[…]
– בקרבת חוף יון היתה בימים האלה תבערה גדולה. אניה מלאה נפט אשר הלכה מבאטום נשרפה כליל על פני הים. היום היה חם מאד וקרני השמש להטו את הנפט בתוך החבית ויתפוצץ וינפץ את החביות. הנפט הנשפך נפל גם אל התנור אשר היתה בו אש, ובין רגע נהפכה כל האניה כולה ופני הים מסביבה ללהבת אש. רב החובלים ואנשיו הצילו את נפשם בעמל רב.
"המליץ", שנה עשרים ושמונה, מס' 199, 26 בספטמבר 1888, עמ' 7. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
מאות עוברים ושבים על אנית הקטור איטורי אשר להחברה האוסטרית „ללאיד“ היתה בסכנה גדולה ביום השבת כ"ד תשרי. האניה הנזכרה היתה מוכנה לצאת מתעלת הבאספֿארוס לטהעסאליען, והנה באה אניה בריטית מקארדיף ובהכנסה אל התעלה פגעה באניה האוסטרית בכח גדול מאד, ותקב בה חור גדול והמים החלו לפרוץ אל האניה, וימהר רב החובלים לשבר את כבל העגון ובכל כח מכונת האניה החיש להביאה אל החול אשר על חוף אחור קאפו, האניה סבלה נזק רב, אך כל אנשיה נצולו מאבדון.
מקרה חלי רע קרה אצל קנדיא על אנית המלחמה הבריטית הוסאר אשר עמדה ימים רבים באלכסנדריא, לפני בואה לקנדיא. האניה רוחקה ותלך למאלטה, ושמה הושם עליה בקורת עשרה ימים.
"חבצלת", שנה שלושים ושלוש, מס' 3, 7 בספטמבר 1902, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
[…]
(אסון אניות) אנית הקיטור הקטנה סימבוט, בסטאמבול, אשר ישבו בה רבים מפקידי המלכות, כשנים וארבעים איש, נפגשה באנית קיטור יתר גדולה, ותצלול האני' הקטנה, שבעה עשר איש נמשו מהמים וישובו לתחי' והנשארים טבעו, ובתוכם גם שר האלף אחליד רב החובלים של האני' הקטנה שטבעה. – אנית הקיטור קאיווא אשר עשתה דרכה מבאמביי לרשער, ובה נוסעים רבים אשר הלכו למעקא להתפלל על קבר נביאם מחמד, נשרפה, ורבים מהנוסעים אבדו. – אנית הקיטור „ציטי אף האמבורג“ התנגשה בתעלת בריסטאל עם אנית הקיטור קונטעס עוולינע אשר באה מבילבוא, והאני' השני' ירדה תהומות וטבעו שמונה נוסעים וששה עשר חובלים.
"מחזיקי הדת", שנה חמש עשרה, מס' 15, 2 ביוני 1893, עמ' 7. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
[…]
ריבינסק, 30 מאי. בשעה 2 אחזה אש בספינות הריקות העומדות באשדות הנהר שעקסנא; האש פרצה על כל סביבותיה; האניות המכבות תבערה אחרו מן המועד. שעה 2 ועשרה רגעים. אורחת הספינות בערה באש ורוח עזה הולכת וסערת.
שעה 4 ושלשים וששה רגעים. הסכנה עברה שמונה ספינות ושתים עשרה אניות קטנות נשרפו.
[…]
ריבינסק, 31 מאי. לפי הידיעות הברורות אשר נאספו נשרפו אתמול שבע ספינות: שלש של הסוחר זשוראווליאוו טעונות סחורה של סוחרים שונים, אחת של בוליטשעוו טעונה סחורה נכריה, אחת של קאלצאוו ג"כ עם סחורת זר, אחת של סטאחעיעוו טעונה סחורתו, ואחת של ריאזאנצעוו טעונה מלח, ארבע אניות גדולות ושש עשרה ספינות קטנות וריקות. האניות הנשרפות רובן לא היו בטוחות בחברות בעלי האחריות. האש נשקעה בשעה 5 בבקר. לבני אדם לא קרה כל אסון.
