ספינת הקיטור „סן רפאל“, 1878. ציור מאת James Bard. המקור: ויקישיתוף
אמעריקא
סאן פראנציסקא. ביום השבת כ' כסליו קרה אסון נורא בסביבות העיר הזאת, אנית הקטור סט. רפאל אשר יצאה מסאן פֿראנציסקא ללכת לסאוזילטא ועליה כשלש מאות אורחים אנשים נשים וטף, נשברה ונטבעה בים, וחמשים נפשות אבדו חייהן, לבד יותר ממאה נפשות אשר נפצעו פצעים אנושים, ומרחפות בין מות וחיים.
עבי ענן וערפל כסו את פני השמים ביום ההוא לפנות ערב, ויהי חושך ואפילה אשר לא היה כמוה זה עשרות בשנים. האניה סט רפאל יצאה מסאן פֿראנציסקא בשעה הששית, ובהגיעה בשעה השביעית להאי אלקאטראץ שמע רב החובל קול פעמון אניה אחרת אשר נתנה אותותיה כי היא הולכת בדרך הזה ויעצר רב החובל את מהלך האניה ויצו להשמיע בפעמון, ולעומתו הלכה אנית הקטור סאוזאליטא ורב חובליה בשמעו הקול ואניה לא ראה מהר ללכת קדימה ויגע באנית סט רפאל בחוזק רב ויפוצצה, וכל האורחים ישבו אז אל שולחן האוכל ויאכלו את סעודת הערב, רבים מהם נדחקו אחד אל אחד ויפצעו בגזרי העץ ומטילי הברזל אשר נפלו עליהם בהשבר האניה, ועוד רגע ומי הים פרצו אל האניה מכל עבר והאניה החלה להטבע.
בבהלה ומבוכה מהרו האומללים לעלות על ידיהם ורגליהם אל מכסה האניה, ויתנפלו על האניות הקטנות אניות ההצלה אשר הורידו הימה, ויהדפו איש את רעהו וילחמו מלחמת הקיום וקול צעקתם נשמע למרחוק. אז הורידו גם מאנית הקטור סאוזאליטא את אניות ההצלה, והמלחים והחובלים עלו אל האניה הטובעת ויצלו מאתים וחמשים איש, מהם חולים ונפצעים כל עוד נפשם בם, וישיבום לסאן פֿראנציסקא. יותר ממאה נפשות אנשים ונשים וטף שוכבות בבי החולים, והמהומה רבה בעיר, כי רבים המתאבלים על קרוביהם אשר נטבעו ורבים המצטערים על שאריהם המרחפים בין מות וחיים.
"חבצלת", שנה שלושים ושתיים, מס' 13, 27 בדצמבר 1901, עמ' 7. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
ספינת הקיטור "גנרל סלוקום". איור מאת Samuel Ward Stanton, שנה: 1895. המקור: ויקישיתוף
האסון בנויארק.
נוראות הן השמועות הבאות מנויארק ע"ד אסון האניה הידועה. הפרטים מרגיזים לב ומדאיבים נפש. מיום ט"ו מודיעים בט"ג אל מכ"ע הפרנקפורטי כדברים האלה: כל הלילה ראינו מחזות איומים ומרעישים ברבע הנקרא „אשכנז הקטנה“ ברחוב הששי, שם נקבצו אלפי איש ליד בית תפלה מרקוס ומעון הכהן, ובקול בכי ואנקה בקשו לשמוע חדשות ע"ד הנפשות האהובות להן, אשר לא ידעו עוד אחריתן. רק לעתים נשמעו גם קריאות שמחה בתוך היללה הגדולה, בשוב אחת הנפשות שנחשבה בין קרבנות האומללים. גם גדול מאד הלחץ ודחק אדם רב לפני בית-המתים הגדול ברחוב הכ"ו, ועל השוטרים היה לאחוז בתחבולות למנוע מקרי אסון, כי המונים המונים פרצו בכל פעם את מחיצת הצבא המפקח על הסדרים. מאפס מקום לכל המתים בבית הוצעו גופות המתים המובאים בסירות – ברחוב.
