עוזר הקאפיטאן סרב להציל את נוסעי האניה הנטבעת – 1879

דברי הימים.

[…]

סאמארא. נוסע אחד מודיע במכתב עתי הסאַמאַרי, אשר עיניו ראו ולא זר, כדברים האלה: „ביום השלישי לירח יוני בנסעי מעיר סיזראן לעיר סאמארא על אנית הקיטור „לעטוצי“ מהחבורה „סאמאָליעט“, חמש וויארסט למעלה מהמקום אשר שם יבנה ויכונן גשר על הוואָלגא, פגשנו אני-שיט ריקה בלי אנשים, וכעבור עוד מעט פגשנו עוד אני-שיט אחרת גם כן בלי אנשים, ואחר ראינו מרחוק אנית סוחר (באַרקע) טובעת עם כל משאה אשר עליה, ואחרי אשר קרבה אניתנו יותר, ראינו על אניה הנטבעת בערך שלשים אנשים עומדים באגודה אחת ומראים אותות למנהיג האנית הקיטור, כי יחוש לעזרתם בעוד אשר המים הזידונים לא נגעו בם רעה; על אנית הקיטור עמד אז למנהיג עוזר הקאפיאטן, ובקר רוחו עשה עצמו כלא רואה ויאחז דרכו הלאה.

בין כה וכה נגשה אניתנו אל אניה הנטבעה רק כמאה או כמאה וחמשים סאַזען, ולדאבון נפשנו ראינו עין בעין איך האומללים כורעים על ברכיהם בגלוי הראש מתחננים לעזר בצר, אך עוזר הקאפיטאן הקשיח לבבו, ויאטם גם אזנו מלשמוע בקול כל הנוסעים אשר קראו אחריו מלא וגם התלוננו עליו. וכבוא האניה רק כחמש וויארסט מעיר סאמארא הבין עוזר הקאפיטאן כי רעה נגד פניו, ויתנכל לכסות במשאון מעשיו ומזימותיו, בבואו אל נוסעי האניה ובידו שטר האמנה (אקט) ובו כתוב כי בשום אופן לא היה ביכלתו לעזור להאומללים, ואף אם לו אזר שארית כחו גם אז לא הועיל לו מאומה כי רוח חזק נשב אז, ויבקש מהנוסעים כי יחתמו ידם על שטר האמנתו לקיים את דבריו; אפס הנוסעים לא די כי לא קימו ואשרו את השטר, כי גם חרפו וגדפו אותו מדוע לא החל כל מאומה לנסות ולהוביל האניה קרוב אליהם, אחרי כי ראה אשר אפסה מעמם כל עצה ותושיה בלתי לרדת חיים במי מצולה, כי אניותם השיט נפרדו מאתם וכי סער חזק וקר נשב בם וגשם נתך על האומללים להוסיף מכאוב על מכאובם. את אשר נעשה בהאומללים לא אדע“.

עד כאן  לשון של מכתב עתי הסאמארי, וכן גם שמעתי ביום 3 יוני מפי איש מיודעי אשר גם הוא היה מהנוסעים על האניה לעטוצי, אך לא האמנתי למשמע אזני כי ימצא איש אביר לב כזה, ובטח ידע מראש כי מרה תהי אחריתו וכי יבוא על שכרו, כאשר שמעתי פה אשר כבר שמו עליו שוטרי העיר משמר עד אשר יחקר וידרש הדבר, ויען כי בטח יתפרסם הדבר ע"י מ"ע הגדולים בארצנו, אמרתי למה יגרע חלק קוראי הצפירה מהם.

בן ציון דאווידזאָהן.


"הצפירה", שנה שישית, מס' 25, 8 ביולי 1879, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

אסון גדול בקאנאל דע לא מאנש – 1878

ענינים מדיניים.

