Kedmah Anchors off Tower Bridge

LONDON. Monday (Palcor). – The Jewish ship “Kedmah” arrived in the Thames estuary yesterday afternoon from Antwerp. The Jewish flag was hoisted while the ship waited at Tower Bridge for the tide to subside.

Later in the afternoon the Kedmah watched by a huge crowd, passed under the opened bridge and anchored off London Bridge. She was flood-lit at night, with the Shield of David prominently displayed. This was the first time in history that a Jewish flag has been displayed on the Thames.

Owing to the ship's delayed arrival, the consecration ceremony was postponed. It is expected that she .will leave for Palestine within the next few days.

---

Palestine Post, שנה 22, מס' 6458, 15 ביולי 1947, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

„קדמה“ תפליג בקרוב בים התיכון

תל-אביב, יום א'. – בימים הקרובים תחל בהפלגותיה בקוו חיפה–מרסיל ספינת הנוסעים העברית „קדמה“, מיסודה של חברת „קדם“, שירות ימי ארצישראלי בע"מ „קדמה“ היא ספינה בעלת נפח של 3000 טונות ויש בה מקום ל-270 נוסעים וחבר עובדיה מונה 95 איש, כולם, פרט לרב החובל והמהנדס הראשי – יהודים.

צוות-המלחים מורכב מבוגרי בית-הספר הימי בחיפה, גומרי ההכשרה הימית ואיגודי האספורט ובחורים ארצישראליים ששירתו בתקופת המלחמה בצי המלכותי. מהירותה של האנייה – 19 קשרים לשעה והיא תעשה את דרכה בין חיפה למרסייל ב-4 ימים. קוו הפלגותיה יתחיל בחיפה דרך לימסול שבקפריסין, ניאפולי, מרסייל, וחזרה דרך נמל תל אביב. בסך הכל שתי הפלגות בחודש. דגלה של „קדמה“ יהיה ארצישראלי.

„קדמה“ נבנתה לפני 19 שנה, אולם עתה הוכנסו בה שיפורים וחידושים יסודיים. הושקע בה – ברכישתה ובחידושה – 200,000 לא"י. חברת „קדם“ בעלת האנייה, נוסדה על-ידי חברת „צים“ וחברה אנגלית לספנות „הריסון את דיקסון“. הונה הרשום רבע מיליון לא"י, נפרע שווה בשווה על ידי שני השותפים. ההנהלה המעשית של החברה תהיה בידי 2 חברים ממונים על-ידי „צים“ ואחד ממונה על-ידי החברה האנגלית. החברה עומדת להגדיל את הונה כדי לרכוש ספינות נוספות, ספינות נוסעים ומשאות.

---

"על המשמר", שנה ה', מס' 1126, 14 באפריל 1947, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

.

---

"דבר", שנה עשרים ושתיים, מס' 6591, 21 במרץ 1947, עמ' 36. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

יצאו להביא את האניה „קדמה“

32 איש, שנתמנו כעובדי האניה „קדמה“, רובם המכריע מלצרים ואנשי שירות, הפליגו אתמול מנמל חיפה באניה „קורינתיה“ בדרכם לפאריס. קודם לכן יצאה קבוצה בת שלושים איש בערך, שתהווה חבר העובדים, בהם: עובדי מכונות, טכנאים ומלחים. האניה „קדמה“ היא בת 3000 טונות  ונרכשה זה מקרוב על ידי המוסדות על מנת לקיים בשיתוף שירות תחבורה ימי בין מארסייל וארץ-ישראל.

שאר העובדים יעלו עליה כנראה לאחר שתגיע ארצה וביחד ימנו כתשעים איש. הקברניט והמהנדס הראשון יהיו בריטים. ומלבדם כולם יהודים ארצישראליים. האניה נמצאת באנטוורפן ועמדה להפליג בתחילת אפריל משם לארץ-ישראל. אך סבורים שהפלגתה תתעכב עוד זמן-מה.

---

"הצֹפה", שנה עשירית, מס' 2801, 19 במרץ 1947, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

בכמה שורות

[…]

יצאו עובדי „קדמה“. – באונייה „קורינתיה“, שיצאה אתמול למארסיל, הפליגה הקבוצה השנייה של עובדי האונייה „קדמה“ של חברת צים. קבוצה זו מונה 32 עובדים. „קדמה“ תבוא ארצה מאנטוורפן באפריל.

