הימאות העברית לקראת הבאות

שלושה הם שטחי הפעולה במסגרת תכנית הימאות שלנו.

א. ספנות. אין צורך להרבות דברים על ערך הספנות העברית לכלכלה הלאומית שלנו. מספרים ועובדות מצדיקים בהחלט את התביעה, מנקודת מבט כלכלית-לאומית, להקמת ספנות עברית. ורק במסגרת פעולה לאומית נדע לתת לענף זה את התנופה המתאימה ולעשותו מפעל עברי ממש. החברה לספנות לאומית צריכה להציג לה למטרה – ריכוז מרבית התחבורה הימית לארץ ישראל וממנה. הצלחת התחבורה תלויה הרבה בדרך כניסתה לפעולה ובשיתוף פעולה עם גורמים בין-לאומיים בעלי ותק ונסיון. שיתוף פעולה כזה, לא רק שיכניסנו למסגרת הספנות הבין-לאומית, אף ישמש לנו מורה ומדריך. בדרך להשגת המטרה יש לקבוע שלבים. בשלב הראשון – כיבוש התחבורה בדרכי הים הקרובים והבטוחים ביותר: ההובלה הימית בין חופי ארצנו וארצות דרום אירופה ומזרחה. קוים אלה, אשר היו לפני המלחמה בידי האיטלקים וקוימו על ידי הישוב, יכולים לעבור לידי חברה לאומית לספנות, אם יותאמו הכלים הדרושים לה, ובעוד מועד. קוי-התחבורה האלה יהוו את הקשר עם נמלי ההפלגה של העליה העתידה לארץ. דרכם יעבור גם חלק ניכר מהיבוא והיצוא שלנו. קוים אלה יכולים להעסיק בתקופה הראשונה לפחות שש אניות מעורבות, לנוסעים ולמשא, בנות קיבול של 60 אלף טון, אשר תקיימנה שירות כללי שבועי קבוע בין ארצנו ובין טריאֶסט או סאלוניקי בדרום וקונסטאנצה במזרח. צי זה יכול גם לשמש ענף מקשר לקוי האניות המפליגות בין ארצות הברית ויבשת אירופה ולשמש בשנה כ-200 אלף נוסעים.

יחד עם זאת יש להרחיב ולבסס את השירות החופי. בשירות ימי זה המקשר את חופי מצרים, תורכיה וסוריה עם הארץ הובלו כ-150 אלף טון סחורה ובעיקר חמרי מזון וסחורות שפורקו והוטענו לאניות האוקינוס העוברות דרך סוּאֶץ. כ-5 אניות חופיות בנפח כללי של 5000 טון יכולות לקיים את התחבורה הזאת.

בשלב השני יש ליצור את הצי המסחרי העברי לשירות משאות קבוע בין ארצות אירופה המערביות והארץ דרך נמלי הים הצפוני והבאלטי להעברת היבוא ומשלוח היצוא. 45 אחוז מהיבוא לארץ ולמעלה מ-70 אחוז מהיצוא עבר בדרך הים לנמלים האלה. בתחבורה זו לקחו חלק אניות אנגליות, בלגיות, דאניות, נורואֶגיות, גרמניות, הולנדיות, פולניות, שואֶדיות וכו'. כדי להיות גורם ניכר בתחבורה זו יש להתחיל ב-10 עד 15 אניות בנות קיבול כללי של 100 אלף טון. צי קטן זה בנפח כללי של 165 אלף טון, אשר לרכישתו יש להשקיע, לפי המחירים שלפני המלחמה, כ-4 מיליון לירות, יעסיק בקביעות 1200–1500 יורדי ים ויתן עבודה בשירותים שונים על החוף עוד ל-1000 איש. לפי חישובים שונים יש להעריך את הכנסות הארץ מהצי המסחרי ל-450 אלף לא"י – סכום שיהיה כ„אכּספורט“ סמוי סעיף ניכר באיזון מאזנה המסחרי של הארץ.

ב. דיג – שלושה מקורות להספקת תצרוכת הדגים לארץ: אגמי הארץ, הבריכות לגידול דגים והים. שני המקורות הראשונים יכולים לספק, לפי הערכה, כ-1500 טון דגים לשנה, ואת השאר, כ-8500 טון, יש להמציא ממקור הדיג הראשי והעיקרי – הים;

למעשה, נוטל כבר הים התיכון את החלק העיקרי בהספקת דגה טריה. ב-1938 הגיע שלל דגי הים הכללי ל-1200 טון מתוך כמות כללית של 1500 טון. אשתקד עלתה התוצרת המקומית של הדיג הכללי ל-2700 טון בערך, מהם כ-1600 טון דגי הים. שתי שיטות לדיג הימי – דיג במים עמוקים ודיג חופי. מומחים מהולאנד שביקרו בארץ לפני המלחמה מצאו, כי לפיתוח הדיג במים עמוקים בים התיכון בממדים מתאימים יש להשתמש בספינות גדולות מצוידות במחסני קירור ומונעות במנועים בני 250 עד 300 כוח סוס. ספינות כאלו תוכלנה להרחיק ולהפליג ולחזור לבסיסן רק אחת לשבוע. צי של 30 ספינות כאלו יכול להיות גורם ניכר בפיתוח הדיג במימי הים התיכון המזרחי. שללם השנתי של מכמרתונים אלה, שיעסיקו כ-500 איש, יוכל להגיע ל-5000 טון. הדיג החופי לשיטותיו, התופס את המקום החשוב ביותר בדיג הימי הכללי, אף אותו יש להרחיב. 500 דייגי ים עברים יוכלו להביא במשך שנה כ-2000 טון דגה. הוה אומר: הרחבת הדיג העברי בים יכולה להוסיף למשק הכלכלי בארץ כ-7000 טון. כמות זו, ונוסף עליה הנדוג כיום בים והנדוג באגמים ובבריכות מלאכותיות, אינה דיה לספק את הדגה הדרושה לכלכלה נורמלית לישוב בן מיליון תושבים. מחוץ לתוספת אנשים הדרושים להגברת התוצרת בדיג האגמים  ובגידול דגים, תוכלנה להאחז בחופינו 1500 משפחות נוספות, מהן כ-500 עובדים ב-30 ספינות מכמרת גדולות חדשות, 500 בדיג החופי לאורך חוף הים ו-500 בתעשית לואי – בנין ספינות, קליעת רשתות למיניהן והתחלת תעשיות שימושים וייבוש דגים, הכנת קמח דגים וכו'.

