פעולת האניות הרוסיות לגדירת מוקשים – 8 באפריל 1915

המלחמה.

(טלגרמות מאת הסוכנות הפטרוגראדית).

[…]

פעולת האניות הרוסיות לגדירת המוקשים ליד הבוספורוס.

פטרוגראד. מראשית התחלת המלחמה נגד טורקיה נפל בגורלן של אניות הצי של הים השחור לגדירת מוקשים תפקיד קשה ומסוכן: להציב ולהחזיק משוכת מוקשים ליד המבוא הצפוני אל מפרץ הבוספורוס. תכליתה של גדירה זו היתה: מצד אחד – להכביד על שיט אניות המלחמה של האויב בגליל הבוספורוס, ומצד שני – לגרום היזק לאויב באניותיו ע"י התפוצצותן של אותן האניות, אשר תזלזלנה בתחבולות הזהירות הנחוצות והמסובבות בעברן במקומות שבהם טמונים המוקשים.

אחרי אשר הצליחו לגדור בתחלה את הדרך ליד עצם הכניסה אל הבוספורוס ובחדשן אחר כך את פעולתן בכל פעם שהאויב משה והכחיד את המוקשים הראשונים או שנודעו לו קוי המוקשים, – נהלו האניות שלנו בלי רפיון ובקשי עורף את העבודה שנמסרה להן, ותוצאות העבודה הזאת היו טובות ומזהירות.

כבר ביום 23 נובמבר לשנת 1914 נתקלה אנית-המרוץ „חמידיה“ בשעת כניסתה אל הבוספורוס, במוקש נוקבה נקב גדול ואחרי אשר חדרה בה כמות גדולה של מים הובאה לתיקון אל „קרן הזהב“.

ימים אחדים אחרי כן התפוצצה ואבדה באותו המקום האניה התותחנית הטורקית מן הטיפוס החדש „איסארייס“, שהכילה 420 טונות.

ספינת התותחים העות'מאנית İsa Reis עוגנת בסאות'המפטון, יולי 1914. מקור: ויקישיתוף.

ביום 20 דצמבר התפוצצה במרחק עשרה מילין מבית-המכס הצפוני אנית-טראנספורט טורקית גדולה, ומחמת מוקש אחר טבעה במקום זה אנית-קיטור קטנה שצפה ליד החוף.

ביום 13 דצמבר פגעה במקום גדר המוקשים הגדולה שבאניות הגרמניות-הטורקיות, אנית-המרוץ „געבען“, שננקבה במרחק עשרה מילין מן הבוספורוס.

ביום 8 יאנואר אבדה התותחנית הטורקית מכלל ה„רייסים“. באותו זמן בקירוב הובאה אל „קרן הזהב“ בחבלים עוד תותחנית אחת, אשר נתקלה לפני זה במוקש.

ביום 2 פברואר טבעה אחת התותחניות הטורקיות הישנות. כעבור ימים אחדים טבעה בבוספורוס אנית-מוקשים, בהתפוצצה מחמת מוקש. באותו זמן נתפוצצו מחמת מוקשים עוד שתי אניות-מוקשים של האויב ליד עצם המבוא אל הבוספורוס.


"הצפירה", שנה ארבעים ואחת, מס' 68, 8 באפריל 1915, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

פעולות המלחמה בים הבלטי – 1 באפריל 1915

המלחמה.

(טלגרמות מאת הסוכנות הפטרוגראדית).

[…]

פעולות המלחמה בים הבלטי.

פטרוגראד. מהשקפת פעולות המלחמה בים הבלטי נראה, שבחודש הראשון של המלחמה הסתפק הצי הגרמני בהתחקותו אחרי הצי שלנו. לנו היתה שהות להביא למצב הגנה את הגליל שבידינו ולהעתיק קדימה את קו ההגנה. כל גליל פעולות הצי נזרע במוקשים והוכרז לסגור בעד שיט האניות.

