שמענו, כי שתי האניות „פרוגריסו“ ו„ריזויגליו“ המובילות נוסעים ומסעות בקו א"י קונסטנצה מטעם „החברה האיטלקית ארצישראלית“ נקנו על-ידי יהודים מא"י (עולים מרומיניה) שרשמו את חברת בשם „לויד ימי ארצישראלי“. הקונים מבטיחים להכניס לאניותיהם ספנים יהודים וכן רבי-חובלים יהודים. שמות האניות ישונו לשמות עברים.
עד עתה עובדות בחופי א"י רק ספינות משא של יהודים גרמנים: „דורה“ ו„קארולה“ ו„עתיד“, שלשתן תחת דגל גרמני.
מלבד ה„לויד הימי הארצישראלי“ מתכוננת עכשיו חברה יהודית ימית גדולה שתעמיד שתי אניות גדולות (שהיו נוסעות קודם בקו אירופה–אמריקה) לשרת בקו א"י –אירופה.
"דבר", שנה עשירית, מס' 2814, 13 באוגוסט 1934 (תוספת ערב), עמ' 7. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
ארץ ישראל, היושבת על חופי ים התיכון והמשמשת מעבר טבעי מארצות המערב לארצות המזרח, ארץ אניות היא, ויום יום עוגנות בחופינו עשרות אניות זרות המוציאות רבבות לירות מן הארץ. ולא נמצאו עד כה בתוכנו האנשים הראויים שידעו לבסס תנועת אניות בעלת היקף וגודל המתאימים לתנאים הכלכליים העצומים הנמצאים כבר היום. היו כמה נסיונות של יחידים ליסד תנועת אניות בין-חופית ולא הצליחו.
בזמן האחרון הגיעונו שמועת חדשות על התחלות של פעולות רציניות בכיוון זה, על ידי אנשים שונים בחוץ לארץ, העומדים לבוא ולהתישב בקרוב בארץ ישראל. ל„הארץ“ נודעו פרטים מיוחדים על כך, ואנו מוסרים כדלקמן:
ה' קארל קונדור מבודאפשט, בקי בעניני ספנות, התענין בתנועה הבין-חופית בין ארץ ישראל ובין הארצות השכנות, באניות משא קטנות השייכות לפירמות חו"ל וקנה בהאמבורג שלד של אניה שלא נגמר בניינה, ומסרה לתיקון ועבוד יסודי לפירמה יהודית בהאמבורג, – שאחד מבעליה נמצא מכבר בארץ ישראל, – „פיירפליי“ השייכת למשפחת בורכהרד. האניה הזאת שקיבולה 720 טון משא, צוידה בכל המכשירים הנאותים ובמנוע בעל שני ברגים. אניה זו נקבע לה שם עברי „עתיד“ והיא תרשם אצל שלטונות הארץ כאנית משא ארצישראלית ראשונה.
כל העובדים באניה זו, החל מרב החובלים ועד אחרון המלחים, הם יהודים. חברת „פיירפליי“ בהאמבורג מכשירה באניותיה צעירים יהודים למלחים ולקברניטים.
ב„עתיד“ יש כבר שלושה אנשים שקבלו סרטיפיקטים לעליה לא"י על סמך הכשרה זו. רב החובל של „עתיד“, ה' רוזנטל, שימש קצין ראשון באחת האניות הגרמניות הגדולות, והוא מומחה במקצועו. המהנדס הראשי ה' גרודי, גם הוא יהודי, שימש במקצועו הרבה שנים. ועמהם – מטובי בעלי המקצוע שהורחקו ממקומות עבודתם הקודמים ושאין להם מקום היום בגרמניה ההיטלראית.
אנית „עתיד“ עזבה את האמבורג לפני כמה שבועות. תחנתה הקודמת לפני ארץ ישראל היתה אנטוורפן. היא תגיע לחופי הארץ בסוף חודש זה.
בעלי האניה חברת „פיירפליי“ וה' קונדור מצטערים מאד, שלפי שעה לא תוכל אניה זו להלך תחת דגל עברי. האניה שייכת לפירמה מגרמניה, אמנם יהודית, ומשום כך עליה להתאים עצמה לחוקם הבין-ארציים. אולם לאחר שימצא הרכוש המספיק פה בארץ, יונף עליה הדגל העברי. התקווה לכך קרובה להתגשמות.
הילוכה של האניה יקיף את חופי הארצות שבחלק המזרחי של ים התיכון והים השחור והיא תשמש התחלה לתנועת אניות בין-חופית.
פ. מגיד
"הארץ", שנה שבע עשרה, מס' 4566, 25 ביולי 1934, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
נודע לנו כי האניות האיטלקיות „רוזווילי“ ו„פרוגרסו“, שהיו מהלכות עד עתה בקו קונסטנצה–חיפה, עומדות לעבור לרשות חברה ארצישראלית, שתוסד בימים הקרובים. האניות ימשיכו ללכת בקו הנ"ל, יניפו את הדגל הארצישראלי. ושמות חדשים נקראו להם. שמענו כי במידת האפשרות יעבדו בהם מלחים יהודים.
"הארץ", שנה שבע עשרה, מס' 4560, 18 ביולי 1934, עמ' 6. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
משרדי חברת לויד טריאסטינו בטריאסטה, 1905. מקור: ויקישיתוף.
