לצאתנו אל הים
(בשעת מסירת שתי שולות־מוקשים לצי הבריטי בנמל תל־אביב)
מנאומו של מר הופיין
זהו עונג וזכות לנו מסיבות שונות. ידוע לנו ששתי הספינות הללו קטנות מאד. ברגע זה דיברנו על אניות קרב, ואפילו אם נשווה אותן לאנית־כיס קטנה ביותר, הרי גם אז הן קטנות. אולם הן גדולות בשבילנו, משום שהן התחלה ובתור התחלה הן מלאכה הגונה. בדרך כלל אמרו לנו שעשינו עבודה נאה וכמובן שאנו שמחים על כך. זהו חלק מהמאמץ המלחמתי של ארץ זו, ואוסיף – של הציבור היהודי בארץ; איננו היחידי וגם לא הגדול ביותר, אולם היחידי במינו. הננו שמחים שזכינו לתת את חלקנו בין יתר המאמצים שנעשו ע"י הארץ הזאת.
יש עוד סיבה, אף היא חשובה מאד שגורמת לנו שמחה ואושר היום. נוכחנו שאנו מתקרבים לים, והרי זוהי אחת משאיפותינו העיקריות בשבתנו בארץ זו ובפיתוחה. בדרך כלל העם היהודי הוא עם יושב יבשת ולא יורד ים. אנו רוצים להיות בחוף זה של ים התיכון יורדי־ים לא גרועים מיתר העמים ששוכנים בקרבת הים. משהו כבר נעשה בכיוון זה. כל מה שעשינו, עשינו בתקופה הקצרה של דור אחד. יודעים אנו יפה כי אין זו שאלה של חצי דור, דור שלם או שנים או שלשה דורות עד שזה נכנס לדמנו. אולם מתי שהוא יש להתחיל ואנו רוצים להיות המתחילים. להתחיל לצאת לים היא אחת משאיפותינו שהנמל הצנוע שלנו ת"א שם לו למטרה. אנו יוצאים לדוג. פיתחנו את הנמל הפעוט הזה ואנו מקווים שעוד בימי חיינו אנו, לא בעתיד הרחוק ביותר, נפתח נמל עמוק המים. קיבלנו עלינו לבנות אניות. בנינו קטנות ובנינו גם את שתי שולות המוקשים. היינו יכולים לבנותת עוד, אילו נתבקשנו, וכך אנו רוצים להמשיך. – – –
– – – בקרב יש תפקידים יותר חשובים לספינות אחרות, אולם תפקידיהן העיקריים יסתיימו עם בוא השלום. אני בתור אזרח פשוט, אחד מאלה שירצו לעלות על אניה בבטחון המובן שאקום למחרת לארוחת הבוקר כרגיל ולא אתעורר בעולם הבא, או בגלי האוקיינוס הקרים במחשך הליל, כשאניתנו נתערערה ע"י מוקש. למשך שנים נחשב על האנשים שישמרו על בטחוננו וידאגו לכך במיטב כוחותיהם, כי דברים אלה לא יקרו ליוצאים לים למען מילוי תפקידם החוקי. – – –
מנאומו של קאפיטן ליידקר
– – – הייתי רוצה להזכיר לדירקטורים כי לפני זמן רב שאלוני אם אני חושב שיש לסגור את נמל תל־אביב או להשאירו פתוח. עצתי היתה, להחזיקו פתוח, כי אם חיפה תופצץ אולי אצטרך בו, ושנית יהיה יותר חסכוני להחזיק אותו פתוח מאשר להרסו ולהתחיל לבנות הכל מחדש אחרי כן. לא יכולתי לערוב על כך שהאדמיראליות תשא בהוצאות וקשה היה אפילו להשיג את הבטחתם על תשלום משכורתי. אולם הנני סבור שהסכימו, כי עשיתם בחכמה שהשארתם אותו פתוח וכך קבלתם את החוזה לבנין שולות המוקשים. אלה הן הספינות הראשונות שנבנו בארץ בשביל הצי המלכותי או איזה צי שהוא בכלל, אולי חוץ מצי שלמה המלך, אולם אין לי כל פרטים בנידון זה . לפיכך אני חושב כי הנכם יכולים להגיד כי הן הראשונות.
אשר לחומרים אין אני חושב כי הנכם אחראים לטיב כולם, אולם הנכם אחראים לעבודה כולה, והמלאכה היא נאה מאד. כפי שמר הופיין כבר אמר לכם, זהו כמובן נסיון שערכו רב. דברנו על אניות קרב, אולם אין זה מוריד מערכה של עבודתכם, כי זוהי רק התחלה. כפי שאני מבין מתכנים תכניות לבנין אניות הדר שתבננה על נהר הירקון. עוד קצת חפירה בברכה ויתהווה מקום ליציאת ספינות. בכל אופן שולות המוקשים שבניתם הן חלק, אמנם קטן, אבל חשוב מאד של מכונת הצי הגדולה. כל וו קטן חשוב. שולות מוקשים הכרחיות, בייחוד בפעולות פלישה, ומכיוון שכל מהלך המלחמה הזו נהפך ע"י הפעולות המורכבות ע"י הצבא, הצי והאוויריה, תפקיד שולות המוקשים הלך הלוך ועלה. אי-אפשר ששולות מוקשים תהיינה גדולות כאניות קרב, יש צורך בספינות קטנות שתוכלנה לחדור ולפנות את המשעולים בשביל הספינות הגדולות וספינות הפלישה. כל הפלישות, גם באירופה וגם במזרח הצליחו קודם כל מכיוון ששולות המוקשים פינו את הדרכים ממוקשים. עלינו להרכין את ראשינו לפני שולות המוקשים ולפני האנשים שעובדים בהן והעבודה שנעשית על ידם, הכרוכה תמיד בסכנה.
