טהארן. ביום 16 טען יוני נשברה האניה החדשה היפה – טהארן שמה – בלכתה מוויססאגראד לפלאצק בפאלען! הכלי אשר בו יבשלו המים להעלות הקיטור נשבר ברעש נורא מאד ותבקע גם האניה ועלו שבריה השמימה. רב החובל ועוד ארבעה אנשים מתו ג"כ, הן המה שומר המכונה – מאשיניסט – שני מלחים – והמבעיר את הבערה! מי יודע מדוע נעשתה כן ואולי לא יודע לאיש. ואולם לפי ההשערה שכחו השומרים למלא את הכלי מים ותוכו נחר, וכאשר התחמם מאד אז מלאוהו במים קרים והפגישה ההיא מקור וחם הסבה את זאת – כי כן קרה זה לא כביר גם בעיר דאנציג בפאבריק אחת! אדם מועד לעולם!!
(מן ההרטונגשע צייטונג)
"המגיד", שנה ראשונה, מס' 29, 1 ביולי 1857, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
האילוסטריטע צייטונג תספר לנו מאנית-סוחר אחת אשר נטבעה בלכתה מן נעוו יארק באמעריקא להאפער בענגלאנד. האניה הזו – ליאננאיס שמה – יצאה ביום 1 טען נאפעמבער העבר מן נעוו-יארק ועליה אנשים רבים וסחורות בעד ערך חמשים אלף דָאללאַרס. ביום השני החלה לשוט במהרה ולעת ערב הביטו מרחוק אניה אחרת באה למולה ויראו אולי במרוצתן יפגשו זו את זו. ויעשו תחבולות להשמר מאסון. אבל בטרם יכלו לעצרה ולנטות ימין או שמאל, עברה האניה השניה בחזקה ושברה כמעט את הליאננעס. הים היה אז הולך וסוער מאד ולא יכלו החובלים לתקן הבדק אשר נעשה בהאניה וכרגע והנה מים בהאניה ותכבה האש אשר תחת הדאמפפמאשינע ותעמוד מלכת הלאה. הבקר אור ועיני כלם רואות אשר מרגע לרגע יגברו המים ואין תוחלת עוד להנצל מקבר מים. וינסו להוציא את המים ע"י הפומפען אשר בכל אניה ולא יכלו. אז צוה רב החובל להשליך את כל הנמצא בה לתוך הים להקל מעליהם ובראותם כי גם התחבולה לא תועיל להם, צוה להוריד את הסירות הקטנות אשר על כל אניה גדולה ויאמר לעזוב את האניה ולירד אל תוך הסירות. בהראשונה ירדו חמש ועשרים איש ובתוכם המאשינענמייסטער, הפראפיאנטמייסטער ואיזו מהחובלים. בהשניה ירדו ג"כ חמש ועשרים איש ולקחו גם מזון לאכול ומים לשתות, ועוד אחת עם עשרים איש ואחרת ג"כ עם עשרים איש. ביום הרביעי ירדה האניה במצולה לעיניהם ויתחילו לשוט אל אשר ישאום הרוח ועד 5 אוהר אחר הצהרים היו עוד כלם יחד. אבל כאשר באה השמש והחשך כסה את פני הים נפרדו איש מעל אחיו ויהי גם סער שלג וכפור. כחמשה ימים עברו כלם על פני הים בלי לדעת אנה המה ושנים מהם מתו מהקור הגדול ומאימת המות. וביום הששי באה אניה אחת –עליזע שמה – מן ברעמען ופגשה את האניה הקטנה האחת עם האומללים האלה ובתוכם גם השר לאניעררע וינצלו. אבל הסירות האחרות עם האנשים אשר עליה לא נמצאו עוד ומי יודע אם לא טבעו כלם או מתו מרעב מצמא או מקור!
"המגיד", שנה ראשונה, מס' 9, 30 בינואר 1857, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספריה הלאומית.