חנוכת האניה „ירושלים“ במסעה הראשון לארץ ישראל
נאמו: ה' גרינבוים, ה' אלמליח בשם הועד הלאומי, הרב הורביץ בשם „אגודת ישראל“, עורך „מראת אל שארק“ ועוד.
לחגיגת החנוכה של האניה האיטלקית „ירושלים“, שנערכה ביום ב' על ידי חברת „לויד טריאסטינו“ בחיפה לכבוד מסעה הראשון של האניה לארץ ישראל, באו כששים מוזמנים ב"כ המוסדות העליונים של הישוב, ב"כ מוסדות צבוריים מקומיים, ב"כ העדה האיטלקית חיפה, כמה מפקידי הממשלה הגבוהים ועתונאים יהודים וערבים.
בין הבאים ה"ה בן גוריון וגרינבוים מהנהלת הסוכנות, ה' אלמליח מהנהלת הועד הלאומי, הרב יונתן הורביץ וה' פרוש מראשי „אגודת ישראל“, הקולוניל קיש, פקיד המחוז ה' בינה, מהנדס העיריה ה' ווטסון, רופא הצבא המאיור רוברטסון, השופט הרכבי, יו"ר לשהמ"ס ה' נתנזון, מנהל המח. הסאניטארית של העיריה ה' אוקו, מנהל ביה"ח האיטלקי ד"ר קוסטירו, מנהלה הראשי של ח' לויד טריאסטינו ה' קאזאטי, ועוד.
מן העתונות באו ב"כ העתונים היומיים העבריים בחיפה וכעשרים עתונאים מירושלים ותל אביב, בהם גם כמה מב"כ עתוני חוץ לארץ, שהוזמנו ע"י החברה לבוא לחיפה. מהעתונות הערבית באו עורך „מראת אל שארק“, ה' בולוס שיחאדי וב"כ ה„פלשתין“ בחיפה.
מפקידות הנהלת הסוכנות נוכחו המזכיר הכללי מר איזנברג, מזכיר מח' העליה ה' ברלס ומנהל לשכת העליה בחיפה ה' דוסטרובסקי וסגנו מר יקותיאלי. מושל המחוז ה' קוטרוטש שהוזמן התנצל, כי לא יכול לבוא מחמת היותו טרוד במסעי הנסיכה מרי במחוז הצפון.
בשעה שבע ושלשים הוזמנו האורחים לסעודה באולם המחלקה הראשונה (למהדרין ניתנו מאכלים כשרים). בראש האולם ישבו חבר הנהלת הסוכנות ה' גרינבוים, רב החובל של האניה ה' סאבולדללי, הקולוניל קיש וה' בן גוריון, ומנהל הח' ה' קאזאטי.
נאום ה' גרינבוים
בתום הסעודה פתח ה' גרינבוים את פרשת הנאומים: רואה אני חובה נעימה לעצמי, אומר הנואם, להרים את הכוס לאנית הנוסעים הראשונה בעולם כולו, הנושאת את השם הקדוש והנערץ „ירושלים“ ואני מברך את החברה שבנתה אותה, שתוביל לא"י עולים רבים מאד. ברכתי זו היא כפולה הן לטובתה של החברה האיטלקית והן לטובתנו משום שהאינטרסים שלנו עולים בד בבד וכחברה אנו מעונינים, שמספר העולים ילך ויגדל. אם יגדל המספר יוטב לחברה וירבה גם מספר היהודים הנכנסים לארץ. אני שותה לחיי ח' „לויד טריאסטינו“ ולחיי האניה „ירושלים“.
נאום רב החובל
רב החובל ה' פבודללי מודה במלים קצרות באיטלקית על הברכה והוא מברך שעם הכנס האניה „ירושלים“, שיש לו הכבוד הגדול להיות מפקדה לשרות טריאסט-ארץ ישראל תגדל גם תנועת המסחר והנוסעים בין איטליה וא"י, והקשרים בין שתי הארצות ילכו ויתחזקו.
נאום עורך „מראת אל שארק“
ה' בולוס שיחאדי, עורך „מראת אל שארק“, מדבר ערבית. הוא אומר, שעד עתה היו בני המזרח זוכרים את איטליה עפ"י האישים הגדולים שנתנה רומא העתיקה, ציצרון, יוליוס קיסר, אבגוסטוס קיסר, על פי אמני ימי הבינים רפאל, מיכאל אנג'ילו ועוד. בשנים האחרונות כשהיו הוגים על איטליה היו מרבים בכבוד וברתת על המדינאי הגדול מוסוליני שהראה לעולם כולו כיצד יש למשול על מדינה אדירה. כיום אם נדבר על איטליה נזכיר את מפעלה החדש של ח' „לויד טריאסטינו“, שהתקינה את האניה היפה הזאת עם האור הרב השופע באולמיה והקרויה בשם הקדוש „ירושלים“. על כך ביחוד יהיו תושבי הארץ אסירי תודה לחברה.