עוד לא נודע ברור כמה מספר הקרבנות, עד כה נמצאו חמש מאות ושלוש גופות אדם, ואין ספק כי כמה וכמה נמצאים עוד תחת מכסה האניה שנפל תחתיו וגם במים. מכל הילדים שהיו באניה אבדו שני שלישים ומן הגדולים – החצי. איזה מן המודיעים חושבים מספר האובדים יותר משש מאות. ה„זורנאל“ אומר, כי אי אפשר לערוך מספרם בפחות מתשע מאות. ה„אוארלד“ מונה מספרם לשבע מאות. שש מאות נפש חסרות לע"ע ומאה ועשרים נכרו בבית המתים. על יד הבית הזה שוכבים כמאתים וחמשים בבתי החולים. לפי דעת הרופאים אבדו כמעט כל המים ע"י שריפת להבות אש, וזה אות, כי האניה בערה במהירות עצומה כקש יבש והנפשות שנמצאו בה כבר מתו בטרם נפלו הימה. עדי ראיה מודיעים, כי חגורות הצלה לא היו במדה מספקת, והמעט הנמצא לא היו ראויות להשתמש בהן. נשים נאבקו על תחבולות ההצלה האלה. ובעוד הן נאבקות והחגורות נקרעו לשנים, ואז נראה כי תחת להיות ממולאות בעצי פקק היו ממולאות רק בשביבים ונסר של פקק. אחד הנוסעים חפץ להוריד המימה סירת-הצלה ויכרות את החבל המחזק אותה אל האניה, אך הסירה היתה קשורה עוד בחוטי ברזל ואי אפשר היה להפרידה בשעת הסכנה ההיא.
הנשיא רוזוועלט הביע בט"ג לכהן האאס את רגשי צערו והשתתפתו. לכהן הזה אבדו אשה, בת, חמות, גיסה ובת אחיו והוא עתה חולה מעצב רעה ויגון. לסוחר מנעלים פֿריץ רייס אבדו אשתו וארבעת ילדים. לאשה דאֶרינג, אשת מטיף בבית-האסף לאורחים האשכנזי, אבדו שני ילדים ובעצמה נפצעה קשה. לבעל משרפות שכר, אוגוסט לעמבעק, אבדו, כנראה, אשתו וששה ילדים. ברנהרד מיללער הוצל, אך אשתו וארבעה ילדים מתו. בבית אחד ברחוב השלישי תהיינה עשר הלויות.
עד היום הובאו במאסר ששה אנשים. שר המחוז זשעראָם הודיע, כי יעניש את הנאשמים כדי רשעתם. בעוד אנשי האניה השרופה לא מלאו חובתם כראוי או הכו בתמהון, הצטיינו אחרים בגבורה ובהחיש עזר בשעת הסכנה. אחת מבנות אירלאנד, אשר זה לא כבר באה ותהי משרתת בבית החולים אשר ב North Boothor Island התנפלה ארבע פעמים לתוך המים הזדונים להציל את הילדים האומללים. עוד משרתת אחת אשכנזית, מצוינת בשחיתה, הצילה חמשה ילדים. גם השוטרים עמלו הרבה להציל ולהושיע, ושוטר אחד טבע במצולות. רבים מהם בראותם כי לא יוכלו להקריב את סירתם אל האניה, כי המקום סביב מלא גויות, קפצו המימה וישחו עד האניה הבוערת ויוציאו משם נשים וילדים. בודק המתים, בעררי, מודיע, כי האש פרצה בחדר האוסם שאצר בקרבו הרבה שמן וסממני צבעים. יש נוסעים ששמעו גם קול פרץ בשעת הדליקה.
בט"ז יוני בבוקר הודיע משגיח בית הפקודות ברוקס, כי לפי השערתו עולה מספר המתים לאלף איש, יען כי אחרי חצות הלילה עוד נמצאו הרבה גויות אדם. שלשה יורדי תהומות (טויכער) עסקו בעבודה ויעלו בלי הרף גויות מתים מתהומות מים. גם ממקומות אחרים הביאו הגלים גופות אדם.
