לונדון 28 אקטאבר (9 נאוועמבר). ע"ד אסון האניה „ראפידאן“ מודיעים כעת את פרטי המקרה. אנית-הצבא הזאת יצאה מהחוף מירסיי בלילה מיום ד' ליום ה' לשבוע העבר. וביום ו', בשוטה על פני התעלה, עמד עליה נחשול איום שבים ויאנסה לשוב ליורפולה. בקרבת הוליהאד הוכתה האניה ע"י גל כביר מאד וְעֶבְרָה האחד הורם עד לגובה גדול ועברה השני שקע מאד, ואז נדחפו הסוסים אשר על המכסה מצד אל צד והרבה מהם הומתו ע"י המדחפה ויתרם נפצעו פצעים אנושים ויהיו המלחים אנוסים להמיתם ולהשליכם הימה. אסון בנפש אדם לא היה, אך אחד מעברי האניה נרצץ, וע"כ הושבה האניה אל בית מלאכת האניות (דאָק) אשר בבירקנהיד לתקן את בדקה.
[…]
"הצפירה", שנה עשרים ושש, מס' 237, 10 בנובמבר 1899, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
נויארק, י"ג מנחם אב תרל"א לפ"ק. כבוד הרב בעל המגיד שלום! מקרה נורא החודר כליות ולב קרה ביום אתמול בעירנו נויארק לרגלי האסון אשר קרה על האני קיטור Westfield העוברת מנויארק להאי Staten Jsland. יותר משתי מאות נפש אדם נאבדו, ברגע אחת נשבר דוד הקיטור (דאמפף קעססעל) וע"י כח הקיטור שיצא מן הדוד נשברה האניה לרסיסים וכל האנשים הנמצאים על חלק האחרון מהאניה נהרגו ונפצעו וירדו מצולה באין מציל. גם אחדים מאחינו ב"י מצאו קברם במים האדירים. טובים היו אלה אשר ירדו מצולה מאלה אשר ע"י כח העקספלאזיאן השלכו הנה והנה. אין בכח עטי לתאר לפני הקורא את האסון הנורא כאשר היה אבל רק לרגלי המכתבי עתים אתנהלה ורק מעט מזעיר אספר. בשעה הראשונה עמדה האניה הנ"ל הכן לעזוב את החוף, והאניה היתה מלאה כצאן אדם מאנשים נשים וטף נוסעי בכרכרות בעגלות צב וכו' וכו' ההולכים לשאוף רוח צח על האי הנ"ל. –
וכאשר נתן האות לעזוב את החוף, ברגע זו נשמע כקול רעם בגלגל והאניה התפוצצה לרסיסים. בעת המבוכה איש את אחיו לא ראה כי גדלה המהומה ואד הקיטור כסה את האניה ברוחב חמשים רגל. אלה רחפו באויר בערך שלשים רגל והשלכו מצולה. הנמלט מן המים נפל לתוך כבשן האש והנמלט מן האש השלך הרחק מהאניה במרחק חמש מאות רגל ואלה אשר נפלו ביציע התחתון של האניה גורלם היה מר מאוד, כי הקיטור הרותח אכלם ממש. אחרי עבור הבהלה הראשונה מצאו גויות מושלכים ארצה בלי ראש בלי רגל בלי יד וכו' ומה נורא היה המחזה לראות את אלה אשר לחמו עם גלי הים בעד חיהם. לבי יתר ממקומו בזכרי עת עמדתי לפני הב"ח אשר הביאו שם האומללים מתבוססים בדמם, ילדים רכים וענוגים הובאו בלי דעת למי הם ומה שם הוריהם. הרוב מהאומללים אשר נפשט עורם מעל בשרם לרגלי הקיטור הרותח גורלם מר מאוד יען כי אין בכחם להבליג על מכאובם הנורא.
