7500 חברים בחבל הימי בת"א. – מאות צעירים מקבלים הדרכה בשחיה ושיט. – לקראת הקמת בריכת שחיה ותחנת סירות בירקון. – 40 תלמידים לומדים בבית-הספר הימי. – „חי"ל“ בפולין לעזרת הדיג בארץ. – תביעה להקמת קו עברי לאומי. – מתלמדים יהודים לאניות בריטיות.
המושב השלישי של מועצת ה„חי"ל“ בתל־אביב נפתח בנאומו של ד"ר מוסינזון שמסר את רשמיו מישיבת הועד הפועל הציוני בלונדון ועמד ביחוד על שאלות הימאות העברית שבאו לבטוי בנאומיהם של ח. וייצמן, ד. בן־גוריון ומ. שרתוק.
מ. ריבלין הרצה על פעולות מרכז ה„חי"ל“. בית הספר הימי כבר מונה למעלה מ־40 תלמידים. בעוד שלושה שבועות יגיע לבית־הספר לויטננט מילר, מומחה אנגלי, אשר הוזמן באמצעות הועד הבריטי של „חי"ל“ וישמש מנהל מחלקת הנאויגאציה. כן תגיע בקרוב ספינת הלימוד – אף היא באמצעות „חי"ל“ בלונדון. מהסכום של 1000 לירה, אשר מרכז „חי"ל“ צריך להכניס במשך השנה הקרובה ע"ח השתתפותו בתקציב בית־הספר, כבר הוכנסו 300 לירה. על הסניפים לסיים את המגבית בחדשים הקרובים ביותר. המרצה הזכיר לטובה את העזרה הניתנת ל„חי"ל“ על ידי עמילי המכס ובעלי משרדי הנוסעים בארץ השוקדים על הפצת תלושי בית־הספר הימי.
תלוש הנוסע למען בית הספר הימי. מקור: יובל לביה"ס לקציני ים עכו, 1988
סניף „חי"ל“ בפולין עוסק עכשיו במפעל מיוחד למען קבוצת דיגים „מעפילים־גורדוניה“, אשר עלו לארץ לפני כחצי שנה לאחר שקבלו את ההכשרה בגדיניה.
החבל הימי לישראל מקיים קשרים אמיצים עם חברות הספנות היהודיות הקיימות ומגיש להן עזרה בשטח התעמולה, הפרסום, המו"מ עם האימפורטרים והאכספורטרים בעניני השמוש באניות עבריות ועם המוסדות הישוביים העליונים; אולם השאלה העיקרית העומדת כיום בפני הישוב היא הקמת קו ספנות עברי שיקשר את הארץ עם ארצות הגולה.
פ. פוגלמן מסר בשם „חי"ל“ בת"א, כי הסניף מונה עכשיו 7500 חברים. למעלה מאלף איש, ביניהם 500 חברים של הקלובים הספורטיביים, עשרות מורים, מאות תלמידים, עובדי העיריה, שוטרים ועובדי מוסדות שונים קבלו את ההכשרה הדרושה בשחיה בהדרכות של „חי"ל“.
אולם למען יוכל ה„חי"ל“ לספק את כל צרכי הנוער בלימודי השחיה, יש צורך דחוף להקים בריכת שחיה ראויה לשמה. בענין זה נעשו כמה התחלות ויש לקוות, כי בשיתוף פעולה עם העיריה אפשרי יהיה להגשים את התפקיד הזה. „חי"ל“ התחיל בהרחבת המסגרת של „צופי הים“, למען יוכל הנוער הלומד לקבל הדרכה בשיט. כן הוקצבו סכומים נכרים ל„מכבי“, „הפועל“ וצופי הים לשם רכישת סירות. „חי"ל“ עומד לעזור לבתי־הספר התיכוניים והעממיים ברכישת סירות ולהקים, בעזרת העיריה תחנה מרכזית לסירות בירקון. מועצת הנוער שליד „החי"ל“ נגשת לארגון תערוכה ימית של עבודות יד בבתי־הספר והתחילה בשורת הרצאות על נושאים ימיים שונים.
פעולה רבת ערך נעשתה ע"י ועדת הנמל והספנות, לכיוון האימפורט של הסוחרים היהודים דרך נמל ת"א.
החבל הימי מטפל כעת במפעל חדש שיש בו ערך חינוכי וכספי. בקרוב יוצא האלבום עם תויות של תולדות הספינה, נמל תל־אביב, דיג עברי וחיות הים. כל ההכנסה תוקדש לפתוח הספורט הימי בין הנוער.
בויכוח השתתפו כמה חברי המועצה. מר בית־אלי מסר מרשמיו בלונדון ווארשה ותבע תעמולה רחבה בין ההמונים היהודי באנגליה ופולין למען „חי"ל“. מר רוזנברג דרש יחס של חיבה מטעם הנהלת הנמל בת"א לאניות עבריות.
י. ז'יליסט מילא בשם המרכז והסניף אחרי הדין וחשבון וענה למתוכחים. „חי"ל“ היה הגורם המכריע בהקמת בית הספר הימי. באמצעות הועד הבריטי של „חי"ל“ עומד המרכז לסדר כמה צעירים כמתלמדים באניות בריטיות. הוא קורא לגיוס אמצעים חדשים למלוי התפקידים המוטלים על ה„חי"ל“.
בסיום הישיבה נתקבלה החלטה לשלוח ברכה להנהלת ביה"ס הימי בחיפה, לתבוע מאת הסוכנות את החשת הקמתו של קו אניות עברי ולארגן פעולת הסברה גדולה לשם רכישת המוני חברים לחבל הימי.