"הצפירה", שנה שלושים ואחת, מס' 134, 24 ביוני 1904, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
מודיעים מסינקאפור (הודו) מקרה מדאיב נפש אשר קרה שם על הים: אניה אחת אשר הלכה לאדען מצאה אסון בדרכה כי אחזה בה אש. ואחרי אשר עמלו המלחים שמנה ימים לכבות את האש ולא יכולו, עזבו את האניה ובאו בהאניות משוט אשר להם, וישימו פניהם לחתור היבשה. שתים מהאניות הקטנות לא נמצאו עד היום והשלישית מצאתה אנית קטור האללנדית אחרי תעו האנשים בהאניה הקטנה כ"ב ימים על הים הגדול. שמנה אנשים באו בהאניה הקטנה, ושנים מהם טבעו במצולת הים, ואחד מהם היה לברות להחמשה הנותרים. וכה היה הדבר: כאשר גבר הרעב והצמאון עליהם החלו לשתות מי הים, ואחד מהם השתגע לראשונה ויבקש מאחיו כי ישחטו אותו. ואח"כ היו כלם למטורפים, ואמרו איש אל רעהו להפיל גורל מי מהם ישחט ויהיה לאכלה להנותרים. ויפול הגורל על נער קטן איטאליי אשר היה עמהם. בכל זאת לא מצאו עוז בנפשם להכריעהו לטבח, עד אשר הנע בעצמו כרע ויפשוט את צוארו וישחטוהו. ואחרי חמש שעות עברה האניה ההלאנדית וימצא את האנשים התועים ויעלם אל אניתו. רב החובל מהאניה יספר כי רק נתח קטן מהכבד ומעט דם מהנער הנשחט מצא על האניה הקטנה!
חדשות שונות.
כמקרה הקאספאטריק קרה גם לא' האניות הבריטיות הנקראה בשם „אייקסינע“. אנית הקיטור הזאת הובילה פחמי אבן משילדא לעדן וביום הראשון לירח אוגוסט אחזה אש באחת קצותיה ויגעו בהגחלים. שמנת ימים עמלו מלחי האניה לכבות האש ועמלם נשאר מעל. ביום התשיעי נאלצו לעזוב את האניה וימלטו בשלש אניות קטנות וישימו פניהם לבא אל ס"ט העלענא. מפני הסער הגדול אשר היה בים נפרדו האניות הקטנות אשה מרעותה ומשתים מהן לא נודע דבר עד היום, ואך האניה השלישית נראתה למלחי אנית קיטור אחת האללאנדית והאנשים אשר היו בתוכה ניצולו. משמנת האנשים אשר באו אליה בראשונה נשארו אך חמשה. שנים נטבעו, והשלישי הומת בידי החמשה לאכול את בשרו. בגבור הרעב עליהם גמרו אומר להפיל גורל להמית איש מהם להחיות את הנותרים. הגורל נפל על נער א' איטלקי ויומת. ובפגוע האניה ההולאנדית בהאניה הקטנה חמשת שעות אחרי כן לא נמצא עוד שריד מהנער האומלל בלעדי חתיכת כבד קטנה ומעט מדמו אשר נשפך על כותלי האניה. ככל הדברים האלה ספרו הנמלטים באזני הקאנסול הבריטי בסינגאפארע ובשבועת האלה נשבעו כי כנים המה.
"הלבנון", שנה אחת עשרה, מס' 22, 13 בינואר 1875, עמ' 7; "חבצלת", שנה חמישית, מס' 17, 5 בפברואר 1875, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
האניה האנגלית ההולכת מתחת למים והמסומנת בסימן A3 פגעה אצל האי ויגט באנית התותחים „הצרד“, והראשונה צללה. כל אנשיה, שמספרם ביחד עם הפקידים והמלחים עלה לאחד עשר, נחשבו תיכף לאבודים.
העתונות האנגלית בקרה קשה, לרגלי המאורע הזה, את האדמירלות האנגלית שאינה דואגת כראוי בעד האניות התחתיות לקבוע בהן במדה הדרושה מכונות הצלה, ועוד אמצעים שונים הנחוצים לשעת אסון.
האדמירלות האנגלית נחשלת ונופלת בזה, לפי דברי העתונות האנגלית, לעמת האדמירלות הגרמנית שאצלה מאורגנות ומסודרות האניות התחתיות באמצעי הצלה יותר.
הקיסר וילהלם שלח תיכף בקבלו את ידיעת האסון, תלגרמת-השתתפות-בצער להמשרד האדמירלי האנגלי.