[…]

עוד קרה אסון גדול לממשלת ומדינת אשכנז שבוע זה, כי שתים מאניותיה היותר גדולות וטובת הלא הן האניות הנקראות בשם „קעניג ווילהעלם“, „גראססער קורפירסט“ פגעו במרוצתן אשה ברעותה אצל פאלקשטאן בלב ימים, וע"י הלחץ והדחק צללה האניה „גראססער קורפירסט“ במים אדירים היא וכל אשר בה, והאניה „קעניג ווילהעלם“ חשבה גם היא להשבר אך האניות הקרובות חשו לעזרתה בעוד מועד והצילוה מן המצר. רבים מאנשי אשר היו באניה „גראססער קורפירסט“ נצולו מהמות, אך רבים לא יוכל מלט נפשם מחמת המים הזדונים וירדו חיים למצולות ים. הנזק רב ועצום למאוד, וכאשר באה השמועה ההיא ללאנדאן, מיהר יורש העצר לממשלת אשכנז לבא לפאלקשטאן ולראות את הכל. ובבערלין עשתה רושם גדול למאוד, כי מלבד הנזק הרב העולה עד כדי מילליאנען מארק הרבה הנה נהרגו גם אנשים רבים. אך צרות אחרונות משכחות את הראשנות, ובכן נשכח מעט האסון הזה ע"י מעשה הבליעל נאבילינג הנזכר.


"העברי", שנה ארבע עשרה, מס' 38, 6 ביוני 1878, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

* * *

האנדרטה למלחי "Großer Kurfürst". איור בכתב העת Die Gartenlaube, שנה: 1880. מקור: ויקישיתוף

חדשות שונות

[…]

ביום האחד ושלשים לחדש העבר קרה אסון גדול על לשון הים „קאנאל דע לא מאנש“ העובר בין צרפת ובין בריטאניה, שלש אניות מגן מאניות אשכנז האחת נקראת בשם „גראסער קורפירסט“ והשנית „קעניג ווילהעלם“ והשלישית „פרייסען“ עברו את לשון הים ההוא לבא אל הים התיכון, ומבלי דעת הנסבה פגעה אנית „קעניג ווילהעלם“ את אנית „גראססער קורפירסט“ והנפגעת צללה כעופרת במים אדירים במשך 4 רגעים בעקב החור אשר נעשה בצדה. כחמש מאות איש היו בהאניה הזאת, ושתי מאות וארבעה ושבעים איש מהם טבעו בים. האניה הנטבעת חדשה היא ושבעה וחצי מיליאן מארק הוציא הממשלה לבנותה. גם האניה „קעניג ווילהעלם“ מנוזקת מאד, והובאה אל חוף בריטאניה לתקן שם בדקיה.

* * *

חדשות שונות מתפוצות ישראל

[…]

לונדון. – ממשלת אשכנז תחפץ לנסות אולי יצלח בידה להוציא מהים את האניה הגדולה „גראססער קורפירסט“ אשר צללה במי הים סמוך לפאלקענשטיין (בריטאניה), ומצאה את האדון אלבערט לעוטנער, איש יהודי, נאמן לפניה ותמלא את ידו להוציא בחכמתו הרבה את האנה ממצולות הים.


"הלבנון", שנה ארבע עשרה, מס' 43, 6 ביוני 1878, עמ' 8;  שנה חמש עשרה, מס' 18, 6 בדצמבר 1878, עמ' 7. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

אסון האניה „צאריצה“ – 1914

טלגרמות.

(עפ"י הסוכנות הטלגרפית הפטרבורגית).

[…]

קאזאן. בשעה השניה בלילה שלפני 14 ביוני נפלה דלקה במחלקה הרביעית שבאנית הנוסעים „צאריצה“ של החברה „וואלגה“ בלכתה לניז'ני. הנוסעים קפצו אל המים. אחדים אבדו. האניה נשרפה.

קאזאן. רב הנוסעים באניה „צאריצה“ נתקבלו באחת אניות החברה „סאמוליוט“.

קאזאן. כשראו נוסעי „צאריצה“ את הרעה הקרובה, הוליך רב החובל את האניה אל שפת הנהר, שהחול רב בה. אבל האניה עמד על גל חול במרחק 20 סאז'ין משפת הנהר. הנוסעים קפצו אל המים בעומק שתי אמות ולא היה אפשר להציל עוד. לפי מה שמשערים טבעו עשרה אנשים.