מקרים נוראים כאלה רק באמעריקא יקרו ויאתיו וכמעט בכל יום. ואם תשאלני קורא יקר! היתכן? ע"ז אענך כי חיי איש באמעריקא הנם תלוים לו מנגד ואין איש שם על לבו לדאוג על זה ולגדור בעד מקרים נוראים כאלה. אין לך חלק בתבל אשר ירבו מספר הנהרגים והנפצעים ע"י מרכבות ואניות קיטור כבאמעריקא. בדוד הקיטור השתמשה האניה תשע שנים רצופות, וזה לא כביר נמצא החסרון בהדוד אבל הקאמפאניע לא החליפה אותו בחדש רק מלאה את החסרון והושב לעבודתו כמקודם. דעת לנבון נקל כי לא היה יכול לעשות את מלאכתו כדוד חדש. האינגיניער (ר"ל המשגיח על המכונה) העיד בפה מלא כי זה שמנה שנים אשר נתקבל מהקאמפאניע לאינגיניער ולא דרשה אחרי כתבי תעודתי' אף פעם אחת אם מוכשר הנהו להיות מנהל המכונה!! רק באמרו כי אינגיניער הנהו קבלה אותו הקאמפאניע בלי דעת את כשרונותו. כח הדוד היה נחשב לעבוד בכח 24 ליטרות בכל הדחה, והדוד עבד ביום ההוא בכח שלשים (וי"א יותר) לטרות בכל הדחה כאשר העיד ע"ז אחד ממשרתי האניה. הנשמע כזאת? ועוד תתפלא לשמוע כי בחודש העבר נתנו המשגיחים על האניות קיטור מאת הממשלה כי המכונה על האניה הנ"ל הנה במצב היו"ט. לב העם נגרש כים סוער ומבקשים משפט צדק מאת הממשלה להעניש את החיב דבר ומי יודע אם יעלה בידם. צדק ומשפט באמעריקא זה הוא הדבר היותר קשה למצוא פה. מכתב עתי אחד לא ידע בשת באמרו היום, "כי אחרי סתימת הקברים של האומללים ינוח העם מעצבו ומרגזו!" בעוד אשר בכל שעה מעלים מן המים אומללים במספר רב ועצום. הממשלה מוואשינגטאן שלחה שופטים אחדים לעירנו לדרוש ולחקור אחרי שרש הדבר.
הדאבתי את לבך קורא נכבד! במחזה איומה, לכן בוא נא אתי ממקום המהפכה אנהגך אביאך אל מקום אחר אשר אשמח את לבך ולב כל חובב עמו. בשבוע העבר התלונן הכהן Parker מבית התפלה של המעטהאדיסטים Methodisten בעירנו נויארק באזני שופטי העיר כי היהודים הדרים בקרבת בית התפלה הנ"ל עושים את מלאכתם ביום א' בעת התפלה, ועבודת האלהים תתנהג עי"ז בכבדות' ובקש מאתם כי יניאו את היהודים מכל מלאכה ביום א'. הסכת ושמע מה ענו אותו השופטים וז"ל יען כי היהודים שובתים ממלאכתם ביום השבת לכן אין כל צדקה לנו להפריעם ממלאכתם ביום א'. ואם לא טוב הדבר בעיניו יעתיק נא את בית התפלה למקום אחר אשר לא ישמע שם קול הבעלי מלאכות. […] היי ברוכה את ארץ החופש והדרור וכנהר ינטה לך השוכן שחק שלום ואושר להצלחת יושביך כחפץ אוהב עמו וארצו.
ישראל לינדנער.
