יותר מאלף איש טבעו בים ("אֶמפרס אוף אירלנד") – 1914

אסון נורא בים.

יותר מאלף איש טבעו בים.

(תלגרמי רויטר.)

על דבר האסון שקרה זה עתה בים, שהודענו עליו בגליון תמול, ואשר כמעט שדומה הוא בגדלו לאסון הטיטניק, מוסיפה סוכנות רויטר להודיע את הפרטים האלה:

– קויביק. – ידיעה מרקונית מפדירפוינט מודיעה כי הספינה הגדולה „אימפריס אוף אירלנד“ (המלכה מאירלנדיה) נפגשה עם עוד ספינה שלשים מיד ממזרח פדרפיענטו. וצללה בים. האניה הודיעה תכף את אסונה ע"י המרקוניגרף. אחת מספינות הממשלה השיבה לה תכף אבל פתאום נפסק כל חבור עמה, שזה הראה כי הספינה שקעה תהומה. היא היתה בדרך הלוכה לליוירפול מיום 27 לחודש. ובה היו בערך 1200 איש.

– לפי הודעה אלחוטית שבאה מפדרפוינט בשעה שלישית בבוקר נפגשה הספינה עם עוד ספינה של פחמים. מהאחרונה אין עוד כל ידיעה. בשעה 3.40 באה ידיעה כי נראו סירות הצלה מרחוק בקרבת ספינות הממשלה „אמריקה“ ו„לידי איבילין“.

– 350 איש מהנוסעים נצולו ועלו על היבשה ברימוסקי. בערך 600 נאבדו. הספינה „המלכה מאירלנד“ צללה במשך עשרה דקים.

– בהספינה „המלכה מאירלנד“ היו 77 נוסעים במחלקה הראשונה. בהם היה גם סיר ה. קאר, ומר ומרת לוירינד אירבינג. ספינת הפחמים גם כן צללה. בה היו הקומיסיונריים וגם 84 מחברת הסלוישין (המתפללים).

SS Storstad לאחר ההתנגשות. המקור: ויקישיתוף

– נויורק. – כבר מודיעים ממספר 1000 מתים.

– קויביק. – 396 מהנוסעים של „המלכה האירלנדית“ כבר הגיעו הלום. מהם 29 ממחלקה הראשונה, 29 מהמחלקה השניה, 101 מהנוסעים על הספון. 207 מהמלחים.

רב החובל קנדל עוד לא נמצא.

– לונדון. – מרוב הידיעות המתחלפות ע"ד האסון יש לברר הפרטים הללו: ספינת הפחמים „סטורשטד“ המכילה 3661 טון, נפגשה בחשכת העננים את הספינה „המלכה האירלנדית“ והחכוך גרם התפוצצות נוראה. האחרונה שקעה וצללה במשך איזו רגעים אחרי לכתה עוד 19 אמות. הספינה סטושטדט הצליחה לאסוף 300 מהנוסעים אבל אח"כ צללה עמהם. אח"כ באו ספינות הממשלה „אמיריקה“ ו„ליידי אילילין“ והצליחו לאסוף 399 איש, שהורידום בחוף רימוסקי.

– ה„מלכה האירלנדית“ הכילה 28 נוסעים ממחלקה ראשונה 210 מהמחלקה השניה, 590 מהמחלקה השלישית, 413 מלחים.

– רב החובל קונדיל נמצא, אחרי התאבקו עם גלי הים, יותר מחצי שעה, אחוז באחד משברי האניה.

– קויביק. – 22 מהנצולים מתו מפצעיהם.

– בערך 400 איש נצולו.

– מונטריאל. – מר' א. הנדרסון אחד מגדולי הסוחרים, שהיה בין הנוסעים ב„המלכה האירלנדית“ מודיע על ידי הטלגרף כי מספר המתים הם 1030.

– קויביק. – אחרי החקירה ברשימת הנוסעים נראה כי בהספינה היו 1367 איש. עד עתה כנראה נאבדו 934 מהם. במסה"ב שהביאה את הנצולים לרימוסקי אין פצועים.

– לונדון. – בתוך רשימת הנוסעים לא נמצא שם סיר הידיסתון קאר ולא מר לומרינד אירומוג ורעיתו ולא מר רייס ורעיתו, מכת הסלואציאניסתים (המתפללים) היו בערך 120 איש ורק עשרים מהם נצולו. הרבה סוחרים ידועים אנגלים שהיו בספינה נאבדו.

