מסירת שתי שולות מוקשים לצי הבריטי בנמל ת"א – 5 בדצמבר 1944

המקור: אלבום תמונות של החבל הימי לישראל, סוף שנות ה-40

לצאתנו אל הים

(בשעת מסירת שתי שולות־מוקשים לצי הבריטי בנמל תל־אביב)

מנאומו של מר הופיין

זהו עונג וזכות לנו מסיבות שונות. ידוע לנו ששתי הספינות הללו קטנות מאד. ברגע זה דיברנו על אניות קרב, ואפילו אם נשווה אותן לאנית־כיס קטנה ביותר, הרי גם אז הן קטנות. אולם הן גדולות בשבילנו, משום שהן התחלה ובתור התחלה הן מלאכה הגונה. בדרך כלל אמרו לנו שעשינו עבודה נאה וכמובן שאנו שמחים על כך. זהו חלק מהמאמץ המלחמתי של ארץ זו, ואוסיף – של הציבור היהודי בארץ; איננו היחידי וגם לא הגדול ביותר, אולם היחידי במינו. הננו שמחים שזכינו לתת את חלקנו בין יתר המאמצים שנעשו ע"י הארץ הזאת.

יש עוד סיבה, אף היא חשובה מאד שגורמת לנו שמחה ואושר היום. נוכחנו שאנו מתקרבים לים, והרי זוהי אחת משאיפותינו העיקריות בשבתנו בארץ זו ובפיתוחה. בדרך כלל העם היהודי הוא עם יושב יבשת ולא יורד ים. אנו רוצים להיות בחוף זה של ים התיכון יורדי־ים לא גרועים מיתר העמים ששוכנים בקרבת הים. משהו כבר נעשה בכיוון זה. כל מה שעשינו, עשינו בתקופה הקצרה של דור אחד.  יודעים אנו יפה כי אין זו שאלה של חצי דור, דור שלם או שנים או שלשה דורות עד שזה נכנס לדמנו. אולם מתי שהוא יש להתחיל ואנו רוצים להיות המתחילים. להתחיל לצאת לים היא אחת משאיפותינו שהנמל הצנוע שלנו ת"א שם לו למטרה. אנו יוצאים לדוג. פיתחנו את הנמל הפעוט הזה ואנו מקווים שעוד בימי חיינו אנו, לא בעתיד הרחוק ביותר, נפתח נמל עמוק המים. קיבלנו עלינו לבנות אניות. בנינו קטנות ובנינו גם את שתי שולות המוקשים. היינו יכולים לבנותת עוד, אילו נתבקשנו, וכך אנו רוצים להמשיך. – – –

– – – בקרב יש תפקידים יותר חשובים לספינות אחרות, אולם תפקידיהן העיקריים יסתיימו עם בוא השלום. אני בתור אזרח פשוט, אחד מאלה שירצו לעלות על אניה בבטחון המובן שאקום למחרת לארוחת הבוקר כרגיל ולא אתעורר בעולם הבא, או בגלי האוקיינוס הקרים במחשך הליל, כשאניתנו נתערערה ע"י מוקש. למשך שנים נחשב על האנשים שישמרו על בטחוננו וידאגו לכך במיטב כוחותיהם, כי דברים אלה לא יקרו ליוצאים לים למען מילוי תפקידם החוקי. –  –  –

מנאומו של קאפיטן ליידקר

–  –  – הייתי רוצה להזכיר לדירקטורים כי לפני זמן רב שאלוני אם אני חושב שיש לסגור את נמל תל־אביב או להשאירו פתוח. עצתי היתה, להחזיקו פתוח, כי אם חיפה תופצץ אולי אצטרך בו, ושנית יהיה יותר חסכוני להחזיק אותו פתוח מאשר להרסו ולהתחיל לבנות הכל מחדש אחרי כן. לא יכולתי לערוב על כך שהאדמיראליות תשא בהוצאות וקשה היה אפילו להשיג את הבטחתם על תשלום משכורתי. אולם הנני סבור שהסכימו, כי עשיתם בחכמה שהשארתם אותו פתוח וכך קבלתם את החוזה לבנין שולות המוקשים. אלה הן הספינות הראשונות שנבנו בארץ בשביל הצי המלכותי או איזה צי שהוא בכלל, אולי חוץ מצי שלמה המלך, אולם אין לי כל פרטים בנידון זה . לפיכך אני חושב כי הנכם יכולים להגיד כי הן הראשונות.

