מקרים נוראים – 1875

חדשות שונות.

(מקרים נוראים). אניה אחת אשכנזית הנקראת בשם: „דייטשלאנד“ עברה אורחות ים מענגלאנד לאמעריקא עם מאה וחמשים נוסעים, מלבד החובלים והמלחים בקרבה. ויהי אך שמה לדרך פעמיה לא רחוק מעיר הארוויך עמד סער גדול ויטול את האניה על אחד מאיי החול אשר שם ותשבר. רבים מהנוסעים עזבוה וישבו באניות קטנות, אך לא עלתה בידם לחתור אל היבשה וירדו במצולה. הנשארים באניה, אחרי שנמלאה במים על כל גדותיה עלו על החבלים הרבים ויתפשו בהם, וככה היו תלוים בין השמים והמים שלשים שעות רצופות. רבים מהם ברפות ידיהם נפלו ונטבעו, ורק שלשים נפש מכל המחנה נמלטו בעזרת אניה אשר עברה שם אחרי שלשים שעות והיתה נפשם להם לשלל. הנמלטים הודיעו כי אניות רבות עברו דרך שם וראו צרתם ולא שעו לצעקתם וענים והצל לא הצילו. ממשלת אשכנז דרשה מאת ממשלת ענגלאנד לעשות חקירה ודרישה בעין  זה. –

מקרה אחר נורא מאד קרה בימים האלה בעיר ברעמערהאפען באשכנז על החוף שם. אניה אחת עמדה הכן לנסוע משם לאמעריקא. רבים מהנוסעים כבר ירדו להאניה, ורבים עוד עמדו על החוף להפרד מאוהביהם וקרוביהם הרבים שבאו ללותם. רב החובל כבר נתן האות הראשון להנוסעים העומדים עוד על החוף לבא לתוכה, והנה באו עגלות אחדות  טעונות משא הנועד ג"כ להאניה. ויהי בעוד הפועלים עושים הנה והנה לקחת המשאות מהעגלות להביאם להאניה, פתאום נתבקעה תבה אחת שהיתה מלאה חומר „דינאמיט“ העלול להתבקע כאבק שריפה. תוצאות הדבר הי' נורא ואיום מאד. דחיקת האויר היתה נוראה כ"כ עד כי התפוצצו החלונות מהבתים שעמדו הרחק מהמקום מאד. רבים מאנשי העיר שעמדו שם צפופים נתפוצצו ממש לחלקים קטנים. חלקי הגויות השלכו למעלה בגובה שלשים רגל, ככדורים הנשלכים מקני רובה גדולים. ששים נפש אבדו חייהם כרגע ומספר הנפצעים גדול מאד. גם על האניות הסבה דחיקת האויר נזק גדול. רבים מאנשיהן נהרגו ונפצעו גם עליהן. בתוך העיר היה היגון איום מאד, כי כמעט רוב הנהרגים והפצועים היו מיושביה. פקידי העיר עשו חקירה ודרישה לדעת מי עשה התועבה להביא להאניה חומרים מתבקעים, אשר עפ"י החוק לא יתקבלו באנית נוסעים, ויודע כי אחד מהנוסעים עשה זאת בערמה ויכחש כי לוקח אתו חומר כזה. אך הנוסע ההוא עקבותיו לא נודעו עד היום.


"המגיד", שנה תשע עשרה, מס' 50, 29 בדצמבר 1875, עמ' 5. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

האסון הרובץ לפתחם של יורדי הים – 1869

אש בלב ים!

הרבה שלוחים למקום! המלח ורב החובל וכל יורדי הים באניות ידעו את האסון הרובץ לפתחם, אבל רק את הבא בדרך הטבע. יפחדו מרוח סער פן יבא והאניה תהיה סוערה לא נוחמה וירדו הם וכל אשר להם למצולות ים. ובכן כלם יתפללו שלא יהיו למשיסה לרוח ומים, אבל מאש לא יפחדו מאומה והרעיון הזה לא יעלה על לבם, והנה זה מקרוב דבר חדש שמענו. והיא הודעה מעיר Quenstowen כי נשרף צי אדיר בלב ים והנזק עולה 130.218 ליטרות שטערלינג. האנשים ההיו באניה אשר באש נשפטה, מלטו את נפשם אל אניות הקטנות אשר שם הלכו, אבל כל יגיעם אכלה אש על גבי מים.

פ. בל.


"עברי אנכי", שנה חמישית, מס' 33, 28 במאי 1869, עמ' 6. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

מקרה נורא בנהר ווייכסל – 1864

עסטרייך.