"היום", שנה ראשונה, מס' 94, 13 ביוני 1886, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
[…]
– בנמל בירות קרה אסון גדול. בספינת המלחמה התורקית „שהם“, אשר התעתדה להפליג מהחוף, נבקעה מכונת הקיטור ואנשים רבים נהרגו. גם הפקיד הראשי של הרג'י מבירות, האדון לטור, נמצא על האניה, ושמועה פשטה בעירנו כי גם הוא נהרג, אך לראש הרג'י בעירנו, מלחמי אפנדי, הגיע תלגרם המודיעו כי האדון לטור יצא שלם ובריא מהאסון הזה.
[…]
אסון בלתי מצוי!
העיר בירות אבלה ונוגה לרגלי האסון האיום אשר קרה לה, ביום כ"א לחודש אפריל בצהרים הואיל כבוד הואלי לנסוע לטריפולי באניה הנקראת „נחם“. רבים מנכבדי העיר מושלימים ונוצרים, הלכו ללותו באחת האניות הקטנות „תורביל“ העשויה לירות במים טעונה תמיד באבק שרפה וכלי נשק. ויהי עוד טרם הרחיקה האניה משפת הים והנה אהה! קול רעם נורא נשמע בכל העיר בירות, לא רעם ממרום ולא רעם מן התהום כי אם מהאניה הקטנה. כי מרוב החום נבקעה המכונה ואבק השרפה אשר בה בער כרגע ותקרע האניה וכל אשר בה ירדו תיכף הימה. „הנחם“ האניה אשר בה נסע כבוד הואלי שבה מדרכה וסירות דוגה במספר גדול מאד, פשטו בכל המקום ההוא לבקש את האומללים האלה ויורידו רשתות להעלותם משם.
בין הנטבעים היו קצוצי יד, קצוצי רגל בלא עינים בלי אף ורבים יהיה קשה להכירם, כי פניהם נשחרו מאבק השרפה, כל מת נמסר למשפחתו, רק שני אנשים הועלו עודם חיים ויש תקוה כי ישארו בחיים, עוד אי-אפשר לדעת מספר המתים על נכון. בכל יום מקוים כי הים יקיא עוד אנשים. אתמול הובאו לקברות שני נטבעים האדון בן בוסטרוס העשיר היותר גדול והיותר חשוב ונכבד בבירות ואחר מחברי הבנק. לוית הראשון היתה באמת נהדרה, כבוד הואלי הבירותי והג' בלי (אשר בהרים) הקונזולים וכל השרים, העשירים ונכבדי העיר באו ללותו. תלמידי וגם תלמידות בתי הספר שרו שירי תוגה, הוא יקבר בקבר המיוחד למשפחתו.
הגפן.
"הצבי", שנה חמש עשרה, מס' 42, 26 באפריל 1900, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
[…]
אסון גדול קרה זה ימים אחדים בים מארמארא. אנית הקיטור אנגלית „לאקאָניא“ הבאה מליווערפאָאָל, סוריא וסמירנא, פגעה במרוצתה באנית הקיטור אשר להחברה הרוסית של אניות הקיטור והמסחר „קאָלחידא“ אשר יצא ביום 8 מערץ מחוף קונשטנטינא ללכת לסאלאָניקא, ותשבר אנית רוסיא ותצלול כעופרת במים אדירים ורק חלק אחד נשאר דבוק באנית „לאקאָניא“, ונצולו את רב החובל קירגאיאָוו, 45 מלחים, 40 נוסעים. טבעו: סאָולאָוויטש מלחים, 30 נוסעים. הנצולים באו לקונשטנטינא על אנית „לאקאָניא“. ועוד שלשה אנשים נצולו ע"י אנית סוחר.