אשר לחומרים אין אני חושב כי הנכם אחראים לטיב כולם, אולם הנכם אחראים לעבודה כולה, והמלאכה היא נאה מאד. כפי שמר הופיין כבר אמר לכם, זהו כמובן נסיון שערכו רב. דברנו על אניות קרב, אולם אין זה מוריד מערכה של עבודתכם, כי זוהי רק התחלה. כפי שאני מבין מתכנים תכניות לבנין אניות הדר שתבננה על נהר הירקון. עוד קצת חפירה בברכה ויתהווה מקום ליציאת ספינות. בכל אופן שולות המוקשים שבניתם הן חלק, אמנם קטן, אבל חשוב מאד של מכונת הצי הגדולה. כל וו קטן חשוב. שולות מוקשים הכרחיות, בייחוד בפעולות פלישה, ומכיוון שכל מהלך המלחמה הזו נהפך ע"י הפעולות המורכבות ע"י הצבא, הצי והאוויריה, תפקיד שולות המוקשים הלך הלוך ועלה. אי-אפשר ששולות מוקשים תהיינה גדולות כאניות קרב, יש צורך בספינות קטנות שתוכלנה לחדור ולפנות את המשעולים בשביל הספינות הגדולות וספינות הפלישה. כל הפלישות, גם באירופה וגם במזרח הצליחו קודם כל מכיוון ששולות המוקשים פינו את הדרכים ממוקשים. עלינו להרכין את ראשינו לפני שולות המוקשים ולפני האנשים שעובדים בהן והעבודה שנעשית על ידם, הכרוכה תמיד בסכנה.

אמנם בניתם שתי שולות מוקשים, שמתפקידן לשלוח מוקשים בלבד, והן מהוות חלק בעל ערך של המכונה. חשיבותו של כל חלק חשובה. הוא מהווה טבעת בשרשרת. אם בנין שולות מוקשים אלה יצדיק את האמון שניתן בהן ואם תמלאנה את תפקידן בהצלחה, הרי זה בוודאי ייחשב לתפארת לבונים. אנו שהשקפנו על בנינן נעקוב אחרי כל תנועותיהן ותולדותיהן בהתענינות רבה.

מועצה חדשה לחבל ימי לישראל בתל־אביב

האסיפה הכללית של סניף החבל הימי בת"א אשר נתקיימה ב-29 לנובמבר, באולם הקהק"ל היתה רבת משתתפים. ד"ר א. גולדשטיין הזכיר בפתיחתו את השואה האיומה שעברה על יהדות אירופה וקרא למאמצים לשם הקמתה של האומה על יסודות עצמאיים ובריאים.

פ. פוגלמאן סקר את התפתחותו של החבל הימי, אשר תוך מאורעות הדמים בארץ וימי המלחמה הצליח להניח את היסוד לחינוך ולהכשרה ימית החל מבית הספר העממי ועד לחינוך קצינים ומהנדסים ימיים. הפעולה בבתי הספר הקיפה את תורת השחיה והשיט ובנין תבניות של סירות. בין ארגוני הנוער נעשתה פעולה חינוכית ואירגונית והולכים ומוקמים תאים להכשרה והתיישבות ימית. סניף החי"ל בת"א מחזיק את מועדון הדייגים ע"י נמל תל אביב ונותן את עזרתו בציוד והדרכה לארגונים הימיים. שני התפקידים העיקריים העומדים עכשיו לפני סניף החי"ל בת"א הם: א) הקמת פלוגות להכשרה ולהתיישבות ימית בתוך ארגוני הנוער וב) ארגונם של דייגי נמל ת"א ורכוזם של כל עובדי הים והנמל בת"א בתוך בית הימאים, אשר בדעת החי"י להקימו, בקרבת נמל ת"א.

ש. טולקובסקי – יו"ר מרכז החי"ל – בהרצאתו על בעיות הספנות העברית, אמר, כי נוצרו התנאים העיקריים לפתיחת שרות אניות שיהיה כולו עברי ולאומי. כיושב ראש וועדת המשנה לספנות בוועדת התכנון שע"י הסוכנות היהודית, הבטיח מר טולקובסקי, כי החברה הלאומית לספנות קום תקום בצורה זו או אחרת.