אחרי כן החלו חלקים אחדים של הצי שלנו לפתח פעולות בקרבת חופי האויב.

אניות התיור שלנו שיצאו אל הים גלו פעמים אחדות אניות גרמניות, ואז – אניות-המרוץ הקלות של האויב, החלשות מן האניות שלנו, השתמטו בכל פעם מבוא בקרב, בהשתמשן ביתרון מהירות מהלכן. וכן, ביום 29 יולי פגש תייר רוסי בשתי אניות-מרוץ ושתי אניות-מוקשים של האויב ברחוב גוטלאנד, אך האניות הגרמניות, בהגדילן את מהירות מהלכן, נעלמו בחשך. ביום 20 אוגוסט נסו האניות „אָלעג“ ו„בוגאטור“ לצד מערב מליבוי לרדוף אחרי שתי אניות-מרוץ קלות, אך אלה האחרונות, מבלי שנתנו אותן לגשת כמטחוי יריה, נעלמו לעבר הדרום.

באוגוסט התאמץ האויב פעם אחת לחדור מבעד לקו השמירה שלנו, מה שעלתה בידו מפאת הערפל, אך אז נתקלה אנית-המרוץ „מאגדיבורג“, מפאת הערפל ההוא, בסלעים ונכחדה על ידיהן. באותה תקופה היו התנגשויות אחדות בלי תוצאות בין אניותינו ואניות האויב.

אנית-המרוץ „אויגסבורג“ ירתה על פלוגת אניות צדות-מוקשים, אשר עברה לדרומית-מערבית מגאנגו, למען השחית את המשוכות הגרמניות, ששם נתפוצצו לפני זה שתי אניות-קיטור הולנדיות, ואולם „אויגסבורג“ לא הצליחה ופסקה את היריה, בראותה אנית-מוקשים צבאית הולכת וקרבה, ובהתרחקה לצד מערב נפגשה עם אנית-המרוץ „אדמירל מאקארוב“. מפאת מהירות מהלכה נמלטה מאבדן, אך בשעת חליפת היריות, אשר נתפתחה ממרחק גדול מאד, נזוקה, כנראה, ליד המשוט.

ביום 24 אוגוסט היתה אנית-המרוץ „פאלאדה“, שעמדה אז על המשמר, מטרה ליריותיה של אנית-השריון „בלוכר“, ואולם זו האחרונה, אעפ"י שהזדיינותה היתה הרבה יותר חזקה, נשתמטה מקרב ובהיות מהירות מהלכה יותר גדולה מזו של „פאלאדה“ לא נגשה עד מרחק אש יריותיה של זו האחרונה.

ביום 24 אוגוסט התראו בפעם הראשונה בחלק הצפוני של הים הבלטי כחות מרובים של האויב במספר שבע אניות המערכה מן הטפוס הישן, שלש אניות-מרוץ מכוסות שריון, אניות-מרוץ אחדות ושתי פלוטיליות של אניות מוקשים. כחותיו של האויב היו מרובים משלנו, שהיו רק ארבע אניות מערכה וחמש אניות-מרוץ מכוסות שריון. האניות נשלחו לעזור ל„פאלאדה“ הנרדפה מאת האויב, אך בשוטן על פני הים שני ימים ושני לילות לא מצאו  את האויב.

הצוללת Akula והסיירת המשוריינת Rurik של הצי הקיסרי הרוסי, 1913. מקור: ויקישיתוף.

באותה עת נרדפה אנית-המרוץ „אוגסבורג“ ע"י הסירה התת-מימית שלנו „אקולה“, אבל נגד הסירה שלחו הגרמנים אניות-מוקשים ו„אקולה“ היתה מוכרחה להסוג. האסקדרה הגרמנית הסתפקה בפעם הזאת בהריסת מצפה-הים „בוגשיר“ ואניות-המרוץ הקלות שנכנסו אל המפרץ הבוטני הכחידו את אנית-הקיטור „אועלאבורג“. אחרי שהאסקדרה הגרמנית קבלה ידיעות על אדות צאת אניותיו אל הים, פגשה בלילה באניות-מוקשים שלה עצמה, ובחשבה שהן רוסיות, ירתה בהן והזיקה עד שמונה אניות שלה. כאשר נודע לנו, שהאויב הפליג בים לצד דרום מוויגדוי, שבה האסקדרה שלנו בחזרה.