"המגיד", שנה חמש עשרה, מס' 33, 23 באוגוסט 1871, עמ' 3-4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
לפני ירחים אחדים שלח הוד מלכותו השולטאן אחדים משלישיו וגדולי שרי ממשלתו ליאפאן להוביל שי להמיקאדו קיסר הממלכה הגדולה ההיא, ואנית המלחמה המפוארה אירטוגרול הובילה את הצירים הנכבדים האלה למחוז חפצם, ובירח החולף השליכה האניה עגונה על חוף העיר בירת יאפאן והעוברים בה נתקבלו בכבוד ויקר נעלה מאד. רופא האניה הזאת הוא אחד מאחינו, האברך הנעלה יוסף איפֿענדי גבאי (בן אחי השר המנוח יחזקאל איפענדי ז"ל) והוא מודיע לשארו מו"ל הטיליגראף: „כי בעבור האניה על האנג קאנג בירת כינא, ותשלך עגונה על חופה להתמהמה בה ימים אחדים, באו רבים מתושבי העיר לראות את אנית המלחמה התוגרמית ואת אנשיה אשר אין חזיונם נפרץ בארץ ההיא, ויבאו ביניהם גם עשרים אנשים לבושי מחלצות אשר הודיעו לי כי ילידי תוגרמה הם, ויש את נפשם להגיש ברכת שלמים להשר אוסמאן פאשא מפקד האניה. מראה פניהם העיד עליהם כי ממעי יהודה יצאו, ובחקרי אותם נודע לי כיי אמנם כן הוא יהודים הם כולם ילידי בגדד, ונושאים משרה בבית המסחר אשר להאחים בני הגביר הנודע דוד ששון ז"ל. תחת פקודת סי' מנשה ראש הבית אשר עלה גם הוא בראשם אל אניתינו לברך את רב חובליה והאנשים העוברים בה. שמחתי גדלה מאד במצאי אחינו ובני עמנו גם בארץ הרחוקה הזאת, וברגשי גיל הבאתיים לפני אוסמאן פאשא אשר קבלם בכבוד ויקר כראוי“.
* * *
צוות הפריגטה העות'מאנית "אֶרטוֹרוּל". במרכז: סגן אדמירל עלי עות'מן פאשא. המקור: ויקישיתוף
קאנסטאנטינאפיל.
עוד אסון נורא קרה בימים האלה אמנם במקום רחוק מאד מתוגרמה, אך הנזק אשר הוסב ממנו מגיע אך לתוגרמה, וממשלתה, ולמשפחות רבות מתושביה. אנית המלחמה התוגרמית אירטיגרול נשברה בליל התשעה עשר לירח סעפטעמבער בשובה מיאקהאמא בירת יאפאן, אצל האי סומימה מסע שלשה ימים מיאקהאמא, וחמש מאות ושבעה ותשעים איש מבני הצבא ופקידיהם אשר נמצאו עליה ירדו במצולות.
אנית המלחמה הזאת היתה אחת האניות היותר טובות ומפוארות אשר לממשלתינו, ובשנה החולפת נבחרה מאת הוד מלכותו השולטאן לפלס נתיב ליאפאן, להוביל שי להמיקאדי מושל הארץ ההיא, אות כבוד אימטיאז מדרגה הראשונה ועוד מתנות יקרות. ממבחרי בני חיל הים נבחרו ארבע מאות ושלשים בני צבא ומאתים פקידים צעירי ימים מלומדי שפות שונות, בהם גם נושאי משרות נעלות מאד בצבא הים ובראשם השר עוסמאן פאשא חתן שר חיל הים והובאו אל האניה הזאת אשר הוכנה בכל הכנות הדרושות למסע גדול כזה, ובירח יוני שנת 1889 יצאה האניה לדרכה. ותעבר על חופי הודו כינא ויתר חופי אזיא אשר מילליאנע ממאמיני דת מחמד יושבים בהן, ובכל מקום אשר עברו קדמו התושבים פני דגל תוגרמה בכבוד והדר נעלה מאד, ויראו אותות אהבה וחבה לצירי הקהאליף ראש מאמיני דתם. וביוקהאמא בירת יאפאן נתקבלו הצירים בכבוד גדול מאד, הוד המיקאדו הביאם אל חדרי היכלו ויראם אותו יקרו. אחרי התמהמהו בעיר ההיא שבועות אחדים עלו שנית על האניה וביום החמשה עשר לירח סעפטעמבער עזבו את יוקהאמא לשוב לארצם, ובליל התשעה עשר בהיות האניה קרובה להאי סומימה קמה סערה גדולה מאד על הים והאניה נשברה לרסיסים ואך שלשה וששים איש מהעוברים בהן נצולו, בהם שבעה וחמשים בני צבא, וששה פקידים. ויתרם אבדו חייהם באסון הרע הזה, וביניהם גם רב החובל עוסמאן פאשא ומשנהו עלי ביי, ורופא האניה אחינו שר האלף יוסף איפֿענדי גבאי.
