תפילה למען האניה הרוסית הטובעת בים יפו – 1891

מעשים בכל יום:

ג) באה"ק.

ירושלם, ת"ו י"ד אד"ר תרנ"א. – ביום החמישי שבוע העבר היתה מהומה ומבוכה בעירנו, וקול צוחה בחוצותינו, לרגלי הבשורה הרעה שהודיע ע"י הטלגרף הרה"ג ר' נפתלי הירץ הלוי רב דק"ק יפו לרבנו הרה"ג הגדול ר' שמואל סלאנט לאמר: „האניה הרוסית טובעת בים צריכה רחמים, התפללו“. השמועה הרעה הזאת התפשטה חיש מהר על פני עירנו, ותסב מהומה ומבוכה, מכל עבר ופנה נשמע אנחות שוברות כל הגוף, הרה"ג מהרש"ם הזעיק את תלמידי ישיבת „עץ חיים“ והת"ת והמון רב לביהכנ"ס „בית יעקב“ להתפלל ולשפוך שיח לפני ד' הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה, כי יציל את האניה וכל הנפשות הנמצאות עליה מרדת תהומות. נורא מאד היה לראות את המתפללים בקול צעקה, גם ב„שופר“ הריעו כדין: „על האניה המטורפת בים“.

הרה"ג מהרש"ם הי"ו שלח טלגרמה להרב ביפו, לשאלו „מה שלום האניה והאנשים אשר בה“, ויקבל אחר הצהרים מענה, כי כל הנוסעים כבר נצולו. הטלגרמה הזאת הרגיעה מעט המית לבנו. ביום המחרת יום הששי נודע לנו כי שמונה משפחות מאחינו – כששים נפשות – נמצאו בהאניה, והן עם יתר הנוסעים ניצלו הודות לד'; אך אשה אחת יצאה כמעט מדעתה, כי לא מצאה פרי בטנה בהגיעה ליבשה, ותצעק בקול: הוי, בני ירדו במצולה, כבר נהיו לברות לשיני חזירי וכלבי הים! אבל ערבי אחד הוציאם מבין הגלים וישיבם להאם האומללה.

[…]

דוד בוימגארטען.


"המליץ", שנה שלושים ואחת, מס' 51, 13 במרץ 1891, עמ' 5. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

* * *

ב"ה ירושלם ת"ו ט"ו אד"ר.

יום פחד וחרדה, יום נורא ואיום היה יום החמישי העבר לאחינו יושבי יפו, ויום בלהות ומהומה ליושבי ע"הק, כי בבוקר הגיעה שמועה רעה ע"י הטעלעגראף להרה"ג מוהר"ש סאלאנט, אשר האניה הרוססית בשם „צאַר“ טובעת בים והמים באו עד נפשות הנוסעים והנן בכל רע. עד מהרה התאספו אחינו פה לביהכנ"ס להתפלל לה' על הספינה החושבת להשבר, ורבים רצו אל בית הטעלעגראף, לשאול על קרוביהם ומיודעיהם. אך לפנות ערב שקטה העיר, כי באה הבשורה אשר כל הנפשות נצלו. כפי הנשמע התנגשה האניה בשני הסלעים, עוד בטרם בואה לחוף אלכסנדריה, ושם התפוצצה המכונה, אך רב החובל חזק את בדקיה באלכסנדריא וילפת ארחות דרכו ליפו, אולם רוח הקדים ששרר על הים חשב להוריד את האניה במצולות, וכראות רב החובל כי סכנה קרובה, מהר לחזק כן תרנה ולפרוש נס ולהגיע לחוף יפו, והתחבולה הזאת עמדה לו ויבא בחצי הלילה ליפו והים היה הולך וסוער ולא ראה את החוף כי לאסונו לא דלקה העששית המאירה על הים וירעם רב החובל בכלי תותח ויקיצו יושבי יפו והנה אהה; האניה באה בין הסלעים וגלי המים הזדונים פרצו בה פרץ, וקול יללת הנוסעים המתאבקים עם המות עלה עד השמים, וינסו המלחים וכל תופשי משוט אשר ביפו להצילם ולא יכלו, כי הרוח שם את הים כמרקחה, וכה נמשך החזיון הנורא עד הבוקר אשר אז נח הים מזעפו, וימשכו המלחים את האנשים מהאניה בחבלים כל עוד נפשם בם. – אחד מאחינו היודע לשחות שם נפשו בכפו ויקפץ הימה ויצלח אל החוף ויעמוד וינגן בקול רם שירת „אז ישיר“. – מספר אחינו אשר באו על האניה הזאת, היה ששים וששה, הרב מיפו הודיע, כי אשה אחת אבדה את בנה האהוב לה, ומרוב השמחה במצאה אותו, יצאה מדעתה, ואיש אחד נאלם והדבר אין בפיו. – תודה רבה יאתה לאחינו יושבי יפו, כי עמלו הרבה לטובת האומללים ויאספו נדבות ובגדים ויחלקום להנוסעים ולא הבדילו בין יהודי לנכרי.