---

"על המשמר", שנה ה', מס' 1105, 19 במרץ 1947, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

שביתה ל-4 וחצי שעות ב"קדמה"

כ-60 עובדים ומלחים של האניה העברית „קדמה“ העוגנת מאז ה-9 באוקטובר בנמל חיפה, הכריזו אתמול בבוקר שביתה שנמשכה ארבע וחצי שעות. השביתה נגמרה על ידי מינוי מחדש של המפקח האנגלי אלאן, להשגיח על התיקונים, אך העובדים טוענים שזוהי למעשה שביתת הפגנה שמטרתה להסב את תשומת לב הצבור להזנחה השוררת בהנהלת עניני „קדמה“ והם דורשים מהועד הפועל של ההסתדרות ומהמוסדות הישוביים להתערב, למען החיש את בדק האניה ולהפכה לראויה להפלגה.

זה זמן רב שוררת התמרמרות גדולה בין הימאים ב„קדמה“, וזה לא בגלל תנאי העבודה והשכר, שהם הוגנים ביותר, אלא מחמת אי שביעות רצון מהנהלת הענינים. לפני 3 חדשים דרשה אגודת הימאים בחיפה לפטר את המפקח האנגלי אלאן, אדם שאין לעובדים העברים אימון בו. לדעת העובדים, אשם מפקח זה לא במעט בתקלות שאירעו לאניה. אחרי דרישה זאת יצא המפקח לאנגליה. שלשום הוא חזר לחיפה לפקח על התיקונים.

משנודע דבר זה לעובדים, הכריזו אתמול ב-8 בבוקר על שביתה. מיד עלה על האניה מר יוסף קרנלבוים, מזכיר מ.פ.ח, ודרש מהשובתים לחזור לעבודה, באמרו כי השביתה אינה חוקית. אז נערכה באניה אספה כללית והעובדים חזרו לעבודה, רק ב-12.30 אחרי שהובטח שמ.פ.ח. עומדת לנהל משא ומתן עם הנהלת החברה כדי להחיש את התיקונים של „קדמה“ ואת חזרתה להפלגות בים. הוסכם, שמועצת פועלי חיפה תדרוש מהחברה שכל זמן שהיא מנהלת משא ומתן לא יעלה המפקח אלאן על האניה.

„קדמה“ עוגנת ליד שובר הגלים בנמל חיפה זה למעלה מששה שבועות. עד כה נעשו בה רק תיקונים ארעיים על ידי „עוגן“ (מיסודו של „סולל בונה“), אך כפי ששמענו, לא בוצעו עדיין תיקונים יסודיים במערכת המכונות.

---

"הארץ", שנה ל', מס' 8584, 27 בנובמבר 1947, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

אנית נוסעים עברית במארס

הספינה „קדמה“, הנמצאת עתה לשם תיקונים במספנה בבלגיה, תפליג באמצע פברואר ללונדון, תביא משם נוסעים למרסיל ותגיע לארץ בראשית חודש מארס, מוסרים לנו ממקור נאמן – ומקוים כי לא יאוחר מחודש מארס ייפתח שירות נוסעים קבוע בספינה זו מנמלי הארץ לאירופה. הקו יהיה: חיפה – לימאסול – נאפולי – מארסיל – נאפולי – לימאסול – תל אביב – חיפה, וההפלגות תהיינה אחת לשבועיים. מחירי הנסיעה יהיו בהתאם לרמה המקובלת עתה בשאר הקוים ואולי אף פחות מזה.

בספינה יהיו שתי מחלקות: מחלקה א' ומחלקה לתירים. התיקונים הנעשים עתה כוללים לא רק חידוש יסודי של המכונות, אלא גם ציוד חדש של כל התאים, שיסודרו לפי הדרישות המודרניות. האניה תוכל להסיע בכל נסיעה כ-270 נוסעים וכ-400–500 טונות מטען. גדלה של „קדמה“ 3000 טונות ומהירותה 19 קשר.

חברת „קדם“ שהוקמה על ידי „צים“ בשותפות עם חברת השייט האנגלית הוותיקה „הריס את דיקסון“, מבקשת עתה לרכוש עוד ספינת נוסעים, למען תוכל להפוך את השירות הנ"ל לשבועי. שמענו, כי „קדמה“ עלתה לחברה, יחד עם ההוצאות לתיקונים ולשכלולים בה כדי 150 אלף לא"י ולכן מסתבר, שבהון המניות של עכשיו (250 אלף לא"י) לא תוכל החברה לרכוש יותר משתי ספינות. ברם, חברת „צים“ נושאת ונותנת גם עם חברות שייט אחרות בארצות שונות ובדעתה להקים חברות-עזר, לפי דוגמת „קדם“ גם בשביל קוים ימיים אחרים.

