אנית המפרשים „תיאודור הרצל“ – 17 ביוני 1937

בתנועה הציונית

„תיאודור הרצל“ בלטביה, 1937. מקור: ויקישיתוף.

[…]

בריגא נוסדה מכבר חברה „אגודה סוציאל-כלכלית“, שבראשה עומדים סוחרים מפורסמים מלטביה, כמו מר יעקב הוף, ר. קפלן, ד"ר מינץ ואחרים, ושהציגה לה למטרה – לחנך אנשי-ים ומלחים יהודים. לשם זה קנתה החברה אנית מפרשים אסטית וקראו לה בשם „תיאודור הרצל“ ובה התחילו צעירי ישראל מתאמנים לעבודת ים. לאניה זו כבר יצא שם בכל החבל הבלטי והיא תופסת היום את המקום הראשון בצי-המסחר הלטבי. השנה הוזמן לרב-חובל הקפיטן היהודי מר רוס. האניה קבלה הזמנה גדולה של הובלת סחורות מסקנדינביה לאנגליה. יש צורך בעוד אניה אחת, אלא שחוסר אמצעים מעכב. בינתים אנו מקפחים את האפשרות לסדר צעירים יהודים במקצוע זה, שהוא כל כך חשוב לנו.


"העולם", שנה עשרים וחמש, מס' 40, 17 ביוני 1937, עמ' 21. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

ע' טובים / פרקים מתולדות „זבולון“ – 28 באוקטובר 1940

אינג' ע. טובים

פרקים מתולדות „זבולון“

סתו 1930

על חוף הים בסביבת בית המטבחיים הישן, במקום שכיום בנוי המלון „ריץ“, תנועה בלתי רגילה. למרות חוסר כבישים ומדבר חול מופיעים פה ושם בנינים אחדים ברובע החדש של תל-נורדוי, במרחק ממרכז העיר. נערכת חגיגה מיוחדת במינה. חונכים סירה בשם „ביתר“ וראש בית"ר, מר זאב ז'אבוטינסקי ז"ל, נוכח בחגיגה. רוב הקהל – נוער. אורחים מבוגרים כמעט שאינם נראים, ואלה שבאו – הם מבין השכנים. אף עסקן צבורי אחד, לא בא, אף כי נשלחו הזמנות מרובות. מי יטריח את עצמו לבוא ולראות בהורדת סירה עלובה? רק חברי הועד של האגודה הימית באו למקום. הקבוצה הראשונה של מדריכי ביתר, שקבלו את חנוכם המקצועי זמן ממושך לפני החגיגה, עמדו דום בתלבושת מלחים על-יד הסירה. הים געש. למרות רצונם הכביר של הצעירים אסר המדריך את הורדת הסירה – ופחדנות זו עוררה לא מעט הערות עוקצניות: „ימיה עברית! כבר חונכים סירה על היבשה!“ אולם טעו המבקרים. קבוצה זו של מדריכים, שאחר כך עברה לאגודת ים „זבולון“, הראתה נפלאות: באותה הסירה הגיעה בפעם הראשונה לבירות, זמן-מה אחר כך הגיעו בסירת „זבולון“ ששמה „בת-גלים“ לקפריסין. במקרה זה נמשכה הנסיעה כחודש ימים וגרמה להתפעלות גם בין הימאים הותיקים מבין שכנינו. קבוצה זו חינכה מאות בחורים ברוח ימי ושמשה יסוד לאגודת יורדי-ים „זבולון“ תל-אביב הצנועה, שבשנים הבאות נהפכה לארגון בינלאומי גדול.

1934

עברו כארבע שנים. שוב מיפקד וגם הפעם בשממה. הוא נערך על שפת הירקון, במעמד לאֶידי אֶרליי, כיום המרקיזה אוף-רידינג. תל-אביב עוד לא הגיעה לשפת הירקון. תל-נורדוי, במקום שנערך המיפקד הראשון היה כבר חלק מפותח של העיר. עסקנים ובאי כח הישוב לא הטריחו את עצמם גם הפעם לבוא למקום המיפקד דרך החולות, ואף נוכחותה של לאֶדי אֶרליי לא משכה אותם.