י"ד.


"הפסגה", שנה שניה, מס' 45, 20 במרץ 1891, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

Чихачёв, Chikhachov

אניה נושאת דינאמיט התפוצצה לרסיסים – 1886

חדשות שונות.

[…]

משבר אניה. יושבי העיר האווער נבעתו בליל 24 יולי העבר לקול רעש נורא אדיר וחזק אשר העירם משנתם בהיותם הוזים שוכבים על ערשותיהם בחצי הלילה, וזה הדבר: על יד החוף עמדה אניה נושאת דינאמיט, ויהי בנשוב הרוח על פני מי הים וירומם גליו התנועעה האניה ויחם החומר המפוצץ אשר בתוכה ופתאום התפוצץ וישבר את האניה לרסיסים דקים ויקרע גם את שרשרת הברזל הקשורה בהעוגן ויפוזרו השברים לכל רוח ויעשו שמות בבתים אשר עמדו על יד החוף וגם גלי מי הים עברו את גבולם ויתרוממו למעלה בכח גדול וישטפו את החוצות אשר בחלק העיר הסמוך אל החוף ויכבו את מאורי הגאז, וכל העצים אשר בגנים שוברו ויעקרו משורש. באדם לא היה אסון רב כי רק אשה זקנה אחת מתה ואיש צבא מחיל הזשאנדארמי נפצע.


"הצפירה", שנה שלוש עשרה, מס' 100, 17 באוגוסט 1886, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

אנית קיטור טבעה בהלכה מג'ידה לבצרה – 1876

חדשות שונות.

[…]

אחת אניות הקיטור הבריטיות נשברה לרגלי רוח סערה אשר היה על הים בהלכה מג'ידה לבצרה. עליה נמצאו כמה מאות עוברים ושבים רובם פרסיים אשר שבו מקבר נביאם במעקקא. האניה נמצאה אז במקום לא רחוק עוד מג'ידה ורב החובל אבה לשוב באניה קטנה העירה לבקש עזר, אך הפרסים התנפלו עליו ולא אבו להניחו ויסגרהו על מסגר. וארבעה מהם הלכו באניה קטנה העירה ואך ביום הרביעי באה אל ג'ידא ואך א' מארבעה האלה נמצא עוד חי. אניות הקיטור אשר מהרו לעזרת האניה הזאת לא מצאו עוד כל זכר לה כי טבעה במצולות היא וכל הנמצא בה.


"חבצלת", שנה שישית, מס' 27, 5 במאי 1876, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

אסון אנית הרוח „קאספאטריק“ – 1875

ענגלאנד

לאנדאן סוף טבת. אם כי הסכן יסכינו פה לשמוע ממקרה אסון כפעם בפעם, אך מאסון נורא כזה תצלינה אזני השומעים. ביום 24 דעצ. בנסוע מסע־מרכבות על מסילת־הברזל, ויהי בעברם גשר תעלה אחת והנה ירך־אופן ממרכבה אחת נשבר וכרגע נטתה המרכבה מעל המסילה ושלש עשרה מרכבות אחריה מטים עקלקלותם וכל האנשים אשר היו בתוכן, מאה במספר, הוכו במכות נאמנות בפצעים מסוכנים, ושנים ושלשים מהם הומתו.

"קוספטריק" (Cospatrick) בכף התקווה הטובה, בין 1856 ל-1874. מקור: ויקישיתוף

עוד זה האסון נשמע וזה (אסון אחר) בא! והשמועה באה העיר לאמר: כי ספינה אחת נשרפה בלב־ים („העברי“ הודיע מאלה בקצרה בגליון ט"ו) ובתוכה היו ארבע מאות ושבעים אנשים. כל העיר היתה כמרקחה, והמונים המונים רצו לחברת „אדוני האניות“ לשמוע מפרטיות האסון הנורא הזה. ואחר החקירה נודע כי אנית רוח „קאספאטריק“ משאה נערך י"ב מאות טאן (אשר עזבה את נהר הטהעמס ביום שנים־עשר לסעפטעמבער לבוא לנייאזעעלאנד) ובתוכה היו ארבע מאות וכ"ד נוסעים אומנים ועובדי אדמה בעזר הממשלה להתישב בארץ החדשה ההיא, ועם רב החובל ואנשיו עלו עד ארבע מאות ושבעים וששה איש, ובתשעה עשר לנאוועמבער פרצה אש בתוכה (והיתה אז קרוב למצר התקוה באפריקא) וכרגע רב החובל ושלישו עלו על מכסה האניה, אבל כל עמלם לכבות את האש היה לשוא!