תנאים מוקדמים לביצוע תכנית זו הם: א) הקמת כפי דייגים לאורך חוף הים מצפון לדרום; ב) התקנת מעגני מחסה לסירות דיג וכו'; ג) התאמת אחד המפרצים בין חיפה ותל אביב – כנמל מרכזי לדיג העברי – לציידו, להכשירו ולהתאימו לתפקיד זה. התקציב לפיתוח הדיג לפי הקוים הנ"ל וביסוס 1500 משפחות בענף זה נערך (לפי המחירים שלפני המלחמה) למיליון לא"י בערך. ההכנסה מכמות הדגים הנ"ל לפי חישוב המחירים שלפני המלחמה תגיע ל-400,000 לא"י לשנה לפחות.

ג. נמלים – פיתוח הספנות והדיג תלוי בכל מדינהומדינה במידה ניכרת בהתפתחות נמלי החוף. ריבוי תנועת האניות בנמל נקבע בעיקר על ידי תנאי העבודה וטיב המתקנים בו. נמלים אשר כושר הטעינה בהם גדול והשירותים האחרים תקינים, מסודרים ויעילים – התנועה בהם גדלה והולכת. נמלים מסודרים נעשים ל„נמלי מעבר“ לארצות שכנות אשר נמליהן אינם מפותחים ומשוכללים במידה מספקת. עם גידול התנועה בנמל, גדל והולך הביקוש למילוי עבודת הפריקה והטעינה, מתפתחת עבודת המספנות, מתרחב המסחר ושירותי האספקה ובעקבותיהם מסתעפת וגוברת התחבורה היבשתית.

תנועה ניכרת בנמלי ארצנו – חיפה ויפו – התחילה רק עם הגברת העליה העברית והתפתחותה המהירה של הארץ. סחורות היבוא והיצוא פורקו והוטענו בחוף יפו ובנמל חיפה שנפתח במוצאי 1934. השירותים בנמלים אלה העסיקו במישרין בהתחלת 1936 כ-5000 פועל, ביניהם פחות מ-10 אחוז יהודים. פתיחת נמל תל אביב שימש מנוף להגברת העבודה העברית בשירותי הנמלים. בערב המלחמה הגיע מספר הפועלים היהודים בנמל תל אביב וחיפה ל-2000 בערך.

הרחבת העליה ובנינה של הארץ יגדילו את התחבורה הימית בנמלי ארצנו. לשם כך יש: א) להתאים את נמל תל אביב למלא את תפקידו כנמל המרכזי לישוב העברי בדרום הארץ; ב) לבצר ולהגביר את עמדותינו בנמל חיפה. בשני סעיפים אלה – בנין נמל מים עמוקים בתל אביב והקמת מתקני ספנות, מחסנים וכו' בנמל חיפה – יש להשקיע כ-2 מיליון לא"י. יש להתאים שני נמלים אלה לא רק לשימוש התחבורה הימית של הארץ בשנים הקרובות, אלא גם לעשותם „נמלי מעבר“ לעבר הירדן ועיראק ונמלים „חפשיים“ לסחורות גלם מהמזרח הרחוק שיועברו כאן בשביל שוקי הארץ ואירופה. עם הרחבת התנועה והשירותים בנמלי חיפה ותל אביב אפשר יהיה להעסיק בהם כ-3000 פועלים בעבודות קבועות.

זוהי בקוים כלליים מסגרת לפיתוח הימאות העברית בארץ שאפשר לה להתגשם בתקופת חמש השנים הראשונות לאחר המלחמה. תכנית זו תובעת פירוט, בירור וליבון. אבל היא יכולה לשמש יסוד מעשי, אם הגישה אליה תהלום את תביעות השעה. ביצוע התכנית הזאת מסתמכת ביצירת נכסים לאומיים-כלכליים ממדרגה ראשונה, אשר יזרימו למחזור הכספים של הארץ כמיליון וחצי לא"י בשנה על ידי גילוי מקורות מחיה חדשים ל-7000 משפחות עובדים בהשקעה של 7 מיליון לא"י. עלינו לאמן ולהכשיר בעוד מועד יורדי ים לסוגיהם השונים. למדנו, כי הכשרת אנשים לעבודות הים הוא תפקיד אחראי וקשה, אולם ניתן לביצוע. הגרעינים הראשונים לימאים העברים נמצאים כבר בהתהוות. הם יחוזקו ויחוסנו עם שוב ימאינו שהתנדבו לצי המלכותי ולפלוגות עובדי הנמלים. נסיוננו הקצר בספנות, בדיג, בעבודה בנמלים וכו', הוכיח לנו, כי גם כאן ניתן להיווצר הוי חדש – מתאים והולם את צרכינו החברתיים ויעודנו הלאומי.

במימון התכנית הזאת צריך ללכת בראש ההון הלאומי: קרן היסוד והקרן הקיימת לישראל צריכים להיות היוזמים והמתחילים. אם לא יהססו, יבוא אחריהם גם ההון הפרטי.

