אבדת האניה "לוזיטאניה" – 1915

Torpedoed_Lusitania
התקפת הטורפדו על "לוזיטאניה". ציור שנדפס ב- New York Herald and London Sphere, 1915. המקור: ויקישיתוף

אבדת האניה „לוזיטאניה“.

אבדת האניה הגדולה „לוזיטאניה“, שנטבעה ע"י תת-מימית גרמנית ליד חופי אירלנדיה, היא האבדה היותר קשה, שנשא הצי האנגלי במשך המלחמה הנוכחית.

האניה הענקית הזאת היתה רשומה בין אניות המרוץ של עזר, אבל שלטון הצי הבריטי מצא לנחוץ לבלי להשתמש בזכותו לרכוש את האניה הזאת והשאירה ברשותה של חברת-האניות „קונארד-ליין“, השולחת את אניותיה מחופי אנגליה לנויורק. לפי מדתה היתה „לוזיטאניה“ האניה הרביעית בצי המסחרי הבריטי ארחרי „אקויטניה“, „אלימפיק“ ו„מווריטניה“. על פי מהירות מהלכה היתה „לוזיטאניה“ השניה אחרי ה„מווריטניה“. מהירות זו הגיעה ל-25 ושלשת רבעי קשרי-ים בשעה. „מאווריטניה“ ו„לוזיטאניה“ נבנו ע"י החברה „קונארד“ עפ"י הסכם מיוחד עם שלטון הצי הבריטי והיו צריכות עפ"י מהירותן לעלות על כל האניות האחרות שהפליגו לארצות הברית. דבר זה הצליח אמנם. האניות הגרמניות הכי-מהירות לא הגיעו למהירות של יותר מכ"ד קשרים בשעה.

„לוזיטאניה“ הכילה 32,000 טון ארכה הגיע ל-112,5 סאז'ין. מאמריקה לאנגליה היתה ה„לוזיטאניה“ עוברת במשך זמן פחות מחמשה מעל"ע. מחירה של ה„לוזיטאניה“ הגיע יחד עם הכלים והרהיטים שבפנימיותה לסכום יותר מעשרים מיליון רובל.

בשעה שהפליגה „לוזיטאניה“ מחופי אמריקה נמצאו עליה 2643 איש, ובהם 1978 נוסעים ו-665 איש מלחים וחובלים. מן המספר הזה ניצולו לא יותר מחמש מאות איש, ובאופן כזה אבדו 2,100 איש, שביניהם היו לא מעט נשים וילדים. מן הניצולים ג"כ מתו רבים.

Bundesarchiv_DVM_10_Bild-23-61-17,_Untergang_der__Lusitania_
טביעת "לוזיטאניה". ציור. המקור: ויקישיתוף

הקטסטרופה הנוראה הזאת היא המקרה הראשון של התנפלות מוצלחה מצד התת-מימיות הגרמניות על אנית-ים גדולה. עד היום היו הגרמנים מצליחים רק בהטבעת ספינות-משא קטנות. האניה הענקית הזאת, שהיתה לה קרקעית מכופלת עם מחיצות מיוחדות בפני המים, נטבעה במשך של עשרים רגעים, כנראה, משום זה שממרחק קטן נזרקו בה שני מוקשים, שאחד מהם אשר פגע בחלק הקדום של האניה גרם, כנראה, להתפוצצות במחלקת היורות. האפשרות של התנפלות מוצלחה באה עוד משום סבות אחרות. הקפיטן של האניה, שידע עוד בנויורק ע"ד האיומים הגרמנים, לא האמין שהגרמנים יהינו להוציאם לפועל, מפני שעל האניה נמצאו הרבה אזרחים אמריקנים ידועים. ולכן לא חשב האנגלי לנחוץ לשנות את מהלך האניה ולשוט בדרך אחרת ליד החופים הצפונים של אירלנדיה, והוא שט בדרך הרגילה לאורך החופים הדרומיים של ערין לקווינסטאון. לבסוף, הנה נזרק המוקש באניה סמוך לחוף, כאשר הפחית הקפיטן את מהירות האניה קודם הכנסו אל הנמל, ומפאת זה לא היה הזרם נגד המוקש גדול ביותר. מלבד זה צריך לשים לב לספורו של רב-החובלים המודיע, כי התת-מימית זרקה את המוקש רק במרחק וירסטה אחת מן האניה.

הטבעת „לוזיטאניה“ צריכה להכריח את האנגלים לאחוז באמצעים אנרגיים במלחמה עם התת-מימיות הגרמניות. האמצעי הרדיקלי ביותר הוא כבוש זעעבריוגע, ששם ערכו הגרמנים בסיס חזק בשביל אניות המוקשים שלהם. המעופים של המעופפים האנגלים, – שאינם יכולים עם זה להיות בכל יום, – אינם יכולים להרוס לגמרי את קן-השודדים. כל זמן שהצבאות המאוחדים על החזית המערבית לא יתחילו בפעולות מכריעות ולא יגרשו את הגרמנים מפלנדריה, תוכלנה התת-מימיות הגרמניות לשוט תדיר בים האירלנדי. כמובן, גם אחרי כבוש זעעבריוגע ע"י האנגלים יכולות התת-מימיות הגרמניות למצוא בסיס להן בבורקום ולשוט אצל החופים המזרחיים של בריטניה, אבל בים האירלנדי לא תהיינה כבר פעולותיהן בטוחות. מלבד זה צריכים היו האנגלים לשלוח הרבה אניות-מוקשים עם הידרופלנים כדי להשמיד את התת-מימיות. מן ההידרופלנים יכולים בנקל לגלות את מקומה של התת-מימית אפילו בהמצאה מתחת למים בעומק של איזו עשרות סאז'ין, ואניות-המוקשים יכולות להשמידה באש-תותחים. אכן, חלק מסוים של אניות-המוקשים האנגליות עסוק עתה בים התיכון ובקולוניות גם בעבודת המשמר על הטרנספורטים המעבירים צבא אבל תחת זה יש לצרפת צי גדול של אניות-מוקשים, וגם בנין אנית-מוקש דורש רק זמן של ארבעה-חמשה חדשים.

הטלגרמות שהגיעו ללונדון מנויורק מרגישות את ההתמרמרות הגדולה שעוררה הטבעת „לוזיטאניה“ בחוגי הצבור האמריקני.

בשעה הששית בערב, בו' מאי, התאסף בוואַשינגטון המון של מאת אלף איש מסביב ל„בית הלבן“, שבו מתגורר הנשיא ווילסון.

על הככר שלפני ארמון הנשיא הוקמו במות, שעליהן התנוססו דגלי אמריקה. נשמעו נאומים. כל הנאומים קראו לממשלה לאחוז באמצעים הדרושים, כדי לענוש את הגרמנים בעד הפשע הכבד.

רובי העתונים הביעו את דעתם פה-אחד בהוספות מיוחדות, כי יבטלו את זכות העקסטריטוריאליות של המלאכות הגרמנית, וכי הגרף ברנסטורף, הציר הגרמני, יושם בכלא, כפושע פשוט. העתונים מוכיחים, שהגרף ברנסטורף ידע בבירור ע"ד הטבעתה העתידה של ה„לוזיטאניה“, שעליה נמצאו מאות אזרחים אמריקנים, וכי גם הדפיס הודעה מיוחדה ע"ז בעתונים.

הוברר, שכל הנוסעים ב„לוזיטאניה“ קבלו ביום צאתם מנויורק טלגרמות בלי חתימת-שם בהצעות להמנע מנסיעתם. המיליארדיר הידוע אלפֿרד וואנדרבילד קבל טלגרמה, שעליה היה חתום השם דז'ון סמיט, בטלגרמה זו היו הדברים האלה:

„אני יודע לנכון, ש„לוזיטאניה“ תטבע ע"י מוקש, מוטב יהיה, אם לא תצא לדרך“.

וגם על החוף לא נתנו הסוכנים הגרמנים מנוח להנוסעים ב„לוזיטאניה“, ביעצם להם במפגיע להשאר באמריקה, מפני שאחת התת-מימיות הגרמניות מחכה ל„לוזיטאניה“ ליד חופי אירלנדיה במטרה להטביע אותה ואת נוסעיה.

ה„נויורק טיימס“ דורש, כי הממשלה הוואַשינגטונית תשיב תיכף את צירה מברלין, מפני שלא נאה לאמריקה שיש בא-כחה במדינה של פושעים ושודדי-ים.


"הצפירה", שנה ארבעים ואחת, מס' 97, 12 במאי 1915, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

מאורע "באראלונג" – 1916

סיירת הסוחר החמושה HMS Baralong. המקור: ויקישיתוף

המו"מ הפוליטי בענין „באראלונג“.

על הממורנדום של הממשלה הגרמנית בדבר רצח אנשיה של התת-מימית הגרמנית ע"י מפקד אנית המרוץ האנגלית „באראלונג“, נתנה הממשלה האנגלית באמצעותה של המלאכות האמריקנית בברלין את התשובה הזאת:

מיניסטריון החוץ, י"ד דצמבר 1915.