המהומה אשר היתה בין הנוסעים אין להעלות על הכתב. איש ואשתו, ילדים וזקנים, השליכו את עצמם תוך הים ובחרו למו טביעה במים משריפת אש. ורק שתי ספינות קטנות הורדו מעל האניה ותמלא אחת במספר שלשים נוסעים, וכמו כן השנית במלחים ואנשי־האניה ויחנו קרוב לה עד אשר נשרפה כליל ותטבע תחת המים, ואז הלכו שתי הספינות יחדיו בתקוה כי יתראו מהעוברים על הים ויצילום, אבל רוח סערה אשר בא פתאום הפריש אותם זה מזה, וכעת עוד לא נודע מהשניה מה היה לה.

אך האחת שחה בתוך גלי הים העברו עלי' ברעש וזעם. ששה עשר מהאנשים אשר היו בתוכה מתו ובשרם היה לאוכל בעבור הנשארים! עד ביום העשירי אחרי המקרה לא נשארו בתוכה כי אם חמשה אנשים. ואניה אנגלית „סצעפטער“ בעברה במקום ההוא ראתה מרחוק הספינה הקטנה השחה על הים ותקרב ותציל את האנשים ההם, מהם שנים מתו והנשארים שלשה באו לאנגליא והמה אשר הודיעו לנו את אסון הנורא ההוא.

אדוני־האניה הנשרפה שולחים אניותיהם להארץ ההיא זה י"ז שנה, ויותר מן אלף אניות עם 4 אלף נוסעים בעזר הממשלה לטובת יישוב־ארץ־חדשה נשלחו במשך זמן ההוא בלי שמץ מקרה ואסון. והאניה ההיא עצמה הנשרפה כבר נסעה פעם אחת לנייא־זעעלאנד ושבה בלי מקרה ופגע. וטרם נסעה בפעם הזאת הובחנה מאת פקידי הממשלה לראות כי הכל כראוי ונכון. לכן סיבת האסון בפעם הזאת לא נודעה לנו. וצדקו דברי המשורר „אם ד' לא ישמר וגו' שוא שקד שומר“.


"עברי אנכי", שנה אחת עשרה, מס' 9, 15 בינואר 1875, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

שבר אניה וטבועים רבים – 1912

טלגרמות.

(על פי הסוכנות הטלגרפית הפטרבורגית).

שבר אניה וטבועים רבים.

ארחאנגילסק. ב-8 בסינטיאבר בערב התנגשה האניה המושכת „פרוגריס“ עם אנית הנוסעים „אובנובקה“ בנהר „דוווינה המערבי“, ואנית הנוסעים טבעה. אנשיה העובדים בה ורב הנוסעים הוצלו. מספר האובדים מתברר.

ארחכאנגילסק. אנית הקיטור „אובנובקה“ הלכה למיימאקס אל מקום בתי מגזרות העצים, ומאה וחמשים איש פועלים היו בה. אנית הקיטור „פרוגריס“ נתקעה בקצה הקדום ב„אובנובקה“. נוסעים רבים קפצו המימה והגיעו אל היבשה, ושאר הנוסעים טבעו. עד כה הוצלו 35 איש. עוד אי אפשר לדעת בדיוק את מספר האובדים, כי עתה אין עבודה בבתי המגזרות, והפועלים עודם בעיר, ועל כן אין למנותם ולדעת כל פי זה כמה מהם אבדו. לפי ההשערה אבד מנהל בית העבודה של אולסינסטאמפי.


"הזמן", שנה שניה, מס' 203, 24 בספטמבר 1912, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

אסון אנית הקיטור "ליידי אלגין" – 1860

חדשות.

אמעריקא.