מ. ריבלין – מסר סקירה על פעולות המרכז וציין במיוחד את בית הספר הימי בחיפה, אשר 40 מתלמידיו נמצאים כבר בשרות הצי הבריטי. ספינת אימונים „כף פילר” תעמוד מיד אחרי גמר המלחמה לשירות בית הספר. בית יורדי ים בחיפה ממלא תפקיד חשוב בחיי המלח העברי. יש צורך דחוף בהקמת בית יורדי ים גם בת"א. המרכז אירגן מחנות להדרכה ימית בקיסריה ובעתלית ועוסק בהדרכה ימית של תלמידי בתי הספר במושבות שעל חוף הים, המשמשים רזרבה בשביל ביה"ס הימי בחיפה. הוזמנו סירות אימונים בשביל „הפועל” צופי ים. אחת מהן נמסרה כבר לתפקידה. 5400 תלמידים למדו השנה שחיה בארץ. נתנו הקצבות להקמת בריכות, מסרנו ספריות לאניות בשביל מלחי הצי ועומדים אתם בקשר מתמיד. עבודה חשובה עושה הסניף באפריקה הדרומית. ישנן התחלות של סניפים במצרים ובהודו ונאמני החי"ל באנגליה ואמריקה. חשיבותו של החבל הימי תגדל אחרי המלחמה ותפקיד חשוב נועד לו בעתיד הקרוב.

אחרי שמיעת הצעות שונות להגברת הפעולה נבחרה מועצה חדשה, המייצגת את כל חוגי היישוב ומוסדות כלכליים.


"הצֹפה", שנה שביעית, מס' 2104, 5 בדצמבר 1944, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

המוזיאון הימי של החי"ל בחיפה – 2 בינואר 1947

בית הנכאת הימי של החי"ל בחיפה

ב„בית יורדי ים“ של החבל הימי בחיפה נפתח, לאחר הכנות רבות, בית־נכות לימאוּת, בהדרכתו של ד"ר י. זאֶבּה. בצורה מרוּכזת ניתנים כאן ראשי פרקים של מדע־הים וכיבוש מרחקיו על ידי האדם במשך אלפי שנות התרבות. הוּצגו תמונות, צילוּמים, מוֹדלים של אניות, נמלים ומיתקנים, חלקי־ציוד, מפּות, כלי־עבודה. יש מדור למשק, ובו טבלאות ודיאגרמות על ההובלה הימית ומחזור הסחורות בנמלים וכו'. ניתנה תבנית של נמל חיפה (בגודל 2.80 על 1.80 מטר) על מחסניו, רציפיו, מסילת־הברזל, המגדלורים, והאניות מכל הטיפוסים העוגנות בו. ניתנו גם הדגמות לצעדי־ראשית של הספנוּת והדייג שלנו בארץ־ישראל. יש גם ספריה, כללית ומקצועית, המספקת ספרים ליורדי הים, ויש להם ששה „סניפים“ – ספריות נודדות על פני המים, באניות עם צוות יהודי.

כל מדור במוזיאון עושה רושם של גרעין לגידוּל, ויש מקום רב לפיתוח. כיום כבר צר המקום לאותם 500 המוצגים שרוּכזוּ בבית־הנכות, ויש תכנית לשכּן אותו בעתיד בבנין מיוחד שיוקם באיזור הנמל.

בהזדמנות פתיחת המוזיאון סיפר מ. פומרוק על פעולת החי"ל בחיפה. בשנה האחרונה נוספו לסניף 1800 חבר, ובו 5700 איש. חיפה מכניסה לחבל הימי כ־7000 לירות לשנה. ניתן עידוד רב לפלוגות הימיות של אגוּדות־הספורט בחיפה, והחבל הימי קורא לנוער להצטרף אל הפלוגות בהמונים.

בפתיחת המוזיאון נתכבדו אורחי־הכבוד של החי"ל, הגב' ומ' מרכּס מקייפטאון.


"דבר", שנה עשרים ושתיים, מס' 6524, 2 בינואר 1947, עמ' 5. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

מסיבה עם עתונאי מצרים – 19 באוגוסט 1942

מסיבה עם עתונאי מצרים

ביום א' היתה במשרדי הועד הלאומי מסיבת עתונאי מצרים השוהים כעת בארץ. דוּבּר על חלקם של היהודים בימאוּת ופעילוּת „חבל הימי לישראל“.

