„פעולות התחתיות הגרמניות הולכות ונמשכות מן הים הצפוני ועד פינסטר. צריך להודות כי המצב הנכחי מוזר הוא למאד. מצד אחד אומרים לנו כי הצי האנגלי שולט הוא שלטון גמור על כל הימים; ומצד שני מגיעות לנו, יום-יום, שמועות משמועות שונות על דבר אבדת מספר קטן או גדול של אניות-מסחר אנגליות בתוך מימינו אנו. אם כך הדבר, מה עושה, איפוא, הצי הגדול שלנו? איה מקומו? מה התועלת שמביא לנו? ואיזה צרך יש בבנית עוד אניות חדשות, שתעלינה לשני מליונות וחמש מאות אלף לי"ש, אם לא תוכלנה אח"כ לשוטט במרחבי-הים ועליהן יהא להתרחק משדה-פעולתן של התחתיות הגרמניות?“
* * *
וזיר המסחר האנגלי מודיע:
במשך החדש מרס שעבר, 33 אניות־מסחר אנגליות, בנות 61,382 טון, וכ"ה אניות-מפרשים בנות 8,110 טון, נטבעו ע"י התחתיות הגרמניות.
"החרות", שנה שביעית, מס' 168, 26 באפריל 1915, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
התקפות הצי האנגלו-צרפתי במחצית הראשונה של חודש מאי 1915. מקור: ויקישיתוף.
מעבר הדרדנלים.
האופיצר הגרמני הגבוה מר מורט פרסם ב„ברלינר טגבלאט“ מאמר מענין בנוגע למעבר הדרדנלים.
„אם באים אנו לדבר על אדות המעבר הזה – אמר האופיצר הנזכר – צריכים אנו לראות אם האויב יוכל בציו להגיע אל מטרתו. אבל ההסתוריה אינה נותנת לנו משלים רבים שעליהם נוכל לסמוך.
בשנת 1807 הצליחו האנגלים להגיע לפני שערי קושטא אחרי שאבדו אבדות מעטות, אך בשובם עלה להם המעבר במחיר יקר מאד.
בשנת 1912 נסה הצי האיטלקי לתקוף את המעבר, אך ההתקפה הזו לא היתה רצינית. גם בימי המלחמה הבלקנית לא עלה בידי הצי היוני לפעול כלום במקום הזה. אך כיום נמצא שמה כח ימי חשוב, שיכול לגרום נזק גדול.
מובן שאין לשים לב אל הידיעות המתפרסמות ע"י סוכנות „רייטר“ בנדון זה וגם לא כדאי לראות אם הידיעות שמוסרת סוכנות זו מתאימות לאלו שיוצאות מקושטא. ואולם, ברור הדבר שאין אפשרות לעבור את הדרדנלים, לו גם ע"י הרעשה תכופה, מבלי לסכן את הצי שיהין לקבל עליו את התפקיד הזה. בשביל זה דרוש טרם כל להחריב את כל המבצרים ולהסיר את כל המוקשים הפזורים ברחוב ואח"כ לעשות התקפה כללית. צי האויב לא יכול לעשות זאת מבלי שיאבד אבדות קשות.
ארך מעבר הדרדנלים הוא ששים וחמשה קילומתרים, ורחבו – ששה ק"מ. במקומות אחדים, מגיע רחבו אך 1806 מתר בלבד. המבצרים שעל גדת המעבר מחולקים לשלשה חלקים. אם רוצים לעשות איזו התקפה מצד היבשה צריכים איפוא לעבור דרך בולאייר, שרחבו הוא חמשה קילומתרים בלבד.
עמדות בולאייר הן חזקות לא רק מבחינה תכסיסית אלא גם מבחינת מעמדן הטבעי. במלחמת הבלקן לא הצליחו הבולגרים לכבוש את המקום הזה למרות כל התאמצויותיהם ותעצומותיהם. ואם רוצים האנגלים להגשים עתה את שאיפתם ע"י צים המשותף, מהיכן יקחו להם הצבא הדרוש להוריד אל היבשה? הממשלה הבריטית לא תוכל לאסוף אלא רק מספר החיילים הדרושים להגנתה במצרים ובאנגליה. ואחרי זאת, הלא הממשלה העותמנית כבר אחזה, עוד מהתחלת הגיוס הכללי בכל האמצעים הדרושים להגן על החלק הארופי שלה. וזרת־המלחמה העותמנית התחשבה גם המצב בשעה שחלקה את צבאותיה, ואחרי ששלחה צבא במספר עצום לשלשת שדות-המלחמה השאירה כחות-צבא רבים להגן על הדרדנלים.