---

"הארץ", שנה כ"ט, מס' 8327, 22 בינואר 1947, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

כיצד פועלת חברת "קדמה"

אחרי נסיעתה הראשונה לאירופה נכנסה „קדמה“ לתיקונים בנמל חיפה ומחוגים כלכליים שונים נשמעים חששות הן על טיב האניה והן על הנהלתה.

השקעות גדולות

האניה „קדמה“ (בשמה הקודם „קדה“) נבנתה ב-1927. לפי רשימות „ללוידס“ היא בת 2499 טון (גרוס) ולא 3500 כפי שפורסם בעתונות. בעת שנקנתה האניה היה שוויה כ-60,000 לא"י. היא נמכרה לחברת „קדם“ (מיסודה של „צים“ בשותפות עם החברה הבריטית האריס את דיקסון בע"מ) ב-75,000 לא"י ויש אומרים ב-90,000 לא"י (עם הוצאות ההעברה השונות). אחרי כן נמצאה האניה בתיקונים באנטוורפן במשך 10 חדשים. לפי „הארץ“ מיום 22.1.47 עלו התיקונים וההשקעות עד אז ל-150,000 לא"י. הנהלת החברה נמנעת מגלות כמה הושקע באניה עד כה. לפי שמועות שנפוצו בחוגי המסחר בחיפה עלתה האניה עד כה כ-420,000 לא"י. אמנם החשבונות לא נסתיימו עדיין, אבל שתיקת החברה בנידון זה רק מחזקת את השמועות. יודעי דבר מעריכים את ערך האניה „קדמה“ אחרי כל התיקונים ב-150,000–200,000 לא"י.

התיקונים וההשגחה עליהם

עשרה חדשים שהתה „קדמה“ בנמל אנטוורפן. מחוגי הימאות מציינים שזה זמן ארוך מאד. חברה יהודית לתיקון אניות בחיפה, למשל, בנתה מחדש בעת המלחמה אנית נפט במשך פחות משלושה חדשים. אותם החוגים מציינים שמשגיח בריטי היה ממונה על התיקונים באנטוורפן ומטעם „קדם“ התערבו בדבר מפעם לפעם אנשים שונים, שעם כל מעלותיהם וכשרונותיהם, לא היתה להם הכשרה במקצוע הימאות ולא ידיעה מקצועית מספקת בענין.

משלוח העובדים קודם זמנם

חצי שנה לפני תום התיקונים באנטוורפן נשלחו מהארץ כ-70 מלחים ועובדים. אנשים אלה ישבו במשך כל העת בבתי מלון באנטוורפן ונוסף על משכורתם קבלו גם הוצאות לינה ומזונות. אם נחשוב באופן ממוצע כי משכורת מלח היא 30 לא"י לחודש ונוסיף לכך 30 לא"י הוצאות מלון וכו' נגיע למסקנה כי לפחות 25,000 לא"י (ויש אומרים למעלה מ-30,000 לא"י) בוזבזו בגלל שגיאה ארגונית של הנוגעים בדבר. אמנם, לפי טענת החברה, נתעכבו חלקי המכונות שעמדו להגיע מביהח"ר „וויקרס“ באנגליה ובאנטוורפן פרצו שביתות. אך כל זה אינו מצדיק שליחת המלחים קודם זמנם. לא היה נגרם הפסד גדול לו יצאו המלחים מארץ-ישראל לאחר שהיתה מתקבלת הידיעה שהאניה כבר גמורה.

התיקונים שלא נסתימו

וככלות הכל לא הושלמו התיקונים באנטוורפן בכל מה שנוגע למכונות, דוודים ואינסטלציה של המים. כאשר הגיעה „קדמה“ בפעם הראשונה לחיפה, סירבו המלחים להפליג בה. לבסוף נאותו לכך רק בהתערבותו של יו"ר אגודת הימאים. ואמנם, הלקויים נתגלו ב„קדמה“ בנסיעתה השניה למרסיל. האניה נשארה ללא מים  מתוקים והוכרחו להשתמש בעבור הדוודים במי-ים. האינסטלציה לא פעלה, צנורות נוזלים גרמו לבזבוז של 60 טון דלק ועשרות טונות מים מתוקים. שיטת האיוורור לא פעלה והחום היה רב. המקרר החשמלי התקלקל והיה צורך לקנות קרח בכל תחנה ולאחרונה להשליך לים כמויות גדולות של מזון מקולקל. התנור במטבח נתקלקל והנוסעים לא קבלו ארוחותיהם בזמן. מפעם לפעם אף נעצרה האניה. מיד עם הגיעה לחיפה נכנסה „קדמה“ לתיקונים חדשים.