יגון הוד מלכותו השולטאן יר"ה גדל מאד בהשמע לאזניו דבר האסון הזה, ובחסדו צוה להביא לפניו רשימת שמות הנטבעים ובמאמר מלך מיוחד פקד על שר האוצר לתת למשפחותיהם מדי חדש בחדש שכר כפל מאשר היו לוקחים בשכר עבודתם בימי עבודתם בימי חייהם. גם ועד נוסד לאסוף נדבות מאת פקידי צבא היבשה והים למשפחות האומללים האלה אשר אבדו חייהם בענין רע זה.
השרידים מאנית המלחמה התוגרמית אירטוגרול, אשר נטבעה לפני ירחים אחדים אצל אחד מחופי יאפאן, הובאו ביום החמשה ועשרים לירח אקטאבער החולף על שתי אניות מלחמה לממשלת יאפאן להובילן אל פארט סעיד. מקאנסטאנטינאפיל שולחה אניה מיוחדה לפארט סעיד להביא את המוצלים להעיר בירת ממשלתינו, וריזה ביי מפקד צבא אנית המלחמה איזידין אשר שולח לפארט
סעיד הופקד מאת הוד מלכותו השולטאן להזמין את מפקדי אניות המלחמה היאפאנית לבא לקאנסטנאטינאפיל.
* * *
קאנסטאנטינאפיל.
[…]
שרידי בני הצבא ופקידיהם אשר היו על אנית המלחמה אירטוגרול בהטבעה לא רחוק מחוף יאפאן, שבו בימים האלה לעיר הבירה. כנודע נטבעו רוב האנשים אשר היו אז על האניה, וניצולו אך חמשה שרי צבא, כהן אחד, ושלשה וששים בני צבא. הוד מלכותו השולטאן יר"ה שלח לקראתם אנית מלחמה ושרי צבא, ובכבוד גדול הביאום העירה, בראש אניות המלחמה לממשלת יאפאן אשר הביאו את הפליטים האלה קאנסטאנטינאפילה, עומד שר צבא יאפאני גדול במעלה, והוא ציר שלוח מאת הוד המיקאדו קיסר יאפאן למסור ביד הוד מלכותו השולטאן מכתב כתוב בעצם יד המיקאדו, וגם מנחה יקרה להוד מלכותו השולטאן יר"ה.
* * *
טקס האשכבה של נספי "ארטורול" ביפן. המקור: ויקישיתוף
קאנסטאנטינאפיל.
הוד מלכותו השולטאן קבל בהיכלו את צירי המיקאדו קיסר יאפאן ובראשם הקאפיטאן טאנאקה, ויקבל מידיו מכתב כתוב ביד המיקאדו להוד מלכותו, בו יודיעו כי האסון אשר קרה לאנית המלחמה אירטוגרול ובני הצבא אשר בה, נגע עד לבו ולב כל בני ארץ יאפאן.
אחד הצירים האלה מסר להועד הנוסד בעיר הבירה לאסוף נדבות לטובת משפחות אומללי אסון האניה הנזכרה סך שמנה עשר אלף תשע מאות ושבעה פֿראנק אשר נאספו ביאפאן למטרה הזאת, מאת המיקאדו ומשפחתו, ומאת הנדיבים עשירי הארץ ההיא.