EMPRESS_OF_IRELAND_-_Sjöhistoriska_museet_-_Fo210199.tif
אנית הקיטור "אמפרס אוף אירלנד". המקור: ויקישיתוף

האסון העיר השתתפות גדולה בלב כל העולם. הנשיא פואנקרה טלגרם להמלך גיאורג השתתפות בהצער. השר ויואנטי תלגרם למר שורשיל בשם הימיה הצרפתית.

– אוטובה. – בבית המורשים הרציא מר בורדון את גודל האסון כי ספינה המכילה בערך 1300 איש תטבע ותצלול במשך עשרה דקים, במרחק איזו שעות מקויביק. סיר ס. לוריא מזכיר כי זה הוא האסון השלישי מאז שהחלה חברת ס"ט לוירנרס לשלוח ספינותיה בים.

– לונדון. – הידיעות היותר ברורות נתקבלו מהלונדוני מר הונקן שהוא היה מהנוסעים ונצול, הוא היה במטתו ושמע פתאם כי הספינה עמדה ואח"כ שמע רעש המכונות ועלה תכף אל הספון, ולא עברו רגעים אחדים והספינה צללה ונמצאו כלם על פני המים. המלחים השתדלו להציל את הנשים ולהוריד הסירות של ההצלה אבל לא היה לזה כל זמן. הספינה שקעה במהירות איומה בתוך הים. מצבם של הנוסעים היה נורא שאין לתאר בדברים. הפקידים הביטו אל המות בלי כל פחד. מר הונקן מספר כי בהיותו כבר בין גלי הים פגש גויות ערומות מתאבקות עם הגלים. הוא בעצמו היה בין הגלים כשעה תמימה. רב החובל עמד עד הרגע האחרון על מקומו ופקד פקודתו אבל לפי המצב לא היה לו כל תקוה להציל.

– המלך טלגרף השתתפותו לחברת הפסיפיק.

הספינה „אמיריקה“ משתה עוד 50 גויות.

– מודיעים באופן רשמי כי מספר המתים הם 1032

– מנטריאל – מודיעים כי בשעה שהרגישה הספינה „המלכה האירלנדית“ בקרבתה של הספינה סטורשטדט על ידי אור נתנה אות שתעמוד הספינה סטורשטדט השיבה כשהיתה עודנה במרחק שני מילים. רב החובל קנדל הטה את הספינה מזרחה אבל הספינה סטורשטדט טעתה במהלכה ופגעה בראשונה.

– לונדון. – בתוך הספינה הטבועה נמצאה גם מיליון דולר במטבעות כסף.

– רימוסקי. – רב החובל קנדל מוסיף לספר כי אחרי הפגישה בקש מהספינה סטורשדט להמשיך מהלכה אבל היא בחרה לשוב, הוא נסה לעשות דבר להציל אבל המכונות לא עבדו, ובמשך שלשה דקים נמלאה הספינה מים. הורדנו את סירות ההצלה. שום התפוצצות לא היתה אבל אי אפשר היה להציל כלל.


"מוריה", שנה חמישית, מס' 529, 3 ביוני 1914, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

RMS Empress of Ireland in wikipedia

אסון נורא שקרה להנוסעים על האניה „וויארא“ – 1886

הצופה לבית ישראל.

[…]

שריפת אניה. מסאראטאוו מודיעים במכ"ע מיום א' ע"ד אסון נורא שקרה להנוסעים על האניה „וויארא“ בדרכה על נהר הוואלגא מאסטראחאן, וזה הדבר: כבוא האניה לעת הערב אל מול הכפר זאָלאָטאָוו ואחד המשרתים העלה את המנורות בחדרי האניה והנה לאסונו נשברה אחת המנורות והלהבה אחזה בהנפט אשר נשפך ארצה על קרקע החדר וימהר האיש וירץ אל גג האניה וישאוב מים בדלי וישב החדרה ויצוק את המים על הנפט לכבות את התבערה, ואולם תחת לכבות עוד הרחיב והגדיל את המדורה כי הנפט הבוער צף על פני המים ויתפשט אל כל רחבי החדר ויאחז האש גם בספון. אז הרים המשרת קול זעקת שבר ולקולו בא אחד המלחים לעזרתו ויעמול גם הוא לכבות את התבערה בכסותו את השלהבת בסדין ואולם גם עמלו עלה בתהו. אז החלו שניהם להרים קול זעקת שבר נוראה ולקולם חרדו כל הנוסעים אשר באניה וכלם כאחד התאספו על גג האניה ובקול בכי ויללה רצו הנה והנה ועשתונותיהם נבוכו למראה עמוד העשן המתפרץ מן החדר הבוער באש.