"מוריה", שנה שלישית, מס' 165, 19 בפברואר 1912, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
מסתרי אניה אחת. לפני שנים אחדות יצאה אניה מחוף נוי-יארק הנקראה בשם „Marie celeste“ בתוכה היה שלשה עשר נוסעים וביניהם אשת רב החובל וילד קטן, האניה היתה טעונה סחורות יקרות ופניה היו מועדות אל הים התיכון לעיר וויללאפראנקא. במרחק שלש מאות מיל מגיבראלטאר פגעה באניה בריטאניה. האחרונה נתנה אות הפגישה ותור מכלי תותח. אך „Marie celeste“ לא ענתה על האות הזה, ותוסף לירות שנית אך גם בפעם הזאת לא השיגה מענה, אז ישב רב החובל ואחוזת מלחיו בצנה וישימו אל האניה האמעריקאנית פניהם לדעת מה נעשה בה. על האניה היה הכל על מקומו בשלום: בגדי הבד אשר למלחים היו תלואים על סלם החבלים להתנגב, הצנות היו אסרו, בלשכת הקאמפאס היה הכל ערוך במשטר וסדר. בתא המלחים עמדו על השלחן שיירי ארוחתם, כזאת מצאו גם בתא השני ובקרן זוית עמדה מכונת התפירה ועליה נמצאו בגדי ילד חדשים, אוצר הכסף היה במלואו וכפי החשבון לא חסר מאומה; מודד העת (כראנאמעטער) היה על מכונו גם מורה שעות קטון נמצא תלוי אצל המשוט אך כל נפש חיה לא נמצאה באניה. אנה הלך רב החובל, אנה פנו המלחים? אחרי הבקרת בספר הזכרון נמצא כי המלים האחרונות נכתבו בו לפני ארבעים ושתי שעות. עקבות הרג ורצח לא נראו בכל ירכתי האניה. רב החובל האנגלי צוה את מלחיו להביא את האניה „Marie Celeste“ ג'בראלטארה ואת פרשת המקרה הזר הזה הודיע בנוי-יארק. אז נשלחו מנוי-יארק מלחים ורב-חבל והמה הובילו את „Marie celeste“ לביללאפרקא ואחרי כן שבו בה אל ארצם. בשעתו הודיעו את המקרה הזר והנפלא הזה בכל הארצות ובכל הממלכות ורבים חתרו להסיר את המסכה הנסוכה עליו אך כל יגיעם היה לשוא. השערות רבות ושונות נאמרו בדבר הזה, אך מכלן היתה קרובה אל האמת השערת צרפתי אחד. על דעתו שמר טבע האניה עברתו לרב החובל ויחפוץ להתנקם בו וישם מות בסיר האכל ובכן מתו כל האנשים אשר היו באניה והוא השליך את פגריהם הימה, אחרי כן החל הנוחם לענותו וכליותיו יסרוהו מוסר אכזרי על עשותו המזמתה ויטל נפשו המימה. אולם אחרי הבקרת נגלה כי בשיירי האכל, שנמצאו בתאי האניה, לא נודעו עקבות מות ורעל ואז מוט התמוטטו עמודי ההשערה הזאת וגם היא נפלה למשאות. כפי הנראה יכוסה המקרה הזה במשאון ואיש לא יבא בסודו עד נצח.
"היום", שנה ראשונה, מס' 13, 26 בפברואר 1886, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
חירסון. התנגשו שתי ספינות-קיטור. נהרג חובש אחד, נכוו קשה כ"ו נוסעים ונפצעו קל שמונה. רוב הסובלים הם סוחרים. למקום האסון נשלחה תיכף מאודיסה אנית החברה הרוסית „פולזה“ והביאה צוללים שירדו לנבכי המים ויבדקו בספינה הטובעת. שמה מהרו לצאת הפרוקורור, חוקר-הדין, ראש-הנמל, האדמיניסטראציה של החברה, ועוד. בצהרים יצא שמה הגוברנאטור. בגלל העזרה שהמציאו תיכף אין נטבעים, זולתי העוזר של מנהל המכונה, שלא נמצא עד עכשיו. מתוך המים בולטים זיזי וארובות הספינה שנטבעה.
* * *
טלגרמות.
