מלחמת האופיום השנייה

קרב אוניות במימי סין – 26 באוגוסט 1857

ארץ סינים (כינא)

האניה הגדולה אשר לאנשי כינא בשם „דואנקענפלאָטט“ הוכתה פעמיים במלחמת תנופה אשר היתה לה עם חיל הענגלענדער, ותהי לשבבים אשר לא יוכלו להרפא עוד. והחובלים עם בני החיל אשר היו עליה. מצאו קברם במצולת ים כי הטבעו. או היו לברות חרבי בני האי. אשר לחמו בחימה שפוכה כגורי אריות. אבל גם המומתים האלה לא מתו מות חלשים ונעדרי כח ועז. אך כזאבי ערב טרפו טרף בשונאיהם ויהרגו בהם. כפי הודאת בעלי הדין בעצמם. שעדותם אין לקיים במצב ומקום כזה. שמונים ושמונה (!!?) נפש ולנפצעים אין מספר (מדוע לא מנו או לא יגידו בני האי מספרים? יבין כל קורא…) וביחוד –יאמרו הברדניקים – יודעים הכינעזען לערוךְ בהכשר דעת ועז מערכת מלחמה בקנה רובה (קאנאנען) הגדולים. ולו היה בכחינו להעתיק להקורא היקר דברי הכינעזין אשר יבשרו המה בכתבי עתם מהמלחמות האלו, אז לא נפון כי מצא מספָרים אחרים מהנופלים משׁני צדדי הלוחמים… בין הנופלים מבעלי האי היה גם המאַיאָר הנודע בשמו קרינאַי. אניות-איבה אשר להענגלענדער במימי כינא עולות עתה למספר חמשׁים ושש תחת פקודת שר הצבא המפורסם בשם סיימור, ואם לא הסכסך הגדול בהינדוא, עתה זה עלה עד עתה מספרים לשׁמונים וחמש.

"המגיד", שנה ראשונה, מס' 37, 26 באוגוסט 1857, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

Sir Michael Seymour, Battle of Fatshan Creek, 1 June 1857

מלחמת האדמיראל זיימאור בארץ חינא – 1857

חדשות.

הריב אשר לממשלת בריטאניה עם ארץ חינא עוד לא שקטה וצייטונג אחת מן חינא – חינא מַאִיל – אשר האַדמיראל זיימאור – הוא השר על אניות הצבא – פלאָטטע – אשר לממשלת בריטאניה בחינא – לכד מבצר על חוף הים אשר ירה עליו בכלי תותח ויגרש את הכינעזען אשר בתוכו ואת החמשה וחמשים קאנאנען אשר מצא שמה שבר!

אדמירל סר מייקל סִימוֹר. המקור: Clowes, The Royal Navy, vol 7, 1897.

רבות יספרו הצייטונגען מהמלחמה הזו ורבות יספרו גם האנשים הבאים ממרחק זה אומר בכה וזה בכה. אבל אין מי אשר יוכל להגיד ולהודיע תוכן ואמיתת הדבר מדוע פרצה המלחמה בין הממלכות האלה כי אף אם יספרו הצייטונגען מענגלאנד אשר השר הגדול מן קאנטאן בחינה – יֶע שמו – הפר הברית על כי תפש אנשי אניה אחת מענגלאנד ליסרם, ולא הטה אֹזֶן לדברי האדמיראל זיימאור אשר בקש ממנו לשלוח את האנשים האלה לידו והוא יעניש אותם אם באמת עשו עול – ולא חפץ יע לעשות כן ויבגוד בזה נגד חקי הממלכות; ולכן החל האדמיראל לשפוך עליו חרון אפו בקולות וברקים באבק פורח ועופרת. ואז עשה גם הוא שפטים באנשי ענגלאנד אשר יגורו שמה ויורו גם הכינעזען על אניות ענגלאנד ואת הבתים אשר לאנשי ענגלאנד הציתו באש. – אולם רחוק להאמין ורבם יתפלאו אם באמת על דבר הדבר הזה החלה המלחמה ועוד לא שקטה. אמנם עלינו לחקור אחר שורש דברי כאלה וימים יבואו ויספרו לנו את כל ונדע גם אנחנו מי היה הראשון בריבו. וכהיום אספר עוד זאת עשר תודיע הקעלנישע צייטונג אשר שמעה גם היא מהאמאניסטער דָע לַא פלאטטא השנאה תגבר בכל יום ויום בין השר יֶע והאדמיראל זיימאור ובכל זאת לא השחיתו כ"כ כאשר כתבו הצייטונגען. מהבתים אשר יגורו בהם האייראפער – המקום ההוא טְשִי-זַאנג-האנג יקרא – נשרפו רק חמשה. הסוחרים הגדולים אשר שמה יעזבו את המקום, כי יראים המה לשבת שמה. האדמיראל זיימאור הבטיח להאייראפעער לשמרם עת לחמו עם הכינעזען; אבל אנשי כינעזען מקַאנטאן הערב רב סבבו בתיהם וגמלו להם רעה, שללו ובזזו ולקחו את אשר מצאו. לערך שלשים אלף איש מהם באו למקום האייראפעער ורצו להשחיתם, וישלח האדמיראל זיימאור את אנשיו ויכו בהם מכה רבה עד מאוד ויגרשום. מהפָאקטָארייען והמאגאצינען אשר להאייראפעער בקאנאן לערך שמונים, נשרפו רק 21 – לא שבעים כאשר כתבו הצייטונגען – בהכינעזישע פָארשטאדט נשרפו בתים רבים מהאש הנורא אשר ירו אניות אנגלענדער עליהם. מהשנים עשר פאקטארייען הגדולות אשר בהטארטארען־שטאדט נשרפו תשעה מהן והיה היזק למרבה גם לסוחרי ענגלאנד.

"המגיד", שנה ראשונה, מס' 12, 20 בפברואר 1857, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.