מפטרבורג מודיעים: ע"ד אבדן הספינה „מערקור“ שעל אדותיו מדובר בהודעת השטאב, מוסרים עוד את הפרטים האלה: הספינה שטה מאודיסה לחרסון עם 200 נוסעים בקירוב. ביניהם היו הרבה חניכי-בתי-ספר וסטודנטים, ששבו לירחי-הקיץ אל ערי-השדה. במרחק עשרים ווירסטות מאודיסה, כשתי פרסאות מן החוף, פגעה הספינה במוקש, שהרס את החלק הקדום שלה כליל. הספינה טבעה במשך חמשה רגעים. שתי סירות גדולות שהורדו תיכף המימה נהפכו על שוליהן והיושבים בהן נפלו המימה. י"ג סירות שנשלחו למקום האסון לא יכלו לגשת אל האניה מפני הגלים הסוערים, אבל הן משו מן המים הרבה מן הנוסעים. אחדים מהנוסעים שטו אל החוף. באופן כזה ניצול הרוב של הנוסעים. עד עתה הריק הים 28 גויות על היבשה. מודיעים עוד, כי הקפיטן של האניה „פוטמקין“ ראה את המפץ ואת אבדת ה„מערקור“, אבל לא נגש אל מקום האסון בפחדו מפני תת-מימיות.
"הצפירה", שנה ארבעים ושתים, מס' 141, 26 ביוני 1916, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
לאנדן, ד' תבא תרל"ח. כבר שמעת ונודעת גם בעולם השמועה הרעה כי נשברה אניה בלב נהר טהעמזע ע"י סבה איומה שפגעה באניה אחרת אשר לא נטתה מפניה והוכתה לרסיסים ברגע אחד, והגם כי עברו כבר שני שבועות מעת שנשברה, בכל זאת מלאות עוד ידי מחפשי הנטבעים עבודה רבה, גם מכתבי העתים הרבים ימצאו עוד דברים רבים לתנות צרות רבות ומספר הנטבעים, גם הדרשנים ימצאו דים לעורר לבב שומעיהם למסור ומישרים כי לא עליכם יורדי הים באניות למקרה רעה כזאת, כי נטבעו לערך 700 נפשות אדם ולא נודע הדבר עוד אם היו בתוכם גם יהודים, אבל זאת שמענו אשר המורה מנוה צדק פה לאנדאן עם שנים עשר תלמידיו חפץ גם הוא ללכת למחוז חפצו באניה זו, אך לא נתנו הרב החובל לעלות ויתעשק המורה עמו ויריבו בחזקה ועתה הלא יראו המורה ותלמידיו כי ד' הצילם מרדם שחת, ויתן בלב רב החובל למאן לקבלם על האניה – להחיותם כהיום הזה. אך עיני בשר לנו ומי יוכל לראות אחרית דבר מראשיתו? אם לא עיני ד' המשוטטות בכל בים וביבשה. גם זאת לך לדעת כי הראשון אשר החל לקבץ נדבות להאומללים (יתומים ואלמנות אבות שכולים ועבור החולים הנמלטים מצרה הזאת) הוא איש יהודי והוא ראש המדברים לכל דבר טוב וחסד ושמו סיר בנימין פהיליף ומלבד במעשה הצדקה אשר יצא כעת חוץ לעורר את העם בראשונה, כי גם דאגת למודי העברים ידאג וזה חזיתי במ"ע Daily Telegraph לפני שנה או שנתים אשר בו ערך דבריו בטוב טעם ודעת לעורר את חברת חוקרי־לשון־עברית לשקוד על מעשיהם לחמול על כבוד עמנו ולשונם הנעימה. אולם מה נדבר ומה נהלל את השר הזה כי האיש הזה גדול מאד ולו עושר רב, וד' ברכו בכל ואם גדולים כאלה לא יעשו טוב בעמם – אלה עניי ישראל אל מי יפנו?