קאזאן, 15 ביוני. הוברר, שמספר האובדים ע"י הדלקה שנפלה באניה „צאריצה“ הוא 11 איש מהעובדים בה ומהנוסעים.

* * *

קראסנויארסק. משנים עשר הטובעים באניה „צאריצה“ נמצאו 7. מספר הנשרפים לא נודע. תחלת הדלקה היתה בחצי הלילה שלפני 14 ביוני. כל הנוסעים היו ישנים באותה שעה, והחרדה גברה מאד. רב החובל נאזארוב יצא אחרונה מהאניה וקפץ אל הנהר. קופת הכסף והכתבים נשרפו. הנהגת חברת האניות נתנה למוצלים שנים שלשה רובלים לאיש להוצאות הדרך. סבת הבערה לא נודעה. נזקי החברה עולים יותר משלשה מיליונים, מלבד מה שהנוסעים הנזוקים עתידים עוד לתבוע מהם. מאסטראחאן עד מקום המעשה התחילה האניה בוערת שלש פעמים.


"הזמן", שנה רביעית, מס' 136, 29 ביוני 1914, עמ' 3; מס' 137, 30 ביוני 1914, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

אסון האניה "אימפריס אוף אירליאנד" – 1914

נוסעים על סיפונה של "Empress of Ireland". המקור: ויקישיתוף

פרטי אסון אבדן האניה „אימפריס אוף אירליאנד“

כבר הודיע הטלגרף ע"ד האסון הנורא להאניה „אימפריס אוף אירילנאד“ שנטרפה בים ע"י התנגשות באניה מוליכה פחמים „סטארסטאד“. עתה אנו מוצאים בעתוני חו"ל את פרטי האסון הזה:

באניה הנטרפת נמצאו 1467 נוסעים ונוסעות. מהם ניצלו רק 396, מהם 29 מנוסעי המחלקה הראשונה, 29 מנוסעי המחלקה השניה ו-101 מנוסעי המחלקה השלישית. בס"ה ניצלו 159 מן הנוסעים ו־237 משרתי האניה. אחר-כך נתקבלה ידיעה שניה, כי ניצלו עוד חמשים נפש. לפי זה עולה בס"ה מספר הניצולים ל-446 נפש ו-1021 נפש טבעו בים. רב-החובל חי והוא שוכב בבית-החולים שברימוסקי. ראשי העיר שבלונדון ובליוורפול התחילו מאספים נדבות-כסף לטובת האלמנות והיתומים. ראש העיר הלונדוני נדב מכסו חמשים לטראות שטרלינג. אלפי נשים וילדים עמדו כל הלילה בוכים ומיללים על שפת הים. אחד הנוסעים באניה דיוויס מספר בתוך יתר הפרטים, כי ראה בעיניו את אשתו נסחפת בכח הזרם מעל מכסה האניה ונעלמת מתחת למים. המשחק בתיאטרון אירווינג ואשתו היו האנשים האחרונים, אשר דבר אתם. איש אחד מטורנטה שניצל מספר: „אני ראיתי את אירווינג עומד לפני התא שלו ובידיו שני אזורי-שחיה, והוא מרגיע את אשתו בדברים. הוא העלה אותה על המעלות. כשכבר תליתי במים על אחד השלבים ראיתי את אירווינג עומד על מכסה האניה ומחבק את אשתו, וכאשר נטרפה האניה לגמרי נעלמו שניהם חבוקי-יד“. כך נגמר מסע-הכבוד של המשחק המהולל הזה דרך אמיריקה.