הם בוכים ומיללים והנה גם אחד הנוסעים ויתעודד ויקפוץ מגג האניה המימה ואחריו מהרו גם אחרים לקפוץ אחריו ובמשך רגעים אחדים קפצו מרבית הנוסעים אל המים העמוקים ורובם לא יכלו לשוח בנהר וגם אלה אשר יכלו לשוח לא מצאו בפעם הזאת מפלט להם כי הגלים אשר התרוממו משני עברי האניה ע"י תנועת גלגלי המכונה משכו את השחים אליהם ולא נתנום לשוח כחפצם. בין כה וכה נתן ראש המלחים צו לנהג את האניה בכח חזק למהר להטותה אל עבר החוף הימני, כי החוף השמאלי אשר היה קרוב אל האניה בהיותו גבוה מאד והמים עמוקים לא יכול להועיל להצלת האומללים, ואולם הנוסעים אשר עמדו עוד על גג האניה יאשו את לבם מהנצל בזה וקפצו גם הם המימה כי הלהבה פרצה אז גם על גג האניה. המלחים אשר על האניה בראותם את האומללים נאבקים עם מר המות השליכו המימה את השלחנות והכסאות והספסלים אשר נמצאו באניה למען אשר יוכלו הטובעים לאחז בהם ולבל ירדו למצולה ואולם הדבר הזה היה לאסון להרבה אומללים כי הכלים ההם אשר השלכו בכח המימה פצעו בהטובעים פצעים נאמנים וימהרו את מיתתם.

ערך האומללים אשר טבעו במצולות עולה יותר ממאתים נפש, וחמש נפשות נשרפו. עד יום שלשום הוציאו ממצולות הנהר בקרב הכפר הנ"ל שבעים וארבע גויות וכלן יחד נקברו שם במקום האסון.


"הצפירה", שנה שלוש עשרה, מס' 106, 24 באוגוסט 1886, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

עוד קרבן מאסון ה"טיטניק" – 24 בינואר 1913

שונות.

עוד קרבן מאסון הטיטניק.

בנויורק נפל באלה הימים עוד קרבן חדש מאסון האניה „טיטניק“ שטבעה לפני זמן מה. הקרבן החדש הוא המפקד הצבאי ארכיבלד גרציי. הוא היה אחד מנוסעי הטיטניק, ובליל האסון הציל את נפשו על ידי אחת מסירות האניות שהובילה אותו להקרפטיה. אבל הרשמים הנוראים מהאסון הגדול נשארו חרותים בזכרונו, ובכל בתי נפשו, ולא חדל מהגות בהם אף לאחר שבא לניורק.

בבואו לניורק עלה רעיון בלבבו לחבר ספר בשם "האמת על דבר טביעתה של הטיטניק". אל הרעיון הזה נמסר תיכף בכל לבו, ובכל חושיו. זו היתה מטרתו היחידית בחיים להוציא את הספר שלם בכל הפרטים ובכל האפשר.

לשם זה העלה ראשונה את זכרונותיו על הספר, ובא גם בחליפת-מכתבים עם כל אחד מנוסעי האניה המוצלים, וקבל מכל אחד ואחד את ידיעותיו וזכרונותיו. הוא המציא לו גם את כל האדריסים מכל מלחי ופקידי האניה המוצלים, ובא גם עמהם בחליפת מכתבים, ואף גם להשופטים אשר בניורק ואשר בלונדון שלפניהם בא בשעתו דבר משפט טביעת האניה, גם אליהם הגיע, וגם מהם קבל ידיעות, ומכל החומר הרב הזה ערך את ספרו ומסרו תיכף לדפוס, והשקיע בו את כחותיו וחושיו.

באלה הימים מסר להמו"ל את הכתבים האחרונים שעמהם נגמר הספר כולו, ואז חזר הביתה ומרוב התרגשותו – יצא מדעתו, והתחיל לדבר זרות ולקרות את כל אותן הקריאות האיומות שקראו האומללים בעת טביעת האניה.