הוד מעלתך! – היה לי הכבוד לקבל את הודעתך מיום הששי לח"ז, אשר אליה היה רצוף ממורנדום של הממשלה הגרמנית בנוגע למאורעות, שהיו, לפי"ד הממורנדום הזה, בשעת השמדת תת-מימית גרמנית ואנשיה, בי"ט אוגוסט ש"ז ע"י אנית המרוץ של הוד מלכותו „באֵראַלוֹנג“.

על יסוד המאורעות האלה המשוערים מנמקת הממשלה הגרמנית את הדרישה, שהמפקד ויתר אנשי אנית המרוץ „באראלונג“ יהיו נתבעים לדין בעון רצח ויהיו נענשים בהתאם לפשע זה.

ממשלתו של הוד מלכותו שומעת בסיפוק-רוח גדול, אם גם בהפתעה ידועה, ע"ד דרישתה של הממשלה הגרמנית שהובעה עתה, אשר ממנה נראה, כי צריך להחזיק בעיקרים של הנהלה מוסרית של המלחמה וכי אותם המפריעים את העיקרים האלה זקוקים לעונש. בכל אופן הנה במאורע ההוא, שלרגלו נזכרה הממשלה הגרמנית פתאום, שיש עיקרים כאלה, היו האשמים המשוערים בפעם הזאת אנגלים ולא גרמנים. הממשלה האנגלית אינה מאמינה אף רגע, שיכולה להיות הכונה לצמצם את גבולותיה של חקירה משפטית.

ברור הוא, שזו תהיה פסגת אי-היושר, אם יבדילו את מאורע „באראלונג“ לבד וינהלו על אדותיו חקירה בודדת. אם נניח אפילו, שהעדיות ההן, שעליהן נסמכת הממשלה הגרמנית, הן נכונות (והממשלה האנגלית אינה חושבת אותן לנכונות), הנה תהיה בכ"ז האשמת המפקד ואנשי „באראלונג“ משוללת-ערך לעומת מעשי הפשעים שנעשו קודם על ידי האופיצרים הגרמנים בים וביבשה נגד הלוחמים והאנשים שאינם לוחמים.

בלי שום ספק תודיע הממשלה הגרמנית, כי הכמות הגדולה של האשמות כאלו תעמוס הרבה כל-כך על בי"ד, שיעסוק בהן עד שאי אפשר יהיה להשיג את המטרה. אם, למשל, נאשם מחנה שלם ברצח, בבערות, במעשי שוד ואונס, הנה , מובן מאליו, שאי אפשר לעשות חקירה ודרישה על כל אחד ואחד מן המחנה הזה ביחוד. על הטעמים המעשיים האלה אי אפשר לעבור בהעלם-עין, והממשלה הגרמנית מכירה את חשיבותם. היא תהיה אפוא נכונה לצמצם את החקירה המשפטית של הפשעים שמטילים על אופיצרי-הים הגרמנים והאנגלים; ואם אפילו הצמצום הזה לא יהיה מספיק, תסתפק בזה שתפנה את שימת הלב על שלשה מאורעות על הים שקרו במשך אותם מ"ח השעות, בעת שהטביעה „באראלונג“ את התת-מימית והצילה את האניה „ניקוזיאן“.

המאורע הראשון מתיחס לתת-מימית גרמנית, אשר זרקה טורפידה באניה „אראביק“ והטביעה אותה. שום אזהרה לא ניתנה לאנית המסחר; שום התאמצות לא נעשתה, בכדי להציל את אנשי האניה, אשר לא התקוממו נגד המתנפלים; 47 אנשים בלתי־לוחמים הטבעו בלי רחם. אומרים, שהמעשה האכזרי הזה, אם שהוא מתאים להפוליטיקה הקודמת של הממשלה הגרמנית, התנגד לפקודות שהוצאו זמן קצר קודם זה. אם אמת הדבר, הנה גדולה יותר מדת האחריות של מפקד התת-מימית. אבל להממשלה האנגלית אין שום ידיעות בדבר זה, שהשלטונות התנהגו במקרה זה לפי השיטה שהם מציעים במאורע „באראלונג“, כלומר, שהם העמידו את מפקד התת-מימית לדין בעון רצח.

אנית הנוסעים Arabic, שהוטבעה ב-19 באוגוסט 1915. המקור: ויקישיתוף

המאורע השני קרה באותו היום. מוקשנית גרמנית פגעה בתת-מימית אנגלית, אשר נמצאה ליד החוף הדני. התת-מימית לא נרדפה לשם ע"י המוקשנית. היא נמצאה במימי רצועה נייטרלית והיתה בלתי-מסוגלת לא להתנפלות ולא להגנה. המוקשנית ירתה בתת-מימית, וכאשר נסו אנשיה לשחות אל החוף, ירתה המוקשנית עליהם, מבלי שום מטרה אחרת, בלתי אם להמית את האויב, שאינו יכול להגין על עצמו. אי אפשר להתנצל בענין דנן בזה, שהגרמנים עשו מה שעשו בעידנא דריתחא, בשעת קצף והתמרמרות; אנשי התת-מימית האנגלית לא עשו מאום, אשר יכול היה להרגיז את האויב. הם לא המיתו זמן קצר קודם זה 47 אנשים שלוים וחפים, הם לא התנפלו על אניה גרמנית ולא הביאו נזק לעניני גרמניה. עד כמה שידועה העובדה לממשלה האנגלית עשו אנשי המוקשנית הגרמנית מעשה פשע כבר נגד האנושיות וחוקי המלחמה. ומעשה זה דרש חקירה משפטית כזאת, שדורש כל מעשה פשע אחר שקרה במשך מלחמת-הים הנוכחית.

המאורע השלישי קרה כמ"ח שעות אח"כ. על אנית-הקיטור „רועל“ התנפלה תת-מימית גרמנית. האניה, אשר לא התקוממה נגד המתנפלת, התחילה לצלול. אנשי האניה ירדו בסירות ההצלה, ובה בעת שנסו להציל את נפשם, ירו עליהם מקני-רובה ובשרפנילות. איש אחד נהרג, שמונה אחרים, וביניהם הקפיטן, נפצעו קשה. העדות ע"ז, שניתנה בשבועה, אינה נותנת שום יסוד ונימוק לאכזריות הזאת. הממשלה האנגלית חושבת, כי שלשת המאורעות האלה, המאוחדים כמעט לפי זמנם ואשר לפי אפים הם דומים כמעט אחד לרעהו, יהיו נמסרים יחד עם מאורע „באראלונג“ לפני בי"ד נייטרלי, למשל, לפני בי"ד של אופיצרים של צי ארצות הברית [- הדפוס מחוק -]. אם יסכימו לזה, תעשה הממשלה האנגלית כל מה שיש [- הדפוס מחוק -] למען הוציא לפועל את החקירה ולעשות את חובתה, באחזה גם בצעדים אחרים, אשר תהיה מצווה עליהם עפ"י הצדק ועפ"י החלטת ביה"ד.

הממשלה האנגלית של הוד מלכותו מוצאה למותר לתת תשובה על ההאשמה, שהצי האנגלי חייב בגלל חוסר-אנושיות. לפי המספרים המדויקים האחרונים עולה מספרם של אנשי האניות הגרמנים, שניצולו ע"י המלחים האנגלים, – לפעמים קרובות בקושי רב ובסכנה להיות מוטבעים, – ל-1,150. הצי הגרמני אינו יכול להראות מספר כזה של ניצולים, אפשר מחוסר הזדמנות.

ובזה יש לי הכבוד להשאר בכבוד רב, עבדך (במקומו של סיר עדוארד גריי) קרין.

תשובת הממשלה הגרמנית.

הממשלה הגרמנית מסרה ביום הי"ב לח"ז להציר האמריקאני בברלין את התשובה הזאת, בכדי למסור אותה לממשלה האנגלית:

הממשלה האנגלית השיבה על הממורנדום הגרמני ע"ד מאורע „באראלונג“ בזה, שמן הצד האחד היא מטילה ספק באמתת הידיעות שהומצאו לה ע"י הממשלה הגרמנית, ומן הצד השני היא מטילה אשמה על כחות הצבא הגרמנים בים וביבשה, שקודם לזה עשו פשעים רבים נגד חוקי העמים והאנושיות אשר לא קבלו עונש, ולנוכח זה מאורע „באראלונג“ אינו חשוב. ואולם לאשמה זו שהיא מטפלה לא הביאה הממשלה האנגלית שום הוכחות, אלא הסתפקה בזה, שהביאה שלשה מאורעות בודדים שקרו במלחמת הים ושבהם עשו, כביכול, האופיצרים הגרמנים מעשים נגד חוקי העמים. הממשלה האנגלית מציעה למסור את המאורעות האלה לחקירה לבי"ד של אופיצרי-הים של ארצות הברית האמריקניות, ובתנאי זה היא נכונה למסור לאותו ביה"ד את מאורע „באראלונג“.