מר אלמליח פתח והציג את האורחים. מר טולקובסקי מסר סקירה תמציתית על פעולותיו של חי"ל, על נמל תל־אביב, על ההישגים של הישוב היהודי בכיבוּשים ימיים במשך זמן קצר, על בניית סירות בארץ, על האניות העבריות וכו'. הקפיטן זאב־הים מסר פרטים על בית־הספר הימי בחיפה, על תכנית הלימודים ועל המחזור הראשון שגמר בהצטיינוּת ורוב התלמידים כבר נכנסוּ לעבודות ימאיות וחלק מהם בעבודה בצי הבריטי. מר מולכו הוסיף פרטים על חלקם של אנשי סלוניקי בהתפּתחוּתו של נמל תל־אביב. מר ברכמן הודה בשם העתונאים.


"דבר", שנה, מס', 19 באוגוסט 1942, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

נפתח מוזיאון ימי בחיפה – 27 בדצמבר 1946

נפתח מוזיאון ימי בחיפה

אתמול נפתח בחיפה מוזיאון ליד בית יורדי ים, בו מרוכזים תוצגים מן ההיסטוריה של הימאות, טפוסי אניות, תכניות ומודלים של נמלים, ציוד וכו'. בין שאר התוצגים גם אוסף מעניין של בולים עם ציורי אניות ונמלים. את המוזיאון פתחו הא' והגב' מרקס מפעילי החבל הימי לישראל בקייפטאון.

מנהל המוזיאון הוא ד"ר י. זאבה והוא גם מנהל הספריה שממנה יצאו עד עתה שש ספריות נודדות לאניות עם מלחים יהודים.

מר מ. פומרוק מסר בהזדמנות זו כי בחיפה עלה מספר חברי החבל הימי מ-3900 ל-5700 במשך שנה אחת. הוא קרא לנוער העברי להצטרף לפלוגות הימיות של אגודות הספורט.


"המשקיף", שנה שמינית, מס' 2385, 27 בדצמבר 1946, עמ' 7. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

במוזיאון הימי של חי"ל – 21 בדצמבר 1938

במוזיאון הימי של חי"ל

מקבוצת ידידים בקופנהאגן נתקבלה באמצעות מר מ. כספי, יו"ר סניף חי"ל בירושלים, מתנה נאה בשביל המוזיאון הימי. אוסף של 8 מפות רבות ערך מהמאה ה-15 וה-16; מפת העולם מהמאה ה-15 ואלבום עם פרושים למפות הנ"ל.

במוזיאון הימי נמצא אוסף של מוצגים שונים, כגון תבניות חבלים, אוסף דגי הארץ, מכשירי אניות, מפות ימיות, תמונות, צלומים, ספרות וכו'. המוזיאון ייפתח בתחילת ינואר לביקורים מאורגנים של ארגוני הנוער ותלמידי בתי-הספר.

ועד המוזיאון הימי פונה לקהל בקריאה לתרום מוצגים ימיים שונים למוזיאון.

עתוני חו"ל מתבקשים להעתיק את הקריאה הזאת. הכתובת: חבל ימי לישראל, תל אביב, שדרות רוטשילד, ת. ד. 1917.


"דבר", שנה ארבע עשרה, מס' 4115, 21 בדצמבר 1938, עמ' 7. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

יוקם מוזיאון ימי בארץ – 13 ביוני 1938

בתל אביב

[…]

מוזיאון ימי

ועדה שנבחרה בישיבת מרכז ה„חי"ל“ עיבדה בקוים כלליים את תכנית המוזיאון הימי. לפי שעה נקבעו הסדורים הבאים: הידרוביולוגיה, אוקינוגרפיה, בנין אניות, מכשירי ספנות, נמלים ותולדותיהם, הספנות בארץ ישראל, ספורט ימי, תוצרת הים ומכשירי דיג, ספרות ימית, ציורים ותמונות, תבניות שונות.

הועדה באה בדברים עם יחידים וארגונים שונים בארץ ובחוץ לארץ, והחלו להתקבל המוצגים הראשונים. בית המסחר „טראנסמארין“ בחיפה תרם אוסף דוגמאות של חבלים ושרשראות שונים; באמצעות מר ח. ברלס (מחלקת העליה של הסוכנות היהודית) נתקבלו שני אטלסים עתיקים יקרי המציאות וספרים; סניף ההסתדרות הציונית בהמבורג שלח אוסף ספרים מקצועיים ימיים שונים. כמה מוצגים, – תמונות, מכשירים שונים, ואוסף דגים ממי הארץ – נרכשו בכספי התקציב שהועמד לרשות הועדה מטעם מרכז ה„חי"ל“. באמצעותו של אחד מידידי החי"ל בקופנהאגן – מר מרגולינסקי – נקשרו קשרים עם המוזיאון בהלסינגר שבדנמרק ומנהלו מר קנוד קלאם הבטיח לעזור לועדה בעצה ובהדרכה ולתת יד לעבודתה.