"דבר", שנה ארבע עשרה, מס' 4109, 14 בדצמבר 1938, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
התפרסם גם ב"הארץ", שנה כ"א, מס' 5902, 23 בדצמבר 1938, עמ' 5. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
ידיעות שנמסרו בישיבת מרכז ה„חי"ל“. – ועדה לחקירת האסון ל„רחף“. – נקבע שמו של ביה"ס הימי ליד הטכניון
בהשתתפות חברי המרכז, ב"כ הסוכנות היהודית מר ב. כ. מאירוביץ ומוזמנים מסניפי ה„חי"ל“ בערים, מושבות ומשקי העובדים נתקיימה ביום 22 לח. ז. ישיבת מרכז החבל הימי לישראל.
בפתיחת הישיבה הזכיר היושב ראש, מר ש. טולקובסקי, את חללי „רחף“. לפי הצעת ד"ר סולובייטשיק החלט לפנות למחלקת הים של הסוכנות בהצעה ליצור ועדה לחקירת האסון של „רחף“.
בהדין והחשבון על פעולות המרכז אשר נמסר על די מ. ריבלין, צוין גידול התנועה (מ־4 סניפים ו־9000 חברים בראשית 1938, עד 23 סניפים, המונים קרוב ל־13 אלף חברים בתחילת שנת 1939); דבר הקמת בית הספר הימי בחיפה, הקשרים והעזרה המוגשת על ידי „חי"ל“ למפעלי הספנות ועובדים באניות בריטיות והתחלת הפעולה לריכוז חומר וידיעות על עובדי הים היהודיים בארצות שונות; העזרה לארגונים הספורטיביים; פעולת ההסברה והתעמולה; יסודם של ועדי ה„חי"ל“ בחוץ־לארץ (אנגליה, פולין, אפריקה, בלגיה) והתחלה לארגון ה„חי"ל“ באמריקה. מלואים לדו"ח על הפעולה במושבות נמסרו על ידי ד"ר ברנדר. בשם הועד הבריטי של ה„חי"ל“ ברך את הישיבה מר גריסון־פטלי, אחד מעסקני הועד הבריטי. מר ז'יליסט מסר דו"ח כספי. בויכוחים שבהם השתתף מספר חברים רב (י. פרישמן, י. גולדברט, צ. ליברמן, י. פלדמן, א. חושי, קבנצל, ד"ר סולובייטשיק, מ. ז'יליסט, ש. קפלנסקי, ד"ר ברדין, ז. הים, נ. ז'וכוביצקי, זיידל, ב. כ. מאירוביץ) באו לידי ביטוי המצב הקשה של הספנות העברית ודלות עמדותיה והתפקידים המוטלים על תנועת החבל הימי לישראל. צוינו הישגי ה„חי"ל“ בתקופת הדוה"ח וביחוד דבר הקמת בית־הספר הימי; הובעה המשאלה להגברת פעולת ה„חי"ל“ בענף הדיוג; נתבעה העמקת הפעולה החנוכית והתעמולתית, נדרשה פעולה מקיפה ושיטתית בין תלמידי בית הספר והנוער והגברת העזרה לארגונים הספורטיביים. מנהל בית הספר הימי, ד"ר ברדין, סקר את מהלך העבודה בבית הספר הימי, אשר נכנסה למסלולה הקבוע עם בואו של מנהל מחלקת הנאוויגאציה רב־החובל מילר. בשם הנשיאות השיב למתוכחים מר ש. טולקובסקי, אשר עמד בדבריו על תפקידי ה„חי"ל“ ועל דרכי פעולתו. הישיבה אישרה את הודעתו של ד"ר סולובייטשיק, שנבחר ליו"ר ועד הנאמנים של בית הספר הימי, כי ועד הנאמנים החליט לקבוע את שם בית הספר כדלקמן: „בית הספר הימי ליד הטכניון העברי, מיסודם של הסוכנות היהודית לא"י וחבל ימי לישראל".
בקבלת החלטות בשאלות אשר עמדו על הפרק, הסתיימה הישיבה.
"הארץ", שנה כ"ב, מס' 5931, 26 בינואר 1939, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
על יסוד מכתב מרכז ה„חבל ימי לישראל“ למחלקת החינוך של כנסת ישראל, הוצא על ידו מכתב חוזר למנהלי בתי הספר בדבר הקנית ידיעות שונות לתלמידים בשאלות הכרוכות בים. החוזר מדגיש, כי הידיעות על הים צריכות להנתן כחלק בלתי נפרד מתכנית העבודה של בית הספר.
יש לציין באופן מיוחד את ההסכם שסודר בזמן האחרון בין ה„חבל הימי לישראל“ והסתדרות הצופים העברים בארץ שלפיו יפתחו בכוחות משותפים את תנועת צופי־ים בקרב הנוער העברי בארץ. אירגון צופי הים ישא את השם „חבל ימי לישראל – הסתדרות הצופים העברים בארץ ישראל“ ובקיצור „חי"ל צופי ים“. ההסכם סודר על יסוד הסכמה עיקרונית בצד מחלקת החינוך (בישיבת המפקחים בהשתתפותו של ד"ר יוסף לוריה ז"ל).
לפני זמן קצר נתקיימה הישיבה הראשונה של הנהגת „חי"ל צופי ים“ שבה נידונו פרטי הפעולה העתידה והוטל על המזכירות הזמנית המורכבת מה"ה: ד"ר ש. ברדין, והמהנדס ברון להכין תכנית פעולה לתקופה הקרובה. חברי ההנהגה הראשית של „חי"ל צופי ים“ הם ה"ה: ד"ר ש. ברדין, ד"ר גרזון, ד. הוז, מהנדס ברוך, י. מיוחס וד"ר א. רינר.