German_UBoat_U27_Sunk_19_August_1915_with_crew
הצוללת U-27, שהטביעה את אנית הנוסעים "אראביק". המקור: ויקישיתוף

הממשלה הגרמנית מוחה בכל תוקף נגד האשמות הכבדות ושאינן מיוסדות בראיות, אשר הממשלה האנגלית מטפלה אותן על הצבא והצי הגרמני. כמו כן היא מוחה נגד ההשערה, שהשלטונות הגרמנים לא הענישו את האשמים במעשי פשע. הצבא והצי הגרמני ממלאים גם במלחמה הנוכחית את חוקי העמים והאנושיות, והחוגים השליטים משגיחים באופן נמרץ, שכל העבירות בנידון זה תהיינה נחקרות ונענשות.

גם שלשת המאורעות שהובאו ע"י הממשלה האנגלית נחקרו בשעתם היטב ע"י השלטונות הגרמנים. עם זה הוברר, שבשעת הטבעת אנית הקיטור האנגלית „אראביק“ ע"י תת-מימית גרמנית, נוכח מפקדה של אותה התת-מימית, כי אנית הקיטור אומרת לכונן את שיטה לעומת התת-מימית ולבתקה, ולכן הגין רק על עצמו, בשעה שעבר לידי ההתנפלות. ביחס להמאורע השני שנזכר בדבר מוקשנית גרמנית שהתנפלה על תת-מימית אנגלית במימי דניה, הוברר, שבמימי הרצועה ההיא בא לידי קרב בין שתי האניות האלו ועם זה הגינה על עצמה התת-מימית באש תותחים; הממשלה האנגלית יכולה פחות מכל לדבר על הפרת הנייטרליות הדנית, אחרי שכחות-הצי האנגלים התנפלו פעמים רבות על אניות גרמניות במימי רצועת נייטרליות. בנוגע להשמדת האניה האנגלית „רועל“, הנה בזה הוצאו לפועל אמצעי-הנקם, שעל אדותם הודיעה הממשלה הגרמנית בפברואר 1915; אמצעי הנקם האלה מקבילים לחוקי העמים, מפני שאנגליה מתאמצת לסגור, בניגוד לחוקי העמים, את מסחר הים בין הארצות הנייטרליות וגרמניה, למען הפריע בעד הובלת מכולת וצידה לגרמניה ולמען הרעיב את העם הגרמני, ואשר בעד זה צריכה הממשלה הגרמנית לאחוז באמצעי-נקם מתאימים. בכל שלשת המקרים האלה התכוננו כחות-הצי הגרמנים רק להשמיד את אניית האויב ולא לרצוח את אנשי האניות, שחפצו להציל את נפשם; [השמועות ש]החיילים הגרמנים רצו להשמיד את אנשי האניות, אינן נכונות.

הצעת הממשלה הבריטית למסור את שלשת המאורעות הקודמים לחקירה יחד עם מאורע „באראלונג“ לבי"ד-צי אמריקני, אינה יכולה להתקבל על ידי הממשלה הגרמנית. היא מחזיקה בהשקפה, שהאשמות הנטפלות על אנשים מכחות-המלחמה הגרמנים צריכות להתברר על ידי השלטונות הגרמנים, אשר הם לא יהיו משוחדים בנידון זה וגם יוציאו את הפסק הצודק. הממשלה הגרמנית לא הציעה לפני הממשלה האנגלית גם היא דרישה אחרת, מפני שאינה מפקפקת אף רגע, שבי"ד של אופיצרים אנגלים יעניש כראוי על הרצח הזה, שנעשה במעל ובמורך-לב. הדרישה הזאת היתהת עוד צודקת יותר, באשר העדויות שהוצעו לפני הממשלה האנגלית במאורע זה היו של עדים אמריקנים, כלומר, נייטרליים, המוכיחים את אשמת המפקד והחיילים של ה„באראלונג“.

האופן, שבו השיבה הממשלה הבריטית על הממורנדום הגרמני, אינו מתאים לפי צורתו ותכנו לחשיבותו של המאורע ועושה לאי אפשר בשביל הממשלה הגרמנית לשאת-וליתן עמה עוד בענין זה. הממשלה הגרמנית מאשרת אפוא בתור תוצאות המו"מ, שהממשלה האנגלית השאירה את הדרישה הצודקת לעשות חקירה במאורע „באראלונג“ בלי תוצאות באמתלות תהו, ועשתה בזה את עצמה אחראית בעד הפשע הכבד נגד חוקי העמים והאנושיות. כנראה, היא רוצה ביחס להתת-מימיות לכפור באחד מהסעיפים הראשונים של חוקי-המלחמה האומר, כי על אויבים הנמצאים מחוץ לקרב צריכים לחוס. היא חושבת להפריע באופן זה בעד התת-מימיות הגרמניות מלנהל את פעולות המלחמה שלהן.

אחרי שהממשלה האנגלית דחתה את הדרישה להעניש את הפושעים במאורע זה, רואה עצמה הממשלה הגרמנית נאלצת לקבל על עצמה את הענשת הפשע ולאחוז באמצעי-הנקם המתאימים לו.

ברלין, 10 ינואר, 1916


"הצפירה", שנה ארבעים ושתים, מס' 14, 17 בינואר 1916, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

התת מימיות הגרמניות הטביעו כאלף אניות עד היום – 1916

מסביב למלחמה.

מעשיהן של התת-מימיות.

סופרו של ה„נעווע ראטערדאמ. קוראנט“ כותב, לפי"ד ה„ברל. לאָק. אנצ.“, כי למן היום, שבו הודיעה גרמניה, בט"ו פברואר 1915, ע"ד המלחמה התת-מימית, הטביעו התת מימיות הגרמניות והאוסטריות-אונגריות בס"ה כאלף אניות, עד היום, ובהן 620 אניות אנגליות. מ-620 האניות האלו היו 569 אניות-מסחר ונ"א אניות-מלחמה. מ-569 אניות-המסחר היו 358 ספינות-קיטור, י"ט ספינות-תורן, 127 ספינות-דוגה, 54 סירות-דוגה וסירת-מוטור אחת.

צרפת אבדה 74 אניות, ובהן 43 ספינות-קיטור, 13 ספינות-תורן, 30 ספינות-דוגה, ט"ו אניות של צי-המלחמה.

מאניות רוסיות הוטבעו 41, ובהן 14 ספינות-קיטור, 15 ספינות-תורן, וי"ב אניות של צי-המלחמה.

איטליה אבדה בחדש האחרון אניות רבות, 69 בס"ה, ובהן 34 ספינות-קיטור, 22 אניות-תורן, סירת-מוטור אחת וי"ב אניות של צי המלחמה.

בלגיה אבדה 4 ספינות-קיטור, 2 ספינות-דוגה, סירה קטנה אחת וסירה אחת המשמשת מגדלור.

מן הארצות הנייטרליות נשאה אבדות כבדות ביחוד נורווגיה, אשר אבדה 80 ספינות. 51 ספינות-קיטור, 26 ספינות-תורן, 2 סירות-מוטור ומגדלור אחד; דניה אבדה 22 אניות; י"ז ספינות-קיטור וה' ספינות-תורן. שוודיה אבדה 20 אניות: 15 ספינות-קיטור וה' ספינות-תורן. יון – שבע ספינות-קיטור. ספרד – שלש ספינות-קיטור. פורטוגליה – סירת-מוטור אחת. יאפוניה – חמש ספינות-קיטור. מאניות הולונדיות אבדו עד היום שלש ספינות. אמריקה אבדה ספינת-קיטור אחת. חמש ספינות אמריקניות אחרות אשר נפגעו לא ירדו מצולות. ברזיליה אבדה אף היא ספינת-קיטור אחת.


"הצפירה", שנה ארבעים ושתים, מס' 173, 2 באוגוסט 1916, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

הודעת האנגלים ע"ד הקרב עם "גרייף" – 1916

מסביב למלחמה.

הודעת האנגלים ע"ד הקרב עם „גרייף“.

לפי"ד „רייטר“ מודיעה האדמירליציה האנגלית, כי בכ"ט פברואר פרץ קרב בין אנית-המרוץ העוזרת הגרמנית „גרייף“, אשר שט בתור אנית-מסחר נורווגית, ובין אנית-המרוץ האנגלית „אלקאנטארה“. הקרב הזה הביא לידי אבדן שתי האניות. האניה הגרמנית אבדה בעקב כדורי התותחים וה„אלקאנטארה“ (בעלת 15,850 טון) על ידי טורפידה שנזרקה בה. חמשה אופיצרים ו-115 איש מאנשי ה„גרייף“ נלקחו בשבי. האנגלים אבדו חמשה אופיצרים ו-69 איש. צריך להטעים, כי האויב ירה בכל העת למרות הצבעים הנורווגים שהיו מצוירים על האניה. הידיעה הזאת מתפרסמת עתה, מפני שמן הידיעה האלחוטית הגרמנית מתברר, שלהאויב נודע, כי „גרייף“ שרצתה לחקות את מעשיה של „המאעווע“ נהרסה בטרם הספיקה לעבור דרך שורת המשמר שלנו.

