אסון באנית הקיטור „רוגאצ'וב“ – 1890

מעשים בכל יום

[…]

ממאָהילוב (ע"נ דניעפר) מודיע ה' ג–ן כי אנית הקטור “Рогачевъ„ העוברת בנהר דניעפר בין העיר מאָהילוב ובין העיר אָרשא בעברה בליל 9 יולי בנהר נבקעה מכונת הקיטור בה ופתאם נשמע קול רעש גדול בין הנוסעים הרבים אשר מלאו את האניה: תבערה! חושו הצילו! וימהרו אנשים מן החוף ויבואו לעזרת הנוסעים באניות קטור להעביר אותם אל החוף. רב החובל אמנם צעק בקול לבל יזיד איש לעזוב את האניה, באמרו כי אין שום סכנה מרחפת על ראשם, אבל נוסעים רבים לא שמעו בקולו וירדו תוך אניה אחת קטנה, וימלאו אותה מפה לפה עד כי לא עצרה כח מהכיל את כלם ותהפך על פניה, וכל האנשים אשר היו בה ירדו מצולה וטבעו במים האדירים.


"המליץ", שנה שלושים, מס' 157, 26 ביולי 1890, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

אסון האניה "קאלומביא" – 1889

עוברי בעמק הבכה

אסון איום ונורא קרה לאנית קיטור „קאָלומביא“ היורדת להוביל בני אדם לאסטראליען, כפי שמספר מכ"ע „גארטענלאבע“. ביום 15 לדעצעמבער הכינה לדרך פעמיה מחוף איי אמבאָנע לעבור ארחות ימים לארץ אסטראליה, באמצע הדרך יצאה אש לוהט ותאחז בכל קצותיה ותהי לשרפה מאכלת אש והאנשים אשר בה כשלש מאות נפש עד איש ואשה נשפטו באש ובמים ויאבדו מתוך הקהל ואך מתי מספר נמלטו ממנה. ואלה הנמלטים ספרו מראה עיניהם אשר ראו את החזיון הנורא הזה תסמר שערות השומע.

אחד מן הנמלטים יספר לאמר: ביום 25 לדעצעמבער אחרי אכלי את לחם הצהרים עליתי על היציע ממעלה בתקרת האניה, ואתהלכה לשיט לרוח היום, ולהשתוממותי שמעתי קול זעקה מירכתי האניה קורא אש! אש! הסיבותי פני וארא גאות עשן מתאבך מתוך האניה, ורב החובל רץ כמשתגע וידיו אוחזות לגוז ראש ולמרוט שערו ממבוכתו הנוראה וצועק לאמור הה! אבדנו כלנו אבדנו! ובדבריו אלה רץ בחפזון אל קצה האניה ולא ראיתיו עוד כי נעלם מעיני. אמרתי ארדה נא אל חדר מעוני לקחת מלתחתי ויתר חפצי אשר לקחתי עמדי, אך לשוא! כי אנשי האניה עלו כנמלים דחופים ואצים מפתח האניה העולה למעלה על היציע וירוצו בחפזון אל הספינות וסורות דוגה הקשורים אל האניה להצלת נפשות, וכן הצליחו כמו עשרים איש לשבת אל אחת הבורניות וישיטו בה עד קרוב אליהם אניה אחת גדולה באה מרחוק. גם אנכי חשתי מפלט לי באחת מן האניות הקטנות, אבל הייתי כנס מפני הארי ופגעו הדוב, כי כלנה מלאו אנשים מפה לפה, ואמהר להמלט אל קצה האניה המלאה אדם רב ואיש את רעהו דחקו להמלט מפני להבות אש המתמלטות מקרב האניה החוצה, וכה מלאו את קצה האחרון וראשון ראשון נפלו למצולת ים ותכס עליהם שטף התהום, אנכי עמדתי בתוך ההמון וההמולה הגדולה ועיני רואות המונים נופלים לים מימיני ומשמאלי, ומי ישער את האימה הנופלת עלי! – אחרי רגעים אחדים צלחה בידי ובידי אחרים לאחוז בחבלים הקשורים סביבות התורן ונעמוד הכן על מקומנו תלויים בין השמים והארץ שתי שעות, בין כה וכה והלהבה התפשטה ותאחז מסביבותינו ומתחתינו עד כי כמעט אחזה בכנפות בגדינו ועיננו רואות וכלות ואין  יד להושיע, ונרד מן החבלים ונטבול שלמותינו במים להאריך חיינו על רגעים אחדים, מפני האש הגדולה אשר היתה מעבר האניה השנית לא יכולנו לראות את הנעשה בקצה האחר. בעת הנוראה הזאת לא נשמע עוד קול החובלים ומנהלי האניה, חדלה צעקתם אשר צעדו להשקיט את המהומה, ותחת אלה הקולות נשמעו קול יליל ההולכים לאבדון ובאים באש ובמים.