לאחר שלשה ימים מת.

מודיעים כי הספר שנגמר בין כך מכיל בו הרבה חומר וידיעות חשובות בדבר אסון הטיטניק ופרטיו.


"מוריה", שנה רביעית, מס' 289, 24 בינואר 1913, 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

פרטים מהחקירה של אסון ה„טיטניק“ – 10 במאי 1912

Der Untergang der Titanic
טביעת ה"טיטניק", ציור מאת Willy Stöwer. המקור: ויקישיתוף

אסון הטיטניק.

פרטים מהחקירה והדרישה ע"י השופטים בנויורק.

התברר כי גאותו של האנגלי גרמה לאבדון אלף ושש מאות נפשות.

הספינה הגרמנית פרנקפורט היתה קרובה מאד אל הטיטניק בעת שקרה האסון, ובהודע לרב החובל עפ"י האלחוטית שאל את הממונה על האלחוטי בהטיטניק „מה קרה?“ ותהי תשובתו של האנגלי: „שוטה! אל תפריעני מעבודתי!“ כי בחר האנגלי ללכת לעזאזל ולבלתי קבל עזרה מספינה גרמנית, אבל בכ"ז החלה הפרנקפורט להתקרב אל מקום האסון, והנה בצבצה עוד הפעם הגאוה המסוכנה הזאת, כי מהקרפטיה ספינת הקונרד האנגלית באה ידיעה אליה כי אין צורך בעזרתה, יען כי הקרפטיה הולכת אל עזרת הטיטניק.

גם זה התברר כי ביום הראשון לעזיבת הטיטניק את היבשה נפלה תבערה בחדרי הפחמים, והכבוי ארך ימים אחדים, אולם הנוסעים לא ידעו אודות זה מאומה, את הפחמים הוציאו מהחדרים, ובזה יכלו המים לחדור בנקל אל החדרים שחסר להם כובד המשא. גם מנהיגי הטיטניק לא עשו כל הנחוץ להצלת הנפשות. המפקד אורדוף ידע כרבע שעה לפני האסון כי הר הקרח שוטט כנגד האניה, אבל תחת לעמוד, ולחפש עצה איך להמלט מהאויב הנורא הזה, הוסיף לנסוע במהירות גדולה. המפקד הזה הורה לפני המלחים שנשארו בחיים את אשמתו ויור על עצמו באקדח ומת.

אופן ההצלה נעשתה ג"כ לא על פי היושר. אחד המיליונרים האמריקאים שחד מכספו שבעה משיקי התנורים למען שיצילו אותו ואת בני ביתו את רופאיו ואת שני משרתיו, וכן עשו כי כלם נמצאו בסירת הצלה אחת.

מספר הסירות שנמצאו על הטיטניק היו 16 ויכלו להכיל רק כתשע מאות איש, ואין כל ספק כי לו היה עוד סירות היה אפשר להציל כל האמללים.

מכת ההתנקשות היתה כה גדולה וחזקה כל כך עד שספון האניה נתמעך וצלעותיה נשברו ונפתחו היציעות, אחדות מספינות ההצלה נשברו ונפלו אל הספון, כל החלק הקדום של הטיטניק היה לתל של שברי ברזל, ובעלות האניה על רגבי הקרח נשברה גם רצפתה האמצעית והמים החלו לחדור לתוכה במהירות נוראה. הזרם פרץ בחזקה, ולא יכלה המשאבת לעשות מאומה להריק את המים.

תילי קרח גדולים נערמו במספר רב על גבי הספון העליון, כל המטלטלים אשר על הספינה נשברו ונשחתו, כח החשמל נפסק, וכל המאורות נכבו ברגע אחד ויהי חשך ואפלה, ואיש את אחיו לא הכירו, ותהי מהומה ומבוכה.

המלחים נסו בראשונה להסתיר את האסון מהנוסעים, אבל המה הבינו זאת מיד כאשר החלו להוריד את הנשים ואת הילדים אל סירות ההצלה.

הנצולים תעו על פני המים בסירות ההצלה במשך שמנה שעות וכלם הובאו אל האניה קרפטיה ויתר האניות שחשו אל מקום האסון לא מצאו מאומה כי אם שברים ורגבי קרח ומשערים כי יתרם מתו מגודל הקור.

משערים את הנזק הכספי לחמשה ועשרים מיליון לי"ש.