"המליץ", שנה שניה, מס' 24, 27 במרץ 1862, עמ' 5. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
[…]
בליל 10/22 מארט, פגעה אנית הקיטור האנגלית „לקוניה“ מליווערפול, בים מארמארא (הוא הים המבדיל בין איירופא ואזיא ועובר לפני קאנסטאנטינאפעל) באנית הקיטור הרוסיאית הנקראת בשם קולחידא אשר לחברת סוחרי רוסיא, הבאה מעיר סלוניקי, האניה האנגלית שטפה במרוצתה הלמה ומחצה את האניה הרוסיאית, עד כי במשך עשרה רגעים ירדה תהומה עם כל עזבון סחורותיה, רב החובל קורגאנאוו וארבעים וחמשה איש מלחים גם ארבעים אנשים עוברי ארח אשר נמצאו באניה מצאו מלט, אך האפֿיציר סאולאוויץ, ואחד ועשרים איש מלחים, ושלשים עוברי ארח טבעו בים, האניה קולחידא הזאת, עלתה לחברת סוחרי רוסיא אשר נוסדו לעשות מסחור בים ולמעבר עוברי ארח וסחורה באניות הקיטור, בסך 219.499 רו"כ.
(הד"צ 71.70)
"הכרמל", שנה שניה, מס' 38, 4 באפריל 1862, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
אשתו של המיליונר אסטור, שטבע בשעת האסון, מספרת את פרטי הצלתה. היא נפרדה מבעלה במנוחה, כי הבטיח אותה להתראות עמה בקרוב. היא ונשים אחרות עזרו לנהל את סירות ההצלה, שנתמלאו מים עד הברכים. כל הנשים העשירות שנצלו והועלו על „קארפאטיה“ אכלו שם את ארוחתן באולם המחלקה השלישי. מלח אחד בשם קליין מספר, כי רבים מהנוסעים היו שכורים מיין בשעת האסון. באותו הערב ערכו בהאניה משתה גדול, ואחרי הסעודה חלקו יין שאמפאניה לכל המלחים. בהמשתה השתתפו גם רב-החובל וכמה אופיצרים שתו לשכרה. המלח קליין עסק בעבודתו על ספון האניה, ופתאם נגש אליו נוסע אחד והראה לו באצבע את תל-הקרח הקרוב. ואחרי שנוכח, כי התל הביא שואה על האניה, ובראותו כי השומרים העומדים על המשמר נרדמו – נתן את האות הראשון להצלה. כן מספרת מרת אסטור, כי בעת שנהגה עם אשת המיליונר ווירניר את סירת-ההצלה, ראו עשרה מלחים שכורים הצפים על פני המים, וכשנסו להצילם מתו מיד.
האניה „מאק קיי ביניט“ מצאה בים ס"ד גויות של מתים במקום האסון, ואפשר להכירם על פי סמניהם. כן מצאו מנהלי אניה זו כמה טבועים אחרים והשליכום שוב המימה, מחמת שאיי אפשר עוד להכירם. כן ראו הנוסעים באניות אחרות שברי „טיטאניק“ וגופות מתים צפים על פני המים. בכל בתי-התפלה של הכנסיות השונות בניו-יורק נערכות בכ"ב לח"ז אזכרה לנשמות המתים בשעת האסון.
הקומיסיה המיוחדת של הסינאט בניו-יורק מוסיפה לדרוש ולחקור את העדים ע"ד הנהגת פקידי „טיטאניק“ בשעת האסון. נוסע אחד מאירלנד מספר, כי קפץ המימה ונסה להכנס לאיזו סירות-הצלה, אולם המלחים דחו אותו כמה פעמים המימה עד שמשוהו שתי נערות אירלאנדיות מן המים והעלוהו להסירה שלהן. כן נתברר, כי הצלת הנוסעים של המחלקה השלישית החלה רק אחרי שנתמלאו כבר כמה סירות-הצלה מוצלים מבני שתי המחלקות הראשונות. בעת שהסירות האחרונות הורדו כבר המימה, עמדו עוד כמה נשים וילדים מהמחלקה השלישית וצעקו בבכי בקול גדול, ואיש לא השגיח בהם. גם באזורי-הצלה הורגש מחסור גדול, ורבים נשארו בלי אזורים. מלח אחד מספר, כי ראה עשרה נוסעים מהמחלקה השלישית, שהתאמצו לחדור לסירה מלאה נשים, ואופיציר אחד המית מהם ששה ביריה. ובצד אחד השליכו איזו נוסעים המימה אופיצירים אחרים שבקשו למנוע אותם מרדת לסירה אחת.