"הצֹפה", שנה שניה, מס' 124, 11 במאי 1938, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
בביתו של ה' סוויט התקיימה, בנשיאותו של מ"מ ראש העיריה ה' אוסטר, ישיבת מועצת „חבל ימי לישראל“ בירושלים.
ה' ריבלין, מזכיר המרכז, מסר ידיעות על פעולות החבל בארץ ובחוץ-לארץ. „חבל ימי לישראל“ מונה עתה ששה סניפים: בתל-אביב, חיפה, ירושלים, פתח-תקוה, ראשון לציון והרצליה. עתה מארגנים שלשה סניפים חדשים ברמת-גן, חדרה ורחובות. החבל מונה בכל הארץ 8500 חברים.
מרכז החבל עומד להקים בית ספר ימי על יד הטכניון בחיפה. מפעל זה שצריך להפתח באוקטובר 1938 יעלה ב־6500 לא"י.
אחרי ויכוח שבו השתתפו ה"ה לולו, טרלו, שורץ, סימון, סוויט ואוסטר החליטה המועצה לארגן בירושלים הרצאות תעמולה על נושאים ימיים ולחזק את פעולת ההתרמה.
לבסוף נבחר ועד חדש: ד. אוסטר (יו"ר), טרלו, לולו, מיוחס, שורץ, מימון, רבינוביץ וסוויט.
"הארץ", שנה כ"א, מס' 5599, 29 בדצמבר 1937, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
מטעם ועדת הים של הסוכנות היהודית, ועדת התעמולה שעל יד לשכת המסחר והחבל הימי לישראל התכנסה ביום 5 ביולי ישיבה בהשתתפות באי כח המוסדות הצבוריים ובאי־כח ענפי המסחר השונים, כדי לדון בשאלת הגברת הספנות העברית. בשם ועדת התעמולה שעל יד לשכת המסחר נוכחו ה"ה ש. טולקובסקי, ל. גליקמן, יצחק כץ וא. פירון.
ה" ב. כ. מאירוביץ פתח את הישיבה בסקירה על מצב חברות הספנות העברית והציג את הגב' ל. בורכרד שנוכחה בישיבה כמנהלת הראשית של החברה לספנות „עתיד“.
במשך כשעתיים נדונו אמצעי העזרה, שהצבור העברי יכול לתת להתפתחות הספנות החופית העברית. בוכוח השתתפו ה"ה מ. אוקסהורן, חבר ועד לשכת המסחר, ד"ר זוסמן, מנהל היקבים בראשון־לציון, באי־כח אגודת עמילי המכס בית־אלי וזילברדיק, סימה, ממנהלי המשביר המרכזי, פלורנטין, חבר המרכז של החבל הימי לישראל. הובעה הדעה הכללית על הצורך במאמץ משותף בין המוסדות והסוחרים כדי לבסס ולפתח את פעולת הספנות העברית. הוצעו דרכי הפעולה, שירוכזו בידי ועדת התעמולה שעל יד לשכת המסחר והחבל הימי לישראל.
"הארץ", שנה כ', מס' 5456, 11 ביולי 1937 (תוספת ערב), עמ' 8. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
עם גידולה של תנועת „חי"ל“ בארץ ועם ריבוי תפקידיה בענפים השונים של הפעולה הימית, ניגש מרכז החבל הימי לישראל ליצירת סניפים בארצות הגולה.
ראשון לועדי „חי"ל“ בחו"ל היה הועד הבריטי אשר הוקם בחודש מארס 1938 והצליח במשך זמן קיומו הקצר לפעול הרבה לטובת בית הספר הימי, שנוסד על ידי החי"ל ליד הטכניון העברי.
באותה תקופה הונח היסוד גם לתנועתנו בפולין. הצעדים הראשונים נעשו על ידי משלחת חי"ל לקונגרס הציוני האחרון, ובמאי 1938 נוסדה בפולין ה„אגודה לקידום מפעלי אויר וים בארץ ישראל – חבל ימי לישראל“. כיו"ר האגודה משמש ד"ר מ. פקר. חברי הועד המרכזי: נ. שושקס (סגן יושב ראש), מהנדס י. שטינמץ, ד"ר י. נויפלד (מזכיר כללי), המהנדס לנדאו (גזבר כבוד). הסניפים הראשונים של האגודה נוסדו בוארשה, לודז' וגדיניה ובזמן האחרון נגש הועד להקמת סניפים חדשים בבריסק, ברנוביץ, קובל וערים אחרות. התפקידים, אשר הטיל על עצמו החבל הימי בפולין כוללים, – מלבד פיתוח התנועה הימית בקרב הצבור היהודי בפולין, הכשרה ימית ותמיכה במפעלים הימיים בארץ ישראל. – גם פיתוח רעיון התעופה בקרב היהודים. בזמן האחרון ניהל „חי"ל“ בפולין פעולה מיוחדת למען קבוצת „מעפילים – גורדוניה“, אשר עלתה לארץ לפני כחצי שנה לאחר שקיבלה הכשרת דייג בגדיניה ועומדת להתישב בשנה הבאה בעזרת מחלקת הים של הסוכנות באחת מנקודות החוף. „חי"ל“ בפולין מנהל פעולת תעמולה והסברה רחבה בעניני הימאות העברית. לפני זמן קצר יצאה לאור בתרגום פולני החוברת „אל הים“ מאת ב. כ. מאירוביץ, אשר הופיעה בעברית בהוצאת מרכז חי"ל בארץ.
