„נחשון, בע"מ“ – הוא שם החברה לעבודות ים של ההסתדרות, שהוקמה לפי החלטת מועצת ל"ה של ההסתדרות.

תזכיר החברה ותקנותיה אושרו מטעם הרושם אתמול, ראש חודש אייר, תרצ"ז, 12 באפריל 1937.

מטרת החברה היא – לעסוק בימאות לכל ענפיה: לעודד מפעלי ספנות, שיט וטיס; להתקין חופים ונמלים; ליסד מספנות ומבדקות; לבנות סירות ואניות; לעסוק בדייג וציד; לקדם את הטיול והתיור; לפתח תעשיות ימיות ותעשיות מים; לכונן כפרים ושכונות של עובדי ים לכל סוגיהם.

דלות ומצערות הן לפי שעה ההתחלות שלנו גם בספנות, גם בדייג. התקדמנו בשנה האחרונה בעבודות החוף – בסבלות. זכינו לראות בראשית הופעתן של פלוגות־ים במפרץ חיפה ובתל אביב.

כל ההתחלות האלה טעונות פיתוח ומחייבות השקעת הון ומאמצים חלוציים.

תכלית נחשון – לרכז אמצעים לקידום ההתחלות הקיימות ולהקמת מפעלים חדשים.

צירי פועלי אמריקה, בעת שהותם בארץ, התבוננות בתל אביב ובחיפה לכיבושים הימיים של ההסתדרות, והביעו את נכונותם לתת יד – בשובם לאמריקה – להרחבת העבודה העברית הימית, באמצעות נחשון.

בנחשון תרוכזנה גם ההשקעות שנעשו עד היום ע"י מוסדות ההסתדרות בעניני ים.

ההון היסודי של נחשון – 50 אלף לא"י.

---

"דבר", שנה שתים עשרה, מס' 3625, 13 באפריל 1937, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

„רחף“ בנמל תל־אביב

„רחף“, הספינה הראשונה ל„נחשון“, חברת הים של ההסתדרות, באה אתמול בפעם הראשונה לנמל תל־אביב, נושאת את מלט „נשר“ (150 טון) בשביל תחנת הכוח החדשה שמעבר לירקון. על הספינה הונפו דגל רשמי ארצישראלי ודגל עברי. אנשי הספינה טעמו אתמול כבר טעם קשיים, שאינם מאחרים לבוא בכל מעשה הגשמה. הים סער וסירות־המשא לא יכלו לגשת אל הספינה לקבל ממנה את שקי המלט יבשים, ולכן לא פרקו אתמול ממנה אלא מעט. איבוד יום פירושו הוצאות כלכלה והוצאות החזקת האניה. מלבד זה נמצאו האנשים, ורובם טירונים בים, כל היום בספינה קטנה בטלטלה חזקה של הגלים.

הופעתה של „רחף“ עוררה שמחה בלב כל חבר וידיד. הכל הביעו משאלה ותקוה של„רחף“ תהיינה במהרה אחיזה.

---

"דבר", שנה שלוש עשרה, מס' 3685, 23 ביוני 1937, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

„רחף“ – ספינה ראשונה ל„נחשון“

חברת הים של ההסתדרות „נחשון“, עשתה בימים אלה צעד ראשון בשטח הספנות ורכשה ספינת משא קטנה לעבודה בחופי ארץ ישראל והארצות הסמוכות.

יכולת ההובלה של הספינה היא 190–200 טון. מהירותה – כששה קשרים לשעה. לה מיפרשים ומניע־דיזל. יעבדו בה 12 איש ובכלל זה 3 מתלמדים. רב החובל – מר רוזנטאל, מי שהיה רב החובל של האניה „תל־אביב“, שאינו בז גם לקטנות, והוא מסוּר לפיתוח הספנות ושאר ענפי הימאות בקרבנו.

שם הספינה רחף (שני פתחין, השורש הפועל רחף).

הספינה נקנתה באחת הארצות השכנות בכספי „נחשון“ ובעזרת הלואה מאת הסוכנות היהודית.

חברת נחשון עומדת לרכוש בימים הקרובים גם ספינת דייג שתיכנס מיד לעבודה.

נקוה שנחשון יקפוץ במשך הזמן גם לתוך בנין ספינות בארץ.

---

"דבר", שנה שלוש עשרה, מס' 3669, 4 ביוני 1937, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

„סנפיר“ – ספינה שניה ל„נחשון“

בימים אלה קמה מקנה ל„נחשון“, חברת הים של ההסתדרות, ספינת־דייג איטלקית קטנה, בעלת מפרשים ומניע (בן 20 כוחות סוס). בספינה זו, שייקרא שמה „סנפיר“, יעבדו ששה אנשים כדייגים, בהדרכת מומחים איטלקים. ל„סנפיר“ עוברים חלק מהחברים שקיבלו הכשרה ב„ביכורה“, אשר גם היא תמשיך לעבוד בדייג, בהדרכת מומחים איטלקים. גם רכישת הספינה השניה ע"י „נחשון“, גם עבודתו של מר פרנקל ב„ביכורה“ שלו (פרטית) – נעזרת ע"י מחלקת הים של הנה"ס. עובדי הדייג הם מ„פלוגת הים“ ומ„שבט הים“. ספינת המשא הראשונה של „נחשון“, „רחף“ שמה, מתחילה בשבוע הבא להוביל מלט „נשר“ מחיפה לתל־אביב.

---

"דבר“, שנה שלוש עשרה, מס' 3678, 15 ביוני 1937, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

על החברה הימית של ההסתדרות

ניו יורק, 27 (סט"א). „ההסתדרות יסדה חברה א"י להקמת מפעלי ים ולפיתוחם“ – הודיעה גולדה מאירסון, שליחת ההסתדרות באמריקה, בשיחה עם סופרי סט"א ויט"א על מטרת ביקורה הנוכחי באמריקה. הון החברה יהיה 50 אלף לא"י, מסכום זה מובטח כבר כמעט החצי (בדיוק 20 אלף לא"י) בא"י גופה, היתרה בסך 30 אלף לא"י תאסף ותיגבה עכשיו באמריקה ע"י שליחי ההסתדרות מא"י בעזרת ידידי ההסתדרות ותומכיה בארה"ב.

---

"דבר", שנה שתים עשרה, מס' 3612, 28 במרץ 1937, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.