כן, תיקבע במוזיאון מחלקה מיוחדת הקשורים במלאכות-ים שונות הנעשות שמטרתה לייצג את תוצרת הארץ בענפיה בארץ-ישראל. ההצעה לסידור המחלקה נתקבלה ברצון ע"י יצרנים שונים שנתכנסו לפגישה מיוחדת בענין זה ב-25 במאי ע"י ועדת המוזיאון, ויש לקוות, כי במשך הזמן תשמש המחלקה הזאת אמצעי רב ערך להגברת השימוש בתוצרת הארץ בעבודות הים.

חברי ה„חי"ל“ וידידי הרעיון להקמת מוזיאון ימי בארץ, שבידיהם מוצגים שונים או דברי ספרות ימית, מתבקשים לבוא בדברים עם ועדת המוזיאון המרכזית בתל-אביב: ת. ד. 1917, טלפון 2437, או לסניפי „חי"ל“ בערים ובמושבות.


"הארץ", שנה כ"א, מס' 5740, 13 ביוני 1938, עמ' 6. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית. הידיעה התפרסמה גם ב"דבר", 16 ביוני 1938, עמ' 4.

עצרת חגיגית של חי"ל בתל-אביב – 21 בפברואר 1938

תל אביב

עצרת חגיגית של חי"ל

מחר ב-8.30 בערב תתקיים בבית-העם אספה חגיגית בהשתתפות באי-כח הסוכנות, הועד הלאומי, עירית ת"א, אוצר מפעלי-ים ומרכז ה„חי"ל“.

ינאמו ה"ה: י. גרינבוים, א. ז. הופין, ד"ר ב. מוסינזון, ד"ר מ. סולוביטשיק, ישראל רוקח ודוד רמז.

בתכנית האמנותית: „המטאטא“ לימאות העברית“.

תשתתפנה התזמורת של „מכבי“ ו„הפועל“ והפלוגות הימיות של ארגוני הנוער על תלבשתם ועל דגליהם.

החל מיום ג' יקושטו חלונות החנויות והבתים בתויות מצוירות של החבל הימי. ביום חנוכת הנמל יענדו תושבי ת"א את הסרט של ה„חי"ל“. רדיו ירושלים ישדר תכנית ימית אמנותית.

כרטיסים להשיג במכירה מוקדמת ב„ארמון“, אלנבי 50, ובערב החגיגה בקופת „בית העם“ משעה 6 בערב. בשביל חברי החבל הימי לישראל – הנחה ב-50% רק ב„ארמון“.


"הארץ", שנה כ"א, מס' 5647, 21 בפברואר 1938, עמ' 6. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

דרישה למסור ליהודים אניות מהצי הגרמני – 7 במאי 1945

יום הים – החגיגות בתל־אביב ובחיפה

נמל חיפה – מנותני־העבודה הגדולים ביותר בארץ

דרישה למסור ליהודים אניות מהצי הגרמני!

חיפה – מרכז הימאות בארצנו – סיימה אתמול את חגיגת יום־הים במסדר נאה על מגרש בית הספר הריאלי.

הסיור בנמל

אתמול בבוקר נערך סיור־עתונאים מיוחד מטעם החי"ל במיתקנים ימיים שונים בעיר, לרבות בנמל. עצם הסיור הזה בו מהרגשת ימי שלום, כיון שהראו לעתונאים פרטים מאלפים רבים, שעד לפני זמן מה היו בבחינת סוד צבאי.

על ערכו המשקי הרב של נמל חיפה גם כנותן־עבודה עמדו המסיירים בשעת הביקור בנמל. מתברר, כי הנמל הוא למעשה נותן העבודה הגדול ביותר בארץ. אמנם עיקר העבודה היתה למען הצי המלכותי, אך גם בשנות שלום יש בו עבודה למכביר.

הביקור במיתקני „עוגן“

הפגין את העבודה החשובה של תיקון ובנין אניות וסירות, בה התמחו יהודים רבים בשנים האחרונות. „עוגן“ העסיק עד 150 עובדים יום יום וגם כיום הוא מעסיק כ-70 עובדים בעבודות תיקון ובנין אניות דיג, סירות-הובלה ועוד.