לזה מעירה הסוכנות של „וואלף“: מובן מאליו, שהאניה „גרייף“, אם גם השתמשה קודם במרמת-מלחמה המותרת, הרימה בשעת התחלת הקרב את הדגל הגרמני.

הקרב בין סיירות הסוחר החמושות RMS Alcantara ו-SMS Grief; המקור: ויקישיתוף

להלן מודיעה סוכנות „רייטר“ מום הכ"ה מארץ: מן הפרטים של הקרב בים הצפוני בכ"ט פברואר נראה, כי הקרב היה נמרץ מאד. אונית-האויב היתה מזוינת הרבה יותר מ„הגרייף“. האניה האנגלית ניזוקה קשה, אבל בכל זאת נראה היה, שהיא תצא כמנצחת, אפס, היא נפגעה בטורפידה. שתי האניות המטירו כדורים אחת על רעותה עד שנהרסו לגמרי. מקודם נטבע[ה] „גרייף“ ואח"כ ה„אלקאנטארה“. תיכף מהרו למקום הקרב אניות-מחבלות אנגליות אשר הצילו את הטובעים. כפי שמודיעים, הטביעו המחבלות גם תת-מימית גרמנית אחת. הגרמנים שנלקחו בשבי הובאו לעדינבורג. אחד מהם מת ונקבר בכבוד-צבא.

הערתה של סוכנות „וואלף“: כפי שמודיעים לנו ממקור נאמן, אינה נכונה כלל הידיעה בדבר הטבעת תת-מימית גרמנית.


"הצפירה", שנה ארבעים ושתיים, מס' 73, 28 במרץ 1916, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

פעולתן של התת-מימיות – 1916

מסביב למלחמה.

פעולתן של התת-מימיות.

לפי"ד ה„מאטען“ הוֹדיעה אנית הדוֹאר „לייסעסטערשיר“, שבאה בכ"ה לח"ז למארסיליה, כי ביוֹם הרביעי לשבוּע שעבר קבל טלגרמת-זיקוקין שמסרה, כי  אנית-הקיטור האנגלית „מיננעאפּוֹליס“ טוֹרפּדה ע"י תּתּ-מימית של האוֹיב ונטבעה. ה„לייסעסטערשיר“ מהרה לעזרה, אבל אֵחרה את המוֹעד.

ה„מיננעאפּוֹליס“ הכילָה, לפי הרשימה של „ללוֹיד“ 13,543 טוֹן. ע"ד גוֹרלָם של אנשי האניה לא נוֹדע עוֹד.

העתּוֹן הנוֹרווגי „אפֿטענפאָסטען“ מוֹדיע מפאריז: בכ"ד מאֶרץ טוֹרפּדו אנית-הקיטוֹר האנגלית „קעלוואונבאנק“ והאניה הנוֹרווגית „גאנניק“. ב„קעלוואונבאנק“ פגעוּ ראשוֹנה שתּי טוֹרפּידוֹת. היא נטבעה מהר. איש אחד אבד. „קאנניק“ נמצאה לא-רחוֹק משם. היא שמעה את קוֹל המַפץ. כעבוֹר זמַן קצר אח"כ נזרקה טוֹרפּידה ב„קאנניק“. המַלָחִים, שבהם היוּ י"ג נוֹרווגים, ששה שוודים, שני פוֹרטיגיזים, דני אחד וספרדי אחד, ניצוֹלוּ. סירוֹת ההצלָה הוֹבאוּ אל הנמל הפנימי של האוור.

מלוֹנדוֹן מוֹדיעים מן הכ"ה לח"ז: האניה האנגלית „סאליביא“, בעלת 3,352 טוֹן, הטבעה. הנוֹסעים והמַלָחים ניצוֹלוּ.

אנית-הקיטור „סוסעקס“ הוּבאה בבוֹקר לבולוֹן. על האניה הזאת נמצאוּ שלושים נוֹסעים אמריקנים. כוּלָם ניצוֹלוּ.

אנית-הקיטוֹר האנגלית „סאליסבורי“ טוֹרפּדה. הנוֹסעים והמַלָחים ניצוֹלוּ.

„ללוֹיד“ מוֹדיע: על גלי הים האטלנטי נשאת בלי תרנים האניה הנוֹרווגית „סוואלאנד“, המכילָה 2,376 טוֹן.

ה„האמבוּרג. נאכֿר.“ מוֹדיעים מהאאג: מאת חוּגי בעלי האניוֹת הלוֹנדוֹנים מוֹֹדיעים: האניה היאפוֹנית „סעניו מארו“ (בעלת 4,340 טוֹן), ששטה מפֿילדלפֿיה (כנראה, טעוּנה מכשירי-מלחמה) לוולאדיבוֹסטוֹק, אבדה בים התּיכוֹן. כמוֹ כן אבדוּ האניוֹת האנגליוֹת „לוררינה“ ו„עמיליא“. על האניה „הוראציו“, שעליה נמצאוּ 10,000 חביוֹת נפֿט, פרצה בערה. האניה אבדה.

אנית-הקיטוֹר האנגלית „סענייברידג'“ הטבעה. מַלָחי האניה ניצוֹלוּ.


"הצפירה", שנה ארבעים ושתים, מס' 73, 28 במרץ 1916, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

פרשת אנית הקיטור האנגלית „אפעם“ – 6 בפברואר 1916

אנית הקיטור "אֶפֶּם" (SS Appam) ב-1915 לערך. מקור: Library of Congress. העתק: ויקישיתוף

ענין „אפעם“.

המאורע הנפלא באנית הקיטור האנגלית „אפּעם“ יכול לשמש חומר מצוין לספור-אגדי; כל-כך הוא יפה ותמוה כאחד. אניה גרמנית הוכיחה בזה, לאיזו מעשי-גבורה ואומץ-רוח מסוגלים אנשיה.

כידוע, חשבו מקודם, שעל ה„אעפּעם“ התנפלה סירה תת-מימית והטביעה אותה. אפס כאשר באה האניה הזאת לחוף ניופּורט-ניוס שבארצות הברית תחת דגל גרמני, נודעו פרטי אבדתה הפתאומית. באניה זו פגעה אנית-מלחמה גרמַנית „מאֶעווע“, אשר הבקיעה לה דרך בעד הבלוקדה האנגלית אל הים האטלנטי. האניה הזאת הטביעה מקודם על דרכה שבע ספינות-קיטור אנגליות ואת אנשי הספינות הביאה אל תוכה. בשעת פגעה ב„אפּעם“ ירתה עליה והכריחה אותה לעמוד. אח"כ עלה על ה„אפעם“ לייטיננט גרמני, בערג, עם עשרים איש, והם קבלו את הפקידות הראשית על האניה. הם הרימו על ה„אפעם“ את הדגל הגרמני, ובאופן כזה נהיתה לאנית-מלחמה גרמנית. על ה„אפעם“, שבה נמצאו נוסעים כמאות איש אחדות וגם שבויים גרמנים, הובאו אנשי הספינות האנגליו שנמצאו על ה„מאֶעווע“, והאניה התחילה לשוט לעבר אמריקה. בדרכה הטביעה „אפעם“, בתור אנית-מלחמה גרמנית, עוד שתי אניות אנגליות.

בדברה ע"ד המפעל היפה הזה של ה„מאֶעווע“ מזכיר ה„פַאָס. צט"ג“ את נאומו של אסקוויט בבית התחתון בב' נובמבר. אסקוויט דבר אז על אדות פעולותיו של הצי האנגלי. הוא אמר: „הצי האנגלי טהר את כל האוקינוס מקצה העולם האחד עד קצהו מאניות-מרוץ גרמניות ומכל צי-המסחר הגרמני“. להלן אמר בגאון: „איני מאמין, שבקורות העולם יוכל איזה לאום להראות על מפעל כביר כזה“. מעשה גבורתה של ה„מאֶעווע“ צריך להוכיח לאסקוויט את טעותו.

ע"ד בואה של „אפעם“ לאמריקה נתקבלו עוד הטלגרמות האלו:

סוכנות „רייטר“ מודיעה: הקפיטן האריסון של ה„אעפם“ ספר להלוצמאן, שהכניס את האניה אל החוף: היה יום בהיר, כאשר ראינו אניה, אשר נדמתה לספינת-משאות רגילה, אשר הלכה והתקרבה. אנחנו לא פחדנו מאום ולא עשינו שום הכנות לפגישת האניה. לא חשבנו כלום ע"ד אפשרות של התנפלות. פתאם ירתה האניה לאורך דפנינו, לאות, שנעמוד תחתנו. יחד עם זה הורם כעין מסך של בד-מפרשים ונראתה בטריה של תותחים כבדים על מכסה האניה הזרה. אנחנו נכנענו, מבלי שום התנגדות. תחת חסות התותחים האלה עלו על אנייתנו חיילים, אשר פרקו את הנשק מעל המלחים וסגרו אותם בחדר אחד. עשרים שבויים גרמנים, אשר נמצאו על מכסה האניה, הוצאו לחפשי והם עזרו להחיילים. כאשר שמה האניה את פניה לעבר האמפטון, העמד גרמני אחד ליד התחנה האל-חוטית של האניה וקבל פקודה לקבל את כל הטלגרמות הבאות ולבלי להשיב עליהן, למען שלא יודע מקום האניה. את המלחים ואת הנוסעים היו מוציאים בכל יום בחבורות קטנות אל מכסה האניה לשאוף אויר. באופן כזה שלטו הגרמנים המעטים במאות שבוים. הלוצמאן הודיע להלן, כי הנוסעים לא התלוננו על ההתיחסות אליהם מצד הגרמנים.