האדון דונקאן, פרקליט לונדוני, מספר, כי הקיץ משנתו לקול האותות והספיק ללבוש את בגדיו למחצה. אחר-כך שמע קול נפץ וימהר וירץ ויעל על מכסה האניה, ושם לא יכול לעמוד על רגליו מפני שנתעקמה האניה. לו וגם לרבים אחרים אתו לא הספיקה השעה לשים עליהם את האזורים. הוא מהלל את הנהגתם של משרתי-האניה. הוא ראה רבים מהם כשהם עוזרים להנוסעים ומוסרים להם את אזוריהם. כשנטתה האניה על צדה בפעם האחרונה נשטפו כולם מעל המכסה המימה. בקול צעקות נוראות וקריאות ותחנונים נפלו הכל הימה. שם פרצה מלחמה מבהילה של הכל נגד הכל. אני הרגשתי גויות ערומות מתחתי. חצי תריסר של אנשים תלו את עצמם בגוי. אני הניעותים מעלי עד כמה שעצרתי כח. כעבור שעה הוצאתי על-ידי סירה אחת מתוך המי כמעט נפשי בי“. אחד ממאה היה  לבוש את בגדיו. גם דונקאן מהלל את שר-החובלים, אשר עד לאבדן האניה עמד על הגשר עם יתר המלחים.

לפי דברי הניצולים יוצא, כי האסון התחולל כ"כ פתאום ובמהירות הברק עד שלא הספיקה השעה לאיש ללבוש את אזורי-השחיה והאופיצירים לא מצאו להם עת לעורר את הנוסעים משנתם. תיכף לאחר ההתנגשות כשהגיעו המים אל מקום הדוד פקע הדוד, פעולת מכונת-המאור הופסקה והאנשים הנלחמים על חייהם נמצאו בחושך. האניה ירדה מצולות במהירות מבהילה. אחד הניצולים מספר: „אני השקפתי בעד אשנב האניה והנה פתאום נראה לי איזה עצם אפל. כרגע נשמע נפץ נורא. התא נתמלא מים ואני מהרתי ויצאתי ממנו. עלמה אחת עם ילד קטן על זרועותיה בקשה ממני, כי אשים עליה אזור של הצלה, ואני מלאתי את חפצה. כשעליתי על המכסה נתעקמה האניה כ"כ, עד שהוכרחו הנוסעים להחזיק במעקה. אני קפצתי המימה, אחדים שכבר הקדימו לקפוץ המימה ואלה שקפצו אחרי דחפו אותי לכאן ולכאן. פעם אחת הוכרחתי לשחרר את עצמי מידי איש שאחז בי בחזקה“. נוסע אחר מספר: „כשנעשתה ההתנגשות נמצא רב-החובל על הגשר שלו. תיכף צוה ע"י קנה הדבור לאנשיו, כי ירגעו. כשנטתה על צדה קרא: „מהרו! חושו! אל תאבדו רגע; אם הדלתות סגורות מהרו ושברו אותן! אל תשכחו: נשים וילדים ראשונה!“ אבל מפני הצעקות והיללות לא נשמע קולו של רב-החובלים. כאשר שבתי ראיתי את רב-החובלים שוכב שטוח על מכסה האניה „לידי איוויילין“ ובכה בכי-תמרורים.

בלונדון רב האבל מאד וכך הוא גם באמריקה. מיום האסון על ה„טיטאניק“ לא קרה עדיין אסון גדול ונורא כזה.


"הזמן", שנה רביעית, מס' 114, 2 ביוני 1914, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

RMS Empress of Ireland, SS Storstad

מספר האניות שנאבדו בירח דעצעמבער – 1874

חדשות שונות

[…]

הדירעקציאן „וועריטאס“ הביאה הסטאטיסטיק הנאמן בדבר מספר האניות שנטבעו ונאבדו בעני רע בירח דעקאבר שנת 1873 כדברים האלה: אניות תורן נטבעו 267, כמספר הזה היו אניות מבריטניא, מאשכנז 31, מגריכענלאנד 20, מצרפת 16, מנארוועגען 16, מאטליא 11, מרואסלאנד 10, מאמעריקא 9, מדאנוי 6, מספרד 6, מהאלאנד 4, משוועדען 4, מאסטרייך 3, מפורטיגאל 2, מבראזיליען 1. מהן 9 אניות אשר עקבותיהן במים לא נודעו, ולבד כל אלה נשברו בלב ים 31 אניות-מסע, מענגלאנד 17, מצרפת 4, מספרד 4, משוועדען 2, מאשכנז 2, מאמעריקא 1, מיאפאן 1, וממספר הזה נאבדו 9 אניות סוערות אשר נסתם כל חזון מהן.