הה! תקצר לשוני מספר כל אשר חזיתי, לבי יתר ממקומו בזכרי ומעוף צרה תסובבני, אחרי עבור שתי שעות והנה שני שלישיות אבדו לנצח ויאבדו והלהבה גדלה והתגברה ותבוא עלי כשור מתהלך אל מקום עמדתנו עד כי ראיתי שאין לאל ידינו להמלט מהיות לברות למלתעות האש. – בראותי כי קרב קצי, לקחתי חבל וקשרתיו קצתו האחד בטבעת הדבוקה בדופן האניה ואת קצהו השני ברגל ואוחז את החבל בידי ואוריד את עצמי אל תוך הים, ויהי כאשר קרבתי אל פני המים, והנה חמשה אנשים אחרים אחזו גם הם בחבל אשר ירדתי עליו וירדו גם המה אלי ויאחזו בכנפות בגדי אך נדחקו ממקומם מאחרים הבאים אחריהם ויפלו אל תוך המים מבלי שוב עוד. שלש שעות נתליתי בין המים לשמים ובמשך העת הזאת נפלו עלי אנשים מימיני ומשמאלי, מקצתם חיים וברואים ומקצת שרופים באש כסוחים וכלם יחד טבעו במצולות גחלים ואודי אשר ועצים לוהטים עלי נפלו עד אשר עזבוני כחותי לאחוז עוד בחבל, ואחרי פקדי את רוחי ביד ה' נטשתי את החבל ואקפוץ אל תוך הים והחילותי לחצות גלים ולשחות אל המקום אשר ראיתי את האניה הגדולה מרחוק באה, ואחרי אשר שחיתי משך רגעים אחדים באה לקראתי ספינה קטנה הנשלחה מאניה הגדולה להציל נפשות, והובאתי אליה בחסדי החונן ומרחם, ואחריה באו עוד אניות קטנות לעזרה אל מקום התבערה להציל נפשות האובדות התלויים על התורנים והחבלים, אך חובל הספינות יראו מגשת אליהם מפחדם פן יקפצו ברעש פתאום ויכבידו על האניות רב מאשר בכחם ויהפכוה על פניה ע"כ הצילו רק את המפרפרים בין מות לחיים בין גלי הים, ולאט לאט רצו ושבו האניות הקטנות  ויצילו את החיים עוד, והאניה „קאלומביע“ עלתה כלה על מוקדה ולא נשאר ממנה זכר ושארית.

סבת האש כפי הנשמע יצאה מעשן זפת שדרך הספנים לעשן בנאות האניות לטהרן מריח הים ועפוש האויר, כי אחד החובלים נשא כלי הזפת ואיש אחר אחז בידו מטיל ברזל לוהט מאש, ופתאום אחזה הלהבה בהזפת אשר נצת מברזל הלהוט. מזה באה הצרה וקץ לחיים מאתים בני אדם.


"מחזיקי הדת", שנה אחת עשרה, מס' 8, 17 בינואר 1889, עמ' 5. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

אסון אנית הקיטור "צימבריא" – 1883

חדשות שונות

[…]

אסון גדול מאד קרה ביום האחד ועשרים לירח החולף כי נטבעה אנית הקיטור צימבריא אשר עזבה ביום ההוא את האמבורג ללכת לאמעריקא, ועליה שלש מאות ושמנים נוסעים ומאה ועשרה חובלים. מכל הנפשות הרבות האלה לא ניצולו רק ששה וחמשים נפשות.