בר-כוכבא מאירוביץ

---

"דבר", שנה תשע-עשרה, מס' 5727, 16 במאי 1944, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

חגיגה ימית גדולה לטובת קרן המטוסים

תיערך מטעם הוועדה להדרכה ולהכשרה ימית שליד מחלקת הים של הסוכנות היהודית ביום א' (15 לספטמבר) בשעה 4 אחה"צ, על הירקון. החגיגה תהיה בחסותו של הקפיטאן ג. לידקר, הקצין הימי, המפקח על נמלי ארץ ישראל. בחגיגה ישתתפו: בית הספר הימי – חיפה; דגל ציון – ת"א; „הפועל“, „זבולון“, חבל ימי לישראל; „כרמל“ קלוב – חיפה; „מכבי“ – ת"א; קלוב השייטים – ת"א; שבט צופי הים ת"א. המספר הכללי של המשתתפים יהיה כמה מאות איש. תכנית החגיגה כוללת חתירת ילדים, חתירה מקצועית, חתירה בסירות הצלה, הרמת מפרשים, הפלגת סירות מפרש, חתירה ספורטיבית, התחרות חתירה (1200 מ'), התחרות למשיכת חבל ותמרוני סירות הצלה.

בגמר התכנית ייערך טיול בסירות על פני הירקון. אף דמי הטיול יוקדשו על ידי משכירי הסירות לטובת קרן המטוסים.

כרטיסים להשיג: חבל ימי לישראל, שדרות רוטשילד 20, טלפון 2437; שלזינגר שפרינגר, נחל בנימין 2, טל. 3574; אחים אליהו, רחוב הרצל 15, טלפון 5124; „ארמון“ משרד תיאטרוני, רחוב הס 4, פנת אלנבי, טל. 3987; קפה „דיצה“, רחוב פרישמאן פנת דיזנגוף.

---

"הצֺפה", שנה רביעית, מס' 808, 11 בספטמבר 1940, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

הפגנת החנוך הימי העברי

מטעם מחלקת הים של הסוכנות היהודית לארץ ישראל והועדה להדרכה ולהכשרה ימית נערכה אתמול אחה"צ על שפת הירקון בתל אביב חגיגה ימית, שהכנסותיה נועדו לקרן המטוסים.

ש. טולקובסקי, נשיא החבל הימי לישראל, פתח בדברי ברכה לאורחים ואמר כי חשיבות מיוחדת לחגיגה זו, הנערכת מספר ימים לאחר מעשה הזועה שעשה בעיר הפרזות האויב וזמן קצר לאחר אבדן אחת האניות העבריות בים הגדול. זה עתה הוכרז גיוס נוסף לצבא, לאחר שרבים מצעירינו כבר התנדבו בגיוסים הקודמים ומשרתים בצבא היבשה והאויר. עתה אנו מחכים שתנתן לנו האפשרות לבוא גם לעזרת הצי. ובקשתנו היא, כי אורחנו הקפיטן לידקר ימסור את משאלתנו זו לשלטונות הצבאיים.

לאחר נגינת ההמנון העברי והבריטי עברו בסך 4 סירות חתירה של ילדי „הפועל“ ת"א, „שבט צופי ים זבולון“, בית ספר „זבולון“ ו„דגל ציון“. אחריהן הופיעו בזו אחר זו קבוצות של הקלובים הספורטיביים התל־אביביים, „הפועל“ חיפה ותלמידי בית הספר הימי בחיפה. תמונה מרהיבת עין היתה כשהורמו המפרשים הכפולים של 5 סירות מפרשים והסירות הפליגו לאורך הירקון לקול מחיאות־הכפים של הקהל, שבא לחזות בחגיגה.

ראשון למברכים היה קפיטן לידקר, שאמר: אני שמח להיות נוכח פה היום ולראות בהפגנת הכוח הימי שלכם, ואמנם דרגת התרגילים שראיתי בהפלגה והחתירה משביעה רצון מאד. החינוך שאתם נותנים לצעירים אלה הוא החינוך הטוב ביותר למלחים צעירים. כל ארץ אשר לה חוף ים ארוך צריכה להתבונן גם לים ולא רק ליבשה.

מר טולקובסקי הזכיר את העזרה שהגשתם לכוחות המזויינים ביבשה ובאויר, ואמר כי עדיין לא דרשנו את עזרתכם בים. אבל מה שראיתי היום מכריח אותי להביא זאת לתשומת־לבם של השלטונות. כבר הרגשתם בסבל שבמלחמת הים בהטבע אחת מאניותיכם ע"י האויב. המלחים הגבורים שנספו נתנו את חלקם במלחמת הים למטרתנו המשותפת, להחזיר לעולם את החופש בעתיד.

כנשיא קלוב השייט בחיפה הנני מברך את הקלובים התל־אביביים ומודה לועדה המסדרת על ההזמנה להשתתף בחגיגה נאה זו.

מר נדיבי הביא את ברכת י. רוקח ואת התנצלותו, כי לרגל מחלה אינו יכול להשתתף בחגיגה, וקרא מכתב ממנו.

לבסוף נאם מ. שרתוק, שהביא את ברכת הסוכנות היהודית. בהעלותו את זכרה של האניה „הר־ציון“ פנה לקהל לעמוד דום לזכר המלחים הגבורים. בתום הדומיה המשיך מ. שרתוק ואמר: הסוכנות שמחה שהצליחה לכנס במסגרת לאומית אחת את כל ההסתדרויות העוסקות באימון ימי. התאספנו בפינה של נהר קטן זה הירקון שמעברו משתרע הים הגדול. אנו עוסקים היום בקטנות, אולם נושאים את נפשנו לגדולות. עכשיו אנחנו שטים בסירות קטנות בנהר ובעתיד באניות גדולות בים.