ה' שיחאדי ממשיך באמרו, כי כעורך עתון הוא רגיל לדבר על פוליטיקה, אך הלילה יצטמצם בצד האנושי שבדבר. עדים אנו לכך, שבחגיגה יפה זו יושבים תחת קורת גג אחד בני כל האומות: ערבים (אף כי יודע אני כי אנו מעטים כאן), יהודים ואיטלקים, ועל זה בלבד חייבים אנו להכיר תודה לעורכי האגודה, כי הרי האנשים הם קודם לכל אחים. הנואם מסיים בברכה לחברת האניה על עבודתה המועילה והחשובה במזרח כולו ובא"י. נאומו עשה רושם כביר על כל הנוכחים.
נאום הרב הורביץ
הרב יונתן הורביץ מברך בשם „אגודת ישראל“ את האניה „ירושלים“ לחנוכתה ומציע לשלוח בשם המסובים טלגרמה של ברכה להנהלת הח' בטריאסט על הסדרים היפים, שהנהיגה באניה זו ועל היחס האדיב של פקידי אניותיה לעולים.
הקולוניל קיש (באנגלית) כב"כ המסחר מצטרף לברכותיו של רב החובלים לנסיעה הראשונה של אניתו הנקראת מעתה בשמה החדש.
נאום ה' א. אלמליח
אחרון לנואמים ה' א. אלמליח. בשם הנהלת הועד הלאומי הוא מברך (בעברית) את „לויד טריאסטינו“, ומטעים, כי ליהודים יש קשרים רבים עם איטליה. די להזכיר את שמותיהם של המשוררים הגדולים ממשפחת לוצאנו רמח"ל ושד"ל והמיניסטר הגדול לוצאטו, שהיה אחד מגדולי הפוליטיקה האיטלקית בזמנו. איטליה היא אחת הממשלות שהיהודים אינם מרגישים עצמם בה בגלות, חיים בחופש גמור ועובדים שכם אחד להרמת קרן המדינה. היתה לי ההזדמנות, ממשיך הנואם, להיות בטריפולי וראיתי את ההבדל הגדול בין מצב היהודים במדינה זו בימי טורקיה ומצבם כיום. עובדא היא, כי תחת שלטון איטליה הם מרגישים עצמם בני חורין כאזרחי מדינה נאורה. והנה באה ח' לויד טריאסטינו ועשתה מעשה נאה, בתתה אחת מספינותיה שם המזכיר לנו את עברנו ועתידנו גם יחד.
האניה „ירושלים“ בת 12550 טונות ויש בה רק שתי מחלקות א' וג'. היא יכולה להוביל בבת אחת 450 נוסעים. רואי האוניה מתרשמים ביחוד מתאי המחלקה השלישית שהותקנו יפה. האניה „ירושלים“ נקראה קודם בשם „קראקוביה“ והיתה מהלכת בקו טריאסט-בומבין (הודו). במסעה הראשון הביאה האניה כמה מאות נוסעים לנמלי חיפה ויפו.
"הארץ", שנה י"ז, מס' 4461, 21 במרץ 1934, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
Cracovia (1920). 1934 renamed Gerusalemme, 1943 seized by Britain and used as hospital ship, 1946 returned to Italy, 1952 scrapped. See Carcovia in Shipsnostalgia.com
בהתאם לחוזה שבין מחלקת העליה של הסוכנות היהודית עם חברת האניות האיטלקית „לויד-טרייסטינו“ הוחלט להכניס בקו טרייסט-א"י אניה חדשה במקום האניה „מרתה ואשינגטון“. האניה החדשה הותאמה לצרכי העליה בהתחשב עם דרישות מחלקת העליה של הסוכנות. חברת „לויד-טרייסטינו“ הסכימה לקרוא לאניה החדשה בשם „תל-אביב“, כדי להבליט את הקשר שבין „לויד-טרייסטינו“ והסוכנות היהודית. האניה „תל-אביב“ תגיע בפעם הראשונה לחופי א"י באמצע החודש הזה.
"דבר", שנה תשיעית, מס' 2679, 8 במרץ 1934, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
אוניית הנוסעים Polonia בנמל גדיניה, 1930. מקור: ויקישיתוף.
חנוכת שירות ימי חדש
האניה הטראנסאטלנטית „פולוניה“ השייכת לחברה „פולין – א"י“ תגיע לחיפה הבוקר ב-7. המיניסטר הפולני ארציטשבסקי יגיע באניה זו ויהיה נוכח בעת קבלת הפנים הרשמית שתסודר ע"י קהלת יהודי חיפה.
האניה „פולוניה“ נקבעה לשירות דו-שבועי רגיל בין קונסטנצה וא"י.
„פולוניה“ אניה בת 15.000 טון, נועדה בשביל הקו הטרנסאטלנטי. יכולה להוביל אלף נוסעים.
"דבר", שנה תשיעית, מס' 2545, 1 באוקטובר 1933, עמ' 5. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
* * *
חיפה
חנוכת קו אניות פולין–א"י.
לחגיגת חנוכת קו האניות פולין–א"י באו לאניה „פולוניה“ באי כוח מוסדות יהודים וערבים בעיר, העתונות בארץ ובחו"ל. בין האורחים – ד"ר ו. סינאטור, ה' פרבשטין, יו"ר העיריה חסן שוקרי, השופטים עזיז דאודי ורפיק אבו רזלי, מפקד משטרת הצפון מר פולי. את הטקס פתח ה' דיזנגוף עברית ועבר לדבר צרפתית. ענה לו המיניסטר ארצישבסקי בצרפתית. שניהם הדגישו את חשיבות הקשרים בין א"י ופולין. המיניסטר גמר את דבריו בקריאת „תחי א"י“. התזמורת ניגנה את ההימנונים הפולני, הבריטי והעברי.