בין הנוסעים האומללים נמצאו אנשים גדולים ונכבדים נשים וטף מערים רבות באייראפא ואמעריקא, וכל מקום דבר השמועה הזאת מגיע ואיש מתושביו נסע לאמעריקא, אבל גדול בבית קרוביו ואוהביו, ורבים מתעלפים ונפשות אחדות מתו מיגון ודאגה. בפעסט מת ביום השלשה ועשרים לירח יאנואר זקן נכבד מיתה פתאומית, כי בנו נסע עם אשתו ובתו לאמעריקא, ומהמבורג כתב לאביו ביום העשרים לירח יאנואר כי מוכן הוא לנסוע מחר על אנית הקיטור צימבריא, ויהי בקרוא אביו במכה"ע כי נטבעה האניה צימבריא התעלף וימת. עתה נודע הדבר כי האיש אשר הסב במות אביו חי הנהו הוא ובני ביתו, כי אחרי כתבו לאביו, נקרה לו מקרה אשר אחר מסעו, ולא יכל ליסע את האניה צימבריא ויסע ביום השנים ועשרים עם אנית קיטור אחרת, ויבא שלום לאמעריקא, ואביו מת מדאגתו עליו.

אנית הקיטור צימבריא היתה אחת האניות הגדולות ויקרות, ארכה שלש מאות ושלשים ורחבה תשע וארבעים רגל, נושאת משא שלשת אלפים ושבעה ושלשים טאן. נסיבת האסון אשר קרה היא אניה הבריטית שולטאן אשר פגעה בה ותקרב אליה במהירות נמרצה וחזקה. אנית הקטור שולטאן וכל הנמצא בה הובאה תחת השגחת הפאליצייא בהמבורג, והקאפיטאן ועוזריו הובאו במשפט.


"חבצלת", שנה שלוש עשרה, מס' 9, 16 בפברואר 1883, עמ' 8. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

Cimbria

אסון המעברה בפאלאצק ע"נ דווינא – 1870

רוסלאנד.

[…]

פּאלאצק (Polotzk) בפלך וויטעפסק ע"נ דווינא. ביום א' ט"ו ימים לירח בול, ביום סופה וסערה, ומי נהר דווינא הפריעו פרעות בשאון גליהם, והנה קול יללה, זעקת שבר נשמעה בעיר והמונים המונים מאנשי העיר יחד ירוצון ואל שפת נהר דווינא פניהם מועדות. מה החרדה הגדולה הזאת? אניה מלאה אנשים סוערה בלב הנהר! אין משוט ואין מחזיק כן תרנה! האניה נהפכה על פיה ואשר בתוכה היתה לשלל למים האדירים משברי הנהר כסומו, צללו ואינם! מה נורא היה המראה להאנשים אשר עמדו נגד נגעם על שפת הנהר מעבר מזה ומזה לראות את אחיהם יורדים שאולה באין מציל! ועתה קורא נעים! נעזבה את עמק הרפאים הזה, קומה, לך אחרי אביאך אל עשרים ושנים בתי אחב"י; פה אשה תתיפח בדמעות על בעל נעוריה אשר לפתע פתאום ירד שחת בלא עתו גם עזבה בלי משען ומשענה וגם אימת העגון מרחפת על ראשה, ופה איש צעיר לימים יצרח מר אשר אשת חיקו היתה לשלל לתהום רבה והניחה אחריה חמשה ילדים קטנים וביניהם גם יונק שד. פה אב זקן ואומלל יליל מר על שני בניו מחמד לבו ומשענת חיתו כי שניהם כתומם צללו כעופרת בלב נהר. ופה אב ואם שכולים יזעקו, וספקו כף על בנם יחידם אשר המצולה קבורתו באין מציל. ומלבד הבתים האלה אשר האסון נגע עד נפשם גדלה השערוריה בכל בתי העיר, אין בית אשר אין שם פגע איש על אוהבו על קרובו ועל גואלו, על בן משק ביתו ועל כספו יבכו ונפשם ברעה תתמוגג. מספר הנטבעים הגלוים לנו *) 60 מהם מאחב"י עשרים, גברים ט"ז וביניהם שני נערים האחד בן ח' שני וה"ב בן י"ב אשר הביאם אביהם מכפר דירתו העירה לחנכם במוסר ותורה ויראת ד', ביניהם נערה בת ט' אשר טרם בואה האניה, שאלוה אן תלכי ביום סערה השיבה: בשליחת אמי לעבר הגדול **). יתר האנשים היו אכרים עובדי אדמה העולים מן הכפרים העירה.