נתנו מתגייסים לצבא וגם נוסיף לתת. נתנו לחיל התעופה ועוד ניתן. עדיין לא נתנו לימיה, כי לכך טרם נדרשנו ולכשנידרש ניתן. הצי הבריטי נחשב לותיק בין שלשת הכוחות הלוחמים, וכנראה לא קלה הכניסה לתוכו. ואתם יורדי הים התאזרו בסבלנות עד שתיקראו להצטרף לכוח הזה, ולעת עתה חזקו ונתחזק.

תלמידי בית הספר הימי בחיפה, והקבוצות של בית ספר זבולון הפגינו את יכלתם.

החגיגה נסתיימה בשירת שני ההימנונים. הקהל ליווה את הקפיטן שעבר בין שורות אנשי הים במחיאות כפים. רב החובל זאב־הים פקד על ההופעות.

---

"דבר", שנה שש-עשרה, מס' 4618, 16 בספטמבר 1940, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

הכשרת היישוב בשטח הימאות

ביום ה' התקיימה בחיפה בנשיאותו של מר ש. קאפלאנסקי ישיבה של הוועדה להדרכה והכשרה ימית שעל יד מחלקת הים של הסוכנות היהודית. בישיבה נשמע מפי אגודת יורדי ים „זבולון“, סקציית הים של „הפועל“ וצופי הים דין וחשבון על פעולות ההכשרה הימית שנעשתה במשך שנת ת"ש, בסיועה של הוועדה ובעזרתה הכספית של מחלקת הים של הסוכנות היהודית: במשך השנה עובדה תכנית אחידה להכשרה ימית בשביל כל האגודות הימיות בארץ ונקבע סדר בחינות אחיד, שלפיו קיבלו חניכי האירגונים את דרגותיהם. המרכז להדרכה ימית של „זבולון“ בתל אביב קיים קורס מיוחד לחבריו, שעמדו להתגייס לשירותים ימיים בצבא.

מספר החניכים שקיבלו את הדרכתם בקורסים עיוניים ובהדרכה מעשית במשך השנה בכל האירגונים האלה הגיע – ליותר ממאתיים. לרשות האירגון בתל אביב וחיפה עומדות עשרים סירות שייט, שתי סירות מנוע ושתי ספינות מפרש־מנוע להפלגות רחוקות. באי כוח האירגונים העריכו את עזרת מחלקת הים והדגישו, שהודות לעזרתה יכלו להוציא לפועל את תכנית ההדרכה הימית ולהחזיק את כלי השייט שלהם במצב משביע רצון.

הוועדה קבעה את תכנית הפעולה לשנת תש"א, שלפיה יקבלו השנה הדרכה ימית למעלה ממאתיים וחמישים חניכים בקורסים מעשיים ועיוניים והטילה על וועדת משנה לעבד את פרטי התכנית ולקבוע את תקציב הפעולה. כן נתקבלה ההצעה לקבוע מדריך מרכזי מטעם מחלקת הים לשם ריכוז פעולת ההדרכה הימית. כן הוחלט על סידור מחנה אחיד למדריכי האירגונים השונים.

---

"הצֹפה", שנה רביעית, מס' 884, 26 בנובמבר 1940, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

מחנה ראשון למדריכים ימיים

מטעם מחלקת הים של הסוכנות היהודית סודר על גדות ים כנרת המחנה הראשון למדריכים ימיים, שנמשך שמונה ימים. בפעולות המעשיות בים ובשעורי ההסברה להקניית המונחים הימיים האחידים שעובדו על ידי הועדה, השתתפו 31 מדריכים מחברי אגודת יורדי ים „זבולון“, סקצית הים של „הפועל“ וצופי הים מת"א וחיפה. הפעולה התנהלה לפי הצעתה של הועדה להדרכה והכשרה ימית על ידי ע. טובים, ש. טנקוס וב. ליברמאן.

הועדה המקצועית ליד הועדה להדרכה והכשרה ימית הביעה את הערכתה על הישגי המחנה הזה, שכינס בפעם הראשונה תחת פיקוד אחיד את מדריכי כל האגודות הימיות בארץ.

---

"דבר", שנה שש עשרה, מס' 4807, 29 באפריל 1941, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית. התפרסם גם ב"הצֹפה", שנה רביעית, 4 במאי 1941, עמ' 3.

תיאום ההדרכה וההכשרה הימית

ביום 6 מאי התקיימה בחיפה ישיבת הועדה להדרכה והכשרה ימית שעל יד המחלקה הימית של הסוכנות היהודית. בישיבה זו נידונה שאלת הריכוז והתיאום של ההדרכה הימית של ההסתדרויות להכשרה הימית הכללית בארץ. לאחר חילופי דעות בין המשתתפים הוחלט לקדם בעזרת מחלקת הים של הסוכנות את ההדרכה הימית, הנעשית על ידי האגודות הימיות השונות לפי תכנית אחידה, שעובדה על ידי הועדה, ולהתאים במידת האפשרות את דרכי ההדרכה להכשרת הנוער לעבודה ימית מקצועית.

בפעולות ההדרכה הזאת ישתתפו כ־400 חברים של „הפועל“, „זבולון“ וצופי־ים.

הוחלט למנות ועדה טכנית לפיקוח על פעולות ההדרכה של ההסתדרויות ולסידור הבחינות למשתתפים. הועדה החליטה להוציא לאור את החומר שהוכן בכתב בתור בסיס לפעולות ההדרכה הימית בארץ.

בישיבה השתתפו ה"ה: ש. קפלסנקי, מנהל התכניון העברי – יושב ראש; אינג' טובים (מרכז „זבולון“), מ. זיליסט (מרכז „הפועל“), ברוך (הסתדרות הצופים), ב. כ. מאירוביץ וד"ר נ. וידרא (מחלקת הים של הסוכנות) ורב החובל זאב־הים.