גם הבית-התחתון בלונדון עסק בחקירת האסון. נשיא לשכת-המסחר בוקסטון השיב על האינטירפילאציה בדבר האסון בדברים קרים שעוררו התרגזות, ובתוך כך אספה לשכת-המסחר ועידה כדי למצוא את הסבות העיקריות של האסון ולחקור אם נעשתה ההצלה כהוגן. כן הוחלט לקרוא ועידה אינטירנאציונאלית כדי להיטב את אמצעי-ההגנה של האניות. ביחוד מורגש הצורך לתקן את סירות-ההצלה, שלא נשתנו זה כ"ה שנים, למרות אמצעי המיחניקה שהוטבו הרבה במשך הזמן הזה. במקרה אסון מתהפכות רוב הסירות ע"י הגלים, בטרם שתבא איזה אניה להכניס אליה את המוצלים. ועל כן מציעים להנהיג בהסירות מכונות-תנועה של בינזין, כדי שתוכלנו להמשיך את דרכן בים עד פגען באיזו אניה או עד החוף הקרוב. החקירה הוכיחה, כי סירות-ההצלה של „טיטאניק“ נמצאו במצב מעציב מאד בשעת האסון. לא רק מספרן לא היה מספיק כלל, אלא גם לא הצליחו כלל לתעודתן.
"הזמן", שנה שניה, מס' 81, 25 באפריל 1912, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
[…]
בחדש מאי העבר נאבדו בארחות הימים 123 אניות-תורן, ואניות קטור 10. במספר האניות תורן אשר נאבדו נמצאים 41 אניות בריטאניה, 16 אשכנזיות, 14 צרפתיות, 12 מאיטאליע, 6 מנארוועגען, 6 מאוסטריא, 5 מאמעריקא, 4 מהוללאנד, 4 מדענעמארק, 3 מספרד, 2 מארץ יון, 2 משוועדען, לרוסיא, בראזיליע, טירקיא, לכל אחת אניה אחת – בין אניות הקטור אשר נאבדו נמצאו 6 מבריטאניה, 3 מאמעריקא, 1 מאיטאליע.
"הלבנון", שנה תשיעית, מס' 44, 2 ביולי 1873, עמ' 7. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
קיוב. – […] מה"ע הרוסים היו"ל בעירנו מרבים עתה שיחה ע"ד המהפכה אשר נהיתה בימים האלה ע"נ דניעפר וזה הדבר: ביום 7 אוגוסט בשעה השתים עשרה בצהרים הפליגה האניה „אַטאַמאַן“ מחוף קיוב מלאה המון נוסעים וגם משא מרבה להכיל עד מאד, ביחוד היה רב מאד מספר הנוסעים על מכסה האניה (פאָרדעק), במחלקה השלישית. בשעה התשיעית בערב הגיעה האניה לחוף עיר „קאניוב“ (פ. קיוב) וכנהוג הורידו את השלבים, והנוסעים החלו לרדת מן האניה, אך עוד לא הספיקו כשלשה אנשים לרדת מן האניה, והנה קול שאון והמולה, קול נפץ נורא נשמע, והאניה נעלמה ונתכסה בין אדי קיטור וקול זעקה: תבערה! תבערה! נשמע מכל עברים. וכאשר אדי הקיטור פנו הלכו להם, אז נראתה האניה והנה ריקה היא מרוב הנוסעים, אך נשמע קול צעקת האמללים אשר נכוו באדי הקיטור הרותחים. רבים מהנוסעים אשר דמו כי תבערה באניה, החלו לקרא לעזרה ויקפצו המימה. אחרי עבור הבהלה הראשונה ירדו האנשים אשר עמדו על החוף באניה, והנה מחזה נורא לפניהם. על מכסה האניה שכבו בכל מקום אנשים אשר נכוו באדי קיטור רותחים, אחדים מבלי כל רוח חיים בקרבם, ורבים השמיעו קול צעקה מעצמת מכאוביהם. „ארובת הקיטור“ נשברה ותפול על אשה נוצרית אחת, וכשהוציאוה מתחת המפולת והנה היא מתה.