זכרה להם אלהים לטובה לעשירי עירנו נדיבי לב, אשר נדבה ידם ורוחם שלשה מאות רו"כ, לחפש אחר הנטבעים לקברם בקבורת כל אדם, ולהתיר את נשותיהם מכבלי העגון. אבל לדאבון לבבינו, חפשו חפש מחפש זה שלשה ימים, ולא נמצא אף גוף אחד. השמועה מהאסון הזה הגיעה לשר הפלך וישלח אחד ממתי סודו לחקור ולדרוש בשלמי היתה הרעה. סוכן המעברה הושם בבית האסורים יען כי לפי הנשמע היה הוא אשם בדבר ופקיד העיר הוסר מפקודתו, ועל המעברה הושמו משגיחים מטעם הממשלה, ונעשה הכל כדרוש, אניות גדולות עם קטנות, לאנשים ולסוסים ביחוד.

נפתלי הערץ ליב לוצעווסקע.

*) מלבד אלה אשר אינם גלוים לנו, כי אינם מבני עירנו, ואשר מצאנו סוסים אסורים למרכבות ישוטטו בחוצות ובקשו את בעליהם ואין.

**) הנהר דווינא עובר דרך עירנו פאלאצק ומחלק אותה לשני ראשים, האחד בשם „עבר הקטן“ והשני בשם „עבר הגדול“. בעבר הקטן לא ישיג איש את כל הדרוש לחפצו; ע"כ יעברו על המעברה (אשר הושמה בפקודת הממשלה) בכל עת לעבר הגדול.


"המגיד", שנה ארבע עשרה, מס' 46, 20 בנובמבר 1870, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

אנית הקיטור „גאנט“ – 1860

חדשות

צרפת

[…]

אחת אניות הקיטור הנשלחות לסוריא, הנקראת גאָנט, ובה שמונה מאות איש חיל ושלשים סוסים, קרה אותה אסון בים כי נשברה המכונה, ששה ימים נלחמה עם הגלים ובעמל רב הגיעה אל חוף טריעסט, ושם יצאו אנשיה בשלום על החוף. האניה הזאת יצאה ממארסיליה יום 10 אויגוסט והאסון היה ביום 14 לחדש זה – (שם).


"הכרמל", שנה ראשונה, מס' 12, 12 בספטמבר 1860, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

אסון נורא על נהר דנעפער – 1861

חדשות

רוסלאנד

קרעמענצוג. ביום א' י"ז טבת בשעה שניה אחרי חצות היום, קרה אסון נורא על נהר דנעפער על יד שתי הערים קרעמענצוג וקרוקעוו, את אניה אחת אשר עברה בין רגבי הקרח המכסים את  פני הנהר ועליה כחמשים איש, כי כמעט הגיעה אל החוף טבעה בנהר היא וכל הנפש אשר בתוכה, העומדים על החוף מהרו להציל את הנטבעים, ולא יכולו להוציא כי אם ששה עשר איש: ארבעה מתים ושנים עשר מפרפרים בין המות והחיים, והשאר צללו כעופרת במים תחת הקרח לעיני כל העם אשר על שפת הנהר אשר קצרה יד להושיע למו, בין הבאים באניה היה גם איש יהודי אשר משוהו מן המים ולפי דבריו היו בין הנטבעים שרים נכבדים, ולא נודע מי המה. ישמעו יורדי הנהרות באניות לעת כזאת ויזהרו, וה' יצילנו מכל צרה.

א. פ.


"הכרמל", שנה ראשונה, מס' 29, 2 בינואר 1861, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

אדם מוֹעֵד לעולם! – 1857

חדשות

[…]

טהארן. ביום 16 טען יוני נשברה האניה החדשה היפה – טהארן שמה – בלכתה מוויססאגראד לפלאצק בפאלען! הכלי אשר בו יבשלו המים להעלות הקיטור נשבר ברעש נורא מאד ותבקע גם האניה ועלו שבריה השמימה. רב החובל ועוד ארבעה אנשים מתו ג"כ, הן המה שומר המכונה – מאשיניסט – שני מלחים – והמבעיר את הבערה! מי יודע מדוע נעשתה כן ואולי לא יודע לאיש. ואולם לפי ההשערה שכחו השומרים למלא את הכלי מים ותוכו נחר, וכאשר התחמם מאד אז מלאוהו במים קרים והפגישה ההיא מקור וחם הסבה את זאת – כי כן קרה זה לא כביר גם בעיר דאנציג בפאבריק אחת! אדם מועד לעולם!!