„זבולון“, שבינתיים גדל בארץ, מופיע גם באנגליה. האורחת, לאֶידי אֶרליי, היא נשיאה של מרכז האגודה שבלונדון. היא מספרת ל„זבולונים“ הצעירים על חשיבות כיבוש הים, על ערך החינוך הימי ומעודדת אותם לפעולה מאומצת.

1935

ובינתיים אין „זבולון“ יודע מנוחה. הוא אינו מסתפק בהדרכת הנוער בשטח ימי. יושבת-ראש האגודה, גב' הנריאֶטה דיאמונד, נודדת בארצות הגולה היהודית באירופה ובמזוודה פנס-קסם ואוסף תמונות מן ההתחלה הימית הצנועה בארץ ישראל. היא עובדת במרץ. בכל מקום שהיא מופיעה היא מלהיבה את שומעיה. יש לה מטרה אחת: כיבוש הים לכל צורותיו. היא מיסדת סניפים חדשים של „זבולון“ בכל מקום שהיא מבקרת בו. והנצחון הראשון בא. יום אחד נתקבלה ידיעה מן הקונגרס שבשווייץ, שנוסדה המחלקה הימית של הסוכנות, שתצטרך להדריך ולכוון את המאמץ הימי של העם. בהחלטה על יצירת מחלקה זו בפעם הראשונה מצא ביטוי רעיון כיבוש הים, שאגודת „זבולון“ החדירה אותו במשך שנים בארץ ומחוצה לה.

התחלת הנמל

חודש מאי 1936. תל-אביב וכל יהודה נהדפו מגישה לים. הרעיון הישן של דיזנגוף על נמל בשפת הירקון מתקרב להגשמה. איך לבצעו? אמנם יש רשיון לפריקת מלט, אפשר לגייס מספר סירות עלובות, ובהן אותה „בת-גלים“, שלפני שנים מספר היתה בקפריסין תחת דגל „זבולון“, אבל היכן הספנים, שישלטו על הים הסוער? וקרה הנס. הבחורים מ„זבולון“, שאיש לא החשיב את פעולותיהם הימיות עד עתה, הראו את כחותיהם ואת ידיעותיהם. הם אנשי ההגה והמשוט הראשונים, ששמשו כמדריכים לחבריהם בעבודת הספנים הקשה בנמל תל-אביב. יחד עם יצירת נמל תל-אביב חלפה אדישות הצבור כלפי בעיות ים. בינתים נזכרו גם את האניות העבריות וה„זבולונים“ הנושאים בכבוד את השם של מלח עברי. מפינות נידחות בעולם מתקבלות ידיעות על הופעת ה„זבולונים“ במועדונים הציוניים, והיהודים עורכים לכבודם מסבות, וזבולונים אלה מפיצים את רעיון כיבוש הים העברי והם משמשים תמונה חיה להצלחת האגודה בפעולתה החינוכית-הימית.

1939

קהל בלתי-רגיל מצטופף על הרציף, שעל-ידו עוגנת סירת המיפרש „אופק“. בחורים בתלבושת ימית רצים כשילקוטיהם על שכמם. נשמע צפצוף המפקד ובלווי „הידד!“ ו„דרך צלחה!“ יוצאת הספינה מן הנמל, פורשת את מפרשיה ומתרחקת. זוהי ספינת-הלימוד של „זבולון“, שמפליגיה החליטו להגיע לקושטה. לא גדולה היא הספינה, רק 15 מטר ארכה, אולם בה דירה שלמה: לרב-החובל, המלחים, מטבח, מחסנים, נוחיות – אניה ממש בזער-אנפין. כל המפליגים הם אנשי „זבולון“, בעלי דרגות שונות. מפקדה וקצינה הראשון הם מן המדריכים הותיקים ביותר. מתל אביב לחיפה, מחיפה לקפריסין, מקפריסין לרודוס… וכאן מתחוללת סערה איומה ו„אופק“ חוזרת לקפריסין, כדי לתקן את הנזקים שנגרמו בגלל הסערה. אולם רוח הבחורים לא נשברה: קדימה למטרה! ו„אופק“ חוזרת על עקבותיה ומגיעה בשלום לרודוס. וכאן קרה העכוב הבלתי-צפוי – פרצה המלחמה. היה הכרח לחזור ולא דוקא בדרך הקצרה ביותר. בחופי טורקיה חשבו את „אופק“ כצוללת של האויב ופגשו אותה בצפירות אזעקה. אולם גם בנסיון זה עמדו ה„זבולונים“ וחזרו עשירי-נסיון ימי, שאף בתנאי המלחמה הם שולטים בו. הם הגדילו את ידיעותיהם בספנות, במכונאות, בשמירת הספינה, בבישול, ובעיקר – הם הוכיחו שהם יורדי-ים אמיצי-רוח.