כעבור רגעים אחדים הגיעה אל החוף האניה „פושקין“ אשר נסעה מקרעמענטשוג קיובה, והמון הנוסעים האמללים אשר קפצו המימה החלו להושיט יד ולקרוא לעזרה. כרגע הורידו את האניות הקטנות, ונוסעים אחרים נגאלו משחת בעזרת מלחי האניה „פושקין“, אך אין כל ספק כי רבים הם אשר מצאו קברם במים האדירים האלה, אחרי כי לפי דברי הנוסעים כמעט כלם קפצו המימה. לפי הידיעות האחרונות ירדו תהומות כשלשים איש, כעשרים איש נפצעו, רבים מהם פצעים אנושים. סבת הנפץ עוד לא נודעה לנכון, אך אומרים אָמור כי מנהל המכונה שכח מלהוציא את אדי הקיטור אשר התקבצו בכמות רב החוצה. כשהגיעה הידיעה הזאת לעירנו הסבה מבוכה גדולה ופחד, כי רבים מהנוסעים היו מיושבי עירנו, בהם גם יהודים אחדים, ומי יודע גורלם אם נשארו בחיים או להיפך ח"ו.
אהרון הלוי איזגור.
"המליץ", שנה שלושים וחמש, מס' 187, 3 בספטמבר 1895, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
נעתק לעברית ע"י חנן שאכעט מסינסננאטי.
למראה הריסות שברי אניה אשר נסערה אל חוף הים, יתפלץ כל איש ולבו תמלא רגשות נוגות ולא תתארנה באמר ודברים, כפיס מעץ יענה יביע הוות. על כל רסיס ונפץ חרות עצבון, מפח נפש ובלהות צלמות. מי יודע אם לא פליטת המשוט ההוא שמה, אשר מראיהו נהפך לירקון מזקן, היה שארית תקות בן אדם אומלל הדורך על במתי ים? מי יודע אם לא אל העץ הלח הלזה הוא נשא את נפשו להחזיק במעוזו? וכי רק רפיון רוחו וגלי ים זועף גרשוהו מהסתפח אליו ולדבקה בו למען יחיה עוד?
אניות נשברות מים האנטלאנטי כמו אלה, תטלנה אל חוף ארץ אמעריקא יום יום; מדי נביט בם, רוח כהה על פנינו יחלוף ונחליט אולי הן הנה, אשר בחיקן נשאו בימי קדם מחמדינו ואוהבינו מבלי לשוב אלינו עוד, ועתה הוי שמים! דמיונם לצללי תפתה ורוחות פורחות בתהום הנשיה.
יורדי הים באניה המה יראו לפעמים ראש תורן מועף ביעף על פני גלי הים וכמו מלאך אכזר ישלח במו להעיד בחברת עליזי הלב להיות עתידים ליום כזה. ומי גבר יראה כזאת ולבו לא יתר ממקומו? אהה תקוות נעימות מנפצות אל הסלע! תענוגות חלד ומנעמי החיים! איך ירדתם כעופרת במים אדירים. ככה יהגה הלב אך נכאים למראה קורע לב ובשר כזה וכרגע יאלמו השאננים באניה עד כה דומיה, גלי הים יתנשאו מעלה מעלה, בגאוה ועוז ירימו ראש על חרבות צי האדיר מעוז הים מלפנים.