המעתיק: יחזקאל רוטענבערג מקאפצאווא


"הלבנון", שנה עשירית, מס' 33, 1 באפריל 1874, עמ' 8. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

נפץ אניה בלב ים – 1886

תערובות.

[…]

נפץ אניה בלב ים. האניה האיטלקית SonCarol, אשר בה נמצאו כשמונה טאן דינאמיט התפוצצה בים בין האיים מונטו־קריסטא ועלבא. המלחים ואנשי האניה ראו והתבוננו כי עשן בוקע ועולה מאחד בדקי האניה וימהרו וישבו באני שיט ויחישו מפלט למו ויהי בהרחיקם מן האניה כדי מיל והנה האניה התרוממה מחיק הים ותעף אל על ותתפוצץ בקול המולה ושאון נורא. קול הרעש נשמע למרחוק עד האי עלבא הרחוק ממקום המעשה כשלשים מיל. שברי האניה נפזרו אל כל עבר במרחק רב ורבים מהם נפלו אל אני השיט אשר אליו נמלטו אנשי האניה.


"היום" (סנקט פטרבורג), שנה ראשונה, מס' 143, 9 באוגוסט 1886, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

אסון אנית המלחמה האשכנזית „גנייסען“ – 1900

קורבטת הקיטור "גנייזנאו". מקור: ויקישיתוף

תלגרמות של הצפירה

(מאת האגנטורא הרוסית וממקורים שונים).

[…]

שבר אניה בלב ים.

ברלין 5 (18) דצמבר. אסון נורא קרה לצי אשכנז, כי האניה „גנייסען“ האהובה והנחמדה להקיסר טבעה במצולות. אנשים רבים אבדו וביניהם גם מפקד האניה קרעטשמאן והקאפיטאן הלייטינאנט ווערנער. האניה נשברה בלב ים אצל חוף מאלאגא בעת הסערה. היא יצאה מקיעל ביום 18 ספטמבר לרדת ליזבונה ומיום 13 נאוועמבר עמדה על העוגן אצל מאלאגא. מספר חובלי האניה היה כארבע מאות איש.

ברלין 5 (18) דצמבר. ציר הקונסול האשכנזי במאלאגא מודיע, כי עם האניה „גנייסען“ אבדו שלשים ושמונה איש וביניהם מפקד האניה קרעטשמאן, הפקיד הראשי בערנינגהויז והאינזיניר הראשי פריפער. כל החברות בעלות האניות אשר נמצאו על חוף מאלאגא השתתפו בעבודת הצלת אנשי האניה „גנייסען“.


"הצפירה", שנה עשרים ושבע, מס' 272, 19 בדצמבר 1900, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

SMS Gneisenau (1879) in wikipedia

אסון שבר האניה „דרימונד קאסטל“ – 1896

תלגרמות של הצפירה

[…]

אסון שבר האניה „דרימונד קאסטל“

לונדון 11 (23) יוני. השמועה הראשונה אמרה, כי מספר האנשים אשר טבעו בים עלה עד 350, אך עפ"י השמועות האחרונות המדויקות יתר, נסעו באניה הזאת הפקידים והמלחים ונושאי סבל שומרי משמרתה 164 איש, ונוסעים מן העם 134. אלה הם הרשומים בלוח היוצאים מאפריקא הדרומית, כי כאשר פרשה האניה בים הובאו אנשיה במספר, אך בערי החוף בדרך באו עוד אנשים אל האניה הזאת לנסוע בה לאנגליא, ומספרם עוד לא נודע לנכון.

אסון שבר האניה הזאת הוא האסון היותר נורא מאז טבעה האניה „עלבע“ של „חברת נארדדייטשער ללויד“ בים הצפוני. בדרך העולה בים מאנגליא לאפריקא דרך האניות קסטלע עוד לא קרה מקרה אסון, וזה הוא האסון הראשון.