15 בספטמבר 1940

מאורע על חוף הירקון. הדגל הבריטי על רקע לבן מתנוסס על תורן, שבני „זבולון“ הקימו באמנות של ספנים ותיקים. הקצין הגבוה של הימיה בארץ מקבל מפקד של אנשי-ים עבריים צעירים. ובתמונה הנהדרה של עשרות הסירות מן הסוגים השונים ומאות הבחורים מארגונים הימיים תופסים ה„זבולונים“ מקום נכבד. הילדים בגיל רך שולטים בבטחון על המשוטים. בחורים יותר מבוגרים מובילים בדייקנות את סירות המפרש במעברים הצרים. בשתי-סירות הצלה מסיימים בני „זבולון“ אותה תכנית הכללית על ידי הצגת תמרונים ההכרחיים בימי המלחמה: שמירה בפני אוירון, העברת פצועים מסירה לסירה וכו'. בפיו של הימאי הבריטי המנוסה אין מלים כדי להעריך כראוי את כל מה שראה, ובעיקר – שלא ידע שלפני 10 שנים הניחה את היסוד להתחלת כל הפעולה הזאת קבוצה קטנה של בחורים, שכל כך לעגו להם בחוף השומם בתל-נורדוי.


„הארץ“, שנה כ"ד, מס' 6430, 28 באוקטובר 1940, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

מלחים ודייגים מחניכי „זבולון“ – 28 במאי 1939

מלחים ודייגים מחניכי „זבולון“

בנהריה נערכה חגיגת ההורדה לים של הסירות של קבוצת דייגים שקבלו את חנוכם המקצועי בבית הספר של „זבולון“ בגדיניה. יחד עם הקבוצה בא ארצה המדריך שלה קפיטן פיטש, שתחת השגחתו נבנו הסירות הנ"ל. הסירות תשמשנה למטרת דיג חופי.

בזמן האחרון עלו שנים מחניכי „זבולון“ על האניות של „לויד ימי א"י“. החניך כרמלי שנתקבל לאניה „מרים“ כנער־ספון, עלה מיד לדרגת מלח רגיל הודות לעבודתו המקצועית המצוינת. החניך גסנר עלה בתור מתלמד במחלקת המכונות לאניה „הר ציון“.


"הבֹקר", שנה ה', מס' 1082, 28 במאי 1939, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

הליגה העברית למפעלי־ים ותעופה – 2 ביולי 1937

הליגה העברית למפעלי־ים ותעופה

הליגה העברית למפעלי־ים ותעופה הוקמה ע"י חוגים רחבים בישוב מתוך חרדה לגורל עתיד העם והארץ ותשאף להרחיב את המפעל הלאומי מעבר לגבולות המצומצמים של יבשת הארץ.

כיבוש הים והאויר הם צו השעה דוקה ברגע מכריע זה!