ומי יספור נפשות בני האדם היורדים חיים שאולה במצולות הים? מי יערך סגולות הון עושר והמון אוצרות הספונים וטמונים בקרקע תהום רבה? עינינו תחזינה כי אניות תעזבנה את החוף מלאות צאן אדם רב וכל טוב, אך זכרן ימח מלב כל חי, רק לעתים לא רחוקות יובאו אל היבשה שנים או שלשה פליטי ים למען ספר באזנינו את אשר ראו בעיניהם:
לפני שבועות אחדים אנית הקטור "Drumont Castle" „היכל דרומאנט“ אשר טבעה בים האנטלאנטי בואכה סויט האמפטאן מקיפטאן, החרידה כל יושבי תבל, ואיי הים נבהלו נחפזו. כשלש מאות איש נוסעים ומלחים עלו על ערשם למצא מנוחה בחיק השינה, ולפתע פתאום התנגפה האניה אל שן סלע מוצק בלב ים מנגד לחוף צרפת, וברגעים אחדים צללה במים אדירים כי השעה לא הספיקה להוריד את אניות השיט, רק שלשה נצלו וכל העם אשר רק כפשע היה בינם ובין מחוז חפצם – מצאו למו קבר במים הזידונים.
אבדן „היכל דרומאנט“ העיר מקברן זכר אניות מהללות אשר התחולל עליהן רוח סועה וסער או נפצו אל סלעי מגור, ובדברי המשורר אשר שר לילדים:
איך נפלו גבורים
ויצללו כעופרת
במים אדירים
לפני עיר וקרת.
נזכיר מפלת ציי האדיר הבריטאני "Royal George" עם אנשי חילו ואנשים אשר עלו למספר שמונה מאות נפש. האניה השליכה עוגן מנגד לספיטהעד, שר החובל פקד על המלחים לחזק בקיעי האניה מחוץ ולמען הפיק זממו נתן צו להעתיק את מטילי הברזל וכלי הקרב הכבדים לעבר האניה למען הכביד עליה ולהטותה על צדה, ולפתע פתאם התחולל סער קטב על ראשה, ויפתח הים את לועו ויבלע את האניה וכל הנפש אשר בקרבה.
בשנים ועשרים לחדש פעברוארי 1852 אנית אבה הבריטאנית „בירקנהעד“ התנפלה על צור מכשול לעמת "Good Hope" "תקוה טובה" האניה היתה מלאה מפה אל פה אנשי חיל עם נשיהם וטפיהם, ארבע מאות ארבעים וחמשה במספר. הפקיד נתן אות לאנשי המלחמה לעמד הכן כביום קרב, הספינות הקטנות הורדו והנשים רפויות המזג הנה וילדיהן הוצלו אחד אחד, אז הורם דגל נס הבריטאני. המלחים ואנשי חיל התיצבו מיוזנים במערכה וישירו שיר העם: אלקים הושיעה את המלכה! האניה צללה לאט לאט ותחשוב להשבר, משברי הים הלמו ומחצו ראשו ויסערו להפיצה. הד רעם קנה רובה בשר קרבת המות, והגבורים לא זעו ממקום עמדתם במערכה וירדו למצולות ים הלוך וצלול הלוך ורנן: Rule Britannia.
גבורת האנשים ועזוז לבם הרעישה כל הארץ ויהיו לנס, ולא לחנם חגרה אז בריטאניא שק ותעש מספד מר על בני אמון ההם אשר אין ערוך אליהם באהבתם לארצם ולמולדתם בים וביבשה.
בליל ששה ועשרים לחדש אקטאבער 1859 התנגפה האניה Royal Charter על שן סלע מנגד לאי מאלפרא בואכה ליווערפול ואתה יחד ספו תמו ארבעה מאות ארבעים וששה נפש וארבעה מיליונים שקלי זהב. רוב הנוסעים שבו אז אל ביתם עמוסים בזהב אוסטרליה ותקוות נעימות שעשעו רוחם ויתענגו על הנסיעה אשר ראשיתה היתה מבלי כל פחד ומגור מסביב, בקרוב האניה אל התעלה האירלאנדית Irish Channel הסתער רוח זלעפות על האניה וימהר שר החובל להסתר מזעם אף הים באחד מאפיקי הים למול מאלפרא, ולא יכול להחזיק כן תרנה, לריק תם כחו לקרא לו לעזרה בצר את מכונות הקטור הנאזרות בגבורה, האניה נוד התנודדה ותהי לנגף לצור מכשול אדיר וחזק. ראתה מאלפרא ותתפלץ אף השמיעה הוד קולה במר נפש אך הצל לא הצילה את האניה, כי רוח סער ושטף בלע כתנין את כל ספינה קטנה וסירת דוגה אשר העיזה לגשת אל האניה.