[…]
חירסון. בתוך האניה הטובעת „לובקי“ הוציאו את גויתו של עוזר למנהל המכונה, וגויה של ילד בן חמש. בבית-החולים מתו י"ד פצועים. בסך-הכל סבלו מ"ח אנשים. „יואמפואה“ לא נזוקה.
האסון של התנגשות אניות.
בגליון הקודם מסרנו את הידיעות הטלגרפיות הראשונות על-דבר התנגשות שתי אניות שצפו על פני הדניפר. עכשיו מודיעים עתוני אודיסה את הפרטים האלה בדבר האסון:
האניה של החברה הרוסית „לובקי“, המפליגה בין חירסון ובין ניקולאיוב, יצאה מחירסון כדרכה בשעה 11 בלילה לניקולאיוב ובה היו נוסעים אך מעטים, כ"א אנשים, רובם גננים ועוד פועלי השדה. כעבור האניה על פני סטאניסלאב יצאה פתאום מהעבר השני לנגדה אניה גדולה של החברה הרוסית „וואמפואה“, שיצאה בשעה העשירית בערב מאודיסה לחירסון ובה היו 130 חיילים ושלשה אופיצירים. הפגישה של שתי האניות היתה בשעה השלישית בלילה. הלילה היה ליל-חושך, אך בכל זאת אין סבת ההתנגשות מובנה לנוסעים באניה. לדבריהם – היה אפשר להציל את האניות מן ההתנגשות, אילו הצליח רב-החובל של האניה „לובקי“ להטות את האניה לצד אחר. אולם רבי-החובל הרגישו בקרבת האסון בשעה שלא יכלו לעשות דבר ולמנוע בעד ההתנגשות. נשמעו שריקות מחרידות משני הצדדים, אך האותות אחרו את המועד. האניה הגדולה „וואמפואה“ בכח הדוחף מעצמה התפרצה אל תוך האניה „לובקי“ וכותליה של זו התפוצצו בקול רעש גדול. בחשכת הלילה נשמעו זעקות שבר ויללות של האנשים שישבו באניה, ובתוך המהומה הכללית והצעקות התערבו הגניחות של הפצועים קשה. בכח ההכאה נשברו המכונה, החלק החיצון של האניה ותאי האניה. ברגע הראשון נראו עמודי-עשן שבקעו ועלו מתוך הארובה, אחרי כן התחילה האניה להפרד לשני חלקים ולטבוע בנהר. יושבי האניה „וואמפואה“ שבו למנוחתם, בראותם כי לא אונה להם כל רע, ואנשי האניה והמלחים מהרו להוריד סירות להציל בהן את הנוסעים באניה הטובעת.
על-פי הידיעות שנתקבלו, נצולו כמעט כל הנוסעים באניה. ממשרתי האניה מתו שנים: החובש ומנהל המכונה. יתר המלחים נצולו. אולם אין לדעת עוד, אם נכון הוא המספר של נוסעי האניה, כפי הרשום בלשכת חברת האניות, וחושבים שאבדו עוד אנשים אחדים.
האניה „לובקי“ טבעה לגמרי, כעבור זמן-מה אחרי ההתנגשות, בעומק של 22 רגל במים. „וואמפואה“ קבלה אליה את כל הנצולים ובאה לפנות בוקר לחירסון ושמה הודיעו להשלטונים את פרטי האסון.
אנית הקיטור City of Augusta,. ציור מאת Samuel Ward Stanton. המקור: ויקישיתוף
בארץ החדשה.
על הכל.