SMS_Möve
סיירת העזר הגרמנית "מֶיבֶה" (SMS Möwe). המקור: ויקישיתוף

מרוטרדם מודיעים לה„בּ. טג"ב“: ב„חוגים של יודעי דבר“ אינם חפצים להאמין בידיעה, שה„מאֶעווע“ יצאה מקיעל והבקיעה לה דרך בעד הבלוקדה האנגלית בתור אנית-משא שווידית. משערים יותר, שהאניה אשר פגעה ב„אפעם“ היתה האניה הגרמנית, אשר נמלטה לפני שנה אחת מן האיים האזורים ועקבותיה לא נודעו עד היום.

מאמשטרדם מודיעים לה„פאָס. צט"ג“: מובן מאליו, שבאנגליה מביעים את החפץ לדעת פרטים יותר על-דבר ה„מאֶעווע“. הממשלה האנגלית צותה לציריה שבוואַשינגטון להתחיל חקירה ודרישה נמרצה על האניה „מאֶעווע“ ואנשיה, מפני שהאניה הזאת, כפי שמשערים, הוציאה לפועל את שיטה בסיוען של אניות-קיטור אמריקניות (?). אניות-מרוץ אנגליות אחדות קבלו פקודה להשתתף בחפוש ה„מאעווע“.

סוכנות „רייטר“ מודיעה, שהדפרטמנט הממלכי בוואשינגטון הודיע לציר האנגלי, שלהקונסול הגרמני בנורפולק ניתן הרשיון לבוא בדברים עם נוסעי ה„אפּעם“; לכל האנשים הנמצאים על האניה, מלבד החיילים הגרמנים, ניתן הרשיון לעלות על החוף.

בנוגע לגורלה של האניה עתה מודיעה ה„אסוסייטעד-פרעס“ מוואשינגטון: מיניסטר החוץ לנסינג החליט ששום שאלה אינה יכולה להתעורר, אחרי שה„אפעם“ צריכה להחשב בתור „שלל-הים“. ואולם יש עוד פרטים ידועים, שעליהם צריכים לדון. כן, למשל, צריך לדון עוד ע"ד סירובו של הלייטיננט ברג לתת להמלחים האנגלים, אשר שמשו על האניה בתור תותחנים, לעלות על החוף.

סוכנות „רייטר“ מודיעה, מוואשינגטון, שהציר הגרמני, הגראף ברנסטורף, הודיע באורח רשמי ללנסינג, שה„אפעם“ שטה להאמפטון בתור שלל-ים על סמך החוזה בין פרוסיה ואמריקה ביחס לשלל-ים. ה„טיימס“ מודיע אף הוא, שמתחזקת הדעה,כי לה„אפעם“ ינתן הרשיון להשאר בניופורט-ניוס בתור אניה גרמנית.

סוכנות „רייטר“ מודיע לבסוף מוואַשינגטון מיום הג' פברואר שלנסינג החליט, כי ה„אפעם“ תהיה נחשבת לשלל-ים, ולכן, על סמך החוזה בין גרמניה וארצות הבירת, היא יכולה להשאר בחוף, או להפליג אל הים, כחפצה.

ע"ד שוויו של שלל הים מודיעה סוכנות „רייטר“, כי על ה„אעפם“ נמצא סכום של מאת אלף מַרק במטבעות-זהב. מחיר המשאות שעליה עולה לשלשה מיליון מַרק. מחיר האניה עצמה עולה גם הוא לשלשה מיליון. ספינות-הקיטור, אשר ה„מאֶעווע“ הטביעה אותן מקודם, עלו גם הן יחד עם המשאות שעליהן לשלשים מיליון מַרק בערך.

* * *

מסביב למלחמה

לגורלה של האניה „אפעם“

המיניסטר האמריקני לנסינג הודיע, לפי"ד „רייטר“, שהשאלה היחידה שעליה אפשר עוד לדון ודנים, היא: כמה זמן יכולה „אפעם“ להשאר במימי אמריקה. החוזה בין אמריקה ופרוסיה אומר, שאניות משלל-הים של הצי הגרמני יכולות להכנס אל מימי אמריקה ולצאת מהם בלי מפריע. מצד גרמניה אומרים, שהאניה „אפעם“ יכולה להשאר בהאמפטון-רואד כל זמן שתמשך החקירה של ביה"ד לביזת-הים.

הגוברנטור האנגלי בסירא ליאונה, סיר עדוארד מרווטהער, שגם הוא נמצא בין הנוסעים על האניה „אפעם“, מסר לסופרו של ה„אסאָסייטעד פרעס“ פרטים אחדים ע"ד תפיסת האניה.

„כדור אחד עף ממעל לאניתנו, – מספר סיר מרווטהר, – לנו היה רק תותח אחד קטן של שלש אצבעות, שלא היה מועיל כלום, בשגם שאנשי האניה היו פזורים בחדרים ובתאים השונים, אי אפשר היה להראות שום התנגדות. הגרמני התחיל תיכף לדבר אלינו על ידי המיגאפון (קנה-הדבור באניות), והקפיטן הודיע תיכף, שאנו מובילים שבויים גרמנים לאנגליה. תיכף לזה הורדה מאנית-המרוץ הגרמנית סירה עם כ"א איש ועם הלייטיננט ברג, הם שחררו את השבויים הגרמנים וזיינו אותם בקני-רובה ובריבולברים והיו לאדונים לנו. לבסוף נשארו 43 גרמנים על ה„אפעם“, אשר שמרו עלינו. אנית-המרוץ הגרמנית נשארה שני ימים לצדנו.

„כאשר נראתה האניה „קלאן מאקטאוויזי“ על האופק, הוספנו לשוט לעבר הנטיה שלנו כמקדם, ואולם אנית-המרוץ הגרמנית מהרה ישר אל האניה האנגלית, אנית-המרוץ נראתה שוב כספינת-משא פשוטה, אבל ה„קלאן מאקטאוויזי“, כפי הנראה, חשדה בה, מפני שפתאם ירתה אל האניה הגרמנית בלי התראה. תיכף לזה הורידה אנית-המרוץ את המסוה אשר עליה והתחילה להריק אש על ה„קלאן מאקטאוויזי“. זה היה קרב יפה, אם שהתנהל רק בין שתי אניות ונמשך רק חצי שעה. התותחים הגרמנים המטירו על האויב מטר כדורים, אשר המיתו מלחים אחדים ופצעו כששה מהם. שתי האניות נלחמו משטח קרוב מאד, ופעולת הכדורים היתה איומה. אבל גם בתנאים אלה לא חפץ הקפיטן הבריטי להכנע הוא הוסיף לירות מתותחו היחיד בעל שלש האצבעות והאויב השיב על זה בכדורים גדולים. כאשר חדלו הגרמנים לירות, התחילה „קלאן מאקטאוויזי“ להתהפך. רבים מאנשי האניה ניצולו. לבסוף זרקה האניה הגרמנית שתי טורפידות שפגעו ב„קלאן מאקטאוויזי“ והטביעו אותה. הגרמנים הורידו תיכף את סירותיהם ומהרו אל המקום, ששם נטבעה האניה, בכדי להציל את הטובעים“.

על האניה „אפעם“ נמצאו כמאתים אלף ל"ש במטבעות זהב. מרווטהר הדגיש, שהגרמנים התיחסו להשבויים הבריטים בנימוסיות רבה.

שבוי אנגלי אחד אמר, שאנית-המרוץ הגרמנית היא אניה חדשה, היא מכילה לכה"פ 5000 טון ומאות איש אחרות, הנושאים על כובעיהם שמותיהם של אניות שונות. הגרמנים הניחו על ה„אפעם“, תיכף בעלותם עליה, בומבות רבות ואיימו שיפוצצו את האניה, אם יתקוממו נגדם.


"הצפירה", שנה ארבעים ושתים, מס' 31, 6 בפברואר 1916, עמ' 1; מס' 33, 8 בפברואר 1916, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

[Clan McTavish]

הצוללת U-9 בים הצפוני – 14 בנובמבר 1915

Besatzung des U-Bootes U 9
צוות הצוללת הגרמנית U-9. המקור: ויקישיתוף

“U.9„ בים הצפוני.