"החרות", שנה רביעית, מס' 113, 10 במאי 1912, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

ניצולי ה„וולטורנו“ מספרים פרטי האסון – 1913

איך נצלנו?

נצולי הולטורנה מספרים פרטי האסון.

בין הנצולים מאנית הולטורנה שנשרפה בלב ים האטלנטי נמצאים גם יהודים אחדים. בהעתונים נתפרסמו פרטים אחדים מהאסון הזה כפי שמסרו אותם שני יהודים מהנצולים, מר יוסף אייזנברג וחנן מילשינסקי.

Steamship_Volturno
אנית הנוסעים "וולטורנו" (SS Volturno). המקור: ויקישיתוף

הרגע היותר נורא, מספר מר יוסף אייזינברג, היה בשעה שתים אחר חצות היום. האש התלקחה באופן נורא, וכל הספינה רעדה. אנחנו שהיינו כבר חגורים חגורות הצלה, נתאספנו אצל ההגה. המצב היה נורא מאד. מתחת המו משברי ים ומלמעלה נתזו עלינו נצוצות אש לוהטת ורועשת, ומכסה האניה היתה כבר רותחת ולוהטת עד שקשה היה כבר לעמוד עליה.

פתאום נראתה לפנינו אנית קטור. כפי שנודע לנו אח"כ היתה זאת האניה „גרמניה“. כמובן ששמחנו מאוד לקראת האורח הזה ואמרנו כי ישועתנו קרובה, ועוד מעט ונעזוב את הספינה היורקת אש לוהטת ונעלה על האניה הבאה לעזרתנו. אבל לדאבוננו תקותנו נשארה מעל. הסירה הקטנה שנשלחה אלינו מהאניה הגרמנית לא יכלה, מפני גלי הים הזועפים, להתקרב אל אניתנו. היא שבה כלעומת שבאה ואנחנו ראינו בצרת נפשנו כי אזל ממנו מנוס ומפלט, ועלינו עלה הגורל להיות לברות לשני האש או לדגי הים.

רבים התנפלו מרוב יאוש אל תוך הים. הראשון למעשה זה היה גרמני אחד. הוא לקח את בנו הקטן על זרועו ואומר: הנני שוחה מצוין, אולי יעזור לי ה' ואגיע אל האניה גרמניה ותנצל נפשי ונפש בני. הוא קפץ המימה ביחד עם בנו – ולא יספנו לראותו עוד. אצלנו עמד זוג צעיר חתן וכלה. הם חגרו את חגורות ההצלה והתנפלו אל הים שבלע אותם ולא נראו עוד.

מחזה נורא ומבהיל התגלה לעיני העומדים על הספינה. גברת רוסיה אחת נסעה באניה זו ביחד עם שבעת בניה. שני בניה הגדולים קפצו אל הים ונטבעו. אז קפץ הגם הבן השלישי אבל אמו הספיקה לחטוף אותו בבגדו. כמו רגע נתעכב הבן על ידי אמו והיה תלוי באויר אבל האם לא עצרה כח להשיבו ונחלץ מתוך ידה אל המים. זעקת מרה התפרצה מפי האם השכולה, והבן נעלם. היו הורים שהורידו בסלים את ילדיהם לתוך הים, וגם כאלה שהשליכו אותם המימה.

נקל הדבר לדעת איך ובאיזה אופן בלינו אנחנו את הלילה על מכסה האניה הבוערת. בכדי שלא תכוינה רגלינו, פרשנו תחתיהם שקים טבולים במים. כאשר האיר היום ראינו כי האניה ולטורנה אשר אנחנו יושבים עליה מסובבת באניות קטור רבות שאינן יכולות להקרב אליה מפני הגלים הרועשים. אז המציא אחד מרבי החובלים של האניות תחבולה. הוא שפך אל הים כמות הגונה של נפט והדבר הזה הועיל לשכך את הים הרועש, ואז אפשר היה להסירות שהורדו מעל האניות להתקרב אלינו.