בפרטים שנמסרו למסיירים על חברת „נחשון“ ועבודותיה ניתן לעמוד על התפתחותו של הדיג העברי בשנים האחרונות וערכו בעתיד כמקור פרנסה. כבר כיום מספק הדיג העברי כ-2000 טון דגים לשנה.

המיסדר החגיגי

הסיסמא „יחי ימנו ויעל עמנו“ הובלטה בשעת מיסדר „יום הים“ שנערך מטעם החי"ל אתמול בחיפה. 1350 בני נוער, חברי תנועות ובתי הספר מחיפה והסביבה, אורחים רבים ובתוכם מר מ. ג. לוין, מר ז. נתנזון, ד"ר וידרא, ד"ר מ. הינדס, סגן המושל מר גורדון, קצין המחוז מר ברגמן, המהנדס קפלנסקי, ד"ר בירם, ד"ר אהרוני ורבים אחרים הקשורים בעניני הים וקהל רב. לקול מנגינת התזמורת נכנסו לרחבה המשתתפים במפקד.

דורש אניות מהצי הגרמני!

לאחר הנפת הדגלים ועמידה בדומיה תוך הורדת הדגלים לזכר אותם מאנשי-הים היהודים, שהקריבו חייהם בשרותם הימי בימי המלחמה פתח מר מ. פומרוק, יו"ר מועצת החי"ל בחיפה, את המיסדר ועמד בדבריו הקצרים על ערך כיבוש הים, על הצורך לפנות אל השלטונות בבקשה להעמיד לרשותנו מספר אניות מהצי הגרמני כפצוי קטן על כל מה שעולל לנו העם הזה. הוקרא מכתב ברכה מהקפטן לידקר, מפקד הנמלים בארץ, ולאחר נאומו של מר א. חושי, שקרא את הנוער לכבוש את הים תחת לדבר על הים, נסתיים המסדר בשירת „התקווה“.

רושם נאה עשה מסדר אנשי-הים היהודים במחנה הצי המלכותי שליד חיפה. זה היה מסדר של קבוצה קטנה מתוך היהודים הרבים המשרתים בצי המלכותי.

„יום הים“ בתל-אביב

„יום הים“ בתל-אבב צוין בחגיגה ימית, שנערכה אתמול אחה"ל על שפת הירקון מטעם הועדה להדרכה והכשרה ימית שעל-יד מחלקת הים של הסוכנות. כמקום החגיגה שימשו מגרשי אגודת יורדי ים „זבולון“ ומועדונה.

לאחר התחרויות בסירות משוטים על הירקון ותהלוכה של כלי שיט נערך מפקד כללי של חברי האגודות הימיות השונות: „זבולון“, „הפועל“, „צופי ים“, „אליצור“ ומועדן השייטים. עם תום המפקד נשמעו נאומי ברכה קצרים מעניני דיומא מפי ה"ה מ. ז'יליסט (מטעם „חבל ימי לישראל“), ב"כ מאירוביץ (מנהל מחלקת הים של הסוכנות), ראש עירית ת"א מר ישראל רוקח (המשמש כיודע כיו"ר המועצה הארצית של „זבולון“ וכחבר הנהלת „אוצר מפעלי ים“) והמפקח על הנמלים בארץ, הקפיטן לידיקר. האחרון הרים על נס את העזרה, שארץ-ישראל הגישה לצי הבריטי במלחמתו נגד האויב בימים.

לבסוף עברו חברי אגודות הנוער בסך על דגליהן בליווי תזמורת ברחובות צפון העיר בכיוון שפת הים ושם נאם לפניהם הד"ר מ. סולובייצ'יק.

דורותי תומפסון בחגיגות „יום הים“

העתונאית האמריקאית דורותי תומפסון באה אתמול לביקור בתל-אביב. אחה"צ היתה בחגיגה הימית על שפת הירקון.


"הבֹקר", שנה י', מס' 2893, 7 במאי 1945, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