האניה האמעריקאנית Ocean Monarch „שר הים“ היתה למאכולת אש בשעות אחדות אחרי עזבה חוף ליווערפאל. האניה הבראזילית „מלפאנזא“ אשר בין נוסעיה היה אז גם הנסיך „דע ואינוויל“ מצרפת, בלוית האניה הבריטאנית, „מלכת הים“ Ocean Queen מהרו לקראתה למראה עמודי העשן ולבת אש אשר לחמה מסביב, אניות השיט אשר הורדו ממרומי „שר הים“ והאנשים אשר ירדו לתוכן טבעו בים. המות לטש עיניו מכל אפסים, מעבר מזה אניה בוערת באש ומעבר מזה ים זועף. החום הלוהט ורשפי האש אשר התעפפו בתגרת הסער הנורא שמו מעצור בעד שתי האניות מהחיש עזרה להאומללה. אבל מלח אחד יורם שמו Jerom (ומשכנו כעת בסאנ פראנציסקא) קם כמלאך מושיע ויציל מאה ושבעים נפש ממות. כעמוד ברזל התיצב על הספון בתוך להבת שלהבת, נפשו גחלים להטה אך הוא הוריד את המוצלים בחבלים ארוכים אל אניות השיט למטה ויעש לו שם בגבורי הארץ, כשני מאות נפש עלו אז על המוקד ביום שריפת האניה „שר הים“.
אניות אובדות אין מספר עזבו אחריהן תאניה ואניה. בשנת 1878 צי אדיר הבריטאני „ארעטוסא“ הלך למסעו להודו המזרחית ועליו שלש מאות חניכים ובשובו נאבד ואיננו, לא נשאר איש.
ובשנת 1893 אנית הקטור „גאליק“ ממסלת „ככב לבן“ W. Star עזבה את חוף ליוערפאל ללכת נויארקה טעונה משא, גם היא כאחותה „ארעטוסא“ תהומות כסוה ותאבד עד היום הזה.
אנית הקטור „סיטי אָף גלאזגאָוו“, אשר פרשה נס מליווערפאל לפילאדעלפיא בחדש מארץ 1854 וארבע מאות איש אתה צללה כעופרת ותלך לאבדון מבלי השאיר אחריה שם ושארית. הנה כי כן אבדו מתוך הקהל אניות למאות, ואנשים אין מספר טבעו בים האנטלאנטי המה וכל הרכוש אשר ברגליהם.
נורא היה מפלת האניה „טעלקא“ בירח דעצעמבער שנת 1892 בים האנטלאנטי. האניה טבעה במים רק ראשי משוטיה ותרניה נחשפו לעין רואים, וארבעה אנשים מלחים חשו מפלט למו מהאניה הנדחת, אך גם המה היו לברות לגלי הים, וישארו ארבעה אנשים עוד, שלשה סקאנדאניווים והאלאנדי אחד אשר החזיקו מוסרותימו בראש התורן, ויהי כי ארכו להם שם הימים תלוים בין השמים ובין הארץ, לחם לא אכלו ומים לא שתו, ויאמר ההולאנדי להסגיר בשר זרועו לשלשת מרעיו ולחרף למות נפשו למען הצילם, ויחמלו עליו רעיו ויגזרו אומר להפיל גורלות ויפול הגורל על ההולאנדי ויהי לברות למו שתו דמו ומבשרו שברו רעבון נפשם עד אשר עמדה להם רוח והצלה. ספורים מרגיזי לב ונפש כאה וכאלה נשמע באזנינו מפי מלחים בני אדם כמונו אשר אכלו איש את בשר זרועו כי אכף עליהם הרעב. אמנם כן! כל כפים מעץ אשר יקרב אל החוף בנשא הים לגליו, יביע הרת צרות ומצוקות ממעמקי תהום רבה, ועד אשר יחיו מתוך הים – אחריתם מי יודע?
"העברי", כרך 6, מס' 43, 24 ביולי 1896, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים ועוד 