הנצול היהודי השני מר חנן מילשינסקי מספרעל אופן ההצלה כדברים האלה:

רב החובל וסגניו התנהגו באופן טוב שאין למעלה הימנו, וברוח גבורה. כאשר החלו להציל את הנוסעים אל הסירות, הורידו בתחלה את הנשים ואת הטף. ועל הגברים צוו לחכות. אבל הנוסעים היו כל כך נפחדים ונרעשים עד שלא שמעו לקול המצוה וקפצו תחלה אל תוך הסירות שנתמלאו תיכף, וזה הביא לידי דוחק ומהומה. כל הצווים והפקודות לא הועילו, לא בשביל שלא היתה משמעת, כי אם פשוט משום שלא הבינו מה שמדברים אליהם. מרוב פחד ומהומה מוכרחים היו להשתמש בכח הנשק ולנתקם מן הסירות בחזקה. הסירות הראשונות באו בשלום אל האניה, ובשובן הביאו המלחים לאלה שנשארו עוד לחם וקוה ועזרו לכבות את האש, ומעט מעט הובילו הסירות גם את יתר הנוסעים אל האניות.


"מוריה", שנה חמישית, מס' 378, 19 בנובמבר 1913, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

אניה נושאת תיבות גאז נשרפה בסאלוניק – 1885

חדשות שונות.

[…]

אנית אוסטריא מערקוריא באה מאמעריקא לסאלאניק בימים הראשונים לירח אפריל ותביא אל העיר הזאת עשרים אלף תיבות גאז, ועד התשיעי לירח ההוא שלחה העירה כתשע אלף, ואחד עשר אלף תיבות נשארו עליה, ותפרץ אש בליל התשיעי ותשרף האניה וכל אשר בקרבה עד היסוד, ובהיות האניה קרובה לחוף הים אחז האש גם בבתי אוצר המכס, ואם כי מהרו להוציא משם סחורות רבות, נשארו עוד רבות מאד והנזק רב מאד, ורובו נוגע לסוחרים מבני עמנו.


"חבצלת", שנה חמש עשרה, מס' 28, 30 באפריל 1885, עמ' 7. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

[גאז – נפט]

אסון נורא על הים – 1876

חדשות שונות

[…]

– (אסון נורא על הים) בראשון לחודש אפריל נשרפה אנית הקטור אשר הלכה מאמעריקא לאנדנה ותטבע במצולות הים. מן האנשים והמלחים אשר נמצאו על האניה במספר 905 איש לא נצלו רק 313 איש 248 אנשים עם 65 נשים והנשארים מצאו קברם במצולות ים! כי בעת אשר החלה האניה להשרף הגיעה חצות הלילה ורוב אנשים ישנו בחדריהם וכאשר הקיצו ויקומו ממטותיהם להציל את נפשם היו בנד המים ואימה חשכה נפלה עליהם וידחקו איש את רעהו ויען כי חפצו המונים המונים לקפוץ בהצנים הקטנים לכן נפלו יותר בים. האניה הזאת נבנתה בשנת 1863 ומסעה האחרון היה המסע מן 72 נסיעות אשר נסעה על הים. ארכה 393 אמות ורחבה 54 והיתה טעונה במשא 3864 פוד סחורות שונות. מרבית הנוסעים אשר היו על האניה הזאת הם מבני אפריקא ואשכנז.


"הלבנון", שנה שתים עשרה, מס' 40, 24 במאי 1876, עמ' 7. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

אניה טעונה גרעיני קאפפע נשברה לרסיסים – 1886

חדשות שונות.

[…]

אנית הקטור „אדא ווהייט“ נטבעה במצולות ים בלכתה מריא דע יאניירא לנוא יארק, וזאת הנסיבה אשר הסבה באבדן האניה הזאת, היא היתה טעונה שנים עשר אלף שקים מלאים גרעיני קאפפע, ויהי בקרבה ליאמאיקא עמדה רוח סערה ותרומם גלי הים מעל להאניה ויבא מעט מים בהאניה פנימה והשקים העליונים רוטבו וינופחו גרעיני הקאפפע ויקרעו השקים והגרע[י]נים נפזרו וימלאו את המכונות השואבות מים ויסתמום ויעמלו החובלים לשוא להוציא המים מהאניה, וירוטבו כל השקים והגרעינים נופחו ועלו כשמרים והאניה נשברה לרסיסים ותרד במצולות היא וכל הסחורה אשר בה לבד חובליה אשר הצליחו להציל נפשם.


"חבצלת", שנה שש עשרה, מס' 48, 3 בספטמבר 1886, עמ' 7. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

פעולתן של התת-מימיות – 1916

מסביב למלחמה.

פעולתן של התת-מימיות.