[…]
עוד מקרה אסון אחר קרה פה. אנית הקיטור „שיקאגה“ של חברת „רייל ראוד פינסילביניה“, המובילה אורחים ונוסעים דרך הנהר הצפוני (נארד ריווער), המפסיק בין עיר העולם ובין העיר דזשערסי, כנסת נ. דזש., מהבא להתם ומהתם להבא, דרך של חמשה עשר רגעים, עזבה את החוף של העיר דזשערסי הנזכרת בלילה בשעה 12 להביא נויאָרקה המון נוסעים ונוסעות כמאה נפש ויותר, אשר הביא אתו מסע מסלת הברזל הפינסילבינית. ויהי בהגיע האניה „שיקאגה“ לא הרחק מן החוף, בערכך מאה וחמשים רגל, ותבוא אנית הקיטור הגדולה „סיטי אוו אוגוסטא“, אשר רצה ארחה לארך הנהר, ותפגע בחזקה באניה „שיקאגה“, אשר דרך מסעה הוא לרחב הנהר, ותכרת אותה לשנים. עד ארגיעה מלאו המים הזידונים את חלקי „שיקאגה“ הגזורה לשנים, וכעבור רגעים אחדים ירדו חלקיה השבורים תהומות. האסון בא כל כך מהרה ובדרך פתאומי כזה עד כי לא הספיקו הנוסעים האמללים לחגור את אזורי ההצלה או לצאת בעוד מועד מחדרי האניה ועל כן ירדו רבים עם שבר האניה יחדו במצולות הנהר הגדול. האסון קרה לא רחוק מחוף נויאָרק, על יד הרחובות „ליבערטי“ ו„קורטלאנד“, ועל כן עד מהרה מהרו אניות שיט אחדות ואניות קיטור רבות אל מקום האסון ותעל בידן להציל רבים בעוד מועד. רבים מן הנוסעים שחו במי הנהר עד החוף ויתרם טבעו בנהר. ומה נורא היה המחזה לראות אנשים ונשים, טף וילדים יורדים במצולות הנהר ויד האדם קצרה מהצילם מרדת שחת! גם אלה אשר הצילו את נפשם בשחיה הסתתרה בינתם מרוב פחד ולא עלה ביד איש להציל מפיהם איזה הגה קל על דבר כל האסון הנורא הזה. גברים, נשים וילדים נאבקו עם מר המות, נלחמו עם הגלים הזועפים בכל מאמצי כח, צעקו בקולות איומים ויקראו לעזרה – ובאחרונה ירדו תהומות כעופרת! ארבעת נשי חן, לבושות מכלול ושני, חבקו אשה את אחותה, וביניהן ילד נחמד ונעים, וכלם יחדו התגלגלו במים עד אשר טבעו כאבן. המחזות האלה פעלו עד כה על הנצולים ממות, עד כי נפלו למשכב. עגלה אחת עם שני סוסים ושני רכבים ירדו במצולות ומלחמתם עם גלי הנהר הסוער היתה מחרדת מאד. לא חסרו גם גבורות: איש ואשתו, עברים, אשר עמדו יחדו על מכסה האניה „שיקאגה“ בהשברה וברדתה תהומות, ויביטו בענג נפש אל פני עיר העולם, אשר האירה מרחוק באור יקרות, נפלו כרגע המימה. האשה התעלפה, אך האיש התחזק ויתאמץ ויקח את אשתו הצעירה וישחה עד לפני החוף ושם הושיטו לו חבלים ויוציאו את שניהם מן המים אל היבשה. העברי ס. כהן מברוקלין היה גם הוא מאותם האנשים הגבורים, אשר הציל את נפו ונפשו של ילד בשחיה.
והנה אם גם נתנה ההצלה במהירות היותר אפשרית ועגלות הצלה מכל בתי החולים ובתי פקידות הפוליציא הרבים באו כרגע אל מקום האסון, בכל זאת קצרה ידם לעשות הרבה ונפשות אמללות רבות מצאו קברן בתוך עמקי הנהר הצפוני. לע"ע לא ידוע עוד מספר הטבועים ויש משערים ומעמידים את המספר על עשרים וחמשה; גם יש ממעיטים ויש מכבירים – אבל הצד השוה שביניהם שמספר חללי האסון לא מעט ואי אפשר הדבר לדעת את מספר הטבועים בדיוק גם להבא כי נוסעי אנית מסע בנהר אינם נכתבים בספר כנוסעים במסלת הברזל או באניה גדולה.
אומרים, כי מלחי האניה „סיטי אוו אוגוסטא“ ורב חובלה לא התנהגו כשורה בעת האסון, כי מהרו לברוח עם אניתם ולא הראו כל נטיה קלה להציל את האמללים. בכל אופן, עתידים הם לתת את הדין ויד המשפט תשיגם. החקירות הולכות ונעשות. הערבון של רבי החובלים, אשר ידרוש בית המשפט רב מאד.
נויברק, 3 נובמבר.
עקיבא פליישמאנן.