לאחר הנאומים הוזמנו האורחים למזנון הספינה שהיה ערוך ביד רחבה. האניה עושה רושם טוב, מרווחה ונקיה. התאים במחלקה השלישית נוחים למדי. הנוסעים שבאו באניה הביעו את שביעת רצונם מהשירות ומהמזון. כעשרה מעובדי האניה – יהודים. בספינה מתנוססות הרבה כתובות באידיש.
ב„פולוניה“ באו כ-800 איש, רובם מפולין ורומניה. האניה נסעה מקונסטנצה עד חיפה 3 ימים.
"דבר", שנה תשיעית, מס' 2546, 2 באוקטובר 1933, עמ' 6. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
* * *
תֵּל אָבִיב
„פולוניה“,א"י ופולין
החגיגה לכבוד חנוכת קו הים הפולני א"י–פולין (א"י רומניה, ומשם ברכבת לפולין), שהחלה שלשום בחיפה נמשכה אתמול במימי יפו. האניה האוקינית הפולנית „פולוניה“ האריחה קהל מוזמנים מת"א ומיפו. היו חליפות נאומי ברכה, כבוד והיכרות בין האורחים המקומיים למפקדי האניה ועובדיה באמצעות סוכני הקו דיזנגוף ואריסון.
עוד בבוקר יצאה משלחת עולי פולין עם ד"ר ב.הויזנר, הקונסול הכללי הפולני בת"א, לקבל את פני האניה. במסיבה שנתקיימה באניה אחה"צ השתתפו רבים מחוגי עולי פולין, מלבד ב"כ ממשלות, מוסדות ועתונים שונים, בין האחרונים גם ב"כ „פלשתין“.
הנואמים היו: מר ארצישבסקי, ציר פולין ברומניה, בשם הממשלה הפולנית (פתח בצרפתית, עבר לפולנית וסיים בצרפתית), ד"ר הויזנר (אנגלית ועברית), מר דיזנגוף, בתור ראש עירית ת"א ובתור סוכן „פולוניה“ (עברית וצרפתית), מר פולוק, מ"מ נציב המחוז, ומר א. לרנר, ב"כ התאחדות עולי פולין. תוכן הנאומים היה על הקשרים הכלכליים בין פולין לא"י. מר ארצישבסקי הביא „את ברכת העם הפולני לא"י, וקודם כל לעולי פולין שהתישבו בארץ הבחירה ליהודים ובארץ הקדושה לכל העמים“; הזכיר את קשרי פולין עם היהודים „למאותה תקופה יפה שבה פתחה פולין את שעריה בפני היהודים“; את התקופה שבה שפכו היהודים את דמם בעזרה לשחרורה של פולין; לא קימץ בברכות ודברי שבח לעבודת הבנין של היהודים בא"י. הדגיש את רצונה של פולין בשווקים במזרח הקרוב ובא"י. ד"ר הויזנר הזכיר, שפולין היתה פעם מעצמה ימית גדולה „מים עד ים“, ועתה נשאר לה רק חלון אחד. מר פולוק ענה במעט פטריוטיזם א"י: „ב"כ הממשלה הפולנית אמר שיש לפולין סחורה לאכספורט, יש לנו גם הרבה לאכספורט“. סיים בברכה „שהקשרים הכלכליים יהיו לברכה לכל העדות בפולין ולכל העדות בא"י“.
האורחים עברו על פני מחלקות־האניה, שעשתה רושם בנקיונה ובסידוריה הנוחים בשביל הנוסעים. תאי המחלקה השלישית (אין בה רביעית) הם בשביל ארבעה-ארבעה נוסעים. יש שהעירו, כי במחלקה ראשונה אין כתובות בעברית ואידיש כאשר במחלקות הנמוכות.
בין עובדי האניה 12 יהודים. מהם 11 בשירותי המטבח והמזנון ואחד מסיק, בעל ותק 8 שנים באניות אנגליות ופולניות. מפקד האניה הוא קפיטן סטאַנקביץ, מי שהיה קצין בצי המלחמה הרוסי עד לשחרורה של פולין. רופא האניה, ד"ר אברמוביץ, הוא נוצרי ממוצא יהודי. במחלקת הכביסה והלבנים עובדות צעירות.
הרופא ציין, כי על הנוסעים מפולין להיזהר ברומניה שלא להפריז באכילת פירות, כי המעבר הפתאומי לדיאטה של פירות עלול להזיק. אעפ"י כן צויין, היה מצב הבריאות של הנוסעים טוב.
ראשי האניה וסוכניה ה"ה דיזנגוף ושותפיו הבטיחו להשתדל להקל ולהנעים ככל האפשר על הנוסעים בקו החדש הזה.
"דבר", שנה תשיעית, מס' 2547, 3 באוקטובר 1933, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
בוקארישט, 20 (ר). העתונים מספרים על מרד המלחים הרוסיים באניה המצרית „קוסטי“. קוסטי היתה מקודם אניה רוסית, שהיתה ברשותו של הגנרל ווראנגל והוא מכר אותה. בדרך מסולין הרגו מלחים אחדים שני פקידים של האניה ופצעו קשה את רב החובל. האניה הלכה לאודיסה והניפה דגל רוסי. העתונים מספרים, שנעלמה גם אניה צרפתית, שמקודם היתה רוסית. באניה זו היו מלחים רוסיים.