הליגה העברית למפעלי־ים ותעופה בארץ־ישראל העומדת בקשר אמיץ עם „הברית העולמית של ידידי הספנות העברית“ (שמרכזה בפאריס) שמה לה למטרה:

א. לפתח את כל מפעלי הים העבריים הקיימים, הן בארץ והן בגולה – לסייע לאגודות ים שונות בארץ; לפתח את ביה"ס העברי לספנות ולדייג, בצ'יביטבקיה (איטליה), להגביר את ההכשרה הימית בכל ארצות־הגולה, לסייע למפעלי ספנות ודייג בארץ (כגון בנין סירות דייג וניצולן, התישבות ימית) וכו'.

ב. ליצור בארץ־ישראל בתי ספר מקצועיים לספנות, לדייג ולתעופה.

ג. לפתח בקרב הנוער העברי את האספורט הימי, והאוירי.

ד. ליזם יצירת מפעלי ספנות ודיוג בארץ־ישראל על חוף הים התיכון, ים כנרת, הירדן וכו'.

ה. יזם יצירת קו של תחבורה ימית ואוירית לאורך החוף הארצישראלי ובינה והארצות השכנות.

ו. לרכוש ספינות, סירות דייג, מכשירי ספנות, דיוג ותעופה, אוירונים, דאונים, ואוירודרומים, הנגרים, גרג'ים וכד'.

ז. ליצור ספרות וספריות מקצועיות למקצועות הים והתעופה.

ח. לסייע ולנהל את התיישבותם של קבוצות דייגים עבריות בארץ־ישראל.

כמו כן תעודד הליגה כל מפעל הנועד לכיבוש האויר לתעופה העברית. ההתחלות הצנועות הקיימות בארץ־ישראל ראויות לעידוד ניכר ע"י הציבור הרחב. הגיעה השעה שלשדה חיוני זה של פעולה לאומית יוקדשו תשומת לב וסעד מלא מצד כל שדרות הישוב, למען לא נעמוד בעתיד גם בשטח מכריע זה בפני הקשיים הרבים, שהתעלמות ממקצוע הים העמידה אותנו בפניהם עכשיו.

הליגה תדאג שבמקצועות הים והאויר לא תתפשט כל הפליה לרעה לגבי איזה זרם או מפלגה שהיא בקרב עם ישראל. לא הדרך של השתלטות מפלגתית תהא דרכנו, וסיסמתנו תהיה:

הים העברי ושמי ארצנו – לעם העברי כולו!

תנו ידכם למפעל. הרשמו כחברים לליגה העברית למפעלי־ים ותעופה.


"הירדן", שנה ג', מס' 639, 2 ביולי 1937, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

תערוכה שטה של תוצרת הארץ ב„שרה 1“ – 20 באוגוסט 1937

תערוכה שטה של תוצרת הארץ ב„שרה 1“

הליגה העברית למפעלי ים ותעופה פותחת סניפים בכל הארץ

מנהלי הליגה ופעיליה עסוקים עתה בסדור קבלת הפנים לספינת הלימוד הבית"רית „שרה 1“ שתבוא לחופי ארצנו תוך השבועיים הקרובים. „שרה 1“ תעגון בחיפה כחודש, ולישוב העברי בארץ תנתן ההזדמנות לבקר בספינת הלימודים העברית הראשונה על 45 תלמידיה וקציניה.

מטעם התאחדו בעלי התעשיה בארץ ישראל והנהלת הליגה העברית למפעלי־ים ותעופה תסודר בימים הראשונים לשהות „שרה 1“ בנמל חיפה תערוכה שטה של תוצרת הארץ. כל מבקרי הספינה יבקרו בתערוכת תוצרתנו.

„שרה 1“ תפליג מחופי ארצנו בשאתה בתוכה את תערוכת תוצרתנו, ובקורה בכל נמלי הים התיכון יעשה למסע תעמולה גדול לרעיון הים העברי ותוצרת הארץ.

כל היצרנים שעדיין לא הספיקו לבקר אצלם בקשר עם משלוח המוצגים להנהלת התערוכה מתבקשים להתקשר עם הנהלת הליגה במשרדה ברחוב נחלת־בנימין 63 תל־אביב.

הליגה מציינת בספוק רב את ערבות היצרנים למפעל התערוכה השטה, ומקוה שצעד זה יסייע בהרבה לפתוח האכספורט של הישוב העברי לגולה.