ואם נשים היום לב אל עמדות הצי של האויב ומעמד המבצרים המגינים על המעבר, אז נראה כי התקוות-להצלחה של האנגלים והצרפתים הן במדה שוה עם תקוות התורקים. צי האויב לא יוכל לקלע ולירות את פצצותיו באפן ישר, בשעה שמבצרי-היבשה יכולים לעשות זאת. מלבד זה כמות כלי-הנשק של הצי המרעיש היא מצומצמת מאד. גם הכדורים הנזרקים ע"י אניות-המלחמה העומדות על הים אינם מגיעים אל המטרה, באותו הכח שמגיעים כדורי הבטריות התורקיות שביבשה.“
האופיצר מורט סים את מאמרו בזה:
„אם לא יבראו מעצורים חדשים, נוכל אנו להיות בטוחים כי התורקים יגינו בהצלחה רבה על עמדותיהם אשר בדרדנלים.“
"החרות", שנה שביעית, מס' 167, 25 באפריל 1915, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
קושטא. – מניו-יורק מודיעים ל„דיילי כרוניכל“ כי אנית-המרוץ העוזרת הגרמנית „פרינץ אייטל פרידריך“ נמלטה מהחוף האמריקני „ניו-פורט-ניוס“.
לונדון. – בדבר ע"ד המלחמה נגד התחתיות הגרמניות, כותב ה„מורנינג פוסט“ כי צריכים לא לשכח שהאמיריה האנגלית נמצאת במעמד קשה לרגלי המכשולים המרובים המתיצבים על דרכה, וכי היא זקוקה לעוד שלש מאות נגד-תרפידים בכדי לכסות על אבדותיה.
קונסטנסה. – עתון מקומי מודיע כי שתי אניות-משא רוסיות שהובילו כלי-נשק לסרביה נפגעו במוקשים על-יד סן־ז'ורז' ונטבעו.
"החרות", שנה שביעית, מס' 165, 22 באפריל 1915, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
האויב מוסיף להרעיש את חופינו, אך בלי שום הצלחה. – בארם־נהרים נזוקה והובערה אנית-מקלעים אנגלית ע"י אנית-צופים תורקית.
קושטא. – חלק מהצי המשותף של האויב נסה להרעיש את הנמל דרקודינה, באינוס, ולהוריד צבא אל היבשה. ואולם חילות-המשמר שלנו, אף כי כחותיהם היו חלשים, הצליחו בכל זאת להדוף את האויב אחור. האניות הפליגו אחרי שהשליכו שתי פצצות על אחד מבתי הסביבה. שום נזק לא היה.
בגדד. – אנית-הצופים התורקית הנמצאת על נהר פרת, בסיניאג', על-יד קורנה, פתחה, ממרחק של שלשה קילומתרים, אש חזקה נגד אנית-מקלעים גדולה ומזוינת בתותחים כבדים. עשרים הפצצות שהשליכה הסבו לידי תבערה גדולה בתוך האניה האנגלית. חדר-המכונות עלה על המוקד. חלק גדול מהאניה הושחת, ואך בעזרת אניות אחרות יכלה לצאת משם. בעת ההתקפה היו לאניה האנגלית גם אבדות רבות באנשים.
"החרות", שנה שביעית, מס' 167, 25 באפריל 1915, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
מחנה חיילים הודים על גדת תעלת סואץ, 1915. מקור: ויקישיתוף.
בתעלת סואץ.
קוראים אנו ב„קלנישה צייטונג“:
„האניה האיטלקית „פורטו דה אדליה“ הגיעה לפני איזה ימים לפורט-סעיד ופניה מועדות למושבת „אריטרה“ להביא מכולת וסחורות שונות להחיילים האיטלקים אשר שם.
לפי הפקודות שיצאו מטעם מועצת המלחמה המצרית, אין האניות יכולות לעבור דרך תעלת סואץ על נקלה, אף אם הן אניות-מסחר ניוטרליות. התעלה אינה אמנם סגורה, אך בשביל לעבר בה צריכים להכנע לתנאים קשים מאד.
