו בהן. האנשים אשר נשלחו מטעם ועד הספינה עם האניה במטרה לשמור על החפצים מוסרים, כי רב-החובל שלל מהם את היכולת לפקח על החפצים.

---

"הארץ", שנה שניה, מס' 168, 14 בינואר 1920, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

השבוע.

יפו. האניה הרוסית „רוסלן“ שהגיע[ה] בסוף השבוע שעבר לחוף יפו הביאה אתה שש מאות ועשרים נפש יהודיות מרוסיה, ביניהם הרבה צעירים צעירות, בעקר, מחברי „צעירי ציון“, שעלו לשם עבודה לארץ. ירידת הנוסעים מהאניה אל החוף היתה קשה מאד לרגל סערת הים והגשמים שלא פסקו כל אותו יום. בהורדת הנוסעים טפלו חברי ועד העליה בהשתתפות הצופים שעזרו הרבה לסדור המהגרים. הארמנים מסרו לרשות ועד העליה את המנזר שלהם שעל יד החוף אשר שמש מחסה מגש למאות המהגרים ברדתם מהאניה. בין המהגרים ישנים רבים שהיו כבר בארץ, ויש להם כאן קרובים וחברי משפחה.

למרות הגשם הבלתי פוסק התאספו המוני יהודים על  יד החוף, שבאו לפגוש את קרוביהם ומכיריהם. הפגישות היו עפ"ר מהולות בדמעות ובבשורות רעות ע"ד אם ואב, אח ואחות, שנהרגו שנרצחו בימי הרג רב הנוכחים ברוסיה ובאוקרינא.

צריך לציין שעיר יפו קימה את מצות הכנסת אורחים ביחס למהגרים החדשים בעין יפה.

[…]

---

"הפועל הצעיר", שנה שלוש עשרה, מס' 11, 26 בדצמבר 1919, עמ' 18. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.