בתחלת ספטמבר נסתמנה התקופה השניה של המלחמה. הצי הגרמני נגד לעשות דמונסטרציות ליד החוף הדרומי שלנו, שהיה להן אופי של הכנות להעלאת צבא על החוף. האויב עשה מדידות, השגיח על החוף וירה על מגדלות-הים „סטיינורט“ ו„באקהופן“. על המגדל האחרון נמצא משמר הצופים שלנו, שפתח ביריה כאשר קרבו אניות-המוקשים הגרמניות. על אניות-המוקשים נהרגו אופיצר ושני חיילים. בפגשו התנגדות, נטה האויב מעלינו, אחרי אשר פצע פצעים קלים את אחד החיילים שלנו.

ביום 11 ספטמבר קרבו הגרמנים לליוודיה עם אסקדרה אשר אליה כבר נצטרפו אניות-טראנספורטים. אל מקום העלאת החיילות כפי ההשערה נשלחו אניות-המוקשים שלנו, אך הכחות הראשיים של הגרמנים כבר התרחקו ואניות-המוקשים שלנו התנגשו רק באניות-המוקשים הגרמניות, אשר השתמטו מקרב ונעלמו באפלה.

אחרי גלותו את פעולת הצי שלנו בחלק הדרומי של הים הבלטי, שינה האויב בסוף החודש ספטמבר את אופן פעולותיו. את שאיפתו הראשית התחיל לכונן, למען הפריע בעד פעולותנו ע"י הסירות התת-מימיות שלו. ההתנפלות הראשונה היתה ביום 27 ספטמבר, שאז התנפלה סירה תת-מימית, אשר הסתתרה מאחורי אנית-מפרש ליד ליבואי, על אנית-המרוץ „אדמיראל מאקארוב“, ולמחרת היתה מטרה להתנפלות וירדה תהומות אנית-המרוץ „פאלאדה“, ואולם פעולת הסירות התת-מימיות הגרמניות לא היתה מוצלחה כל כך, כמו שחשבו רבים מקודם. לעומת התנפלות מוצלחת אחת יש מספר עצום של התנפליות אי-מוצלחות. במשך שני חדשים היו 19 התנפליות, שתשע מהן לא השיגו את המטרה. בתשעה מקרים לא יכלו הסירות אפילו להוציא מוקשים ורק במקרה אחד הצליחה ההתנפלות של הסירה „6 O“. ואולם הסירות הרבו מאד לסבול, אחת נשמדה ע"י הארטילריה ליד באיאן, סירה שניה מן הטיפוס הכי חדש נוקבה ככברה ע"י אנית-המוקשים „לעטוטשי“ ואחת נתפוצצה ביום 28 ספטמבר מחמת המוקשים שלנו. על אותם המוקשים אבדו בודאי עוד שתי סירות.

אי-הצלחתן של פעולות הגרמנים מתחת למים מצוינת היא עוד יותר בזה, שהצי הרוסי, אשר גמר באותם הימים את עבודת ההכנה של גליל הפעילות שלו בים הבלטי הצפוני פתח באופן נמרץ את פעולותיו ליד חופי האויב. הפעולות האלה אינן יכולות לעת עתה להתפרסם, ואולם אפשר לאמר, שתוצאתן לא אחרה להשפיע באופן בולט על פעולותיו של האויב, אשר נשא אבדות מורגשות במספר אניותיו וראה את עצמו נלחץ מאד בתנועתו לאורך חופי שלו עצמו, כי אבדו לו כאן טראנספורטים אחדים טעונים משא צבאי.