הוד מלכותו השולטאן הואל לכבד את הקאפיטאן טאנאקה הנזכר באות הכבוד עוסמאניאי מדריגה השניה, ובאות הכבוד אמטיאז. ולהקאפיטאן הודאקה, נתן את אות הכבוד מאג'ידיאי מדריגה השניה, ואות הכבוד אמטיאז. גם יתר הפקידים אשר על אניות המלחמה היאפאנית נתכבדו מאת המלך יר"ה באותות כבוד שונים, והחובלים בני הצבא הפשוטים, נקראו לבא לפני השולטאן בצאתו מבית התפלה לשוב להיכללו ויוצגו בשורות ואחד משלישי הוד מלכות הגיש לכל אחד מהם אות הכבוד טאחליסיאי הניתן לאנשים המצטינים בפעולתם להציל נפשות מאבדון, כי בני הצבא האלה עמלו רבות להציל את שרידי פליטי האניה אירטוגרול, ולהביאם היבשה.
הוד מלכותו השולטאן יר"ה הואל לשלוח מנחות יקרות להוד המיקאדו קיסר יאפאן והקיסרית, ואותות כבוד שונים להשרים הגדולים היושבים ראשונה במלכות הארץ ההיא.
מאוצר הממשלה יכלכלו את כל בני צבא היאפאנים ופקידיהם אשר באו קאנסטאנטינאפילה, כל מחסורם יותן להם כל ימי שבתם בעיר הבירה, ובפקודה רוממה ימלאו גם את אוצרות המזון אר על האניות, בכל מיני אוכל ומשקה, הדרושים להעוברים בהן עד בואם ליאפאן.
א' אניות התורן הגדולות עמדה על חוף טריעסט לחזוק בדקיה ועליה נמצאו שמנה מלחי האניה, רב החובל ושלשת בניו. ביום השמנה עשר לירח החולף עזב רב החובל את האניה ויתמהמה שעות אחדות בעיר, ומה נשתומם בשובו אל החוף, בראותו כי האניה איננה. כפי הנראה נקרעה מפני הסער הגדול אשר היה אז בים מעגונהה וגלי הים נשאוה אל אשר היה הרוח, דאגת רב החובל גדלה למאד כי לבד אשר בלעדו לא ידעו המלחים לנהוג את האניה גם אוכל ומזון לא נמצא בה, וגדולה הסכנה המרחפת על ראש האומללים אשר נמצאו בקרבה, ממשלת טריעסט הודיעה בטע"ג לכל הערים והמחוזות אשר על החוף סביב לטריעסט לחקור ולדרוש אחרי האניה הזאת ולדעת מה נעשה בה, ועד היום עוד לא נודע דבר.
"חבצלת", שנה חמישית, מס' 22, 19 במרץ 1875, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
אנית הקיטור העזיזית טריביזונדה אשר עזבה את העיר הבירה ללכת אל ג'ידאה להוביל שמה את רבים מאלה אשר פניהם מועדות אל מעקא, באה במקום לא עמוק רחוק ששים מיל מג'ידאה ותעמוד על היבשה, על האניה הזאת נמצאו אלף נוסעים לבד חובלי ומלחי האניה, וגם סחורות רבות ויקרות למאד, ימים אחדים עמדו האומללים האלה על מקומם, וקול צעקת נשים וילדים עלה השמימה, בהשמע הדבר בג'דא ופארט סעיד, מהרו אניות קיטור לבא אל המקום הזה ויצילו את האנשים אך האניה נשברה וסחורותיה נשחתו ולא יצלחו לכל.