"הארץ", שנה עשירית, מס' 2441, 22 באוגוסט 1927, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
* * *
שעה אחרונה
(מברקים מיוחדים ל„דאר היום“)
[…]
מאורעות האניה „קוסטי“
קושטא, 9 ספטמבר. האנשים שנשארו חיים מבין הנוסעים של האניה המצרית „קוסטי“ שנלקחה בשבי בים-השחור ע"י שודדי ים בולשבים – חוזרים לאלכסנדריה.
והנה ספור מעשה המאורעות שקרו להם:
האניה „קוסטי“ יצאה מגלל באשמורת הבקר של יום 6 לאוגוסט, בדרכה לקושטא. האניה היתה טעונה עצים. בצאת למרחקי הים-השחור, זנקו פתאום חמשה רוסים שהצליחו להחבא בירכתי האניה בהסכמה-חשאית עם מכונן האניה – ויתנפלו על רב החובל ויכוהו מכות אגרוף וישליכוהו הימה. לקול צעקותיו נסו אחדים מן המלחים לבוא לעזרתו. אולם, שודדי הים אימו עליהם באקדחיהם והם הכרחו להכנע ולא לזוז ממקומם. גורל המכונן הראשי היה ג"כ כגורל חבריו. אשתו המצרית שנסעה ג"כ באניה זו היתה ישנה בתאה. לשמע צעקות בעלה עלתה לראות את הקורות אותו, אך לא יכלה לעשות דבר להצלתו, כי נשק השודדים השתיקה. במשך כל הזמן הזה, היה רב החובל היוני מסוגר בתאו, ובראותו ששום התנגדות לא תועיל, הודיע לשודדים שהוא מוכן לעשות כל מה שידרשו ממנו. מיד פקדו עליו שיוביל את האניה לאודיסה והוא נכנע בלי אומר ודברים לפקודתם.
כל הטרגדיה הזאת נמשכה לא יותר מרבע שעה. מי שנשארו חיים מבין הנוסעים החזרו לקושטא על האניה „צ'יצ'ירין“ וממנה העברו לאניה „רומניה“ שהפליגה לאלכסנדריה.
"דאר היום", שנה תשיעית, מס' 306, 11 בספטמבר 1927, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
* * *
ידיעות אחרונות
עקול על האניה „צ'יצ'רין“ באלכסנדריה
כידוע תפסה ממשלת רוסיה לפני זמן מה את האניה המצרית „קוסטי“, בטענה שאניה זו היתה שייכת לצי המסחר הרוסי לפני המלחמה והחברה המצרית קנתה אותה מיחידים ולא מאת הממשלה. „חברת קוסטי“ מיחתה נגד זה ולא נענתה. ממשלת רוסיה שינתה את שם האניה וצורת, פטרה את המלחים המצרים שעבדו בה ושילחה אותם למצרים. עכשיו, כשבאה האניה צ'יצ'רין מיפו לאלכסנדריה ובה עשרים נוסעים ומשא ואחרי שהוטענה צמר גפן במחיר 90 אלף לי"מ, עלה עליה בשבת בבוקר, שעות לפני הפלגתה, בא כח בית הדין המעורב עם מנהל „חברת קוסטי“ ושוטרים ועקלו אותה בשל ענין האניה „קוסטי“. רב החובל נכנע לפקודת בית הדין והאניה לא הפליגה. סוכן האניה הודיע על הדבר למוסקבה. מתברר ש„חברת קוסטי“ בקשה ביום 5 באוקטובר מבית הדין שיעקל את האניה „קורסק“, שעגנה בנמל אלכסנדריה, אולם האניה הספיק להפליג. החברה דורשת מממשלת רוסיה סך 94800 לי"מ, מחיר האניה „קוסטי“ ואלפים לירות הוצאות המשפט. לממשלת מצרים לא היתה ידועה מגמת בית הדין המעורב.
עתוני מצרים סבורים, שהסכסוך הזה יגרור אחריו סכסוכים פוליטיים בין מצרים ורוסיה.
ב„ציצרין“ נסעה, כידוע, מלאכות קומוניסטית של פועלים ערבים ויהודים להשתתף בחגיגות מוסקבה ליום מלאת עשר שנה למהפכה הרוסית.
"הארץ", שנה עשירית, מס' 2497, 31 באוקטובר 1927, עמ' 4, העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית. פורסם גם ב"דבר", 1 בנובמבר 1927, עמ' 1.
* * *
מכתבים ממצרים
(מאת כתבנו המיוחד).
עקול אניה בולשבית באלכסנדריה
מדה כנגד מדה
חברה מצרית קנתה כידוע אחרי המלחמה את האניה הרוסית „כוסתי“ שנלקחה בשבי מהרוסים במלחמה העולמית; אניה זו הפליגה לפני זמן מה מאלכסנדריה ל„אודיסה“ טעונה סחורות לסוחרי מצרים. הממשלה הרוסית תפשה את האניה „כוסתי“ וספחה אותה לאחיותיה, ואת הסחורות שהיו בתוכה החזירה לבעליהן אחרי משא ומתן ארוך בין הממשלה המצרית והממשלה הרוסית.