ד"ר מ. סולוביטשיק, חבר הנשיאות של חי"ל, שביקר בקיץ שעבר באפריקה הדרומית בשליחות קרן היסוד, פעל שם גם למען רעיון התחיה הימית העברית. בשורת הימאות העברית, המתעוררת לתחיה, התפתחותו של נמל תל־אביב, דבר ייסודו של בית ספר ימי בארץ, מצאו הד בין יהודי אפריקה הדרומית, ובסוף ספטמבר 1938 נוסד בקיפטון הועד הראשון של חבל ימי לישראל. חברי הועד הם: וינריך (יושב ראש); ב. רוביק; מ. נימרקס (גזבר כבוד), ש. גורדון, נ. תלם, ד"ר מירנבוים; מ. בן־אריה (מזכיר כבוד). הועד כבר החל בפעולתו ובתערוכה הארץ־ישראלית העומדת להתקים בקרוב בקיפטון, יוקם על ידו מדור ימי מיוחד, מוקדש להתפתחותה של הימאות העברית בארץ. ענין מיוחד עורר דבר הקמת בית הספר הימי וועד „חי"ל“ קיבל על עצמו להבטיח כמה סטיפנדיות שנתיות לתלמידי בית הספר הימי.
בזמן האחרון נוסד ועד „חי"ל“ גם בבלגיה. ד. פלורנטין, חבר מרכז „חי"ל“ ביקר בבריסל ובאנטורפן ובשורת הרצאות ואספות עורר את ציוני בלגיה לתת את ידם לפעולה הימית בארץ. נוסד ועד יוזם לארגון סניף חי"ל בבלגיה. חברי הועד הם: טורצ'ינר, יו"ר ההסתדרות הציונית בבלגיה; פודליאשוק (יושב ראש האגודה הציונית בבריסל), יוסף דוניבסקי, חיים פרידמן וז'ול בילינד.
"דבר", שנה ארבע עשרה, מס' 4154, 5 בפברואר 1939, עמ' 8. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
כ־40 איש, באי כח כל משרדי נסיעות וסוכנויות אניות בת"א נתכנסו על פי הזמנת יו"ר מרכז ה„חי"ל“ מר ש. טולקובסקי למסבה שנתקיימה במלון „תלפיות“.
במסבה נדונה שאלת הקמת בית־הספר הימי והתמיכה למפעלי הספנות העברית.
מר ז'יליסט ספר על תכנית בית־הספר הימי ליד הטכניון בחיפה, המתיסד ע"י מחלקת הים של הסוכנות והחבל הימי לישראל. ה„חי"ל“ קבל על עצמו להשתתף בחלק חשוב של תקציב בית הספר הימי והוא פונה באמצעות משרדי הנוסעים אל הנוסע היהודי להשתתף ביצירת קרן הקמת בית הספר הימי ע"י תשלום הוספה קטנה על מחיר כרטיס הנסיעה לחוץ לארץ.
הספנות העברית, חסרת תמיכה ממשלתית, נאבקת קשה על קיומה תוך מלחמת התחרות עם קוים מתחרים ומחובת בעלי משרדי הנסיעות, שלאל ידם לעשות בכוון זה הרבה, להגביר את עזרתם לקו האניות של חברת „ללויד ימי ארץ־ישראלי“.
בחלופי הדעות בשאלות שהעמדו על הפרק השתתפו ה"ה: בית־אלי, ד"ר קריגר, הלל, תאזיני, איכל, ברנשטין. כולם הביעו את נכונותם להמשיך את הפעולה למען הספנות העברית, שעניניה היו קרובים תמיד ללבם של צבור בעלי המשרדים. כן החליטה המסבה לקבל ברצון את הצעת החבל הימי על הדבקת תלוש מיוחד על כרטיסי הנסיעה לחוץ לארץ.
"הארץ", שנה כ"א, מס' 5669, 18 במרץ 1938, עמ' 8. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
עברה תקופת חדשים מיום הכנוס הראשון שנערך באניה בלב ים ושבו הוכתרה הליגה הימית בשמה המפורש: „חבל ימי לישראל“. תכניות רחבות הותוו לארגון הצעיר, תפקידים רציניים הוצבו לפניו, בעיות חשובות בעלות־ערך מדיני וכלכלי כאחד. „כבוש הים“ – פירושה של סיסמה זו גלוי וברור היום לכל הישוב ולכל התנועה. לצערנו, לא שיחקה העת, העת הטרופה, שבה אנו שרויים מזה שנתים, ולא נתהוו התנאים שיתנו ל„חי"ל“ את האפשרות ללכת מחיל אל חיל בהתאם לרצון ולהכרח. על כל פנים, כאחת הפעולות הראשונות ראו יוזמי הכינוס את חיזוק הבסיס הצבורי של „החבל הימי לישראל“, בהרבצת הרעיון של „כבוש הים“ והעבודה בנמלים שלנו בין ההמונים שלנו בארץ. והערב נערכת האסיפה הראשונה של חברי ה„חי"ל“ בתל־אביב הבאה להפגין את אשר הושג בענין זה של עשית נפשות. „חיל“ מונה כיום אלפי חברים בתל־אביב, ודבר זה בלבד ראוי לברכה. אם עד כאן פעל בשם ה„חיל“ ועד זמני, הרי מכאן ולהבא צריך לקבל הארגון יפוי כח לפעולותיו מידי חבריו – יפוי כח מעודד, אבל גם מחייב. ואין ספק, שבין שאר ההתחייבויות, שמקבל „חיל“ על עצמו, היה הצבור רוצה לראות בראש ובראשונה את המאמצים לאיחודם של כל הכחות החלוציים הקיימים כבר במערכה זו שהיא לנו מערכת־כבוד. לא היה די לנו בשני ארגונים, כי הנה נוצרה גם „הליגה לים ותעופה“. אך אם, לצערנו, אין תקוה גדולה מן הארגון השלישי הזה, מיסודם של החוגים ההוגים חיבה יתירה לפירוד, הרי אין להבין בשום פנים, למה לא בא עד עכשיו האיחוד בין „זבולון“ ל„חיל“. מה הם הניגודים, המצדיקים את הקרע ביניהם? והרי כבר היה משא ומתן לשם איחוד, ומן ההכרח הוא שהמשא ומתן הזה, בכיוון התאמת הפעולה המשותפת, יתחדש ויסתיים בחיוב. ואם תוכל אסיפת הערב ליתן דחיפה לצד זה, הרי תעשה מעשה רב.