---

"דבר", גליון 4515, 17 במאי 1940, עמ' 8. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

קורס למדריכים בהכשרה ימית בת"א

קורס למדריכים בהכשרה ימית נפתח בתל אביב ע"י הועדה להדרכה ימית שהורכבה מטעם הסוכנות היהודית. 28 בחורים, בגיל 16–20, רובם עובדי נמל תל אביב, ישמעו תורה ימית מפי מרצים מוסמכים. חלק מהשומעים – חברי „הפועל“ ו„זבולון“ – השתתפו כבר בקורסים של ארגוניהם, וחשיבות מיוחדת נודעת להקנית יסודות אחידים להדרכה הימית בארגונים הנפרדים.

פתיחת הקורס היתה אמש ב־8 בדירת „ביצור“. ב.כ. מאירוביץ בשם מחלקת הים של הסוכנות פתח ודיבר על זכותם של ארגוני הספורט הימי בארץ, אשר שימשו יסוד לכל פעולתנו בכיבוש הים. השגנו מה שהשגנו במידה רבה הודות לחברי „הפועל“, „זבולון“ וצופי הים. אולם הישגינו קטנים לעומת התפקידים שלפנינו. ערך רב לריכוז הכוחות.

בסוף דבריו הודה מאירוביץ לחברי ועדת המשנה, אשר הכינה תכנית אחידה להדרכה (חברי הועדה: המהנדס ע. טובים, ז'יליסט, זאב הים).

ז'יליסט דיבר על המחסור בבעלי מקצוע בפעולתנו הימית. עתה נעשים צעדים חשובים לחינוך אנשי ים יהודים. באוקטובר ייפתח בית ספר ימי ליד הטכניון בחיפה. 40 צעירים ילמדו במשך ½3–4 שנים הכשרה מקצועית יסודית. עתה נפתח קורס זה למדריכים מבין חברי הארגונים הספורטיביים.

ז'יליסט ברך את „מכבי“ על פתיחת הסקציה הימית שלו, ששלחה כבר מחבריה לקורס הזה. בין המשתתפים בקורס: 12 חברי „הפועל“, 10 מ„זבולון“, 6 מ„מכבי“. ההרצאות – בששה נושאים: מכונאות – המרצה המהנדס המבורג, אסטרונומיה – ד. זכאי, נאַויגאַציה – מהנדס ע. טובים, חוקי דרך – זאב־הים, אוקנוגרפיה – ד"ר ליבמן ומאֶטאֶוֹרולוגיה (המרצה טרם נקבע). ההרצאות תהיינה לסירוגין בקלוב „הפועל“ וב„זבולון“.

לאחר שישלם מועד קורס זה וגם בקורס שבחיפה – יסודר קורס ארצי ל־14 יום והפלגה לים ל־8 ימים לשם סיכום הלימודים. ייתכן שתהיינה גם בחינות. ז'יליסט סיים בברכה לועדת־ההדרכה, למרצים ולשומעים.

ברכו עוד: מ. ריבלין („חי"ל“), גלאי („הפועל“), לפין („מכבי“), ד"ר הניג (ממועדון השייטים).

זאב הים הזכיר גם הוא את זכויות ארגוני הספורט הימי בהתחלת פעולתנו. סיפר, כי בבואו ב־17 במאי 1936 להתחיל בהכנות לקראת בוא האניה הראשונה לחוף תל־אביב – הלך לראשונה לקלוּבים שעל הירקון והזמין כל צעיר, המושך במשוט. באו והתחילו בחשבון ראשון: באיזו סירה מסירותיהם אפשר להוביל מטען ובאיזו כמויות.

זאב־הים רואה בפתיחת הקורסים ובית הספר הימי (בו יפליגו בכל שבוע ליום וחצי לים) ראשית הגשמת חלומו: ספינת לימוד יהודית – ובה תערוכה של תוצרת הארץ, שטה בימים, מנמל לנמל, בכל ארצות הגולה היהודית.

אחר דברי הברכה של זאב הים ושיחתו עם התלמידים, הרצה ע. טובים את ההרצאה הראשונה.

---

"דבר", שנה שלוש עשרה, מס' 3895, 15 במרץ 1938 (תוספת ערב), עמ' 8. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

תפקידי הימאות העברית ואפשרויות התפתחותה

תכנית להקמת בית־ספר ימי. – המשא-ומתן עם „עתיד“. – העדפת ספינות זרות על יהודיות

הסניף התל אביבי של החבל הימי הארצישראלי נתכנס אמש באולם „אהל שם“ לאספה הכללית הראשונה. מספר המשתתפים באספה לא היה גדול בעקר משום שרבים הסתדרו באותו הזמן ליד משדרי רדיו פרטיים וצבוריים בקשר עם פרסום ההודעה הרשמית על הועדה המלכותית.

אמנם גם באולם האספה שֻדרה על ידי חברת „ויקטור“ ההודעה, אולם אך מעטים מן הצבור הרחב ידעו על כך.

בנשיאות האספה ישבו ה"ה: ד. רמז, פרופסור סלושץ, ד"ר מוסנזון, ש. טולקובסקי, בר כוכבא מאירוביץ, ש. גורוכובסקי, מ. ז'יליסט, דוד פלורנטין, זאב הים, דיזנהויז, גב' פליקס וה' שרירא.

פתח הד"ר מוסנזון שקדם בברכה את הבאים וקרא ברכות לאספה מאת החבל הימי בחיפה, חדרה, פתח תקוה, ראשון לציון והרצליה.

דין וחשבון מסר ה' ז'יליסט, שעמד על סבות שונות שגרמו לדחית האספה הכללית, ציֵן את פרשת ההתחלות הקשות בכבוש הים וארגון הכֹחות הצבוריים המוכנים לעסוק בשטח הימאות העברית נוסף על „זבולון“ ומעֻנינים אחרים.