בשבוע שעבר, עגנה במימי אלכסנדריה האניה הרוסית „תשישירין“. החברה המצרית בעלת האניה „כוסתי“ השתמשה בהזדמנות זו, ועפ"י פקודה מבית המשפט המעורב, באלכסנדריה, עקלה את האניה „תשישירין“ עם כל הסחורות והצמר גפן שהיו בתוכה לערך 150 אלף לי"מ. שוטרים הקיפו את האניה בסירות ומנעו את האניה מלנסע. הרבה מהגרים יהודים מא"י היו באניה. סוכן האניה „תשישירין“ באלכסנדריה ערער נגד עקול זה שהוא נגד החק ואחר שבוע ימים הוציא ביה"מ המעורב פסק דין שבו בטל את העקול והרשה לאניה „תשישירין“ לנסע, ואתמול בערב עזבה את אלכסנדריה בדרכה ל„אודיסה“.
"דאר היום", שנה עשירית, מס' 34, 13 בנובמבר 1927, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שב מנהל המשרד הא"י המרכזי בפולין ה' חיים ברלס מארץ יון, מקום שם השתדל בסדור דרך אניות חדשה הנוחה יותר לא"י.
כפי שמוסר ה' ברלס, נמצא עדיין כל הענין בגדר הצעה, אולם יש תקוה שיתגשם על נקלה בקרוב. נוסדה חברה יהודית החוכרת אניה ומתקינה אותה בהתאם לתנאי העליה מפולין לא"י. האניה תכיל 350 מקומות במחלקה ג' ובתאים קטנים. מלבד זה תהיה עוד מחלקה מיוחדת בעלת 54 מקומות. הנסיעה מורשה לא"י תארך רק 5 ימים וביום הששי יבואו העולים לחופי א"י. תנאי הנסיעה נוחים לעולים. הנסיעה מוורשה לסלוניקו תארך 72 שעה ותהא ברכבת מיוחדת. הנסיעה בים מסאלוניקו ליפו תארך 60 שעה. התכנית נמסרה למחלקת העליה בירושלים, שבא כחה השתתף במו"מ בסאלוניקו. מקוים שבזמן הקרוב תחל חברת האניות, שלה שייכת האניה הנזכרת, להשתדל אצל הממשלה הפולנית בדבר אשור פעולותיה ואחרי חדשים אחדים אפשר יהיה להוציא את התכנית אל הפועל.
הוצאות הנסיעה בדרך החדשה תהיינה שוות להוצאות הנסיעה דרך טריאסט ז.א., 10 ל"יש.
"הארץ", שנה שביעית, מס' 1825, 17 באוגוסט 1925, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
לכבוד רב החובל והאופיצרים של האניה היהודית „פרזידנט ארתור“ יהיה הערב נשף רקודים בגנת הגג „השרון“. הנשף יהיה בפטרנותו של ראש העיריה מ. דיזנגוף.
"הארץ", שנה שביעית, מס' 1821, 12 באוגוסט 1925, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
* * *
פרסומת בעיתון "דבר", 2 באוגוסט 1925. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
* * *
„פרזידנט ארתור“
זאת הפעם השלישית שבחופינו עוגנת האניה „פרזידנט ארתור“ עם דגלנו הלאומי בתרנה. אין חלקנו עם המזלזלים בכבוד דגלנו, אבל חושבים שעל ידי הרמת דגל לאומי בלבד מעל למפעל חסר תוכן אין מוסיפים למפעל תוכן וערך. ב„פרזידנט ארתור“ תלינו תקוות והן נתבדו. זה כמעט שלש שנים שאנו מתחבטים בשאלת החדירה אל מקצוע המלחות. חשבנו שדבר שבתנו על חוף הים הגדול והרוחים שהמונינו מכניסים לחבורות שונות ע"י הגירתם יחייב מצד אחד את עסקנינו להתענין בשאלה ומצד שני את החברות השונות להעסיק את פועלינו באניותיהם. חשבנו, שההנהלה הציונית שאליה פנתה לא אחת ולא שתים „אגודת המים“ בבקשה לסייע לאגודת המלחים בשאיפתה, תעשה משהו בענינינו, ביחוד אחרי מכתב־תשובתה שבו דובר מתוך אהדה על נושא כבוש המלחות. חשבנו וטעינו… במכתב תשובתה של ההנהלה הציונית נסתם הגולל, והעסקנים האחרים שאליהם פנתה „אגודת המים“ גם בתשובה לא כבדוה. כל ההתאמצות לבקוע את החומה הסתומה של ענף המלחות עלתה בתוהו.
עם הופעת החברה „אמריקן-פלשתין ליין“ נתחדשו התקוות. בו בזמן שעסקנים רשמיים נאמו נאומים לכבוד בוא האניה אלינו, באו מלחים וטירונים עברים והציעו את שריריהם לעבודה: אלה רצו לעבוד ואלה רצו להתמחות במקצוע. הם לא פקפקו אף רגע שחברה הנושאת עליה את שם ארצנו ואניה שדגלנו הלאומי עליה יזקקו גם לעובדים מאותה ארץ שבשמה הם דוגלים. אבל… הוברר שלמלצרות עברית הקצו מקום חשוב מאד באניה „פרזידנט ארתור“, אבל למלחים, מכוננים, למסיקים, בכלל לבעלי מקצוע במדה זעומה מאד לא הועילו המכתבים, התזכירים, המשלחות.