לונדון 11 (23 יוני). שלשת הנצולים מהאניה „דרימונד קאסטל“ הובאו ללונדון.– מאספים פה נדבות לתמיכת האלמנות והיתומים. לפי דברי המומחים היתה זאת סבת האסון, כי מהרה האניה לשוט במקום הסכנה.

מכתב אל המו"ל בדבר אסון שבר האניה „דרימונד קאסטל“

לרגלי הידיעות שבאו היום בהצפירה ע"ד האסון הנורא של טביעת האניה „דרימונד קאסטל“ בשובה מקאפשטאדט לונדונה, אשר כמו האניה המהוללה הנ"ל כן מרבית הנטבעים היהודים הנקובים בשמותם ידועים לי, ואלה האחרונים עוד הכרתי ביאָהניסבורג, מצאתי לנחוץ להעיר בזה שיואילו נא ה"ה ספירא ושותפו מליבוי, הסוכנים של חברת קאסטל ליין, בעלי האניה הנ"ל, להודיע בשערי הצפירה מפורש שמות האנשים הנטבעים מבני אחינו וכנויהם, למען הרגיע ישראל הבהולים מאד למשמע סבת כל דבר, ואף כי טביעת אניה אפריקאנית!  מקרה מיוחד במינו וכמדומה לי שזו הפעם הראשונה, ומי יתן והיתה גם האחרונה, ולא נדע עצב עוד, ואיש איש יפחד לרגעים מי יודע אם לא נסע אחד מקרוביו אתה ופן קרהו האסון ר"ל. וזאת שנית, כי ככל שידעתי אני מתוקנות הנה האניות הנוסעות לאפריקא הדרומית, מהיוניאָן ליין כן מהקאסטל ליין עד כי לא יסכן עלימו נוסע ובאסון „דרימונד קאסטל“ הקולר תלוי אך בצוארי רב החובל אשר עליו שלא לשכוח לרגע, כי בחשכת הערפל, אשר חזון נפרץ היא בקרבת תעלת לא-מאנש, עליו להשליך עוגן ולעמוד על עמדו בלי נוע ובעת ועונה הזאת לירות בכלי תותח גם לשלוח אבוקות באויר ותו לא מידי, ומה בצע לנו כי כפר גם בדמו הוא משוגתו? כי ע"כ ישקטו נא אלה אשר בסבת קשי יומם נפל עליהם לנוע למרחקים ולשים אל עבר הים פניהם ויסעו בטח באין מחריד והנותן בים דרך יאיר גם להם נתיב, וטוב להם כל הימים על ישראל.

S.P. לפי הידיעות האחרונות הבאות מאנשים נאמנים מיאָהניסבורג, מעמד הפרנסה שמה ועסקי אחב"י בפרט עוד בשפל המדרגה עד מאד מאז ירדו אחורנית בסבת המרד שמה, כי מרבית עושי המלאכה נפוצו לכל רוח ותפרוץ מרובה על העומד, ה' ירחם.

מ. ד. הערש.

לונדון 12 (24) יוני. עוד פקיד רביעי מפקידי האניה ושמו עלליס נמצא בין קרשי האניה עוד נפשו בו, ויעלוהו הדייגים, אך לא הספיקו להביאו אל בית התעלה, כי הוא מת בעוד רגעים אחדים. – לפי דברי גאָדבאָלט לא ערפל היה פרוש על הים, אך גשמים ירדו בזעף, וגשמים קשים יותר מהערפל בעת אסון שבר אניה. רוב הנוסעים היו על המכסה, וכאשר נשמעה המדחפה הראשונה מהרו הנשים אל ילדיהן אשר במכפלות התחתונות, אך לא הספיקו לשוב משם, כי שטף מים רבים הגיע אליהן שם.


"הצפירה", שנה עשרים ושלוש, מס' 131, 25 ביוני 1896, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

Drummond Castle

אסון האניה „אֶלְבֶּה“ – 1895

תלגרמים

[…]

האניה „אֶלְבֶּה“, בלכתה מניו יורק לבְּרֶם, צללה תהומה בים הצפון בסבת התנגשותה עם אניה אחרת בעת ערפל. טבעו 380 איש, ורק 24 נצלו.

* * *

הספינה אֶֶלְבֶּה.