[…]
שרגא פיווש איגר
אורח נטה ללון פה זה יותר מחצי שנה.
"המגיד", שנה עשרים ושתיים, מס' 38, 25 בספטמבר 1878. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
בימים האלה נאבדה אנית תורן אחת גדולה למאד בלב הים בהלכה לדרכה „מסמסאס אדאסי“ וכאשר נודע, נשברה לרסיסים בליל יום העשרים לירח העבר אשר בו היתה סערה גדולה ונוראה למאד, מכל משרתי האניה הרבים ומכל האנשים עוברי אורח אשר הי' בתוכה לא ניצול אף א'. ואך שברי לוח נראו על המים סמוך להחוף אשר בו עמדה האניה בלילה ההוא מלכת.
"חבצלת", שנה שלישית, מס' 5633, 7 בפברואר 1873, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
לפני שבועות אחדים הטביעה אנית־המרוץ-העוזרת הגרמנית „פרינץ איטל פרידריך“ את אנית-המפרשים האמריקנית „ויליאם פרי“.
לרגלי זה מסר ציר ארצות-הברית שבברלין למזכיר־הממלכה בוזרת-החצון הגרמנית תזכיר מיוחד, שבו דרש, עפ"י פקודת ממשלת אמריקה, לפרע סכום של 227,095 דולר, בעד מחיר אנית המפרשים הנ"ל, שבעליה הם נתינים אמריקנים, ושהיתה טעונה חטים. הציר דרש ג"כ שישלמו לבעלי-האניה את תשלומי-הנזק וגם פצוי הגון.
בתשובה על התזכיר הזה השיב מזכיר-הממלכה הגרמני שאנית-המרוץ „פרינץ איטל פרידריך“ לא עשתה מעשה היוצא מגדר חקי-המלחמה. האניה האמריקנית „ויליאם פרי“ היתה משוטטת בחופי אנגליה ותמכה בכחות-הים הבריטים. החטה שהיתה באניה נחשבה כסחורת-מלחמה אסורה ולכן היתה הרשות ביד מפקד האניה הגרמנית לחשב את אנית־המפרשים האמריקנית כאניה אויבת. האניה „פרינץ איטל פרידריך“ הכרחה ג"כ להטביע את האניה האמריקנית, מפני שאי אפשר היה לה להוביל אותה לחוף גרמני. מזכיר-הממלכה הנ"ל מוסיף שהממשלה הגרמנית תעשה מחקרה מיוחדה לברר אם החטה שנשלחה ע"י האניה האמריקנית נועדה לאנגליה עצמה או למדינה ניוטרלית אחרת ואז יקבלו בעלי העניה הנטבעת פצוי ותשלומי-נזק.
לפי ידיעה תלגרפית שהגיעה בשבוע זה מאת הסוכנות העותמנית הכללית, הטביעה תחתית גרמנית את האניה האמריקנית „לוזיטניה“. אומרים כי ממשלת אמריקה הגישה מחאה נמרצה לפני הוזרה הגרמנית נגד המעשה הזה. ואולם, לפי סוכנות „וולף“, השיבה גרמניה על המחאה הזאת תשובה נמרצה, שבה בררה באותות ובמופתים חותכים כי האניה האמריקנית הנ"ל הובילה כלי-נשק וסחורות אסורות לממשלה לוחמת. מה שהוא נגד חוקי הניוטרליות שבה מחזיקה ממשלת ארצות-הברית.
הערה – האניה „לוזיטניה“ של החברה האמריקנית „קונרד ליניה“, היא בעלת 31,550 טון, ומהירותה – 52 קשרים. בתוכה היו 5400 תיבות מלאות כלי־נשק וכמות גדולה של חמרי־מלחמה אסורים. מספר אנשי האניה הזאת הוא 2160; מהם נצולו רק 605 נפשות. 45 חללים המישו מתוך המים.