"חבצלת", שנה חמישית, מס' 22, 19 במרץ 1875, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
בהלה ומבוכה נוראה נקרה ואתה בימים אלה בעיר הגדולה לאנדאן. מעשה שהי' כך הי': בבוקר השכם בעוד כל יושבי העיר הוזים שוכבים על משכבם ושנתם ערבה להם עברו חמש אניות תחת אפיק-האניות (שיפסקאנאל) ללכת אל דרכם, בין המשא אשר נשאה עליה אחת האניות נמצא גם כמאה צענטנער אבק-מורה. פתע פתאום מסיבה לא נודעה נגע אש באבק המורה והנה עמודי עשן ותמרות אש יצאו בכח גדול עד לב הרקיע וקול חוצב להבות אשר נשמע למרחוק כקול רעם בגלגל הרגיז כמעט כל יושבי העיר ממנוחתם. האניה התפוצצה לרסיסים הגשר עם עמודיו עמודי ברזל נהרסו עד היסוד, גם עצים רעננים נשרשו ממקום, שמות נוראות ערכה העקספלאזיאן הזאת במרחק שלש פרסאות אנגליות וביחוד בחלק העיר הקרוב אל המקום הזה, כל החלונות נשברו לרסיסים, כלי הבית נפצו, וטיח הכותלים התפוררו. מה נורא הי' המראה הזה להאנשים אשר הקיצו משנתם ולא ידעו מה. יש אשר חשבו כי להבה תלהט את כל העיר, ויש אשר דמו כי בא הקרץ לכל יושבי לאנדאן וארץ מתחת רעדה ורגשה, ורבים חשבו למשפט כי החיות רעות אשר בגן הצאלאגיא הקרוב לשם פרצו גדר ויפיצו בכל העיר להכין למו פת שחרית מבשר ילדים הרכים והאמונים עלי תולע. אין קצה להמבוכה והמהומה הרבה שערכה העקספלאזיאן בכל העיר. ההזק רב למאוד, בגן-החיות לבד נשברו חלונות במחיר 2000 טהל. שלשה אנשים שהיו על האניה נטבעו במים עזים ואשה אחת מתה מסבת הפחד.
"הלבנון", שנה אחת עשרה, מס' 10, 21 באוקטובר 1874, עמ' 8. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
ביירוט. ביום כ"ב לחדש העבר, היה רוח גדול וחזק, והים נראה כסיר נפוח. ביום ההוא באה אנית קטור מחברת הללאיד, ולא עצרה כח להשליך את יתד השקיעה נכח העיר, ותנס ותבוא לחוף „גינאס“ (מקום קרוב להעיר אשר הרים יקיפוהו משלשה רוחותיו, ושמה אין פחד הרוח לנגדן). ויהי כאשר קם מעט השאון לדממה, ותיגש אל חוף העיר וכרגע סבוה אניות הקטנות, וירדו שני אנשים לתוך אניה אחת. ולא ארכו רגעי השקט, ושאון גלי הים יהמיון ויתגעשון עוד הפעם והאניה הקטנה נהפכה והאנשים השנים טבעו בים. ביום המחרת נמצא הנטבעים האחד היה ממדינת פרס, ורעהו היה כושי ולפי הנשמע הפרסי היה איש עשיר ורב אוצרות – . הממשלה יר"ה שמה עין ותמשוך קו חשד על מלחי אניה הקטנה ותתנם בבית האסורים –.
בימים ההם, נשברו עשר אניות, וימותו מאה מלחים לא נמלט אף אחד מהם.
"חבצלת", שנה ראשונה, מס' 12, 3 במרץ 1871, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
חיפה. הים רעש באופן מבהיל מאד בשבוע העבר. סירת דיגים שהיתה אצל חוף חיפה עם שנים עשר איש שהיו בה נהפכה בין גלי הים וכלם ירדו למצולותיו לא נצלו אלא שנים מהם. והאניה האוסטרית שבאה בזמן המבהיל הזה לקבל סחורות בחוף חיפה בכמות רבה, ובאשר היה עליה לבלות שם כל היום, הורידה אל הים את שני עוגניה כדי שלא תנוע אנה ואנה, אבל הים גבר מרגע לרגע, עד כי לאחרונה הכריח את הנוסעים להרים קול פחד וקול צעקה: אבדנו! כי בו ברגע נקטעו העגנים והספינה נדמה כי תשבר. רב החובל מהר אז ויצו להמלחים להפליג מהחוף אל מחוז יפו.