חגיגת יום הים בחיפה – 14 במאי 1947

נבטיח דרך לעבור בו גאולים

גולדה מאירסון במפקד בחיפה

חגיגת יום הים בחיפה ריכזה אלפים. ביום ב' בערב נתכנסו רבים ברחבת בית הקרנות והקשיבו ל„תסכית של ים“ ששודר על ידי החבל הימי לישראל בהשתתפות אמנים, קריינים וזמרים. ניגנה גם תזמורת הכבאים המתנדבים. ביום ג' היו שיחות בבתי הספר מעניני היום ומעניני הים. ברחובות חולקו תוי הים ובכמה מקומות הונפו דגלים לכבוד היום. ב-4.30 אחה"צ עברה תהלוכה של נוער ושל תלמידי בית ספר ברחובות המרכזיים של הדר הכרמל. כולם התכנסו למגרש בית הספר הריאלי למיסדר חגיגי. במיסדר השתתפו בית הספר הימי, הימיה של „הפועל“, צופי-ים, „אליצור“, תנועות הנוער של ארץ ישראל העובדת ותלמידי הכתות הגבוהות של בתי הספר העממיים – בס"ה כ-1300 איש. אלפים הצטופפו במגרש התכניון לראות במיסדר. אחרי דברי הפתיחה של מ. פומרוק, יו"ר החי"ל בחיפה, נאמה גולדה מאירסון.

נאום גודלה מאירסון

הים, אמרה, היה לנו בהיסטוריה של מאות השנים האחרונות סמל לנדודים ולפזורים: כל איש בישראל ידע, כי אין חוף בטוח לפניו והים היה מפריד בין משפחות בישראל. ואולם חלוצינו הפכו את הים לסמל של קשר בין עם ישראל ובין מולדתו. מפעל חלוצים נועז עשה את הים דרך לעבור לעולים, אך הים הפך לנו בימים אלה גם סמל למאבק של העם היהודי על זכותו להיות עם חפשי במולדתו. עד הנוער ועד הישוב כי עוד נזכה לפגוש בשמחה ובגיל כל יהודי שיבוא לחופי הארץ, לחופי המדינה העברית ועוד נראה את הים כדרך סלולה המקשרת את יהודי העולם עם מולדתם והים יהיה לנו סמל של שמחה יהודית.

הנואמת שלחה מעל הבמה ברכת עידוד לנציגי העם היהודי אשר זאת הפעם הראשונה ניתן להם להביא דברם לפני נציגי אומות העולם, כי הישוב העברי בארץ ישראל והנוער העברי כבר החליטו את ההחלטה האפשרית היחידה: לא נשקוט ולא ננוח, כל עוד לא נבטיח את דרך הים לכל יהודי. אנו יהודי ארץ ישראל והנעור שלנו ערבים לכם, יהודי העולם, כי אתם תגיעו לארץ  ישראל. הנוער ילך לקראתכם.

בהתחלת המיסדר עמד כל הקהל דום לזכר המלחים העברים שנספו במלחמה ולזכר המעפילים שלא זכו להגיע חיים אל הארץ.

המיסדר צולם על ידי „כרמל פילם“ ויוצג בבתי הקולנוע. הסדר והמשמעת היו למופת ומשמר-העם פיקח על הסידורים. המיסדר נגמר בשירת „התקוה“.

*

„יום הים“ בארץ

בגוש עמק יזרעאל המרכזי

מחר, ה' על הבמה המשותפת עין-חרוד – תל-יוסף: פתיחה – ש. לביא; הימאות העברית וחזונה – י. ביאלופולסקי; החי"ל, הישגיו ושאיפותיו – ד"ר צ. ברנדר; מקרא – ש. פינקל; מנגינות-ים – תזמורת תל-יוסף; ריקודי-עם – להקת המשקים.

הרצליה

מחר, ה' בקולנוע „השרון“: פתיחה – ב. צ. מיכאלי, נשיא המועצה; דבר יום הים – רב החובל זאב-הים; שירי ים – ח. קיפניס; הצגת סרט ימי.

חדרה

ביום א', בשיתוף עם מחלקת התרבות של הועד הלאומי. במועצה המקומית: פתיחה – מ. כספי; דבר יום הים – ד"ר צ. ברנדר; שירי ים – מ.רוט.

בגוש עמק חפר

חגיגות „יום הים“ במושב הדייגים מכמורת, חנוכת הספינה „כריש“ ומסירת דגל החי"ל.


"דבר", שנה עשרים ושתיים, מס' 6635, 14 במאי 1947, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

חבל ימי, נאום דוד רמז – 18 בפברואר 1937

חבל ימי

(נאום ד. רמז באספת-עם, בשבת ב' אדר, באולם מוגרבי, בתל-אביב)

1500 נאספי האולם הזה יש להם בעיני חשיבות רבה, אף על פי שיודע אני כי על הספסלים האלה אינם יושבים עשירי תל-אביב. אילו נקראה בוארשה, למשל, אספה ליסוד ליגה ימית פולנית, מטעם מי שיהיה, מובטחני, כי היינו מוצאים בשורות הראשונות את עשירי היהודים. אך אין בכך כלום. את הכוח הימי שלנו יקים העם – והוא יאלץ גם את עשיריו להשתתף בדבר. כך היה. כך יהיה.