בעוד ימים מספר תופיע החוברת הראשונה של עתון הליגה בשם „הים והאויר“, בצורה נאה ומצוירת בהשתתפות מומחים במקצועות הים והאויר.

הנהלת הליגה שמחה כמו כן להודיע לכל החברים שבעוד שבוע ימים יגיעו אלינו שתי סירות האכספורט הראשונות שנשלחו על ידי ד"ר גלילי (מזכיר הליגה העושה עתה בשליחות בארצות אירופה). הסירות הן מטיפוס „דולר בוטס“ להתחרות, בכל סירה 3 מקומות עם מושבים מתנועעים על גלגלים, ועי"כ תוכל סקצית הספורט להתחיל בפעולה.

הליגה העברית למפעלי ים ותעופה בארץ־ישראל נגשת עתה לפתוח סניפים בערי הארץ ומושבותיה והיא פונה אל כל הישוב העברי בקריאה להצטרף לשורותיה כדי לאפשר לה פעולות רחבות לפתוח מקצועות הים והתעופה העברית בארץ.


"הירדן", שנה ד', מס' 646, 20 באוגוסט 1937, עמ' י"ב. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

אנית המשחית „קאטי סארק“ של הליגה הימית העברית – 8 בנובמבר 1946

„קאטי סארק“ היא אנית הליגה הימית העברית, ולא של הסוכנות

הקפטן ירמיהו היילפרן כותב לנו:

ב„המשקיף“ מיום ד' 6.11 נתפרסמה תחת הכותרת „ועידת אדמירלים במאלטה תדון בבעית ההעפלה היהודית“ הידיעה דלקמן:

… בין האניות שנרשמו בנמלים אירופיים ושהקונסולים הבריטיים ציינו שהן נרכשו ע"י סוכנות ציונית נמצאות אניות מסוגים שונים: כמו „קאטי סארק“, אנית הטיול לשעבר של הנסיך מווסטמינסטר ששרתה בזמן המלחמה בשרות העזר של הצי המלכותי והועברה לצי הקנדי“.

אסיר תודה אהיה לכם אם תפרסמו את העובדות הנכונות ביחס לספינת „קטי סרק“.

אנית המשחית „קטי־סרק“ אשר הייתה שייכת לפני המלחמה לרוזן מווסטמינסטר, נרכשה על ידי בשם הליגה הימית העברית באנגליה, מהאדמירליות הבריטית. ועל כך פורסם בכל העתונות האנגלית וגם בג'ואיש כרוניקל“ מיום 14 לחודש דצמבר.

לליגה הימית העברית הקיימת משנת 1934, אין כל קשר לסוכנות היהודית. לפני המלחמה היו לליגה העברית סניפים בארצות שונות באירופה ובא"י, ובתי־ספר ימיים מקצועיים בהם התחנכו הספנים והדייגים העברים הראשונים. תלמידים אלה באו מ־15 ארצות אירופה ומא"י. חלק גדול מהם נמצא כיום בארץ. הליגה הימית רכשה לפני המלחמה ספינת ביה"ס הימי הראשון בעולם „שרה א'“ (1.200 טון) אשר נקראה קודם „ארבעת הרוחות“.

ספינה זאת תחת פקודתי ביקרה בשנת 1937 את א"י. כ"כ רכשה הליגה הימית את ספינת הלימודים השניה תחת השם „תאודור הרצל“ שהפליגה בים הבלטי וגם בה חונכו מלחים עברים. אחר המלחמה חידשנו את הפעולה והקמנו סניפים של הליגה העברית, באנגליה, צרפת, איטליה ובא"י. בשלוש הארצות הראשונות משתפת הליגה הימית פעולה עם ההסתדרות „אורט“, באכזקוטיבה של הליגה הימית באנגליה ובצרפת משתתפים אישים חשובים ואנשי־ים מקצועיים. ביניהם גי־דה רוטשילד ובנו של רוברט דה רוטשילד וגם האדריכל הראשי של צרפת לוי כהן.