(מתוך פנקס הרשמים של משתתף. *)

מעבר לנשיאי העבים הרבים שקעה דומם השמש האדומה מטה, מטה. על פני הים מרחפת רוח צפונית-מערבית ומכה גלים במי-הים הדלוחים, הבאים עם מוצאו של הנהר „אמס“. תרשים וצרורות נגרפים עם הזרם הזועף, מלא-הקצף. בהמולה ושאון רודפים הגלים זה את זה, רודפים ונשברים, נשברים ומתגוללים הלאה. מרחוק באים הזרמים, קצפם יז כקצף העולה מנחירי סוסים אבירים, הם זורמים קדימה, קדימה למרחבי אין-קץ אל-יד החוף, עומדות זו אחר זו שש צוללות, כש„פניהן“ מועודת אל המרחב ול„אחוריהן“ הן מחוברות ב[?]קרות-של-ברזל אל העגן הגדול, התקוע באדמת החוף הטחוחה. המים גאו, הגלים מכים בצוללות, נשברים ומכלים שארית-קצפם בשפה המשתרעת לפניהם. הצוללות מחכות לשפל, שיתן להם את האפשרות להפליג צפונה-מזרחה, אל מרחבי הים הצפוני, אל מקום-המשמר.

השעה השמינית צלצלה. בצוללת הובאו כל הסדרים הדרושים, איש איש על משמרתו, המכונות החלו את פעולתן, המים נחצו – ולאט-לאט מחליקות הצוללות אחת-אחת, והצוללת “U14„ מנהלתן, אל תהום-האפלה. עלטה ודומיה… אורם של המגדלים, הממלאים תמיד את המעבר אל חופי-הים הצפוני כבה; רק מהגבול ההולנדי מגיעים עוד קיים, קיים של אור כהה, חודרים רך האפלה – ומשליכים צללים רועדים על פני התהום הגונחת. חשך, והחשך כמה טוב הוא לנו, כמה מועיל. רגעים אחים עוברות הצוללות מעל פני המים. הנסיעה היא יותר נוחה… עודנו נסחפים עם זרם מי-הנהר, צפונה! כח המרוץ מגיע לארבעה-עשר קשרים, מזמן-לזמן אנו צוללים יותר ויותר, צוללים ומופיעים שוב על-פני המים, מעין תמרונים של „ימים כתקונם“…

– – – על הצוללת המנהלת „U14“ מבריק ניצוץ של אור. מן הנטיה הצפונית-מערבית ענה לעומתו ניצוץ שני – אנו נפגשים עם התחנה Barkum. בסירוגין מחליקים על פני הגלים הפזיזים סימני האור, הנמסרים מן התחנה הנזכרת. רעיון גדול, ניצוצות קטנים.. כתב-האור! וממששים המה האורות, מגששים באפלה, מחטיאים לרגע את המטרה, עד שהם קולעים אל המקום הדרוש. השפה האלמת פוסקת, ושוב – רק המית הים האלם העלוב.

אך שוב ניצוצות של U14, מתוך מגדל-הצופים, הנטוי רק מעט מעל לשטח-המים. הצוללת עושה נטיות שונות, ואחריה גם חמשת הצוללות הנותרות. סימני אור, ניצוצות ושוב עלטה. על יד התחנה Burkum נמצא המשמר של צלבני ציינו. אנו מפליגים מערבה, והפעם הצוללת „U9“ בראש. יותר ויותר אנו קרבים אל שלשלת האיים האחרונה של מולדתנו האהובה בחופי הים הצפוני, ומאחרי האיים האלה רובץ התהום הפעור וער. פעולת המכונות הפנימיות של הצוללת חלשה. עומדים אנו איש על משמרתו כשאנו לובשים אדרות קלות ומביטים רק נכוחה, הימה. הוצאתי לרגע את שעון הכיס אשר לי, שלוח-ספרותיו מואר מאליו. השעה העשתי עשרה הגיעה. גשם קל זלף על פני הגלים. כוכבים אחדים נראו פה ושם בעלטה, ומאחורי הצוללת נצבו הגלים כמו נד, הם סואנים ומכים, זועפים ושוטפים – אך אנו קדימה! מתוך העלטה רואים אנו חלקי הגוף הענקים של צלבן. הולכים אנו וקרבים. זוהי אניתנו המשורינת „לייפציג“. – ושוב מחליפה צוללתנו סימני אור עם גשר-המפקד של ה„לייפציג“. בכל הסביבה השלך הס. U14 התקרבה אל הצלבן, קבלה אי-אלה פקודות קצרות, שבה ותתרחק. מן הגשר נראו שוב פקודות בצורת קרני אור חשמליות. U9 קלטה את הקרנים – ותתקרב. על שאלת מפקד ה„לייפציג“: „מי הצוללת?“ ענתה זו האחרונה: „U9 – – – „מוילהלמסהפן מודיעים לי בניצוץ-חשמלי, כי על מוצא הנהר שלדה, בבלגיה, הולכים ומתקבצים כחות ימיים של האויב. U9 תסור מיד לתחנת “Hoek Van Holland„ לפעל שם כפי יכלתה. נסיעה מוצלחת“. – – – זו היתה הפקודה החדה, שנמסרה לU9 בנצוצות-חשמליים ע"י השחרחוק מגשר-המפקד של ה„לייפציג“. הצוללת חכתה עד אשר יעבר הצלבן את דרכו, ואחר הפליגה בחדות לעומת התעלה של כלה-דובר. „לפעולה“ ! „לפעולה“ ! היו קריאותיו המזרזות של מפקד הצוללת.

ערפל קל השתרע לפנינו; במזרח אמנם כבר החלו אורות השחר מבצבצים ועולים, ואולם אנו עדיין שרויים באפלה. עברו רגעים רבים, האורה מאחורינו הולכת ומתפתחת. גם לפנינו הרחק, מבקיעות ומופיעות קרני-שמש הבקר, שמי התכלת הרחבים המשתרעים מעלינו מוארים… אנו ממשיכים את דרכנו בזהירות וזריזות. הצוללת צללה תחת המים, משקפות-הראיה ויתר המכשירים הדרושים נתכוננו. לתוך השפופרת הגדולה אני משקיף ורואה מסביבי רק שמים. שמים ומים !

השעה החמשית. מפקד-הצוללת המליט אי-אלה פקודות שנונות מעמדתו על-יד משמרתו: מרחוק, בקצה האפק, נראים לו שלשה תמורי-עשן דקיקים, מקבילים זה לזה; התמורים מתפתחים מרגע לרגע: אלה צריכות להיות אניות גדולות. מהומה לרגע קט קמה בצוללתנו. לב כלנו רעד בין שמחה לתקוה. למעלה, סמוך למגדל-הצופים עמדנו ונבט, ונתבונן היטב, היטב.

„שלש אניות מסחר“! אבל לא – אניות מסחר לא תסענה בלויה „משולשת“.

„לצלל! „האויב עלינו!“ – צעק המפקד. נטינו את המשקפת בחצי-מטר מעל לפני-הים. הגלים שהכו בצוללת כסו אותה מפעם-לפעם וגם את הזכוכית-המגדלת שבקצה השפופרת; המחזה נעשה לעינינו יותר ויותר ברור: הנה המעשנות, הנה גם התותחים הכבדים, כאלו זה עתה קמו מתנומתם בליל-האפלה שעבר ויפערו את לועם הרחב – ויפהקו! „זהו הצי האנגלי!“ נזעקנו. כן, עכשיו הוא מתגלה לפנינו בכל הדרו. עפ"י מבנה האניות, הרכבת תותחיהן, הכרנו עם דמדומי הבקר את האניות: „אבוקיר“, „קרסי“, „הוג“. נסיעתן היתה אטית. בסירתנו הרגשה תנועה חזקה: „לעבודה אחים, לעבודה“! –

SM_U_9_800px
הצוללת U-9 לפני המלחמה. המקור: ויקישיתוף

צללנו מתחת לפני המים לבל יגלונו האנגלים מתרניהם, הקטנו בצוללתנו את האור החשמלי ומכונות הספקת-החמצן לנשימה החלו את פעולתן. אנו נמצאים כששה מטר מתחת לפני המים. תוצאות פעולתנו עכשיו תלויות רק בכוון מהירות הנסיעה, בדיוק המרחק והנטיה; עלינו רק לסדר תכניתנו בחשבון מדויק. לכלי-הראיה איננו נזקקים יותר. סדרנו בלוית-המפקד ציור קל, שיסמן לנו את איכות-ההתקפה על האויב הנמצא בקרבתנו, אנו צריכים להמצא קרובים מאד אל האניות, רק כארבע מאות מתר מבדילים בינינו ובינן. וכעת מוטל עלינו תפקיד-הנסיעה היותר כבד, עלינו לדייק בכוון החשבון. עלינו למגדל-המצפה, אחר שבצוללת למטה היו כל המכשירים מוכנים לקרב ורמוני-התרפיד הפלדיים מוכנים להתפרץ עם כל הגה קל.