יש בכוח האספה הזאת בלבד להביא למפעל זה ארבעת אלפים חברים בתל-אביב – ויהיו אלה לא מן הרבדים העשירים, אלא מן הרבדים העובדים, מבעלי אומנויות חופשיות, מן המעמד הדל והבינוני, מ„עמך“. התרומה אינה רבה: שילינג לחודש לנכנס ביחידות, ולחבר של אגודה, המכניסה לפחות מאה חברים, בסך הכל – עשרים וחמשה גרוש לשנה.

לפנינו – התחלה גדולה! אנו לא נפסיד בה. תרומתנו לים היא ענין של הכנסה ולא ענין של הוצאה. הישוב העברי הזה לא הפסיד בכל מה שבנה: רק הוסיף עוד מפעל ועוד נפש. וכן בענין הים, שאך זה נגלה לנו אפס קצהו. מי יאמר „כיבוש הים?“ הרי אך מנסים אנו להציג רגל! כשהציגו אבותינו רגל בים סוף, ניצבו המים כמו נד, הים נקרע – והם עברו כמו בחרבה. אינני סבור, כי דרכנו אנו בים תהיה קלה כל כך.

לעבודת הים נחוצים כוחות גדולים, קודם כל – כוחות נוער חלוציים. דרושה התכשרות והסתגלות לעבודה הקשה בספנות. גם הדייג אינו מן המלאכות הקלות. אכן, כולנו מדגישים כי בלב הנוער שלנו התחיל מפעם בחזקה ענין הים. רבים הנושאים את נפשם למרחביו ונחוצים אמצעים כספיים לראשית המעשים.

אמצעים להמשך – נשיג! בהגיע המפעל הימי העברי לנשיאת פרי – לא יחסר כסף. בנקים יתנו כסף ויקבלו רבית, כנהוג. אבל את ההתחלות עלינו לעשות בכוח התנדבות עממית. ולשם זה עלינו ליצור בסיס של הכנסה שנתית קבועה, מתרומות חברים. יבוא זמן – והמתחילים יוכלו וירצו ויהיו רשאים להתגאות על התחלתם!

לגבי העם היהודי הייתי מחליף את השם „תחיה“ בשם „יקיצה“. אנו מדברים על יקיצה ימית. מר טולקובסקי הקסימנו בטיולו הרהוט לאורך ההיסטוריה הישראלית, בהראותו את חלקם של היהודים בים. עלינו, איפוא, רק להקיץ. כבר היה כדבר הזה, כבר היינו בים, באניות, בחופים, בדייג ובכל! שכחנו זאת בחלום הרע, בסיוט הנדודים – ועלינו להקיץ יקיצה ימית ולהחזיר עבר. נמצא גם מלה עברית תחת „ליגה“. נאמר „חבל ימי לעברים“.

אנו ניקץ. כל השנים שוכן הישוב לחוף הים וכאילו טחו עיניו. והלא יש מדינות, שאף חלק חמישי מאורך החוף הזה אין ברשותן. והקו הארוך שלנו הוא על הים התיכון, טבור העולם. מדוע לא ראינו את הים עד עתה? הנמל הזר לא נתן לנו לראותו. הוא שהסתיר מן הישוב את הים, הוא שהשבית מהעולה את שמחת כניסתו לארץ. כל ציור על נמל ואוניה היה קשור לציור על תלבושת נכרית. והציור הזה נפל ביום שנפרקה האניה הראשונה בתל-אביב (מח"כ סוערות). ועתה נפקחו עינינו: הלא זה הים! הלא הוא יכול להיות לנו, לילדינו, לשחות בו, לשוט בו, לדוג בו, לתת בו נתיבה! פרופיסור סלושץ סבור, שאנו היינו אבות אבותיהם של כמה עמים לענין כיבוש הים. מדוע לא יהיה גם לנו חלק בו?

לכן, אנו קוראים את הקהל אל ה„חבל הימי לעברים“. אחרי שנשיג את הרבבה הראשונה של חברים בארץ – ולא לפני זה! נצלא לגולה ובאניה של ה„חבל“! (מח"כ). היקיצה הימית תתפשט מן הישוב אל הגולה. ועתידה גם הגולה לתת את חלקה.


"דבר", שנה שתים עשרה, מס' 3580, 18 בפברואר 1937, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.