בדברו על קוי האניות ציֵן הנואם ביחוד את עמדתו החיובית של הלויד הימי הארצישראלי („הר ציון“ ו„הר הכרמל“), ספר על המשא ומתן בין הסוכנות וחברת עתיד לשפור השרות בהדגישו שמצד הסוכנות נעשה המכסימום להמשכת פעֻלת הקו הימי „עתיד“ והמשא ומתן נמשך. בימים הקרובים תהיה פגישה משֻתפת בין שני הגופים הנ"ל ואולי הפעם יֻשגו תוצאות חיוביות.

להלן דבר הנואם על ספריה ימית מקצועית וגם על מוזיאון להמחשת הנעשה בשטח הים בארצות שונות.

תפקיד הועדה הזמנית ליד הסוכנות הוא איחוד שיטות העבודה של ארגוני הנוער הספורטיביים בהכנת הכוחות הדרושים לים. יש תכנית לטיפוס אחיד של הסירות, יוזמן מומחה לפעולות המעשיות וכו'.

„זבולון“

במשך כל הזמן בא החבל הימי בדברים עם „זבולון“ להשגת הסכם ואם אמנם באופן רשמי לא בא עדיין, בכל זאת יש בשטחים קונקרטיים שותפות פעולה ואפשר שבקרוב יהיה האיחוד שלם.

בית ספר ימי

הנואם מדבר אחר כך על תכנית להקים בית ספר ימי. התכנית עובדה על ידי  ועדת הסוכנות בהשתתפות הגורמים המתאימים. תפקיד בית הספר הימי הוא להקים את הדור הראשון בהכשרה מקצועית יסודית במשך ארבע שנים. בני 15–16 יוכלו להכנס לבית ספר זה. כ־40 בני נוער יוכלו לשמש יסוד במקצועות שונים הקשורים בימיות. כצד ראציונאלי מצאו את יסוד בית הספר ליד הטכניון בחיפה מכמה בחינות. החבל הימי יחד עם מחלקת הים של הסוכנות צריכים להיות שני הגופים העיקריים להחזקת בית הספר. המרכז של החבל הימי החליט להקציב לשנת הלימודים הראשונה 1000 לא"י.

בענין „שרה“

בענין הספינה „שרה“ סיפר הנואם על פרשת המו"מ לקבלת פני הספינה בעגנה בארץ, שעורר בשעתו פולמוס רב. ה„חבל“ דרש להיות הגוף הצבורי היחידי בקבלת פני הספינה ועל כך גם הוסכם, אולם בגלל הופעת „הליגה העברית למפעל ים ותעופה“ (הקרובה לרביזיוניסטים) כגוף „מתחרה“ בקבלת פני הספינה נסתלק החבל הימי מן התפקיד המוסכם שהופר על ידי הצד השני.

לירחון „מדע וטכניקה“ תהיה גם תוספת לעניני ים מטעם החבל.

המצב הכספי

בנוגע למצב הכספי הרי מ־1200 לא"י של ההכנסות עד היום הוקדשו למרכז החבל רק כ־400 לא"י והשאר הוקצב למטרות אחרות. סיבות רבות לדבר. בעיקר: תעמולה, פרסום, רכישת חברים וכו' וכו'. הנואם מקוה שפרצוף המאזן ישתנה לטובה בעתיד הקרוב באופן שהחבל יקציב מחודש ינואר למרכז כבר 70–80 לא"י לחודש. פרק מיוחד הוא פרק הבריכה העומדת להבנות במקום הכשרה ימית (לימוד שחיה – בעיקר) בקנה מדה רחב. החבל יעמוד גם בקשרים עם חו"ל.

ששת אלפים חבר

הסניף מונה כיום קרוב ל־6000 חבר שהתחייבות שלהם היא כ־2000 לא"י לשנה. יחד יש בארץ כ־10.000 חבר בחבל הימי.

אחרי שסניף החבל הימי בתל־אביב הוקם והתפתח לגוף צבורי רב־חברים, ופעיל, רואה הועד הזמני את תפקידו לנגמר ועומד למסור לידי החברים את הנהלת הסניף להבא.

אחרי הדין וחשבון שודרה ההודעה הרשמית ואחריה הרצה ה' בר־כוכבא מאירוביץ על „הימאות העברית והאפשרויות להתפתחותה“ (ראה להלן).

הויכוח

הויכוח היה קצר ובו הובעה בין השאר מחאה חריפה כנגד העדפת ספינות זרות על ספינות יהודיות על ידי קצת מסוחרים יהודים. ציינו גם את הסיבות המעשיות והטכניות, שלא איפשרו רכישת האניה „תל אביב“ על ידי יהודים. בא־כח הנוער הציוני, המיפל אף הוא בעבודה ימית, בירך את האסיפה.

אחר כך נבחרה מועצה של בערך 80 איש מארגונים, מפלגות, הסתדרויות, גושים, חברות ומוסדות שונים.