אנו מתרוממים קצת למעלה, מתרוממים ומביטים… עוד מבט אחד על הקרסי היפה – ואנו צוללים! מפקד הצוללת שלנו הספיק לכון את חשבונו בדיוק; רק עוד מאה מתר בינינו ובין התיכונה שבשלשת אניות האויב. לרגע רבתה התכונה על-יד מכונת-הקלע, ותרפיד מבריק יצא מתוך סירתנו, חצה בשריקה את המים… שניות אחדות חלפו… ורעד נורא זעזע את סירתנו הקטנה וקול המיה איומה הביאו אלינו הגלים… מעין זרם חם מלא את חדרי לבבנו; ואולם עוד טרם כלתה העבודה: שתי האניות הנותרות עודן מטילות חפשי. השניות נהפכות לנו לרגעים ואלה לשעות תמימות. כל שניה ושניה מביאה עמה פקודה חדשה: המפקד עומד ועושה את שלו במרץ ועיניו מפיקות אמץ.

אנו משקיפים בסקרנות מרובה דרך השפופרת הנטויה. הקרבנות נראים דרכה לעינינו בכל צורתם האיומה; הפוכה על צדה רואים אנו את לויתן-הברזל הענקי. המכונות והברגים עודם נעים, אבל מעלים רק רוח בתנועותיהם ולא קיטור. היא צוללת מרגע לרגע והמים האדירים מכסים לאט-לאט את בן-הצי האלביוני.

שני הצלבנים הנותרים מתקרבים אלינו; אבל מתוך תנועותיהם נכר, שאינם מרגישים כלל על מציאותנו; תותחיהם טרם הוכנו לפעולות-קרב; בטח חשבו כי אחד המוקשים היה בעוכרי בת-לויתם השלישית.

בינתים רבתה בסירתנו השמחה. בשורת-הנצחון הובאה חיש אל חברינו הנמצאים במדור התחתון של הצוללת ומחכים בקצר-רוח לתוצאות פעולותיהם. קריאות „הידד!“ לקיסר ולאומה הגרמנית זעזעו את ארבעת הדפנות של הצוללת הקטנה.

הספקתי עוד להציץ דרך מגדל-הצופים ואראה את המעשנה השלישית של „קרבננו“ הולכת ומתכסה בקצף-הגלים; עוד רגע והיא צונחת לנצח האניה האדירה. הקוים הראשונים של שמש 23 ספטמבר מאירים את חלקה התחתון של האניה ולאורם אני קורא את האותיות המוזהבות “Abukir„ ותוך כדי לקוט-האותיות עולים על לוח זכרוני רגעים היסטוריים גדולים, זכרונות נפוליון וציו הגדול, שנשמר ע"י המפקד האנגלי נלסון Tempora mutantur…
אחרי רגעים אחדים שטו עוד פה ושם קרשים שונים וחלקי-תרנים, מעשנות ודומיהם; אחדים ממלחי-האניה נלחמו בחרף-נפש עם הגלים ויחישו להם מפלט אל סירות-ההצלה שנשלחו להן מאת שני הצלבנים הנותרים.

– – – צללנו בשנית… אחרי פקודות קצרות וכוון-המרחק ודיוק הפעולה, עזב כדור שני את שפופרת המקלע… חמשה רגעים עברו… וגם הקרבן השני כרע. נשארנו על עמדותינו כנטועי-מסמרים, הלומי שכרון-הנצחון. מתוך קנה הראיה רואים אנו את האנגלים המתקבצים על מכסה הצלבן השלישי, שנותר להם לפליטה… בודקים דרך שפופרותיהם, מחפשים אנה ואנה – לראות אי-מזה נפתחה הרעה…

אנו לא זזים. אמנם האויר בסירתנו הולך ונשחת, וכמות החמצן הנכנסת על ידי מכונות העבוד אינה מספיקה, אבל אנו צריכים עדיין לשהות סבלנות, סבלנות!. רק אחר כשעה תמימה יכלנו לעלות לזמן מה מעל לגלים שרעשו מתוך פרכוס מאות המלחים… שאפנו אויר צח ושמש הבקר חממתנו!…

המפקד מוסר שוב אי אלה פקודות שונות… שוב הכנות מרובות על ידי המכונות הפנימיות ומכונות הראיה השונות… ואנו צוללים בשלישית. האניה השלישית עומדת במרחק של מאה מתר ממולנו. עבודת ההצלה והטפול באומללים הרבים עכבה אותה כנראה ולא נתנה לה להמליט לכל הפחות את עצמה לשלל…

– – שתי יריות תרפיד פלטו שוב מתוך לוע הצוללת שלנו, אחר דומיה ממושכה של רגעים, שבהם התכונו המפקדים אל מטרתם… שתי היריות קלעו בבת אחת בבשר הברזל ותבקיענה אותו… שאון נורא קם על הים. דומם צללה גם השלישית…

ובזה כלתה מלאכתנו…

800px-SM_U9_Postcard
גלויה המנציחה את עלילותיה של U-9. המקור: ויקישיתוף

התרחקנו למרחק של חמש מאות מתר ממקום האסון. כעת בודאי לא תהיה בנו יד האויב לרעה. לועם של התותחים הכבדים מלא מים, כתנין הפוך מוטל גם הקרבן השלישי והאחרון לפנינו, כארונו של מת. ויודעים אנו שלמאות מצאו פה קבר מלחיה של „מלכת הימים“, וגם בלבנו עד עדיין הרגש האנושי, אותו הרגש „הברברי“ שמנו בנו אויבינו גם הוא יודע גבול. כעין עננה של תוגה מעיבה את נצחוננו – אבל יחד עם זה חשים אנו כי גדול ויקר לנו הנצחון הזה!.

אחרי רגעים אחדים הרגשנו, כי פה ושם מתגלות עוד סירות-תרפידים של האויב, הבאות לפרע לנו כגמולנו. הנה אחת, שלש, חמש – – – זוהי פלוגה מזוינה של שש סירות הרודפת אחרינו בכל עז בנטיה מזרחית-דרומית. היינו נאלצים לרמות את הרודף ולעבר לנטיה אחרת, אל המערבית-דרומית; צללנו תחת המים לשלשה, ששה ושמנה מתר. פקודותיו של המפקד חדות ושנונות – רגש השמחה פועם בלבבנו. במהירות אנו נוסעים הביתה, להביא בידים רועדות את הנצחון הצעיר לימתנו האדירה.

תרגם: רוממתי-עזר.

*) מפני ההסגר הימי ששמה גרמניה ביום 18 פברואר ש"ז על חופי אנגליה בעזרת צוללותיה הננו מוסרים בזה תיאור של נסיעת הצוללת הגרמנית הידועה “U 9„, שנחלה לה ולצי הגרמני נצחון מזהיר בהטביעה שלש אניות שריון אנגליות: „אבוקיר“, קרסי“, „הוג“ ביום 21 ספטמבר על יד Hoek-Van-Holand. – המערכת.


"החרות", שנה שמינית, מס' 48, 14 בנובמבר 1915, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

הצוללת העותמנית "מסתג'יב" – 22 בנובמבר 1915

Turquoise-ELD
הצוללת הצרפתית "טורקואז" שנלקחה שלל על ידי הטורקים. המקור: ויקישיתוף

הצוללת „מסתג'יב“.

ממשרד-הידיעות העותמני הרשמי בדמשק הגיעו לתחנת-הצבא בירושלים הפרטים האלה בנוגע לצוללת הצרפתית ששללו התורקים במיצר הדרדנלים:

ביום הרביעי שעבר, 28 תשרין-אואל, הובאה לקושטא הצוללת הצרפתית „טורקואז“ שטבעה במיצר ע"י התורקים, שהוציאוה אח"כ, בתוך רעם תותחי האויב שהשתדלו להפריע בעדם. העיר קושטא היתה באותו יום צהלה ושמחה. רגש עדין שקשה לתאר הרגישו הקושטאים בראותם את הצוללת הזאת, שחלקה העליון משורין ותבניתה אומרת פלאות. כלם התבוננו בסקרנות גדולה לחלקי הסירה הזאת השטה מעל פני המים ומתחת למים במהירות ובדיוק מתמיהים, ושמחתם על השלל היקר הזה עברה כל גבול.

הממשלה המרכזית ערכה חגיגה יפה ונהדרה, לכבוד לקיחת הצוללת הנ"ל, שהובאה לחוף קושטא לפני הצהרים. החגיגה נערכה בוזרת-הימיה, שהיתה מקושטת בדגלים עותמנים, דגלי החרות. גדודים של אנשי-צבא ופרשים וז'נדרמים רבים הכתירו את הוזרה. השוטרים ושרם בראשם השגיחו על הסדרים. התזמרת המלכותית עמדה במגרש הרחב שעל-יד ארמון הוזרה ונגנה נגינות לאומיות יפות.

אחרי הצהרים נאסף המון עם רב שעלה לאלפים רבים להשתתף בחגיגה הפטריוטית הזאת. שם היו נוכחים מכבר אחדים מהיכל-המלכות, אחדים מחברי הוזרה העותמנית וביניהם טלעת ביי, וזיר-הפנים; שוקרי ביי, וזיר ההשכלה; אברהים ביי, וזיר-המשפטים ועוד; אחדים מחברי בית המחוקקים ורבים מחברי בית-המורשים.