בכלל חוזק הצי הרוסי במדה מרובה במשך הזמן שחלף והכין לקדם את פני האויב – גליל שהוא נשען עליו ורכש לו נסיון יקר-הערך מאד להלחם עם אמצעי הטכניקה החדשים ולא רק שלא נחלש, אלא שהתחזק מאד במספר אניותיו.


"הצפירה", שנה ארבעים ואחת, מס' 64, 1 באפריל 1915, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

אנית טראנספורט אנגלית השליכה עצמה על החוף – 19 באפריל 1915

בים האֶגאי.

לונדון. האדמירליציה מודיעה, שאנית הטראנספורט „מאַניטו“ עם צבא אנגלי נרדפה בים האֶגאי מאת אנית-מוקשים טורקית, אשר הוציאה שלשה-מוקשים שהחטיאו את המטרה. אנית-המרוץ האנגלית „מינערווא“ בסיוען של קונטר-טורפדיות החלה לרדוף אחרי אנית-המוקשים, אשר היתה אנוסה להשליך את עצמה על החוף וליד חופי האי חיוס נשמדה. מלחי אנית-המוקשים נלקחו בשבי.

מודיעים, כי כמאה איש, מן החיילים אשר נמצאו באנית הטראנספורט, טבעו. פרטים אין.


"הצפירה", שנה ארבעים ואחת, מס' 77, 19 באפריל 1915, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

SS Manitou, Red Star Line – מובלת חיילים (נושאת גייסות) בריטית.

פעולות התרפיד התורקי „תמור חסאר“ – 9 במאי 1915

בים האגאי.

פעולות התרפיד התורקי „תמור חסאר“.

סוכנות „מלת“ מודיעה כי התרפיד התורקי „תמור חסאר“ תקף לפני שבועיים בהצלחה גדולה את אנית המשא האנגלית „מניטו“ במימי הים האגאי. לפי הודאת האמיריה האנגלית נטבעו מאה מלחים אנגלים. התרפיד „תמור חסאר“ נרדף מצד אניות-מרוץ ונגד-תרפידים אנגלים עד האי שיאו, ולבסוף כשראו מלחי התרפיד שידם קצרה להחלץ מן המיצר, נפצו את התרפיד בדינמיט והם עלו על האי שיאו ונתקבלו שם בהתלהבות גדולה מצד תושבי האי. אנית-המרוץ האנגלית שרדפה אחרי „תמור חסאר“ שלחה סירה אחת לקחת את התרפיד התורקי, אך ההתפוצצות הגדולה שהיתה בתרפיד, בשעה שהתקרבו ספינות האויב, שברה את התרפיד לרסיסים ופגעה במלחי הספינות האויבות. חמשה מלחים אנגלים נהרגו על-ידי ההתפוצצות הזאת.

ההודעה האנגלית הרשמית השניה אומרת כי בעת שרדפו האניות האנגליות אחרי „תמור חסאר“ נשלחו גם סירות רבות לעכב בעד פעולת התרפיד התורקי. אך הסירות לא יכלו לעשות כלום. אחדות מהן נטבעו ואחרות נהפכו בשעה שהורדו מן האניות הימה. לרגלי זה נטבעו עוד ארבעה ועשרים חיילים. שבעה ועשרים מלחים נאבדו.

בהודעה הראשונה נאמר שהאניה האנגלית „מניטו“ לא סבלה כל נזק, ובשניה נאמר שלא נתקבלה שום ידיעה אדות הספינה הזאת. שתי הידיעות הללו סותרות אחת את השניה וזה מראה שהאניה „מניטו“ נטבעה בודי ע"י התרפיד התורקי „תמור חסאר“.


"החרות", שנה שביעית, מס' 179, 9 במאי 1915, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

SS Manitou, Red Star Line – מובלת חיילים (נושאת גייסות) בריטית.

תלגרמים מאת המשרד הצבאי העותמני העליון – 5 במאי 1915

המלחמה בין תורקיה וממשלות ההסכמה.