"המליץ", שנה שלושים ותשע, מס' 251, 27 בנובמבר 1899, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
מכה"ע „כספיה“ מספר, כי ביום 25 יוני נסעו ארבעה אנשים מהטורקמנים יושבי האי טשעלקען באנית שיט לצוד דגים בים. בהיותם בדרך קמה סערה עזה ותקרע את המפרש ותשבר את התרן והאניה חשבה להשבר. אז הורידו הדיגים את העוגן לעצור את האניה, אך אנית השיט החלה לצלול במים. תופש המשוט בראותו כי רעה נגד פניהם קפץ המימה וישחה אל האי אגורטשינסקי הקרוב לקרוא לעזרה. אנשים אחדים בשמעם את דבר האסון ישבו באנית שיט וירדו הימה להציל את הדיגים, אך בבאם אל המקום אשר אמר להם תופש המשוט לא מצאו עוד את האניה ואת היושבים בה ויחשבו למשפט, כי האניה נשברה והאנשים טבעו במצלה. כעבור שעות מספר באו עוד שני דיגים אשר נמלטו מהאניה הסוערה ויספרו כי הסער נתק את האניה מעל עוגנה וישאה הימה. המה בראותם זאת לקחו איש איש קרש בידו וישחו אל האי. אולם רֵעם השלישי איש כבן ששים שנה ירא פן לא יעצור כח לשחות עד האי ויקשור את גוו אל האניה בחבל והסער נשאם יחדו הימה. הדיגים ספרו בשובם הבית את כל המוצאות אותם ובני ביתו של הזקן אשר נעלם עם האניה חשבו בלבבם, כי מצא לו קבר במצולות מים ויבכו ויספדו לו. אולם ביום 9 יולי עברו טורקמנים באניה מאסטראכאן ויראו מרחוק דבר מה הולך ושט על פני המים, ויהי בקרבם ויראו והנה אניה שטה על פני המים ואיש שיבה יושב בקרבה כל עוד נפשו בו. וימהרו ויתנו לו אכל להשיב נפשו ויקחוהו ויביאוהו לטשעלענעק. הזקן עודנו חי וקים. אולם אחרי סבלו תלאות רבות במשך 15 ימים כי לא אכל ולא שתה מים ויהיה למפגע לשרב ביום ולקור בלילה ולרגעים רחפה נפשו בין החיים והמות נבקה רוחו ובינתו הסתתרה.
"היום" (סנקט פטרבורג), שנה שניה, מס' 189, 6 בספטמבר 1887, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
אניה גדולה בשם „שיללער“ טבעה זה לא כביר בים אצל בישאפסראק עם רוב אנשיה וכל הכבודה אשר עליה. מספר האנשים אשר היו על האניה עלה עד 373, ומהם נצולו רק 15 נוסעים ותשעה ועשרים מן עבדי האניה ופקידיה. ההיזק לפי הנשמע עולה עד שני מילליאן מארק. סבת הדבר היתה אפילה וחשכה גדולה במשך שלשת ימים, אשר לא נתנה לרב המלחים להביט אל הככבים בקנה הראי, למען דעת את המקום אשר הוא נצב עליו ואת תכונת הדרך אשר לפניו.
הצפירה", שנה שניה, מס' 19, 19 במאי 1875, עמ' 7. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
בימים האלה נשברה אחת מהאניות הגדולות, אשר להחברה בהאמבורג, „אדלערליניע“, על שני הסלעים על יד סציליאינזעלן. שם האניה הי': „שיללער“ והאסון קרה על דרכה מאמעריקא להאמבורג. סיבת האסון הי' כי שלשת ימים ושלשת לילות רצופים רבץ אד כבד על הים ויחשיך עין הארץ ורב החובל לא הי' ביכלתו להכיר דרכו, ונלוה לזה התחולל רוח סער ונשברה האניה אל הסלעים בקרבת היבשה. לפי הנודע עד היום נמלטו רק מתי מספר מהנוסעים והמלחים, ושלש מאות ושנים עשר אנשים נשים וטף אבדו חייהם וטובעו במצולות. בין הנטבעים היו אנשים שונים, עניים, ועשירים, סוחרים גדולים וחכמים כלם ירדו מצולה ויאבדו מתוך הקהל. כנראה מרשימת שמות האנשים שנטבעו, היו בתוכם גם איזה מאחב"י.