הודענו בגליוננו הקדם את דבר האסון שקרה להאניה אֶלְבֶּה. והנה התלגרף הודיע את הדבר בטעות, כי האניה הנז' הלכה לא מניו־יורק לברֶם, כ"א ההפך מן ברם לניו־יורק, ועפי"ר הספינות האלה מלאות צאן אדם כילק מעניי ב"ע ההולכים אמריקה. האסון, כאשר כבר הודענו, היה כל כך נורא, כל כך במהרה כלה כל הדבר, עד כי לא נשארו הרבה בחיים, והמעט הנשארים לא יכלו לראות הרבה בעתות המצוקה האלה, המעטים שנצלו ממות מספרים, כי האסון קרה בלילה, כחמש שעה אחרי חצות, כל העם ישנו שֵנה עמקה. פתאם קול הטחה נוראה, והמים התפרצו בזעף לתוך הספינה, וקול זעקת שבר נורא התנשא מתוך כל האובדים, המלחים החלו להוריד את האניות הקטנות. אך החבלים של אחדות מהן היו קפואים ולא יכלו מהרה להתירן, ואפלו לקטען, ובין כך וכך גדלה המהומה והמבוכה, ואיש ברעהו נלחמו מי יבוא בראשונה לתוך האניות האחדות שהורדו הימה. רב החבלים עמד על מעמדו כל הזמן עד הרגע האחרון שצללה האניה, ויצלל גם הוא תהומה.

* * *

חדשות שונות.

הספינה אֶלְבֶּה.

העתונים מלונדון הודיעו, כי חברת האניה קראטי, שגרמה באסון האניה אֶלְבֶּה, הורידה את רב החבלים מהאניה קראטי הנזכרה ממשרתו, אף לא תתן לו שכר חמש שנים אשר ינתן לכל רב אניה אם יפטרוהו ממשרתו, אף תביאהו במשפט, ויקחו ממנו את תעודת רב החובלים שלו, ולא יוכל עוד לעבוד על איזו אניה אלא בתור מלח פשוט. האנשים האחדים שנצלו מספרים בגנותם של המלחים והפקידים של אנית אֶלְבֶּה כי לא עמלו להציל את הנוסעים כי אם להציל את נפשם הם בהאנית הקטנות. רב החבלים של האניה קראטי מצטדק, כי הוא חשב שאניתו שבורה ותצלל תהומה, וע"כ לא יכול לחשב אדות הצלת האניה אלבה, ובפרט שהוא ראה כי היא כמו הולכת לה לדרכה בלי עכוב, וכל זעקת שבר לא נשמע מהאניה הזאת.

* * *

חדשות שונות.

[…]

המשפט בין חברת „לויד“ הגרמני, בעלת האניה אֶלבֶּה, ובין בעלת האניה קראטי אשר הסבה בשבר האלבה, ישפט ברוטרדם.


"הצבי", שנה אחת עשרה, מס' 5, 8 בפברואר 1895, עמ' 1; מס' 6, 15 בפברואר 1895, עמ' 4; מס' 7, 22 בפברואר 1895, עמ' 4; מס' 9, 8 במרץ 1895, עמ' 6. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

SS Elbe (1881)

שבר אנית הקיטור התוגרמית „ג'אניק“ – 1898

קאנסטאנטינפיל.

[…]

אנית הקטור ג'אַניק אשר להחברה התוגרמית מאחסוסי, נשברה לא רחוק מחוף היריקלי, האנשים וגם חלק מהסחורה אשר נמצאו בתוכה נצולו, בהודע דבר האסון להוד מלכותו השולטאן הואל ויתנדב מאוצרו הפרטי מאתים לירא טורקי לחלקם בין האנשים הנצולים אשר אך נפשם היתה להם לשלל, וחפציהם נשארו על האניה הנשברה, כן צוה לתת מתנות מאוצרו הפרטי להמצילים אשר השליכו נפשם מנגד ויחישו לעזרת נוסעי האניה.


"הצפירה", שנה עשרים ושמונה, מס' 16, 9 בפברואר 1898, עמ' 5. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.