זרחי.
* * *
בין החיים ובין המות.
הספינה האוסטרית שברחה מחוף חיפה היתה למשחק להגלים הגדולים והנוראים ששטפו בזעף וזעם במשך כל הדרך. הסערה והרוח גדלו מרגע לרגע. קרובים לחוף יפו היינו בסכנה ממש, עד כי רב החובל נתן צו להמלחים לתת לאיש איש עגלי פקקים בכדי להציל את נפשם מרדת אל תהום שחת, ועוד הטה את האניה אל לב הים למען לא תהיה לברות לפני הגלים החזקים, ובזה הציל את נפשותינו מאבדן, כי הים בין כה וכה שקט מעט מסערותיו ולא התמהמהנו ונבוא במהרה אל חוף יפו בשלום.
אחד הנוסעים.
"השקפה", שנה תשיעית, מס' 46, 26 בפברואר 1908, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
יפו. עוד הפעם קרה אסון לאניה אחת פה, היא אנית המלחמה הצרפתית סיניילאי, אשר עמדה במבוא יפו בלכתה מאלכסנדריה צפונה. הסערה החזקה אשר היתה פה בימי הפסח שברה את שלשלאות הברזל, והעגנים נפלו לקרקע הים, והגלים החזקים הרימו את הספינה, וירמוה בכח נורא בתוך גבעת חול על שפת הים, ותשקע הספינה בתוכה ולא יכלה לזוז ממקומה. ושמועה פשטה בעיר כי הספינה נשברה, ואנשיה, מצבא הים בסכנה. ומראה האניה „ציחאצוף“ עליה השלום, קם לנגד עינינו בכל מוראיו. אך בגלל חשכת הלילה לא יכלו לעשות דבר, ולמחרתו הורידו בחבל את הנשים אשר היו שם באניה, כאשר עשו באנית ציחאצוף. וישלחו תלגרמים לקרא לאנית מלחמה האנגלית והתורקית העומדות בפורט סעיד, אלכסנדריה, בירות, ואניות ללויד וצרפת המתינו גם הן לאחד כחותיהן יחד למשך הספינה השקועה בחול. ואחד הלצים בדח מלתא דבדיחותא לאמר: כל כך חזקה החבה בין צרפת ורוסיה, עד כי בעצם המקום שטבעה האניה הרוסית, מהרה לטבוע גם אניה צרפתית.
"האור" (הוספה ל"הצבי"), שנה שביעית, גליון 28, 8 במאי 1891, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
(אוצר על קרקע הים). לפני מאה ושתים עשרה שנה, בט' לאוקטובר של שנת 1799, נטבעה אנית המלחמה הבריטית „לוטינה“, שיצאה מיאַרמוט ללכת האמבורגה. האניה היתה מזוינה בשלשים ושנים כלי-תותח ובה נמצא כסף מזומן בסכום של עשרים וארבעה מיליונים כתר. עד היום הזה נעשו נסיונות רבים, כדי להעלות את הכסף העצום הזה ממצולות ים; בשת 1800 העלו יותר ממיליון וחצי, אחרי כן הצליח להעלות עוד סכום מה, אבל באניה נשאר עוד סכום של עשרים ושנים מיליון. במשך הזמן כוסתה האניה בחול ובצמחי ים ועתה היא נמצאת בעומק של שלשים רגל למטה מקרקעותו של הים. בשנה הזאת נגשה חברה אנגלית אחת להרים ע"י מכונות שונות את החול מעל האניה, וכבר בדקו ומצאו את המקום, ששם טמונה האניה הזאת, ויש תקוה, כי ההון הגדול הטמון בים יועל אל היבשה.
"הצפירה", שנה שלושים ושבע, גליון מס' 49, 12 במרץ 1911, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים ועוד 