האניה „פרזידנט ארתור“ באה וחזרה, באה ושבה, ועכשיו היא עוגנת בפעם השלישית בחופינו. לא שמענו שהחברה „אמריקן-פלשתין ליין“, אשר בדרך כלל אינה חסה על צבעים ורקלמות כדי להבליט את לאומיותה, לא תתענין בשאלה של העסקת עובדים ארצישראליים עברים באניתה. לעומת זאת יודעים אנחנו שמעט המומחים העברים אשר באורח פלא למדו את מקצוע המלחות, וביניהם שני רבי-חובל בעלי השכלה מקצועית ונסיון מסוים, עובדים במקצוע לא להם, בכבישים, ביבוש בצות, בבנאות וכו' וכו'.
כאלה הם מפעלינו „הלאומיים“ וכזה הוא גורל בעלי המקצוע המעטים שיש לנו…
אב. ראובני.
"דבר", שנה ראשונה, גליון ס"ד , 14 באוגוסט 1925, עמ' 5. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
* * *
פרסומת בעיתון "הארץ", 10 באוגוסט 1925. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
* * *
ידיעות מן הגולה
[…]
אניה יהודית שניה „ד"ר הרצל“
ה' יעקב שטראל, מנהל חברת האניות האמריקנית-ארץ-ישראלית אמריקן פלשתין לין, הודיע שחברת האניות היהודית (אשר לה שייכת גם האניה „פרזידנט ארתור“) תכניס לבנק סכום גדול לפקדון בעד האניה „מאונט קלעי“, שהחברה עומדת לקנות ולשנות את שמה ל„ד"ר הרצל“.
„מאונט קלעי“ שייכת לחברת-אניות אמריקנית והיא אניה יפה שנבנתה בגרמניה. היא מכילה מאה וחמשים נוסעים במחלקה ראשונה ושבע מאות מן המחלקה השניה.
"הארץ", שנה שביעית, מס' 1825, 17 באוגוסט 1925, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
מפרץ חיפה וחוף חיפה, 1920-1900. ספריית הקונגרס האמריקאי. העתק: ויקישיתוף.
ידיעות אחרונות
[…]
האניה היהודית בחיפה
האניה פרזידנט ארטור הגיעה היום בשעה אחת עשרה וחצי. קהל גדול התאסף על החוף, ובאי-כח המוסדות והחברות נסעו לאניה לקבל את פני האורחים. כשנגשה הסירה אל האניה נגנה תזמרת האניה את „התקוה“. האניה עמדה בבת-גלים כעשרה רגעים.
כשלש מאות נוסעים באו באניה הזו, מהם 126 נוסעים היום ברכבת מיוחדת לירושלם, והשאר נשארים בחיפה.
"דאר היום", שנה שביעית, מס' 147, 31 במרץ 1925, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
* * *
ברכות ל„פרזידנט ארטור“
ברכת הרה"ג קוק
שפעת שלום כגלי הים, לאניתנו היקרה „זבולון“ ונוסעיה הנכבדים, שואפי זיו ארץ חמדה, המצפים לבנין עם ד" עליה, בהוד ותפארת, שלום וברכה!
אחים יקרי ערך, לבי המה בדברי מרוב שמחת גיל, על ההופעה הראשונה אשר הואיל צור ישראל להראותנו בימינו אלה, ימי התחיה, וצפיית הישועה לבנין עם הקודש על אדמת קדשו.
אשריכם אחים חברים, שזכיתם להיות הראשונים בין הנוסעים על האניה היקרה, אנית ישראל הראשונה אשר שמה לה לחק לפלס נתיב דרך ים, לחבר בזרועות עולם אחים פזורים אל חיק ארץ מחמדם.
תהא נא ברכת ד" עליכם, ומעשי ידיכם יכונן ברב תעצומות, ואניתנו זאת תהיה הראשונה לברכת עולמים לעם ד", אשר הובעה ע"י משיחו, ושמתי בים ידו ובנהרות ימינו.
מוקירכם ומברככם מהר הקודש מירושלם. הק' אברהם יצחק הכהן קוק
* * *
„אגודת המים הגישה לראש העיריה ה' דיזינגוף תזכיר ובו היא, בתור אגודה הפועלת בתחומי תל-אביב, מבקשת אותו לסייע לה בכח השפעתו בדבר קבלת ספנים ופועלים עברים ארצישראליים לאניה „פרזידנט ארתור“ של החברה „אמריקן-פלשטין ליין“.
אגודתנו המאחדת את הספנים והפועלים השואפים לעבודה במקצועות הספנות מקדמת בברכה חמה את האניה „פרזידנט ארתור“. ידעו להסיק את המסקנה ההגיונית מנפנוף הדגל העברי וישתפו גם ספנים ופועלים עברים בעבודותיה: בזה תסיע להתפתחות הספנות בארצנו הקרובה ללבכם.