הליגה הימית בשותפות עם „אורט“ פתחה מרכזים לאמון צעירים עברים בכל מקצועות הים (באנגליה, צרפת ואיטליה): כגון ספנות, דיוג, צלילה והצלה ימית, בית־מלאכה ימי וכו'. חוץ מאנית־המשחית „קטי סרק“ שייכת לליגה הימית גם הספינה המפרשית המנועית „אולגה“ המשרתת את ביה"ס הימי שלנו במרסל.

הספינה „קטי סרק“ שינתה היום את שמה ל„יוסף הרץ“ לזכרו של הרב הראשי לבריטניה ז"ל, אשר היה נשיא הליגה העברית באנגליה.

אני נתמניתי למפקדה הראשון של אנית־המשחית לשעבר „קטי־סרק“. בזמן העדרי מלונדון, ממלא את מקומי ליוטננט קומנדר יזרעאל, ואת מקומי בתור יו"ר הליגה ממלא קומנדר אש־לינקולן מהאדמירליות האנגלית.

„קטי־סרק“, או כפי שהיא נקראת היום „יוסף הרץ“, משרתת כיום בתור ספינת ביה"ס של ה„ליגה הימית“ ו„אורט“ ונמצאת בנמל „קינגס־לון“. היא עוברת בימים אלה לנמל לונדון ותעגן ע"י ספינת ביה"ס המפורסמת האנגלית „ווסטר“.

הליגה הימית באנגלחיה קיבלה את תמיכתה המלאה של האדמירליות הבריטית ושל שלטונות לונדון, ביחוד ע"י לורד ליטהם, ראש מועצת לונדון וגברתו הליידי ליטהם, אשר הנה יו"ר של אגודת הנשים ע"י הליגה הימית העברית.

במסיבה לכבוד הליגה שהתקיימה במלון סבוי (בנוכחותו של הלורד האזרחי של האדמירליות בלונדון) שהתקיימה ביום ה־24 לחודש ינואר ש.ז., בה היה לי הכבוד לשבת כראש, אמר הלורד האזרחי של האדמירליות וו. ז. אדוארדס את הדברים דלקמן:

„בתור מלח יש לי ענין רב בתנועה כמו זו של הליגה הימית העברית. והתענינותי עוד גדלה פי מסר הודות למשרה שהנני תופס היום באדמירליות הבריטית. כאשר התראיתי עם קפטן הלפרן ולאחר שקראתי את החומר שאתם פירסמתם, אני חושב כי אתם עושים עבודה טובה וחשובה מאד. לנו בארץ זאת יש טרדיציה ימית חשובה וארוכת ימים, ואם הליגה הימית העברית תוכל לרכוש את המסורת של הצי המלחמתי והמסחרי שלנו, תוכל להיות גאה בהשגיה. תלמידיכם יקבלו חנוך בבתי־הספר הימיים שלנו והם ירכשו את המסורת האנגלית הימית. דבר זה הוא בעל ערך רב בשביל התלמידים עצמם ובשביל ארץ־ישראל וגם בשביל העולם כולו“.

„כלורד ליטהם הנני רוצה להגיד לכם, כי אתן תמיכתי המכסימלית לליגה הימית העברית“.

הלורד ליטהם, ראש המועצה העירונית של לונדון אמר באותה מסיבה: „כאשר קפטן הלפרן בא אלי לבקש את עזרתי, הייתי מרוצה מאד לדאג לכך שמועצת עירית לונדון תעשה את כל ההקלות לתלמידיכם בבתי־הספר הימיים שלנו בלונדון… הליגה הימית ע"י עבודתה יוצרת מכשיר המאחד לאומים ועמים, כי הים מדבר שפה משותפת“.

אני חושב כי העובדות שנתתי לעיל מספיקות לגמרי בכדי להכחיש את ההודעה האבסורדית כי אנית בית־הספר הימי „קאטי סארק“ נקנתה ע"י הסוכנות לשם העפלה.