כשבאה הספינה האיטלקית הנזכרה לפורט-סעיד, השתמש סופרו של ה„קוריירי דילה סירה“ שבקהיר בהזדמנות זו ויעלה עליה במטרה לראות בעיניו את המקום ששם היתה המערכה בין האנגלים והתורקים, על-יד התעלה. הספינה האיטלקית הגיעה לפורט-סעיד במועד הנכון. התעלה נפתחה למחרת היום ההוא. אך הספינה הוכרחה להתעכב שם עד אשר עברו שתים עשר ספינות מסחר אחרות. אחרי זה חפצה הספינה לעבר, ואולם תיכף נסגרה התעלה והספינה האיטלקית לא יכלה לעבר, ותשאר שם עוד יומים. כשנפתחה שוב התעלה, נכנסה הספינה בראש אניות-מסחר אחרות. ה„פורטו דה אדליה“ עשתה הכנות להפלגה זו. על מכסה-הספינה הניחו שקים מלאים חול וצימנט וגם קרשים עבים מסביב בשביל להגן עליה מכל התקפה פתאמית מצד האויב האסיטי. החובלים אסרו על הנוסעים לעמד על מכסה הספינה. אך אלה לא שמו לב אל הפקודה הזאת ואחרי רגעים אחדים היו יוצאים ממחבואיהם לראות את גדות התעלה. כשהגיעה הספינה ליד „קנטרה“ הכריחו פקידי-הספינה את הנוסעים לרדת לתוך ה„אמבר“, אבל אחרי זמן קצר הגיחו שוב הנוסעים משם והתחילו להתהלך על ספון-האניה.
הנוסעים ראו מצודות-הגנה משני צדדי התעלה. פה ושם נראו תותחים, גדודי-צבא ואסכדרונים של פרשים. במקום אחד קרוב ל„קנטרה“ ראו הודים עם שערות ארוכות כשהם מתרחצים במי-התעלה. גדודי-התעלה שבין „קנטרה“ ו„אסמעיליה“ מורכבים ברובם מאנשי-צבא הודים. לא רחוק משם היו אהלים רבים, שבהם ישבו גדודי חיל-המלואים מאוסטרליה. ב„פראן“ ראו הנוסעים שכל החלונות ושערי הבתים היו מכוסים בחול. הקירות היו נקובים וסדוקים מכדורי התותחים שירו התורקים. במקום הזה היתה, כנראה, מערכה כבדה בין שני מחנות האויבים.
לעת ערב הגיעה הספינה ל„אסמעיליה“, ושם נראו ספינות-מלחמה צרפתיות ואנגליות, כשהן טרודות בתרגילי-יריה“.
"החרות", שנה שביעית, מס' 166, 23 באפריל 1915, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
נחיתת חיילי אנז"ק בגליפולי, 25 באפריל 1915. ציור מאת Charles Dixon. מקור: ויקישיתוף.
ההתקפה האחרונה נגד הדרדנלים.
סופרו של ה„לוקל אנצייגר“ מוסר את הפרטים הבאים לקמן ע"ד ההתקפה האחרונה שעשה הצי המשותף האנגלי-הצרפתי נגד מבצרי הדרדנלים.
האויב הרעיש ממרחק קטן את המבצרים החיצונים של „קום קלעה“ ו„סד אלבחר“. שמנה או עשר ספינות מלחמה השליכו מן הבקר עד הערב אלף כדורי תותח ופצצות. מבצרי „יינישהיר“ ו„קום קלעה“ היו במשך כל יום ההרעשה מוקפים להבות אש ותמרות עשן. אבל חיל הרגלי התורקי לא זז ולא נע ממקומו ויעמד על ההגנה בחרף נפש ממש.
תחת הגנת התותחים ומקלעי הספינות נסה האויב להוריד צבא אל היבשה. חיל הרגלי התורקי תקף את החיילים האנגלים ביריות אקדח ובכדורי תותח, ולא נתן להם לרדת אל היבשה. אחרי זה ירדו מהספינות עוד ארבע מאות מלחים ונסו להתקדם הלאה. פתאם נפתחה אש חזקה ונוראה מצד תותחי המבצרים, והאויבים הוכרחו לשוב אל אניותיהם באבדן שמונים איש הרוגים. התורקים ראו איך האנגלים היו משליכים את פגרי ההרוגים הימה.
ב„סד אלבחר“ הוריד האויב ששים אנשי-צבא, אך המפקד התורקי מחמד אפנדי גרש אותם במלחמת כידונים.
בעת המערכה הזאת נפלו מהתורקים רק ששה הרוגים וחמשה ושלשים פצועים. המבצר „קום קלעה“ וכל גדות המעבר עומדים בידי הצבא התורקי.
אחרי יום חדשו האנגלים את התקפותיהם והתחילו להרעיש את המבצר „מג'ידיה“. מטר של כדורי תותח ופצצות המטירו על המבצר הזה. המבצר „חמידיה“ העומד מנגד ירה מתותחיו הכבדים יריות חזקות מאד. ספינה אחת הוכרחה לצאת משורת המערכה. החיילים התורקים הריעו תרועות ששון בראותם את הנסיגה הזאת.