(תלגרמים מאת המשרד הצבאי העותמני העליון).

מעמד האויב בחצי האי גליפולי מסוכן. – המלחמה בסביבות סד-אלבחר. – אניה צרפתית נזוקה קשה אחרי שלא הצליחה ההתקפה. – עוד אניה אנגלית נזוקה. – מלחמת התרפידים נכשלת. – תחתית אנגלית חדשה נטבעה במיצר. – הצי הרוסי מרעיש את הבוספור בלי הצלחה. – בקוקז נסוגו הרוסים. – האניות לא תוכלנה להגן.

קושטא, יום שני, 20 ניסן 1331 (3 מאי 1915)

מפני התקפותינו החזקות והתכופות לא יכול האויב לשנות את מעמדו המסוכן בחצי האי גליפולי.

אש הבטריות התורקיות עושה פעולה חזקה על הגדודים הנמצאים בשפת הים שעל-יד סד-אלבחר. הבטריות נמצאות על צד אסיה הקטנה (ב„קום קלעה“) ומשם יורות אש בלתי-פוסקת על עמדות האויב.

אנית־השריון הצרפתית „הנרי הרביעי“ השליכה פצצות רבות על הבטריות שלנו. פעולת האניה הזאת היתה חזקה, אך אח"כ חדלה מפני אש תותחנו. עשרה כדורי־תותח שהשליכו עליה הבטריות התורקיות פגעו באניה זו, שנזוקה קשה.

קושטא, בו־ביום, בצהרים.

אף אנית-שריון אויבת לא הופיעה היום במימי המעבר. אנית-השריון האנגלית „הנוקמת“ נפגעה ונזוקה ע"י תותחי מבצרינו ונסוגה אחור.

אמש נסו התרפידים האויבים לתקף את מעבר הדרדנלים ולא הצליחו. התקפות התרפידים נהדפו על נקלה.

היום לפני הצהרים נסתה תחתית אנגלית לעבור את מיצר הדרדנלים, אך היא נפגעה במוקש. התחתית נטבעה כהרף-עין, ולכן קשה היה להציל את אנשיה ומלחיה.

קושטא, בו-ביום, לפנות ערב.

היום הרעיש הצי הרוסי הנמצא בים־השחור, במשך שלש שעות רצופות את הבוספור. ואולם להרעשה זו לא היתה כל תוצאה. האניות התרחקו מבלי לגרם שום נזק.

– על חזית־המלחמה בקוקז, בצפון למילו, נסו חילות-המשמר הרוסים המתקדמים לתקף את עמדותינו, אך הם נסוגו אחור באבדם מכל צד אבדות קשות.

– אניות המלחמה האנגליות והצרפתיות התוקפות את מעבר הדרדנלים באו סוף-סוף לידי הכרה, שלא תוכלנה להגן על הגדודים שהורידו אל היבשה מפני שהבטריות התורקיות ממטירות עליהם אש נוראה ובלתי-פוסקת. ולכן הסתפקו רק בהשלכת פצצות וכדורי-תותח מרחוק מבלי לגרם שום נזק.


"החרות", שנה שביעית, מס' 176, 5 במאי 1915, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

נזקיה של אנגליה – 3 במאי 1915

על הים.

ברלין. – לפי סוכנות „רייטר“ הגיע הצלבן-העוזר הגרמני „קרונפרינץ וילהלם“ להחוף „ניופורט ניו“ והודיע שמוכרח הוא להשאר שם מפני חסר פחמים וצרכי-אכל.

לפי אותה הסוכנות, הודיע רב-החובלים של הצלבן-העוזר „אייטל פרידריך“ לפקודות החוף של „ניופורט ניו“ שאניתו רוצה להסגר בחוף הנז'. הוא מוסיף לזה, שהוכרח לקבל את החלטתו זו מפני שלא הגיעה לו שום עזרה.