(מן ההרטונגשע צייטונג)


"המגיד", שנה ראשונה, מס' 29, 1 ביולי 1857, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

אניה מטורפת בים – 1888

חדשות

[…]

(אניה מטורפת בים) מנעוויארק מודיעים בטג"ר כי אניה הנמהרת „וויעלאנד“ אשר באה שמה ביום 14 לח"ז הביאה בשורה כי ביום ההוא בשעה 4 אחה"צ התנגשה האניה טהינגוואלא ברעותה גייפער הבאה לקראתה, והאחרונה נטבעה מכובד דחופתה בעוד חמשה רגעים. 72 נפש אדם ירדו במצולות מלבד 33 מלחיה, ורק 14 אנשים עם 17 חובלים נמלטו לחיים, ויעלו על האניה טינגוואלא אשר נשאה 455 נפש אדם וגם היא נשברה במקומות אחדים ובקושי גדול הגיעה עד האליפאקס. האניה „גייפער“ יצאה מחוץ שטעטין ולא היה לה רשות לקחת בני אדם עליה רק משא סחורות ע"כ נמצאו בה אך מעט אנשים עליה; האנשים שנטבעו כלם ילידי דענעמארק המה המפקחים על הסחורות.


"קול מחזיקי הדת", שנה רביעית, מס' 22, 23 באוגוסט 1888, עמ' 7. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

S/S Geiser, S/S Thingvalla

עוזר הקאפיטאן סרב להציל את נוסעי האניה הנטבעת – 1879

דברי הימים.

[…]

סאמארא. נוסע אחד מודיע במכתב עתי הסאַמאַרי, אשר עיניו ראו ולא זר, כדברים האלה: „ביום השלישי לירח יוני בנסעי מעיר סיזראן לעיר סאמארא על אנית הקיטור „לעטוצי“ מהחבורה „סאמאָליעט“, חמש וויארסט למעלה מהמקום אשר שם יבנה ויכונן גשר על הוואָלגא, פגשנו אני-שיט ריקה בלי אנשים, וכעבור עוד מעט פגשנו עוד אני-שיט אחרת גם כן בלי אנשים, ואחר ראינו מרחוק אנית סוחר (באַרקע) טובעת עם כל משאה אשר עליה, ואחרי אשר קרבה אניתנו יותר, ראינו על אניה הנטבעת בערך שלשים אנשים עומדים באגודה אחת ומראים אותות למנהיג האנית הקיטור, כי יחוש לעזרתם בעוד אשר המים הזידונים לא נגעו בם רעה; על אנית הקיטור עמד אז למנהיג עוזר הקאפיאטן, ובקר רוחו עשה עצמו כלא רואה ויאחז דרכו הלאה.

בין כה וכה נגשה אניתנו אל אניה הנטבעה רק כמאה או כמאה וחמשים סאַזען, ולדאבון נפשנו ראינו עין בעין איך האומללים כורעים על ברכיהם בגלוי הראש מתחננים לעזר בצר, אך עוזר הקאפיטאן הקשיח לבבו, ויאטם גם אזנו מלשמוע בקול כל הנוסעים אשר קראו אחריו מלא וגם התלוננו עליו. וכבוא האניה רק כחמש וויארסט מעיר סאמארא הבין עוזר הקאפיטאן כי רעה נגד פניו, ויתנכל לכסות במשאון מעשיו ומזימותיו, בבואו אל נוסעי האניה ובידו שטר האמנה (אקט) ובו כתוב כי בשום אופן לא היה ביכלתו לעזור להאומללים, ואף אם לו אזר שארית כחו גם אז לא הועיל לו מאומה כי רוח חזק נשב אז, ויבקש מהנוסעים כי יחתמו ידם על שטר האמנתו לקיים את דבריו; אפס הנוסעים לא די כי לא קימו ואשרו את השטר, כי גם חרפו וגדפו אותו מדוע לא החל כל מאומה לנסות ולהוביל האניה קרוב אליהם, אחרי כי ראה אשר אפסה מעמם כל עצה ותושיה בלתי לרדת חיים במי מצולה, כי אניותם השיט נפרדו מאתם וכי סער חזק וקר נשב בם וגשם נתך על האומללים להוסיף מכאוב על מכאובם. את אשר נעשה בהאומללים לא אדע“.