בשם הליגה העברית

קפטן ירמיהו הלפרן


"המשקיף", שנה שמינית, גליון מס' 2344, 8 בנובמבר 1946, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

*

קישור לתמונת HM Yacht Cutty Sark באתר ORT
Cutty Sark (yacht) in en.wikipedia

ידיעות ברית ידידי הספנות העברית – 28 בינואר 1938

ברית ידידי הספנות העברית בארץ־ישראל

ידיעות

„ברית ידידי הספנות העברית בארץ ישראל“ (מקודם הליגה העברית למפעלי ים ותעופה) מודיעה בזה לחבריה ולידידיה, שמשרדיה בנחלת בנימין 63 עברו לחדרים אחרים באותה קומה. המזכיר עונה אך ורק בשעות 11–1. ההורים שעדיין לא הכניסו את שכר הלמוד לחודש פברואר בעוד בניהם הנמצאים עכשו על הספינה „שרה א'“, מתבקשים להכניס את התשלום למשרד הברית, בשעות הנ"ל, או לבנק למלאכה עבור „שרה א'“.

הנהלת הברית מבקשת את הורי התלמיד דוד חיימוביץ (שכתבתו לא ידועה) לסור למשרד בעניני בנם, או להודיע את כתבתם למזכירות הברית. (כל מי שיודע את הכתובת הנ"ל מתבקש להודיעה למזכירות ביה"ס).


("הירדן") „חזית הלאום“, הוצאה חד־פעמית, 28 בינואר 1938, עמ' 10. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

בברית ידידי הספנות העברית – 14 במאי 1937

בברית ידידי הספנות העברית

מר ישראל טריבוס, מי שהיה חבר הועד הפועל של ברית הצה"ר העולמית, נגש לעבודה בתור המנהל הכללי של הליגה של ידידי הספנות העברית. בתור מזכיר המשרד נתמנה ה' יצחק ברמן.

הפרופ' ב. אקצין, חבר הנשיאות של ההסתדרות הציונית החדשה ומנהל המחלקה המדיני, נספח לועד ברית ידידי הספנות העברית באנגליה.

ה' צ'ארלס נייפין, יושב ראש אגודת החיילים המשוחררים (כללית) באמסטרדם נגש ליצירת סניף ארצי לבירת ידידי הספנות העברית בהולנדיה.

ה' נייפין מכין בימים הקרובים אספה מכוננת של הליגה באמסטרדם.

כמו כן נעשות הכנות להתחיל בפעולה מסויימת בבלגיה השכנה.


"הירדן", שנה ג', מס' 632, 14 במאי 1937, עמ' 6. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

„תיאודור הרצל“ מחדשת את הפלגותיה – 14 במאי 1937

"תאודור הרצל" בלטביה, 1937. מקור: ויקישיתוף

„תיאודור הרצל“ מחדשת את הפלגותיה

ספינת־המפרשים „תיאודור הרצל“ מתחילה בקרוב את עונת־הפלגותיה השלישית. מלחיה הבית"רים וכמו כן חברי הפלוגה ב' של קן בית"ר בריגה נגשו כבר לעבודות הבדק של הספינה בנמל ריגה.

בראש הספינה הועמד עתה הקפיטן היהודי היחידי בלאטוויה, ה' אלכסנדר רוס.

תכנית לכפר דייגים בארץ

הקפיטן נ. פוסקו מבית הספר המי בצ'יוויטבקיה הכין הצעה מפורטת של תקציב לכפר דייגים בחוף הארצישראלי. הצעה זו תשמש יסוד למשא ומתן המתנהל בקשר עם זה בחוגים המתאימים בלונדון.

תכנית זו כוללת חשבון הוצאות לארגון טכני של נקודה ישובית ל־15 משפחות דייגים, בעלת 15 צריפים קטנים, מחסן קואופרטיבי, מצבעה למכשירי הדיוג, מחסן לשיקול הדגים, מחסן לאריזה, מקרר, מזח קטן, 15 סירות קטנות והחזקת מדריך בעל מקצוע.


"הירדן", שנה ג', מס' 632, 14 במאי 1937, עמ' 6. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.