ובין השאר ידובר הערב על צעד אחד בין הצעדים הראשונים של „חיל“, שראשיתו צנועה, אך חפץ כולנו הוא שיתחזק: הלא הוא יסוד בית הספר הימי, שתעודתו להכשיר יורדי ים עברים. החבל הימי לישראל נטל על עצמו השתתפות חמרית בתקציב הלמודים של השנה הראשונה. הוועדה לקביעת תכניתו של בית הספר הורכבה באופן אישי מטעם מחלקת הים של הסוכנות. ויש רק להביע את המשאלה, משאלת הצבור כולו, שצעד ממשי זה יוכתר בהצלחה. ברם, הצלחה זו תלויה בהרבה ביחסנו אנו למטרה החשובה.
"הארץ", שנה כ"א, מס' 5602, 4 בינואר 1938, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
כאלף חברים בליגה הימית בתל אביב. – „יום הים“ בחול המועד פסח.
אחרי שהתגברה הליגה על כמה קשיים ארגוניים החלה פעולה נמרצת לעורר תנועת־עם גדולה למען הים. המזכירות (משרדה ליד מחלקת הים של הסוכנות) ניגשה במרץ לרכישת חברים. במשך ימים מועטים נרכשו כאלף חבר בעשרות מוסדות צבוריים, מוסדות ההסתדרות, חברות פרטיות, פקידי בנקים, קואופרטיבים, פועלי בתי־חרושת ומקומות עבודה שונים.
להפצת רעיון כיבוש הים בין ההמונים ולארגון חוג נאמנים תהיינה שתי מסיבות להכרזת המפעל. הראשונה הערב באולם „ויצו“ לבאי כוח כל הסתדרויות וארגוני העולים (ראה כרוניקה ת"א). השניה מטעם מ. פ. ת"א והליגה במוצ"ש 13.3 ב„אוהל שם“ לועדי העובדים בכל מקומות העבודה.
בחול המועד פסח ייערך „יום־הים“ בתל אביב. בתכנית – תהלוכה ימית, חגיגה עממית, פתיחת שערי הנמל לקהל, תחרויות ותרגילים, חלוקת פרסים וסמל הליגה וכו'.
בפגישה עם יו"ר סניף המורים בת"א ד"ר לוין נדונו פרטי הפעולה בקרב המורים. גם מרכז הגננות הבטיח את עזרתו. מתארגנת ספריה ימית על יד הליגה וניגשים להוציא את החוברת הראשונה שתשמש חומר אינפורמטיבי לבתי הספר והקהל.
הליגה משתדלת לעמוד לימין קבוצות הדייגים השונות והתקשרה כבר עם אגודות הספורט ליסוד סקציות לספורט ימי.
"דבר", שנה שתים־עשרה, מס' 3598, 11 במרץ 1937, עמ' 6. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
תכנית להקמת בית־ספר ימי. – המשא-ומתן עם „עתיד“. – העדפת ספינות זרות על יהודיות
הסניף התל אביבי של החבל הימי הארצישראלי נתכנס אמש באולם „אהל שם“ לאספה הכללית הראשונה. מספר המשתתפים באספה לא היה גדול בעקר משום שרבים הסתדרו באותו הזמן ליד משדרי רדיו פרטיים וצבוריים בקשר עם פרסום ההודעה הרשמית על הועדה המלכותית.
אמנם גם באולם האספה שֻדרה על ידי חברת „ויקטור“ ההודעה, אולם אך מעטים מן הצבור הרחב ידעו על כך.
בנשיאות האספה ישבו ה"ה: ד. רמז, פרופסור סלושץ, ד"ר מוסנזון, ש. טולקובסקי, בר כוכבא מאירוביץ, ש. גורוכובסקי, מ. ז'יליסט, דוד פלורנטין, זאב הים, דיזנהויז, גב' פליקס וה' שרירא.
פתח הד"ר מוסנזון שקדם בברכה את הבאים וקרא ברכות לאספה מאת החבל הימי בחיפה, חדרה, פתח תקוה, ראשון לציון והרצליה.
דין וחשבון מסר ה' ז'יליסט, שעמד על סבות שונות שגרמו לדחית האספה הכללית, ציֵן את פרשת ההתחלות הקשות בכבוש הים וארגון הכֹחות הצבוריים המוכנים לעסוק בשטח הימאות העברית נוסף על „זבולון“ ומעֻנינים אחרים.
בדברו על קוי האניות ציֵן הנואם ביחוד את עמדתו החיובית של הלויד הימי הארצישראלי („הר ציון“ ו„הר הכרמל“), ספר על המשא ומתן בין הסוכנות וחברת עתיד לשפור השרות בהדגישו שמצד הסוכנות נעשה המכסימום להמשכת פעֻלת הקו הימי „עתיד“ והמשא ומתן נמשך. בימים הקרובים תהיה פגישה משֻתפת בין שני הגופים הנ"ל ואולי הפעם יֻשגו תוצאות חיוביות.