"המגיד", שנה תשע עשרה, מס' 19, 19 במאי 1875, עמ' 5. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
* * *
חדשות שונות
אנית קטור הנקראת „שיללער“ אשר נבנתה בשנת 73 והלכה מעת ההיא מהאמבורג לנויארק ומנויארק להאמבורג, נשברה לפני עשרה ימים על שני הסלעים אשר בסביבי קבוצת האיים „סצילל“ (בים הבריטאני). בהאניה הזאת נמצאו 355 איש, וכסף מזומן 300,000 דאללער וחבילות חפצים 250. מכל האנשים אשר היו בהאניה נצולו רק 44 נפש ועד היום השליך הים ה[י]בשה חמשים מהנטבעים. גם מאחינו נמצאו בהאניה הזאת כנראה משמותם הכתובים עתה במכ"ע, ושנים מהם היו ילידי מאינץ איש ואשתו אשר ישבו באמעריקא אחת ועשרים שנה ושבו באניה הזאת לראות פני משפחתם פה.
גם האניה „קאדיץ“ הבריטאנית נשברה לרסיסים בלכתה מקאדיץ (ספרד) לבא בריטאניה, וירדה במצולת הים היא והאנשים אשר עליה (ממספר 65 איש נצולו רק ארבעה אשר עצרו כח לשחות עד היבשה) וסחורה מיין ועופרת וכסף מזומן 12,000 פפונד שטערלינג.
מלבד אלה מודיע הטעלעראף משבר שתי אניות קטור אחת בריטאנית ונשברה בסביבי חוף קארטגנה (ספרד), והשנית צרפתית בסביבי מאלאגא (ספרד) ולא נודע עוד אם האנשים אשר היו בהן נצולו או לא.
חדשות שונות מתפוצות ישראל
[…]
קאססעל. – אשה עשירה אחת שהיתה זקוקה ליבם אשר היה בנעוו-יארק ולא רצה לבא לאשכנז לחלוץ לה, והיא לא יכלה לנסוע עד נאוו-יארק – באתה לפני הרב דר' אדלער מעדת הרעפארמים בקאססעל לבקש לה עצה כי תוכל להיות לאיש, והרב הזה אף כי אחרי כל ירק חדש יתור, הוציא הפעם החדש מפני הישן, וכתב להיבם אשר בנעוו-יארק (שהיה עוד פנוי) כי יבא לקאססעל וייבם את אשרת אחיו והוא יסדר הקדושין. היבם הזה התרצה לההצעה הזאת כי נתן עיניו בממון אחיו המת, ויקם וילך באנית „שיללער“ לבא לאשכנז. האניה ההיא צללה בים (כאשר הודענו) לכן תהיה האשה הזאת עגונה כל ימיה, אם לא ה' דר' אדלער יוציא הישן מפני החדש ויורה כי הנטבע במשאל"ס מוחזק למת ואין חוששין שמא ניצל ונמצא באחד האיים, כאשר גם בימינו קרו דברים כאלה רבות.
חדשות שונות
[…]
הצוללים במים (טאכר) אצל האי „שציללי“ כבר הוציאו מהים כדי 20,000 ליט. שטערלינג, מאנית שיללער הנטבעת זה לא כביר ועוד יחסר להוציא 40,000 ליט' שטע' כי כל שלל האניה הנטבעת ההיא היתה 60,000 ליט. שטערלינג.
"הלבנון", שנה אחת עשרה, מס' 39, 19 במאי 1875, עמ' 8; מס' 42, 8 ביוני 1875, עמ' 7; שנה שתים עשרה, מס' 10, 13 באוקטובר 1875, עמ' 8. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
טביעת אנית מלחמה רוסית. – מודיעים כי אנית התותחים הרוסית „גנרל בוברקוב“ פגעה בצוק סלע והדחיפה היתה כה חזקה שהאניה טבעה במהירות גדולה. בין אנשי האניה היה גם ראש הגנרל שטב של מחוז פטרבורג, הגנרל גולביטש, וכמו כן הגינירל הפיני גוטביק-פאיר זה האחרון קפץ מעל האניה המימה ושחה עד החוף יתר האנשים נצולו על ידי קטרון הצלה שמהר לבוא.
"מוריה", שנה חמישית, מס' 346, 13 באוקטובר 1913, עמ' 3. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים ועוד 