[…]

קראקא יז מנחם אב. העיר קאלוואריע בגאליציען (חמש פרסא מקראקא) היא מקום מסע הנוצרים (וואלפהרטס ארט). ובחודש אויגוסט מדי שנה בשנה ינהרו המונים המונים מקרוב ומרחוק לשפוך שיח בבית תפלתם אשר שמה, וביום חמשה עשר לחודש ישובו לביתם. ויהי ביום 15 אויגוסט הזה קרה מקרה נורא, כי המון אכרים רבים אנשים ונשים מהשבים מקאלוואריע באו לעת ערב לנהר ווייכסל, ויעברו בספינה לבוא אל החוף השמאלי אצל הכפר טשערנעחאעוו שלש פרסה מפה קראקא. והמים גברו מאוד מפני הגשם השוטף בהררים, ובהיות הספינה בתוך הנהר נגפה בגבעת חול (זאנדהיגעל) ויהי נקב ובקיע בספינה ויבואו מים בקרבה. ויראו האכרים מאוד לנפשותם, וירוצו כולם אל ראש הספינה למען כל אחד מהם יכול להמלט בראשונה אל החוף, ויכבד ראש הספינה מכובד המשא, ותהפך הספינה על פני', וכל הנפשות אשר היו בתוכה (לערך מאה וארבעים איש) צללו כעופרת במים אדירים, ופתאום נכרתו מארץ החיים.

פ"ג.


"המגיד", שנה שמינית, מס' 34, 31 באוגוסט 1864, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

אסון נורא אצל עיר ליאן – 1864

חדשות שונות.

אצל עיר ליאן (Lyon) בצרפת קרה בימים האלה אסון נורא. המון אנשים נשים וטף נסעו באניה לשוח על הנהר זאונע (Saone) השוטף על יד העיר ההיא. וישענו על המעקה העשויה סביב מכסה האניה והנה פתאום נשברה המעקה ויותר מחמשים נפש טבעו במצולה ויהי אבל כבד בעיר. גם רב החובל נטבע וכאשר הושיטוהו מן המים היה דבוק בזרועות שני ילדים אשר חשו מפלט לו במים אדירים וימותו כולם.

[…]


"המגיד", שנה שמינית, מס' 31, 10 באוגוסט 1864, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

רק רב החובל ואחד המלחים ניצולו – 1867

פרייסען.

[…]

פיללויא. לפני שבועות אחדים נשב סער גדול על הים במשך ימים אחדים ואניות הרבה נשברו וירדו מצולה עם כל אשר בהם. באחד ימי הסער הנ"ל עברה אניה אחת ממדינת שוועדען בקרבת חוף הים אצל פיללויא אשר גם היא חישבה להשבר, כי נשברו תרניה ואבדה את ספינותיה הקטנות אך עוד שתה מסלות בים לחתור אל היבשה. בקרבת המקום הנ"ל ראה רב החובל לאניה ההיא אניה אחרת נשלכת על אחד מאיי החול וחלק אחד ממנה כבר נשבר, ואנשיה התמלטו על חלקה הנשאר ויקראו בחזקה לבא לעזרתם, אך רב החובל של האניה לא היה לאל ידו להתקרב עם אניתו אל המקום ההוא להציל את האומללים כי הסער היה הולך וגדול והשליכם אחור. אח"כ הצליח בידי רב החובל לחתור אל מקום אחד על החוף ויודיע לגרי החוף מכל אשר ראה וידרוש מהם שימהרו באניות קטנות למקום אשר רשם להם להציל את האומללים הנ"ל, אך כאשר באו האנשים למקום ההוא לא מצאו כל מאומה משרידי האניה וישובו לביתם. אחרי שמונה עשר יום הטיל הים את חרבות האניות הנ"ל אל החוף במרחק פרסאות אחדים מעיר הנ"ל, ומכל אנשיה לא היו בחיים רק רב החובל ואחד ממלחיה, והאחרים כלם מתו ברעב וצמא וקור וחוסר כל, והשנים הנשארים בחיים החיו נפשם במשך הזמן ההוא רק מבשר אחיהם הפגרים מתים!


"המגיד", שנה אחת עשרה, מס' 4, 23 בינואר 1867, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

אסון אנית הקיטור „גייזער“ – 1888

חדשות שונות

[…]

ביום הארבעה עשר לירח הזה פגעו על ים האטלאנטי סמוך לניוא שאטלאנד שתי אניות קטור טהינגואללא, וגייזער יחדיו ואנית הקטור גייזער ירדה במצולות אחרי חמש רגעים. אנית הקטור וויעלאנד אשר עברה בעת ההיא על האניות האל, עמדה וחובליה עזרו להציל נפשות העוברים בשתי אניות האל, ויצליח בידם להביא על הויעלאנד את כל העוברים באנית הקטור טהינגואללא – אשר לא נטבעה אמנם, אך נשברה ולא תוכל ללכת הלאה – אשר מספרם עלה לסך 455 נפש, ומהאניה גייזער הנטבעה הצליחו להציל אך נפשות ארבעה עשר אורחים, ושבעה עשר מלחים ורב החובלים בראשם, ותביאם לנוא יארק. שנים ושבעים אורחים ושלשה ושלשים מלחי האניה גייזער נטבעו עמה במצולות ים.