להלן דבר הנואם על ספריה ימית מקצועית וגם על מוזיאון להמחשת הנעשה בשטח הים בארצות שונות.
תפקיד הועדה הזמנית ליד הסוכנות הוא איחוד שיטות העבודה של ארגוני הנוער הספורטיביים בהכנת הכוחות הדרושים לים. יש תכנית לטיפוס אחיד של הסירות, יוזמן מומחה לפעולות המעשיות וכו'.
„זבולון“
במשך כל הזמן בא החבל הימי בדברים עם „זבולון“ להשגת הסכם ואם אמנם באופן רשמי לא בא עדיין, בכל זאת יש בשטחים קונקרטיים שותפות פעולה ואפשר שבקרוב יהיה האיחוד שלם.
בית ספר ימי
הנואם מדבר אחר כך על תכנית להקים בית ספר ימי. התכנית עובדה על ידי ועדת הסוכנות בהשתתפות הגורמים המתאימים. תפקיד בית הספר הימי הוא להקים את הדור הראשון בהכשרה מקצועית יסודית במשך ארבע שנים. בני 15–16 יוכלו להכנס לבית ספר זה. כ־40 בני נוער יוכלו לשמש יסוד במקצועות שונים הקשורים בימיות. כצד ראציונאלי מצאו את יסוד בית הספר ליד הטכניון בחיפה מכמה בחינות. החבל הימי יחד עם מחלקת הים של הסוכנות צריכים להיות שני הגופים העיקריים להחזקת בית הספר. המרכז של החבל הימי החליט להקציב לשנת הלימודים הראשונה 1000 לא"י.
בענין „שרה“
בענין הספינה „שרה“ סיפר הנואם על פרשת המו"מ לקבלת פני הספינה בעגנה בארץ, שעורר בשעתו פולמוס רב. ה„חבל“ דרש להיות הגוף הצבורי היחידי בקבלת פני הספינה ועל כך גם הוסכם, אולם בגלל הופעת „הליגה העברית למפעל ים ותעופה“ (הקרובה לרביזיוניסטים) כגוף „מתחרה“ בקבלת פני הספינה נסתלק החבל הימי מן התפקיד המוסכם שהופר על ידי הצד השני.
לירחון „מדע וטכניקה“ תהיה גם תוספת לעניני ים מטעם החבל.
המצב הכספי
בנוגע למצב הכספי הרי מ־1200 לא"י של ההכנסות עד היום הוקדשו למרכז החבל רק כ־400 לא"י והשאר הוקצב למטרות אחרות. סיבות רבות לדבר. בעיקר: תעמולה, פרסום, רכישת חברים וכו' וכו'. הנואם מקוה שפרצוף המאזן ישתנה לטובה בעתיד הקרוב באופן שהחבל יקציב מחודש ינואר למרכז כבר 70–80 לא"י לחודש. פרק מיוחד הוא פרק הבריכה העומדת להבנות במקום הכשרה ימית (לימוד שחיה – בעיקר) בקנה מדה רחב. החבל יעמוד גם בקשרים עם חו"ל.
ששת אלפים חבר
הסניף מונה כיום קרוב ל־6000 חבר שהתחייבות שלהם היא כ־2000 לא"י לשנה. יחד יש בארץ כ־10.000 חבר בחבל הימי.
אחרי שסניף החבל הימי בתל־אביב הוקם והתפתח לגוף צבורי רב־חברים, ופעיל, רואה הועד הזמני את תפקידו לנגמר ועומד למסור לידי החברים את הנהלת הסניף להבא.
אחרי הדין וחשבון שודרה ההודעה הרשמית ואחריה הרצה ה' בר־כוכבא מאירוביץ על „הימאות העברית והאפשרויות להתפתחותה“ (ראה להלן).
הויכוח
הויכוח היה קצר ובו הובעה בין השאר מחאה חריפה כנגד העדפת ספינות זרות על ספינות יהודיות על ידי קצת מסוחרים יהודים. ציינו גם את הסיבות המעשיות והטכניות, שלא איפשרו רכישת האניה „תל אביב“ על ידי יהודים. בא־כח הנוער הציוני, המיפל אף הוא בעבודה ימית, בירך את האסיפה.
אחר כך נבחרה מועצה של בערך 80 איש מארגונים, מפלגות, הסתדרויות, גושים, חברות ומוסדות שונים.
* * *
בר־כוכבא מאירוביץ, מנהל מחלקת הים של הסוכנות היהודית
מהרצאת ה' בר־כוכבא מאירוביץ
ספנות
זה הסעיף הקשה ביותר. ענף זה, פיתוחו כרוך בתנאים בינלאומיים ומצריך השקעות־כסף גדולות, שהקרנות הלאומיות והצבוריות שלנו אינן יכולות עוד לספק אותן, והון פרטי יהודי עוד נמנע מלראות את הענף הזה כמקום להשקעה בטוחה. שנת 1937 היתה איפוא לספנות העברית שנה בלי שינויים חיוביים ניכרים. ובכל זאת יש לציין את התבססותה היחסית של חברת ה„לויד הימי הארצישראלי“ בעלת האניות „הר כרמל“ ו„הר ציון“, המהלכות בקו חיפה–קונסטנצה. במשך שנת 1937 העבירה החברה בשתי אניותיה כ־5200 נוסעים לעומת 3950 נוסעים ב־1936. במקום 32.000 תיבות פרי־הדרים בעונת 1935–1936 העבירה החברה בעונת 1936–37 133.000 תיבות! והוא הדין לאימפורט. ב־1937 הביאה 3000 קרונות עצים, כ־8000 גולגלות בהמות־גסות, 500.000 עופות ו־3600 טונות סחורה. המחזור הכללי של החברה היה ב־1937 סך 60.000 לא"י. החברה מעסיקה כ־70 עובדים יהודים, שהם 70% ממספר העובדים הכללי. בקו זה התחילה בשנת 1937 להוביל משאות האניה „חנה“, השייכת לשותפים יהודים. היא נושאת דגל בריטי ומעסיקה כ־15 עובדים יהודים.