"דאר היום", שנה שביעית, מס' 153, 7 באפריל 1925, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
* * *
ביפו ובתל־אביב
„פרזידנט ארטהור“
נתבקשנו לפרסם דברים אלה:
מתוך שביעת רצון מיוחדת, מביעים אנחנו, הנוסעים הראשונים של האניה היהודית הראשונה „פרזידנט ארטהור“ את תודתנו העמוקה לחברת „אמריקן פלשתין ליין“ בעד כל העונג החומרי והרוחני ששבעה נפשנו בכל משך ימי נסיעתנו באניה הנזכרת.
בעד הנסיעה המענינת הזאת בדרך לציון חייבים אנחנו תודה וברכה להנהלת האניה ולספניה ומלחיה. ומתוך קורת רוח מיוחדת מודים אנחנו גם בעד השרות המצוינה והמדויקה.
ויהי רצון שתזכה חברה זו להרחיב את חוג פעולת לטובת העברת גאולים מן הגולה לארץ ישראל. (על החתום כמה עשרות נוסעים).
"הארץ", שנה שביעית, מס' 1716, 7 באפריל 1925, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
* * *
ב„פרזידנט ארטור“
אל הקהל בארץ הקדושה!
האניה היהודית-האמריקאית פרזידנט ארטהור בהפליגה לניו-יורק עם נוסעיה שכל כך שמחו על הכנסת האורחים שלכם, מודים לכם בזה בעד ידידותכם ובטוחים אנו שגם אתם תבינו את הרוח החמרי אשר הארץ הרויחה מהנוסעים האלה.
אנו מבטיחים לקהל של א"י, בלי הבדל דת וגזע, שהחברה אמריקן פלשתין ליין, אינק., בעלי האניה פרזידנט ארטהור, תשתדל להגדיל את מספר אניותיה והנוסעים בהן לטובת יושבי הארץ הקדושה. הם ישתדלו יותר עבור הגדלת החבור בין ארץ-ישראל ואמריקה בנוגע למסחר ותעשיה.
אם אחד מכם יש לו הצעות איך להשיג את הטובה החמרית בשביל א"י, הננו מבקשים אותו להציע זאת בכתב למנהל הראשי של חברתנו במזרח הקרוב מר א. ז. לוין אפשטין, 103 רחוב אלנבי, תל אביב, והוא ימהר לשלחן לחברה לנויורק שתעין בהן.
בכבוד רב
אמריקן פלשתין ליין, אינק. בשם המנהל הראשי ח. אפשטין
* * *
לכבוד הרב הראשי אברהם הכהן קוק,
לבקשתך, שיספיקו אכל כשר למלחים היהודים על האניה האמריקנית יהודית פרזידנט ארטהור, שמתי לב בעיון רב.
מלוי בקשתך זו יגרם להוצאה מרובה וקשיים רבים. אנוכי בתור דירקטור-מנהל של אמריקן פלשתין ליין והמנהל הכללי של שרות האניות, החלטתי למלא בקשתך זו, ובטוח אני שהפרזידנט שלנו השופט יעקב ש. שטראהל ובעלי המניות, יאשרו את החלטתי.
בכבוד רב ח. אפשטין
"דאר היום", שנה שביעית, מס' 161, 19 באפריל 1925, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
* * *
שבוע החג בירושלם
[…]
אורחי „פרזידנט-ארטור“
זוהר מיוחד ניתן לחג הזה ע"י הנוסעים היהודים של האניה היהודית „פרזידנט ארטהור“. אלה חשבו את עצמם למשפחה מיוחדת בין יתר האורחים. היו להם נשפים ואספות לדון על עניניהם המיוחדים. רובם של אלה כבר עזבו את הארץ וחלק מהם נשאר עוד בארץ ומחכה לבא האניה בפעם השניה.
בכלל היה מענין להפגש עם נוסעי האניה היהודית ולשמוע מפיהם את פרטי הנסיעה הנהדרה הזאת, את חגיגת חנוך בית-הכנסת של האניה, הכנסת ספר-תורה לביהכנ"ס מנדבת יהודי אחד מאמריקה, המאכלים הטובים והכשרים שהעניקום ביד רחבה במשך כל ימי הנסיעה, תפלה בצבור שלש פעמים ביום, את עריכת השלחנות ביחוד בימי השבת עם „זמירות“ ושירים עבריים שונים. ולא פחות מכל מענין היה לשמוע את הפרטים בדבר ה„בר-מינן“ שהיה להם על האניה, ואשר אלמלי קרה המקרה הזה באניה אחרת בלתי-יהודית היתה גופתו מושלכת בלי ספק הימה. ויפה העיר הרב אשינסקי מפיטסבורג, מנוסעי האניה, בהספד שערך על הנפטר הזה, בתוך האניה, כי המקרה הזה מראה שלא נכון הוא הפתגם ההמוני הידוע „טוב למות בין יהודים ולחיות בין גויים“, כי מי שחי עם גויים אפשר לו גם למות ביניהם ולא יזכה אף לבא לקבר ישראל.
בכלל אפשר לומר שנוסעי האניה היהודית הרגישו טעם מיוחד בנסיעתם מה שלא הרגיש בודאי עד היום שום יהודי אחר בנסיעה על הים.
אכן זו היתה נסיעה הסתורית במלא המובן.
"דאר היום", שנה שביעית, מס' 161, 19 באפריל 1925, עמ' 4. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים ועוד 