סיירת הסוחר החמושה Kronprinz Wilhelm בנמל נורפוק, וירג'יניה, אפריל 1915. מקור: ויקישיתוף

מסביב למלחמה.

[…]

נזקיה של אנגליה.

הסוכנות .A.C מודיעה בשם ה„תימס“ כי אנית-המלחמה הגרמנית „קרונפרינץ וילהלם“ הטביעה אניות אנגליות בסכום של 1,165,000 לי"ש. ה„אמדן“ הזיקה בסכום של 2,211,000 לי"ש. האניות שנטבעו ע"י ה„קרלסרוהה“ עלו במחיר של 1,662,000; ע"י „איטל פרידריך“ במחיר של 885,000. ו„קניגסברג“ ו„דרזדן“ 225,000 כל אחת. גם האניה „לייפציג“ הטביעה אניות בסכום של 285,000 לי"ש.


"החרות", שנה שביעית, מס' 174, 3 במאי 1915, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

אנית המכולת בשביל יהודי א"י הפליגה היום – 2 במאי 1915

חדשות היום.

האניה „וולקן“. – בעתון „דר טג“ מניו-יורק נתפרסם התלגרם הזה מיום י"ב מרס:

„אנית הממשלה המובילה מכולת בשביל יהודי ארץ-ישראל הפליגה היום מן החוף ותשם את דרכה אל החוף „רוטשמיד“ שם יטעינו עליה פחמים בשביל אניות-המלחמה האמריקניות השטות במימי תורקיה. אתמול נגמרה הטענת המכלת. היא תופסת מקום חשוב באניה. החלק הששי יש בה קמח, דגן, סוכר, קפה ועדשים. קבוצה של עסקנים ואנשים חשובים של פילדלפיה באו אל החוף להפרד מן הנוסעים ולברכם לדרכם. הציונים חשבו לערוך גם תהלוכה יפה בלוית תזמרת, אבל יום הנסיעה חל בשבת וחדלו ממחשבתם.

בא-כח ועד הסיוע מר לואיס ה. לוין כבר הביא את חפציו על האניה. תיבה חתומה הובאה ובה נמצאים 25 אלף דולר ונמסרה לרב-החובל על שם הקונסול האמריקני שבירושלים.

הציונים בבלטימורי ערכו פרידה יפה למר לואיס ה. לוין, בא-כח ועד הסיוע. ד"ר לואיס פרידנוולד היה יושב הראש בנשף פרידה זה.

ה' לוין נרשם בספר הזהב. הוא נשא נאום לכבוד הממשלה האמריקנית שהואילה בטובה לתת את האניה, והודיע כי המזכיר לעניני חוץ מר בריאן מנה אותו בתור סוכן מיוחד להממשלה על יד הציר מורגנטוי.

USS Vulcan, אוניית הפחם של הצי האמריקני. מקור: ויקישיתוף.

האניה הפליגה מפילדלפיה בשנים עשר למרס. ללוות את באי-כח ועד הסיוע מר לואיס לוין והד"ר לוין אפשטין, באו הרבה מחשובי היהדות האמריקנית. ה' לואיס לוין נשא את הנאום הזה:

„אני נוסע לארץ-ישראל בתור ציר של היהדות האמריקנית לעזור את אחינו שבארץ-ישראל. אין אנו יודעים אם המכלת שאנחנו מובילים תספיק להשביע את אחינו הרעבים, אבל אנחנו עשינו מה שבכחנו ובידנו.

אני אשתדל לסדר את חלוקת המזון כהוגן וכראוי לאלה שזקוקים לזה ביותר.

היהודים באמריקה חייבים תודה עמוקה להממשלה האמריקנית על העזרה שהושיטה לנו ולאחינו הרעבים בארץ הקדושה“.

באניה זו יש גם סופר מיוחד להעתון „דר טג“ בכדי לכתוב לעתונו מה שנעשה בארץ-ישראל.

מנדל קרמר.