"החרות", שנה שביעית, מס' 88, 20 במאי 1915, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
רוח סועה וסער. בחוף הונקון אשר לאנגליא בחינא התחולל סער נורא, אשר עקר גלים ענקיים מן הים וירימם כעמודי מים סובבים ויעש חרבן גדול באניות אשר על הים. את האניות הרים וישליכם העירה ורסיסיהן מלאו את הרחובות ויחסמו את הדרך. כה נשברו יותר מארבעים אניות ובהן אניות מלחמה אנגליות וצרפתיות. חמשת אלפי בני אדם, רובם חינאים, ירדו במצולות או נהרגו תחת משואות האניות. הנזק עולה מיליון כתר.
שרידי אה"מ "פניקס" שנטרפה בנמל הונג קונג בטייפון של שנת 1906. מקור: ויקישיתוף.
"המצפה" (קרקוב), שנה שלישית, מס' 39, 28 בספטמבר 1906, עמ' 5. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
לפי דברי העתון „אוריינט“ הורם דגל עותומניה על הספינה הגרמנית „גינירלי“ שמצאה לה מפלט לפני חדש ימים בחוף קושטא.
ספינה מטורפת בים.
תלגרם מבטום מודיע כי הספינה הרוסית הנסיכה אייזשן, בלכתה מאולדינבורג, פגשה אצל טריביזונדה בספינה „מלך בלגיה“ בנשאה עליה דגל אנגלי והיתה מטורפת בים. הספינה הרוסית הספיקה אך להציל את מלחיה ומאה ושבעה נוסעיה והספינה „מלך בלגיה“ ויתר הנוסעים עם כל חפציה צללה בתהומות-ים.“
"החרות", שנה שביעית, מס' 22, 28 באוקטובר 1914, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
אניות הקיטור הבריטיות קליימאר אשר הלכה מנארפאלק באמעריקא לליפערפאל, וקאראלאיאנוס, בלכתה מאיקויק להתעלה, פגעו אשה ברעותה ותשברנה שתיהן ותרדנה במצולות ים, לאושר האנשים אשר נמצאו עליהן עברה בעת ההיא על מקום האסון, אנית הקיטור הבריטית קוינסמארע, בלכתה מבאלטימאר לליפערפאל, ותעמוד, ומלחיה וחובליה ירדו הימה באניות קטנות, והצילו את כל הנוסעים וחובלי ומלחי שתי האניות הנשברות ויעלום אל האניה קוינסמאר אשר הביאתם לליפערפאל.
"חבצלת" שנה עשרים, מס' 21, 14 במרץ 1890, עמ' 5. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
אסון קרה על תעלת הבאספארוס בימים האלה, אנית הקטור מארס אשר לחברת הללאיד אוסטריא אונגארן, באה ביום השנים עשר לירח אוגוסט בבוקר מגאלאטץ ווארנא להעיר הבירה, ובבאה אל התעלה סמוך לטעראפהיא (אחד מגרשי העיר הבירה) פגעה בה אנית קטור רוססית קאסטראווא ותך אותה מכה רבה מאד ומים רבים באו אל האניה מארס, בפרצות אשר פרצה בה האניה קאסטראוא, ותגדל המהומה בין העוברים והמלחים אשר באניה מארס ואשר מספרם עלה ליותר ממאתים נפש. בעמל רב מאד הצליח לרב החובל להציל את כל הנפשות אשר נמצאו באניתו, (לבד אחד מציתי האש בהמכונה אשר נמצא מת, כי התפוצצה המכונה ותמיתהו) ולהורידן באניות קטנות אל החוף, והאניה מארס ירדה מצולות עם כל הסחורה אשר נמצאה בה. האניה מארס היתה אחת אניות הקטור היותר מפוארות אשר לחברת הללאיד, והנזק אשר הוסב להחברה באבדן האניה הזאת רב מאד.
"חבצלת", שנה שמונה עשרה, מס' 41, 24 באוגוסט 1888, עמ' 5. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים ועוד 