* * *

מהרצאת ה' בר־כוכבא מאירוביץ

ספנות

זה הסעיף הקשה ביותר. ענף זה, פיתוחו כרוך בתנאים בינלאומיים ומצריך השקעות־כסף גדולות, שהקרנות הלאומיות והצבוריות שלנו אינן יכולות עוד לספק אותן, והון פרטי יהודי עוד נמנע מלראות את הענף הזה כמקום להשקעה בטוחה. שנת 1937 היתה איפוא לספנות העברית שנה בלי שינויים חיוביים ניכרים. ובכל זאת יש לציין את התבססותה היחסית של חברת ה„לויד הימי הארצישראלי“ בעלת האניות „הר כרמל“ ו„הר ציון“, המהלכות בקו חיפה–קונסטנצה. במשך שנת 1937 העבירה החברה בשתי אניותיה כ־5200 נוסעים לעומת 3950 נוסעים ב־1936. במקום 32.000 תיבות פרי־הדרים בעונת 1935–1936 העבירה החברה בעונת 1936–37 133.000 תיבות! והוא הדין לאימפורט. ב־1937 הביאה 3000 קרונות עצים, כ־8000 גולגלות בהמות־גסות, 500.000 עופות ו־3600 טונות סחורה. המחזור הכללי של החברה היה ב־1937 סך 60.000 לא"י. החברה מעסיקה כ־70 עובדים יהודים, שהם 70% ממספר העובדים הכללי. בקו זה התחילה בשנת 1937 להוביל משאות האניה „חנה“, השייכת לשותפים יהודים. היא נושאת דגל בריטי ומעסיקה כ־15 עובדים יהודים.

לצי העברי נוספה גם אנית המפרשים „רחף“, שנקנתה על ידי חברת „נחשון“, בעזרת הסוכנות היהודית, בית קיבולה 170 טונות, בעלת מניע של 120 כח סוס ומובילה משאות ממצרים־סוריה־קפריסין לחיפה. רוב העבודה שלה היא מקבלת מסוחרים ובתי מסחר ערבים בסוריה. „רחף“ עשתה כבר כ־50 נסיעות, העבירה כ־5000 ט. ומעסיקה 8 מלחים יהודים בהנהלתו של רב החובל היהודי רוזנטל. זה הנסיון היהודי הראשון לעבוד בחופי הארץ בספינת מפרשים. ב„רחף“ מקבלים, בעזרת הסוכנות, הכשרה בספנות טירונים, מן הנוער העובד.

אולם יש לציין בצער את הצללים בספנות העברית: האניה „תל אביב“, שהיתה בטלה בנמל חיפה, במשך חדשים רבים, נקנהתה על ידי היאפּאנים, והישוב לא מצא את הסכום שהיה דרוש לפדות את האניה ולקיים את קו הנוסעים העברי הראשון.

מכה נוספת הוכתה הספנות העברית בהקטנת שירותיה של חברת „עתיד“, שנוסדה בשנת 1935. בשנת 1937 העבירה החברה בשלש אניותיה למעלה מ־150 אלף טונות סחורה והעסיקה 40 עובדים יהודים. בחדשים האחרונים הוצאה גם האניה „עתיד“ ונותרה רק „עמל“, הממשיכה בשרות דו־שבועי. כדי לקיים את השרות הזה במלואו ולהבטיח את קיומה של חברת „עתיד“ נענתה הסוכנות היהודית להצע החברה לברר את האפשרויות להקמת חברה חדשה, שבה ישותפו, מלבד מיסדי „עתיד“ ובעליה, חברה לספנות הולאנדית וקבוצה שתייצג את המוסדות הלאומיים והצבוריים בארץ.

באספה זו אין לבשר עוד על השגת ההסכם, אבל אני עוד מקוה, שנתגבר על המכשולים וחברה עברית חזקה ואיתנה תקום בשרות החוף.

ארץ ישראל העברית יכולה לקיים צי אניות משלה בקוים מסוימים, אילו היתה מביטה בעין טובה יותר על מפעל יהודי. הרי אילו היו למשלחי הפרי 2–3 אניות משלהם, לא היו מגיעים למצב שבשנה קשה ורעה זו דוקא הועלו המחירים להובלת הפרי ב־30%; והעלאה זו גורמת להוצאה נוספת בסך 100.000 לא"י! וכי לא שלם הצבור העברי בתל־אביב במשך 15 החדשים האחרונים 20.000 לא"י יתרות על חשבון המס המיוחד, שחברות האניות גובות בתורת הוספה על דמי ההובלה על שהסכימו לעגן בנמל תל־אביב?

דיג

בארצנו יכול ענף הדיג לשמש מקום התישבות להרבה מאות ש משפחות עובדים כענף חשוב בחקלאות. חוף ארצנו, ים כנרת ומי מרום הם מקורות דגים גדולים; כבר היום, מתפרנסים למעלה מ־2000 דייגים ערבים מן הדיג בחופי הארץ והכנרת, ובכל שנה מובאים לארץ דגים ותוצרתם בסך 150 אלף לא"י לשנה.

הנסיונות בדיג יהודי, שנעשו בעשר השנים האחרונות, נכשלו מסיבות שונות. מאז נכנסו לדיג בחופי הארץ דיגים איטלקיים שהלכו וכבשו את השוק המקומי. הם הכניסו את שיטת הדיג המיכני, שיטה המתאימה לעובד העברי יותר מן השיטה הפרימיטיבית של הערבים. הדיגים האיטלקים עובדים ב־10 ספינות דיג והם מספקים 42% מציד דגי הים בחופי ארצנו. במשך תשעת החדשים הראשונים של 1937 סיפקו הדייגים האיטלקים 574 ט. דגים, ודמי פדיונם למעלה מעשרת אלפים לא"י.

בראשית השנה נעשה נסיון מצדנו לחדור לענף הדיג, לפי שיטת הדיג המיכני. 10 בחורים יהודים נכנסו לספינת הדיג „בכורה“, השייכת למר פרנקל. במשך ששת החדשים הראשונים עבדו ולמדו את המקצוע; בינתים למדו, בעזרת שרידי הדייגים הסלוניקאים, תיקון רשתות. בעזרת הסוכנות היהודית נערכו בפלוגת הים במפרץ חיפה שעורים, בהדרכת מומחה מעולי גרמניה, לטוית רשתות דיג, 10 פועלות למדו את מלאכת הטויה והמקצוע הזה. הדייגים הצעירים, שקבלו את הכשרתם ב„בכורה“, עברו לספינה „סנפיר“, שנרכשה בשבילם על ידי „נחשון“ ובעזרת הסוכנות היהודית. במשך המחצית השניה של שנת 1937 יצאו עם הספינה הימה ועבדו 90 ימי עבודה, שהכניסו כ־190 לא"י מכירת הדגים. באופן ממוצע נשאר לדייגים הצעירים למעלה מ־300 מא"י ליום עבודה.