"החרות", שנה שביעית, מס' 173, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

תחתית אנגלית נטבעה ע"י אוירון תורקי – 28 באפריל 1915

המלחמה בין תורקיה וממשלות ההסכמה

(תלגרמים מאת הסוכנות הלאומית)

אנית-שריון אנגלית נזוקה בנסותה להרעיש את הדרדנלים. – בים השחור. – ההרעשות בחופי סוריה אינן מצליחות כלום. – תחתית אנגלית נטבעה ע"י אוירון תורקי. – בגרמניה שמחים על נצחוננו.

קושטא. – (רשמי). אנית-שריון אויבת השליכה פצצות על מבצרי הדרדנלים, אך הבטריות שלנו ירו עליה כדורי-תותח ותאלצנה אותה לסגת אחור. הספינה הזאת היא מטפוס „ט[?]בלוף“. אש תותחינו הבעירה את הספינה, שנסוגה ל„בוזנה אדה“.

האוירונים התורקים התעופפו מעל המבצרים וירגלו את מקום צי האויב.

– הצי הרוסי השליך פצצות על החפים זונגולנדק וארגלי ואח"כ הפליג צפונה, מבלי לגרום שום נזק.

– ההרעשות בחופי סוריה אינן מצליחות ואין כדאי לשום לב אל פעולות האויב, הנכשל בכל מקום.

– אוירון תורקי אחד הטביע תחתית אנגלית בתוך מעבר הדרדנלים. אחרי האוירון רדפו אוירונים אנגלים, אך לא יכלו להשיגו. המלחים שהיו בתחתית הנטבעת נלקחו שבי. הפצועים שוכבים בבית-החולים, וביניהם נמצא גם מי שהיה בא-כח הקונסוליה האנגלית בג'נא קלעה, ושלפי דבריו נמנה לאופיצר בחיל-המלואים.

הנצחון האחרון הזה שהיה לנו בדרדנלים הסב שמחה גדולה בגרמניה.

[…]


"החרות", שנה שביעית, מס' 170, 28 באפריל 1915, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

פקודת אניה צרפתית לראש מלחי חיפה – 29 באפריל 1915

המלחמה בין תורקיה וממשלות ההסכמה.

(תלגרמים מאת הסוכנות הלאומית)

מעמד צבאותינו בדרדנלים חזק. – איך „מנצחים“ האנגלים. – „פקודת“ אניה צרפתית לראש מלחי חיפה. – אות-כבוד מקיסר גרמניה לשלטן עותומניה. – בגליפולי שקט; האויב מרעיש את בולאיר בלי הצלחה.

קושטא. – נצחוננו בהטבעת התחתית האנגלית (ראה בגליוננו הקודם.– המערכת) מראה עד כמה חזקים הם מבצרינו וכחות-ההגנה שלנו בדרדנלים. מעמדנו החזק מרפה את ידי האנגלים, וגבורת חלוצינו העזמים מחזקת יותר ויותר בלבנו התקוה לנצחון גמור.

– אנית-מרוץ אנגלית הגיעה שלשם למפרץ אבאד, במטרת רגול. באותה שעה היו ארבע סירות עומדות על-יד החוף. האניה תפסה אותן ותבדקן היטב. באחת הסירות מצאו שני כיסים מלאים בצלים ומיתר הסירות לקחו את הדגלים העותמנים. אחרי המעשה הזה לא בוש מפקד האניה לתלגרף לונדונה להראות על תפיסת סירות פשוטות כעל „נצחון אדיר“.

– אנית-השריון הצרפתית „סן לואיז“ שלחה להודיע לראש מלחי חיפה, שהסירות אינן צריכות להסתתר בשעה שאניות-מלחמה באות לחוף זה ועליהן להשאר במקומן, ולא – הטבע תטביע את הסירות שתפגשנה על דרכה בים.

– וילהילם קיסר גרמניה כבד את הוד מלכותו השלטון באות-הכבוד של מלחמה ממדרגה ראשונה.