כתבי העתים מודיעים מהאסון הנורא אשר קרה בימים האלה אל יורדי הים באניה הנקראת „לאדי עלגין“ במהלכה לעיר מילווקע באמעריקא. על האניה הזאת נמצאו כמה מאות אנשים נשים ובתולות. אנשי האניה היו שמחים וטובי לב והשתעשעו במחול משחקים עד שעה השנית אחרי חצות הליל, ויהי עודם צוהלים ושמחים, פתאום פגעה באניה אחרת ההולכת לקראתה בסופה וסערה דרכה, ותקוב חור גדול בירכותיה, מוכנת הקיטור התפוצצה לרסיסים, מים הרבים והעצומים אשר פרצו ברעש, כבו את אש המערכה במוכנה, והאניה אשר חבלה בה הלכה לדרכה. האניה „לאדי עלגין“ נאבדה! אחרי אשר עלתה שמים וירדה תהומות לערך חצי שעה במשברי שאון גלים, ירדה במצולות תחת, ולערך ארבע מאות נפש אדם נאבדו מתוך קהל החיים. לערך מאה אנשים נמלטו מתוך המהפכה, מרביתם אלה אשר היו על חלק המכסה הראשון אשר נחלק מיתר האניה וצף על פני המים עד אשר באו אניות אחרות ויצילו את האנשים העומדים עליה בין חיים ומות.

אוניית הקיטור "ליידי אלגין" עוגנת בנמל שיקגו, יום לפני טביעתה. מקור: ויקישיתוף

המגיד, שנה רביעית, מס' 40, 16 באוקטובר 1860, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

אסון נורא בהנמל של קרדיף – 1886

מחוץ לארץ.

[…]

מה"ע מודיעים ע"ד אסון נורא שקרה ביום שמונה לירח זה לספינת הקיטור „ריפטעטאן“ בהנמל של קרדיף. האניה ההיא התקלקלה ואחרי אשר עשו בה את התקונים הנדרשים חפצו לעבור בה ארח לבחינה, והציתו אש בדוד הקיטור, אך שכחו לראות ראשונה אם לא נשחתה גם הקלחת, ואחרי אשר בערו באשר שעות אחדות התפוצץ פתאום הדוד לרסיסים ויגזר גם את האניה לגזרים. רב החובל, חרש המכונה והמסיקים וכן ראש המלחים נקרעו לגזרים ולא נודעו עקבותיהם. חלק אחד מהקלחת עף שתי מאות מעטער ובנפלו על ספינה אטלקית כרת את ראש הנוהג בספינה והרג שני מלחים. ע"י התנועה הגדולה אשר הסבה שבירת הדוד היה הים כמרקחה וגליו התרוממו ויעלו על החוף ובשובם משכו אחריהם את העגלות והסחורה אשר עמדו עליו. כל חלוני הבתים אשר על החוף נשברו מקול הרעש, ושתים עשרה אניות נשחתו.


"היום", שנה ראשונה, מס' 31, 19 במרץ 1886, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

דבר זד אשר תסמר שערות ראש השומע – 1868

עסטרייך

[…]