צי האויב המטיר שוב כדורי תותח, שעבים הוא 55 סנטימטר, על המבצר „חמידיה“. התבקעות הפצצות הרעישה את בתי „ג'נאק-קלעה“ כרעידת אדמה חזקה. הכדורים שהיו נופלים המימה הרימו גלים גדולים ששטפו את שפת הים הקרובה.
אחרי הרעשה חזקה שארכה ארבע שעות רצופות יצא הצי המשותף מתוך המעבר. המבצר „חמידיה“ לא סבל שום נזק, ורק משכן צבא בודד נהרס. שברי פצצות מפוזרים בכל מקום.
ההתקפה האחרונה עלתה לצי האויב בקרבנות עצומים. ספינות אחדות נשחתו והוכרחו לצאת משורת המערכה והפליגו ישר לאיי הים האגאי בשביל לתקן את המעוות וגם יתר הספינות נאלצו להפסיק את ההרעשה.
עכשו שורר שקט גמור בסביבות הדרדנלים ולא ידוע אם יחדש הצי המשותף את התקפותיו נגד המעבר הזה.
"החרות", שנה שביעית, מס' 164, 21 באפריל 1915, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספריה הלאומית.
פעולות הצי הרוסי בים השחור. – ארבע אניות-לא תורקיות נטבעו ובתים ישנים נהרסו; נזק אחר לא היה. – האנגלים מרעישים שוב את ב'ורלה; התורקים מראים גבורה והצטינות.
נמל זונגולדק (Zougouldak), גלויה מהתקופה העות'מאנית. מקור: ויקישיתוף.
קושטא. – הצי הרוסי השתמש בזה שהתרחק הצי העותמני מחופי הים השחור והרעיש שוב את החופים התורקים קילימלי וזונגולדק.
תרפיד רוסי שנסה להתקרב אל החוף זונגולדק הושחת ע"י אש הבטריות התורקיות.
הרוסים הרעישו שוב את אירינלי והבעירו איזה בתים ישנים ובנויים מעץ ב„רחוב היוונים“.
האניה „פרינסיסה יובאנו“ שעגנה על-יד החוף והאניה „ניבה“ שנתפסה בזמן האחרון ע"י הרוסים וכן גם הספינות „חייבילי“ ו„פירסיה“ נטבעו, אך המלחים כלם נצולו.
– אניות האויב הרעישו שוב את העיר ב'ורלה, העומדת קרוב לאיזמיר. אניה מהרסת-מוקשים נפגעה במוקש תורקי ונטבעה. אוירון אנגלי התעופף מעל העיר ב'ורלה לרגל את עמדות התורקים וחזק שוב אל האניה.
הועד להגנה הלאומית בעיר זו חלק סיגריות וממתקים בין אנשי-הצבא העותומנים שהצטינו בעת ההגנה.
"החרות", שנה שביעית, מס' 164, 21 באפריל 1915, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספריה הלאומית.
צוללת הצי הקיסרי הגרמני U-16 לפני 1914. מקור: ויקישיתוף.
מפקד התחתית U,16.
העתון הספרדי „איל מונדו“ ממדריד מספר באחד מגליונותיו האחרונים את הספור המענין והאמתי הזה:
לפני כשנה בערך התיצב לפני אציל ספרדי המרכיז .X – איש זר, צעיר לימים, לבוש נקי ופניו אהודות. הוא הציג את עצמו בתור מלח הולנדי ובקש לתת לו משרת מנהיג סירה-אותומובילית. כי המרקיז היה בעל סירות-אותומוביליות במפרץ אלגזירס. המרכיז קבל את הצעת האיש, ובמשך ששת חדשים בערך עסק זה האחרון במשרתו במסירות ובנאמנות. הוא היה מנהיג-סירות פשוט, אך… הוא אהב את הדגה והשתדל תמיד לדוג ולתור את מפרץ גיברלטר. שעות שלמות היה מבלה הוא ב„תענוגיו“ אלה והיה משתדל להסתתר מעין רואים בתוך סירת המרכיז. המלח התנהג באפן זה עד החדש יולי של השנה החולפת.
פתאום, ביום בהיר אחד, נודע להמרכיז כי המלח ההולנדי, שהספיק במשך זמן עבודתו ללמד ספרדית, ושמלא את משרתו על צד היותר טוב, נעלם ואיננו. המרכיז הצטער הרבה ע"ז ובשום אופן לא עלה בידו לגלות את עקבות המלח.