מי מבצע את התיקונים?

התיקונים נמסרו לחברת „עוגן“ מיסודו של „סולל בונה“. בחיפה קיימות שתי חברות לתיקון אניות שקנו להן שם טוב אף בחוגי הימיה הבריטית. מחוגי התעשיה בחיפה מתרעמים על שהתיקונים נמסרו דוקא ל„סולל בונה“, שאין לו עדיין הנסיון הדרוש בתיקון אניות.

מהנהלת החברה מנמקים את מסירת התיקונים ל„סולל בונה“ כי חברה זו שותפה ב„צים“.

השותפות עם „האריס את דיקסון בע"מ“

החברה „קדם“ הוקמה בשותפות עם החברה הבריטית „האריס את דיקסון בע"מ“ בהון של רבע מליון לא"י. התנאים של החוזה שנחתם בין שתי החברות אינם ידועים. מחוגי המסחר מוסרים כי חברה לאומית כמו „קדם“ היתה צריכה לפרסם את פרטי החוזה. בינתים פרסמו האריס את דיקסון בלונדון כי החוזה הוא ל-15 שנה.

בעתונות נאמר כי „האריס את דיקסון“ היא חברה ימית ותיקה. לפי רשימות הללוידס יש לחברה זו אניה אחת בת 6.968 טונות וכן שותפים „הארס את דיקסון“ בהנהלת חברה אחרת, „קאסאר סטימשיפ קומפ.“ בעלת אניה אחת בת 4.846 טונות. בעיקר פועלים „האריס את דיקסון“ כסוכנים ומבטחים של „ללוידס“.

מכשולים גדולים עומדים על דרך הספנות העברית החדשה. „מן השמים מעכבים“ טוענים אנשי החברה. אך בחוגים העוסקים זה עשרות שנים במקצוע הימאות מציינים, כי אין להמנע מן הרושם שחלק גדול מהתקלות שאירעו ל„קדמה“ אירע מחמת העדר ידיעה מקצועית מספקת אצל  האנשים העוסקים בהנהלת החברה ומשום הסרוב להסתייע בכחות המקצועיים שישנם כיום בארצנו בענף הימאות.

מן הראוי איפוא שהעומדים בראש החברה „קדם“, מנהלי „צים“ ואנשי המחלקות המוסמכות בסוכנות היהודית יאחזו באמצעים נמרצים לתקן את המצב, להצלת שמה הטוב של הימאות העברית ולעמדתה על בסיס משקי וארגוני הראוי לה.

---

"הארץ", שנה כ"ט, מס' 8510, 27 באוגוסט 1947, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

האניה העברית „קדמה“ מתכוננת למסעה ה-1

„רויטר“ מודיע: אנית הקיטור „קדמה“, בעלת נפח של 3000 טונות, האניה האוקינית הראשונה, שכל מלחיה הם יהודים, תערוך את „מסע הבתולים“ שלה בחודש יולי. על הסיפון יהיו 90 מלחים ו־250 נוסעים. אחרי המסע הראשון תערוך האניה את נסיעותיה בין חיפה ומרסייל.

„קדמה“ היא אחת האניות היהודיות, העתידות להוביל נוסעים וסחורות מארץ־ישראל לכל חלקי העולם.

„צים“, החברה הימית הארצישראלית, (בעלת הון של 250 אלף לא"י, שהיא בעלת האניה „קדמה“) מתכוננת לבנות צי של חצי תריסר אניות כאלו. התכניות נתקלות בקשיי המחסור באניות, אך מתנהל משא ומתן על קנית אניה נוספת אחת לכל הפחות. „צים“ נתמכת ע"י הסוכנות וה„הסתדרות“.

מלחים יהודיים בשביל אניות אלו יגוייסו מבין חברי „חבל ימי לישראל“, שיש לו בית ספר ימי בחיפה ואנית אימונים על התימזה.

רבים מהמלחים יבואו מכל קצוות אירופה.

דובר הסוכנות אמר, שיש מספר מספיק של מלחים יהודיים, ואפילו אם יעסיקו אותם בכל שש האניות, שמתכוננים להפעילן, ישארו עוד מלחים יהודים בשביל אניות נוספות. בא"י בלבד ישנם מלבד מתלמדים, למעלה מ־1000 איש, ששרתו בצי המלכותי בזמן המלחמה.

---

"המשקיף", שנה תשיעית, גליון מס' 2512, 27 במאי 1947, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.