בחדשים האחרונים הובאה מגרמניה ספינת מוטור לדיג מיכני על־ידי ד"ר סקלובר – ביאולוג מעולי גרמניה, שיסד את החברה הא"י לדיג, והתחיל בעבודה אחרי שעשה נסיונות אחדים.

אני מקוה, שבהתחלת הקיץ תובא ספינת דיג נוספת, משוכללת יתר, שתרכש על ידי „נחשון“ והסוכנות היהודית.

גם בכנרת נתחדש השנה הדיג העברי. עם כיבוש עין־גב בקדמת כנרת, הוכנסה קבוצת עובדים מקבוץ „בתלם“ לדיג בכנרת, בהדרכת אחד מותיקי הדיגים הספרדים בטבריה. בימים אלה נוספה בכנרת ספינה שניה ומספר המתאמנים בדיג יוכפל. אחד מבוגרי „בכורה“ בא לעזור לחבריו בכנרת ובחורות מפלוגת הים בחיפה החלו בהדרכת חברותיהן בטוית הרשתות ובתקונן. דייגי „כנרת“ מעלים כבר בסירתם הקטנה עד 5 רוטל דגים ללילה.

נסיון נוסף נעה עכשיו על־ידי הסוכנות היהודית בגידול דגים באדמת בית־שאן. במעינות סחנה, בהתישבות החדשה על יד ניר־דוד, נעשה נסיון לגידול שיבוטות. על ה„חבל להימי לישראל“ יוטל התפקיד הקשה והאחראי לקרב את הצרכן שמשתמש כיום בדגים לא־לנו.

הכשרה ימית

הורגלנו בארץ להכשיר את עצמנו תוך כדי עבודה; כך למדנו, למשל, את החקלאות תוך כדי עדירה, שתילה ונטיעה; למדנו את הבנין וסלילת כבישים – תוך יציקת ביטון, ניפוץ סלעים וכפיפת הברזל. הפכנו מאות בחורים לספנים מחזיקי משוט וסווארים מומחים. ונזכר אני אותו יום, ששאלני מנהל הנמל האנגלי, מהיכן נקח יהודים שיעיזו לחתור במשוט אל האניה; לא פקפקתי אז רגע והשיבותי: הם ישנם. ואכן: מתריסר ספנים חובבים ו„מנין“ סווארים מיוצאי סלוניקי שבאו מחיפה, עלה מספרנו בנמל ת"א זה ל־200 ספנים ו־150 סווארים החותרים בסירות ופורקים וטוענים אניות כספני יפו.

אולם בכל הנוגע להכשרת ספנינו וקצינינו הימיים, חייבים אנו ללכת בדרך המקובלת בספנות העולמית. אנו חייבים לדאוג להקנית המקצוע הזה לחבורה ראשונה של מלחים עברים ארצישראלים. בכוון זה החילונו. ועדת ההדרכה והכשרה ימית שעל־יד הסוכנות היהודית, שבה מיוצגים מפעילי אנשי הים שלנו, ערכה תכנית לפתיחת בית ספר ימי ליד הטכניון בחיפה. ועדת משנה מיוחדת ריכזה חומר מענין בשאלה זו, ובעזרת באי כח „זבולון“, „הפועל“ ו„המכבי“ היא עורכת תכנית אחידה לפעולה משותפת.

הנמלים והעבודה בהם

מתחילה על העבודה בנמל חיפה.

היסוד, שהונח עם התחלת מאורעות 1936, לכבוש עמדות עבודה בנמל חיפה, הלך וגדל. מספר העובדים היהודים בנמל חיפה, שבשנים הראשונות היה לכל היותר 20%, הוא כיום 900 איש, שהם 50% מן המספר הכללי. יד הפועל העברי מורגשת בכל סוגי עבודות הנמל: סווארות, סבלות, ספנות וכו' ואף בסבלות המכס הממשלתית, שנכבשה בעקב טיפולם העקשני של הסוכנות היהודית והסתדרות העובדים. נוכח ההיסוסים של השלטונות גדל חלקנו והולך והגיע היום עד שליש מהיקף הסבלות בנמל חיפה.

בחיפה הולך ומתרכז צבור שכל קיומו על עבודות הנמל והים. רוב מנינו של הצבור הזה הוא מן הקיבוצים, שהעתיקו את מושבם על אדמת הקרן הקיימת במפרץ חיפה ובעזרת הסוכנות היהודי הוקמו להם דירות מיוחדות ונתנו להם הלואות למשקי עזר חקלאיים בשביל הספקה עצמית ועל ידי כך יוקלו הוצאותיהם בימים של רפיון עבודה. מלבד זאת מתכננת הסוכנות יחד עם מוסדות הסתדרות העובדים תכנית שיכון, שיאפשר לפועלי נמל תל־אביב, הפועלים הבודדים בנמל חיפה להשיג דירות זולות ובתנאים נוחים.

ובנמל תל־אביב – נסתיים החלק הראשון מן התכנית הראשונה של נמל הסירות. ויש לשאול למה כבר כל כך במוקדם, הולך המפעל הלאומי הזה ונהפך לנחלת העבר? האם במקום לחטט בקטנות אין חובת הישוב לעשות שנית את המאמץ הגדול ולבצע את התכנית הגדולה של הקמת הנמל העברי הראשון?

---

"הארץ" שנה כ"א, מס' 5603,  5 בינואר 1938 (תוספת ערב), עמ' 6. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.