רועשאוו. בחודש ניסן במ"ע נ. פ. פ. ראיתי מראה מפחיד מאד וזה תארו: מעיר Nantes מודיעים דבר זד אשר תסמר שערות ראש השומע, אניה אחת אשר יצאה מקלקוטא והועדה לבוא מארזיילה, החלה להשבר קרוב לאי Brondom וחשבה להטבע. היורדים בה נסו על נפשם לבלי היות לטרף למלתעות גלי הים אל תוך אניות קטנות הנקשרים בהספינה הגדולה וגם הצילו מחית מזון ככל אשר היה לאל ידם להחיותם בדרך, אולם לא רצו הנוסעים לשוט אל האי הקרובה, רק תוך הים שמו נתיבתם, לבוא לעיר מושב. ויהי אחרי תשע ימים מת רב החובל, וראש המלחים מלא מקומו אחריו. ויהי כאשר תם האוכל אשר הכינו להם ויאמר ראש המלחים, אחי לבלתי סבול תלאות הרעב טוב לנו שנשליך אותנו תוך משברי ים. ויקם אחד מן המלחים ויאמר אדוני! לא טוב דברת אך נפיל גורלות בינינו מי יהיה האיש אשר יהיה אוכל לפינו וכל אשר יעלה עליו הגורל יפדה את שאריתנו מרדת שחת ולמה נגוע כלנו ברעב? ויפילו גורלות ויפול על נוסע אחד אשר נסע צרפתה ויאמר ראש המלחים חכו עוד רגעים אחדים מלשפוך דם נקי עד אשר יתפלל האיש לאלוהיו ויודה לו ברגעי האחרונים לימי חייו, וכן היה. וככלותו להתפלל אמר הנוסע להם: עתה הנני בידכם ועשו עמדי כטוב בעיניכם. האנשים נשמעו לדבריו היורדים חדרי בטן נכמרו רחמיהם לו, וכל אחד לא רצה לפגוע בו ראשונה וגם על זה הפילו גורל מי יהיה הממית. ויפול הגורל על חרש עצים אשר גם הוא ארח לחברה אתם. קל ברגליו כאחד הצבאים צעד החרש וגרזן בידו ויך על צואר הנוסע, וככה נפל שדוד ארצה: כאשר יטוש עלי אוכל, כן עפו הנוסעים אל גוית המת, וישסעוהו כשסע הגדי, ודמו לקקו ומוח ראשו ושוקוי עצמותיו מצצו ויאכלו בשרו לשובע והנשאר מגוית המת אחרי כי שקטו רעבונם נתחוהו לנתחים ויבשו אותם נגד פני השמש, ובכל בוקר יהי לברות למו. ביום השלושה עשר באו לעיר Madagascar ואתם הביאו עוד רבע מגוית המת, הנוסעים כלם היו כמתים, וגרי המקום חשו הביאו להם לחם לאכול ובגדים ללבוש, ואחרי זאת הובילו את האנשים אל Tamaetawa ויציגום תחת משרת ופקודת הסולטאן והודיעו הדבר כאשר נעשה הכל באר היטיב אל ראשי יועצי המארינען.

מ"ג"ד


"עברי אנכי", שנה רביעית, מס' 24, 3 באפריל 1868, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

המשפט בדבר אבדן אנית הקיטור "יעקאטערינא" – 12 ביוני 1900

טלגרמות:

יום 29 (11) מאי (י"ד סיון).

[…]

אודיסא. – בבית דין הגליל היה עומד להתברר המשפט בדבר ההתנגשות של אניות הקטור „הקיסרת יעקאטארינא 2“ של „החברה הרוסית למסע הקטור ולמסחר“ ו„פוטר“ של „החברה הרוסית“. יען נפקד מקום 25 עדים אשר לא באו ליום המוגבל נדחה המשפט עד ימי הסתיו. אל אדות תביעת הממון שהיתה ל„החברה הרוסית למסע וכו' ל„החברה הרוסית“ סתם עבור האניה הטבועה שמחירה עלה 436,000 ר' נתפשרו ביניהן, „החברה הרוסית“ שלמה 216,000 ר'. כל הסכומים שיחיב בית המשפט לשלם בעד סחורות שונות ובעד מומים שנתנו בהנוסעים בעת ההתנגשות תשלמנה שתי החברות חלק כחלק.

* * *

בפנים המדינה.

אדעסא – היום נגמר בירור המשפט בדבר אבדן אנית-הקיטור של „החברה הרוסית“ „יעקאטערינא“ ע"י ההתנגשות עם אנית הקטור של החברה הזאת „פעטר“. השופטים חרצו את משפט סגן רב החובלים של האניה „פעטר“ צ'ויקא לדחותו ממשמרתו ולהושיבו בבית האסורים לארבעה חדשים, ואת הממונה על אופן-הגליל (רול) שוועץ להושיבו בבית האסורים לשני חדשים ושיקבל עליו לעשות תשובה כפי שיורוהו כהני הכנסיה.


"המליץ", שנה ארבעים, מס' 118, 12 ביוני 1900, עמ' 2; מס' 238, 13 בנובמבר 1900, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

התנגשות אניות בסטמבול – 1897

סטמבול

[…]

ביום השבת ב' כסלו התנגשה הספינה האנגלית אנטוין בספינה של הלויד האוסטרי דיאנה אשר עמדה בהנמל והיתה מוכנה להפליג לדרכה. ותך הספינה האנגלית בהספינה האוסטרית בכח עצום, ותפרץ בה פרץ, ויבואו בה המים, ותחל הספינה האוסטרית לשקע ולצלל והנוסעים, כמאה במספר, אשר היו בקרבה הרימו קול זעקת שבר. אך בחסד דעתו המיושבת של רב-החובלים נצלו כל האנשים אשר היו על הספינה, והיא טבעה אחרי רגעים אחדים; רבים מהנוסעים אבדו כל חפציהם.


"הצבי", שנה ארבע עשרה, מס' 8, 10 בדצמבר 1897, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.