אחרי שבועות אחדים קבל המרכיז מהמבורג את המכתב הזה:
אדוני היקר!
הרשני נא לבקש ממך סליחה על התחבולה שעשיתי לך, כשבאתי אליך והצגתי את עצמי בתור מלח הולנדי. ואולם דע לך שאינני הולנדי, כי-אם פרוסי, נתין גרמניה. חובתי הפטריוטית דרשה ממני לעשות תחבולה זו בשביל להביא תועלת למולדתי. הנני מבקשך, איפוא, אדוני היקר, לסלח לי על התחפשיות זו, שעל ידה יכלתי לקבל ממך משרה. והנני מבקשך להאמין ברגשותי הטובים ביחס אליך ולקבל את תודתי החמה בעד התיחסותך הטובה אלי.“
בתוך המכתב הזה היה שטר על שם המרכיז, חלף מחיר הסירה-האותומובילית שלקח המלח אתו בעזבו את מימי ספרד.
מי היה איפוא האיש הזר והמסתורי הזה? מה שמו ומה היתה מטרתו בפעולתו זו?
„המלח ההולנדי“ הזה לא היה כי-אם קפיטן פרוסי, שנמנה עם הכרזת המלחמה בין גרמניה ואנגליה למפקד התחתית הגרמנית „16.U“, שהסבה נזק כ"כ עצום להצי האנגלי.
"החרות", שנה שביעית, מס' 186, 17 במאי 1915, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
המעמד בקוקז. – התנקשות בנפש הכידיב החדש. – האנגלים אינם יכולים להוריד צבא אל היבשה על-יד הדרדנלים. – ספינת מלחמה אויבת על-יד מרסין והתנהגותה עם אניה אמריקנית.
[…]
הסיירת הצרפתית Latouche-Tréville. צילום: Alexandre Bougault. מקור: ויקישיתוף
– ספינת המלחמה הצרפתית „לטוש טרויל“ הגיעה לחוף מרסין ותתפס סירה של מושלמי אחד. המלחים שהיו בתוכה נלקחו בשבי. אחרי זה שלחה שנים מהמלחים השבויים האלה העירה להביא את בעל הסירות אל הספינה. אך הממשלה ענתה שהיא לא תשלח את זה וגם לא את שני המלחים השליחים.
כאשר ראתה הספינה הצרפתית שתחבולתה זו לא הצליחה, שלחה ידיעה למפקד האניה „אינדיאנה“ שעגנה על-יד החוף ושעליה היה מונף דגל אמריקני, שעליו למסור את האניה לידה ולשלח לה ג"כ ככרות-לחם. וכאשר מפקד האניה הזאת השיב את פני המפקד הצרפתי ריקם, לקח זה האחרון את האניה „אינדיאנה“ בשבי, הוריד מעליה את הדגל האמריקני והניף במקומו דגל צרפתי, וגם העלה עליה גדודים צרפתים וישלח את האניה למקום בלתי-ידוע.
אחרי המעשה הזה ירתה על סירות אחדות שהיו בתוך הנמל והשליכה כדורי-תותח חזקים על העיר ואח"כ התרחקה משם, מבלי לגרם שום נזק.
"החרות", שנה שביעית, מס' 162, 19 באפריל 1915, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
הצי הרוסי בים השחור. – טביעת אנית מרוץ צרפתית. – אבדות צי האויב על יד הדרדנלים. – טביעת אניה רוסית אצל בטום.
קושטא. – הצי הרוסי השליך 2000 כדורי תותח על הערים זונגולדק, ארנלי וקוזלו, שעל גדות הים השחור, ולבסוף הוכרח לסגת לעבר דרום, מבלי לגרם נזק חשוב. רק בתים אחדים נהרסו וסירות אחדות נטבעו. האוירונים שנשלחו מצד האויב בעת ההרעשה לרגל את עמדותינו גורשו ע"י אשנו החזקה.
– ממודרוס מודיעים כי אנית מרוץ צרפתית נפגעה במוקש על יד המבצר התורקי דרדנוס ונטבעה אחרי שני רגעים. שם האניה הוא „טינידו איקריטו“.
ה„תספירי אפכיאר“ כותב, לפי ידיעה ממקור אנגלי, כי מספר אבדות הצי המשותף על יד הדרדנלים עולה לשלשת אלפים איש, חוץ מן הפצועים. הנזק מטביעת והשחתת אניות הצי עולה לששה מליונות וחצי של שלירות שטרלינגיות. מחיר הפצצות שהשליכו האניות על המבצרים הוא משמנים עד מאה מיליונות פרנק.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים ועוד 