לצי העברי נוספה גם אנית המפרשים „רחף“, שנקנתה על ידי חברת „נחשון“, בעזרת הסוכנות היהודית, בית קיבולה 170 טונות, בעלת מניע של 120 כח סוס ומובילה משאות ממצרים־סוריה־קפריסין לחיפה. רוב העבודה שלה היא מקבלת מסוחרים ובתי מסחר ערבים בסוריה. „רחף“ עשתה כבר כ־50 נסיעות, העבירה כ־5000 ט. ומעסיקה 8 מלחים יהודים בהנהלתו של רב החובל היהודי רוזנטל. זה הנסיון היהודי הראשון לעבוד בחופי הארץ בספינת מפרשים. ב„רחף“ מקבלים, בעזרת הסוכנות, הכשרה בספנות טירונים, מן הנוער העובד.
אולם יש לציין בצער את הצללים בספנות העברית: האניה „תל אביב“, שהיתה בטלה בנמל חיפה, במשך חדשים רבים, נקנהתה על ידי היאפּאנים, והישוב לא מצא את הסכום שהיה דרוש לפדות את האניה ולקיים את קו הנוסעים העברי הראשון.
מכה נוספת הוכתה הספנות העברית בהקטנת שירותיה של חברת „עתיד“, שנוסדה בשנת 1935. בשנת 1937 העבירה החברה בשלש אניותיה למעלה מ־150 אלף טונות סחורה והעסיקה 40 עובדים יהודים. בחדשים האחרונים הוצאה גם האניה „עתיד“ ונותרה רק „עמל“, הממשיכה בשרות דו־שבועי. כדי לקיים את השרות הזה במלואו ולהבטיח את קיומה של חברת „עתיד“ נענתה הסוכנות היהודית להצע החברה לברר את האפשרויות להקמת חברה חדשה, שבה ישותפו, מלבד מיסדי „עתיד“ ובעליה, חברה לספנות הולאנדית וקבוצה שתייצג את המוסדות הלאומיים והצבוריים בארץ.
באספה זו אין לבשר עוד על השגת ההסכם, אבל אני עוד מקוה, שנתגבר על המכשולים וחברה עברית חזקה ואיתנה תקום בשרות החוף.
ארץ ישראל העברית יכולה לקיים צי אניות משלה בקוים מסוימים, אילו היתה מביטה בעין טובה יותר על מפעל יהודי. הרי אילו היו למשלחי הפרי 2–3 אניות משלהם, לא היו מגיעים למצב שבשנה קשה ורעה זו דוקא הועלו המחירים להובלת הפרי ב־30%; והעלאה זו גורמת להוצאה נוספת בסך 100.000 לא"י! וכי לא שלם הצבור העברי בתל־אביב במשך 15 החדשים האחרונים 20.000 לא"י יתרות על חשבון המס המיוחד, שחברות האניות גובות בתורת הוספה על דמי ההובלה על שהסכימו לעגן בנמל תל־אביב?
בארצנו יכול ענף הדיג לשמש מקום התישבות להרבה מאות ש משפחות עובדים כענף חשוב בחקלאות. חוף ארצנו, ים כנרת ומי מרום הם מקורות דגים גדולים; כבר היום, מתפרנסים למעלה מ־2000 דייגים ערבים מן הדיג בחופי הארץ והכנרת, ובכל שנה מובאים לארץ דגים ותוצרתם בסך 150 אלף לא"י לשנה.
הנסיונות בדיג יהודי, שנעשו בעשר השנים האחרונות, נכשלו מסיבות שונות. מאז נכנסו לדיג בחופי הארץ דיגים איטלקיים שהלכו וכבשו את השוק המקומי. הם הכניסו את שיטת הדיג המיכני, שיטה המתאימה לעובד העברי יותר מן השיטה הפרימיטיבית של הערבים. הדיגים האיטלקים עובדים ב־10 ספינות דיג והם מספקים 42% מציד דגי הים בחופי ארצנו. במשך תשעת החדשים הראשונים של 1937 סיפקו הדייגים האיטלקים 574 ט. דגים, ודמי פדיונם למעלה מעשרת אלפים לא"י.
בראשית השנה נעשה נסיון מצדנו לחדור לענף הדיג, לפי שיטת הדיג המיכני. 10 בחורים יהודים נכנסו לספינת הדיג „בכורה“, השייכת למר פרנקל. במשך ששת החדשים הראשונים עבדו ולמדו את המקצוע; בינתים למדו, בעזרת שרידי הדייגים הסלוניקאים, תיקון רשתות. בעזרת הסוכנות היהודית נערכו בפלוגת הים במפרץ חיפה שעורים, בהדרכת מומחה מעולי גרמניה, לטוית רשתות דיג, 10 פועלות למדו את מלאכת הטויה והמקצוע הזה. הדייגים הצעירים, שקבלו את הכשרתם ב„בכורה“, עברו לספינה „סנפיר“, שנרכשה בשבילם על ידי „נחשון“ ובעזרת הסוכנות היהודית. במשך המחצית השניה של שנת 1937 יצאו עם הספינה הימה ועבדו 90 ימי עבודה, שהכניסו כ־190 לא"י מכירת הדגים. באופן ממוצע נשאר לדייגים הצעירים למעלה מ־300 מא"י ליום עבודה.