לפי"ד ה„מאטען“ הוֹדיעה אנית הדוֹאר „לייסעסטערשיר“, שבאה בכ"ה לח"ז למארסיליה, כי ביוֹם הרביעי לשבוּע שעבר קבל טלגרמת-זיקוקין שמסרה, כי  אנית-הקיטור האנגלית „מיננעאפּוֹליס“ טוֹרפּדה ע"י תּתּ-מימית של האוֹיב ונטבעה. ה„לייסעסטערשיר“ מהרה לעזרה, אבל אֵחרה את המוֹעד.

ה„מיננעאפּוֹליס“ הכילָה, לפי הרשימה של „ללוֹיד“ 13,543 טוֹן. ע"ד גוֹרלָם של אנשי האניה לא נוֹדע עוֹד.

העתּוֹן הנוֹרווגי „אפֿטענפאָסטען“ מוֹדיע מפאריז: בכ"ד מאֶרץ טוֹרפּדו אנית-הקיטוֹר האנגלית „קעלוואונבאנק“ והאניה הנוֹרווגית „גאנניק“. ב„קעלוואונבאנק“ פגעוּ ראשוֹנה שתּי טוֹרפּידוֹת. היא נטבעה מהר. איש אחד אבד. „קאנניק“ נמצאה לא-רחוֹק משם. היא שמעה את קוֹל המַפץ. כעבוֹר זמַן קצר אח"כ נזרקה טוֹרפּידה ב„קאנניק“. המַלָחִים, שבהם היוּ י"ג נוֹרווגים, ששה שוודים, שני פוֹרטיגיזים, דני אחד וספרדי אחד, ניצוֹלוּ. סירוֹת ההצלָה הוֹבאוּ אל הנמל הפנימי של האוור.

מלוֹנדוֹן מוֹדיעים מן הכ"ה לח"ז: האניה האנגלית „סאליביא“, בעלת 3,352 טוֹן, הטבעה. הנוֹסעים והמַלָחים ניצוֹלוּ.

אנית-הקיטור „סוסעקס“ הוּבאה בבוֹקר לבולוֹן. על האניה הזאת נמצאוּ שלושים נוֹסעים אמריקנים. כוּלָם ניצוֹלוּ.

אנית-הקיטוֹר האנגלית „סאליסבורי“ טוֹרפּדה. הנוֹסעים והמַלָחים ניצוֹלוּ.

„ללוֹיד“ מוֹדיע: על גלי הים האטלנטי נשאת בלי תרנים האניה הנוֹרווגית „סוואלאנד“, המכילָה 2,376 טוֹן.

ה„האמבוּרג. נאכֿר.“ מוֹדיעים מהאאג: מאת חוּגי בעלי האניוֹת הלוֹנדוֹנים מוֹֹדיעים: האניה היאפוֹנית „סעניו מארו“ (בעלת 4,340 טוֹן), ששטה מפֿילדלפֿיה (כנראה, טעוּנה מכשירי-מלחמה) לוולאדיבוֹסטוֹק, אבדה בים התּיכוֹן. כמוֹ כן אבדוּ האניוֹת האנגליוֹת „לוררינה“ ו„עמיליא“. על האניה „הוראציו“, שעליה נמצאוּ 10,000 חביוֹת נפֿט, פרצה בערה. האניה אבדה.

אנית-הקיטוֹר האנגלית „סענייברידג'“ הטבעה. מַלָחי האניה ניצוֹלוּ.


"הצפירה", שנה ארבעים ושתים, מס' 73, 28 במרץ 1916, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

אנית הקטור "אלכסנדר III" שקעה בקרקע – 1901

טלגרמות:

יום 25 אפריל (8 מאי) (יט איר).

[…]

ניז'ני-נאווגאראד. – אנית הקטור הגדולה לנוסעים של זארובין „אלכסנדר III“ יצאה ממקום מהלך הנהר התמידי ותבוא אל החוף ששטפוהו המים ותשקע בקרקע. האניה נזוקה. להורידה מהחוף יהי' קשה. להנוסעים לא קרה כל אסון. חברת האניות „נעדעז'דא“ תשתמש עוד באניות-קטור שכבר בלו מזקן וסכנה מרחפת על ראש הנוסע בהן. ע"פ פקודת המפקחים מטעם הרשות על מהלך האניות תתכונן מועצה שתבקר את האניות ההן.


"המליץ", שנה ארבעים ואחת, מס' 91, 9 במאי 1901, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.