אחרי זמן קצר הגיע כבוד הגנרל רמאד אנור פשה, וזיר המלחמה, כשהוא לובש פאר, יושב במרכבתו החשמלית היפה. הוא בא בלוית אסכדרון של פרשים-רוכבים. המצביא הצעיר הזה, שנתחבב כ"כ על העם, נתקבל באובציות סוערות מצד כל אלפי התושבים שהשתתפו בחגיגה זו. כבוד הוזיר נכנס לתוך ארמון וזרת-הים וילחץ את ידי שרי המלוכה וגדולי הממשלה וברך את הצבא ואת העם, כשבת-צחוק נעימה היתה מרחפת על שפתיו.

אחרי שנגנה התזמרת המלכותית את „המהלכה“ הלאומית עלה כבוד אנור פשה, וזיר המלחמה ומ"מ וזיר הימה על הדוכן היפה שהוקם לכבוד היום וישא נאום פטריוטי בתורקית. דבריו נתקבלו ברעם של מחיאות-כפים סוערות ובקריאות „פדישהימיז ג'וק יאשה!“ „ישאסון אנור!“

אחרי רגעים מספר נגש אנור פשה אל הצוללת „טורקואז“, ובידו הסיר את הדגל הצרפתי מעל הצוללת והניח במקומו דגל עותמני יפה. הטקס הזה עשה רושם נעים על כל הנאספים. השמחה התבטאה בקריאות „הידד“ שהרעישו את חלל האויר ובברכות: „תחי תורקיה!“ „תחי הימיה העותמנית!“ „יחי הצבא העותמני!“ „יחיו צבאות הברית!“ „תחי האומה העותמנית!“.

אנור פשה הודיע אח"כ להמון החוגג והצוהל כי הצוללת הזאת לא תקרא עוד בשמה הצרפתי „טורקואז“ וכי בשם „מסתג'יב אין באשי“ כונה, על שם שר-העשרה התורקי מסתג'יב שהיה החייל הראשון שירה על הצוללת הצרפתית והטביעה. אחרי זה הוצג לעיני כלם מסתג'יב אפנדי בעצמו. הוא תורקי צעיר, בעל מרץ, פניו אהודים, עיניו הגדולות והנוצצות מפיקות עז. כעין זרם חשמלי עבר על כל הנאספים כאשר ראוהו, ובהתפעלות גדולה קראו: „ישאסון מסתג'יב, ישאסון!“ מסתג'יב אפנדי, הוא בן הפטריוט התורקי נג'יב ממשפחת „פרהאד“ מעיר בריסה.

אחרי הטקס האמור הובילו את הצוללת „מסתג'יב“ מוזרת-הים אל החוף בחגיגיות גדולה והצוללת נספחה אל הצי העותמני. כשהופיעה הצוללת לעיני המלחים התורקים ערכו גם הם מעל אניות-המלחמה התורקיות שהיו גם הן מקושטות בדגלים, אובציות סוערות. האניות ירו יריות-תותח אחדות. התזמרת הימית נגנה את „המהלכה“ התורקית הלאומית ולקול הנגינה התפרצו המלחים העליזים בשירים פטריוטים ובקריאות הידד לכבוד השלטן ולכבוד הימיה העותמנית.


"החרות", שנה שמינית, מס' 55, 22 בנובמבר 1915, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

["Müstecip Onbaşı", "Turquoise"]

מפלאות הצוללות – 22 בפברואר 1917

העתונים הגרמנים מודיעים מקרה מענין זה: צוללת גרמנית עברה בים הקרח, במרחק של אלף פרסאות מגרמניה. והנה נגלתה לפניה הספינה הרוסית „סוחן“, מיד פקדה הצוללת לספינה ע"י יריה לעמוד. הספינה עמדה, אבל היא התחילה לשלוח רדיוגרמים מסביב. עד מהרה קבלה יריה חזקה, שהיתה עלולה להטביעה, המלחים ירדו לסירות ההצלה. הצוללת נגשה אל הספינה ועפ"י חקירה ודרישה נודע למנהל הצוללת, כי הספינה מובילה חמרי-נשק חשובים. מיד החליט המנהל להביא את הספינה עם כל הכבודה לגרמניה. האופיצרים של הספינה עלו על הצוללת, והמלחים הפשוטים (כארבעים איש) שבו אל ספינת-המשא בלוית שמונה גרמנים. התחילו עכשיו לתקן את הספינה, מה שעלה בעמל רב ובקושי גדול. כאשר המלחים הרוסים התחילו לשתות יין לשכרה, השליכו הגרמנים את כל היין אל הים.

כשהגיעה הספינה אחרי כמה הרפתקאות לחוף גרמניה היה לה עוד רק חצי טון פחמים.

הספינה הובילה:

  • 225,000 בליסטראות.
  • 110,000 ק"ג חומר מפוצץ.
  • 150,000 ק"ג טריניטרוטולואול.
  • 500,000 מדליקים וברגי מדליקים.
  • 7 אוטומובילים גדולים.
  • 30,000 צוקי עופרת.
  • 6,000 פסי ברזל בשביל מסלות-ברזל.
  • 200 חבילות של עור.
  • 500 חבילות של חוטי-ברזל עוקצים.
  • 147 בקבוקים עם נוזלים לעשית אדים מרעילים. ע"י זה נתברר, כי התעשיה האמריקנית מכינה גם את החומר הזה בכמות גדולה בעד רוסיה.

הערך הכספי של הסחורות האלה הוא: 25 מיליון פרנק. הערך הצבאי הוא עוד יותר גדול מזה. די לזכור, כי לפי דברי הסופר האנגלי ד"ר דיללון אין כל התעשיה הרוסית יכולה להכין בכל יום יותר מן 30,000 בליסטראות, והספינה הזאת הובילה בליסטראות בלבד פי שמונה! כמו כן אומרים עתוני ההסכמה, כי מפלת רומיניה מקורה בחוסר חמרי מלחמה.

הצוללת הגרמנית לקחה בשבי ספינה זו במרחק של אלף פרסאות מגרמניה, בתוך ים זרוע ספינות-מלחמה וספינות-משמר של ההסכמה. שמונה מלחים גרמנים הכריחו ארבעים מלחים של ההסכמה לעבוד את עבודתם ולהביא את ספינתם לחוף גרמני.


"החרות", שנה תשיעית, מס' 114, 22 בפברואר 1917, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

[(U-48, SS Suchan (1895]

אובדן אנית המרוץ "מג'ידיה" – 13 באפריל 1915

405px-Mecidiye1915Odesa
הסיירת העות'מאנית "מֶג'ידיה" (Mecidiye) על חוף אודסה, 3 באפריל 1915. המקור: ויקישיתוף

המלחמה בין תורקיה וממשלות ההסכמה.

(תלגרמים מאת הסוכנות הלאומית)

[…]

קושטא. – במערכה ימית שהיתה בשבוע האחרון בין הצי העותמני והצי הרוסי על יד העיר אודיסה, בים השחור, הטביע הצי העותמני את שתי ספינות המלחמה הרוסיות הגדולות: „ברוידנט“ (בת 2200 טון) ו„יסטוז'נה יג'יבוזדה“ (בת 1500 טון). בספינות הללו היו הרבה צרכי מלחמה, נשק וצידה. המלחים הרוסים שהיו בהן נלקחו שבי ע"י הצי התורקי.

בעת המערכה הזאת הפליגה אנית-המרוץ הקטנה שלנו „מג'ידיה“ להחופים ששם נמלטו אניות רוסיות ואח"כ רדפה אחרי אניות-מסחר אויבות ששוטטו בסביבות מבצרי אוצקוף. ואולם כאשר התקרבה קצת אל החוף נפגעה במוקש ונטבעה. המוקש הזה נעקר ממקומו ע"י הגלים ונפגע באניה. תיכף אחרי טביעת האניה הזאת מהר הצי העותמני למקום האסון ויוציא מתוך האניה הטובעת את כל התותחים וכלי-הנשק והצידה אשר שם.

העתונים כותבים כי בכל הצער שאנו מרגישים על האבדה הזאת, אין לתת ערך רב לאנית-המרוץ הקטנה „מג'ידיה“, שמשקל משאה היה רק 3000 טון ואין לה כיום הזה ערך מלחמתי. בכלל האניה הזאת היתה עובדת רק לפעמים רחוקות ומרוצה הגיע לא יותר מי"ח מיל.

– ספינה אנגלית אחת שנכנסה לתוך המעבר של הדרדנלים להחריב את המוקשים הורעשה ע"י תותחי המבצר ונטבעה על-יד „ג'נאק קלעה“.

בדרדנלים וביתר חזיות-המערכה לא קרה מקרה חשוב.

העתונים הרוסים מדברים ביאוש על מלחמת הדרדנלים. הם אומרים כי אין לקוות לנצחון מצד הצי המשותף אחרי שהתורקים מראים בהגנתם גבורה נפלאה.

[…]


"החרות", שנה שביעית, מס' 157, 13 באפריל 1915, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.