עד כאן  לשון של מכתב עתי הסאמארי, וכן גם שמעתי ביום 3 יוני מפי איש מיודעי אשר גם הוא היה מהנוסעים על האניה לעטוצי, אך לא האמנתי למשמע אזני כי ימצא איש אביר לב כזה, ובטח ידע מראש כי מרה תהי אחריתו וכי יבוא על שכרו, כאשר שמעתי פה אשר כבר שמו עליו שוטרי העיר משמר עד אשר יחקר וידרש הדבר, ויען כי בטח יתפרסם הדבר ע"י מ"ע הגדולים בארצנו, אמרתי למה יגרע חלק קוראי הצפירה מהם.

בן ציון דאווידזאָהן.


"הצפירה", שנה שישית, מס' 25, 8 ביולי 1879, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

אסון גדול בקאנאל דע לא מאנש – 1878

ענינים מדיניים.

[…]

עוד קרה אסון גדול לממשלת ומדינת אשכנז שבוע זה, כי שתים מאניותיה היותר גדולות וטובת הלא הן האניות הנקראות בשם „קעניג ווילהעלם“, „גראססער קורפירסט“ פגעו במרוצתן אשה ברעותה אצל פאלקשטאן בלב ימים, וע"י הלחץ והדחק צללה האניה „גראססער קורפירסט“ במים אדירים היא וכל אשר בה, והאניה „קעניג ווילהעלם“ חשבה גם היא להשבר אך האניות הקרובות חשו לעזרתה בעוד מועד והצילוה מן המצר. רבים מאנשי אשר היו באניה „גראססער קורפירסט“ נצולו מהמות, אך רבים לא יוכל מלט נפשם מחמת המים הזדונים וירדו חיים למצולות ים. הנזק רב ועצום למאוד, וכאשר באה השמועה ההיא ללאנדאן, מיהר יורש העצר לממשלת אשכנז לבא לפאלקשטאן ולראות את הכל. ובבערלין עשתה רושם גדול למאוד, כי מלבד הנזק הרב העולה עד כדי מילליאנען מארק הרבה הנה נהרגו גם אנשים רבים. אך צרות אחרונות משכחות את הראשנות, ובכן נשכח מעט האסון הזה ע"י מעשה הבליעל נאבילינג הנזכר.


"העברי", שנה ארבע עשרה, מס' 38, 6 ביוני 1878, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

* * *

האנדרטה למלחי "Großer Kurfürst". איור בכתב העת Die Gartenlaube, שנה: 1880. מקור: ויקישיתוף

חדשות שונות

[…]

ביום האחד ושלשים לחדש העבר קרה אסון גדול על לשון הים „קאנאל דע לא מאנש“ העובר בין צרפת ובין בריטאניה, שלש אניות מגן מאניות אשכנז האחת נקראת בשם „גראסער קורפירסט“ והשנית „קעניג ווילהעלם“ והשלישית „פרייסען“ עברו את לשון הים ההוא לבא אל הים התיכון, ומבלי דעת הנסבה פגעה אנית „קעניג ווילהעלם“ את אנית „גראססער קורפירסט“ והנפגעת צללה כעופרת במים אדירים במשך 4 רגעים בעקב החור אשר נעשה בצדה. כחמש מאות איש היו בהאניה הזאת, ושתי מאות וארבעה ושבעים איש מהם טבעו בים. האניה הנטבעת חדשה היא ושבעה וחצי מיליאן מארק הוציא הממשלה לבנותה. גם האניה „קעניג ווילהעלם“ מנוזקת מאד, והובאה אל חוף בריטאניה לתקן שם בדקיה.

* * *

חדשות שונות מתפוצות ישראל

[…]

לונדון. – ממשלת אשכנז תחפץ לנסות אולי יצלח בידה להוציא מהים את האניה הגדולה „גראססער קורפירסט“ אשר צללה במי הים סמוך לפאלקענשטיין (בריטאניה), ומצאה את האדון אלבערט לעוטנער, איש יהודי, נאמן לפניה ותמלא את ידו להוציא בחכמתו הרבה את האנה ממצולות הים.


"הלבנון", שנה ארבע עשרה, מס' 43, 6 ביוני 1878, עמ' 8;  שנה חמש עשרה, מס' 18, 6 בדצמבר 1878, עמ' 7. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.