אמנם בניתם שתי שולות מוקשים, שמתפקידן לשלוח מוקשים בלבד, והן מהוות חלק בעל ערך של המכונה. חשיבותו של כל חלק חשובה. הוא מהווה טבעת בשרשרת. אם בנין שולות מוקשים אלה יצדיק את האמון שניתן בהן ואם תמלאנה את תפקידן בהצלחה, הרי זה בוודאי ייחשב לתפארת לבונים. אנו שהשקפנו על בנינן נעקוב אחרי כל תנועותיהן ותולדותיהן בהתענינות רבה.
מועצה חדשה לחבל ימי לישראל בתל־אביב
האסיפה הכללית של סניף החבל הימי בת"א אשר נתקיימה ב-29 לנובמבר, באולם הקהק"ל היתה רבת משתתפים. ד"ר א. גולדשטיין הזכיר בפתיחתו את השואה האיומה שעברה על יהדות אירופה וקרא למאמצים לשם הקמתה של האומה על יסודות עצמאיים ובריאים.
פ. פוגלמאן סקר את התפתחותו של החבל הימי, אשר תוך מאורעות הדמים בארץ וימי המלחמה הצליח להניח את היסוד לחינוך ולהכשרה ימית החל מבית הספר העממי ועד לחינוך קצינים ומהנדסים ימיים. הפעולה בבתי הספר הקיפה את תורת השחיה והשיט ובנין תבניות של סירות. בין ארגוני הנוער נעשתה פעולה חינוכית ואירגונית והולכים ומוקמים תאים להכשרה והתיישבות ימית. סניף החי"ל בת"א מחזיק את מועדון הדייגים ע"י נמל תל אביב ונותן את עזרתו בציוד והדרכה לארגונים הימיים. שני התפקידים העיקריים העומדים עכשיו לפני סניף החי"ל בת"א הם: א) הקמת פלוגות להכשרה ולהתיישבות ימית בתוך ארגוני הנוער וב) ארגונם של דייגי נמל ת"א ורכוזם של כל עובדי הים והנמל בת"א בתוך בית הימאים, אשר בדעת החי"י להקימו, בקרבת נמל ת"א.
ש. טולקובסקי – יו"ר מרכז החי"ל – בהרצאתו על בעיות הספנות העברית, אמר, כי נוצרו התנאים העיקריים לפתיחת שרות אניות שיהיה כולו עברי ולאומי. כיושב ראש וועדת המשנה לספנות בוועדת התכנון שע"י הסוכנות היהודית, הבטיח מר טולקובסקי, כי החברה הלאומית לספנות קום תקום בצורה זו או אחרת.
מ. ריבלין – מסר סקירה על פעולות המרכז וציין במיוחד את בית הספר הימי בחיפה, אשר 40 מתלמידיו נמצאים כבר בשרות הצי הבריטי. ספינת אימונים „כף פילר” תעמוד מיד אחרי גמר המלחמה לשירות בית הספר. בית יורדי ים בחיפה ממלא תפקיד חשוב בחיי המלח העברי. יש צורך דחוף בהקמת בית יורדי ים גם בת"א. המרכז אירגן מחנות להדרכה ימית בקיסריה ובעתלית ועוסק בהדרכה ימית של תלמידי בתי הספר במושבות שעל חוף הים, המשמשים רזרבה בשביל ביה"ס הימי בחיפה. הוזמנו סירות אימונים בשביל „הפועל” צופי ים. אחת מהן נמסרה כבר לתפקידה. 5400 תלמידים למדו השנה שחיה בארץ. נתנו הקצבות להקמת בריכות, מסרנו ספריות לאניות בשביל מלחי הצי ועומדים אתם בקשר מתמיד. עבודה חשובה עושה הסניף באפריקה הדרומית. ישנן התחלות של סניפים במצרים ובהודו ונאמני החי"ל באנגליה ואמריקה. חשיבותו של החבל הימי תגדל אחרי המלחמה ותפקיד חשוב נועד לו בעתיד הקרוב.
אחרי שמיעת הצעות שונות להגברת הפעולה נבחרה מועצה חדשה, המייצגת את כל חוגי היישוב ומוסדות כלכליים.
"הצֹפה", שנה שביעית, מס' 2104, 5 בדצמבר 1944, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים ועוד 