בחדשים האחרונים הובאה מגרמניה ספינת מוטור לדיג מיכני על־ידי ד"ר סקלובר – ביאולוג מעולי גרמניה, שיסד את החברה הא"י לדיג, והתחיל בעבודה אחרי שעשה נסיונות אחדים.
אני מקוה, שבהתחלת הקיץ תובא ספינת דיג נוספת, משוכללת יתר, שתרכש על ידי „נחשון“ והסוכנות היהודית.
גם בכנרת נתחדש השנה הדיג העברי. עם כיבוש עין־גב בקדמת כנרת, הוכנסה קבוצת עובדים מקבוץ „בתלם“ לדיג בכנרת, בהדרכת אחד מותיקי הדיגים הספרדים בטבריה. בימים אלה נוספה בכנרת ספינה שניה ומספר המתאמנים בדיג יוכפל. אחד מבוגרי „בכורה“ בא לעזור לחבריו בכנרת ובחורות מפלוגת הים בחיפה החלו בהדרכת חברותיהן בטוית הרשתות ובתקונן. דייגי „כנרת“ מעלים כבר בסירתם הקטנה עד 5 רוטל דגים ללילה.
נסיון נוסף נעה עכשיו על־ידי הסוכנות היהודית בגידול דגים באדמת בית־שאן. במעינות סחנה, בהתישבות החדשה על יד ניר־דוד, נעשה נסיון לגידול שיבוטות. על ה„חבל להימי לישראל“ יוטל התפקיד הקשה והאחראי לקרב את הצרכן שמשתמש כיום בדגים לא־לנו.
הכשרה ימית
הורגלנו בארץ להכשיר את עצמנו תוך כדי עבודה; כך למדנו, למשל, את החקלאות תוך כדי עדירה, שתילה ונטיעה; למדנו את הבנין וסלילת כבישים – תוך יציקת ביטון, ניפוץ סלעים וכפיפת הברזל. הפכנו מאות בחורים לספנים מחזיקי משוט וסווארים מומחים. ונזכר אני אותו יום, ששאלני מנהל הנמל האנגלי, מהיכן נקח יהודים שיעיזו לחתור במשוט אל האניה; לא פקפקתי אז רגע והשיבותי: הם ישנם. ואכן: מתריסר ספנים חובבים ו„מנין“ סווארים מיוצאי סלוניקי שבאו מחיפה, עלה מספרנו בנמל ת"א זה ל־200 ספנים ו־150 סווארים החותרים בסירות ופורקים וטוענים אניות כספני יפו.
אולם בכל הנוגע להכשרת ספנינו וקצינינו הימיים, חייבים אנו ללכת בדרך המקובלת בספנות העולמית. אנו חייבים לדאוג להקנית המקצוע הזה לחבורה ראשונה של מלחים עברים ארצישראלים. בכוון זה החילונו. ועדת ההדרכה והכשרה ימית שעל־יד הסוכנות היהודית, שבה מיוצגים מפעילי אנשי הים שלנו, ערכה תכנית לפתיחת בית ספר ימי ליד הטכניון בחיפה. ועדת משנה מיוחדת ריכזה חומר מענין בשאלה זו, ובעזרת באי כח „זבולון“, „הפועל“ ו„המכבי“ היא עורכת תכנית אחידה לפעולה משותפת.
הנמלים והעבודה בהם
מתחילה על העבודה בנמל חיפה.
היסוד, שהונח עם התחלת מאורעות 1936, לכבוש עמדות עבודה בנמל חיפה, הלך וגדל. מספר העובדים היהודים בנמל חיפה, שבשנים הראשונות היה לכל היותר 20%, הוא כיום 900 איש, שהם 50% מן המספר הכללי. יד הפועל העברי מורגשת בכל סוגי עבודות הנמל: סווארות, סבלות, ספנות וכו' ואף בסבלות המכס הממשלתית, שנכבשה בעקב טיפולם העקשני של הסוכנות היהודית והסתדרות העובדים. נוכח ההיסוסים של השלטונות גדל חלקנו והולך והגיע היום עד שליש מהיקף הסבלות בנמל חיפה.
בחיפה הולך ומתרכז צבור שכל קיומו על עבודות הנמל והים. רוב מנינו של הצבור הזה הוא מן הקיבוצים, שהעתיקו את מושבם על אדמת הקרן הקיימת במפרץ חיפה ובעזרת הסוכנות היהודי הוקמו להם דירות מיוחדות ונתנו להם הלואות למשקי עזר חקלאיים בשביל הספקה עצמית ועל ידי כך יוקלו הוצאותיהם בימים של רפיון עבודה. מלבד זאת מתכננת הסוכנות יחד עם מוסדות הסתדרות העובדים תכנית שיכון, שיאפשר לפועלי נמל תל־אביב, הפועלים הבודדים בנמל חיפה להשיג דירות זולות ובתנאים נוחים.
ובנמל תל־אביב – נסתיים החלק הראשון מן התכנית הראשונה של נמל הסירות. ויש לשאול למה כבר כל כך במוקדם, הולך המפעל הלאומי הזה ונהפך לנחלת העבר? האם במקום לחטט בקטנות אין חובת הישוב לעשות שנית את המאמץ הגדול ולבצע את התכנית הגדולה של הקמת הנמל העברי הראשון?
"הארץ" שנה כ"א, מס' 5603, 5 בינואר 1938 (תוספת ערב), עמ' 6. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים ועוד 