מגליפולי מודיעים לנו כי שורר שקט גמור בסביבות העיר הזו, וכי צי האויב מרעיש את בולאיר בלי שום הצלחה.


"החרות", שנה שביעית, מס' 171, 29 באפריל 1915, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

"הכרעת הדרדנלים היא כמעט בלתי אפשרית" – 26 באפריל 1915

על התקפת הדרדנלים.

מאתונה מודיעים ל„ניי פריי פרסה“ כי לרגלי מועצה שהיתה מצד האמירלים מפקדי הצי האנגלי-הצרפתי והגנרל דה אמאד, החלט לדחות את פעולות-ההתקפה נגד המעבר.

ההחלטה הזאת נתקבלה, לפי הידיעות שהגיעו מלמנוס ומאתונה לה„ניי פריי פרסה“, מפני הטעמים והנמוקים האלה:

א) ממשלת צרפת ובריטניה הגדולה לא יכלו לרכז כחות צבא יותר משלשים אלף איש בשביל לרדת אל היבשה, ולכן קשה לגשם את השאיפה הזאת בכחות כ"כ מועטים.

ב) האיים שכבש צי האויב בים האגאי במטרה לרכז שם בסיס ימי, לא יוכלו להביא לו תועלת מרוובה, מפני חסר דירות ומשכנות ומפני קושי ההספקה, וגם בעד המחנה של שלשים אלף איש אין מקום מספיק

חלק מהגדודים שנשלחו להאיים נחלו, מפני שקשה היה להם לסבול את תלאות הנסיעה. ובכדי שלא תתפשטנה מחלות מדבקות החליטו לשלח את הגדודים האלה מצרימה. גם הגנרל דה אמאד נסע למצרים עם חברי מועצת המלחמה שלו, ושלש אניות משא הפליגו יחד לאלכסנדריה. באיים השאירו כחות צבא מועטים מאד.

* * *

ה„דיילי כרוניכל“ קבל מטנדוס ידיעה כי שביתת פעולת ההתקפה נגד הדרדנלים תמשך עוד שבועות אחדים ואחרי כן יתחיל האויב לתקף את המעבר התקפה מכרעת.

* * *

סופרו המיוחד של ה„טורן“ בסלוניקו כותב לעתון זה את השורות הבאות:

האנגלים והצרפתים לא הורידו לחוף לימנוס כי אם מחמשה עד ששת אלפים איש. יותר מחמשה עשר אלף אנשי צבא נמצאים עדין באניות המשא. האויב פוגש הרבה מכשולים ומעצורים על דרכו ביחוד בענין הספקת המזון. ביחוד מורגש אצלם חסרון במים. הנסיון לחפור בורות מלאכותיים לא נתן שום תוצאה טובה. אומרים כי הצבאות המאוחדים ישיגו להם מים מסלוניקו“.

* * *

המרכיז פלביציני, צי אוסתריה-אונגריה בקושטא, הצהיר לסופרו של ה„פסטר הרלפ“ כדברים האלה:

„הכרעת הדרדנלים היא כמעט בלתי-אפשרית. פעולה זו תוכל להמשך עד גמר המלחמה“.

* * *

השר הנרי מורגנתוי, ציר ארצות הברית בקושטא, מאכד, כי:

„הצבא העותמני המגין על הדרדנלים מזוין היטב ומעמד רוחו הוא מרומם. גם מפקד המבצרים ג'ואד פשה, הוא אופיצר מצוין ובר סמכא. כל הבטריות התורקיות שבתוך המבצרים לא נוגעו עדיין. אף מבצר לא נזוק ע"י הרעשת הצי המשותף“.

* * *

ה„טגבלאט“ כותב כי שאיפות אנגליה בנוגע לשאלת הדרדנלים הן סכנה לארופה כלה. הוא חושב כי אי הצלחת ההתקפה נגד הדרדנלים היא התחלת ירידתה של אנגליה מוך נקודת מבט מדינית.


"החרות", שנה שביעית,מס' 168, 26 באפריל 1915, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.