"חבצלת", שנה שמונה עשרה, מס' 41, 24 באוגוסט 1888, עמ' 7. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

S/S Geiser, S/S Thingvalla

אסון אנית הקיטור „מעקקא“ – 1898

חדשות שונות.

[…]

לאנית הקטור לינדולא אשר לחברת הודו הבריטית קרה אסון בלכתה מלאנדן לראנגון, כי נתקלקלו מכונותיה ולא יכלה לעשות את דרכה הלאה, ותחיש אנית הקטור מעקקא לעזרתה, ותקשרה בחבלים ובשלשלאות, ותמשכה אחריה. ויהי ביום השני ותהי סערה גדולה בים וינתקו החבלים והשלשלאות, והאניות רחקו אשה מרעותה, ואח"כ נדחפה אנית הקטור מעקקא ותרד במצולות, ואתה רב חובליה, שני פקידי מכונותיה, וחמשים מלחיה וחובליה.


"חבצלת", שנה עשרים ושמונה, מס' 33, 10 ביוני 1898, עמ' 7. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

אסון האניה "בירינס" – 1890

קאנסטאנטינאפיל.

[…]

אסון קרה על הים התכון בליל השמיני לירח הזה, אנית הקיטור ביריניס אשר להללאיד אוסטריא, בלכתה מטריעסט לקאנסטאנטינאפיל בליל ההוא, ליל חשך ואפילה, פגעה באנית קטור בריטית אשר לא נודע שמה סמוך לסירנגי מהלך שעות אחדות מהעיר הבירה. ותלחצנה שתי האניות אשה את רעותה לחץ גדול מאד, ותשברנה. את אשר נעשה באניה הבריטית לא נודע עוד דבר, ולפי הנראה ירדה למצולות. אך האניה האוסטרית קרבה אל החוף ותטבע בחוף, חמשה וששים אנשים אשר נמצאו בה נצולו, והמשא הרב אשר הובילה עדנו עצור בתוכה. היא אחת האניות היותר מפוארות אשר להללאיד, והוצאות בנינה עלו לסך מיליאן פראנק וחצי. אניות שולחו מעיר הבירה אל מקום המעשה וידים רבות תעמולנה להציל את האניה.


"חבצלת", שנה עשרים, מס' 40–41, 15 באוגוסט 1890, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

אנית קיטור בריטית נטבעה ואנשיה ניצולו

חדשות שונות.

[…]

אנית הקטור הבריטית נאוטיק נטבעה בים בלכתה מקאנאדא לגלאסגאב. סערה גדולה אשר היתה בים הזיקה את האניה, מכונה [ו]תורניה נשברו, ושבעה עשר יום התנועעה בים, והאנשים אשר נמצאו בתוכה עמלו יום ולילה חליפות להריק את המים אשר חדרו לתוכה. ביום השבעה עשר ככלות כחם, ונואשו מחייהם, עברה עליה אנית הקטור מאניטאבאן, ותעמוד ותציל את כל האנשים אשר נמצאו באניה השבורה ורגעים אחדים אחרי כן ירדה האניה ונטבעה במצולות.


"חבצלת", שנה עשרים, מס' 23, 28 במרץ 1890, עמ' 8. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

אסון אנית הקיטור „אמעריקא“ – 1872

רוסלאנד.

[…]

מכה"ע הנ"ל נומ' 45 יספר לקוראיו כי אנית הקטור המכונה בשם אמעריקא ההולכת תמיד מן בוינעס־איירעס עד מאנטעווידעא, עזבה את בוינעס איירעס ללכת לדרכה צלחה ביום 23 דעצעמבער בלהקת נוסעים רבים אשר היה בדעתם לחוגג את חגם בעיר „מאנטעווידעא“ ואחדים מהם היו מן הקרואים אשר התקדשו לבוא אל המשתה הנעשה לכבוד יום הראשון לשנתם, מספר כלם היה שני מאות אנשים, אך מ"ד מצעדי גבר כוננו, וחגם נהפך לאבל כי לפתע פתאום בחשכת לילה שלח ד' אש מן השמים ויצת את כל האניה מסביבה, וערך מאה אנשים ירדו חיים במצולות ים וימותו והנשארים הצילו את נפשם מרדת שחת.

נח לוריא ממינסק.


"המגיד", שנה שש עשרה, מס' 11, 13 במרץ 1872, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.